שאם זה זוג שברור לו שזה זה.. אז אפשר.

אבל אני לא מכיר בדיוק את כל הגדרים של הענין הזה..

בכל שאלה הלכתית עדיף לברר מול רב ישירות ולא להכניס פה את כל הפורום לתחרות כשרונות צעירים בניתוח סוגיות הלכתיות..

מהסיבה שמעבר לכל דיון הלכתי, או פסק, יש את רוח ההלכה, איך דברים צריכים להראות.

מעבר לזה, יש אתכם, שאתם אולי רוצים לנהוג במידת חסידות בעניין, בכל זאת- שתי דוסים חמודים.

קיצר, עשה לך רב. 

מזל טוב![=

שיהיה בנחת ובשמחה ובסייעתא דשמיא!!

שזה יכול להיות קצת בעייתי להגיד את זה, אבל כאשר זה בשלבים מתקדמים אפשר להתחכם ולהגיד: " אם היה מותר לי להגיד לך שאני אוהב אותך, אז הייתי אומר" (אמיתי! מבטיח לכם שהרב אמר את זה! )

אבל באמת תשאלי את הרב שלך שלך.

ב"הצלחה!

כבר הודעתי שאני לא רב!!!

ואני אישית חושב שאסור

אבל זה שאלה של שיקול דעת שלא כתובה במפורש, ונראה לי שזה תלוי בקונוטציה של זה, וצריך לשאול רב

אני אישית אמרתי לארוסתי בזמנו - "הדבר הזה שאנחנו לא אומרים, שתדעי שזה איתך יותר מעם אמא שלי..."

(סתם כדי שתבין שהיא מקום ראשון, ולא תילחץ מהשויגער)

אבל אולי זה היה לא בסדר?

מה שאמרת לארוסתך...

"אז כמה תפוזים עולה לי הסיפור הזה??"

אם אפשר להביע את היחס הלבבי והמעריך על האדם וטובו בלי זה - 

עדיף להתאפק עוד קצת, ולשמור לאחרי החתונה..

שיהיה בזריזות ובמזל טוב, דוסים חמודים..

[ושברור לשני הצדדים שאוהבים - זה חשוב וכמעט הכרחי..]

נשמה,

עצם השאלה כבר מעידה על איפוק ושיקול דעת

לעניות דעתי,ממליצה לך לחכות עם זה לאחרי החתונה 

אז המילים שלך יהיו שוות פי מיליון!!

שיהיה במזל טוב

אחד אמר שאסור לחלוטין להגיד במפורש עד החתונה!

(אבל הוא התיר לומר לבחורה: "אם הייתי יכול לומר לך שאני אוהב אותך, הייתי אומר זאת. אבל אני לא אומר - כי אסור!")

והשני אמר שזה חלק נצרך בבניית הקשר, ולכן אין שום בעייה להגיד גם במפורש.

שזה יוצר קרבה שיכולה להגיע למקומות לא טובים .

 הרהורים לא מותרים וכו...

השם של הרב שמור במערכת ( רק אציין שהוא אחד המבינים בתכום)

נראה לי שזה גדר כזה שכדאי לעשות.

(אחרי כמה סיפורים ששמעתי על חברות קרובות דוסיות פצצות....)

אם אדם מרגיש שלא מפריע. אז מה הבעיה?

ו............................. אין אפוטרופוס לעריות...

אבל אני סתם מדברת- לא יודעת איך אני בקטעים האלה... (רק אומרת מה נראה לי מלכתחילה)

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=65967

מקווה שיעזור...

הרבה הצלחה!!

כמו כל מי שאינה נשואה לו.

יש איזה תהליך טבעי, שקורה בד"כ לבנות בסביבות גיל 12 שגורם להם להפוך לערוה עד שיבצעו סידרת סמלים עתיקים.

(ועי' במ"ב סי' ע"ה בשם הח"א שהוא ערוה ככל העריות ונפ"מ לקול אשה שלא נאסר בפנויה)

אתה באמת לא יודע את זה?

זו די-טעות.

אין ענין עצמי ב"ליצור קרבה". יש ענין לוודא שמתאימים לנישואין.

לשם זה, באופן טבעי, יש ענין לחוש שאכן יש "קרבת הלב" ויחס-אוהב בין האנשים.

אבל אחרי שזה ידוע, אין כל ענין סתם, ליצור עוד "קרבה" כזו. ובוודאי שכל גדר של הנהגות "קרבה יתרה" מעבר למה שנצרך ומותר לצורך שיתחתנו בלב שלם, אין לו דין שונה מכל אשה. היא לא אשתו [בלי להתייחס ספציפית לשאלה הנוכחית].

אומר שדווקא כן יש עניין ליצור התקרבות

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=32928

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t613527#6800970

עיין שם באריכות בכל השירשור

זה היה נפקא מינה מוקדם יותר בדקתי וראיתי את תשובת הרב ליאור ועוד כמה סברות מחבר שהוא ת"ח למה לי לקרוא שם את הכל,לא?

בכל מקרה תודה.

הוא מלא בריח חזק של אטימות רגשית, חוסר תקשורת, וחוסר הבנה בסיסית בנפש האדם.

חבל לי שלוקחים את היהדות למקומות רעים כאלה. 

שאנשים פה הולכים לפי ההלכה ולא לפי הפופיק..

תבדוק כמה זוגות כאלה שרדו אחרי הנשואין ואוהבים אחד את השני

ותבדוק כמה מהזוגות שעשו פוצי מוצי קוצי לוצי שוקי ומוקי לפני התגרשו אחרי חודש.. זה לא מדד לכלום, להגיד אני אוהב אותה יש לי את כל החיים..

"בדרך כלל עלוב".. - זה הדבר הכי עלוב שנאמר פה.

ויש כאן לגמרי גדר של איסור קרבה יתרה לפני נישואין. זו הלכה גמורה. האם הדבר הספציפי שנשאל נכלל בכך או לא - זה בדיוק שיקול דעת של פוסק הלכה.

רבנים כמעט תמיד לא נמצאים בקשר זוגיים ארוכים לפני החתונה, ואני משער שגם אתה כך, מסיבות תורניות.

קשה לאדם לייעץ למי שנמצא בסיטואציה שהוא כלל לא מכיר.

[מה שאתה משער "לגבי" - כמובן אינני מגיב. לא שייך לענין]

מי שנמצא ב"קשרים זוגיים (אין דבר כזה בלי חתונה. מספיק עם האשליות) ארוכים לפני החתונה" זה רק חיסרון ולא יתרון. ועפ"י רוב, בדיוק ההיפך מדבריך, זה רק גורם להתקהות של הרגשות שאמורות להיות באופן תקין. על כן, אדם כזה הוא האחרון לייעץ. ממש הפוך. מה אמור להיבנות בין איש לאשה, זה בא מתוך הרבה טהרה ומידות טובות.

ורב שנשוי באופן נורמלי - מבין הרבה יותר טוב מרווק שאינו - מה בונה נישואין ומה ההיפך. הוא מכיר יותר טוב את ה"סיטואציה".

מעבר לכך - אין לדברים כל קשר לנושא. השאלה היא האם דיבור כזה הוא בגדר "קרבה יתרה" האסורה גם עם "מאורסת" (אינה אשתו. הלכה ומציאות), או לא. וזו שאלה לפוסקי הלכה. אל דאגה - הם מבינים מצוין את משמעות האמירה ומה היא מעוררת. אנשים נשואים, שמדברים גם ביניהם.. ואנשים שרבים פונים אליהם, מכירים דברים ישרים וגם מסובכים. וגם "תוצאות" לכיווניהם השונים, הרבה מעבר לאחרים.

אפשר הרבה הרבה יותר, לא קשה...יש 22 אותיות בשפה העברית, וכל אחד מהם כפול 22 (כי שתי אותיות משתנות, ושתיים קבועות XוXי) ככה שאם מחפשים מילים מתחרזות לאו דווקא באותיות, אלא גם בצליל בלבד - יש 484 אפשרויות...

חחח...איך הרסתי את כל הכיף עם המתמטיקה הזאת, מה?

תנסה יויי, או אואי, או עועי...

יש לי חשד קל שגם ב: זוסי, צוטי, נוגי, הושי - לא ישתמשו... אבל אם מתייחסים לחריזה אך ורק על פי ההברה האחרונה והצליל שלה - אז יש באמת 484 אפשרויות. בעצם 483 - כי פוצי זה אחד מה484...

ואני אפילו מרוצה

זה משהו ביידיש שקשור לסוכר

אבל אני שומע סביבי שקוראים לילדים זיסי וכו'

אם זה לא מדד לכלום- (לאמר צ'וקי מוקי וכו'..פפ) אז גם ההיפך הוא לא מדד.

שוב תיאוריות של התגרשו וכו', אבל באותה נשימה "זה לא מדד לכלום"?

איך?

לא הבנתי את השאלה

המעמד ההלכתי שלהם מבחינה רשמית הוא עדיין כשני זרים.

מה גם שאף אחד לא יודע מה ילד יום, והאם יינשאו לבסוף.

ולגבי הצד החוויתי:

בד"כ מרגישים את זה. ואע"פ שנוסף לכך נצרך גם ביטוי שפתיים,

דווקא אם זה יבעבע מתחת לפני השטח, ויהיה כלוא מתחת האדמה במשך זמן מסויים,

כשזה יתפרץ, זה יהיה עוצמתי ויותר קסום.

שאומר שבקשר ודאי לחתונה אפשר לומר מילות חיבה אחד לשני..

ראז אולי בעצם עדיף להגיד ״אני אוהב אותך״ סתמי וזהו? מה שלא נאמר יכול לגרום למחשבות והרהורים גדולים יותר.. 

רצוי, מומלץ, כדאי, צריך... הכל כמובן בתנאי שזו באמת אהבה ולא התאהבות...

כשזה היה ברור לי (חודשיים מתחילת הקשר, אחרי שבועיים במילואים במרחק 350 ק"מ ממנה) אמרתי לה את זה.

בדיעבד התברר לי שגם היא "נמצאת שם", ומשם הדרך היתה קצרה להצעת נישואין...

בכל מקרה, אני לא חושב זה אסור... צריך לשמור על גדרי הצניעות, פי כמה וכמה אחרי הצהרה כזו... אבל זה בוודאי לא אסור.

שיהיה בהצלחה, ותחזרי לעדכן

כדי שלא לגרום למדרון חלקלק 

זו עבירה חמורה ביותר.

ועכשיו באמת... יש המון דרכים והמון שיטות. בחרי לך אחת, בחרו ביחד... את שואלת אישית? אני חושבת שכן, ואפשר וחובה.

זאת כמה פעמים, צריך להיות מסוגל לומר את זה בפה אחרת,

איך תוכל/אוכל להתחתן עם מישהי/משהו?

צריך רק להזהר לשמור על קדושת המחשבה, ואם אדם חושש,

הוא יכול לכתוב זאת במכתב או בסמס.

ראינו הרבה נורמליים שהתחתנו בלי להגיד "את זה"...

אדם נורמלי יכול להראות ולהביע את אהבתו גם בלי להצהיר כך..

ויש הרבה מילים טובות להביע גם יחס וגם הערכה בצורה גם מקרבת באופו הנכון וגם מתאימה לכל מצב כמו שהוא.

אפשר לומר: אני מעריך/ מכבד אותך..

אני שמח בקשר וכו'.

עד החתונה כלום לא סגור, וחשוב לשמור על איפוק בתחום הזה.

גם מהמקום ההלכתי אני חושבת שראוי להמתין. זה יוצר קרבה שלעיתים קרובות מקשה מאוד על המרחק הפיזי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳