עבר עריכה על ידי ההיא מהחוף בתאריך ד' טבת תשס"ט 12:52
 | |||
רודף העלילונים נתחיל עם כמה עובדות שלא ידעתם על הקומיקסאי, מאייר וקריקטוריסט, מישל קישקה: הוא נולד בלייז', גדל על "ברכי ממלכת הקומיקס הבלגי" וידע כבר מגיל צעיר מאוד את ייעודו על כדור הארץ. כשנשאל על ידי המורה בכיתה א' "מה תרצה להיות כשתגדל?" הקפיד תמיד על תשובה קבועה: "קומיקסאי". הוא סיים בהצטיינות תיכון מקצועי באדריכלות והנדסת בניין, ובשל הרגשת כמיהה ושייכות עמוקה לישראל, החליט מתוך "אידיאל צרוב" וללא מחשבה שנייה לעלות לארץ והוא בן 19 בלבד. כשראה את תכנית הלימודים של בצלאל, "נטש" את רעיון האדריכלות והשתלב בלימודי עיצוב גרפי. מישל קישקה אחראי במידה לא מבוטלת להתפתחותו של הקומיקס בארץ, ראו מוזיאון הלאומי לקומיקס וקריקטורה שפתח שעריו בדצמבר האחרון בחולון, וקורס קומיקס שנפתח לראשונה בבצלאל ביוזמתו האישית בשנת 82'. מאז הוא מרגיש אחראי ל"הדבקת הוירוס הקומיקסאי" בקרב היוצרים הצעירים בארץ. הוא מכהן זה 4 שנים כיו"ר ארגון הקריקטוריסטים בישראל, המונה כ-40 יוצרים מוכשרים, ומשמש "שגריר" המדינה באגודה הבינלאומית של קומיקסאים למען שלום ("Cartooning For Peace"), בה משתתפים גם יוצרים מרמאללה וקהיר. בין היתר, מישל מאייר עבור הוצאות ספרים ועיתונות, בעל מדור קבוע במגזין הילדים "עיניים", יוצר סדרות קומיקס בירחונים שונים וכיום הוא בעיצומה של כתיבת ספר קומיקס אוטוביוגרפי. למרות תוכנות האיור המפותחות שחדרו לתעשייה, את כל עבודותיו הוא מצייר באופן ידני המאפשר לו שליטה מוחלטת. בדמויות השונות שיצר, לא תמצאו גיבורי על בעלי כוחות עליונים שמצילים את העולם מניצחונו של הרשע, המשויכים לתרבות האמריקנית. מישל גר בירושלים ויוצר בתל אביב. אריה האבן שניצב בכניסה לסטודיו שלו מזכיר לו בכל פעם את עיר הבירה, את הבית שלו ומזלו האישי. בראיון שקיימתי איתו ביום אביבי ושמשי למדי, בקפה סמדר במושבה הגרמנית בירושלים, הוא חשף מסלול של קומיקסאי, מקצוען וחדור רוח ציונית. קראתי שנחשפת בגיל צעיר מאוד לקומיקס. מה גרם לך ליצור, מה השפיע עלייך? "ראשית, נולדתי עם גן של ציור שירשתי מאבי, שרצה להיות צייר אך מסלול חייו והנסיבות ההיסטוריות לא אפשרו לו לממש זאת. הוא הפך צייר רק לאחר שפרש לפנסיה בגיל 65 ומאז היצר פרץ את הסכר. מעבר לזה, בלגיה הייתה מרכז הקומיקס האירופאי, כמה מהגיבורים הידועים בעולם הם בלגים, כמו טינטין והדרדסים, כך שהייתי מוקף דימויים, גיבורים וחוברות, בסביבה שנתנה במה לז'אנר. הייתי קורא באופן קבוע שני שבועוני ילדים, לוקח עפרונות ומעתיק את הגיבורים, מנסה לבחון ולראות אם אני מסוגל. כל הילדים אוהבים לצייר ולהעתיק, הבעיה שהחל מכיתה א' היצירה הזאת "מדוכאת" ונחסמת על ידי מערכת החינוך". האם יש מאייר ספציפי שאהבת? "את המאיירים הבלגים לא הכרתי, רק את שמותיהם, הם לא היו מתוקשרים כמו היום. התקשורת בעידן המודרני חושפת את הקריקטוריסטים ויוצרי הקומיקס, אנשים מכירים ויודעים בדיוק מי עומד מאחורי החתימה הקטנה בצד, מה שלא בהכרח הופך את היצירות למעניינות יותר. פעם הסלבריטאים היו הגיבורים המאוירים, הסדרות המצוירות והקריקטורה ולא היוצרים שלהם". התחלת בלימודי הנדסאות בניין ואדריכלות, מה גרם למעבר הקיצוני הזה? "זה לא ממש מעבר קיצוני כיוון שאדריכלות, איור ואמנות נמצאים באותה ספירה. התחלתי בלימודים קלאסיים (מה שניקרא בישראל הומניים) כי לא היו בתי ספר לאמנויות, הבנתי מהר מאוד שזה לא בשבילי ובגיל 15 נרשמתי מיוזמתי לבית ספר מקצועי להנדסת בניין. חשבתי לעצמי שמסגרת המושתתת על שרטוטים, תוכל לאפשר לי לצייר. לאחר סיום לימודים של 3 שנים בהצטיינות, לא זנחתי את החלום והצהרתי שאני רוצה להיות אמן קומיקס. הופניתי לקומיקסאי ידוע בסביבת מגוריי, שהבהיר לי כי פרנסה לא אראה מהתחום הזה. הוא ראה עבודות שלי והציע לי ללמוד מקצוע, ובמקביל להיות קומיקסאי. שמעתי בעצתו, למדתי אדריכלות ויצרתי קומיקסים עבור חוברות למיניהן. בשל הכמיהה לישראל תכננתי לסיים את לימודי האדריכלות בבלגיה ולעלות לארץ, אמרתי לעצמי: או שאהיה קומיקסאי או שאבנה בתים בישראל, כל אופציה שתתגשם תסב לי נחת". מלחמת יום הכיפורים גרמה למישל לשנות את תוכניותיו. הוא הרגיש צורך להיות פה ולתרום במה שאפשר בזמן המלחמה, לכן הוא עלה לארץ טרם סיום לימודי האדריכלות וכשנחשף למחלקת עיצוב גרפי בבצלאל, הגיע ל"מנוחה והנחלה". איזה נושאים לעולם לא תתאר בקומיקס, או שזה ז'אנר "פרוץ"? "צריך להשוות את הקומיקס לכל תחום אמנותי אחר, כמו קולנוע, ספרות או תיאטרון. אין נושא שלעולם לא יטופל באמנויות אלו, לכן כלל זה רלוונטי לגבי קומיקס. באופן אישי, אני צריך להתחבר לנושא, לספח אותו לעצמי כחומר גלם, כדי שיצא ממני לאחר עיבוד אישי מזווית ראייתי. אני יוצר דימוי שהוא אינטרפרטציה עם המון חשיבה ולא אילוסטרציה. היצירה היא מעבר לתמונות יפות". הרבה ממה שקורה בארץ בתחום הקומיקס הוא ביוזמתך, מוזיאון הקומיקס, קורס קומיקס ב"בצלאל" וארגון כנסים בתחום, האם יש לך תכניות נוספות בקנה? "זה לא משהו שאני מתכנן אלא יותר בגדר של חלום אישי. הייתי שמח אם מערכת החינוך, או יזם פרטי, היו לוקחים על עצמם כתיבת ספר היסטוריה לבתי ספר, שיאויר על ידי עבודות קומיקס וקריקטורה, שפורסמו באותה עת. ציון אירועים משמעותיים כמו הקונגרס הציוני הראשון, משפט דרייפוס, תכנית החלוקה, הקמת המדינה וכו'. להוציא מהעיתונות הישראלית והעולמית עבודות בעלות ערך אמנותי שמאיירות או מפרשנות, בצורה פחות יבשה מציורים, את ההיסטוריה האמיתית. אני חושב שזה מאוד יגרה את הילדים, ויעניק להם ערך ויזואלי מוסף". ואם עסקינן בהיסטוריה וקומיקס, בשנים האחרונות נעשו יצירות מופת של ממש, המתארות אירועים חשובים בצורת קומיקס, כדוגמת "מאוס" של החלוץ בתחום, ארט שפיגלמן, "פרספוליס" של מרג'אן סטראפי ו"החיפוש" של המאייר ההולנדי אריק הובל, שספרו מתאר את קורותיה של ניצולת שואה ויכנס כבר השנה, כחלק מלימודי ההיסטוריה בחטיבות הביניים בברלין. מה הטיפים שלך לקומיקסאי מתחיל? מה מאפיין קומיקסאי טוב? האם הוא חייב להיות הומוריסט? "קומיקסאי באשר הוא, בין אם הוא מתחיל בין אם לאו, צריך שתהיה בו בערה ליצור, צורך להעביר סיפור, טקסט וצורה. קומיקסאי טוב צריך להיות חדור מוטיבציה ולא ליצור משיקולים כלכליים. זהו תחום שאיננו מתוגמל בארץ כמו בהרבה מקומות, ולכן יש לבוא ליצירה ממקום של אהבה טוטאלית, לא למדוד את ההשקעה בהתאם לשכר. רצוי מאוד לדעת לכתוב בז'אנר הזה, לכל אחד יש מה לספר, כל אדם הוא אוסף של סיפורים, רק צריך להוציא אותם אל הדף בצורת כתב. מי שאומר שאין לו מה לספר, זה צניעות או ביטול עצמי, שאינם רלוונטיים. מספר המילים המצומצם מעניק לכל מילה משקל גדול יותר, אם אין ניסוח נכון שכתוב בשפה שהדמויות אמורות לדבר, הקורא עלול לאבד עניין, בדיוק כמו ספר שמתורגם לא טוב". לדברי מישל, קומיקסאי לא חייב להיות הומוריסט/קומי, זוהי טעות שנובעת מכך מהמונח "קומיקס", שהותבע במאה ה-19 בארצות הברית ואנגליה, במוסף ההומוריסטי "The Comics Supplement", שהכיל קריקטורות, בדיחות בפריימים וקומיקסים. בצרפת, יפן ואיטליה הקומיקס איננו מקושר למילה קומי: בצרפתית הוא ניקרא "La B.D", ראשי תיבות של רצועות מצוירות, ביפן "מנגה" הוא מונח שתבע האומן היפאני הוקוסאי, ופירושו ציור קליל, באיטליה "Fumetti", על שם העננים שבתוכם המלל. יתרה מכך, הרבה מהקומיקסים כלל לא מתארים נושאים שמחים ועליזים, אלא להפך. טיפ חשוב שמישל ממליץ לקומיקסאים שבנינו, הוא להתחיל לשפר את השפה הצרפתית. מישל מציין כי "צרפתית היא המובילה בז'אנר הקומיקס ומשמשת ככלי חיוני לקומיקסאי. בתרבות הקומיקס העולמית, הקומיקסים המובילים החשובים והמשמעותיים בעולם מתורגמים לצרפתית, ואלו שנעשים בצרפתית לא מתורגמים לשום שפה אחרת". "הקומיקסאי צריך להיות חד ושנון, הוא לא חייב להיות צייר דגול, מספיק שיוכל ליצור סיטואציות מפתיעות, מושכות ומגרות את הקורא לפריים הבא. בשל גירויים ויזואליים רבים, המאבק על עין הצופה גדול למדי, כותרות צבעוניות, פרסומות, איורים, ציורים, סודוקו וכו', יוצר הקומיקס צריך לפנות במקביל אל המוח, הרגש והעין של הצופה. אם יצרת מצב שהקורא נעצר עלייך אפילו לכמה רגעים, הצלחת, בדיוק כמו זיפזופ בטלוויזיה". האם יש הבדל משמעותי בין מאייר לקומיקסאי? "חד משמעי כן, שני התפקידים שונים במהותם. קומיקסאי יוצר סיפור בעל תוכן מאגי שבנוי מתערובת רצופה של טקסט עם תמונה, שלא ניתנים להפרדה אחד מהשני. קומיקסאי בדרך כלל קרא קומיקס בילדותו והושפע ממנו. המאייר, יוצר איור של פריים אחד, One Shot, שבא ליד הטקסט. הקומיקסאי מפרק את הטקסט לגורמים ומרחיב אותו, ואילו המאייר מכווץ אותו". אתה עומד בראש ארגון הקריקטוריסטים בישראל, וחבר באגודה הבינלאומית של יוצרי קומיקס למען שלום, מה עושים בכל אחד מהארגונים האלה? "ארגון הקריקטוריסטים בישראל, שנוסד לפני 16 שנה על ידי ניסים חיזקיה, הינו התנדבותי. זהו איגוד עם 40 משתתפים, שבו עורכים תערוכות קבוצתיות ויחיד, בכל מיני הזדמנויות ומקומות. בנוסף, הארגון מפרסם קטלוגים, והיה אחראי על ירחון בשם "שפיץ" שאיננו עוד. זאב ודוש, האבות המייסדים של הקריקטורה הישראלית המודרנית, היו בין החברים הראשונים בארגון. היום, החבר המבוגר בארגון זה הוא שמוליק כץ, בן ה-81. מוזיאון הקומיקס והקריקטורה שנפתח בחולון, הוא למעשה ה"בית" של כל החברים בארגון. האגודה הבינלאומית "Cartooning For Peace" היא יוזמה מבורכת של מאייר צרפתי, שפנה לאו"ם בשנת 2006, בבקשה ליצור נקודת מפגש על רקע אמנותי, בין ישראל למדינות ערב שמסוכסכות איתה". במסגרת זו מתקיימים ברחבי העולם דיונים, רבי שיח ותערוכות שמישל קישקה לוקח בהם חלק פעיל למדי, בנושא הכל כך אקוטי ורלוונטי שניקרא "שלום". | |||
