במשפחה שלנו יש הרבה אוהדי אבוקדות. אבל לאחרונה קורה משהו מוזר. אני קונה כמה אבוקדות במכולת. אני מנסה לבחור דווקא אלה שכבר התחילו להתרכך. אבל כשאני מביא אותם הביתה, אני מחכה בכליון עיניים מתי יבשילו ויהיו רכים ממש?! והנה עובר יום ועוד יום וזה לא קורה! אני שם אותם ביחד עם תפוחים, עם נייר עיתון, בלי נייר עיתון ו.... יוק! רק אחרי בערך שבוע זה מתחיל להתרכך ו...להירקב.
השבוע קניתי בחנות טבעונית אבוקדו אחד חמוד. הוא היה טיפה רך, לא הרבה. אבל, הפלא ופלא אחרי יומיים הוא היה רך לגמרי! וגם טעים. זה מוכיח מה שחשבתי כבר הרבה זמן. רוב האבוקדות הם "עבודה עברית". דהיינו משנים את בפרי באמצעות הרכבות או ע"י הנדסה גנטית כדי להאריך את חיי המדף שלו. רוצים שזה יגיע לאירופה לפני שזה מתרכך ואז זה לא ייראה טוב. זה שיקול מסחרי גרידא, אבל התוצאה היא לא טובה לצרכן. הפרי זה לא אותו פרי. לא בתהליך הבשלה שלו ולא בטעם, ואני מניח שגם הפעולה הבריאותית גם לא אותו הדבר.
ומכאן המסקנה - קנו אבוקדות ולא פלסטיק!
