שבוע טוב.
מה עמדתכם בעניין:
1 חינוך מאוחד דתיים - חילונים.
2 אחוזי הנשירה בציונות הדתית.
דברים שמציקים לי - כחרדי - בציונות הדתית, או יותר נכון מציקה לי ההתייחסות (או אי ההתייחסות) בציונות הדתית לדברים האלה.
תודה
שבוע טוב.
מה עמדתכם בעניין:
1 חינוך מאוחד דתיים - חילונים.
2 אחוזי הנשירה בציונות הדתית.
דברים שמציקים לי - כחרדי - בציונות הדתית, או יותר נכון מציקה לי ההתייחסות (או אי ההתייחסות) בציונות הדתית לדברים האלה.
תודה
לצעירים מעל עשרים\נוער וגיל ההתבגרות תנסה שם
(ועצה טובה, בתור חרדי שמסתובב כאן הרבה, עדיף לכתוב שאלה כזאת יותר בעדינות)
וואלה אתם נשמעים טראומתיים!
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
ומה שמפריע זה המשפט האחרון
למעשה אפשר להשמיט אותו לגמרי
וסתם דרך אגב הייתי מפצל את זה לשני שירשורים, (ומחכה קצת ביניהם) כי אין קשר אמיתי בין שתי השאלות שלך. יש קשר עקיף, אבל מנסיון, זה יגרום לציבור לענות רק על שאלה אחת
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
את הפרסומות בעד 'חינוך משותף'
אני לא קורא ב'יתד נאמן', נכון?
1.בתנאי שהמורים מחנכים טובים ולטוב.אז השאלה היא האם אפשר שילדים קטנים חילונים ילמדו בבי"ס דתי,התשובה היא ניראה שכן.אדרבה.
2.נשירה יש בכל מגזר.לא יודע אחוזים,אבל לא ניראה לי שהרבה נושרים.
לדעתי זה פשוט בדיחה, לצערי הרב זה לא בא מאידיאלים אלא בא מ"לייטיות" כי זה יותר נוח והחילוניים ברור שהם רטוצים את זה כי החינוך שלנו יותר טוב... אין לי בעיה להיות בבית ספר דתי שיש בו גם חילוניים אבל בבית ספר מעורב מתחילות כל מיני חארטות יכולים להתחיל להגיד לך שתתפלל באוטובוס כי אין זמן לפני הטיול ושתלמיד מעיר למורה שהוא מניח ספר על חומש המורה יגיד "ואולי הספר הזה יותר חשוב לי?"... (סיטואציות אמיתיות) בקיצור זה חינוך חרטה! ומי שעושה את זה הוא לא מספיק רציני..
שאנחנו רואים ושומעים חדשות לבקרים, ובפרט כשמדובר בראשי עמותות למיניהן או חמור מכך כוללים/ישיבות?
מה דעתך על חוסר ההתייחסות לתופעת השבבניקים והממנגלים ביום השואה להכעיס?
איך זה יוצא מחינוך כל כך טהור נקי ומושלם?
לעניין:
1) אני נגד- ילד צריך מסרים מורכבים אך יחד עם זאת ברורים- חינוך להיות בן תורה, לחיות חיי תורה ואהבת תורה מלאים עם הקפדה על שמירת הלכה ללא פשרות. את זה יש בחינוך משותף?
2) אחוזים כמו בכל ציבור אחר- צריך לתת לנערים את מלוא היחס והאהבה ולא להתעלם מהתופעה.
תודה על הדאגה
ברוגע, נשמה.
1 לא אמרתי שאין בעיות אצל החרדים.
2 'המנגלים להכעיס' ביום השואה האחרון דברו בתקשורת על
מנגל חרדי ומיד - "להכעיס". אז במקרה מדובר בבחור שאני מכיר שנסע אז לחו"ל,
וחברים שלו עשו לו מסיבת פרידה.
גם אני חושב שזה לא לעניין לעשות את זה במקום ציבורי ביום השואה,
אבל זה לא "להכעיס", ולא שמעתי אותך מתלונן על חילונים שאוכלים ברחוב בתשעה באב
או במסעדות, ואף אחד לא חושב שזה לא לעניין ללעוס לי ליד האוזן בתשעה באב.
3 לא הסברת למה לא שומעים קולות נחרצים נגד החינוך המשותף. התומכים של זה
מפרסמים נון סטופ בעיתונות על זה. למה לא מובעת דעה נגדית?
4 השאלה על הדתלשי"ם יצאה מתוך הנחה שיש אצל הדת"לים אחוזים גבוהים יותר,
אבל עכשיו אני לא בטוח לגבי זה אז אני מקפיא אותה.
ובאופן כללי, לא לכעוס כ"כ. בבקשה.
האם ראית אידאולוגיה חרדית של שחיתות?
האם ראית אידאולוגיה חרדית של שבבניקיות?
לעומת זאת, החינוך המעורב הוא בהחלט אידאולוגיה.
לגבי אחוזי הנשירה: חלומות נעימים. אין בכלל מה להשוות אחוזים. זה לא אותו סדר גודל.
למה על זה לא שמעתי, ואת המודעות של התומכים אני רואה כל הזמן.
לא אמרתי שלא מתנגדים השאלה למה אין על זה מאבק תקשורתי?
מ2. תתעלמו, כפי שכבר כתבתי.
קודם כל אני חושבת שזה די ברור שאי אפשר לשמוע פה דעות של כמה אנשים בפורום ולדעת מה הדת"לים חושבים כי אנחנו ממש לא מקשה אחת..
אענה את תשובתי- שאינה מייצגת אף אחד חוץ מאת עצמי.
1.חינוך מאוחד דתיים חילונים- אם ההנהלה והצוות דתיים (דתיים רציניים, חזקים..) והחינוך הוא חינוך דתי- זה טוב מאוד.
אם לא- (וזה בד"כ מה שמדובר עליו)- אני מתנגדת.
לגבי מה שכתבת בהודעה האחרונה שלך- זה נושא שלא מדובר עליו כ"כ הרבה בתקשורת- יש כמה תומכים שכותבים על זה הרבה (בד"כ זה אותם אנשים...). ובכל אופן אני לא בטוחה שמאבק תקשורתי יפחית את התופעה- הוא עלול דווקא להגביר אותה. ככל שידברו על הנושא יותר (גם מהצד המתנגד) לדעתי החינוך המעורב יהיה יותר פופולרי.
2.מפריע לי, אלא שכפי שכתבתי לעיל אני לא מתייחסת לציונות הדתית כאל מקשה אחת. בסופו של דבר אין ערבון לשום דבר והרי גם לאברהם וגם ליצחק היה בן שנשר מהדרך, אבל עדיין אני חושבת שיש חשיבות לחינוך ולדרך שבה נוהג הבית. ולכן אני לא חושבת שאפשר לדבר על אחוזי נשירה "בציונות הדתית". בסופו של דבר זה שאלה שלך איך הבית מתנהל ובקשר לזה יש מנעד רחב בציונות הדתית. אני מאמינה שאם אגדל את ילדי באופן דומה להורי סיכויי הנשירה יקטנו (למרות שכמובן דרך החינוך תלויה גם בילד, כפי שאומר לנו ספר משלי..).
והאמת לגבי נתונים בכנות אין לי מושג אם אצל הדת"לים יש אחוז גבוה מאצל החרדים אבל בסופו של דבר זה לא כ"כ רלוונטי כי גם המגזר הדת"ל וגם המגזר החרדי כולל בתוכו הרבה סוגים ודרכים אז ממילא לדעתי להסתכל על זה כאל הדת"ל מול החרדי לא רלוונטי.
גם את המודעות בעד אני לא מחפש!
הם מפרסמים. יש מסע תעמולה בעד בתי הספר באלו,
אבל לא ראיתי מסע נגדי.
מה לא ברור?
חוץ מזה מה זה אומר?
שפשוט המתנגדים לא יכולים?
אין להם כסף?
לא אמרתי שמי שמתנגד לא מפרסם כי אין לו כסף,אלא שאין בזה חשיבות וזה שיש מלא פרסומים רק מראה שיש להם כסף לא על כמות התמיכה בציבור
אם כמו שטענו כאן שגם רבנים ליברלים מתנגדים,
אז אם היו עושים מסע תקשורתי נגד, כולל רבנים מכל
הזרמים בציונות הדתית, זה היה מוציא את זה מחוץ ללגיטימיות, לא?
השאלה היא, האם זה לא שכמעט ולא מוציאים אצלכם דברים מחוץ ללגיטימיות?
חוץ ממה שהוא מאליו מחוץ ללגיטימיות.
תראה את הפעמים הקודמות שהרבה רבנים מהציונות הדתית יצאו בדברים נחרצים וזה לא הפך אותם ללא לגיטימים בעיני רבים.
מה גם שזה סתם יוסיף שמן למדורה.. מדובר בתופעה קטנה מאוד. עיסוק בה רק יגדיל אותה.
ובלי קשר אני חושבת שגם לא נכון לעשות מסע תקשורתי כזה..
אבל זה באמת הבדל בין הדת"ל (הלא חרד"ל) לבין החרדי והחרד"ל במידה מסוימת..
אני לא חושבת שהדרך לעשות דברים זה פאשקווילים למיניהם -כן מבחינתי גם פרסום תקשורתי שעניינו כזה
גם אם לא מנוסח לגמרי כמו פאשקווילים, אלא קצת יותר עדין, הוא בעייתי ויוצר פחות הקפדה בשמירת מצוות ולא יותר..לא בגלל שהוא יוצר אנטי אלא בגלל שהוא גורם לקיים מצוות מיראה, שאנשים יעשו דברים רק בגלל לחץ חברתי ופחד מאיך שיסתכלו עליך ועוד, והכי חשוב- כשבכל דבר הרבנים יוצאים בקריאה- זה יוצר פאסיביות אצל האדם הרגיל ואסור שיהודי יהיה פסיבי בשמירת מצוות. צריך שיהיה אכפת לו באופן אישי לעשות דברים כמו שצריך ושהוא יחשוב מה ה' רוצה ממנו (כן עפ"י ההלכה ועפ"י לימוד תורה כמובן.. אבל ע"י חשיבה שלו בעצמו שלא יטיל את האחריות הרוחנית שלו רק על אחרים.. כמובן בדבר שהוא לא מבין ועלול לטעות וודאי לשאול רב... זה לא פחות מחויבות דתית ולא פחות מחויבות הלכתית אלא יותר.. יותר מחויבות לעבודת ה' ולעשיית רצונו.
שהצד הליברלי נזהר מתעמולה ופרסומת להשקפות שלו.
דוגמאות יש ל'פעמים הקודמות שהזכרת?
גם תלוי למה אתה מתכוון לצד הליברלי- אני מניחה שהרבנים מהצד המאוד ליברלי כן תומכים בזה אם כי אין לי מושג.
וישנם הרבה רבנים שיוגדרו בעיני חלק כרבנים ליברלים והם לא יוצאים בתעמולה ופרסומות לגבי שום דבר.
בדוגמאות הקודמות התכוונתי מצד הרבנים לאו דווקא מהצד הליברלי- אני מתכוונת לדוג' להצבעה למועמדים מסוימים כמו לא להצביע למועמד חילוני, הצבעה למפלגות מסוימות, התנגדות לחוקים מסוימים (לדוג' רבני התקומה), התגייסות בנות לצבא ועוד...
כמובן שלכל הנושאים שלעיל אין הסכמה של כל רבני הציונות הדתית אבל על חלקם יש הסכמה יחסית רחבה (ולחלקם הסכמה מועטה עד מועטה מאוד). בכל מקרה לא התכוונתי להתייחס דווקא למצב שבו כל רבני הציונות הדתית יוצאים בקריאה מסוימת (דבר שאגב אני לא מאמינה שאפשרי שיקרה מכיוון שאין הסכמה בין כל זרמי הציונות הדתית) אלא להתייחס לטענה של להוציא דברים מחוץ ללגיטימציה- מה שהתכוונתי שקריאה של רבנים נגד דבר מסוים לא תהפוך אותו לבלתי לגיטימי לדעת רבים.. לכן זה גם לא משנה אם זו תהיה קריאה של רבנים ממנעד רחב (אולי זה ישפיע קצת אבל לא בצורה משמעותית).
*הערה: לא אמרתי כאן את דעתי בקשר לאף נושא אלא תיארתי את המצב..
שני דברים נוספים:
1.אני לא חושבת שהשאלה כאן האם זה לגיטימי או לא- כלומר במילים אחרות האם זה אסור או מותר אלא האם זה רצוי או לא..
לא הכל בתורה הוא שאלה של אסור\מותר.. לדוג' מותר לשאת אשת יפת תאר ובכל זאת אין הדבר רצוי. האם זה אומר שזה לא מותר? עצם זה ששמים כל דבר במישור של אסור\מותר ואז צריך תמיד לשאול את הרב שיתן הוראות מדויקות לכל דבר גורם לנו לקיים את התורה כמו מכונת כביסה. צריך לזכור שיש מצוות והלכה ויש ללכת בדרך ה' לעשות צדקה ומשפט ואת שניהם אנחנו צריכים לעשות.. אם לעולם לא נשאל את עצמנו על דבר אם הוא רצוי אלא רק אם הוא מותר נגיע למצב שבו נהיה נבלים ברשות התורה ובו יעניין אותנו רק להשיג "נקודות" מהשו"ע, ונשכח שזה כולל את כל ההתנהלות שלנו בחיים-ללכת בדרך ה'...
2.אני חושבת שלא צריך שבכל שעל ושעל בחיים תהיה לנו הנחיה מדויקת מצד הרבנים- לדוג' לקנות מכשיר X, לא לקנות מכשיר Y,
אם לכל דבר ודבר הרב קובע את הגדרים של האדם הפשוט- הוא לעולם לא ידע לשים גדרים לעצמו.. אדם צריך לדעת לשים גדרים לעצמו. זה לא אומר שלא צריך להיות רגיל ושהוא יכול לשוט על עצמו. לא. יש מקומות שאדם לא מצליח לשלוט בעצמו והאדם יודע על עצמו מה הם המקומות האלה והוא צריך לדעת לשים לעצמו גדר שלא יוכל להגיע למקום הזה. זה יהיה שווה הרבה יותר אם האדם יעשה את זה לעצמו. נכון יש דברים כללים קוולקטיבים שבהם הסייג הוא לכל הציבור אבל זה לא נכון לכל דבר ועניין. בסופו של דבר מה אדם X לא מצליח לעמוד נגד היצר בו הוא לא מה שאדם Y ואם אדם לא ידע שאם הוא לא ישים לעצמו גדר - אף אחד לא ישים אותה במקומו- הוא יעשה את זה והוא יצליח להתמודד יותר טוב. אם אדם יודע שהרב אומר לו מה לעשות בכל תחום בחיים ושהוא לעולם לא צריך לדאוג שמא הוא יכנס לדברים לא טובים כי הרב בודק ומאשר ואומר לו בדיוק בדיוק מה לעשות- הוא יפול, כי הרבה לא יוכל להדריך אותו בכל דבר ולא תמיד ידע איפה בדיוק כל אדם עלול ליפול וכשההנחיות שניתנו ע"י בשר ודם קולקטיביות- הן אף לא יהיו מותאמות לכל אחד.
ומעבר לכך זה גם לא נכון שכל העולם הרוחני (חוץ מכמה תורה אתה לומד, אולי) יהיה נתון בידי הרב שלך. איך תראה ככה עבודת ה' שלך?!
*כמובן זה לא מתייחס דווקא אליך או אל אדם\מגזר כלשהו, פשוט נוח לי להתבטא בגוף שני..
כתבתי את הדברים האלו כי אני חושבת שהם נוגעים לדברים שכתבת..
לא מדובר כאן על משהו טכני ומשתנה, יש כאן נושא עקרוני, שלדעתי
רוב, אם לא כמעט כל, הרבנים בציונות הדתית יסכימו לגביו:
שאהבת ישראל לא מכשירה ויתור על חינוך דתי על פי התורה באופן מוחלט,
ולא מחנכים את הילד להיות 'גם קצת חילוני' בשביל אהבת ישראל.
אילו לא היה על זה מסע פרסום מהצד שתומך בבתיה"ס האלו - אפשר להגיד
שמי שישאל את רבו יקבל תשובה, אבל אחרי שזה המצב, למה הליברלים
לא מתביישים לעשות תעמולה לצד שלהם, והצד התורני, "לוחש את דעתו"?
ואם זה נכון שגם אם רוב הרבנים יביעו את דעתם נגד,
זה לא יוציא את זה מחוץ ללגיטימיות -
אז ש כאן כבר בעיה נפרדת.
לא?
אני לא חושבת שהצד התורני "לוחש את דעתו" הוא פשוט לא טורח להגיב על זה.
מסע הפרסום מייעד את עצמו לאנשים שירצו את זה ואצל רובם, לפחות, אם לא כולם, לא יעניין מה יגידו הרבנים.
הצד התורני לא "לוחש את דעתו" הוא פשוט לא טורח להגיד אותה כי זה רק יעורר את העניין שממילא כמעט ולא קיים, זה סתם לעורר אותו..
ומלבד זאת, צריך להבין שרוב הרבנים התורניים בציבור הדת"ל מכל מיני סוגים (ואני מעדיפה לא להתייחס לענין להליברלי או הלא- יש רבנים שיחשבו פתוחים אבל הם מקפידים על הלכה לדקדוקיה,מחמירים במקומות שרואים לנכון ותורניים לא פחות מרבנים אחרים ולפעמים אף יותר..ובנושא זה לדוג', לדעתי, יתנגדו) לא נוהגים להגיד את דעתם באופן ציבורי. יש סוגים מסוימים- גם מצד הלייט וגם מהצד התורני (שיש בו, כאמור, גם כאלה שיוגדרו פתוחים והם ממש אנטי לייט וגם כאלה שיוגדרו שמרנים וגם הם אנטי לייט, כדוגמת רבני הקו) נוהגים יותר להביע את דעתם. אני מניחה שאם זה הנושא יעלה יותר, תשמע בו אמירה גורפת מצד רבנים מסוימים (שנוהגים להתבטא בפומביות או שנוהגים לפרסם את דבריהם בפומביות) נגד..
ולגבי "שאם זה נכון שגם אם רוב הרבנים...אז יש כאן כבר בעיה נפרדת"- זו שאלה האם זו בעיה או לא. אני אישית מתנגדת לכך שרבנים יפסקו לכל הציבור מה לעשות בנושאים שאינם הלכתיים במהותם מכיוון שלדעתי זה יוצר פסיביות בעבודת ה', כמו שפרטתי לעיל. הסיבה לכך שלא יקשיבו לרוב הרבנים יכולה להיות חוסר מחויבות הלכתית ואז זו בעיה ויכולה להיות יותר מחויבות הלכתית ואז זה יכול להיות טוב (כמובן כל מקרה לגופו ואיני מתכוונת להתנער מהרבנים ולא לשאול את דעתם אלא להגיד שאני יכול לפסוק בהכל ח"ו שלדעתי בזה כן יש איזו פריקת עול וחוסר מחויבות כלפי שמיא אבל מה שכן לא בכל נושא להתייחס רק לדעת הרוב הרבני. )
1 הלוואי.
2 גם אם את מחליטה מה לעשות בנושא מסויים ע"פ הגמ', או הרמב"ם, או כל מקור קדום דומה,
זה דברים שרבנים כתבו, אא"כ את רוצה להתנתק לחלוטין מהמקורות (חוץ מהתנ"ך), בכל מה שאיננו הלכה.
זו הכונה? לא אמרתי שתחליטי ע"פ "הרוב הרבני", אבל שתשמעי את הדעה הזו, זה הכל.
כלומר ברור שצריך לשמוע את המקורות וברור שצריך לשמוע את דעה הזאת..מה שכן אני מאמינה שבמה שאינו הלכה צריך לקרוא ולהתייחס ולנסות ללכת בדרך המקורות הקדומים אבל לפעמים לא יעשו כמו המקור הקדום, או כי המצב השתנה או שהגיעו למסקנות אחרות- זה גם יותר מאפשר דינמיקה כי זה לא דברים שנפסקו להלכה. תראה לי מישהו אחד שומר תורה ומצוות (ולא משנה מאיזה זרם) שמקיים את כל המימרות בגמרא.. לדוג' לא ראיתי אף אחד שמתחיל ללמד את בנו בגיל 5 מקרא , בגיל 10 משנה ורק בגיל 15 תלמוד..
וכן אני מסכימה איתך לגמרי שצריך לשמוע את הדעה הזו ומפריע לי כאלה שבכלל לא מעניין אותם לשמוע- זה נראה לי מאוד מאוד בעייתי, אבל לאו דווקא להחליט לפי ה"רוב הרבני".
אבל הרבנים צריכים להשמיע את דעתם.
ואדרבה, שינמקו, יסבירו וישכנעו.
זו לא תופעה נרחבת,היו כמה,חלקם לא מוכרים,כולם לא מ'ראשי' הציבור שפורסם שתמכו.אבל זו לא תופעה שהתקבלה ולכן אין צורך להגיב.ולהזעיק את כל הרבנים.
אבל ראה למשל בדברים אחרים שכן השתרשו או שהם תופעות נרחבות,הרבנים קוראים ומזהירים .
ערכים לדוגמה:
תרומות מהקרן לידידות
קריאות לבית היהודי בנושאי דת ומדינה
שחרור מחבלים
מסירת חלקים מארצנו
השכרת דירות לערבים
ועוד..
כמה מודעות בעיתונים על החינוך המשותף זה לא מה שיגרום לרוב הציבור להיות העד זה.
ואני קראתי מספר מאמרים נגד ולא בבשבע...
של אלישיב רייכנר לדוגמא ועוד.
1.חינוך מאוחד- חלילה.
2.אחוזי הנשירה? די קטנים. לגבי הדיבורים על 20%- מדבור לא על הנוער הדתי אלא על הנוער בוגר החינוך הדתי. מחקר מקיף שערך הרב אהרון טרופ ראש הישיבה התיכונית "בני צבי" מגלה שבישיבות תיכוניות כמו שלו יש בערך 2% גג-5% והאחוזים הגדולים נמצאים בתיכונים דתיים שהמון תלמידים מגעים מבתים חילוניים או מסורתיים.כך שאפשר לנשום לרווחה.
…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".
כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.
כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.
בן גביר בטוח שהנצחון מונח בכיס של נתניהו, וחושש שנתניהו יעדיף ממשלה עם אייזנקוט כאשר הוא עצמו נשאר בחוץ. נתניהו מכחיש תיאומים עם אייזנקוט, ואייזנקוט שותק.
מישהו כאן יודע לפרשן את האירוע?
אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.
לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.
מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.
ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול
אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"
אבל לא יותר
גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.
ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.
שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.
כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.
אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.
ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.
הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.
ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.
אלה הם כללי המשחק.
הפוך
פקח חילק דוחות - רק למי שאינם מוסלמים
בעקבות הכתבה הזו נזכרתי שבירושלים בימי שישי יש רחוב ראשי (עאבד אל חמיד שומאן, בין פסגת זאב למחלף בנציון) שנחסם קבוע על ידי חניה כפולה ליד מסגד. והמשטרה שלנו והעיריה שלנו?
צרצרים.
בסלחנות ובהבנה ובהכלה
ליברמן ויפן במלחמת העולם השנייה: מה הקשר?
הקשר הוא פרדוקס דומה.
יפן במלחמת העולם השנייה הציגה סתירה בולטת. מצד אחד, היחס של השלטונות היפניים לפליטים יהודים בשטח שבשליטתם היה הוגן יחסית. הם סירבו לבקשות נציגי גרמניה הנאצית להסגיר יהודים שהגיעו לתחום שליטתם. מצד שני, בזירה האסטרטגית הם היו בעלי ברית של גרמניה הנאצית. כלומר: במבחן היחס המקומי ליהודים הם לא התנהגו כנאצים; במבחן הברית הגדולה הם חיזקו את הצד הנאצי.
אותו מבנה מופיע אצל ליברמן. מצד אחד הוא מדבר ימינה: ביטחון, תקיפות, "רק לא שמאל". מצד שני, במבחן הקואליציה הוא נמצא שוב ושוב בצד של מי שמונע ימין מלהרכיב שלטון יציב. הדיבור הוא ימני; הברית בפועל היא שמאלנית.
וכאן עיקר ההשוואה. במלחמת העולם השנייה עם כל הכבוד איך יפן התייחסה ליהודים בשטחה, השאלה המכרעת הייתה באיזה צד היא עמדה במערכה הגדולה. הברית עם גרמניה האריכה את המלחמה ודחתה את ההכרעה. כך גם כאן: המערכה היא לא רק על סיסמאות, אלא על מי מרכיב קואליציה. מי שמדבר ימינה אך בפועל מונע הכרעה ימנית, דוחה את הניצחון הפוליטי ומחזק את הצד שכנגד.
נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.
השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.
לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה
לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.
אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים
כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני
גואלים את גוש קנה - בולמים את תוכנית ערפאת!
במשך למעלה מ-20 שנה, החזון לחבר את יצהר לעמנואל היה בגדר חלום, אך בשנה האחרונה המציאות השתנתה לחלוטין.
חלוצים נחושים שפרצו אל השטח חוללו מהפכה, והפכו את החלק העליון של נחל קנה לגוש התיישבות יהודי,
מה שהתחיל כחלום צמח במהירות לסיפור הצלחה אדיר של בנייה, חקלאות ומשפחות שקובעות את עתיד האזור.
כדי שנוכל להמשיך את תנופת העשייה ולקלוט משפחות נוספות אנו חייבים לבסס את המקום לקראת החורף.
יצאנו למבצע קריטי בעלות של מאות אלפי שקלים לסלילת כביש גישה בטוח ומסודר ולהקמת מערכות חשמל סולאריות חזקות.
התשתיות האלו הן החמצן של הגוש, והן אלו שיאפשרו את המשך הפיתוח והשליטה במרחב לדורות קדימה.
הצטרפו אלינו עכשיו, ויחד נבטיח את עתיד ההתיישבות בגוש קנה!👇 גואלים את גוש קנה - Givechak - אברהם ידידיה
תפיצו, תתרמו, זה לא "עוד קמפיין" זה מאורע היסטורי של ניתוק גוש שכם-ג'נין וגוש רמאללה-סלפית.
תהיו חלק!
חסום לשעבראחרונהמי נותן 150₪ ומשלים לי יעד? יאללה תתרמו, קחו חלק במהלך האדיר הזה שקורה פה!
3 מילים עם מפה יכולים לשנות את כל המפה הפוליטית:
¹קיבוצי
²עוטף
³יו"ש
כולם מכירים כבר מה היה עם קיבוצי עוטף עזה, אבל אם מתנתקים מיו"ש כדרכשת השמאל הקיצוני, אותה סכנה ניצבת בפני קיבוצי עוטף יו"ש. והגבול סביב יו"ש הוא פי 5.2 יותר מהגבול סביב עזה
כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
ארדן ניסה לרכב על גיוס חרדים ונמחק.
הנדל ניסה גם הוא עד שהבין שאין לזה קונים, והעביר את השרביט לזליכה שמדבר על יוקר המחיה.
וינטר, הפוליטיקאי הטירון, צריך חונך רציני ואין לו, ולכן אינו מתרומם בסקרים.