למקרה שתהיתם:
רמזים סביבתיים=החברה שחלמה שהתחתנת ושכחת להודיע לה
\
האחיינית
שאמרה:"מה הבעיה? פשוט תתחתני"
או הגברת פלפלת מבי"כ
שאיחלה בקול חוצב מטפחות:"בקרוב אצלך!!!"
למקרה שתהיתם:
רמזים סביבתיים=החברה שחלמה שהתחתנת ושכחת להודיע לה
\
האחיינית
שאמרה:"מה הבעיה? פשוט תתחתני"
או הגברת פלפלת מבי"כ
שאיחלה בקול חוצב מטפחות:"בקרוב אצלך!!!"
תלוי מי הקרציה התורן..
כי כשזה סבתא חמודה שבאאאמת מתעניינת דופקת לך "נו, יהיו לי נכדים בקרוב?" זה חמוד
וכשאחותך הקטנה רואה תמונה של איזה ידיד שלך שקיבלת באיזו קבוצת ווצאפ ושואלת "את מתחתנת איתו" זה מתוק..
אבל כשזה החברה של אמא מהעבודה שצועקת לך מהקצה השני של הסופר "מרב!!! את כבר בת 21, לא? (לאאאא. אני לאאא בת 21!!!!!!!!) אז מה עם חתן?" זה מעיק
וכשזאת דודה של סבתא מנשקת אותך בחתונה של דודשלך ואומרת "אויש, את כ"כ יפה. רק שמלת כלה ואת יכולה להעלות לחופה בעצמך..." זה מציק..
על להתחתן או על להתחתן עם דוד שלי?

אורelזה ממש יכול להעיק!
מן הסתם יש להם מספיק קשיים מכדי שבחור שקטן מהם (בכמה שנים?) יטיף להם ביקורת.
הקב"ה טבע באדם את הרצון הטבעי להתחתן, אז אם יש להם אותו, אז כבר מספיק כואב להם.
ואם אין להם אותו, אז זה לא יעזור כמה תטיף להם מוסר, זה סתם יציק להם.
תן לסביבה הקרובה להם, כגון אלו שמרב ציינה, שהם יעזרו להם בנושא.
אתה הם?
אתה הקב"ה?
אתה הסגן שלו?
כי אתה מדבר כאילו אתה מינימום הסגן של הקב"ה!!!
מי אמר לך שהם לא עושים כלום?
אני מכירה מספיק אנשים בגיל הזה, והם עושים ועשו יותר ממה שאתה חושב, גם המיואשים, וגם אלה שנראה למתבונן מהצד שהם אדישים!!
ותאמין לי שהם לא שוכחים שהם רווקים, גם אם הם במצב שנראה הכי 'אידאלי' מלבד הנישואין.
וכן, אם זה קשור אליך- יש להם זמן עד 120 עד בכלל, בסדר?
חוץ מהשאלה הראשונה
ועליה חשוב שתענה לפני שאתה מוכיח אנשים למה הם לא התחתנו עדיין
כתוב אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
אתה לא עברת את הנסיונות שלו בחיים
אתה לא באמת יודע איך כל דבר השפיע עליו.
אתה לא נמצא במקומו
ובחור צעיר שמדרבן אנשים להתחתן בצורה אמוציונאלית זה אחד הדברים האינפנטילים שקיימים.
וכן, מהתגובות שלך נשמע די בבירור שככה אתה מנסה לשכנע אנשים.
יש לי 2 מילים לומר לך
צא מהסרט
כי אתה חי בסרט עמוק, והיציאה ממנו- אם לא תהיה באמצעות עצמך- תהיה כואבת, מאוד.
וואי וואי!
בנות, צריך אולי להבהיר לבן-אדם שזה לא בסדר מה שהוא עושה,
אבל לא צריך להיות כ"כ תקיפות, וגם צריך להיזהר מלפגוע.
זה שהוא מעיר הערות מעצבנות (אפילו מאד) לאנשים, זה לא הופך אותו להיות מייד טרול.
(אא"כ, אתן מבססות את הטרוליות שלו על דברים אחרים)

וגם עם מי שאת מגיבה לו אני לא מסכים,
משהו מתפספס בויכוח הזה
כי זה מה שהקב"ה ציווה אותנו.
אמנם זו לא באותה רמת חומרה,
אבל זה כמו שאגיד שזכותו של אדם לחלל שבת, זכותו!
אבל גם לסביבה שלו יש חובה, שלא להעיק עליו.
והכי חשוב, לא לעשות זאת בביקורתיות והתנשאות,
לחשוב כאילו אתה יודע בשביל השני מה הכי טוב בשבילו.![]()
לפי גישתך, אין דבר כזה חובות בעולם???
נראה לי שאת לא מבינה מה זו בחירה חופשית,
בחירה חופשית זאת האפשרות שהקב"ה נתן לנו, לקיים או לא את מצוותיו.
ואנחנו חייבים לקיים אותם, ואם נחליט שלא לעשות זאת,
אנחנו למעשה לא מקיימים את חובותינו, ואח"כ נבוא על זה בחשבון...
אז יש לנו חובות, והקב"ה נתן לנו את האפשרות אם לעשות אותם או לא.
אבל זה נשאר בגדר חובות!
אני רק יצאתי נגד האימרה של מרב שלהתחתן זו לא חובה.

לפעמים משמח
לפעמים מעיק קצת (-מעלה חיוך מאולץ כזה
)
ולפעמים שופך מצחוק![]()
אמן מכל הלב על כל בקרוב אצלך ויש מי שהחשיבה שלו שלילית ואז יחרוק שיניים מכל בקרוב אמן אבל כשלא יגידו לו הוא יעלב וירגיש שכבר התיאשו ממנו..וחבל על כאבי הלב
בכל מקרה אני מעדיפה את המשפטים האלה (מלווים אותי מגיל 9.... ) מאשר "איך שאת נראית/מתלבשת/מדברת/הולכת/.... למה שמישהו בכלל ירצה אותך?" והמשפטים בסגנון... 
המשפטים האלה עוברים לי ליד האוזן...
לפעמים זה משמח שאכפת לאנשים ממני.
אבל תלוי איך זה נאמר... כמו שאמרה מרב.
ותנסי לבודד את העצבים מזה.
לפעמים זה סתם בתמימות, לפעמים זה בכלל לא בתמימות.
אבל תקחי את זה כהערה קלילה.
ככה זה יפחית את כמות הפעמים שזה מעיק
פשוט חבל לבזבז על זה אנרגיות.
מייאש? עזבי, אל תחשבי עלזה בכלל
אבל בפנים, זה תלוי במי ואיך אומרים לי את זה,
אם מי שאומר לי את זה, מסתכל עלי ברחמים, וכאילו אני מסכנה,
או מתוך התנשאות כזאת, כאילו אני לא יודעת מה טוב לי, אז אני בזה לו.
אבל אם הוא אומר את זה מתוך תמימות (כמו אח קטן),
או ממישהי שהיא שותפה כרגע לתהליך שלי (כמו חברה רווקה),
אז זה בד"כ עושה לי טוב.

תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים