מישהו בחר לקום.

זאת "בעיה" שלו, אני לא רואה טעם להכנס לשיקולים של אחרים.

אל תרגישי רע. את יש לך את האמונה שלך ובחרת לשבת שצד כשיש עוד תיקים ביניכם ולא דווקא צמוד אליו - והוא עם האמונה שלו בחר שזה לא מספיק לו והוא רוצה לקום ולעמוד - זה בחירה שלו ושלו בלבד...אל תתעצבי מזה...

אבל הרגישות שלך לזולת זה מדהים!

לבין לקום, לא בפרובוקטיביות, אלא פשוט לקום, כאשר מישהי מתיישבת.

מה ההבדל? לירוק - פעולה אקטיבית נגד אדם אחר. לא צריך לירוק - אבל אם אותו אדם לא יסתכל על הילדה הזאת שעוברת אף אחד לא יוכל להאשים אותו - למה אתה לא מסתכל עליה? כי היא לא צנועה בעינייך? חצוף, זה לא דרך ארץ... - זכותו לא להסתכל...

ומוכר בחנות - בוחר להיות מוכר על כל המשתמע מכך. ברור שהוא יודע שהוא צריך לשרת גם בנות וברור שהוא יודע שהכלל מספר אחד לנותן שירות זה להיות אדיב. ככה שאם בחר לעשות אחרת - זה הוא שבמודע בחר לעשות טעות, ואכן הקושי הוא עליו...

אבל אדם שיושב בתחנת אוטובוס, ומגיעה בחורה ומתיישבת בספסל, ולו, לפי אמונתו, זה לא מתאים - אין בעייה שבנימוס יקום, ויעמוד ליד או בצד - אף אחד לא הכריח אותו לעמוד, אבל גם אף אחד לא יכול להכריח אותו לשבת.

בהנחה שלא ידעתי מראש שיהיה בו שירת נשים/חייבו אותי להיכנס בהתחלה.

את מייחסת את זה לאובייקט נשי, ייתכן שהוא הולך על פי דעה מחמירה בהלכה. אי אפשר סתם ככה לזלזל בדעות של אנשים - שזה מה שאת עושה כעת - ובה בעת לצפות שכולם יתחשבו בך.

זה לא שהוא העיף אותך מהמקום וזה לא שהוא אמר לך בפרצוף שאת ערומה או שאת מטרידה או אפילו שסתם הוא לא רוצה לשבת לידך - הוא פשוט קם. את יכולה לראות את זה כהטרדה או כדבר מגעיל, ואת יכולה לבחור לראות את זה כאדם שמקפיד הקפדה מיוחדת בהלכה שאת לא מקפידה אותה, או שאת לא מגיעה לרמת החמרה כזאת.

את רוצה להגיד שזאת לא הלכה בכלל, ואין שום חומרה כזאת בפוסקי זמננו או בכלל? האם את פוסקת הלכה?

ועם כל הכבוד למה שנחשב מנומס בשאר העולם - זה לא אומר כלום לגבי עם ישראל, עם סגולה. בשאר העולם מנומס ללחוץ יד כשנפגשים - זה אומר שאני אלחץ יד עכשיו לכל אישה שאנחנו נפגשים? 

את לא מסיבה לו אי נוחות בקיומך, חלילה - אלא שבסיטואציה שנוצרה, כשמתיישבת קרוב אליו בת, כן, זה לא נעים לו.

למה לך מותר שיהיה כל הזמן נעים ואסור  "לגרום לך אי נעימות" - ואילו לו כן מותר "לגרום אי נעימות"?

ואולי את זאת שלא תתיישבי מראש כדי לא לגרום לו אי נעימות? חשבת על זה?

אז זהו - אם את בוחרת לשבת על כל המשמעויות של כך, הוא יכול לבחור לקום על כל המשמעויות של כך, ולצאת נגד זה יהיה מעשה קצת לא הכי צודק והוגן...

של שירת נשים.

ההבדל הוא שהאירועים האלו של צה"ל עם שירת נישם ידועים כרגישים, והכפייה שם ברורה (ואת דעתי אני שומרת

כעת לעצמי) שהן (או יותר נכון- מארגני האירוע) עושות משהו במוצהר שלא לרוח החייל הדוס (ראה: שירת נשים) בעוד שנעם, או כל יצור ממין נקבה שנתקל בתופעה המובאת בשירשור, כולה מהלך. מתישב. חי נושם (שלא נדע מצרות!)

אין בעיה, אז הוא הולך לפי "דעה מחמירה בהלכה". סיים סיים. אז הוא בבוחר ללכת בדרך חיים (כמו שאמרו כאן, זו לא אמונה, זו תרבות) שמתיחסת לאשה כאל אובייקט מיני-נשי שמסוכן לו ולנפשו המיוסרת. ויש להתרחק ולהשמר. אפילו ממרחק מטר על ספסל, עם מחיצה.

חולני משהו. ופוגע ומבזה, כשאתה בצד השני.

ושה' ישמרנו מה"הקפדות" האל.

ואל תגיד לי שזה "נימוסים" של עם ישראל הסגוליים.

יש יותר הלכות (הילכות דרך ארץ כוונתי) מאשר הוראות כיצד לברוח מנשים כמו מאש. וזה קודם כל. דרך ארץ קדמה לתורה, מה שנקרא.

ולטעון שזה "גויי" לנהוג כך, זה פשוט נסיון לטאטא את הכיעור הזה תחת שקר.

לעמ"י יש הוראה להיות צנועים וקדושים. זאת לא קדושה.

אני גורמת לו אי נעימות??

אוי! אני מצטערת כל כך.

סליחה שהתישבתי "לידו" (או מלפניו, כשמדובר בקו 2 של בני ברק, או 402 בני ברק-ירושלים) או שהעזתי לבוא לקראתו על המדרכה, או לקנות אצלו בחנות.

למה שלא נבנה "עיר של תורה" נוסח מאה שערים/שכונת ויזניץ' בבני ברק וזהו  (המכיר יבין)

[אני מתה לאיזה דיבור עם ההוא למעלה, לשמוע את דעתו על ההתנהגות הזאת שמתרחשת בעולמו, בין מין אחד למשנהו. איזה "נחת רוח" זה עושה לו]

[אה, אין צורך. יש שביררו ואמרו כבר שזה "רצונו"...]

את בעצמך חשה שהוא גורם לך אי נעימות - למה לו אסור להרגיש אי נעימות מכך שמישהי יושבת לידו? אם הוא חש את אי הנעימות הזאת - מי את שתגידי לו לא ללכת משם? האם הוא עושה לך בזה משהו? הוא אומר לך משהו? הוא מקים אותך מהמושב?

את חושבת שזה הסתכלות על האישה כאובייקט מיני - אם ככה תסבירי לי את כל הדיוקים בהלכה עד איפה מותר לגלות ומאיפה כבר לא, באיזה אורך צריכה להיות שמלה, מתי מותר לבעל לגעת באישתו, על מה מותר להסתכל ועל מה לא (ההלכה אומרת שאפילו להסתכל על בגדים של אישה שאתה מכיר שתלויים בכביסה - זה אסור) - את טוענת בזה בעצם שכל התורה, כל המפרשים, כל גדולי הרבנים - החל מאביי ורבא, עבור ברמב"ם ובבעל הטורים, וכלה ברבי יוסף קארו וברב מרדכי אליהו - כל אלו, ראו באישה אובייקט מיני בלבד? הרי גם הם לא התירו ללחוץ יד, לא התירו לשמוע שירת נשים, וכו' וכו' - ההלכה מלאה בזה, אפילו לפני הקפדות מסוימות של חוגים חרדיים מסוימים...

זה קצת...יומרני להגיד דבר כזה...להגיד שאת יודעת יותר טוב מכולם.

את ביררת את ההלכה? את יודעת מהן הקפדות נורמליות ומה לא? שאלת פעם רב בנושא הזה? שאלת פעם רב האם ישנם חוגים רדיים שמקפידים יותר והאם זה נראה לו סביר ובגבולות ההלכה?

תועות יוצאות דופן לגמרי - גם חרדים יצאו נגדם, ברבם - כמו למשל תופעת נשות השאלים (אמא טאליבן) - שגם דעת רוב הרבנים החרדים לא נוחה מזה.

אבל כאן, מי אמר לך שרבו לא מורה לו להימנע מלשבת במושב אחד עם אישה?

למה את כופה את אורח החיים שלך על כולם - מעניין אותי לדעת?

את יושבת ליד גברים, או עם מחיצה ליד גברים - על הכיאפק, סבבה, תעשי מה שבא לך - אבל בשם זה לכפות גם את החרדי לשבת לידך כי אחרת "הוא פוגע בך וזה לא קדוש"? זה לא קצת...חצוף, נקרא לזה? ז-ה דרך ארץ?

הוא לא ביקש ממך כלום, ואם תנסי להיות קצת יותר עם עין טובה, הרי שבמילא לא תראי בזה זילזול ופגיעה בך, אלא שאותו אדם, חשוב לו מאוד דבר מסוים, והוא בוחר לשמור עליו בדרך של-א תפגע בך במישרין. הוא היה יכול להתחיל לצעוק עליך שתלכי, הוא היה יכול לקום תוך שהוא מסנן משהו עלייך, וכו' וכו' - והוא בחר להיות נורמאלי, לשמור על דרכו ובה בעת לא לפגוע בצד השני, ופשוט קם. 

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, דינה - אפילו לא בשם הקדושה/לא קדושה שאת מדברת עליה... מצטער...

זוהי דעתי האישית.

שנוכחות אישה ברדיוס של איש, גם אם לא קרובה, גורמת לו אי נוחות. זה לא נראה לי בריא.

אבל פסדר. אני לא אפסכלג את המין הגברי, הדתי.

>> רק עכשיו ראיתי שלא כתבתי מדויק, מה שגרם לאי הבנה, לכן אני אתקן את עצמי:

אני לא אתישב מלכתחילה ליד גבר חרדי. התכוונתי לסוגריים: לפניו, למשל. בקוים החרדים, שמתי לב, קבוע הגבר שמלפניו אני מתישבת קם (ויש המגדילים לעשות, ומבקשים ממני לקום. $@#%@$ או, נשים שמעירות לי שזה לא בסדר.)

בכל אופן, הדיון פה לא נסוב על ישיבה בסמיכות לאשה באותו ספסל.

לא הבנתי מאיפה הגעת, ולמה הזכרת, את כל פסקתך השניה. אני לא בענין בכלל של לדון בזה, וזה לא קשור לדיוננו.

וכן, אני מכירה את ההלכות.

אני לא כופה את דרך החיים שלי על אף אחד, ואני לא עושה בדווקא לאף אחד (כמו שציינתי למעלה)

מה שכן, אני לא מוכנה שיתיחסו אלי כאל נושאת נגיף מסוכן, או כאל אשה מוחפצת- וזאת ההתיחסות שמובאת כאן. אשה, שיש לברוח ממחיצתה (גם אם היא לא אינטימית בעליל.) ולא כאל אדם,

בנחת.

וזאת הבעיה לדעתי. שמרוב ה"הקפדות וההחמרות" האלו, יש גברים שרואים "נ ש י ם" ולא אנשים.

אני לא הולכת לומר לו תודה על מה שהוא היה יכול לומר לי/לעשות לי, ולא עשה.

לא מגיע לבנאדם כפיים על שהוא מתנהג יפה (אא"כ הוא מתחת לגיל 5).

וגם על ההתנהגות שהוא כבר עושה (בסיפור הנ"ל) לא מגיע לו כפיים. עם או בלי עין טובה.

ועל איזה עוגה אתה מדבר למען ה'?

שזה עוד עלול להגיע לדברים חמורים יותר. אבולוציה תרבותית שקל לצפות (ואפשר בהחלט להרחיב). גם דברים שכרגע נראים מזעזעים - ובעוד כך וכך זמן ייראו "תנאי בסיסי לכבוד"...

ואנשים עלולים להתגמש גם אז מאותם טיעונים.

אני מקווה שזה לא יגיע לשם.)

את יכולה להסתכל על המקרה הזה כאל השפלה של המין הנשי,

ואת יכולה לחשוב שאותו בחור קיבל על עצמו לשמור מרחק מנשים, כי הוא חושב שזה מה שיחזק אותו בצניעות

וזה בשביל לחזק את העולם הרוחני שלו.

את יכולה להיעלב ולהגיד שההתחזקות שלו לא צריכה לבוא על חשבון היחס האנושי הבסיסי כלפי הנשים.

אבל נראה לי שאת העלבונות כדאי לשמור לעניינים אחרים ולהבין שזה ממש לא מגיע ממקום של ניסיון לפגוע או להשפיל.

מה שלעניות דעתי נכון לעשות, כשאפשר, זה לקום בצורה לא פתאומית, כאילו זה בדרך אגב, כי אתה לא יודע עד כמה תפגע במי שהתיישבה.

כל טוב!

אני מוצאת שלהיכנס למערכת השיקולים שלו -- רק יוסיף כאב ראש.

הוא קם כשהוא ראה שהיא ישבה באותו ספסל;

*את* רואה בזה אקט מפלה/מבזה/משפיל ואילו *הוא* רואה בזה קיום של ההלכה (ולא אכנס עכשיו לסייגים של ההלכה או הלכה-כן-או-לא).

לדעתי, הכי טוב יהיה להסתכל בעין טובה ולצאת מנקודת הנחה שהוא לא מתכוון לפגוע, אלא לקיים את מה שרבותיו הורו לו.

אם היא הייתה צריכה לקום?

לענ"ד, חד משמעית, לא.

אני לא מנהלת את החיים שלי ע"ס בחירות של אחרים.

את המצאת. רק תדאגי להזכיר את זה לעצמך, כי בקצב הזה השמש בצבע ירוק.

את הקודים שלך תשאירי לעצמך.

בעברית

צריך שמשהו יהיה "חפץ" כדי שיהיו כללים איך להתנהג מולו?

בן מתיישב בספסל שיש שם אישה.

הגברת בהריון וריח הבושם של הגבר כרגע גורם לה בחילה נוראית והיא קמה.

הבן צריך להעלב?

{רמז: לא, הבעיה פה היא של השני, היא יש לה בעיה, ופותרת אותה מבלי לערב את האחרים. אם הוא בוחר לקחת את הקימה כפגיעה זה בחירה, טיפשית, שלו}

זה אשכרה פוגע בך.

זה יכול להיות גם כל אחד אחר.

זה כמו שאם יתיישב לידי בן באוטובוס אני אבחר לקום.

ולא,

אני לא חרדייה.

אבל (בלי קשר אלייך) אני מרגישה שנוצרה אוירה כזו שדי מתקיפים את החרדים

ולוידעת, אולי הבעיה בי, אבל זה לא מרגיש לי נכון ונח כל הפילוג הזה (שאני יודעת שהוא קיים)

ואני מרגישה צורך לומר,

יחד (ולמרות) עם כל הפערים ההשקפתיים

ויחד עם כל חילוקי הדעות

אני אוהבת את החרדים, מעריכה ואפילו מעריצה אותם

(ואני חלילה לא יוצאת אישית נגדך או נגד מישהו אחר מכאן)

|מה הקשר?|

אני מרגישה שנוצרה אוירה כזו שדי מתקיפים את החרדים

אנחנו (הדת"לים) (רובנו לפחות) מסתדרים טוב יותר עם החילונים מאשר עם החרדים..

ויש לזה הרבה סיבות (גם מצד הנכונות שלנו וגם מצד הנכונות שלהם)

(אני חושבת שהיה על זה שרשור פעם אאל"ט)

מי זה ה"אנחנו" האלו? י'ענו הדוברת וכאלה?

סתם..

תראי לי איזו הידברות יש לציבור הדת"לי עם החרדים?

יש כ"כ הרבה ארגוני חזרה בתשובה, גרעינים תורניים

אבל נתק מוחלט (אני מקצינה) מהחרדים

(אני חושבת שגם כנ"ל החרדים הידברות/ערכים וכדו')

יש מחלוקות בין החרדים לדת"לים ואני לא רואה שמישו מנסה לגשר או להידבר

הדת"לים: החרדים האלה

החרדים: המסרוחניקים האלה

(אני לא מכלילה, אבל זה הלך הרוח בגדול)

אול יכי אין נפקא מינא ל"קרב" את החרדים לא-לוהים? הם כבר קרובים, לא? 

את צודקת.  אבל למה זה קשור לכך ש"אנחנו" יותר קרובים לחילונים? קיים פער. דברים שחרדי חושב שהם חשובים וברומו של עולם- הדתי לאומי מבטל. החרדי נפגע ויוצר חומה כדי שח"ו זה לא יכנס אליו. הדת"ל חש מושפל ו"מחזיר" מנה אחת אפיים (או שדן לכף זכות ותוקע ראשו בחול) 

זה ממש נשמע בנאלי, אבל ככה זה בערך נשמע/נראה/מרגיש.

למה זה קשור למי אנחנו יותר קרובים? הדת"ל ככלל לא בונים חומות ולא סוגרים עצמם בתוך מן "גטו", אז הם פתוחים לאיבה מחד, ול"חול" מאידך. אני לא רואה את זה "יותר קרובים". הדת"ל יודע טוב טוב להיות במחלוקת ולהתעצבן כשהשמאלני/אנטי דתי/לא משנה מה בונים חומה ו"סוגרים" את הדת"ל מכל אפשרות של "איש לגיטימי"

אבל אם נחבר את זה להידברות בתכלס,

ההידברות עם החילונים עולה על ההידברות עם החרדים..

כי אנשים כנראה לא ככ רואים מטרה בהידברות עם חרדים.

(אני חייבת לאמר שלא כולם ככה. אני עובדת לפעמים עם עמותה כלשהו של זהות יהודית , אנשים פשוטים ומאמינים ולא מקוטלגים כאן או אחרת. את היית אומרת שהם "דת"ל". בכל אופן שם אני לא רואה העדפה בהידברות עם מגזר כזה או אחר.*)

*מה שאני עושה שם זה פרוייקט החברותות. חברותא של מאמינה עם חילונית והמאמינה היא לאו דווקא ממגזר מסוים. אין שם שום העדפה, ולו הקטנה ביותר, וזה די אווטינג מה שעשיתי עכשיו אז להעריך

ומשפחתי המורחבת בתוכם,

מסתדרים עם חרדים טוב יותר מאשר עם חילונים

(לא שיש בעיה עם חילונים, פשוט העולם שלנו הרבה יותר קרוב לחרדים, כי בסופו של דבר כולנו רוצים לעשות את רצון ה' ולכן יש יותר תקשורת ונושאי שיחה. אותי למשל לא מעניין הרבה נושאים שיעניינו חברה חילונית- ספורט, אופנה, פוליטיקה, תוכניות טלויזיה וכו'. ואני בכוונה מדברת על חברה חילונית, כי כשמדברים עם אדם בודד אפשר להסתדר עם כל אחד שהאופי מסתדר עם שלך)

ולכן לא כתבתי כולם, כי בכל כלל יש יוצא מן הכלל

דווקא מרגיש ממש בנוח בבתי כנסת\מדרש חרדים

ותמיד יש עוד הרבה דתיים לאומיים יחד איתו

שלא לדבר על זה שיש להורים שלי הרבה חברים חרדים, שיש להם הרבה נושאי שיחה משותפים

ושוב, זה ממש לא רק ההורים שלי, כי אני מכירה עוד הרבה אנשים באותו מצב

(מי שנגד חרדים בציבור התורני זה בד"כ אנשים עם השקפת עולם מוצקה ונוקשה שלא מוכנים לשמוע על דעות אחרות, ולא מדובר על לקבל אלא לשמוע, לכן הם מסתדרים רק עם חילונים כי פה זה לא לשמוע שיש דעה אחרת, אלא להשפיע, וזה מצב אחר. כל אחד מעדיף להשפיע. ככה לפחות אני רואה את זה)

כן ירבו

|מוציא לשון|

תעזור לה להחליט, יהיה לה קשה מן הסתם

ינשוף כיוון לדעת

אני מבינה אותך לגמרי,

ואני בטוחה שהוא לא נפתח מהמניע הזה

פשוט היה לי קצת קשה עם המילה "חרדי" אחרי כל השרשורים שיצאו כאן נגדם

מחילה שכתבתי את זה דווקא בשרשור שלך..

ואולי כדאי שתפתחי שוב איזשהו שרשור כמו הקישור שהתנערי הביאה

(אני חושבת שזה ישפר את ההרגשה)

התלבטתי איך להגיב על זה.

חבל לתת יד וכתף בשינאת חינם הזאת, זה לא מקרב את הגאולה השלימה ובניין המקדש.

מזכירה שפעם ניפתח פה שרשור יפה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t598582#6644346

נועם, במקרה את פתחת אותו

הגעתי לתחנת אוטובוס וכבר ישב שם בחור חרדי.

נשארתי לעמוד כי האוטובוס בדיוק היה צריך להגיע.

הבחור: "מה, את לא יושבת בגללי? אני יכול לקום".

אני מנסה להסביר לו שזה לא בגללו.

הוא בשלו. נעמד ואומר לי: "שבי, נו!".

|אם הוא היה מכיר אותי...|

הבחור הזה שמוטיבציה מספרת לך עליו, הוא חמוד, אבל על החרדי שכתבת למעלה - עליו לא אמרת מילים כאלו...אף שלמעשה מה שקרה ברמת הרעיון זה אותו דבר - אותו בחור חרדי אצל מוטיבציה קם ברעיון כדי שמוטיבציה תשב, כי הוא חשב שהיא לא יושבת בגללו - ואותו בחור חרדי אצלך, התיישבת, והוא קם...

אומנם כל אחד בא מכיוון שונה - אבל התוצאה הסופית היא אותו דבר... אצל הבחור החרדי של מוטיבציה ציינת שהוא חמוד - בטח, הרי הוא חושב על הבת ודואג לה וחושב שבגללו היא לא יושבת... אבל אצל הבחור החרדי מההודעה הפותחת, עליו את חושבת שהוא מעצבן - אוף, רק אני מתיישבת והוא קם?

תחשבי רגע על מצב שהיית נשארת לעמוד והוא היה שואל אותך "מה, את עומדת כי אני יושב? שבי, אני אקום..." - אז פתאום הוא היה הופך לחמוד?

האם כל העניין כאן זה רק מי ש"גורם" לבחורה להרגיש טוב? 

עין טובה, זה מה שאני חושב...

נסי לתת קצת פרטים מזהים, אני בטוח שחברינו החרדים כאן יוכלו לעזור לך...

אולי קם בלי קשר?

אולי בלי קשר לדת הוא רצה ספסל ריק?

אולי עם קשר לדת, וזו באמת זכותו וזה לא אמור להזיז לך במטר?

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל