זה באמת מעציב. 

חשבתי את זה כשנתקלתי בהצבת גבולות יותר מצומצמים מאלו שתיארת (קיים)

ואז חשבתי לעצמי,

שתכל'ס-

יש גם אצלי קטע כזה (כמו מה שאמרת)

וזה באמת עצוב, כי כנראה, ובעצם בטוח,

שהזוגיות האמיתית לא אמורה להיראות ולהיות כמו שאנחנו רואים אותה כיום,

וזה ממש ממש חבל...

דעות פוליטיות- אלא עניין של שאיפות, אידיאלים ותפיסות עולם שונות שמתבטאות  בבחירת הרבנים...

שנובעת מהבדלי מנטליות

אבל יש גם גישה שחשוב לי להדגיש אותה

הציבור נורא מבולבל היום מיהו רב.

הרי בית שמאי ובית הלל ברור שכולם היו רבנים תלמידי חכמים שראויים לפסוק

והם רק נחלקו הלכתית

אבל כשיש ויכוח אם אדם נחשב רב או לא, איך מחליטים על הנושא הזה בעצמו.

משום מה יש לי הרגשה שמשתיקים את הדיון הזה, כי הוא טעון מאד רגשית

אבל זה לא משנה את המציאות, שיתכן מאד שיש אנשים שהרבה אנשים קוראים להם רבנים, ועל פי התורה הם לא רבנים!

לא מחלוקת - אלא לא רב!

אם הרב שלי יאמר על הרב פלוני - "הוא לא רב", או אפילו "הוא רפורמי", אני כך אחשוב, כך חובתי לחשוב, וודאי לא ארצה להתחתן עם מישהי שזה הרב שלה.

זה לא מובן מאליו?

את היית עושה אחרת?

(ובכוונה אני לא מביא שמות, כי אני לא רוצה לפגוע באף אחד)

לולא דמסתפינא הוה אמינא,

שאני הקטן הייתי נמנע מתגובה כזאת היכן

שהוזכרו בהדיא דוגמאות...

ישנן חסידויות שאם מישהי מחסידות זאת תעז לחשוב על להתחתן עם מישהו מחסידות אחרת - אף ששתי האדמו"רים מכירים בכך ששניהם רבנים ושניהם יראי ה' - עדיין, המשפחה שלה כמעט תנדה אותה...

וזה בציבור החרדי, וכן, זה קיים גם בציבור הדתי גם אצל רבנים ששני הצדדים יסכימו ש"הוא רב", אבל בכל זאת ימנעו לצאת משני מחנות שונים, בערך...

אבל בוא נגיד שאם הבת שלי תתחתן עם ברסלב (שזה הדבר היחיד שנראה לי ראלי)

זה יכאב לי

ולא כי זה לא בסדר, אלא כי לא כך חינכתי אותה, וזה שינוי ממה שהנחלתי בבית

זה כמובן זכותה, אבל מותר שזה יפריע.

הפגושים עצמם - שלא יוצאים מלכתחילה עם מישהו שהוא לא בדיוק כמוהם, וככה נמנעות הזדמנויות נהדרות ומדהימות לקשרים מעולים.

וכאן, זה נכון להכניס את בית הילל ובית שמאי. נראה לך שבית הילל ובית שמאי היו יותר קרובים בדעות ההלכתיות שלהם מאשר ברסלב ואיזה לא פלג חרדי שאתה שייך אליו? ובכל זאת - הם יצאו זה עם זה והתחתנו זה עם זה, למרות שכל חייה בת הילל חונכה לדרך המקילה והמחבקת, בכל זאת התחתנה עם בן שמאי, הקשה, המחמיר, הייקוב הדין את ההר.

למה הם יכלו לעשות את זה ולנו זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לשאת את המחשבה על כך?

ואני אפילו לא מנסה לפתוח את הנושא של נישואין בין עדתיים שהוא עוד יותר כאוב, ובינינו, אתה יודע - הרבה יותר אצל החרדים מאשר אצל הדתיים לאומיים, כיום לפחות.

ממש לא נראה לי שהיה מחלוקת בגישה התורנית

זה שבית הלל הקילו, כי הם היו מסיטרחא דרחמי, לא אומר שהיה להם גישה "מחבקת", אלא שכך הם סברו שההלכה האמיתית,

וזה שבית שמאי החמירו , זה לא נבע מזה שלא אכפת להם מיהודים. זה כי כל יצא להם להלכה

היום בין שיטות שונות יש גישות שונות לדרך בעבודת ה', זה לא סתם שאני מתיר צרת ערווה והוא אוסר.

במחלוקות הלכתיות אפילו רציניות לא תמצא כזאת הבדלה גם היום.

והענין העדתי הוא יותר נסיון למצוא מישהי מתאימה, לא יותר, ואני מאמין שעם הזמן זה ישתנה

"אם הרב שלי יאמר על הרב פלוני - "הוא לא רב", או אפילו "הוא רפורמי", אני כך אחשוב, כך חובתי לחשוב,"- אני ממש לא בטוח שזה נכון,

יכול להיות שזה רק בגדר "למיחש מבעי", (ולהמנע מלסמוך על אותו רב וכדו') אבל אתה לא צריך, ואפילו אסור לך לקבל את הדברים כאמת מוחלטת. דן בנושא הזה בספר נתיבות חיים על החפץ חיים. (במהדורה החדשה) מומלץ לראות מה שהוא כתב שם. כמובן, הנושא יותר מורכב מהאופן שבו הצגתי אותו, והוא תלוי בפרטים שונים.ה).

אין היתר להאמין לרב של על לשון הרע יותר מלכל אחד

(וההיתר של מהימן כבי תרי הוא חלש, וברור שצריך לדון לכף זכות)

אני מדבר על מקרה שהעובדות ברורות, ורק הפרשנת שלהם ברורה.

אם רב אומר בפרהסיא למשל (דוגמא טיפשית) שמותר לאכול מלפפונים בפסח

והרב שלי יאמר שמי שאומר כך הוא כופר, הוא לא סיפר לי שום דבר על אותו רב, הוא רק לימד אותי את ההלכה על מי שאומר כאלה דברים, 

את המסקנות על אותו "רב" הסקתי לבד, לא כתוצאה מסיפור של הרב שלי, ולכן זה לא נכנס לדיון של הלכות לשה"ר

ועכשיו יותר ברצינות: אם תתנהגי כמו שאמרת, שתבדקי אדם על פי עצמו ולא על פי סטיגמות כוללות על החברה בה גדל/בהישיבה שלו - אז את כבר בנקודת פתיחה טובה. 

אכן, סטיגמות, דעות פוליטיות ורתיעות מדברים מסוימים היו ותמיד יהיו קיימים, כנראה - העניין הוא הניסיון שלנו להתעלות מעל זה בראייה הפרטית של האדם.

בנוסף, אני גם לא בטוח שאת המחלוקות של בית הילל ובית שמאי אפשר להשוות לכל מיני מחלוקות היום שהרבה פעמים לא בטוח שכולן כולן נובעות ממקור מים חיים, אם את מבינה אותי נכון.

אבל בעזרת ה', באמת, נקווה שתמיד תשרור אהבה ואחווה ושלום ורעות בין כולנו, וכל שומרי מצוות ה' ואוהבי תורתו יוכלו להתחתן זה עם זה.

בס"ד

אבל קשור למישהו שילמד איתו שנה הבאה

ואני בודקת אנשים לפי אופיים ולא לפי סטיגמות..

אבל עדיין...

כשתתחתן תבדוק אם צדקת

לפעמים יש מחלוקת בדעות ולפעמים שוללים דעה של מישהו אחר ופוסלים אותה. מותר לכל אחד לבחור בן זוג שיתאים לו בהשקפותיו. כמובן זו מדרגה גבוהה לבחור מישהו שונה.

לא נשאר יותר על מה לפסול..

בחייאת 

הוא יר"ש, תורני, מידות טובות, יש התאמה רגשית כלשהי 

יאלה בהצלחה

לא צריך לחפש בכח על מה לפסול 

גם מה שהולך בין דתיים (לאומיים) לדתיים (חרדים)....

"בנים אתם לד ´אלוקיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם" (דברים י"ד,א´) ועיין יבמות יד ע"א.

מכירה לפחות 3 זוגות שאחד מהם דת"ל ואחד חרדי....

והם באמת דת"ל וחרדי או שהם משהו כזה באמצע?!

מכירה באמת 3 כאלו.

2מהם- הצד החרדי הוא יותר מודרני כזה,

השלישי חרדי דוס, והיא דתלי"ת דוסית.

חיים באושר

|אגב- החילוקים על ציונות קיימים בניהם.|

לק"י

ובאופן אישי, יש בעלי דעות שרחוקות ממני שממש לא הייתי להתחתן עם אנשים כמוהם (לא כי הם רעים חלילה..פשוט לא מתאחם לי).

באופן כללי את צודקת. יש נטיה למחלוקות לצאת מכלל שליטה כשזה אצל תלמידים.

אבל לפעמים זה לגיטימי. זה לא מרכז-הר המור.

זה פער אידאולוגי גדול מאד.

ישמצב שבחורה לא רוצה בית עם אידאולוגיה כזו. אני יכול להבין את זה.

אבל שוב,בכללי את צודקת.

בס"ד

ונכון, לקחתי דוגמאות קיצוניות מאוד מאוד מאוד מאוד..

אבל אני רואה את זה גם בדברים פחות קיצוניים,

ואני רואה את זה גם על עצמי.

יהיה לי קשה עם בעל שכל הזמן נתווכח על דעות וכאלה..

אבל יש מצב שזה סתם כי אני ילדה דעתנית מדי .

בכל אופן, סתם העציב אותי לחשוב על זה..

וגם אני לא רוצה בית עם אידאולוגיה כזאת, לכן אמרתי שהרב של בעלי לא יהיה הרב שרלו..

ואז זה היה קצת כואב...

ככה זה כשישנים שנ"צ ואין פה אףחד כי אףחד חוץ ממני לא ישן היום.

<<<עד כאן ניצלו"ש>>>>>

א. למה לא מתחתנים? זה אפשרי להתחתן וכל מי שאומר שלא הרבה מהם זה בציניות

ב.זה באמת אורח חיים שונה, בית שמאי ובית הלל חלקו נטו בהלכה

היום מי שבוחר להיות תלמיד של הרב שרלו לרוב הוא אחד שבא להקל יותר או שהגיע מרקע שונה משלך זה אנשים שונים לגמרי.

תסתכלי על הבדלי אידאולוגיות ותראי שאצל החרדים יש מריבה פי 8 קשה ועדיין יש חתונות(גם אצלם זה ירד כי הכל זה כמו שוק אני נותן אתה נותן, אבל עדיין קיים)

ומרכזניקים מתחתנים עם הרהמורניקים וגושניקים דוסים(Fאלה גושניקים אידאולוגים לא אמריקאים שאז מנטלית זה לא מתאים)

או בקיצור המחלוקת נובעת גם ממנטליות שונה ולכן לא מתחתנים, על הבדלים השקפתיים מתגברים

של בת של ר"מ במרכז עם בחור מהר המור.

כל רבני מרכז-הר המור ישבו מסביב לשולחן אחד.

איך?

למקרה שלא ראית - מה התשובה על זה...?

מעריכים את זה מאוד

המחלוקות בין הרבנים הן לא פוליטיות... 

דווקא בגלל שהן הלכתיות זה עגום שאי אפשר לגשר. אם הן פוליטיות זה מובן... 

(והמבין יבין- פשוט כי אין לי ממש זמן להרחיב)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳