בס"ד
שקט, דממה, ריק, מחשבות...
אני פשוט אוהב את זה.
כמה מסקנות מהנהיגה הלילה:
-המקום הכי מסובך לנהוג בו זה שדה התעופה בן גוריון. מהרגע שנכנסים פנימה, נכנסים לתוך עיר חדשה שבא צריך לשים לב על השלט ההוא ועל השלט שנמצא כעבור כמה מטרים נוספים. טרמינל 3 ימינה וטיסות יוצאות שמאלה. עד הרגע הזה שפתאום עולים על כביש ראשי והמחשבה הראשונה שעוברת בראש זה 'מה?! הגעתי לכביש 1?' עד שכעבור כמה שניות מתעשתים ומבינים שזה עדיין חלק מהשטח הענק של השדה. ואז ביציאה לשים לב איפה היציאה המדויקת שבה צריך לצאת בשביל לחזור בדרך הנכונה.
- 04:30 בכבישי השומרון, רכב יהודי יחידי על הכביש. אם שעה וחצי לפני זה הייתי הרכב היחידי לחלוטין על הכביש אז עכשיו אני מוקף בערבים שכבר קמו והם נוסעים לעבר המחסום בדרכם לעבר המחסום. אם הערבים יכולים לקום מוקדם בכדי לעבוד, אנחנו לא יכולים לקום מוקדם ולעבוד את מלך מלכי המלכים? מוסר בשבילי.
- ניידת משטרה שדוהרת מאחוריך עם אורות גבוהים ובלי צקלקה עלול להקפיץ את הלב לכמה שניות, גם אם אתה בטוח שנסעת על פי החוק.
וזהו, אחרי שהתעוררתי אתמול ב 06:35 ויום ניקיונות עמוס בישיבה ואח"כ מסיבת ר"ח ועוד כמה דברים נחמדים נלווים (כמו לשחק שלוש מקלות
) הגעתי היום הביתה ב 11:00 ויכולתי סוף סוף ללכת לישון (במהלך כל ה29 שעות ערנות האלה ישנתי רק שעתיים וגם הם ממש לא ברציפות ובהפרש שעות גדול זה מזה).

