אחרי יום נחמד, אבל התווכחתי עם דתל"ש (איך אני תמיד מגיע לאנשים כאלה לאחרונה.... לא יודע. היה דיון מאוד ארוך ובסוף אין תשובות).

שכל אחד יוצא מנקודת הנחה שונה. לו יש "הגיון" וכל מה שלא הגיוני הוא אוטומטית לא נכון או שצריך לחקור, אבל אי אפשר לחקור דברים מופשטים, אלא רק ע"י מה שרואים במציאות וכו'.... הוא היה ממש עצבני. לדעתי הוא פשוט שאל את האנשים הלא נכונים בדרך

צריך מצד אחד להיות עם הבנה פנימית חזקה של הנושא המדובר, כדי לענות את התשובות ה'לוגיות' באופן עקבי ומוצק,
וכשיש את זה, חשוב לשמור על קור רוח וביטחון. (גם כשהצד השני מתעצבן בוודאי.)

וגם עם כל זה הויכוחים האלו מאוד לא נעימים. ומתישים..
ולמרות שאני מרגיש בהם קצת שליחות, בתור מי שמסוגל לגשת אליהם (וחסרים כאלה), אני פשוט לא עומד בהם. אני לא מסוגל לעמוד במצב שבו תוקפים אותי וכועסים עלי, גם אם אני משוכנע שאני צודק.. תמיד זה הפחד מטעות.

הוא לא מקבל דבר כזה שלא יודעים. ניסיתי להסביר שילך וילמד 20-30 שנה מה זה הגיון אלוקי וזה עדיין לא מספיק. בדת אין הגיון אנושי (גם אם יהיה טיעון אנושי לחלק מהדברים) ואיכשהו הוא השווה בין מצוות מחיית עמלק לשואה (שיכלתי להבין מה ההגיון האנושי בזה) ועוד שכבר אני לא זוכר... קיצור לא פשוט עם אנשים כאלה. 

צריך לכוון אותו לנקודה שבה הוא בעצמו נתקע. התוצאה הלא נעימה, אם כי זה לא חסרון, היא שהוא באמת ישתגע.

בסופו של דבר הכל מתנקז לשאלה אם האדם קדם לאידיאל, או שהאידיאל קדם לאדם.

למה צריך להרוג אדם טוב במידה והוא עמלקי (שנולד אלפי שנים אח"כ וגילו שהוא אחד כזה)? אמרתי לו שע"פ הגיון אנושי אין שום סיבה אבל ע"פ הגיון אלוקי צריך ולא משנה למה (הכתוב לא חילק, ככה זה ע"פ הפשט). למה? אמרתי לו שע"פ ההגיון שלו זה ממש רע וע"פ הגיון האלוקי כנראה יש סיבה שאנחנו לא מודעים אליו (שלא משנה כמה נחקור, לא נדע אף פעם), משהו רוחני והוא לא מאמין ברוחניות אז זה מבוי סתום.

הוא אמר לי שהוא מגדיר את עצמו בתור ניהליסט, כלומר ניהיליזם (תבדוק בויקפדיה, זה יותר מפחיד מאתאיסט)

הסברתם היטב את הויכוח, והגעתם לויכוח המקדים שלו

עכשיו הכל ברור, צריך פשוט להתוכח על היסודות, (או לעזוב אם התעייפת...)

למה אתה קורא לזה מבוי סתום?

האקסיומות.

(וואי חפרתי היום!)

אבל בתור דתל"ש הוא אמור להכיר את האקסיומות. לא?

אני בשלב הזה חותר להתווכח על השורש

אפילו שאני לא מתווכח עם דתל"שים. נראה לי חסר טעם!

שמעתם פעם על דתל"ש שחזר לדת בגלל ויכוח?

היציאה מהדת לא נבעה מטעות, והחזרה לא תהיה מהבנה של הטעות

הוא רצה משהו, ולכן הוא טועה

ביום שירגע לו הרצון, הטעויות "יעלמו" באורח פלא

התכוונתי ששניהם לא מסכימים על האקסיומות ולכן אין להם ממה להתקדם.

ואני מסכימה ב-100% על מה שאתה אומר על ויכוחים עם דתלש"ים. מה שמציק להם ברמה האינטלקטואלית זה רק תירוץ לעזיבת הדת כי קשה להם להיות דתיים והעולם שבחוץ קורץ להם.

(לזה התכוונת?)

הכל קרה, התפתח וכו.. ואני שאלתי מה גרם למה להיות ככה, ואז הוא שאל שכל מה שאני לא יודע אני משליך על הקב"ה? הוא טוען שאני צריך לשבת ולחקור ובסוף נגיע לתשובה ואמרתי לו שאי אפשר כי זה מושגים שאין לנו כלים לנתח אותם. אח"כ הוא טען שאם אנשים היו חיים עשרות אלפי שנים אולי כן היו מוצאים אי הגיון לדת כי פשוט אנחנו חיים בזמן קצר מאוד שלא ניתן לנתח את הבחירות שלנו בחיים ואני טענתי הפוך, שאולי כן יהיה הגיון.

שלא נדבר שבדרך הוא מנסה להוציא אותי טמבל ע"פ הדברים שאני מאמין. הוא עדיין לא ענה מה הזכות שלו לגזול את הערבים מאדמתם. הוא ענה לי שאם שני הצדדים (אנחנו והערבים) נפעל בהגיון בלי הדת בסוף נגיע לשלום ואמרתי שזה מה שכולם עושים וכבר שנים שעדיין אין שלום (וגם לא יהיה אם לא יפסיקו שאנחנו צריכים לפעול "בהגיון") וזו מציאות מוכחת בלי לחשב חישובים...

הוא טוען שלו היה כל וכל אולי היה אחרת, ואתה טוען לו שאולי להיפך

ועם הערבים הוא עונה לא לענין

(אפילו שקשה לי מאד להיכנס לראש שלו. אם הוא לא מאמין ברוחניות מה אכפת לו ממוסר? הוא סתם מכונה משוכללת שמתהלכת בעולם על שתיים)

הוא נשמע נורא מתיש!

מה זה מוסר בשבילו? אתה חושב שככה זה הגיוני ויבוא מישהו אחר שיגיד שזה הגיוני.

ההגיון שלו זה שהכל בסדר כל עוד אני לא הורג אף אחד שלא חושב כמוני (וכאן הגיעה הבעיה עם עמלק). הוא טוען שאנחנו העם הכי גזען. אמרתי לו ש-2000 שנה זה היה ההפך, היהודים היו ילדים טובים והגויים עשו בעיות. אז מי כאן הגזען? מה יכול להסביר רדיפה של אלפי שנים סביב דת לא הגיונית וכל השאר פועלים לפי ההגיון, שלהם כמובן. אני בסוף אמרתי שכן, אנחנו עם גזעני במובנים מסויימים וזה שלו גזענות זה רק דבר רע, איך זה מסתדר שהעולם התחלק למה שהוא עכשיו ולא כולם אתו דבר, שהרי כולם מהאדם הראשון? קיצור, כבר לא פשוט ולא היו לי יותר דברים שיסבירו (זה כמו שיחת חרשים).

יש דברים שבהם טיפשי להתווכח עליהם

יש שתי אפשרויות. או שאלוקים נתן את התורה, או שחלילה לא

הדיון צריך להיות האם יותר הגיוני שהוא נתן או לא

זה הויכוח ביניכם

הויכוח שלכם היה על "ערכי מוסר", זה בכלל לא הנושא!

אם אלוקים נתן את התורה, את מי מענין ערכי המוסר שלו,

ואם הוא חלילה לא נתן, - זה לא מעסיק אותנו אם זה מוסרי או לא, יש הרבה שאלות קודם.

שאם אלוקים נתן את התורה, צריך להבין את ערכי המוסר שלו אחרת זה סתם המצאה (למיטב זכרוני, לא רוצה לומר דברים שהוא לא אמר).

אם לא הבנתי אז זה המצאה?

מה הקשר?

אולי אתה מתכוין שלדעתו אלוקים משועבד למוסריות המערבית של ימינו, ואם זה לא מסתדר עם המוסריות שנראית לו, כנראה שזה המצאה?

אם כך - הוא פשוט גאותן , שלא מסוגל לצאת שניה מהרגשות ההומניים שלו, ולהבין שיש עוד עולם מחוצה לו

בעצם, מה אני מתפלא?

אבל מפספס בגישה שבה אתה מכוון אותו לזה... כך נראה לי..

מגיעים לזה שהאמונה היא מעל השכל.

כדי לעשות צעדים לקראת הדת, צריך קמצוץ של אמונה.

אני דווקא אוהבת "ויכוחים" כאלה (ויש הרבה). כמובן שהכל תלוי מאיזה מקום כל אחד מהצדדים מגיע, אבל לפעמים זה מועיל לשני הצדדים.

מעניין לשמוע.

מקווה שבלילה הזה יהיה לפחות קצת שחור

והעבודה הזאת...שעות לוקח לכתוב אותה

למישו יש פה פוקחי עיניים?

וכן לנצל את מחר יותר היטב משניצלתי את היום.

אבל באופן כללי, 'טוב' היא תואר השם, 'היטב' היא תואר הפועל.

נגררתי אחרי הרצון לנחם אל קלישאתיות ותלישות. חבל לי...
(למרות שאני מודע לכך שב"חבל" הזה יש גם צד גאוותני של "חבל לי שאני עושה טעויות טיפשיות, אני טיפש, אני לא שווה". וחבל לי גם על זה.)

(ואעצור את זה כאן.)

קניתי בטעות אייס קפה בעודי בשרית וממש התחשק לי עליו....

אז חיכיתי שאהיה חלבית כדי לשתות אותו.

השחור קטן טיפה היום.

כי אני מפתחת סביבו חומת אדישות.

מעניין מה יקרה כשהיא תתנפץ.

אולי זה יקרה ברביעי בלילה.

אבל גמרתי את מה שיכולתי לעשות בפרק ואני הולכת לישון!|גמור מעייפות ברמות נוראיות|

הלוואי לא להרבה זמן...

וזהו, אין לי מה להוסיף, חבל שבכלל פתחת את התגובה.

אחרי שיחה חשובה עם אדם חשוב מאוד.

אחרי יום עם הרבה תובנות , ילדים עם מחשבות ושאלות של גדולים.

להיזכר בגאולה הקרובה בזכות ילדה בכתה א'.

להגיע לשעה הזאת עם אמונה שתפסה לה שביתה בלב, והיא ממשיכה לקנות לה נחלה בעוד ועוד חלקים בקירבי,

וככל שהזמן חולף, לא נותר מקום למחשבות שאין מקומן לצידה. 

(מזדהה.)

הולכת לישון

אחרי שחיסלתי פה מסיבת פיג'מות.

אחחח מה יהיה עם הלילות האלה??

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני