אחרי יום נחמד, אבל התווכחתי עם דתל"ש (איך אני תמיד מגיע לאנשים כאלה לאחרונה.... לא יודע. היה דיון מאוד ארוך ובסוף אין תשובות).

שכל אחד יוצא מנקודת הנחה שונה. לו יש "הגיון" וכל מה שלא הגיוני הוא אוטומטית לא נכון או שצריך לחקור, אבל אי אפשר לחקור דברים מופשטים, אלא רק ע"י מה שרואים במציאות וכו'.... הוא היה ממש עצבני. לדעתי הוא פשוט שאל את האנשים הלא נכונים בדרך

צריך מצד אחד להיות עם הבנה פנימית חזקה של הנושא המדובר, כדי לענות את התשובות ה'לוגיות' באופן עקבי ומוצק,
וכשיש את זה, חשוב לשמור על קור רוח וביטחון. (גם כשהצד השני מתעצבן בוודאי.)

וגם עם כל זה הויכוחים האלו מאוד לא נעימים. ומתישים..
ולמרות שאני מרגיש בהם קצת שליחות, בתור מי שמסוגל לגשת אליהם (וחסרים כאלה), אני פשוט לא עומד בהם. אני לא מסוגל לעמוד במצב שבו תוקפים אותי וכועסים עלי, גם אם אני משוכנע שאני צודק.. תמיד זה הפחד מטעות.

הוא לא מקבל דבר כזה שלא יודעים. ניסיתי להסביר שילך וילמד 20-30 שנה מה זה הגיון אלוקי וזה עדיין לא מספיק. בדת אין הגיון אנושי (גם אם יהיה טיעון אנושי לחלק מהדברים) ואיכשהו הוא השווה בין מצוות מחיית עמלק לשואה (שיכלתי להבין מה ההגיון האנושי בזה) ועוד שכבר אני לא זוכר... קיצור לא פשוט עם אנשים כאלה. 

צריך לכוון אותו לנקודה שבה הוא בעצמו נתקע. התוצאה הלא נעימה, אם כי זה לא חסרון, היא שהוא באמת ישתגע.

בסופו של דבר הכל מתנקז לשאלה אם האדם קדם לאידיאל, או שהאידיאל קדם לאדם.

למה צריך להרוג אדם טוב במידה והוא עמלקי (שנולד אלפי שנים אח"כ וגילו שהוא אחד כזה)? אמרתי לו שע"פ הגיון אנושי אין שום סיבה אבל ע"פ הגיון אלוקי צריך ולא משנה למה (הכתוב לא חילק, ככה זה ע"פ הפשט). למה? אמרתי לו שע"פ ההגיון שלו זה ממש רע וע"פ הגיון האלוקי כנראה יש סיבה שאנחנו לא מודעים אליו (שלא משנה כמה נחקור, לא נדע אף פעם), משהו רוחני והוא לא מאמין ברוחניות אז זה מבוי סתום.

הוא אמר לי שהוא מגדיר את עצמו בתור ניהליסט, כלומר ניהיליזם (תבדוק בויקפדיה, זה יותר מפחיד מאתאיסט)

הסברתם היטב את הויכוח, והגעתם לויכוח המקדים שלו

עכשיו הכל ברור, צריך פשוט להתוכח על היסודות, (או לעזוב אם התעייפת...)

למה אתה קורא לזה מבוי סתום?

האקסיומות.

(וואי חפרתי היום!)

אבל בתור דתל"ש הוא אמור להכיר את האקסיומות. לא?

אני בשלב הזה חותר להתווכח על השורש

אפילו שאני לא מתווכח עם דתל"שים. נראה לי חסר טעם!

שמעתם פעם על דתל"ש שחזר לדת בגלל ויכוח?

היציאה מהדת לא נבעה מטעות, והחזרה לא תהיה מהבנה של הטעות

הוא רצה משהו, ולכן הוא טועה

ביום שירגע לו הרצון, הטעויות "יעלמו" באורח פלא

התכוונתי ששניהם לא מסכימים על האקסיומות ולכן אין להם ממה להתקדם.

ואני מסכימה ב-100% על מה שאתה אומר על ויכוחים עם דתלש"ים. מה שמציק להם ברמה האינטלקטואלית זה רק תירוץ לעזיבת הדת כי קשה להם להיות דתיים והעולם שבחוץ קורץ להם.

(לזה התכוונת?)

הכל קרה, התפתח וכו.. ואני שאלתי מה גרם למה להיות ככה, ואז הוא שאל שכל מה שאני לא יודע אני משליך על הקב"ה? הוא טוען שאני צריך לשבת ולחקור ובסוף נגיע לתשובה ואמרתי לו שאי אפשר כי זה מושגים שאין לנו כלים לנתח אותם. אח"כ הוא טען שאם אנשים היו חיים עשרות אלפי שנים אולי כן היו מוצאים אי הגיון לדת כי פשוט אנחנו חיים בזמן קצר מאוד שלא ניתן לנתח את הבחירות שלנו בחיים ואני טענתי הפוך, שאולי כן יהיה הגיון.

שלא נדבר שבדרך הוא מנסה להוציא אותי טמבל ע"פ הדברים שאני מאמין. הוא עדיין לא ענה מה הזכות שלו לגזול את הערבים מאדמתם. הוא ענה לי שאם שני הצדדים (אנחנו והערבים) נפעל בהגיון בלי הדת בסוף נגיע לשלום ואמרתי שזה מה שכולם עושים וכבר שנים שעדיין אין שלום (וגם לא יהיה אם לא יפסיקו שאנחנו צריכים לפעול "בהגיון") וזו מציאות מוכחת בלי לחשב חישובים...

הוא טוען שלו היה כל וכל אולי היה אחרת, ואתה טוען לו שאולי להיפך

ועם הערבים הוא עונה לא לענין

(אפילו שקשה לי מאד להיכנס לראש שלו. אם הוא לא מאמין ברוחניות מה אכפת לו ממוסר? הוא סתם מכונה משוכללת שמתהלכת בעולם על שתיים)

הוא נשמע נורא מתיש!

מה זה מוסר בשבילו? אתה חושב שככה זה הגיוני ויבוא מישהו אחר שיגיד שזה הגיוני.

ההגיון שלו זה שהכל בסדר כל עוד אני לא הורג אף אחד שלא חושב כמוני (וכאן הגיעה הבעיה עם עמלק). הוא טוען שאנחנו העם הכי גזען. אמרתי לו ש-2000 שנה זה היה ההפך, היהודים היו ילדים טובים והגויים עשו בעיות. אז מי כאן הגזען? מה יכול להסביר רדיפה של אלפי שנים סביב דת לא הגיונית וכל השאר פועלים לפי ההגיון, שלהם כמובן. אני בסוף אמרתי שכן, אנחנו עם גזעני במובנים מסויימים וזה שלו גזענות זה רק דבר רע, איך זה מסתדר שהעולם התחלק למה שהוא עכשיו ולא כולם אתו דבר, שהרי כולם מהאדם הראשון? קיצור, כבר לא פשוט ולא היו לי יותר דברים שיסבירו (זה כמו שיחת חרשים).

יש דברים שבהם טיפשי להתווכח עליהם

יש שתי אפשרויות. או שאלוקים נתן את התורה, או שחלילה לא

הדיון צריך להיות האם יותר הגיוני שהוא נתן או לא

זה הויכוח ביניכם

הויכוח שלכם היה על "ערכי מוסר", זה בכלל לא הנושא!

אם אלוקים נתן את התורה, את מי מענין ערכי המוסר שלו,

ואם הוא חלילה לא נתן, - זה לא מעסיק אותנו אם זה מוסרי או לא, יש הרבה שאלות קודם.

שאם אלוקים נתן את התורה, צריך להבין את ערכי המוסר שלו אחרת זה סתם המצאה (למיטב זכרוני, לא רוצה לומר דברים שהוא לא אמר).

אם לא הבנתי אז זה המצאה?

מה הקשר?

אולי אתה מתכוין שלדעתו אלוקים משועבד למוסריות המערבית של ימינו, ואם זה לא מסתדר עם המוסריות שנראית לו, כנראה שזה המצאה?

אם כך - הוא פשוט גאותן , שלא מסוגל לצאת שניה מהרגשות ההומניים שלו, ולהבין שיש עוד עולם מחוצה לו

בעצם, מה אני מתפלא?

אבל מפספס בגישה שבה אתה מכוון אותו לזה... כך נראה לי..

מגיעים לזה שהאמונה היא מעל השכל.

כדי לעשות צעדים לקראת הדת, צריך קמצוץ של אמונה.

אני דווקא אוהבת "ויכוחים" כאלה (ויש הרבה). כמובן שהכל תלוי מאיזה מקום כל אחד מהצדדים מגיע, אבל לפעמים זה מועיל לשני הצדדים.

מעניין לשמוע.

מקווה שבלילה הזה יהיה לפחות קצת שחור

והעבודה הזאת...שעות לוקח לכתוב אותה

למישו יש פה פוקחי עיניים?

וכן לנצל את מחר יותר היטב משניצלתי את היום.

אבל באופן כללי, 'טוב' היא תואר השם, 'היטב' היא תואר הפועל.

נגררתי אחרי הרצון לנחם אל קלישאתיות ותלישות. חבל לי...
(למרות שאני מודע לכך שב"חבל" הזה יש גם צד גאוותני של "חבל לי שאני עושה טעויות טיפשיות, אני טיפש, אני לא שווה". וחבל לי גם על זה.)

(ואעצור את זה כאן.)

קניתי בטעות אייס קפה בעודי בשרית וממש התחשק לי עליו....

אז חיכיתי שאהיה חלבית כדי לשתות אותו.

השחור קטן טיפה היום.

כי אני מפתחת סביבו חומת אדישות.

מעניין מה יקרה כשהיא תתנפץ.

אולי זה יקרה ברביעי בלילה.

אבל גמרתי את מה שיכולתי לעשות בפרק ואני הולכת לישון!|גמור מעייפות ברמות נוראיות|

הלוואי לא להרבה זמן...

וזהו, אין לי מה להוסיף, חבל שבכלל פתחת את התגובה.

אחרי שיחה חשובה עם אדם חשוב מאוד.

אחרי יום עם הרבה תובנות , ילדים עם מחשבות ושאלות של גדולים.

להיזכר בגאולה הקרובה בזכות ילדה בכתה א'.

להגיע לשעה הזאת עם אמונה שתפסה לה שביתה בלב, והיא ממשיכה לקנות לה נחלה בעוד ועוד חלקים בקירבי,

וככל שהזמן חולף, לא נותר מקום למחשבות שאין מקומן לצידה. 

(מזדהה.)

הולכת לישון

אחרי שחיסלתי פה מסיבת פיג'מות.

אחחח מה יהיה עם הלילות האלה??

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

בשמן שומשומין ראשי

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.