לצעירים מעל עשרים\נוער וגיל ההתבגרות   תנסה שם

(ועצה טובה, בתור חרדי שמסתובב כאן הרבה, עדיף לכתוב שאלה כזאת יותר בעדינות)

וואלה אתם נשמעים טראומתיים!

לא שמעת אותם....

ומה שמפריע זה המשפט האחרון

למעשה אפשר להשמיט אותו לגמרי

וסתם דרך אגב הייתי מפצל את זה לשני שירשורים, (ומחכה קצת ביניהם) כי אין קשר אמיתי בין שתי השאלות שלך. יש קשר עקיף, אבל מנסיון, זה יגרום לציבור לענות רק על שאלה אחת

אבל בגלל שהגבתם אני לא יכול לערוך.

אז שיתעצבנו, מה לעשות?

במיוחד כשבאה ההבהרה שאתה שואל -כחרדי.אז מגלים הבנה. (מה לעשות? תשקורת זה לא רק הזו של השמאל.ותשקות היא עובדת לצערנו.)

את הפרסומות בעד 'חינוך משותף'

אני לא קורא ב'יתד נאמן', נכון?

1.בתנאי שהמורים מחנכים טובים ולטוב.אז השאלה היא האם אפשר שילדים קטנים חילונים ילמדו בבי"ס דתי,התשובה היא ניראה שכן.אדרבה.

2.נשירה יש בכל מגזר.לא יודע אחוזים,אבל לא ניראה לי שהרבה נושרים.

לדעתי זה פשוט בדיחה, לצערי הרב זה לא בא מאידיאלים אלא בא מ"לייטיות" כי זה יותר נוח והחילוניים ברור שהם רטוצים את זה כי החינוך שלנו יותר טוב... אין לי בעיה להיות בבית ספר דתי שיש בו גם חילוניים אבל בבית ספר מעורב מתחילות כל מיני חארטות יכולים להתחיל להגיד לך שתתפלל באוטובוס כי אין זמן לפני הטיול ושתלמיד מעיר למורה שהוא מניח ספר על חומש המורה יגיד "ואולי הספר הזה יותר חשוב לי?"... (סיטואציות אמיתיות) בקיצור זה חינוך חרטה! ומי שעושה את זה הוא לא מספיק רציני..

שאנחנו רואים ושומעים חדשות לבקרים, ובפרט כשמדובר בראשי עמותות למיניהן או חמור מכך כוללים/ישיבות?

 מה דעתך על חוסר ההתייחסות לתופעת השבבניקים והממנגלים ביום השואה להכעיס?

איך זה יוצא מחינוך כל כך טהור נקי ומושלם?

לעניין:

1) אני נגד- ילד צריך מסרים מורכבים אך יחד עם זאת ברורים- חינוך להיות בן תורה, לחיות חיי תורה ואהבת תורה מלאים עם הקפדה על שמירת הלכה ללא פשרות. את זה יש בחינוך משותף? 

2) אחוזים כמו בכל ציבור אחר- צריך לתת לנערים את מלוא היחס והאהבה ולא להתעלם מהתופעה.

תודה על הדאגה

ברוגע, נשמה.

1 לא אמרתי שאין בעיות אצל החרדים.

2 'המנגלים להכעיס' ביום השואה האחרון דברו בתקשורת על

 מנגל חרדי ומיד - "להכעיס". אז במקרה מדובר בבחור שאני מכיר שנסע אז לחו"ל,

   וחברים שלו עשו לו מסיבת פרידה.

  גם אני חושב שזה לא לעניין לעשות את זה במקום ציבורי ביום השואה,

  אבל זה לא "להכעיס", ולא שמעתי אותך מתלונן על חילונים שאוכלים ברחוב בתשעה באב

או במסעדות, ואף אחד לא חושב שזה לא לעניין ללעוס לי ליד האוזן בתשעה באב.

3 לא הסברת למה לא שומעים קולות נחרצים נגד החינוך המשותף. התומכים של זה

     מפרסמים נון סטופ בעיתונות על זה. למה  לא מובעת דעה נגדית?

4 השאלה על הדתלשי"ם יצאה מתוך הנחה שיש אצל הדת"לים אחוזים גבוהים יותר,

    אבל עכשיו אני לא בטוח לגבי זה אז אני מקפיא אותה.

     ובאופן כללי, לא לכעוס כ"כ. בבקשה.

האם ראית אידאולוגיה חרדית של שחיתות?

האם ראית אידאולוגיה חרדית של שבבניקיות?

לעומת זאת, החינוך המעורב הוא בהחלט אידאולוגיה.

לגבי אחוזי הנשירה: חלומות נעימים. אין בכלל מה להשוות אחוזים. זה לא אותו סדר גודל.

למה על זה לא שמעתי, ואת המודעות של התומכים אני רואה כל הזמן.

לא אמרתי שלא מתנגדים השאלה למה אין על זה מאבק תקשורתי?

מ2. תתעלמו, כפי שכבר כתבתי.

קודם כל אני חושבת שזה די ברור שאי אפשר לשמוע פה דעות של כמה אנשים בפורום ולדעת מה הדת"לים חושבים כי אנחנו ממש לא מקשה אחת..
אענה את תשובתי- שאינה מייצגת אף אחד חוץ מאת עצמי.
1.חינוך מאוחד דתיים חילונים- אם ההנהלה והצוות דתיים (דתיים רציניים, חזקים..) והחינוך הוא חינוך דתי- זה טוב מאוד.

אם לא- (וזה בד"כ מה שמדובר עליו)- אני מתנגדת.
לגבי מה שכתבת בהודעה האחרונה שלך- זה נושא שלא מדובר עליו כ"כ הרבה בתקשורת- יש כמה תומכים שכותבים על זה הרבה (בד"כ זה אותם אנשים...). ובכל אופן אני לא בטוחה שמאבק תקשורתי יפחית את התופעה- הוא עלול דווקא להגביר אותה. ככל שידברו על הנושא יותר (גם מהצד המתנגד) לדעתי החינוך המעורב יהיה יותר פופולרי.
2.מפריע לי, אלא שכפי שכתבתי לעיל אני לא מתייחסת לציונות הדתית כאל מקשה אחת. בסופו של דבר אין ערבון לשום דבר והרי גם לאברהם וגם ליצחק היה בן שנשר מהדרך, אבל עדיין אני חושבת שיש חשיבות לחינוך ולדרך שבה נוהג הבית. ולכן אני לא חושבת שאפשר לדבר על אחוזי נשירה "בציונות הדתית". בסופו של דבר זה שאלה שלך איך הבית מתנהל ובקשר לזה יש מנעד רחב בציונות הדתית. אני מאמינה שאם אגדל את ילדי באופן דומה להורי סיכויי הנשירה יקטנו (למרות שכמובן דרך החינוך תלויה גם בילד, כפי שאומר לנו ספר משלי..).

והאמת לגבי נתונים בכנות אין לי מושג אם אצל הדת"לים יש אחוז גבוה מאצל החרדים אבל בסופו של דבר זה לא כ"כ רלוונטי כי גם המגזר הדת"ל וגם המגזר החרדי כולל בתוכו הרבה סוגים ודרכים אז ממילא לדעתי להסתכל על זה כאל הדת"ל מול החרדי לא רלוונטי.

גם את המודעות בעד אני לא מחפש!

הם מפרסמים. יש מסע תעמולה בעד בתי הספר באלו,

 אבל לא ראיתי מסע נגדי.

מה לא ברור?

חוץ מזה מה זה אומר?

שפשוט המתנגדים לא יכולים?

אין להם כסף?

לא אמרתי שמי שמתנגד לא מפרסם כי אין לו כסף,אלא שאין בזה חשיבות וזה שיש מלא פרסומים רק מראה שיש להם כסף לא על כמות התמיכה בציבור

אם כמו שטענו כאן שגם רבנים ליברלים מתנגדים,

אז אם היו עושים מסע תקשורתי נגד, כולל רבנים מכל

הזרמים בציונות הדתית, זה היה מוציא את זה מחוץ ללגיטימיות, לא?

השאלה היא, האם זה לא שכמעט ולא מוציאים אצלכם דברים מחוץ ללגיטימיות?

                  חוץ ממה שהוא מאליו מחוץ ללגיטימיות.

תראה את הפעמים הקודמות שהרבה רבנים מהציונות הדתית יצאו בדברים נחרצים וזה לא הפך אותם ללא לגיטימים בעיני רבים.
מה גם שזה סתם יוסיף שמן למדורה.. מדובר בתופעה קטנה מאוד. עיסוק בה רק יגדיל אותה.

ובלי קשר אני חושבת שגם לא נכון לעשות מסע תקשורתי כזה..
אבל זה באמת הבדל בין הדת"ל (הלא חרד"ל) לבין החרדי והחרד"ל במידה מסוימת..
אני לא חושבת שהדרך לעשות דברים זה פאשקווילים למיניהם -כן מבחינתי גם פרסום תקשורתי שעניינו כזה
גם אם לא מנוסח לגמרי כמו פאשקווילים, אלא קצת יותר עדין, הוא בעייתי ויוצר פחות הקפדה בשמירת מצוות ולא יותר..לא בגלל שהוא יוצר אנטי אלא בגלל שהוא גורם לקיים מצוות מיראה, שאנשים יעשו דברים רק בגלל לחץ חברתי ופחד מאיך שיסתכלו עליך ועוד, והכי חשוב- כשבכל דבר הרבנים יוצאים בקריאה- זה יוצר פאסיביות אצל האדם הרגיל ואסור שיהודי יהיה פסיבי בשמירת מצוות. צריך שיהיה אכפת לו באופן אישי לעשות דברים כמו שצריך ושהוא יחשוב מה ה' רוצה ממנו (כן עפ"י ההלכה ועפ"י לימוד תורה כמובן.. אבל ע"י חשיבה שלו בעצמו שלא יטיל את האחריות הרוחנית שלו רק על אחרים.. כמובן בדבר שהוא לא מבין ועלול לטעות וודאי לשאול רב... זה לא פחות מחויבות דתית ולא פחות מחויבות הלכתית אלא יותר.. יותר מחויבות לעבודת ה' ולעשיית רצונו.

שהצד הליברלי נזהר מתעמולה ופרסומת להשקפות שלו.

דוגמאות יש ל'פעמים הקודמות שהזכרת?

גם תלוי למה אתה מתכוון לצד הליברלי- אני מניחה שהרבנים מהצד המאוד ליברלי כן תומכים בזה אם כי אין לי מושג.
וישנם הרבה רבנים שיוגדרו בעיני חלק כרבנים ליברלים והם לא יוצאים בתעמולה ופרסומות לגבי שום דבר.
בדוגמאות הקודמות התכוונתי מצד הרבנים לאו דווקא מהצד הליברלי- אני מתכוונת לדוג' להצבעה למועמדים מסוימים כמו לא להצביע למועמד חילוני, הצבעה למפלגות מסוימות,  התנגדות לחוקים מסוימים (לדוג' רבני התקומה), התגייסות בנות לצבא ועוד...
כמובן שלכל הנושאים שלעיל אין הסכמה של כל רבני הציונות הדתית אבל על חלקם יש הסכמה יחסית רחבה (ולחלקם הסכמה מועטה עד מועטה מאוד). בכל מקרה לא התכוונתי להתייחס דווקא למצב שבו כל רבני הציונות הדתית יוצאים בקריאה מסוימת (דבר שאגב אני לא מאמינה שאפשרי שיקרה מכיוון שאין הסכמה בין כל זרמי הציונות הדתית) אלא להתייחס לטענה של להוציא דברים מחוץ ללגיטימציה- מה שהתכוונתי שקריאה של רבנים נגד דבר מסוים לא תהפוך אותו לבלתי לגיטימי לדעת רבים.. לכן זה גם לא משנה אם זו תהיה קריאה של רבנים ממנעד רחב (אולי זה ישפיע קצת אבל לא בצורה משמעותית).

*הערה: לא אמרתי כאן את דעתי בקשר לאף נושא  אלא תיארתי את המצב..

שני דברים נוספים:
1.אני לא חושבת שהשאלה כאן האם זה לגיטימי או לא- כלומר במילים אחרות האם זה אסור או מותר אלא האם זה רצוי או לא.. 
לא הכל בתורה הוא שאלה של אסור\מותר.. לדוג' מותר לשאת אשת יפת תאר ובכל זאת אין הדבר רצוי. האם זה אומר שזה לא מותר? עצם זה ששמים כל דבר במישור של אסור\מותר ואז צריך תמיד לשאול את הרב שיתן הוראות מדויקות לכל דבר גורם לנו לקיים את התורה כמו מכונת כביסה. צריך לזכור שיש מצוות והלכה ויש ללכת בדרך ה' לעשות צדקה ומשפט ואת שניהם אנחנו צריכים לעשות.. אם לעולם לא נשאל את עצמנו על דבר אם הוא רצוי אלא רק אם הוא מותר נגיע למצב שבו נהיה נבלים ברשות התורה ובו יעניין אותנו רק להשיג "נקודות" מהשו"ע, ונשכח שזה כולל את כל ההתנהלות שלנו בחיים-ללכת בדרך ה'...
2.אני חושבת שלא צריך שבכל שעל ושעל בחיים תהיה לנו הנחיה מדויקת מצד הרבנים- לדוג' לקנות מכשיר X, לא לקנות מכשיר Y,
אם לכל דבר ודבר הרב קובע את הגדרים של האדם הפשוט- הוא לעולם לא ידע לשים גדרים לעצמו.. אדם צריך לדעת לשים גדרים לעצמו. זה לא אומר שלא צריך להיות רגיל ושהוא יכול לשוט על עצמו. לא. יש מקומות שאדם לא מצליח לשלוט בעצמו והאדם יודע על עצמו מה הם המקומות האלה והוא צריך לדעת לשים לעצמו גדר שלא יוכל להגיע למקום הזה. זה יהיה שווה הרבה יותר אם האדם יעשה את זה לעצמו. נכון יש דברים כללים קוולקטיבים שבהם הסייג הוא לכל הציבור אבל זה לא נכון לכל דבר ועניין. בסופו של דבר מה אדם X לא מצליח לעמוד נגד היצר בו הוא לא מה שאדם Y ואם אדם לא ידע שאם הוא לא ישים לעצמו גדר - אף אחד לא ישים אותה במקומו- הוא יעשה את זה והוא יצליח להתמודד יותר טוב. אם אדם יודע שהרב אומר לו מה לעשות בכל תחום בחיים ושהוא לעולם לא צריך לדאוג שמא הוא יכנס לדברים לא טובים כי הרב בודק ומאשר ואומר לו בדיוק בדיוק מה לעשות- הוא יפול, כי הרבה לא יוכל להדריך אותו בכל דבר ולא תמיד ידע איפה בדיוק כל אדם עלול ליפול וכשההנחיות שניתנו ע"י בשר ודם קולקטיביות- הן אף לא יהיו מותאמות לכל אחד.
ומעבר לכך זה גם לא נכון שכל העולם הרוחני (חוץ מכמה תורה אתה לומד, אולי) יהיה נתון בידי הרב שלך. איך תראה ככה עבודת ה' שלך?!
*כמובן זה לא מתייחס דווקא אליך או אל אדם\מגזר כלשהו, פשוט נוח לי להתבטא בגוף שני..
כתבתי את הדברים האלו כי אני חושבת שהם נוגעים לדברים שכתבת..

לא מדובר כאן על משהו טכני ומשתנה, יש כאן נושא עקרוני, שלדעתי

רוב, אם לא כמעט כל, הרבנים בציונות הדתית יסכימו לגביו:

שאהבת ישראל לא מכשירה ויתור על חינוך דתי על פי התורה באופן מוחלט,

 ולא מחנכים את הילד להיות 'גם קצת חילוני' בשביל אהבת ישראל.

אילו לא היה על זה מסע פרסום מהצד שתומך בבתיה"ס האלו - אפשר להגיד 

שמי שישאל את רבו יקבל תשובה, אבל אחרי שזה המצב, למה הליברלים

 לא מתביישים לעשות תעמולה לצד שלהם, והצד התורני, "לוחש את דעתו"?

ואם זה נכון שגם אם רוב הרבנים יביעו את דעתם נגד,

       זה לא יוציא את זה מחוץ ללגיטימיות -

    אז ש כאן כבר בעיה נפרדת.

                     לא?

אני לא חושבת שהצד התורני "לוחש את דעתו" הוא פשוט לא טורח להגיב על זה.
מסע הפרסום מייעד את עצמו לאנשים שירצו את זה ואצל רובם, לפחות, אם לא כולם, לא יעניין מה יגידו הרבנים. 
הצד התורני לא "לוחש את דעתו" הוא פשוט לא טורח להגיד אותה כי זה רק יעורר את העניין שממילא כמעט ולא קיים, זה סתם לעורר אותו..
ומלבד זאת, צריך להבין שרוב הרבנים התורניים בציבור הדת"ל מכל מיני סוגים (ואני מעדיפה לא להתייחס לענין להליברלי או הלא- יש רבנים שיחשבו פתוחים אבל הם מקפידים על הלכה לדקדוקיה,מחמירים במקומות שרואים לנכון ותורניים לא פחות מרבנים אחרים ולפעמים אף יותר..ובנושא זה לדוג', לדעתי, יתנגדו) לא נוהגים להגיד את דעתם באופן ציבורי. יש סוגים מסוימים- גם מצד הלייט וגם מהצד התורני (שיש בו, כאמור, גם כאלה שיוגדרו פתוחים והם ממש אנטי לייט וגם כאלה שיוגדרו שמרנים וגם הם אנטי לייט, כדוגמת רבני הקו) נוהגים יותר להביע את דעתם. אני מניחה שאם זה הנושא יעלה יותר, תשמע בו אמירה גורפת מצד רבנים מסוימים (שנוהגים להתבטא בפומביות או שנוהגים לפרסם את דבריהם בפומביות) נגד..

ולגבי "שאם זה נכון שגם אם רוב הרבנים...אז יש כאן כבר בעיה נפרדת"- זו שאלה האם זו בעיה או לא. אני אישית מתנגדת לכך שרבנים יפסקו לכל הציבור מה לעשות בנושאים שאינם הלכתיים במהותם מכיוון שלדעתי זה יוצר פסיביות בעבודת ה', כמו שפרטתי לעיל. הסיבה לכך שלא יקשיבו לרוב הרבנים יכולה להיות חוסר מחויבות הלכתית ואז זו בעיה ויכולה להיות יותר מחויבות הלכתית ואז זה יכול להיות טוב (כמובן כל מקרה לגופו ואיני מתכוונת להתנער מהרבנים ולא לשאול את דעתם אלא להגיד שאני יכול לפסוק בהכל ח"ו שלדעתי בזה כן יש איזו פריקת עול וחוסר מחויבות כלפי שמיא אבל מה שכן לא בכל נושא להתייחס רק לדעת הרוב הרבני. )

1 הלוואי.

2 גם אם את מחליטה מה לעשות בנושא מסויים ע"פ הגמ', או הרמב"ם, או כל מקור קדום דומה,

זה דברים שרבנים כתבו, אא"כ את רוצה להתנתק לחלוטין מהמקורות (חוץ מהתנ"ך), בכל מה שאיננו הלכה.

זו הכונה? לא אמרתי שתחליטי ע"פ "הרוב הרבני", אבל שתשמעי את הדעה הזו, זה הכל.

כלומר ברור שצריך לשמוע את המקורות וברור שצריך לשמוע את דעה הזאת..מה שכן אני מאמינה שבמה שאינו הלכה צריך לקרוא ולהתייחס ולנסות ללכת בדרך המקורות הקדומים אבל לפעמים לא יעשו כמו המקור הקדום, או כי המצב השתנה או שהגיעו למסקנות אחרות- זה גם יותר מאפשר דינמיקה כי זה לא דברים שנפסקו להלכה. תראה לי מישהו אחד שומר תורה ומצוות (ולא משנה מאיזה זרם) שמקיים את כל המימרות בגמרא.. לדוג' לא ראיתי אף אחד שמתחיל ללמד את בנו בגיל 5 מקרא , בגיל 10 משנה ורק בגיל 15 תלמוד..

וכן אני מסכימה איתך לגמרי שצריך לשמוע את הדעה הזו ומפריע לי כאלה שבכלל לא מעניין אותם לשמוע- זה נראה לי מאוד מאוד בעייתי, אבל לאו דווקא להחליט לפי ה"רוב הרבני".

אבל הרבנים צריכים להשמיע את דעתם.

ואדרבה, שינמקו, יסבירו וישכנעו.

זו לא תופעה נרחבת,היו כמה,חלקם לא מוכרים,כולם לא מ'ראשי' הציבור שפורסם שתמכו.אבל זו לא תופעה שהתקבלה ולכן אין צורך להגיב.ולהזעיק את כל הרבנים.

אבל ראה למשל בדברים אחרים שכן השתרשו או שהם תופעות נרחבות,הרבנים קוראים ומזהירים .

ערכים לדוגמה:

תרומות מהקרן לידידות

קריאות לבית היהודי בנושאי דת ומדינה

שחרור מחבלים

מסירת חלקים מארצנו

השכרת דירות לערבים

ועוד..

כמה מודעות בעיתונים על החינוך המשותף זה לא מה שיגרום לרוב הציבור להיות העד זה.

ואני קראתי מספר מאמרים נגד ולא בבשבע...

של אלישיב רייכנר לדוגמא ועוד.

1.חינוך מאוחד- חלילה.

2.אחוזי הנשירה? די קטנים. לגבי הדיבורים על 20%- מדבור לא על הנוער הדתי אלא על הנוער בוגר החינוך הדתי. מחקר מקיף שערך הרב אהרון טרופ ראש הישיבה התיכונית "בני צבי" מגלה שבישיבות תיכוניות כמו שלו יש בערך 2% גג-5% והאחוזים הגדולים נמצאים בתיכונים דתיים שהמון תלמידים מגעים מבתים חילוניים או מסורתיים.כך שאפשר לנשום לרווחה.

יום אחד (והיום שבו האייתולות יבינו שזה סופם עלול להיות היום הזה) זה עלול להתפרץ.

אבל לכאורה טיל עודה כברת דרך עד שהוא מגיע מאיראן לישראל. על הדרך מגיע מולו המיירט ומפיל אותו באיזשהו מקום.

אם הם יורים לכל שטח ישראל, זה יכול ליפול בכל מקום בטווח הזה, לכל אורך הדרך.

צריך לבדוק במפה אם מכה היא בדרך (עד כמה שזכור לי, אל-מדינה יותר דרומית מישראל).

בכל מקרה אם זה מעניין אולי אשאל בהזדמנות את ידידיי מומחי הטילים..

גם מכה וגם מדינה מאוד דרומיות.

לא נורא, מה שלא יעשו השיעים - יעשה המהדי שלנו, "כי יום נקם בליבי".

להרוס את מוסדותיו, אלא לתקנם שיכירו בכך שהאמת היא רק אצל עם ישראל.
 

הרב קוק טוען שעם ישראל יעלה ויזכך את הדתות ולא בהכרח יגרום לכלייתם.

איך אומר הרב שרקי ? לעתיד לבוא מגיעים האומות אל המשיח,ומניחים על הדלפק את הדתות שלהם, והוא כבר יתקן אותם. יסיר מהדתות את החלקים הרעים , ישפץ וישאיר את החלקים הטובים

אבל זה נכון שהמדינה תתקן על חשבון מס רכוש.

חמאס עדין פועל מכח האנרציה של המלחמה

חזבאללה לא מתקרב למה שהיה פעם

ובאיראן הכל יתפרק שם גם המחליף שלו לא יחזיק מעמד

כמעט חצי יובל אירן בנו אותו בשביל הרגע הזה. כל השנים שהתלבטו על תקיפה באירן, אחד החסמים היה שגם אם יש לנו מספיק מטוסים לגל ראשון, רגע אחרי כל המטוסים ישועבדו למלחמה שבהכרח תיפתח מלבנון.

כמעט שנה וחצי שחיזבאלה מפרפר, צה"ל תוקף אותו יום יום והוא לא מעז להגיב. בעם כלביא הם הסתפקו בהודעות לתקשורת וכעת חיסלנו את מנהיג אירן ונם שלחו כטב"מ אחד.

לגבי אירן, העולם שותק, אבל בעוד שבוע אירופה תתהפך עלינו בהכוונת קפלן שר"י

לגבי חמאס העניין יותר מורכב. ההחלטה האסטרטגית של ממשלת ישראל (בעקבות לחץ ציבורי כבד מאוד ובכל זאת מי שהוא הממשלה הסמכות והאריות אצלו) היתה להחזיר את החטופים, למרות שזה אמר להשאיר את חמאס כשאנחנו מסובכים בין-לאומית עם היכולת להפר זאת.

אני עדיין מתפלל ומקווה שנתניהו ינצל אחת מאין ספור ההפרות של חמאס ויכריז על חזרה ללחימה עד חיסול החמאס. בנתיים לא נראה שזה המהלך שהוא מתכנן. (הלוואי שזה עוד תרגיל הטעיה. מי יודע)

לפי מה שאני מבין יש המון הגירה של עזתים לחול מסיבות רפואיות וכל מיני

אבל זה לא מספיק אנחנו צריכים שיהגרו בכמויות מסחריות אחרת הם מולידים יותר מאלה שעוזבים

מקווה שיפולו עליהם איזה כמה טילים איראניים שם בחוץ שנמצאים בו כל הפליטים

לכל היותר יתנהל כתנועה רעיונית, שלא בדיוק מחובבי ציון...

לגבי חמאס, יותר משהוא פרוקסי של אירן, הוא פרוקסי של קטאר, החברה של משפחת טראמפ. נתניהו מבין את זה יותר טוב מכולנו, וידיו כבולות באמת.

בפגישתו האחרונה עם טראמפ הושגו הבנות לגבי האיום האירני, אבל באשר להמשך הטיפול בחאמס הוא יצא מהפגישה בלא כלום.

אני לא אומר זאת כרגע ממקום מאשים, היתה כאן בחירה קשה בין שתי חלופות שכל אחת מהם היא חשובה מצד עצמה, אך עם מחיר כבד בצידה.

לדעתי (וכנראה לדעת רוב חברי הפורום) זאת היתה האופציה הלא נכונה, אבל קשה להכחיש שהאווירה הציבורית נטתה אליה. אבל זו היתה הבחירה של נתניהו.

עם כניסתו לתפקיד טראמפ הודיע לחמאס שאנחנו יכולים לפתוח עליהם את שערי הגיהנום, הוא גם דיבר על הגירת עזתים. אם היינו פותחים עליהם את שערי הגיהנום - טראמפ היה תומך לחלוטין.

נתניהו העדיף עסקת חטופים. גם כשחודשה הלחימה (מרכבות גדעון א וב) היא היתה כולה מכוונת ללחץ עד שחמאס יסכים לעסקה (ממליץ לחפש את הפרקים של עקיבא ביגמן על המבצעים).

טראמפ, שכפי שרואים שוב ושוב מתואם איתו בכל פסיק (וכל הטענות על 'פערים' הם רק הצגות לתקשורת שכל מיני קונים שוב ושוב את אותה 'סחורה'), נתן לנתניהו בדיוק את מה שהוא רצה.

מה לעשות שחמאס אינם טפשים ואפילו שהם נאלצו לוותר על רוב דרישותיהם, שבזמן ביידן הם לא העלו על דעתם, אבל בהחלט שמרו על הישרדותם. כעת זה ההסכם שנתניהו רצה וטראמפ ערב לו.

לבוא לערב שאתה גררת לסיפור בתלונות - זו עזות מצח.

(חשוב להדגיש, נתניהו עצמו לא בא בתלונות. אני משוכנע שהוא רוצה תיאורתית בהשמדת חמאס, אבל לא באמת רוצה בכיבוש וישוב הרצועה. רק חסידיו, שמנסים להאמין בו יותר ממה שהוא מאמין בעצמו - מספרים לעצמם שטראמפ הוא הבעיה).

עמדת נתניהו מהרגע הראשון היתה לפרק את חמאס ולהחליפו בממשל צבאי ישראל, אלא שהוא נתקל בשני מחסומים לא פשוטים:

א. היהודונים של טראמפ הוזהרו מפני ההשלכות הכלכליות שיהיו עליהם אם חמאס תחת הגדרת כיסוי חדשה: "ממשלת טכנוקרטים" יחדל מלהיות סוס טרויאני של קטאר בחצר האחורית של ישראל. טראמפ אכן מקשיב לנתניהו, אבל על היהודונים שלו הוא סומך יותר.  

ב. צמרת צה"ל, כאיש אחד, הטילה וטו על עצם הרעיון להחיל ממשל צבאי על עזה.

בנסיבות האמורות בחר נתניהו להשהות את הכרעת חמאס, וללכת בכל הכח על שחרור כל החטופים, וכך היה. וכמאמר השקלישאה: מוטב ציפור אחת ביד, וכו'

בתוך כך זימן את עצמו נתניהו לפגישה נוספת עם טראמפ שבה עלתה תכנית מגירה למוטט את משטר האייטולות, אולי כחלופה לפירוק חמאס שתקוע כאמור.

במאמר מוסגר יאמר שטראמפ נעתר, כי ליהודונים שלו אין אינטרסים כלכליים באירן- לכאורה.

סוף דבר, דוקטרינת נתניהו גורסת שאם משהו תקוע, זה הזמן ללכת על משהו גדול אחר. כך למשל הסכמי אברהם יצאו לדרך במקום תכנית המאה של טראמפ ש"חברים טובים" טרפדו.  

אי אפשר להאשים את טראמפ, במה שלא הוכרז כמטרה רשמית ולא כהוראה לצבא, עוד בזמן ביידן.

טראמפ אפשר לפתוח על עזה את שערי הגיהנום ולתת לתושביה להגר. נתניהו המהם, אבל מנהלת ההגירה לא הוקמה עד רגע זה (זה עניין פנים ישראלי, לא תלוי באנשי טראמפ בכלל) ובמקום שערי הגיהנום, הפעילו לחצים כשכל הזמן היה ברור שהמטרה היא עסקת חטופים במחירים יחסית סבירים.

זה מה שנתניהו רצה וזה מה שהוא קיבל.

הסדר הוא תמיד הפוך וטוב שכך.

גורמי הבטחון עוקבים אחרי פצצות מתקתקות, וכשסוגרים על מישהו, מבקשים אישור מראש הממשלה, שמאשר או לא מאשר לפי העניין, ולפי שיקול דעתו.

כך גם לגבי כיבוש עזה, ראש הממשלה הציע בחדרים סגורים להערך לביצוע, ושמע את ששמע, אז הוא נסוג.

כבר חוסל ראש סיעת חיזבאלה בפרלמנט. משום מה ל'מדיניים' מהפרלמנט נתנו חסינות בסיבוב של לפני שנה וחצי. אז כעת הסרנו את הכפפות גם בעניין הזה.

פעם נרתעו מלפגוע בהנהגות פוליטיות של גופי טרור, אז לא עוד.

כולם בני מוות.

וגם נגד איראן יש קונצנזוס של ארהב אירופה והסונים למוטט את השלטון. ורוסיה וסין לא מתערבות כבר

הייתם מתפללים עליו שיחזור בתשובה!!!

יתמו חטאים מן הארץ!  חטאים ולא חוטאים!!!!

🥳🥳🥳🥳🤠🤠🤠🤠

עוד חודש אפטר פארטי במצרים.

אנחנו רק ביום הראשון של מלחמה, שתימשך זמן.  לא רק כמה ימים אלא הרבה יותר

המנגנונים השלטוניים באירן לא קורסים בגלל סילוקו של המנהיג. צריך הרבה מעבר כדי לגרום לשלטון לקרוס. 

לפני חודש יצאו 40 אלף

כמו בסבב הקודם.

כמות הנרצחים שהיו אז, עולה על 40,000.

ומפגינים היו הרבה יותר מהמספר הזה.  

פורסם עכשיו:

אבל אם הם יצאו עכשיו לרחובות יהרגו אותם.

איראן זאת מדינה מאוד גדולה ולוקח זמן להחליש את השלטון שם.

קודם כל, צריך לתת לנו לעבוד. ורק כשהשטח יהיה מספיק פנוי וחלש, העם יוכל ויצטרך לצאת ותפוס את המדינה. כרגע זה סתם יהיה טבח המוני וחבל על החיים.

התפקיד שלהם יגיע בעיתו ובזמנו. בנתיים טראמפ אמר להם שדווקא יישארו בבתים. שלא יפריעו, לא יסכנו את עצמם, ולא חלילה יגרמו לשינוי תוכניות מבצעיות כדי למנוע פגיעה באזרחים תמימים באמת.

רק התחלנו. הם עוד יצאו לרחובות בעז"ה.

יצרתם מם? שלחו לכם אחד? שתפו איתנו
 

אמנם אל יתהלל חוגר כמפתח ואכמ"ל, אבל על הטוב הזה אי אפשר שלא להודות - ובעז"ה נהפוך הוא וישלטו היהודים המה בשונאיהם

שמעתי בשם הרב שמואל אליהו שנכון בהחלט להכליל את צבא ארהב והעומד בראשם בתפילות שלנו להצלחה ולניצחון.

את ישראל ואת עוזריהם מהעמים מצליחים" אבל להתפלל בשלום מלכות גויית זה רק חידוש של ירמיהו מגלות החרש והמסגר "וישלח ירמיהו לאנשי הגולה לאמר התפללו לשלום העיר אשר הגלתי אתכם שמה כי בשלומה יהיה לכם שלום", עצם זה שירמיהו היה צריך לחדש זאת סימן שזה לא היה לפני, גם כשצבא מצרים עזר ליהודה. כשם שתפילה מתפללים "רופא חולי עמו ישראל" ובמילא זה כולל את כל החולים בעולם, למעט רשעים שמותם עדיף לעולם.

בארץ ישראל במדינה, לא מתפללים תפילה לשלום המלכות הגויית.

וצריך לזכור שעדיין ארהב מייצגת את מלכות רומי הרשעה שהגלתנו לבין האומות, ושרפה את היכלינו. ואת הפרוגרס. נכון שחצי ממנה טוב וטראמפ ידיד ישראל ונגד הפרוגרס, ולא במקרה ה' השתמש בו כשליח להגן על ישראל דווקא חצי שנה אחרי שחוקק חוק שיש רק 2 מגדרים, בעוד הפרוגרסיבים בארהב בעד איראן כמו קאמלה האריס. אבל "חסד לאומים חטאת" וכל מה שעושים הקולקטיבים הגויים, אינם עושים אלא לטובת עצמם, בסוף יש לארהבה אינטרס להשמדת איראן לא פחות מאיתנו, והיא עושה זאת במחיר מזערי כאשר אנחנו סופגים את רוב ההרס. ואל תבטחו בנדיבים. והנביאים מוכיחים אותנו על בטחוננו במצרים ויחזקאל רואה בזה ממש ניאוף ובגידה בה' לסמוך על האומות שיצילו את ישראל.

להיעזר ריאלית כן, לסמוך בקטע הנפשי, לא.

והאמת, לרגע לא האמנתי שהם יורידו את חמינאי (ועדיין אני מתקשה להאמין שזה קרה...).

יש הבדל גדול בין להטריד פוליטיקאים או אנשי צבא (=טרוריסטים), ללהוריד שייך לשוב מצאצאי מוחמד ימ"ש

הוא משחק "קפלניזם" (המשחק הומצא כשהודו רק לטראמפ על שחרור החטופים).

כשהוא רואה הצלחה, הוא מזהה אותה כשילוב של חוכמת הצבא (שמשום מה ברור שכולו כולל אך ורק שמאלנים) וטיפשות האויב.