מה אתה רוצה שנענה?

מי שעושה לו בחילה - שלא יסתכל

אנחנו לא רוצים בית מקדש בשביל החוויה והאטרקציה, אלא בשביל החיבור לה'

אז יהיה חיבור בצורה כזאת.

מה אכפת לי שיהיה שם בע"ח שחוטים, או אגרטלים מחימר

העיקר מה ה' רוצה

זה רצון ה' וזהו, אבל זה לא פשוט כמו שחושבים שזה. מה אכפת לי שיהיו בע"ח שחוטים? אכפת. זה שרואים מלא בע"ח דרוסים על הכבישים צרי להיות טיפה אכפת גם אם לא תוכל לעזור להם או שאין לך רגש אליהם (ברור שזה תלוי בבני אדם אבל אני מניח שהרוב אכפת להם במידה מסויימת בבע"ח)

על ההשוואה.

כשרואים טקס כזה שאין בו שום משמעות אלוקית ורוחנית, הוא לא מרומם אותך לכפרה ולמחילה ואתה לא מרגיש בו כל קרבת אלוקים, זה כמו להבדיל לראות גופה ולנסות מזה ללמוד איך תרגיש כשתראה אדם חי.

כשנחרב ביהמ"ק יצאה בת קול ואמרה בית שרוף שרפת וכו'...

אנחנו מתפללים שיחזור וישרה שכינתו בציון. בבית המקדש בירושלים כן, אבל העיקר השראת השכינה 

(והיה הבדל בין הבית הראשון לשני מהבחינה הזאת והזקנים שזכרו את ההבדלים בכו כשראו את הבית השני)

מכל אלה למדים שהעיקר בביהמ"ק היתה הקדושה ששרתה בו, הנוכחות האלוקית שהרגיש כל אחד ואחד מישראל! אין שום משמעות לטקס בלי השראת השכינה. מה יש ללמוד מזה בכלל????

אל תשכחי שאין לנו מושג מה תהיה החוויה הרוחנית ועוצמתה בבית המקדש

ויתכן וכנראה שהתחושות שיהיו בנו לראות את העז נשחטת יהיו תחושות 

אחרות לגמרי, ככה שאין מה להשוות להיות וממילא השאלה אינה....

מבואר בתוס' שלא נותנים לישראלים לשחוט, אע"פ שהם כשרים לשחיטה

אולי יש יוצאים מן הכלל? אולי בקרבן פסח כן שוחט ישראל?

אתה יודע מה יקרה בליל הסדר הראשון?

יהודים כשרים וטובים הרי לא יצליחו להפרד מכלי הכסף והמפה הצחורה ולעלות לחגוג סוג של "מימונה" בירושלים..

זה פשוט בלתי נתפס..!

גם החפץ חיים ע"ה ראה את הבעיתיות הזאת,

ודרש מתלמידיו (ביניהם הרב קוק זצ"ל) לעסוק בסדר קודשים

אפשר להטביל את המפה ואת כלי הכסף, ולהזות עליהם שלישי ושביעי, וישתמשו בהם גם בירושלים

הרי גם בירושלים נעשה ליל הסדר (במהרה בימינו)

אפילו יש מה נשתנה מיוחד

מה שכן, ברור שיהיה שינוי תפיסה אדיר

מסיפורי יוסף בן מתתיהו ומסיפורי חז"ל רואים כמה אנשים היו קשורים לבית המקדש, וכמה היו מוכנים למסור את נפש בשבילו

וברור שהחורבן היה משבר עצום גם מבחינה נפשית ולא רק מבחינה רוחנית

לאט לאט התרגלנו

וכשיחזור "היינו כחולמים" כפשוטו!

שות את רצון ה'? ויש הרבה מה לומר על זה.

כמו נער בר מצווה שיכול מעשית להניח תפילין

אבל אין לו שום מושג מה המטרה ומה העניין בזה

ברור שלא!! רק צריך לקחת בחשבון שצריך ללמוד, שעדיין חסרה בשלות רעיונות (שדעתי- תגיע רק אחרי הגאולה... כי בלי לחוות דברים- קשה מאוד 'להתבשל' להם)

לעלות להר ולבנות את הבית? בואו נבנה את הבית, ותוך כדי נלמד איך. בואו נקריב את קורבן פסח, ונראה על מה אנו מדברים.

אם ירד באש- נבשיל בקרבנות, אם נוכל לבנות- נבשיל תוך כדי בניה

ב"ה

לפי החפץ חיים- יש איסור לומר רע על מישהו מעם ישראל, כל שכן על העם כולו. כמו כן, שעוון לשון הרע,ושנאת חינם שבו גרם לחורבן הבית. ידוע שבניית בית המקדש היא מצווה. אם כך, ברגע שבו אומרים על עם ישראל שהוא לא ראוי לקיים מצווה, זה דבר רע ומסוכן, שיכול להיות שזה עצם הדבר שמונע את הקמת הבית.

אפשר לומר שזה לתועלת, כדי ללמוד מדוע אין לבנות את הבית. בעיניי, זה היה נכון לתקופה מסוימת (אולי) וכיום, זה זה הגורם המונע מאיתנו לקום ולעשות מש"ל.

זה אומר שזה רע שעוד לא נגאלו, כי זו בשלות שמצריכה גאולה, מקדש....

הכולל הקרבת קורבנות, עליה לרגל- אני לא באמת יודעת איך זה יהיה (או היה) ומטבע הדברים זה יקרה אחרת מבעבר כי האוכלוסיה כיום ושאר התנאים, אחרים.

מבחינה רציונאלית, קשה לי לראות איך כל זה יתממש בחברה המודרנית שלנו.

(מסכימה איתך לגבי הקושי עם התעללות בבע"ח, אבל, כאמור, זה רצון השם).

אני חושבת על מרכז לעם היהודי ולעולם כולו, על משכן לקב"ה בחיים שלנו ("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"), על צדק, שלום ותיקון עוולות חברתיות ומוסריות.

אני חושבת על האדרת שמו של הקב"ה בכל העולם.

כן, אני רוצה בית מקדש. כל כך.

הם גם מביאים מנוף בשביל לבנות מזבח?

והמזבח עוד צריך להתייבש...

http://lamikdash.blogspot.co.il/2010/04/blog-post_705.html

ופשטות הגמ' שמודה ר' יהודה בדמים שצריך מזבח ממש ואין זורקים את הדם על מקום המזבח

את הרדב"ז לא ראיתי

כדברי הרמב"ם במורה נבוכים ( ח"ג ל"ב):

"כי אי-אפשר לצאת מניגוד לניגוד בבת-אחת. לכן אין אפשרות בטבע האדם שיעזוב את כל אשר הסכין אליו בבת-אחת... והדרך המפורסמת בעולם כולו, שהסכינו אליה באותם ימים, והפולחן הכללי שגדלנו עִמו, לא היה אלא להקריב מיני בעלי-חיים באותם מקדשים שהציבו בהן הצורות, ולהשתחוות להן, ולהקטיר קטורת לפניהן... לא הצריכו חוכמתו יתעלה ועורמת-חסדו, הנראית בבירור בכל מה שברא, שיצווה עלינו לדחות את מיני דרכי פולחן אלה, לעזוב אותם ולבטלם, כי זה היה באותם ימים דבר שאין להעלות על הדעת לקבלו בהתאם לטבע האדם אשר לעולם נוח לו במה שהסכּין אליו... לכן השאיר יתעלה את מיני העבודות האלה והעבירן מהיותן לנבראים ולדברים דמיוניים שאין להם מהות אמיתית, להיות לשמו יתעלה, וציוונו לעשׂותם לו יתעלה."

ובמדרש תנחומא (אמור פרק י"ד)

"רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן אמר בשם ר' מנחם דגליל: לעתיד לבא כל הקרבנות כולן בטלין וקרבן תודה אינו בטל לעולם"

(אמנם הרמב"ם עצמו בהלכות מלכים פוסק שהקרבנות יחזרו לעתיד לבוא, אך זה לא המקום להרחיב)

טקסי השחזור נראים מגוחכים לאור המקורות האלו

ש"זה לא המקום להרחיב", אתה מתעלם מדברי הרמב"ם שהופכים את טקסי השחזור ללא מגוחכים כלל. מעניין.

אולי יותר קשה עצם הרעיון שם של הרמב"ם.

1 קודם כל לפי דבריו מדוע צריך הלכות מדוקדקות לפרטי פרטים של עבודת הקרבנות, ואינסוף דיונים ודרשות בגמ'

  וכמו שמקשה נראלי הרש"ר הירש.

2 בנוסף קשה סתם: בכל ספרות חז"ל, בתפילות, וכו', השאיפה לבניין ביהמ"ק, והחזרת העבודה, היא מרכזית מאד.

אז בוא נתעלם ממה שקשה, ונתמקד במה שהרמב"ם עצמו פוסק: שהקרבנות יחזרו לעתיד לבוא. אז מה מגוכח?

באותה מידה בדיוק יכולת להגיד שהרמב"ם מגוכח. (ח"ו)

והרמב"ן?

הרמב"ם מונה את מצוות בית המקדש בתרי"ג מצוות
והוא לא מונה מצוות של נוהגות לדורות, גם לא מצוות שלא ינהגו בזמן שיבוא המשיח

מענין אם שורש אומר "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" בנוסח ההגדה, או שיש לו הגדה רפורמית משלו...

ואתה מדבר בלי קשר

עריכה: מחיקת ביטוי לא ראוי

גם בשלי לא

אבל הסוגריים מצחיקות

מאשר היום, ונניח שלעתיד לבוא לא כל הקורבנות יוקרבו, למה עלינו לא לקיים מצוות עשה, מצוה כל כך מיוחדת שהיא אחת מן השתיים שעונשן כרת?

אם ניקח את הציטוט המודגש, עדיין נקבל את העניין שזו מצווה לרצון ה'. כמו שכתוב בתורה על הרבה קרבנות- ריח ניחוח.

חשבת פעם על תפקידן של הנשים בבית המקדש (אם בכלל)?

מה כוונתך?

ומופים, אתה באמת חושב שהן יסתפקו בזריקת העצם הזאת?

נראה אותן גיבורות 

וחוץ מזה, למה משיח ולא משיחית?

מה אתה בא לאמר?

נשים אינן בכלל מצוות הסמיכה, ואעפ"כ התירו להן לסמוך כדי 

להפיס את דעתן ולרצות אותן.

ב"ה

[מתלבטת מה להגיב]

אני מאמינה, שהקב"ה ימצא את הפתרון לכך.

(כן, עם כל הכבוד לבעלי חיים שמקריבים, ועם כל חוסר הכבוד למוסלמים שאפילו לא שמים לב שהם מאמינים שזה לא מקומם, זו השאלה הגדולה ביותר שלי בנושא.)  

וכן, אני מאמינה שיש מה לעשות בעניין.

והייתה לי תובנה וב"ה אף מצאתי לה ראייה.

אני חושב שבזמן הבית היתה הרגשה מיוחדת של קרבה לקב"ה בזמן ולאחר הקרבת הקורבן, 

מעין סיפוק פנימי של קרבה לקב"ה, וההוכחה ממסכת נדרים י. "דתניא רבי יהודה אומר חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם מה היו עושין עומדין ומתנדבין נזירות למקום כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום".

אי אפשר לבחון את היחס שלנו לקורבנות במקום בו אנו נמצאים עכשיו, ללא בית מקדש, ברור

שהטכניקה של הקרבת הקורבן אינה מלבבת, כמו, להבדיל, שהטכניקה של אכילת בשר אינה מלבבת,

אבל אנו מתאווים לבשר ולכן אוכלים, אותו כיוון אם מתאווים לקורבן, בשל ההרגשה שהוא מעניק הטכניקה מסתדרת .... 

עד כמה הרצון למקדש בוער בתוכי? צריך לעשות הרבה תשובה.

היחס לבעלי חיים במקדש? הסתכלות מפוכחת תעיד שהתנגדות לשחיטת בע"ח מנותקת

מהתודעה של רוב האנושות בדורנו.

ובע"ה שתחודש במהרה עבודת הקורבנות

ובפסח אוכל את זה בשמחה רבה 

הוא תמני?

סתאם...

אם יהיו קורבנות כנראה שאני לא אשחט בעצמי כי יש חלופות אבל שיגיע בעז"ה בקרוב ונסתדר

<צ> 

וברצינות, 

ברגע שאתה מבין את היעוד של הבהמה בעולם ומבין שלפי הטבע היא אמורה למות כמו כל בע"ח שלא חי לנצח אז אתה מעדיף שהיא תוקרב לפני השם ולא תמות באיזה תעלה.. 

בחילה? למה?! 

אתה מקבל בחילה כשאתה רואה תפוז נסחט? 

אנחנו בקושי מכירים את הלכות בית המקדש והקורבנות, ולכן זה נשמע לנו מאוד רחוק ולא קשור בעליל למציאות של דורנו.

אבל נכון שלא מלמדים את זה בנות עדיין

מורים לא אוהבים ללמד את ספר ויקרא, וגם כשמלמדים, זה לא ביסודיות.

קשה ללמד מה שלא כ"כ מבינים..

ממש חשוב לקחת את הילדים (ולא רק אותם..) למכון המקדש, ולא להסתפק בביקור יחיד מייצג.

יהיה פתרון לזה, או שהמוסר שלנו היום הוא לא בשלמותו, ושחיטת בהמה תהיה מלווה בייעוד א-לוהי וכו' וכו', או שכמו ששורש דיבר על הסתירה ברמב"ם.

אני לא רואה את זה ככ קריטי, אם אתה לא צמחוני, ואם אתה כן, אז וואלה, בעיה.

ומי שרוצה לרצות מקדש כדאי שילמד על המקדש, סגולה בדוקה ומנוסה, תלמדו את מסכת מידות, תמיד, יומא זה יעורר בכם געגועים וכמיהה למקדש..

בעוד שזה מצווה 'פאגנית' פי כמה. עדיין 99% מעמ"י מקייים אותה בחשק ובשמחה

כי פשוט התרגלנו. מגיל 0 אנחנו רגילים לזה. אז זה נראה לנו טבעי ופשוט. וגם סיבה לעשות שמחה.

לכן השאלה היא בתחום ההרגל. עכשיו אתה לא רגיל יבוא יום ותהיה רגיל.

וכמו שהיום לא כולנו מוהלים. ככה גם לא כולם יקריבו. רק מי שזה מתאים לו (והוא כהן כמובן)

וביהמ"ק כולל עוד הרבה משמעויות ועבודות מגוונות חוץ מהקורבנות

אבל אין ספק שזו שאלה כיבדת משקל. ובאמת קשה להאמין למציאות של בימ"ק כיום

ברור אנחנו צריכים להתקדם עוד הרבה בשביל להיות ראויים לו

א"כ זה לא אומר שאיננו זקוקים לפעול למענו. עם הפעולה באופן מעשי לבניינו תתקדם גם הפעולה במישור הרוחני

והקורבנות דאז היו בגלל שככה הייתה דרך עבודה בכל העולם

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.