מישהו בחר לקום.

זאת "בעיה" שלו, אני לא רואה טעם להכנס לשיקולים של אחרים.

אל תרגישי רע. את יש לך את האמונה שלך ובחרת לשבת שצד כשיש עוד תיקים ביניכם ולא דווקא צמוד אליו - והוא עם האמונה שלו בחר שזה לא מספיק לו והוא רוצה לקום ולעמוד - זה בחירה שלו ושלו בלבד...אל תתעצבי מזה...

אבל הרגישות שלך לזולת זה מדהים!

לבין לקום, לא בפרובוקטיביות, אלא פשוט לקום, כאשר מישהי מתיישבת.

מה ההבדל? לירוק - פעולה אקטיבית נגד אדם אחר. לא צריך לירוק - אבל אם אותו אדם לא יסתכל על הילדה הזאת שעוברת אף אחד לא יוכל להאשים אותו - למה אתה לא מסתכל עליה? כי היא לא צנועה בעינייך? חצוף, זה לא דרך ארץ... - זכותו לא להסתכל...

ומוכר בחנות - בוחר להיות מוכר על כל המשתמע מכך. ברור שהוא יודע שהוא צריך לשרת גם בנות וברור שהוא יודע שהכלל מספר אחד לנותן שירות זה להיות אדיב. ככה שאם בחר לעשות אחרת - זה הוא שבמודע בחר לעשות טעות, ואכן הקושי הוא עליו...

אבל אדם שיושב בתחנת אוטובוס, ומגיעה בחורה ומתיישבת בספסל, ולו, לפי אמונתו, זה לא מתאים - אין בעייה שבנימוס יקום, ויעמוד ליד או בצד - אף אחד לא הכריח אותו לעמוד, אבל גם אף אחד לא יכול להכריח אותו לשבת.

בהנחה שלא ידעתי מראש שיהיה בו שירת נשים/חייבו אותי להיכנס בהתחלה.

את מייחסת את זה לאובייקט נשי, ייתכן שהוא הולך על פי דעה מחמירה בהלכה. אי אפשר סתם ככה לזלזל בדעות של אנשים - שזה מה שאת עושה כעת - ובה בעת לצפות שכולם יתחשבו בך.

זה לא שהוא העיף אותך מהמקום וזה לא שהוא אמר לך בפרצוף שאת ערומה או שאת מטרידה או אפילו שסתם הוא לא רוצה לשבת לידך - הוא פשוט קם. את יכולה לראות את זה כהטרדה או כדבר מגעיל, ואת יכולה לבחור לראות את זה כאדם שמקפיד הקפדה מיוחדת בהלכה שאת לא מקפידה אותה, או שאת לא מגיעה לרמת החמרה כזאת.

את רוצה להגיד שזאת לא הלכה בכלל, ואין שום חומרה כזאת בפוסקי זמננו או בכלל? האם את פוסקת הלכה?

ועם כל הכבוד למה שנחשב מנומס בשאר העולם - זה לא אומר כלום לגבי עם ישראל, עם סגולה. בשאר העולם מנומס ללחוץ יד כשנפגשים - זה אומר שאני אלחץ יד עכשיו לכל אישה שאנחנו נפגשים? 

את לא מסיבה לו אי נוחות בקיומך, חלילה - אלא שבסיטואציה שנוצרה, כשמתיישבת קרוב אליו בת, כן, זה לא נעים לו.

למה לך מותר שיהיה כל הזמן נעים ואסור  "לגרום לך אי נעימות" - ואילו לו כן מותר "לגרום אי נעימות"?

ואולי את זאת שלא תתיישבי מראש כדי לא לגרום לו אי נעימות? חשבת על זה?

אז זהו - אם את בוחרת לשבת על כל המשמעויות של כך, הוא יכול לבחור לקום על כל המשמעויות של כך, ולצאת נגד זה יהיה מעשה קצת לא הכי צודק והוגן...

של שירת נשים.

ההבדל הוא שהאירועים האלו של צה"ל עם שירת נישם ידועים כרגישים, והכפייה שם ברורה (ואת דעתי אני שומרת

כעת לעצמי) שהן (או יותר נכון- מארגני האירוע) עושות משהו במוצהר שלא לרוח החייל הדוס (ראה: שירת נשים) בעוד שנעם, או כל יצור ממין נקבה שנתקל בתופעה המובאת בשירשור, כולה מהלך. מתישב. חי נושם (שלא נדע מצרות!)

אין בעיה, אז הוא הולך לפי "דעה מחמירה בהלכה". סיים סיים. אז הוא בבוחר ללכת בדרך חיים (כמו שאמרו כאן, זו לא אמונה, זו תרבות) שמתיחסת לאשה כאל אובייקט מיני-נשי שמסוכן לו ולנפשו המיוסרת. ויש להתרחק ולהשמר. אפילו ממרחק מטר על ספסל, עם מחיצה.

חולני משהו. ופוגע ומבזה, כשאתה בצד השני.

ושה' ישמרנו מה"הקפדות" האל.

ואל תגיד לי שזה "נימוסים" של עם ישראל הסגוליים.

יש יותר הלכות (הילכות דרך ארץ כוונתי) מאשר הוראות כיצד לברוח מנשים כמו מאש. וזה קודם כל. דרך ארץ קדמה לתורה, מה שנקרא.

ולטעון שזה "גויי" לנהוג כך, זה פשוט נסיון לטאטא את הכיעור הזה תחת שקר.

לעמ"י יש הוראה להיות צנועים וקדושים. זאת לא קדושה.

אני גורמת לו אי נעימות??

אוי! אני מצטערת כל כך.

סליחה שהתישבתי "לידו" (או מלפניו, כשמדובר בקו 2 של בני ברק, או 402 בני ברק-ירושלים) או שהעזתי לבוא לקראתו על המדרכה, או לקנות אצלו בחנות.

למה שלא נבנה "עיר של תורה" נוסח מאה שערים/שכונת ויזניץ' בבני ברק וזהו  (המכיר יבין)

[אני מתה לאיזה דיבור עם ההוא למעלה, לשמוע את דעתו על ההתנהגות הזאת שמתרחשת בעולמו, בין מין אחד למשנהו. איזה "נחת רוח" זה עושה לו]

[אה, אין צורך. יש שביררו ואמרו כבר שזה "רצונו"...]

את בעצמך חשה שהוא גורם לך אי נעימות - למה לו אסור להרגיש אי נעימות מכך שמישהי יושבת לידו? אם הוא חש את אי הנעימות הזאת - מי את שתגידי לו לא ללכת משם? האם הוא עושה לך בזה משהו? הוא אומר לך משהו? הוא מקים אותך מהמושב?

את חושבת שזה הסתכלות על האישה כאובייקט מיני - אם ככה תסבירי לי את כל הדיוקים בהלכה עד איפה מותר לגלות ומאיפה כבר לא, באיזה אורך צריכה להיות שמלה, מתי מותר לבעל לגעת באישתו, על מה מותר להסתכל ועל מה לא (ההלכה אומרת שאפילו להסתכל על בגדים של אישה שאתה מכיר שתלויים בכביסה - זה אסור) - את טוענת בזה בעצם שכל התורה, כל המפרשים, כל גדולי הרבנים - החל מאביי ורבא, עבור ברמב"ם ובבעל הטורים, וכלה ברבי יוסף קארו וברב מרדכי אליהו - כל אלו, ראו באישה אובייקט מיני בלבד? הרי גם הם לא התירו ללחוץ יד, לא התירו לשמוע שירת נשים, וכו' וכו' - ההלכה מלאה בזה, אפילו לפני הקפדות מסוימות של חוגים חרדיים מסוימים...

זה קצת...יומרני להגיד דבר כזה...להגיד שאת יודעת יותר טוב מכולם.

את ביררת את ההלכה? את יודעת מהן הקפדות נורמליות ומה לא? שאלת פעם רב בנושא הזה? שאלת פעם רב האם ישנם חוגים רדיים שמקפידים יותר והאם זה נראה לו סביר ובגבולות ההלכה?

תועות יוצאות דופן לגמרי - גם חרדים יצאו נגדם, ברבם - כמו למשל תופעת נשות השאלים (אמא טאליבן) - שגם דעת רוב הרבנים החרדים לא נוחה מזה.

אבל כאן, מי אמר לך שרבו לא מורה לו להימנע מלשבת במושב אחד עם אישה?

למה את כופה את אורח החיים שלך על כולם - מעניין אותי לדעת?

את יושבת ליד גברים, או עם מחיצה ליד גברים - על הכיאפק, סבבה, תעשי מה שבא לך - אבל בשם זה לכפות גם את החרדי לשבת לידך כי אחרת "הוא פוגע בך וזה לא קדוש"? זה לא קצת...חצוף, נקרא לזה? ז-ה דרך ארץ?

הוא לא ביקש ממך כלום, ואם תנסי להיות קצת יותר עם עין טובה, הרי שבמילא לא תראי בזה זילזול ופגיעה בך, אלא שאותו אדם, חשוב לו מאוד דבר מסוים, והוא בוחר לשמור עליו בדרך של-א תפגע בך במישרין. הוא היה יכול להתחיל לצעוק עליך שתלכי, הוא היה יכול לקום תוך שהוא מסנן משהו עלייך, וכו' וכו' - והוא בחר להיות נורמאלי, לשמור על דרכו ובה בעת לא לפגוע בצד השני, ופשוט קם. 

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, דינה - אפילו לא בשם הקדושה/לא קדושה שאת מדברת עליה... מצטער...

זוהי דעתי האישית.

שנוכחות אישה ברדיוס של איש, גם אם לא קרובה, גורמת לו אי נוחות. זה לא נראה לי בריא.

אבל פסדר. אני לא אפסכלג את המין הגברי, הדתי.

>> רק עכשיו ראיתי שלא כתבתי מדויק, מה שגרם לאי הבנה, לכן אני אתקן את עצמי:

אני לא אתישב מלכתחילה ליד גבר חרדי. התכוונתי לסוגריים: לפניו, למשל. בקוים החרדים, שמתי לב, קבוע הגבר שמלפניו אני מתישבת קם (ויש המגדילים לעשות, ומבקשים ממני לקום. $@#%@$ או, נשים שמעירות לי שזה לא בסדר.)

בכל אופן, הדיון פה לא נסוב על ישיבה בסמיכות לאשה באותו ספסל.

לא הבנתי מאיפה הגעת, ולמה הזכרת, את כל פסקתך השניה. אני לא בענין בכלל של לדון בזה, וזה לא קשור לדיוננו.

וכן, אני מכירה את ההלכות.

אני לא כופה את דרך החיים שלי על אף אחד, ואני לא עושה בדווקא לאף אחד (כמו שציינתי למעלה)

מה שכן, אני לא מוכנה שיתיחסו אלי כאל נושאת נגיף מסוכן, או כאל אשה מוחפצת- וזאת ההתיחסות שמובאת כאן. אשה, שיש לברוח ממחיצתה (גם אם היא לא אינטימית בעליל.) ולא כאל אדם,

בנחת.

וזאת הבעיה לדעתי. שמרוב ה"הקפדות וההחמרות" האלו, יש גברים שרואים "נ ש י ם" ולא אנשים.

אני לא הולכת לומר לו תודה על מה שהוא היה יכול לומר לי/לעשות לי, ולא עשה.

לא מגיע לבנאדם כפיים על שהוא מתנהג יפה (אא"כ הוא מתחת לגיל 5).

וגם על ההתנהגות שהוא כבר עושה (בסיפור הנ"ל) לא מגיע לו כפיים. עם או בלי עין טובה.

ועל איזה עוגה אתה מדבר למען ה'?

שזה עוד עלול להגיע לדברים חמורים יותר. אבולוציה תרבותית שקל לצפות (ואפשר בהחלט להרחיב). גם דברים שכרגע נראים מזעזעים - ובעוד כך וכך זמן ייראו "תנאי בסיסי לכבוד"...

ואנשים עלולים להתגמש גם אז מאותם טיעונים.

אני מקווה שזה לא יגיע לשם.)

את יכולה להסתכל על המקרה הזה כאל השפלה של המין הנשי,

ואת יכולה לחשוב שאותו בחור קיבל על עצמו לשמור מרחק מנשים, כי הוא חושב שזה מה שיחזק אותו בצניעות

וזה בשביל לחזק את העולם הרוחני שלו.

את יכולה להיעלב ולהגיד שההתחזקות שלו לא צריכה לבוא על חשבון היחס האנושי הבסיסי כלפי הנשים.

אבל נראה לי שאת העלבונות כדאי לשמור לעניינים אחרים ולהבין שזה ממש לא מגיע ממקום של ניסיון לפגוע או להשפיל.

מה שלעניות דעתי נכון לעשות, כשאפשר, זה לקום בצורה לא פתאומית, כאילו זה בדרך אגב, כי אתה לא יודע עד כמה תפגע במי שהתיישבה.

כל טוב!

אני מוצאת שלהיכנס למערכת השיקולים שלו -- רק יוסיף כאב ראש.

הוא קם כשהוא ראה שהיא ישבה באותו ספסל;

*את* רואה בזה אקט מפלה/מבזה/משפיל ואילו *הוא* רואה בזה קיום של ההלכה (ולא אכנס עכשיו לסייגים של ההלכה או הלכה-כן-או-לא).

לדעתי, הכי טוב יהיה להסתכל בעין טובה ולצאת מנקודת הנחה שהוא לא מתכוון לפגוע, אלא לקיים את מה שרבותיו הורו לו.

אם היא הייתה צריכה לקום?

לענ"ד, חד משמעית, לא.

אני לא מנהלת את החיים שלי ע"ס בחירות של אחרים.

את המצאת. רק תדאגי להזכיר את זה לעצמך, כי בקצב הזה השמש בצבע ירוק.

את הקודים שלך תשאירי לעצמך.

בעברית

צריך שמשהו יהיה "חפץ" כדי שיהיו כללים איך להתנהג מולו?

בן מתיישב בספסל שיש שם אישה.

הגברת בהריון וריח הבושם של הגבר כרגע גורם לה בחילה נוראית והיא קמה.

הבן צריך להעלב?

{רמז: לא, הבעיה פה היא של השני, היא יש לה בעיה, ופותרת אותה מבלי לערב את האחרים. אם הוא בוחר לקחת את הקימה כפגיעה זה בחירה, טיפשית, שלו}

זה אשכרה פוגע בך.

זה יכול להיות גם כל אחד אחר.

זה כמו שאם יתיישב לידי בן באוטובוס אני אבחר לקום.

ולא,

אני לא חרדייה.

אבל (בלי קשר אלייך) אני מרגישה שנוצרה אוירה כזו שדי מתקיפים את החרדים

ולוידעת, אולי הבעיה בי, אבל זה לא מרגיש לי נכון ונח כל הפילוג הזה (שאני יודעת שהוא קיים)

ואני מרגישה צורך לומר,

יחד (ולמרות) עם כל הפערים ההשקפתיים

ויחד עם כל חילוקי הדעות

אני אוהבת את החרדים, מעריכה ואפילו מעריצה אותם

(ואני חלילה לא יוצאת אישית נגדך או נגד מישהו אחר מכאן)

|מה הקשר?|

אני מרגישה שנוצרה אוירה כזו שדי מתקיפים את החרדים

אנחנו (הדת"לים) (רובנו לפחות) מסתדרים טוב יותר עם החילונים מאשר עם החרדים..

ויש לזה הרבה סיבות (גם מצד הנכונות שלנו וגם מצד הנכונות שלהם)

(אני חושבת שהיה על זה שרשור פעם אאל"ט)

מי זה ה"אנחנו" האלו? י'ענו הדוברת וכאלה?

סתם..

תראי לי איזו הידברות יש לציבור הדת"לי עם החרדים?

יש כ"כ הרבה ארגוני חזרה בתשובה, גרעינים תורניים

אבל נתק מוחלט (אני מקצינה) מהחרדים

(אני חושבת שגם כנ"ל החרדים הידברות/ערכים וכדו')

יש מחלוקות בין החרדים לדת"לים ואני לא רואה שמישו מנסה לגשר או להידבר

הדת"לים: החרדים האלה

החרדים: המסרוחניקים האלה

(אני לא מכלילה, אבל זה הלך הרוח בגדול)

אול יכי אין נפקא מינא ל"קרב" את החרדים לא-לוהים? הם כבר קרובים, לא? 

את צודקת.  אבל למה זה קשור לכך ש"אנחנו" יותר קרובים לחילונים? קיים פער. דברים שחרדי חושב שהם חשובים וברומו של עולם- הדתי לאומי מבטל. החרדי נפגע ויוצר חומה כדי שח"ו זה לא יכנס אליו. הדת"ל חש מושפל ו"מחזיר" מנה אחת אפיים (או שדן לכף זכות ותוקע ראשו בחול) 

זה ממש נשמע בנאלי, אבל ככה זה בערך נשמע/נראה/מרגיש.

למה זה קשור למי אנחנו יותר קרובים? הדת"ל ככלל לא בונים חומות ולא סוגרים עצמם בתוך מן "גטו", אז הם פתוחים לאיבה מחד, ול"חול" מאידך. אני לא רואה את זה "יותר קרובים". הדת"ל יודע טוב טוב להיות במחלוקת ולהתעצבן כשהשמאלני/אנטי דתי/לא משנה מה בונים חומה ו"סוגרים" את הדת"ל מכל אפשרות של "איש לגיטימי"

אבל אם נחבר את זה להידברות בתכלס,

ההידברות עם החילונים עולה על ההידברות עם החרדים..

כי אנשים כנראה לא ככ רואים מטרה בהידברות עם חרדים.

(אני חייבת לאמר שלא כולם ככה. אני עובדת לפעמים עם עמותה כלשהו של זהות יהודית , אנשים פשוטים ומאמינים ולא מקוטלגים כאן או אחרת. את היית אומרת שהם "דת"ל". בכל אופן שם אני לא רואה העדפה בהידברות עם מגזר כזה או אחר.*)

*מה שאני עושה שם זה פרוייקט החברותות. חברותא של מאמינה עם חילונית והמאמינה היא לאו דווקא ממגזר מסוים. אין שם שום העדפה, ולו הקטנה ביותר, וזה די אווטינג מה שעשיתי עכשיו אז להעריך

ומשפחתי המורחבת בתוכם,

מסתדרים עם חרדים טוב יותר מאשר עם חילונים

(לא שיש בעיה עם חילונים, פשוט העולם שלנו הרבה יותר קרוב לחרדים, כי בסופו של דבר כולנו רוצים לעשות את רצון ה' ולכן יש יותר תקשורת ונושאי שיחה. אותי למשל לא מעניין הרבה נושאים שיעניינו חברה חילונית- ספורט, אופנה, פוליטיקה, תוכניות טלויזיה וכו'. ואני בכוונה מדברת על חברה חילונית, כי כשמדברים עם אדם בודד אפשר להסתדר עם כל אחד שהאופי מסתדר עם שלך)

ולכן לא כתבתי כולם, כי בכל כלל יש יוצא מן הכלל

דווקא מרגיש ממש בנוח בבתי כנסת\מדרש חרדים

ותמיד יש עוד הרבה דתיים לאומיים יחד איתו

שלא לדבר על זה שיש להורים שלי הרבה חברים חרדים, שיש להם הרבה נושאי שיחה משותפים

ושוב, זה ממש לא רק ההורים שלי, כי אני מכירה עוד הרבה אנשים באותו מצב

(מי שנגד חרדים בציבור התורני זה בד"כ אנשים עם השקפת עולם מוצקה ונוקשה שלא מוכנים לשמוע על דעות אחרות, ולא מדובר על לקבל אלא לשמוע, לכן הם מסתדרים רק עם חילונים כי פה זה לא לשמוע שיש דעה אחרת, אלא להשפיע, וזה מצב אחר. כל אחד מעדיף להשפיע. ככה לפחות אני רואה את זה)

כן ירבו

|מוציא לשון|

תעזור לה להחליט, יהיה לה קשה מן הסתם

ינשוף כיוון לדעת

אני מבינה אותך לגמרי,

ואני בטוחה שהוא לא נפתח מהמניע הזה

פשוט היה לי קצת קשה עם המילה "חרדי" אחרי כל השרשורים שיצאו כאן נגדם

מחילה שכתבתי את זה דווקא בשרשור שלך..

ואולי כדאי שתפתחי שוב איזשהו שרשור כמו הקישור שהתנערי הביאה

(אני חושבת שזה ישפר את ההרגשה)

התלבטתי איך להגיב על זה.

חבל לתת יד וכתף בשינאת חינם הזאת, זה לא מקרב את הגאולה השלימה ובניין המקדש.

מזכירה שפעם ניפתח פה שרשור יפה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t598582#6644346

נועם, במקרה את פתחת אותו

הגעתי לתחנת אוטובוס וכבר ישב שם בחור חרדי.

נשארתי לעמוד כי האוטובוס בדיוק היה צריך להגיע.

הבחור: "מה, את לא יושבת בגללי? אני יכול לקום".

אני מנסה להסביר לו שזה לא בגללו.

הוא בשלו. נעמד ואומר לי: "שבי, נו!".

|אם הוא היה מכיר אותי...|

הבחור הזה שמוטיבציה מספרת לך עליו, הוא חמוד, אבל על החרדי שכתבת למעלה - עליו לא אמרת מילים כאלו...אף שלמעשה מה שקרה ברמת הרעיון זה אותו דבר - אותו בחור חרדי אצל מוטיבציה קם ברעיון כדי שמוטיבציה תשב, כי הוא חשב שהיא לא יושבת בגללו - ואותו בחור חרדי אצלך, התיישבת, והוא קם...

אומנם כל אחד בא מכיוון שונה - אבל התוצאה הסופית היא אותו דבר... אצל הבחור החרדי של מוטיבציה ציינת שהוא חמוד - בטח, הרי הוא חושב על הבת ודואג לה וחושב שבגללו היא לא יושבת... אבל אצל הבחור החרדי מההודעה הפותחת, עליו את חושבת שהוא מעצבן - אוף, רק אני מתיישבת והוא קם?

תחשבי רגע על מצב שהיית נשארת לעמוד והוא היה שואל אותך "מה, את עומדת כי אני יושב? שבי, אני אקום..." - אז פתאום הוא היה הופך לחמוד?

האם כל העניין כאן זה רק מי ש"גורם" לבחורה להרגיש טוב? 

עין טובה, זה מה שאני חושב...

נסי לתת קצת פרטים מזהים, אני בטוח שחברינו החרדים כאן יוכלו לעזור לך...

אולי קם בלי קשר?

אולי בלי קשר לדת הוא רצה ספסל ריק?

אולי עם קשר לדת, וזו באמת זכותו וזה לא אמור להזיז לך במטר?

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז