גם אם אני אישית לא מכירה אדם שיש לו את זה-

או לא יודעת שאני מכירה

לדעתי זה שאני חושת על מצב חיים כזה כאופציה- זה מרחיב משהוא באישיות שלי

אם חברה שלי היתה באה ואומרת לי- תקשיבי, אובחנתי על d.i.d

מה הייתי אומרת לה? מתנהגת מולה?

זה כואב. כואב שיש לחברה שלי כזה סבל.

וזה גם קצת משמח- כי גם קודם היה קשה לה, אבל עכשיו יש לזה שם ומשמעות וטיפול

הייתי מבררת היטב מה זה אומר

איך זה מבטא את החיים שלה

איזה מקום זה יתפוס מבחינתי

גם שואלת הכי בישרות וגם ברגישות- איזה מקום היא צריכה אותי

כתומכת למצבים קשים, כחברה רגילה כאילו כלום

וגם שואלת את עצמי- למה יש לי כוחות? למה אני מסוגלת?

אני לא יודעת אם הייתי מסוגלת להתייחס הכי בשלווה וכאילו כלום במצב של התחלפות

אבל אני לא חושבת שה"פאדיחה" הייתה גורמת לי לנתק איתה כל קשר

מדובר שהיא הייתה כל הזמן כזאת, או לפחות כבר למשך תקופה ארוכה לפני האבחון,

והשינוי היחיד שנעשה הוא האבחון עצמו.

לכן, אם היית חברה שלה לפני ואהבת אותה, גם עם ההתחלפויות שאז עוד לא היה להם שם.

אז למה שישתנה משהו עכשיו?? רק כי עכשיו יש לזה שם??

אם הייתי מבין שמצריך הבנה מיוחדת ורגישות מיחודת, לא הייתי מתנהג טבעי, זה די אסור

אז מסתבר שהייתי נזהר יותר, מדבר יותר בעדינות, ומנסה לעזור

ואם הייתי מבין שאין שום בעיה, הייתי מתנהג רגיל. מה משנה לי שאדם חולה לגבי איך להתייחס אליו? אם הוא היה חולה שפעת הייתי מתייחס אליו אחרת?

מה זה עוזר?

הייתי בודק בשביל החבר מה יהיה יותר טוב בשבילו.

זה יכול להיות להמשיך כרגיל, ואולי אפילו להתקרב יותר כדי לעזור.

זה בדיוק העניין של אהבה שאינה תלויה בדבר.

האם הייתי מתייחס להפרעה? אם הוא היה מעלה את הנושא כן, אם לא, כנראה שלא. 

בזמן ההתחלפות עצמה, אני לא בטוח שהייתי יודע איך להגיב.

ושאלה לגבי האזהרה, למה זה עלול להיות טריגר? איזה סוג של דברים עלולים להיות טריגר?

[דידי כתבה על מצבים של התרגשות, אבל נראה שאת חוששת שעצם העיסוק בנושא עלול להיות טריגר]

אני אומנם לא נתקלתי במצב כזה, אבל בכל זאת אני לא מהאנשים שינתקו קשרים בגלל קשיים שיש לחברה, גם אם זה ברמה כזו. (אלא אם כן החברה מעוניינת לנתק את הקשר בגלל זה, ואז זה משהו אחר) אז מן הסתם זה מה שהייתי עושה.

למרות שבזמן החלופות לא הייתי יודעת מה לעשות.

לי יש טריגר של ריח מסוים, עיסוק בנושאים מסוימים הוא טריגר, לחברה (עם did) קול נמוך ולחישות הן טריגר..ככלל, טריגר הוא כל דבר שעשוי לגרום רגש ומחשבה ודבר מה שלא ניתן לעמוד בו בלי התחלפות. לעיתים עיסוק בנושא עלול לגרום לתחושת קושי חדה כזו..יש מבין?

אי אפשר לדעת מה יגרום לכם לתגובה כזאת, ואין שום דרך לנחש

אפשר לדבר על הירח וזה יהיה טריגר,

אפשר על עצים, אפשר על אהבה, אפשר על בית ואפשר על מילואים

כל נושא שהוא יכול להוות רגש מסוים שיגרום להתחלפות

כך שכשאני יודע על משהו ספציפי, אני אזהר ממנו כמה שאפשר, וכן אני אזהר לא לדבר על דברים טעונים מדי רגשית, אבל חוץ מזה, לפני שאני יודע, אני לא רואה דרך להיזהר מזה, חוץ מלא לדבר בכלל

הוא, ככל הנראה, יידע מה מעורר אותו. בנוסף, אדם שהולך ומכיר טוב יותר ויותר את החבר שלו החולה, תוך מודעות למחלה, יכול כבר מעצמו ללמוד מה גורם להצפת המחלה ומה לא..

כי הוא חייב כאלו שבאמת מבינים אותו. בגלל שאני מכיר את המצב הזה מקרוב, אני כבר יודע להתמודד עם זה ברמה כלשהיא, ולא מפחד מזה. אבל, לעיתים בזמן השינוי צריך לתת יחס אחר, על פי הדמות אליו הוא השתנה (מישהו שמשתנה לילד קטן, לדוגמה, צריך לדבר בשפה שקרובה יותר לשפה של ילדים. זה לא הזמן לשאול אותו שאלות אמוניות למשל

מה שכן, הייתי מדבר איתו על הנושא ומנסה לברר איתו איך הוא רוצה שימשיך הקשר בינינו, באיזה צורה. לא הייתי מתעלם מההפרעה כאילו היא לא קיימת - זה לא הוגן כלפיו. זה קיים, וצריך להכיר בזה, בלי לפחד.

גם אם הוא מרגיש ילד קטן, הוא באמת אדם בוגר, ואין סיבה שלא יבין

נראה לי.

זה לא עובד ככה, מצטער...

זה ממש תלוי בהמון גורמים.

"הם לא אני", אבל בגדול את צודקת.)

כבר יצא לי להישאר במקרים של חברות עם התמודדויות נפשיות אחרות,

נטיות הפוכות,

וכדומה...

קודם כל הקשבה, הייתי שואלת שאלות שברור לי שזה בסדר לשאול מבחינת התעניינות,

והייתי אומרת שמתי שבא לה לשתף עלזה- בשמחה, ושואלת אותה איך היא רוצה שאתייחס לזה.

שלא אדבר על זה?

על זמן החלופות גם הייתי שואלת- איך היא רוצה שאגיב, ומה יעשה לה טוב.

ברור שהייתי נשארת חברה שלה, זו לא שאלה בכלל.

ומתייחסת רגיל, גם בתוכי- פנימה, חוץ מזמן החלופות- שמנסתם מצריך משו שונה (בהגיון שלי, לא מכירה מקרוב.)

לא חשבתי על זה לפני, אבל עניתי ישר ולא הייתי צכה לחשוב יותר מידי- ברור לי שזה מה שהייתי עושה במציאות.

שאם בזמן החלופות יש מקום לגונן גם פיזית

(לא יודע, לא חוויתי אבל נראה לי שיש צורך)

אז לעשות זאת.

הכי חשוב לשאול כיצד להגיב בחלופות כי לא תמיד יודעים

אבל אני לא בטוח שהיא בעצמה יודעת כיצד נכון להגיב ומה היא רוצה בזמן החלופות,

אבל לא בטוח שההערכה שלי נכונה....

ברור שלא לעזוב את החברות, אבל אני רוצה להסתייג, שכל האמירות שלי ממקום שלא נתנסה,

יתכן שבזמן הנסיון עצמו יהיה קשה לעמוד בו, מי שלא נתנסה לא יודע רק יכול להעריך,

ואת זה הוספתי כדי להיות אמיתי כפי שבקשת.

אני כותבת את זה- לא כי אני בהכרח מרגישה ככה

אלא כי אני בטוחה שיש מי שמרגישים ככה- אבל לא מעיזים לכתוב

כולם פה כתבו ברגישות, בביטחון עצמי, באהבה

אבל יש גם אנשים שיותר קשה להם להכיל - אולי הם ימצאו הזדהות עם מה שאכתוב להלן-

אני לא חושבת שהייתי נשארת חברה שלה

הייתי משתדלת שזה לא יהיה להיפרד ממנה בבום (היא לא דייט... רק חברה...) אבל הייתי נותנת לקשר לדעוך לאיטו...

אני לא יודעת להכיל מחלות נפש, זה גדול עלי, אני לא יודעת לחשוב כל שניה מה טוב לה ולהיות רגישה כי אולי זה יהיה לה טריגר ולא לזרום עם החיים

איזה פחד זה- את עושה משו לא נכון- ובמקום לומר טוב סליחה- אז היא מתחלפת! יו!

אני הייתי מתפדחת ממה טילים. אם היא בהתחלפות- איזה מוזר זה? מה אני יעשה איתה? עם עצמי? מה כל העולם יחשוב עלי שאני חברה של המוזרה\ היצורה \המסכנה הזו?

ואחרי ההתחלפות אני בכלל לא אוכל להתייחס אליה טבעי - לעשות כאילו כלום, כאילו זה לא היא.

אז אני אתפלל עליה מרחוק. ואם אני אראה אותה פעם- שלום שלום ודי.

חבל

מי שמרגיש\ה הזדהות עם תקובה כזו^ - תגובה קשה יותר, אבל גם טבעית

יכול להנהן לעצמו, או לכתוב הזדהות, או לכתוב התנגדות בשיא הכוח כדי להלחם עם עצמו, או כל תגובה אחרת

חברות שיש להן דידי (ככה להגדיר את זה? מוזר...) יקרות!

בטח פגשתן אנשים כאילו....

זה בטח כאב... והיה קשה ללמד זכות

אבל זה גם יכול להיות פשוט מהסיבה הפשוטה שמעולם לא נתקלת במציאות כזאת באמת, ואת לא יודעת איך זה בדיוק - ואם היית נחשפת למציאות כזאת, היית רואה שלא בטוח כצעקתה כמו שאמרת.

אני אישית למשל, גם לא בטוח שהייתי מגדיר את עצמי אדם שמתמודד טוב עם מחלות נפש, ובכל זאת, אחרי שהיה לי חבר עם מאניה דיפרסיה, אחרי שהכרתי חולה בהפרעת זהות - ראיתי שנכון, זה מחלה - אבל אפשר לחיות לצד אדם כזה, עם יותר התמודדויות, כן, אבל אפשר לחיות.

הגיוני שכאשר לא מכירים, הדעות יותר מחודדות, וכאשר נחשפים במציאות למקרים כאלו,נחשפים יותר למורכבות ולכך שזה לא שחור לבן, ואז, אולי, כן היית מוכנה יותר לקחת נשימה עמוקה לפני שאת מדעיכה את הקשר, ומנסה בכל זאת לראות האם את כ-ן מסוגלת להישאר איתה בקשר.

ייתכן גם, שמצב כזה שבו את כבר חברה מהעבר של מישהי כזאת ורק עכשיו זה התגלה אצלה, הרגש האנושי של לא לנטוש חברה בשעת צרה, היה גובר אצלך מעל לרגש הדחיה והפחד. יש הבדל גדול בין להתחיל להיות חברה של מישהי כזאת כשאת כבר יודעת שיש לה את זה, לבין להיות חברה שלה שנים, ורק לאחר מכן זה מתגלה או פורץ...

שוב, אני לא חולק על עצם מה שאת אומרת כעת, אלא רק מסייג ואומר שזה ייתכן בגלל מצבך כיום, שאת לא באמת מכירה מצב אחר (למעשה, ייתכן אפילו שיש לך חברה/חברות כאלו, שאת פשוט לא מודעת לכך שהן כאלו, כי הן מסתירות את זה...) 

שזה בכלל לא נכון שצריך לחשוש כל שניה, אולי עושים משהו לא נכון והיא מתחלפת.. זה בכלל לא כך..

וגם "אם היא בהתחלפות" - זה לא כ"כ מוזר. למי שיש מספיק שלוה וטיפה הרגל "להכיל" דבר כזה - יש בכך אפילו משהו נחמד. סה"כ - רבדים שבנפש של האדם; וכשמתגלים הצדדים האציליים, זה יכול להיות אפילו מפעים - איזה טוב יש באדם הזה (ובעצם - כנראה בפנים אצל כל אחד..).

ו"אחרי ההתחלפות" - אין כל סיבה לא להחליף חוויות, אדרבה: עידכון מה יש שם בפנים. כמו: מה דיברתי כשחלמתי?...

"מה יחשבו כל העולם"?... נו..  אבל "המסכנה" - זה לא. אולי הגיבורה, האישיות, המתמודדת-המופלאה..

ויש כאלה שנהיו חברות דווקא בגלל זה.

[אבל נכון שזה עוזר ללמד זכות על מי שקשה לה להכיל את זה. ביחוד "מרחוק", כשלא באמת מכירים במה מדובר. ולפעמים אנשים באמת "מפחדים" להיפגש עם משהו לא רגיל. אדרבה, כ"כ נורמלית ובכל זאת כך?... קצת מבהיל אותם.. אבל אל דאגה - זה לא יקרה לכם. זה נדיר.. אפשר להתייחס אליה בנחת..]

אם אתה אומר מהיכרות או לא (נראה שכן)

אבל כנשאלה כאן השאלה בפעם הראשונה (שאני מכיר) בפורום,

היא הוצגה כשאלה האם היא יכולה להינשא,

אז עניתי שנראה שכן רק צריך בעל מיוחד שיידע לקבל את ההתחלפויות

וגם שיידע להעניק חיים רגועים ללא ריגושים פתאומיים,

ועכשיו אני ממש שמח על תשובתך,

היא מחזקת מאד את הכיוון של יכולה להינשא..

מדבר מהיכרות לגמרי. מאיזה מקרה שקצת סייעתי.

וגם אני עניתי כמוך שבוודאי יכולה להינשא בעז"ה.

וגם מה שכתבת כעת מתאים לדעתי- ו"ריגושים" לא נורא תמיד.. רק באופן המתאים.

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.