ומייצג באופן עקרוני את דעתה ואת דעת העומד בראשה.

מעניין מאוד שלפני 11 שנים הם כן היו ציונים פחות או יותר, ולא היו מין הסתם מביאים מאמר כזה וטענות כאלו.

כולם יודעים שהמהפך בתורת החיים החל עם ההתנתקות, ושאז הרב טל שינה באופן קיצוני את יחסו למדינה. אז תעשו לי טובה - חלק גדול מהטענות האלו, שנשמעות פ-ת-א-ו-ם אחרי אירוע כזה של התנתקות, אבל שלפניהם לא נשמעו - ושמתייחסים לאירועים שקרו ה-ר-ב-ה לפני הגירוש - זה נשמע קצת מגוחך ומוטה ממש, בגלל האיבה הגדולה שהשתרשה למדינה מההתנתקות.

מצטער, לא קונה את זה, זה יותר מידי מוזר...

טענה דמגוגית.

ולהוסיף שבין היתר גם היה אברך בישיבת קול תורה (אם אני לא טועה זה שם הישיבה) של הרב שמואל אוירבך(!) שנים ספורות לפני שהקים בנווה דקלים את ישיבת תורת החיים (בשמה הקודם - כולל מג"ל).

רציתי מצד אחד  למתן את המשתמע מדבריכם כאילו השינוי בגישה שלו הוא שינוי פשטני, כזה שנגרם בשל שבר אידיאולוגי בלבד ואין לו שורשים עמוקים יותר.

מאידך, להוסיף לענין ומנין ה"הזויים" - גם אני עם דוד הנחלאוי - דהיינו,  עבורי ההתנתקות לא שינתה באופן מהותי אלא חידדה את הפער בין המצוי, שגם עליו אנחנו מברכים, לבין השאיפה הגדולה. ההתנתקות גם הבהירה שיש לנו עוד הרבה עבודה בדרך לשם.

ולומר על רב שהוא עובד ע"פ גחמות ליבו זה מתקרב לכפירה בתורה.

שאומרים עליהם כאשר הם מגנים תג מחיר וכאלה, שהם "עובדים על פי גחמת ליבם" - שם לא ראיתי שקפצת להגיד שזה מתקרב לכפירה בתורה...

במקרה אני לא קורא יותר מידי לעומק

והתחדש לי רק לאחרונה חומרת הדבר

בסופו של יום צודק, לומר על רב שהוא עובד ע"פ גחמות ליבו בעייתי גם שם

א. רוצה להביא מקור?

ב. איפה בדיוק הוא כתב את המשפט שכתבת בנ"ל?

ג. יש לרב טל הרבה התבטאויות על ההתנקתקות שהיא זו שהביאה את המפנה הגדול וכו'. אני מסכימה עם טל שזה מגוחך. 

לפני ההתנתקות היה את הסכם אוסלו ואת פינוי ימית והשמאל הוא לא דבר חדש במדינה. קצת תינוקי כל ה"שבר" הגדול הזה. גוש קטיף לא היה העוול הראשון של המדינה, ונניח שכן זו לא סיבה מספקת כדי "לנטוש" אותה לקיצוניות אחרת.

ההתנתקות גרמה לו לחשוב יותר על הדברים ולעשות חשבון נפש ומכך להגיע למסקנות שהוא מאמין בהם היום. זה הגיוני שבנאדם משנה דעות!

לא פחות מאשר בציבור החרדי.

קידשו את הקיבעון וכל חשיבה מחודשת אסורה.

מציאות קיימת. אלא הוא שינה את המציאות על פי השינוי בתפיסה שלו, והארכתי בזה בתגובה שלי אליך למטה.

ותעשה לי טובה - הרי ידוע שכל זה קרה אך ורק בגלל ההתנתקות. סביר מאוד להניח שאם לא הייתה התנתקות מגוש קטיף, אותו רב וכל ישיבת תורת החיים על ראשה הרב טל, היו נשארים ציונים שמחים ולא נכנסים לכל ה"חדש" הזה. כלומר - הדבר היחיד ששינה את תפיסתו של הרב לגבי העניין, ככה אני מניח - זה ההתנתקות.

ובגלל שלמיטב זכרוני ההתנתקות קרתה בתשס"ה, ולא בתש"ח - הרי שקצת מוזר שדבר שאחראי לשינוי התפיסה של תש"ח קורה בתשס"ה, ואם הוא לא היה קורה, סביר להניח שגם לא היה שינוי תפיסה לגבי מה שקרה בתש"ח.

קצת הזוי, הייתי אומר.

וקרה אירוע מחונן בתולדות עם ישראל, שחשף הרבה מן הקלפים, והראה לנו דברים שאמנם היו, אך לא היינו ערים להם קודם לכן. הנפלא הדבר בעיניך?

* אבל אני עדיין מסתייג ולא כופר בהכל בגלל אירוע אחד.

לרגע רציתי לכתוב שזה המשך ישיר של פינוי סיני,

אבל פתאום קפץ לי ספר שנתקלתי בו לאחרונה,

ואני מביא כאן את הכריכה האחורית שלו:

"בכי היהודים ליד הכותל, ונשיקותיהם, אינם נובעים מאהבתם לכותל עצמו כי אם משאיפתם הנכספת להשתלט על אל -חרם אל- שריף"  (אל ירמוכ 1925).

מתחילתה, על מטרתה וכל רצונה, הרבה מידי בשביל להציג רק את ד"ר ארלוזורוב. קראתי קרוב ל60 ספרים על הציונות והוגיה ועוד לא גיבשתי דעה מוצקה בנושא: מה רצו מקימי התנועה הציונית ופועליה.

אבל די ברור מה הם ממש לא רצו

וכבר מתחילת הדרך.

וארלוזורוב היה יו"ר המחלקה המדינית של הסוכנות

או בעברית פשוטה - שר החוץ של המדינה שבדרך

ועמדתו היתה העמדה הרשמית של ההנהגה הציונית

באותה תקופה.

עמדה זו לא השתנתה כבר מאה שנה.

כמדומני שהרב עובדיה והרב קנייבסקי בזמנו הורו שצריך לפנות משום "התגרות באומות". להיפך, לא?

המון זמן לא שמעתי חרדי אומר כך (ועוד מקורי!)

אולי את מתכוונת ל'שטחים תמורת חלום?'

לא שמעתי ממנו על התגרות באומות, תקני.

הייתה על זה סערה גדולה מאוד בתקשורת ובציבור, נו..

יש לך מקור - הביאי.

אם אתה רוצה אתה מוזמן לעיין הארכיון הכנסת, אין לי זמן לזה.

מובן מאיליו כל הנושא הזה

התבלבלתי בגלל חגי סגל...

נהייתי לא ציוני ממש לא בעקבות הגרוש וכמה שנים אחרי.

חוזרים לתפיסה הגלותית.

רק אציין שהשינוי לא היה "קיצוני" אלא מדורג ומתמשך. נכון שהיו כמה 'קפיצות' באמצע, אבל את תקרא סיכומי שיעורים מהתקופה שלפני, תראה שאני צודק.

גם "שינוי המציאות".

כלומר, אם לפני זה, כשאתה ציוני, המציאות היא כזאת וכזאת, ואם מישהו יגיד לך שלא צריך לחגוג יום העצמאות ושלא היה נס, אתה תנאם נגדו בלהט ותסביר לו למה בבהחלט שצריך לחגוג ואיך לפי המציאות זה נס וכו' וכו' - שהרי אתה ציוני - פתאום, בהינף שרביט - גם אם זה תהליך שיקח שנתיים או שלוש, בסדר, הזמן לא חשוב כאן אלא שינוי הגישה ושינוי המציאות בעקבותיה - פתאום, אחרי שהפכת להיות לא ציוני, פתאום כל ה-מ-צ-י-א-ו-ת מבחינתך גם השתנתה. מה שהיה נס עד לא מזמן, פתאום מבחינתך זה מציאות מדומה והאמת ש"Zה בכלל לא היה נס, סתם מגזימימים", ומה שעד לא מזמן אתה בעצמך האמנת בו באמת והוכחת גם לאחרים שזאת המציאות ולכן צריך לחגוג - עכשיו עם שינוי התפיסה, זה לא נכון.

אני לא קונה את זה, שישיבה מסוימת שמשנה לפתע תפיסה כלפי המדינה, פתאום גם כל הטיעונים שלה תופסים את אותו הצד, משנים את המציאות כדי שתתאים להם, למרות שבמאמר שנתיים או שלוש לפני זה, אמר בדיוק אחרת על פי המציאות.

חביבי - המציאות של 48 הייתה ונשארה המציאות של 48, גם אם ב2005 הייתה התנתקות - להגיד פתאום אחרי התנתקות שהייתה מציאות אחרת ב48, זה, אפעס, קצת מוזר...

הא יכול להגיד מה שהוא ארוצה, אני לא קונה את זה. ובכל מקרה, גדולי הרבנים בציבור שלי, אפילו מהזרם החרד"לי ביותר, אומרים לחגוג יום העצמאות וגם מסבירים למה. אני יותר מאמין להם, במחילת כבוד תורתו. 

שתקרא את הקובץ עצמו.

אם תעשה זאת, תראה שאנחנו לא רק מכירים בנסי התקופה, אלא גם מודים עליהם בפה מלא, ומייחדים לכך יום.

ייתכן כמובן ואני טועה לחלוטין ובאופן גורף - איני יודע. אני אמרתי רק את שעל ליבי. באמת שאיני מבין זאת - ואני ניצב עדיין לחלוטין מאחורי דבריי - איך זה שאירוע אחד, גדול ככל שיהיה, 57 שנים לאחר קום המדינה, משנה אצל אדם לא את התפיסה לגבי מהן ה-ס-י-ב-ו-ת לעניין - את זה אני יכול לקבל, זה דבר שנהוג והגיוני וזה התשובה לכל המלעיגים עליי כאן, למה אני כן רואה הבדל בין זה, לבין - אלא שהוא משנה את מציאות העובדות לפתע פתאום בעקבות אותו אירוע גדול, משנה לחלוטין את איך שהוא רואה את העובדות - לא את הסיבות, שוב. את העובדות. הוא כופר כמעט לחלוטין בכל העובדות שעד היום טרח לשנן במרץ, ומאמץ לעצמו היסטוריה חלופית. מצטער, לי מאוד קשה להאמין בזה.

לגבי "שיקולים לא ענייניים לתלמיד חכם רק בגלל הרגשה" - נראה לי שפחות או יותר רוב הפורום ייחס בעבר דבר כזה לכבוד הרב רבי עובדיה יוסף זצוק"ל בעקבות מדיניות אוסלו שלו. אולי לא כולם, אבל חלק נכבד מאוד מחברי ערוץ שבע חושבים ככה ואף אומרים את זה בהזדמנויות שונות (שיקולים לא ענייניים כמובן כוללים בתוכם גם עיוותים שנמסרו לאדם בידי אדם אחר - זה עדיין לא ענייני כי חובתו שלא דם הפוסק בנושא מכריע כל כך, להכיר את המצב עד כמה שניתן בלי מתווכים, ולהכיר את המצב ב-א-מ-ת, לאשורו).

אבל זה בסדר, כבר הבנתי מהשרשור הזה שרוב החבר'ה חושבים שאני שפל. לא נורא, אני אשרוד עם זה כל טוב!

אירוע בסדר גודל של הגרוש בהחלט מחייב חשיבה מחדש,חשיבה מחדש לפעמים גורמת למסקנות אחרות.

בלבד, גם כשקשה להאמין שזה אכן כך. 

ואם אני לא טועה, יש עניין כזה בהלכות לימוד זכות על ת"ח. 

האם אתה חושב שזה בסדר לחשוב ככה על הרב עובדיה?

אגב, אני חושב שזה בכלל לא קשור,

יתכן שהוא עשה את מירב המאמצים להבין את המציאות,

יתכן שהוא עשה את מאמץ שלדעתו התורנית והקדושה הוא מאמץ מספיק,

ואם הטעו אותו, זה לא בהכרח אשמתו,

אבל זה לא קשור לשיקולים לא עניינים שנובעים ממעורבות רגשית. 

ושוב, מה זה משנה למה הוא שינה את דעתו, אם אתה חולק עליה, תגיד שאתה חולק,

אבל לפקפק במהימנות של תלמיד חכם זה, איך לומר? בעיה...

ובכלל לא משנה לי מה נהוג כאן בפורום

אשמח לראות אותך כותב תגובות כאלה גם לכל אותם החברים מין הצד השני שבפורום שכותבים לא מעט פעמים רמיזות או אמירות מפורשות כלפי רבנים מין הצד השני (דוגמה קטנטנה "מעוז ומגדול אבינר", ולא חסרים עוד המון התבטאויות ואמירות למחצה או מלאות) ועל חוסר הענייניות שלהם ועל כך שהמדינה מטה אותם וכו' וכו' וכו' - אשמח לראות אותך כותב גם לאותם חבר'ה שכותבים את זה תגובה מעין מה שכתבת לי.

אני אכן לא סובל יחס חד צדדי שכזה, מצטער. אם מעירים רק לצד אחד - אתם נופלים בפח של עצמכם. כל ההערות וה"שמירה" למיניהם שאני רואה כאן זה בעיקר כלפי הצד שאני מייצג בפורום, ולא כלפי הצד השני שהוא יכול חופשי להגיד על 99 אחוז מהרבנים במדינה ובמגזר שהם מוטים, שהם לא ענייניים, שהם משקרים כי הם מפחדים. לא קונה את המשחק הזה, מצטער. לא ראיתי פעם א-ח-ת שהערת לאותם חבר'ה.

האחרונה - הגבתי על פי תפיסתך.

לפי תפיסתי, ולפי איך שאני רואה את זה, כן, מוזר מקרה כזה... אני הולך לפי הרבנים שלי שחושבים משהו אחד, ואני רואה רב אחר שגם חשב ציוני וכו' וכו', והייתה מציאות אחת שהוא האמין בה, וידע שזה מה שקרה במציאות - ולאחר ההתנתקות, משנים את המציאות כפי שנוח כדי לטעון שעד היום טעינו, ושהקמת המדינה לא באמת הייתה הצלה, וכו' וכו' - יציאה נגד מ-צ-י-א-ו-ת, שלא הכחשת אותה מעולם - לא יציאה נגד דעות.

מצטער, יציאה נגד דעות שבעבר הזקת מהן, אני יכול להבין, יציאה נגד מציאות אני לא יכול להבין, גם אם זה רב.

יכול להיות שאני לא צודק, יכול להיות שעשיתי טעות - אני יודע שבינתיים אני מאמין למה שאני כותב ולא רואה צורך להתנצל.

כאן.

אולי זה ישבר את אוזנך.

גם אני חשבתי על זה.

אבל די אני לא אשם שאתם לא מבינים את הטענות שלי וממשיכים שוב ושוב לטעון טענות שאינם ממין העניין, לענות תשובות שלא קשורות לשאלה שלי ולהמשיך לנסות להביא עוד ועוד מקורות שלא קשורים בכלל למה שניסיתי להעביר - אם הבעיה היא בהבנה שלכם למה אני צריך לנסות להסביר את עצמי כל פעם מחדש בצורה אחרת? אני לא הרב הענק הזה שלימד את התלמיד 400 פעם ועוד 400 עם...אין לי כוח לזה.

אם אתה לא מבין מה שאני אמרתי לגבי הבדל בין שינוי תפיסה לגבי סיבות ומניעים, לבין שינוי תפיסה לגבי מציאות ממש - אין לי דרך יותר לעזור לך להבין אותי. כל טוב.

האם הית אומר אותו דבר שאמרת על הרב טל גם על הרב טייכטל?

הרב טל כמו הרב טייכטל בעקבות אירוע רציני וחשוב שקרה החליט לשקול את עמדתו מחדש והגיע לתוצאות אחרות,מה כל כך קשה לך להבין?

ברצינות אני שואל.

תקרא שוב את מה שהסברתי ותכתוב מה אתה מבין שהטענה שלי.

לפי דברייך עכשיו לא הבנת אותי. זאת לא אשמתי, ניתן לראות שהתאמצתי שתבין, מכאן זה כבר אתה וההבנה שלך.

הפרשנות על המציאות השתנתה אולי.

בדיוק כמו הרב טייכטל.

שניתן להשוות את הגירוש לשואה ולגלות?

אבל כשקורה אירועים כאלה זה גורם לאנשים לעשות חושבים,וטוב שכך.

ליזהר.

אפשר לעשות חושבים. שינויים קיצוניים זה לא באירוע שחוזר על עצמו ושברור שאלו שגרמו לו לקרות נמצאים בשטח והרבה.

השואה דורשת חושבים. דורשת שינוי. דורשת עלייה המונית (וזה מה שאכן היה)

הגירוש הוא לא אסון,  ומאז ומעולם ידענו שבמדינה יש שמאלנים, ושרון הוא לא היחיד שהפך את עורו, ותחושת הבגידה הזו לא ככ מובנת, אם חושבים בצורה ריאלית והגיונית על כל ההתייחסות למדינה מאז ההתנתקות.

תמיד צריך לעשות חושבים,ואירועים כאלה רק צריכים לגרום לנו לעשות יותר.

על המסקנות אפשר בהחלט לדון.אבל אי אפשר לצפות מאדם שבחיים לא ישנה את דעתו.

לשנות דעה על סמך אירוע מסוים שיכול להתהך על כינו. (ק"ו על אירוע שקרה קודם לכן פשוט אף אחד לא טרח לשים לב אליו)

אלאט עשה חושבים והגיע למסקנה אחרת.

למה לא היה את כל הכאב הזה והשינויים החדים בפינוי ימית, למשל?! או בהסכמי אוסלו??

פשוט כי דאגו לעשות מזה הרבה דם ואש ותמרות עשן, זה הכל.

יש להרחיב, אבל אכמ"ל.

(אולי בהמשך)

ולהשוות לשואה זה לגיטימי.

wow. זה שיא חדש, כולי התפעלות

קודם כל מי שכביכול "השווה" את זה לשואה זה אני ומרדכי ולא הוא,וגם אני לא השוותי (תשאלי את מרדכי מה הוא אומר) לא "השוותי" לשואה אלא אמרתי ששניהים אירועים מכוננים שגורמים לבן אדם לשקול מחדש.

ושנית הוא לא אמר שאסור להשוות אלא שזה שונה.

ונראה לי אחד ההבדלים המשמעותים שהגרוש נעשה כביכול בלי שום סיבה הגיונית וימית (וגם אוסלו במידה מה) היה "הסכם שלום" והגרוש היה חד צדדי וברור שזה מראה על אבדן הדרך (או שמעולם לא הייתה כזאת) מאשר הסכם שלום,כי הסכם שלום כמה שאפשר לא להסכים,לחשוב שזה אסור ועוד,אפשר להבין את ההגיון שעומד מאחורי זה בשונה מהגרוש מגוש קטיף.

אז גם מחווה הוא הגיוני.

לא ראיתי התייחסות לכך שזה היה חד צצדי. כלום. דווקא הסיסמאות שחזרו על עצמם היו "יהודי לא מגרש יהודי" (פגיעה אישית. אתה מוציא אותי מהבית שלי וכו') ו"ארץ ישראל לעם ישראל", (אידיאולוגית. אתה מוותר על אדמה כרגע) את שניהם היה בפינוי ימית.

ה"שנית" שלך לא במקום. "זה שונה" לא אומר "אסור" אבל לתפוס על המילה תמיד קל. הכוונה הייתה שאי אפשר להשוות כי זה שונה.

אמרתי משהו מאוד פשוט: בימית המציאות הייתה שונה. לא אסור ולא נעליים. פשוט שונה.

זה היה פשע חמור, ומעשה לא נכון וכו' וכו', אבל זה פשוט היה שונה.

מה היה שונה? על קצה המזלג: בגין באמת רצה בטובת עם ישראל. הוא שאל רבנים אם סיני נחשב לא"י מבחינה הלכתית. הוא דאג אישית להגדלת כספי הפיצויים בשליש, בתואנת "ומה עם עגמת הנפש של המפונים?". בשני האירועים פינו חבלי ארץ, הרסו בתים, ומסרו לאויב. אבל חוץ מזה - שמיים וארץ. לא הדמוניזציה, לא שטיפת המוחות (הן לציבור והן לחיילים), לא אותו מניע ולא אותו גיוס כלל המערכות למשימה, תוך דריסת כל ניצוץ דמוקרטיה, לא אותו טיפול במגורשים ודאגה להם (לא רק בכספי הפיצויים, אלא גם בהשחרת הפנים, טיפול משטרתי וכו'.)

אנשים, לא הגזמנו??

הגיע הזמן לדעת לקבל דעות של אחרים גם אם הן שונות.

הגיע הזמן לדעת באמת מה זה כבוד לת"ח. מה זה "ועישת ככל אשר יורוך".

הגיע הזמן לדעת מה משמעות המושג (ההלכתי) "כפירה". 

הגיע הזמן לדעת שלא כל מה שקשור לגירוש הוא קודש ומה שקשור למדינה הוא חול.

הגיע הזמן לדעת שאנחנו (בני האדם) היצורים ש"יודעים" לכאורה, לא יודעים כלום.

הבטחון הזה, בכל רגע שמתחשק לתת פטישים בראש על איזו גחמה קטנה 

|נד בראשו|

איפה כתוב שזה צריך להיות כך? 

והוא לא כתב שם שהוא קטנוני או מוטה. לא ראיתי. אבל יודע מה? אני מסכימה עם שני הדברים הללו. היו המון גדולי תורה שהיו לכאורה קטנונים או מוטים. מוטים וודאי. אתה מתכחש לזה? או שפשוט לדעתך אסור לדבר על זה?

הגיוני. היו המון שהכירו גם את הרב עובדיה ואמרו שהוא לא מוטה. 

המציאות הוכיחה, הוא מוטה ועוד איך, ואם לא דרעי- היה אפשר להתווכח. הבן אדם הזה לא מתבייש לפרסם קלטות וסרטונים שכל תינוק רואה בברור את התהליך המחושב והזהיר שהוא עושה לפני שהרב עובדיה מוציא את הגחמה המבוקשת והמיוחלת.

לא צריך להיות טיפשים, וזה לא קשור במאומה לכבוד שלי אל ענק התורה הנ"ל זצוק"ל

הגרוש גרם להם "לחשב מסלול מחדש" כמו רבים אחרים.

(אני אישית גם חשבתי כמו מה שאתה אומר ולכן התרחקתי מהטענות האנטי ציוניות בלי לבדוק מה יש מאחוריהם,בסוף כשבאמת שמעתי את ההטענות השתכנעתי)

בתור קישור לאתר? הוא לא מוריד לי את זה:/ ואיזה רב מתורת החיים כתב את זה?

https://docs.google.com/viewer?url=http%3A%2F%2Fforumpics.a7.org%2F%3Ffile%3D20140503224936.doc

זה לא היה סוד שבקום המדינה היה פה שלטון רשע, והסיבות לכך מגוונות.

 זה עדיין לא סיבה להודות על מה שיש.

זמן שממש לא ראוי להודות לו לה', כי הוא מייצג רע.

לכן הם דוחים את ההודאה ליום ירושלים (זה תמציתי למדי)

דור הכפירה מתמעט לו, ועם ישראל חוזר לשורשיו היהודיים.

בנוגע לטענה שחגיגה ביום זה מעניקה כביכול לגיטימציה לרוע של החילונים- אולי נחגוג את פסח בזמן אחר? אתה יודע כמה חילול חג יש בגלל ליל הסדר? אתה יודע כמה אנשים נוסעים בחג בגלל זה?

זאת טענה שטותית לחלוטין.

אני חוגג ביני לבין ה', לא בגלל אנשים מסויימים. ובגלל שהקמת המדינה היא חסד אלוקי גלוי- אין זמן טוב יותר להודות לה', מאשר יום הקמתה.

גם להודות שיש ליהודים את השלטון.

הנקודה היא בבחירת היום.

לטענתם חתימת מגילת העצמאות היא דווקא אירוע של כפירה (לא בטוח אם בנוסח הזה).

לכן כשדתי בוחר ביום כזה להודות לה' הוא עושה את ההיפך.

(והציטוט של יזהר מצויין להציג את דעתם בזה)

מתוך הקובץ:

וגם הציבור התורני, אשר חוגג רק על הנסים והטובות שה' עשה לנו, נתפס על ידי העם כמי שמשלים עם השילטון הנוכחי ומקבל את סמכותו. משל לחתונת כהן עם גרושה (האסורה לפי ההלכה), בו רוקד יהודי חסיד עם כיפה גדולה וזקן עבות. כששואלים אותו מה פתאום הוא שמח ורוקד בחתונה כזו, הוא עונה שסיים היום מסכת בבא-בתרא... הוא חוגג על א', אבל כולם מבינים שהוא חוגג על ב'. ובצדק. הרי אם היה חוגג רק על א' – צריך היה לרקוד במקום אחר! לכן אם אנו חוגגים ביום הזה יש בזה בהחלט טעם לפגם. למה את ההלל וההודאה לקב"ה אנו בוחרים לומר דווקא ביום הזה?

ואכן, לדאבוננו הרב, מתברר בשנים האחרונות שגם בציבור התורני והרבני, חוסר החיתוך החד יוצר בלבול גדול והנהגה לקויה: אי המוכנות להילחם אפקטיבית נגד גירוש יהודים גם כאשר יש סיכוי ריאלי להצליח; חוסר היכולת להורות לסרב פקודה; חוסר היכולת להגן על כבוד התורה מול דורסנותו של שר הביטחון; קריאת רבנים להכרה בגיורים רק ע"מ להשתייך ללאום היהודי ולוותר לגמרי על קבלת עול מצוות; חוסר היכולת להצהיר באופן ברור שחוקי התורה הם מעל לחוקי המדינה; הם מצב של חילול ה' נורא, שנגרם כתוצאה ישירה ממתן הערך למדינה מצד עצמה[1].

זה עוד בו אנו חייבים להבין שעם ישראל צריך להיות מאוחד...

אביהו סופר

של עד הניצחון?

זו שאלה מצוינת שנוגעת בדיוק בלב האסטרטגיה של "משחקי הכוח" במזרח התיכון. על פניו, התוכנית שתיארת נראית כמו מהלך מבריק: "תחייך לטראמפ, קח את הכסף (הסרת סנקציות), וחכה שהדמוקרטים יחזרו".

אבל במציאות, יש כמה מכשולים רציניים שמונעים מאיראן פשוט "לזרום" עם זה:

1. טראמפ לא מסתפק ב"חיוכים"

בניגוד להסכם הגרעין של אובמה (JCPOA), טראמפ הבהיר שהוא רוצה "עסקה גדולה". הוא לא רוצה רק הקפאה זמנית של הגרעין, אלא:

* פירוק תשתיות (לא רק הקפאה).

* הפסקת פרויקט הטילים הבליסטיים.

* הפסקת המימון לגרורות שלהם (חיזבאללה, חות'ים וכו').

עבור האיראנים, ויתור על "ציר ההתנגדות" הוא לא רק טקטיקה, זה הדי-אן-איי של המשטר. הם מפחדים שאם הם יוותרו על הנכסים האלה תמורת שקט זמני, הם יישארו עירומים מול ארה"ב וישראל כשטראמפ יחליט לשנות את דעתו (והוא נוטה לשנות את דעתו).

2. טראומה מהסיבוב הקודם (בעיית האמינות)

האיראנים כבר היו בסרט הזה. הם חתמו על הסכם ב-2015, ואז טראמפ נכנס ב-2018 ופשוט קרע אותו.

* מבחינתם: ארה"ב היא שותף לא אמין. הם מפחדים להשקיע את כל המשאבים בשיקום הכלכלה רק כדי שבעוד שנתיים שוב יטילו עליהם סנקציות שיחריבו הכל.

* הלקח שלהם: הם רוצים ערבויות שאי אפשר לבטל – וטראמפ לא יכול (או לא רוצה) לתת ערבויות כאלה שעוקפות את הנשיא הבא.

3. "הידע" הוא לא הבעיה – הזמן הוא הבעיה

כתבת שהם ירחיבו את הידע שלהם בנתיים. הבעיה היא שהם כבר די בשיא מבחינת ידע. מה שחסר להם זה צבירת חומר (אורניום מועשר) ומתקנים פעילים.

* הסכם עם טראמפ יחייב אותם להוציא את החומר המועשר מהמדינה או לדלל אותו.

* להתחיל מחדש ב-2026 או 2028 לוקח זמן יקר שבו הם חשופים לתקיפה או ללחץ מחודש.

4. כבוד המהפכה

צריך לזכור שאיראן היא תיאוקרטיה. עלי חמינאי בנה קריירה שלמה על שנאת "השטן הגדול". כניעה מוחלטת לתנאים של טראמפ (שהוא גם האיש שחיסל את קאסם סולימאני) נתפסת כהשפלה שתערער את היציבות הפנימית של המשטר מול הקיצוניים בתוך איראן.

בשורה התחתונה

האיראנים אכן מנסים "למשוך זמן", אבל הם מעדיפים לעשות את זה דרך התשה (כמו שהם עושים עכשיו) ולא דרך הסכם כובל. הם מפחדים שטראמפ יכניס אותם ל"כלוב זהב" שממנו הם לא יוכלו לצאת גם כשיבוא נשיא דמוקרטי.

האיראנים מבינים היטב את האסטרטגיה שתיארת – למעשה, זה כנראה החלום הרטוב של הדרג המדיני בטהרן. אבל יש הבדל עצום בין "לרצות" לבין "להצליח לבצע", והסיבה שהם לא פשוט חותמים על כל מה שטראמפ מבקש היא שהם דורשים "ערבויות ברזל" (Watertight Guarantees) כדי לא לצאת פראיירים פעם שנייה.

נכון להיום (פברואר 2026), הנה הערבויות המרכזיות שהאיראנים דורשים כדי למנוע מצב שבו הם מפרקים תשתיות ואז נזרקים לכלבים כשהממשל מתחלף:

1. ערבויות כלכליות ופיצויים

האיראנים דורשים מנגנון שיבטיח שהסרת הסנקציות לא תהיה רק "על הנייר".

* המשכיות חוזים: הם רוצים התחייבות שחברות בינלאומיות שייכנסו לאיראן יוכלו להמשיך לפעול גם אם ארה"ב תפרוש מההסכם בעתיד.

* פיצוי על פרישה: דרישה (די דמיונית, אך קיימת) שארה"ב תפקיד סכום כסף בנאמנות או תתחייב לפיצויים כספיים אם היא תפר את ההסכם שוב.

2. "ערבות חקיקתית"

אחת הבעיות הגדולות ב-2015 הייתה שהסכם הגרעין (JCPOA) לא היה "חוזה" (Treaty) שאושר בסנאט, אלא רק "הבנה" בין ממשלים.

* איראן דורשת שהפעם ההסכם יעבור כחוק מחייב בקונגרס האמריקאי.

* הבעיה: טראמפ כנראה לא יכול להבטיח את זה, ובטח שלא יכול לכבול את הנשיא הבא. זה משאיר את האיראנים בחשש תמידי.

3. שמירה על "נכסים הפיכים"

כדי לא להישאר חסרי אונים אם ארה"ב תפרוש ב-2028, איראן מתעקשת:

* לא להוציא את האורניום המועשר: הם מעדיפים "לדלל" אותו בתוך איראן ולא לשלוח אותו לרוסיה או למדינה אחרת, כדי שיוכלו להעשיר אותו שוב במהירות.

* שמירת צנטריפוגות מתקדמות: הם מסרבים להשמיד פיזית את הדגמים החדישים (IR-6 ו-IR-8) ורוצים רק לאחסן אותם תחת פיקוח, כדי שיוכלו להחזיר אותם לעבודה תוך ימים.

4. סגירת "תיקים פתוחים" בסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA)

האיראנים דורשים שכתנאי להסכם, ה-IAEA יסגור את כל החקירות על פעילות גרעינית צבאית מהעבר. הם יודעים שכל עוד התיקים פתוחים, נשיא עתידי יוכל להשתמש בהם כתירוץ להחזיר את הסנקציות (Snapback).

מה טראמפ רוצה בתמורה (ה"מוקשים")?

הסיבה שזה לא נסגר ב"חיוך" היא שטראמפ (לפי הדיווחים משיחות ג'נבה ואומן החודש) דורש דברים שהם כמעט בלתי הפיכים:

* פירוק מוחלט של תשתיות ההעשרה (Zero Enrichment).

* פיקוח הדוק שכולל ביקורי פתע בכל מקום, כולל בסיסים צבאיים (Additional Protocol).

* הגבלת טילים – מה שישאיר את איראן בלי כוח הרתעה קונבנציונלי.

בשורה התחתונה: איראן מפחדת שהמחיר שטראמפ דורש עבור "שנתיים של שקט" הוא ויתור על כל הקלפים שלהם, כך שב-2028, גם אם יבחר "דמוקרטי מטומטם" (כהגדרתך), לא יהיה להם עם מה לחזור לשולחן.

יותר ארוכה. ואין נער דתי שלא מכיר את הפתיחה של מסכת ביצה, וכנראה אצל רבים עלתה התהייה, מה כל כך מורכב ומסובך לקבל החלטה על ביצה שנולדה ביום טוב?

דבר ראשון, הגמרא לרגע לא דנה איך לפתור בעיה של אדם שנולדה לו ביצה ביום טוב. היא דנה מדוע יש סיבה להתיר או לאסור ביצה כזו.

דבר שני, בשונה מלדבר עם גימיני או עם אשתך, ללמוד גמרא זה מטרה בפני עצמה, ודווקא בגלל החפירות

רשת חברתית בשליטת המדינה?

לא יהיה אפשר לתקן את ההבל הזה לעולם.

עוד אנשי "מקצוע" שישלטו עם תקציב בלתי מוגבל? ואני רק מדמיין את השמאל מניח על זה ידיים... יאיר שר"י גולן כבר אמר שיצנזר את הרשתות החברתיות אם יעלה לשלטון חלילה.

ועוד לא דיברנו על כמויות המידע שהמדינה, אפילו ללא מאמץ, תאסוף על האזרחים. זה הזיה.

איראן, סין, צפון קוריאה, קובה - יש מספיק דוגמאות רעות.

מה שצריך זה לפתוח כמה שיותר תחרות, לחנך לחשיבה עובגתית ונקיה, ובעיקר להתערב כמה שפחות. שהמדינה תסתכל מרחוק ולא תיגע בכלום!

אבל אני לפחות מחזיק במיוחד מיריב לוין. (ולא אצביע לו)

יש שלושה אנשים בכנסת שאם ידברו אשתדל לשמוע-

אבי מעוז. יריב לוין. רה"מ בנימין נתניהו. (ושוב אני לא מצביע ליכוד ואין לי כוונה כזאת)

להבדיל הוא כמו נחשון שקפץ לים...

-הוא לא הכיר בנשיא העליון!

-העיף את היועמשית מהמשרד שלו.

-לא הפסיק לשגע את בג"ץ...

נכון זה צעדים הצהרתיים בעיקר אבל זה מאד חשוב במערכה הכוללת לתיקון מערכת המשפט. זה ייתן אומץ לכולם בסוף לפעול בעניין. זה,  וגם זה שהם באמת הגזימו.. 

מצד אחד אני לא ממש אובייקטיבי, כי יצחק הוא חבר כ- 17 שנים. מצד שני, המחמאות והתשבחות שהוא מקבל מכל עבר על תפקודו כשר הנגב והגליל מוכיחות שגם מבעד למדד האוביקטיביות - זה באמת נכון.

מי שעוקב אחרי הועדה בראשותו מבין עד כמה האיש הוא תותח מקצועי שיודע להביא שינויים וחקיקה לקו סיום  הוא גם יודע להתראיין בחוכמה רבה. אלמלא בחר לוין (איתו) בקו נוקשה בתחילת הרפורמה המשפטית, היום כבר היינו אחריה ובתוצאות מעולות. אני מקווה שילמדו מזה.
 

גם סמוטריץ' עושה עבודה טובה, כמו שרואים עם הצמיחה בכלכלה, ניהול התקציב, יהודה ושומרון, החלב, הייבוא האישי, סוגיות החטופים (הוא ידע גם להסכים מהר לעסקה הראשונה של החטופים והוכיח שהוא שוקל כל דבר ולא עובד לפי עקרונות קפואים). הבעיה שלו זה שהוא גרוע ביח"צ. יש ביחצנות שלו משהו מייגע, והוא לא מצליח לעטוף את עצמו במקצוענים בתחום.

מעבר לזה, כל שר מוצלח צריך כמה ח"כים שיעשו בכנסת את העבודה האפורה, בוועדות, בדיונים מתישים על הסתייגות זו או אחרת ולהפך, כל ח"כ שרוצה באמת להזיז דברים, צריך שהממשלה תרצה לתמוך.

כי יש לו פאות

סתם, ראיתי לא מזמן ראיון שלו עם יוסי רשק והוא מאוד הרשים אותי.לדבר הוא יודע, אין ספק.

אבל לא עקבתי ממש אחריו. אני סקרן מה הפעילות שלו היתה בכנסת.

לאחרונה נתנו לו להיות ראש ודעת חינוך אז מעניין מה הוא עושה עם זה.

לא שוכחת לו את מה שעשה עם הבתי חולים , אשתו והערביות

הוא איש אמיץ ואמיתי

בס"ד
 

הגיב לכתבת בריאות (לשעבר) שעשתה כתבה בעקבות חוויה שעלתה בשיחת חולין בשולחן שבת משפחתית של אותה הכתבת?!

יש דברים להעריך אותו - אבל למה בחרת דווקא בזה?!

דיבר בכנות. מצא חן בעיני.

הוא זה שנגרר לתוכו בריאיון (מה שהוליד בהמשך את שיחת הטלפון לאישתו)

בהתיישבות, הפוך.

לחיזוק זהות פלסטינית
 

ראש הממשלה מהדהד את תחקיר הקול היהודי: "לאן הלכו המיליונים של תכניות בנט ומנסור עבאס?" • הקול היהודי

בן גביר חבר'המאן רציני:

א) לימד לקח את האסירים המחבלים ימח שמם!

ב) לימד את היועמשית לקח!

ג) וכו' וכו'

ד) אומר את האמת בפרצוף וכיו"ב. 

חוץ מהבתי כלא, איזה שינוי לטובה הוא עשה?

שר בממשלה צריך לשנות דברים בפועל, לא רק לצעוק.

הוא הבטיח הרים וגבעות, אבל בפועל הפשיעה הערבית רק עולה.

לימד את היועמשית לקח? ממש לא נראה שהיא נרגעה עם כל המעשים שלה.

בס"ד

• ירידה בפיגועים בתוך מדינת ישראל - גם בשב"כ מודים ששינוי המדיניות בתי הסוהר גרמה להרתעת מחבלים. בעבר מחבלים ידעו שאם הם יוצאים לפגע, רוב הסיכוי שהם ישרדו ויגיעו לתנאים מפנקים בכלא. היום לא רק שאין תנאים מפנקים, אלא רוב המחבלים נהרגים בזירה. גם זה בשל מדיניות שונה שאם בעבר אזרח או שוטר היה מחסל מחבל אז החרימו לו את האקדח והוא זומן לחקירה, הרי שהיום הוא מקבל צל"ש וביקור מהשר.

• הר הבית, הלב של העם היהודי - שינוי הסטטוס קוו ועכשיו גם הוספת שעה בבוקר (במקום עליית הצהריים שבוטלה בגלל הרמאדן, אבל בעוד שלושה שבועות עליית הצהריים תחזור וזה ישאר).

• הרחבת הזכאות לנשיאת נשק - לא צריך להרחיב פה יותר מידי, אבל הוא עשה מהפכה בנושא. אם אנחנו חוזרים לסעיף הקודם, אז גם זה הוביל לכך שמחבל היום יודע שאם הוא יוצא לעשות פיגוע הוא לא חוזר בחיים כי יש יותר ויותר אזרחים חמושים ברחוב שיכולים להגיב.

• הקמת המשמר הלאומי - לאחרונה פרסמה חברת איתוראן על ירידה בהיקף הגנבות במרכז. הדבר הזה קורה כי היום גנבים יודעים שיש מתנדבים של המשטרה, עם סמכויות כאלה ואחרות, שמסתובבים ברחובות וזה מביא להרתעה.

• לחימה בפרוטקשיין - קודם כל שינוי חקיקה והחמרת הענישה. לצד זה נעצרו בחודשים האחרונים ארבעה ראשי משפחות פשע וחייליהם שפעלו באזור הצפון והתעסקו בפרוטקשיין.

• הרס בניה לא חוקית בנגב ובמזרח ירושלים - דבר שבעבר חששו להתעסק בו, היום כבר נהיה נורמה. רק הבוקר דיברו בגלצ (בהקשר אחר) על כך שמיד אחרי הרמאדן מתוכנן הרס של מאה בתים לא חוקיים בסילוואן.

• גיוס חרדים למשטרה ולמג"ב - בעוד חוק הגיוס תקוע בכנסת, יש עלייה עקבית בשלוש השנים האחרונות בגיוס חרדים לשורות המשטרה, כאשר כל שנה שברה את השיא של קודמתה. כמובן שמדובר גם בגיוס למג"ב ושח"ר שזה לוחמים לכל דבר. לאחרונה פורסם שמנסים להרחיב את זה גם לשב"ס.

• חוק עונש מוות למחבלים - אומנם החוק עוד לא עבר קריאה שניה ושלישית, אבל היו מי שזלזלו וטענו שזה לא יעבור גם קריאה ראשונה. בינתיים החוק מתקדם, ואת רוב הפשרות בחוק עושים יתר המשרדים, בהם משרד רה"מ (כפי שפורסם השבוע בידיעות אחרונות) ולא המשרד לביטחון לאומי. זה עניין של זמן קצר עד שהחוק יעבור בעז"ה ויכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

• הקמת יחידת משגב - יחידה שהוקמה לפני שנה וחצי שמטרתה לתת מענה טכנולוגי ומבצעי למיגור האלימות בתוך המשפחה. בזכות זה  מצד אחד מגבירים את הפיקוח מחוץ לכותלי הכלא ומצד שני נפתחו 48 הליכים משפטיים ובוצעו 25 כליאות, כך שמנעו בפועל אפשרות חלילה שזה יסתיים באלימות.

להמשיך?

(לגבי הפשיעה בחברה הערבית, מוזמן לקרוא את הטור של קלמן ליבסקינד מיום שישי שעבר במקור ראשון. זה לא פותר את הממשלה בטיפול, אבל כשמשפחת הנרצח מעלימה ריאיות כדי למנוע מהמשטרה לעצור את מי שירה בבן משפחת, ומצד שני היועמ"שית, בניגוד לתדרוכים של השבועיים האחרונים, מעכבת חקיקה  - אז המשטרה והשר מוגבלים. כל עוד כמובן הם לא משלמים פרוטקשיין למשפחות הפשע כפי שעשתה הממשלה הקודמת).

לא נכנס עכשיו לכל הסעיפים, רק לגבי הירידה בפיגועים- אני חושב שזה בעיקר בזכות הפעילות ההתקפית של צה"ל ביו"ש. גם ב"טרור הסכינים" המחבלים לא יצאו בחיים ברוב המקרים.

ואחרי ה 7.10 חוק עונש מוות למחבלים היה כנראה עובר גם בלי בן גביר.

מסכים שהוא עשה כמה דברים טובים, אבל זה לא דרמטי מבחינתי. ובעיקר הפריע לי התגובה כאן שבן גביר הכי טוב כי הוא חברמן ואומר את האמת בפרצוף וכו'

בס"ד
 

1. לגבי הירידה בנתונים זה לא קרדיט שאני נותן אלא השב"כ (עוד בטרם כניסת זיני. לא גוף שממהר לפרגן לבן גביר) בכמה וכמה הזדמנויות לאחרונה (אחת מהם הביא בועז העצני בטור שפרסם בידיעות אחרונות לפני מספר שבועות - https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14610150) - אגב גם את עניין הסיכה אני חושב שיש לה הסבר חשוב, ולכן אני לא מסכים בנושא הזה עם העצני)
 

2. לגבי עונש מוות למחבלים - אתה רואה את ההתנגדות של ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד המשפטים. אז זה אולי היה עובר, אבל לא בצורה אפקטיבית, בטח לא כעונש חובה (הפשרה היא שאפשר לערער בחלק מהמקרים).

בעיניי, ביחס להרבה שרים בממשלה זה בהחלט שינויים דרמטיים. אפשר למנות לא מעט שרים שקשה למצוא הישגים שלהם, אבל זה שרשור שמטרתו לפרגן ולא הפוך, אז לא נהרוס).

לא פורסם השבוע שזה לא יהיה חובה?

חוק עונש מוות למחבלים משתנה: עוצמה יהודית נכנעה לדרישות האופוזיציה

בכל מקרה הכותרת של הכתבה לא נכונה. כל ההסתייגויות של האופוזיציה נדחו. ההסתייגויות שנידנות כעת מול היעוץ המשפטי הן של חברי כנסת מהליכוד שנשלחו על ידי נתניהו לרכך את החוק.

בן גביר

החוכמה בעת העתיקה טרם החשיכה של ימי הביניים הייתה מופלאה בכל קנה מידה מודרני. עד היום לא יודעים איך הם עשו כל מיני מבני ענק. הספרות הפילוסופית הייתה גבוהה. אפילו מצאו כעין מחשבון פרימיטיבי עם גלגלי שיניים שחישב את תנועת הכוכבים.

אלמלי ימי הביניים, בתוך כ200-300 שנה העת העתיקה הייתה יכולה להיכנס לעת המודרנית, בלי הצורך לקפוא באמצע. אבל זה קרה.

וזה יכול לקרות שוב. גם היום אפשר להשמיד ידע, לחנך לבורות, לעצב משטרים, ולהסיג את האנושות אחורה. התפקיד שלנו זה לעמוד תמיד על המשמר.

על המשפט הראשון שכתבת.

שתדע שדמוקרטיה זו שיטת ממשל ממש ישנה שמקורה בכלל בעת העתיקה (בתקופת בית ראשון).

והוא מאוהב בעם היקר שלנו,

וגם בנתיים מנצח את כל מי שמתמודד מולו.

יחד עם זאת, זה ספורט אלים ודי שולי. זה לא ממש מעניין את רוב האנשים. זה כמובן תמיד נחמד שיש לך נציג טוב ואמיץ, אבל האירוע עצמו הוא משהו שולי..

בספורט יש כללים וחוקים

אם שופט רואה שמתאגרף לא מגיב ורק צד אחד משתתף בקרב ישר הוא יעצור

זה ספורט אלים. רוגבי זה קשוח, איגרוף זה אלים.

אני חוגגת חנוכה

אבל הוא לא גדל אצלי (אני לא שייכת לציבור הדתי שגדל ביו"ש)

גאה במי שמגשים את עצמו

מוכשר (וחתיך)

משיג השגים

בגילו הצעיר

מדלג מעל חסמים

ועל הדרך עושה קצת הסברה ישראלית 

(לכן תמיד הצחיק אותי, שעשו משחק של נבחרת יון, נגד המתיוונים שלנו + כמה כושים נרכשים)

הרומאים הלכו לקולסיאום סתם בשביל אקשן זול)

זה מתנת שמיים

מה שקורה כאן זה שהבחור הפך את עצמו לשגריר של ישראל: הוא עולה עם כיפה באופן קבוע, הוא מתעטף בדגל לפני הקרב ואחריו, בפאנלים מול קהל הוא מלהיב את הקהל בקריאות למען ישראל, הוא אומר בראיונות שההצלחה שלו היא מאלוהים, וכן הלאה.

אי אפשר לרדד את זה להתיוונות. גם אם לא אוהבים את הספורט האלים הזה. הסיטואציה היא הרבה יותר מורכבת.

העובדה שבשונה מהדוגמא שהבאתי, כאן חלציו מכוסים, לא משנה את המהות, שההישג כאן הוא הישג של גוף בלבד.

ראיון לתקשורת זרה

עטוף בדגל ישראל

כיפה

שרשרת מגן דוד

אומר 'עם ישראל חי'

מזכיר את חיילי צה"ל

זה גוף בלבד

או עוד משהו?

‏TikTok · ONE

גם כיסח טורקי אנטישמי

וגם התראיין

לא אני לא יכולה

אני לא מעניינת

והאנגלית שלי ברצפה

לעומת זאת את אלו ששמו את חמאס השלטון שלהם, או אלו שהנציגים הנבחרים שלהם בבחירות דמוקרטיית הם מנסור עבאס שהעמותות שלו העבירו כספים לחמאס, אימן עודה שתומך בפגיעה של חמאס בחיילי צה"ל ואחמד טיבי יועצו ושותפו הקרוב של רב המרצחים עראפת שר"י - אני בהחלט חושב שצריך לכסאח ולגרש מכאן.

חמאס בלי תמיכה עולמית לא היה שווה כלום

הסברה ישראלית שווה זהב

והוא עושה את זה בכוחות עצמו

בכשרון רב

דוד לא חיפש לעשות דאווינים על מישהו. הוא לא חיפש לעלות על במות. כשהיה צריך להציל את ישראל ולמנוע את החילול ד' שבזה - הוא התנדב.

האם אתה פוסל גם כדורגל, כדורסל, שיט, הוקי, שחמט, האקטונים למיניהם, שני דגלים?! מה לגבי תחרות הפייטנים שהייתה לפני כמה שנים? זה גם רע? הרי כל אחד ניסה להציג לראווה וחיצוניות את קולו הערב ולהתעלות על אחרים בזכות היכולות הגופניות-גרוניות שלו.. אולי אתה מתנגד לכל תרבות פנאי, יכול להיות, אבל זה לא מצד ה"יווניות" אלא מצד הטהרנות.

וכמו שנאמר פה גם על ידי אחרים, בסופו של דבר הבחור עצמו הוא לא "יווני" כהגדרתך, וכפי שהודגם. הסיטואציה מורכבת.

תרבות רומי הרשעה.

ביוון לפחות עשו זאת בשביל שלימות הגוף.

הרומאים הלכו לקולסיאום סתם בשביל אקשן זול

מעבר לזה, אתה אידיוט, כרגיל.

לדבר איתך ולדבר עם האוסטרלי זה כמו ללמד כלב שוטה לא לרדוף אחרי אנשים.

דווקא תחרות לצורך אימון מלחמתי , כמו ישחקו הנערים לפנינו, או כמו קליעה למטרה של יונתן בן שאול. זה אפקטיבי ומועיל. ואז במילא התחרותיות עצמה היא דבר טוב, כי תחרותיות נובעת ממידת הדין והגבורה הטבועה במציאות, טבע העולם זה  שיישים בו ירצו להשיג כמה שיותר ולשים גבול לאחרים. כך זה גם מחלוקות בבית מדרש. בתנאי שזה גבורה אפקטיבית ולא בכאילו.

אבל הספורט הרומאי זה תחרות ריקה שלא אפקטיבית באמת אלא יוצרת אפקט של כאילו. כמו הוצאת זרע לבטלה, סליחה על ההשוואה (ולא סתם ברומא היה משכב זכר נפוץ)

אתה מנסה לבנות טיעונים על בסיס אסוציאציות מילוליות ולא על פי מחשבות, רעיונות, והיגיון. אפילו חזל לא עשו גזירה שווה בלי מסורת. באמת שאין שום טעם להגיב על המלל שלך. די.

הסעודה הרומית לא היתה אפקטיבית ומזינה, אלא אכילה והקאה אכילה והקאה הכל לגרות את היצר אך לא אכילה אפקטיבית משביעה ומזינה.

כנ"ל סמארטפון, פורנ*גרפיה, משכב זכר, הוצאת זרע לבטלה, חברויות ברשתות חברתיות, שיחה עם גיפיטי,  הכל דפוסים וירוטואלים שעושים תחושה של כאילו, ללא אפקטיביות ובמנותק מהחיים.

גם ספורט מודרני הוא כזה.

גם סוכרייה בטעם תפוז היא אותו עקרון. רוקנת את הבריאות של התפוז והשארת רק את המעטפת בדמות הטעם