חונק אותם כל המצוות וההלכות, ובצדק!

לא חושב?

אני ישתדל לענות  בצורה הטובה ביותר.

המצוות הם דבר נפלא ,

דרך המצוות אנחנו מתחברים אל ה' כל עוד ועוד  מצווה  כך אנחנו מתקרבים עוד ועוד .

ה' לא צריך את המצוות שלנו , אנחנו צריכים את המצוות!

המצוות הם מחכנים אותו עושים אותנו, בני אדם !

כל מצווה שאדם עושה שווה זהב !

אני יכולה להבין אותם!!

ההלכות לפעמים יכולות פשוט לחנוק!!

כשתהיה בת אולי תבין...(אולי גם כשבנים מבינים... אין לי מושג)

יש כ"כ הרבה מצוות! שלא נדבר על ההלכות!

ה' כ"כ מדייק ונותן אפילו לפעמים פקודות (מצוות) שת'כלס די הזויות!

כמו שהוא כתב במכתב: 

-מדוע היהדות היא היחידה מבין הדתות הדורשת נוסף לאמונה, גם ביצוע מירבי של כ"כ הרבה מצוות מעשיות?

פעם הראו לי ספר בשם "קיצור שולחן ערוך". פתחתי רק את "תוכן העניינים" וחשכו עיני. רשימה ארוכה, רובה הנחיות מה 

לא לעשות, חודרת לכל הפרטים, כל פרטי הפרטים בחיים- תסלח לי, אך "הלכות הנהגת בית הכסא", "דין לבישת בגדיו", 

"שמירת הגוף עפ"י הטבע", "הלכות סעודה", "דיני יולדת ומפלת" ועוד...

זה לא מוגזם ומגוחך? שילמדו אישה איך ללדת? שידריכו אותי איך לסעוד? איך להתיישב בבית הכסא? תנו לחיות!

מה תענה לו על השאלה הזאת?? 

כתבת שאדם שמבין יכול להבין שהמצוות הן בשבילו! אז איך אתה יכול להסביר לו את זה שיבין! וכך הוא ידע את המשמעות של המצוות!

א.סחטיין! כל הכבוד! באמת.

ב. הסברת איך כל זה מראה לי איך זה קשור לה' ומה הסיבה שה' עשה זאת... אחרי כל זה לך תסביר לבנאדם שיש דבר כזה ה', ואיך זה שלא איזה מישו בא והמציא את כל הסיבות האלו והמציא שיש דבר כזה ה'! נכון! אני יודעת שיש ה' ואני יודעת שיש מקורות! הבנאדם לא מאמין!!!! הוא לא יודע!! 

 אני רוצה תשובה שקשורה יותר למכתב... הוא כותב שזה מגוחך לו והוא *נגיד* מאמין שיש ה' אז למה כל המצוות האלו?? למה יש כ"כ דיוקים ודברים הזויים שבכלל עושים אותם רק בגלל שפעם היה לכמה אנשים שבמקרה היו בעם שלי מר ובגלל זה אוכלים מרור? מה זת'ומרת עכשיו אני בדיכאון אז עוד איזה 2000 שנה יצטרכו לעשות צום ולהיות בדיכאון??

הוא אמר שנתנו לו פעם ספר שקוראים לו קש"ע הוא רק ראה את תוכן העניינים וחשכו עניו!! רק הוא ראה את הנושאים (יענו התוכן) והוא התפעל! כמה הלכות אפשר לקיים?? ועוד כאלה "שטויות"  ודברים הזויים כמו איך לשבת "בבית הכיסא" וכו' (ח"ו אני לא רוצה לזלזל בהלכה...)

הוא אמר שעם אורך התוכן...של קש"ע נראה ככה אז הוא לא רוצה לחשוב איך נראה השולחן ערוך (כתבתי במילים אחרות...) אחלה? שים לב למה שהוא כותב... הוא לא מאמין!!

ב. אני יודעת... אני מאמינה!! אני באה להעלות פה גם את הצד של החילונים! לאנשים שלא מאמינים! וגם.. אתה לא צריך לפרט כ"כ על החגים והצומות סתם רציתי להראות לך דוג' ספציפית שיכולה לעלות בשאלה אצל החילונים, ועוד דבר זה מה שאני אומרת שכל דבר אנו מסתמכים על מה שאמרו פעם!! רוב החילונים לא מאמינים מה שהיה פעם... איך זה שירד מן מהשמיים?? פחח זה נשמע שאיזה ילד בא והמציא את זה! סיפור של ילד בגן...

אנחנו יודעים את זה כי אנחנו באמת מאמינים שיש ה' ויש לנו הרבה הוכחות ומקורות שיש ה' ויש כזה דבר נס, רואים שיש פה מאחורי העולם הזה שיש מישהו שדואג ונותן ועושה ניסים ונפלאות!

מובן? אל תכוון ת'תשובות שלך אלי, תכוון אותן למכתב! לבנאדם הזה שלא מאמין בה', ורוצה לדעת למה כל ההלכות האלו? למה בכלל המצוות האלו? מי זה ה' בעצם?

כמו שכשמרכיבים שולחן יש לך הוראות וכל אחד בוחר אם לקרוא את ההוראות ולעבוד איתם או אם לבנות איך שהוא חושב כך גם בחיים יש לנו אמונה ודרך חיים וספר התורה הוא ספר ההוראות שלנו ואנחנו בוחרים לפעול על פי ההוראות ודתות אחרות בוחרות לזרוק את הספר ולפעול לבד (לא רק ליהדות יש מצוות גם לדרוזים יש וגם למוסלמים).

לגבי העניין שיש כל כך הרבה מצוות הרב יוני כתב על זה פעם קטע,

שאלה: למה היהדות כל כך עסוקה בפרטים קטנים ובלתי רלוונטיים, כמו כמה מצה בדיוק צריך לאכול בליל הסדר, איזה כלי חלבי ואיזה בשרי, איך לקשור את שרוכי הנעליים שלי. לי זה נראה כאילו היהדות מזניחה את העיקר כשהיא נתפסת לקטנוניות. לזה היהודים קוראים רוחניות?

(כבר שלחתי לך שאלה זו לפני שבוע אך לא נעניתי. אולי סוף סוף קיבלת שאלה שאין עליה תשובה?!...)

תשובה: שלום לך.

מעולם לא טענתי שיש לי את כל התשובות. הרבה שאלות הינם מעבר להשגתי. אך האמת היא שעניתי לך ואתה קיבלת את תשובתך. כשקיבלתי את שאלתך תיכף עניתי לך, והעובדה שלא קיבלת את תשובתי היא היא התשובה לשאלתך! ראה, השבתי לך, אך כשכתבתי את כתובת הדוא"ל שלך לא הוספתי נקודה לפני המילה com. סברתי שתקבל את הדוא"ל גם ככה, שהרי סך הכל חסרה רק נקודה אחת קטנה. זאת אומרת, זה לא שכתבתי את שמך לא נכון או מילה מוטעית, או משהו דרסתי אחר צריך להיות מאוד קטנוני כדי להבין ש- gmailcom ו- gmail.com זה אותו דבר. זה לא מגוחך שלא קיבלת את תשובתי רק בשל העדר נקודה אחת קטנה ולא רלוונטית?

לא, זה לא מגוחך! כי הנקודה היא לא רק נקודה. היא מבטא משהו. לאתה נקודה הרבה יותר משמעות מאשר כמה פיקסלים במסך. לי היא נראית בלתי רלוונטי בעליל, אך זה נובע רק מחוסר הידע שלי בדרכי האינטרנט. כל מה שאני יודע הוא שבתוספת הנקודה הדוא"ל שלי מגיע ליעדו אך בלא הנקודה הוא הולך לאיבוד ומגיע לאן שהוא.

למצוות יש עומק עצום. כל פרט מכיל עולם של משמעויות, ומרכיב את התמונה השלמה. כשמקיימים מצווה בשלמות ובדייקנות, גל רוחני נשלח מאיתנו אל היקום, עד ל"דואר הנכנס" של הקב"ה. אם ברצונך להכיר את המשמעות של הנקודה באינטרנט, תלמד על תפעולה של הרשת. אם ברצונך להבין את משמעות מצוות היהדות, תלמד תורה.

מקווה שעניתי בצורה טובה... (:

נתי- אהבתי שכתבת:

ה' לא צריך את המצוות שלנו , אנחנו צריכים את המצוות!

המצוות הם מחנכים אותנו עושים אותנו, בני אדם !

אך לא ניראלי שבנאדם חילוני יבין זאת... 

שתגיד לבנאדם חילוני "המצוות עושים אותנו בני אדם" 

הוא יכול לענות לך הרבה דברים...

כמו: מה? אני לא בנאדם? תראה! אני הולך לים, אח"כ אני הולך לשופינג מה יותר טוב מיזה?. איזה סיפוק זה? 

זה סיפוק ענק בשבילם! הם קנו כ"כ הרבה דברים שהם צריכים לבית, למשפחה וכו', הם הלכו לים ונהנו!! היה כ"כ כיף! 

בשבילנו אם יהיה לנו יום פנוי ונתפלל בבוקר ואח"כ נסדר ת'בית כדי לעזור לאמא ולהגיד איזה 10 דקות תהילים וכו' זה סיפוק

גדול בשבילנו מכיון שעשינו וקיימנו מצוות! אם נחשוב על היום הזה ונאמר לעצמינו איזה יום מלא במצוות ובמעשים טובים! איזה כיף שהספקתי לעשות ולקיים זאת! איך אמא עכשיו תשמח! ואילו הייתי כל היום במחשב והייתי רואה סרטים הייתי אומרת לעצמי "יופי. ראיתי היום סרט שכ"כ רציתי לראות" ו..?? מה היום הזה עשה לי? זה באמת סיפק אותי?

מקווה שהובנתי...

זורמת עם החיים- אהבתי את המשל עם הנקודה! זה משל מאוד טוב! תשובה ממש יפה...

אומנם שורשיה רחבים יותר ומתקשרים למהות המצוות,טעמי המצוות,תפקידו של היהודי בעולם ועוד..

קטונתי לענות תשובה מקיפה בכלל ובפרט בכמה דקות,אומנם אולי אכתוב דבר קצר.

למעשה,היהדות אינה משקרת לאדם,אנחנו חיים בעולם מעשי,עולם שכדי להניע אותו ולהפיק ממנו יש צורך לפעול בו הרבה.

אנשים מקבלים כמובן מאליו מתוך נורמת החיים שללכת לעבודה מוקדם בבוקר ולצאת מהבית ב 5 או 6 בבוקר ולחזור ב 8 בערב (אם ניקח את הקרייריסטים שעובדים יומם וליל כפשוטו) זה דבר "נורמלי","מכובד","הכרחי" וכו'.למה אנשים חושבים כך ? האדם הזה מתעורר לפני שזרחה השמש,וחוזר לביתו לאחר שקיעתה שילדיו כבר ישנים,האם אין זה עול כבד ? האם אין זה עול כבד לעבוד במשך כל השבוע בצורה כזו בשביל לבלות כמה שעות בסוף השבוע בשקט ?

מכאן נמצאנו למדים,שכל השאלה איננה מגיעה מתוך תפיסת עולם המנוגדת לעמל ולעבודה,אלא מתוך חוסר היכרות עם עולם המצוות שלא נמצא בתוך הנורמה הרגילה להם.

אם ניקח מציאות נורמלית יותר שאדם קם בבוקר וחוזר לביתו ב5 או 6 בערב,על אף שהשעות סבירות יותר והוא יכול להשקיע במשפחתו,זהו עמל רב.בשביל מה הוא עשה את זה ? כולנו יודעים שזה לשם מטרה,אם לא יעשה זאת הוא לא יוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו ולכן משקיע מאמץ רב במשך רוב חייו בדבר הזה.(לא נכנס עכשיו לשאלות המהות,מדוע הוא לא שואל שאלות יסוד של "בשביל מה אני צריך משפחה ?") אם כן נמצאנו למדים שאף אחד לא חושב שהחיים הם כקלילות צפייה בסרט(ולא באתי לתת לגיטמציה להלך הזה,אלא לדבר על מציאות שגם קיימת בחברה המערבית) ומתן המפתחות לאדם אחר לחיות את חייך,כל הסיפורים על חג החירות והחוסר מחוייבות שבו הם רק לגבי יום אחד בשנה כאשר בשאר הימים (בעיקר אמריקאים) מזיעים מבוקר ועד ערב משאיפות חומרניות שהם כבר מעבר לפרנסה רגילה של משפחה.

כלומר,אפילו האמריקאים לא מאפשרים לעצמם לחיות בקלילות כזו,הם ברדיפה אחרי משהו,משהו שאינו ברור להם,אבל הם יוצאים,עובדים.ברדיפה תמידית אחרי סיפוק עצמי(ובהערה צדדית,הם לא משיגים,אלא רצים מאטרקציה לאטרקציה,משום שהעיסוק באחת הוא מוגבל ונגמר מהר מדי והאמת שזו רק הסחת דעת,ולכן הם באמת בעלי חיים "נהנתניים" משום שהם לא באים לסיפוק הם רצים ממקום למקום).

אנחנו יודעים אחרי מה אנחנו רודפים,אנחנו רודפים אחרי עשיית הטוב,אחרי עבודת ה' ית',תיקון עולם במלכות ש-די,בחירה בטוב.וכדי לעשות כן ישנה דרך ברורה לאדם שנולד לעם ה' לעשות זאת,וזה נוגע לפרטים הקטנים ביותר,כי גם שם קיימת כל המהות הגדולה הזו.שהרי אם לא כן,בשביל מה היינו קיימים באותו רגע ? אם הגענו לעולם לשם משמעות,לשם עשייה,אז גם שם ישנה עשייה ומשמעות,ולכן בין השאר צריך גם שם הדרכה,איך אפילו שם עושים ומקיימים את אותה מהות.

לא די באידיאלים,הגענו לעולם מעשי כדי לקיים אותם בפועל,בעולם המעשה,שאם לא כן לא הייתה משמעות לעולם הגשמי כלל.

מה לנו ידיים ורגליים,פה,אף,עיניים אוזניים אם אין בהם שימוש והכל צריך להשאר בחזקת הלב ??

הוזכר כאן ביטוי מזעזע כלפי הנצרות "דת אהבה והחסד",והאומנם שאולי אין קבוצה רעיונית בעולם מלבד המפלגה הנאצית בעצמה שלא ראויה לשבח זה פחות מהנצרות,גם הנצרות לא האמינה שהכל צריך להשאר בלב,היא הוציאה מתוכה פעולות שכתוצאה מהם היה אפשר למלא ימים של דם שנשפך.מסעות "צלב",אינקויזיציה,ובאופן "מיוחד" כלפינו: פוגרומים,עלילות דם,אנטישמיות,ובסופו של דבר שוטפות רעיונית ומעשית לשואה מצד אנשי דת בכירים רבים,ואף גילוי דעת מצד נציג האפיפיור לכך ש"אין דם נקי של ילדים יהודים" עדות מזעזעת שכתב הרב יששכר טייכטל הי"ד (בעל הספר החשוב,"אם הבנים שמחה") במפגש עם אותו "אדם" ביומנו שנקרא "אמונה צרופה בכור השואה".

כאמור ישנם שורשי יסוד רבים שהיה ראוי להרחיב שנוגעים לשאלה זו,ולכן האמת שהתשובה מקיפה יותר

א.איך אנחנו בתור הדתיים (שומרים תורה ומצוות) יכולים להסביר לאינם שומרי תורה ומצוות שזו הדרך הנכונה, הטובה והבחירה??

ב.המשל ממש יפה, כתבת שהחיים שלנו לשם משמעות, לשם עשייה אך לדוגמא חברה שלי אומרת לי שהיא ממש לא מרגישה שיש לה משמעות בחיים! היא אומרת לי  שהיא לא מרגישה שהיא עושה משהו בעולם הזה ותורמת משהו לעולם הזה!

מה אני אמורה לענות לה??

ג.אל תיקח קשה כ"כ על מה שהוא כתב כי הרי אנו לא נדע ולא יודעים מי הוא, גם אם הוא צודק וגם אם לא זה הטענות שלו...

התשובות שלכם מאוד יפות אך תבינו! אני מדגישה לכם! אני שאלתי מה אתם הייתם מגיבים לו!!

התשובות שכתבם לא יכולות להגיע אל אוזן שאניה שומרת תורה ומצוות!!

הוא לא מבין שזו הדרך הטובה... וכו'

א.כאן כבר מדובר על נושא אחר,ולכן אמרתי שאני לא יכול לתת היקף שלם לכל היסודות שצריך להתייחס אליהם,למעשה הוא מביע קושי מעשי,אך יכול להיות שאף לא מכיר באמיתות התורה,ואפשר וצריך להיוכח בכך.אולם זה שאלה אחרת ולה תשובות מגוונות ורבות מאד,מקור מרכזי בנושא הוא ספר הכוזרי,כיצד מעבירים דברים שדורשים העמקה זמן וחשיבה במהלך שיחה קצרה ודיבור ? אינני יודע,אולי להמליץ לו ללכת לשיעורים ברמה שלו בנושאים הללו.בשיח אקראי עם אנשים לפעמים ניתן להרחיב יותר ולפעמים פחות תלוי בסיטואציה ובידיעות של האדם שהוא שואל.

מה שכתבתי היה לגבי הטענה שזה מאד קשה וחונק כביכול,ולמעשה אין אדם שישן מבוקר עד ערב ולא עושה כולם.לכן מהבחינה הזו גם מי שלא קיבל חינוך תורני מלא יכול להבין מעט את הרציונאל ושלמעשה זו תורת חיים,קושי ? גם לקום בבוקר לעבודה זה מאד קשה,אבל אנשים עושים זאת כי הם מבינים את ההשלכות של העשייה הזו.

אם מדובר ב"הרגשה" שהיא לא עושה ולא תורמת ואומנם היא מקיימת מצוות,היא צריכה לפקוח עיניים ולראות מה היא עושה יש לנו נטייה להתרגל ולחיות מתוך הרגל,וצריך להלחם ולשבור אותה,לראות ולהבין מה אנחנו עושים,ללמוד אל חשיבות המצוות ולהגביר לימוד באמונה.אלו דברים כלליים אך למעשה יש צורך לראות מה מציק לאותו אדם באופן ספציפי ולתת מענה כמה שיותר מדויק בהתאם.

ב.לא לקחתי ללב אל תדאגי כוונתי הייתה לגנות את המושג הזה כי הוא הופיע כאן,ולא משהו אחר.גם ברור שאין ספק בכך שמי שכתב זאת לא יודע על דת זו מעבר לסממנים חיצוניים שהוא רואה בכל מיני תכנים מערביים,ולכן לא הייתה כוונה להאשים אותו (עצם ההתקלות במושג הזה אכן קשה בתור יהודים בפרט,כאשר השקר הזה חריף כ"כ על מי שגרמו לכ"כ הרבה שפיכות דם ודם יהודי יהודי בפרט,ולכן שלא יהיו לך ספקות הביטוי הזה אכן לא מתאים לדת זו בלשון המעטה).

משהו לעולם ובעולם הזה. כמו שתמיד אומרים ה' ברא אותנו כי לכל אחד יש תפקיד בעולם, אז היא מרגישה שאין לה שום תפקיד. זה שמקיימים מצוות לא אומר שזה התפקיד שלנו בעולם הזה, היא מקיימת מצוות אך היא חושבת שהיא לא תורמת שום דבר לעולם...

ת'אמת אתה צודק בעניין של ההרגל! בגלל זה, אולי אנחנו לא מבינים עד כמה יש חשיבות למצוות, אך אתה כותב שאנחנו צריכים להילחם ולשבור אותה... מה זת'ומרת? איך אפשר לשבור את ההרגל? את המצוות אני מקפידה לעשות כל הזמן, מתישהו כבר אני לא שמה על החשיבות של המצווה וזה לא דבר טוב, כבר יש פחות כוונה...

ב.. חחח לא התכוונתי שאתה לקחת ללב... סתם, איך שהגבת לביטוי "הנוצרי" הוא די היה התקפי (בצדק...) הבנתי את מה שכתבת ובאמת ידוע לנו שהכותב לא יודע על דת וכמו שכתבת אין כוונה להאשים אותו (המושג הזה באמת לא מתאים...אך זו טענתו ולא רציתי לשנות כלום כדי שתבינו עד כמה הבנאדם מתעניין ורוצה להבין זאת ולהשוות בין העמים וכו')

שכמו שהיצרן מביא הוראות ייצור לאיך להשתמש בבגד ואיזה צד ללבוש אותו ואיך לכבס אות.

ככה ה' מביא את ההוראות יצרן על ה"בגד" שלו = העולם איך להנהג וכו'

אתה רק ענית על המצוות...

-נערך-

אני חשבתי על זה שהעולם לפעמים כואב ככ

והכל בהרגשת חוסר כזאת.. ואלול כאן כדי שאנחנו נתקן את זה

גם כפרטיים וגם כעם

אם נתקן את עצמינו יותר ונאהב אחד תשני אז הגאולה תתקרב יותר

והעולם יהיה שלם

וזהו הלוואי שתגיע הגאולהה

*כתבתי משו יותר יפה, ונמחק לי לפני שהספקתי לשלוח

אז שיחזרתי חלק(:

השיעורים שלו מלאי חיות ושמחה בעבודת השם

וגם יש כנס בכל לבבך, שאמור להיות בז' תמוז בירושלים. זה כנס על עבודת השם והתחדשות בה. חפש, אולי שם נמצא האוצר שלך.

יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...

לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...

כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...

אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷

בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....

בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח..... 

מסף ריגוש שעולה כל הזמן

מחפשים חוויות משמעותיות יותר

לדת יש משמעות בשפע

וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה

זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות 

סקר חדש: התעוררות זהותית, יותר מאשר דתית - כתבות - משב - מה שיהודי בישראל

קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.

קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.

אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?

דב סרטים

לצערי...
 

יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...

היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.

ולא, זה לא שלא טוב שם.

אני מאד מאד אוהבת להיות שם.

רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.

אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...

עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.

במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.

התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...

אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,

לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.

כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.

(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)

"אם לא מערבים רגשות בכלל"

בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.

ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.

השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?

כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"

יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין

אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא? 

בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...

את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.

"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"

זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.

אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.

אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.

ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.

אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.

לשמור על מרחק מסויים

זה לא סתם כי בא לה

אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)

לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית

אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים

בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת

הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר

אם כוונת הקשר מקצועית

היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית 

קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...

מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם

אולי יש אנשים חסרי מודעות

שלא שמים לב למה שהם עושים

(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים

מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי

זה אף פעם לא הלך למקום אחר

לא מצידי

ולא מהצד השני)