האירוע לא תלוי במשטרה.

אם המשטרה מחליטה להגיע, זו כבר לכאורה בעיה שלה.

ולכן הם לא גורמים בעצמם לחילול שבת, זה מאד עקיף.

נגיד גם כשיום הזיכרון ביום שני או שלישי, הרבה מההכנות של המשטרה הן בשבת שלפני,

אז נחגוג עכשיו קבוע יום זיכרון ברביעי ויום העצמאות בחמישי?

א"א לשנות סדר יום של ציבור, בגלל שהמשטרה לא יכולה... המשטרה צריכה לתאם את עצמה לציבור.

ואם כ"כ חשוב למשטרה לא לחלל שבת, אז שיביאו את כל השוטרים יום קודם, יסיימו את ההכנות לפני שבת, ושיעשו את השבת במירון או בצפת.

הפסק של הרב קוק, מתייחס לאנשים עצמם, ולא לגורמים שרוצים לעשות סדר.

בכ"מ, מצחיק לחשוב שאז בכל א"י כולה, היו בערך מחצית מהיהודים שכיום מגיעים למירון.

עלתה הצעת חוק שיום העצמאות יהיה בשבוע של ה' אייר ביום חמישי קבוע.

בעזהי"ת

אני קראתי שם למטה, 'ההדלקה תהיה בשעה 12 במוצש"ק'..

החשש שהוא מדבר עליו, הוא של אנשים שיבואו לראות את ההדלקה. 

כנראה שכל בעיית ההיערכות המשטרתית לא הייתה קיימת בזמנו.

א. כי זה היה אירוע קטן בהרבה.

ב. כי השוטרים היו בעיקר בריטים/ ערבים.

שמעבירים את ההדלקה ליום ראשון - אזי ימנע חילול שבת רב מאוד - ולא רק של השוטרים. כידוע, לא רק דתיים עולים למירון, ומה מונע מחילונים שרוצים להגיע למירון בזמן, להקדים ולנסוע לשם בתוך שבת כדילהקדים את הפקקים - אפילו אם יצטרכו להחנות את המכונית רחוק ממירון ולהגיע לאחר מכן באוטובוס - עדיין, זה יכול לגרום לחילול שבת גדול שפשוט לא שווה את זה. ומדהים שדווקא החרדים שזועקים על כל חילול שבת שנעשה נגיד בירושלים, בפתיחת קולנוע שהם בכל מקרה לא ילכו אליו וכו' - בנוגע למירון כאילו כל טענות חילול השבת נעלמו וכאילו האחריות לא מוטלת גם עליהם.

חבל. חבל חבל חבל.

אין שום אפשרות הגיונית שלא יערכו הכנות משטרתיות בשבת אם החל משעה 7 וחצי בלילה ותוך 48 השעות הקרובות הולכים להציף את המקום מאות אלפי אנשים. אני מכיר את מירון מקרוב מאוד, גם מסביבי לימים האלו וזה פשוט טירוף - להגיד "שיכינו לפני שבת" - זה לא עוזר. אני אומר לך בוודאות גמורה - אפילו אם ההדלקה בשתיים עשרה בלילה - בוודאות תהיה חייבת להיות הכנה משטרתית בתוך שבת, בין היתר בגלל סכנת חיים שכל שנה יכולה להיווצר במירון בשעות הדוחק האיומות. 

ולמה? למה לעשות את זה אם הארגונים המארגנים - ובראשם החסידויות הגדולות וה"חזקות" במירון - יכולים להודיע שהם מעבירים את החגיגות ליום ראשון בערב?

יש עניין בתאריך עצמו, ואני לא רואה את זה כסיבה מספיק חזקה לדחייה.

מי שאתה מדבר עליו, כנראה שיחלל שבת בכל מקרה, ובלי קשר להילולת ל"ג בעומר.

הלוגיסטיקה כבר מוכנה בערך מאתמול.

אתה תהיה שם בשבת, ותראה שאין שם שום הכנות.

החילול שבת שעליו מדברים, זה הניוד של השוטרים למקום.

ואם רוצים שיביאו אותם היום, ויסיימו את כל ההכנות בערב שבת.

שישהו במירון שבת, אפילו החרדים יספקו להם אוכל בחינם, ובצאת שבת יתחילו לפעול.

ואני מדבר בתור אחד שלמד שנתיים בישיבה במירון, וחברים רבים שלו גרים במירון ובסביבותיה, וראיתי יפה מאוד מה הולך שם בימים שמסביב ליום ההילולה ממש עד יום ההילולה בעצמו, בעצם - עד ערבו, וגם יכול לקבל מידע אמין מאוד מתושבי המקום.

העובדה היא שזה לא רק עניין של ניוד, אלא יש הרבה מאוד הכנות מיידיות שלא ניתן לעשות לפני - כן, שוטרים צריכים להיות מוצבים בכל מיני מקומות גם בסביבת ההר ברדיוס ככה וככה - משהו שהם ל-א יכולים לעשות בשבת ללא חילול שבת.

מכבי אש, אמבולנסים,וכו' - גם צריכים להיות פרוסים ל-פ-נ-י תחילת החגיגה ולבדוק מערכות, להיות ערוכים גם בחניונים, כולל הכל (אפילו נקודות חלוקת מים וכו'...).

שלא לדבר על סריקות בטחוניות שצריך לעשות במקום בגלל הגעתם של אישים חשובים וגם בגלל העובדה שמטען נפץ אחד שמוחדר למקום בלי ששמים לב, ואלפי אנשים יכולים להיפגע - וזה בדיקות שעורכים בשעות של-פ-נ-י- האירוע.כמובן שגם בתוכו, אבל גם לפניו.

אז למה להגיע למצב של חילול שבת אם אפשר לאחר את האירוע ולמנוע בכך חילול שבת?

סריקות ביטחוניות של יום שלם, החל ממוצאי שבת ועד יום ראשון בערב - זה די והותר אפילו לראש ממשלת ישראל. וכן, גם למאות אלפי חוגגים. ברור שגם עוד קודם לכן מפנים חצים חשודים וגם מפנים רכבים מאיזור מירון - אבל זה יכול להיעשות מיום חמישי ויום שישי, להיעצר בשבת, ולהמשיך במוצאי השבת עד יום ראשון בערב.

אתה יכול להתחכם ולהגיד שתמיד יחללו שבת ולכן זה לא ישנה - אבל במציאות, זה לא נכון - ובכל מקרה, צריך לנסות עד כמה שפחות להגיע למצב של חילול שבת.

אני עברתי שם לא מעט פעמים בימים סביב ל"ג בעומר,

ואפילו בשנים שהיה בהם פחות עומס, שלושה ימים לפני כבר הם עשו את רוב ההכנות,

בחניונים למטה, וסביב כל הכניסה למירון, שלמעשה שם נמצאת רוב העבודה שלהם (סביב התחבורה).

וגם מכיוון שיש הרבה אנשים שמגיעים להר עוד לפני ל"ג בעומר, אז יום אחד לא מספיק לסריקות.

בייחוד עם כל הציוד שמסתובב שם.

כמו שאמרתי לך, אני מודע למצב שם - למדתי שם.

סריקות מקדימות בוודאי שייעשו - אבל צריך גם סריקה אחרונה בשעות שלפני תחילת האירוע, לסגור את כל הפינות - זה הרי ברור, לא? 

ולכן - יכולים את הסריקות המקדימות ואת ההכנות המקדימות לבצע עד יום שישי. יום שישי בצהריים להקפיא את כל ההכנות, ולהתחיל שוב במוצאי שבת, בלי שום חילול שבת, בנחת, עד יום ראשון בצהריים אז יתחיל העומס הגדול ביותר...

בקיצור - כמו שאמרתי, אם תנסה להתחכם תמיד תוכל - אבל את המקסימום שניתן לעשות במסגרת ההגיון, למה לא לעשות?

ובגלל זה הרבנות הראשית ביקשה להעביר את יום ההדלקה.

אני כמעט יכול להיות משוכנע שרבי שמעון שם למעלה, היה מעדיף שידחו את ההילולה שלו ביום אחד, ולו בשביל שזה יציל כמה יהודים מחילול השבת הקדושה כאילו "בשביל להגיע לציון".

ועדיין לא ענית על השוטרים...

אין מדובר כאן בתאריך הלכתי שאי אפשר להזיז מסיבות הלכתיות - זוהי הילולא שניתן להעביר, ובטח במקרה כל כך קריטי כמו חילול שבת. אם את יום העצמאות ויום הזיכרון דוחים בשביל שלא יהיה חילול שבת - למה את ההילולא לא יהיה ניתן לדחות? רבי שמעון כל כך יכעס שמדליקים את המדורות ומתחילים את ההילולא 12-24 שעות אחרי הערב של יום מותו? אתה רציני?

להגיד "מי שמגיע בשבת האחריות עליו" - זה ראש קטן והסרת אחריות מעצמך - וזה דבר ממש ממש לא ראוי ושלא אמור לאפיין בן תורה שצריך לשאוף למקסם כמה שניתן את מיזעור חילול השבת - גם של הציבור ובטח של השוטרים.

מי שאני מדבר עליו בטח יחלל שבת? שיחלל שבת בביתו - זה לא קשור - אבל כשזה נעשה לצורך נסיעה למירון זה עצוב ואם אפשר למנוע את זה - למה לא? למה להיות ראש בקיר?

חבל...נראה לי רבי שמעון עצוב שם למעלה לא רק על החילונים שנוסעים בשבת אליו, אלא גם על אותם "ראש בקיר" שמסיבות שונות ומשונות לא ירצו להעביר את ההדלקות ליום ראשון.

בכל מקרה - אם המדינה כמדינה הייתה מודיעה שהיא מעבירה את היום ליום ראשון - על כל המשתמע מכך, וגם לא הייתה נותנת לאוטובוסים להגיע למירון במוצאי שבת, אלא מתחילה את ההיערכות במוצ"ש לקראת יום ראשון שבו היא תפתח את הצירים לאוטובוסים - אזי זה היה יכול למנוע את חילולי השבת והיה כופה על החסידויות השונות את תנאי המדינה והרבנות הראשית. הבעיה היא שחלשים מידי מול הכוחות החרדים המטורפים שיש שם.

כבר כתבתי בתגובה הראשונה שליה הגבת.

ואפילו עוד יותר, מכיוון שלמשטרה לוקח למעלה משלושה ימים להכין את הלוגיסטיקה,

והיא כנראה בכל מקרה תחלל שבת, אפילו אם נעשה את זה ביום שני בערב, אז אולי נבטל את האירוע בכלל.

ואני לא מבין, זה שהוא מחלל שבת בביתו זה לא עצוב לך,

וזה שהוא מחלל שבת בזה שהוא נוסע לרבי שמעון זה פתאום כן עצוב?

הוא יודע שאסור לסוע בשבת, ואם הוא נוסע, אז מה זה אשמת מישהו אחר?

למה המישהו האחר צריך לשנות את תוכניותיו אפילו לא לדבר מצווה, בגלל מישהו רשלן?

הזיכרון - אם הם נופלים סמוך לשבת? (או מקדימים, כנ"ל)

ב. מכיוון שכל החג הוא תקנה של הרבנות הראשית, היא גם יכולה לעשות שינויים.

וכאן, בייחוד שמדובר על חג של ציבור שלא סמוך לשולחנה של הרבנות הראשית,

וגם הרבנות לא תיקנה אותו, אז אין לה שום כח לשנות.

ג. כשיהיה ביהמ"ק, מה נעשה בפסח שיוצא ביום ראשון? גם אז הרבנות תדחה אותו?

אומנם אני מסכים איתך שבמציאות הרבנות הראשית לא תצליח לכפות את זה על כולם - אבל בדיוק לכן אני תמה על החרדים וקורא להם בעצמם להבין שראוי לדחות את ההדלקה.

אם ההדלקות המרכזיות יעברו ליום ראשון בערב, וגם המשטרה תעביר את זה לראשון בערב - לא יהיה טעם להגיע במוצ"ש, נקודה.

אין שום סיבה הלכתית לעשות את ה"חג" הזה דווקא במוצ"A. זה ממש לא פסח - זה בסך הכל יום הילולא של צדיק.

הרי אם היא הייתה נופלת בשבת אני מניח שגם אתה היית מסכים איתי שלא היינו עורכים את זה בשבת, נכון?

כן - צריך להעמיד הכל בפרופורציות - זה בסך הכל יום מותו של צדיק, ובשביל להדליק מדורות אפשר להתאפק עד יום ראשון בערב, אף אחד לא ימות מזה.

בנוגע לבית המקדש ופסח בראשון - ובכן, אני מניח שכאשר יהיה בית המקדש המצב יהיה שונה. אני אישית מאמין שמצב העם אז מבחינה רוחנית יהיה שונה, וכמובן - ההנהגה. ההנגה תהיה רוחנית וקדושה הרבה יותר ולכן גם באופן טבעי ידאגו באופן נרחב שלא יהיה חילול שבת כלל וכלל. דבר נוסף - אני לא יודע אם אתה מכיר את מירון, אבל אין להשוות בכלל מכל בחינה שהיא - גיאוגרפית, וכו' - את מירון לירושלים - ובטח ובטח כאשר יהיה בית המקדש שאז כבר כל השנה המקום יהיה ערוך מראש, לאורך רדיוס ענק מאוד, לקליטת המוני מבקרים. (אני אישית מניח שכאשר יבנו את בית המקדש יהיה צורך להרוס את כל העיר העתיקה, על כל חלקיה, ולבנות מחדש, תוך הריסת החומות המיותרות וסלילת דרכים נורמליות יותר לכיוון בית המקדש).

בקיצור,  אז לדעתי הכל יהיה שונה לכן זה לא בר השוואה כיום...

אבל צריך לזכור שיש מושג שנקרא הלעיטהו לרשע וימות

שכשרשע עושה עבירה במזיד, לא צריך לדאוג שלא יחטא יותר

ובילקוט יוסף מורה להלכה שאם אתה רואה נהג נוסע בשבת, אתה יכול לכתחילה לעבור את הכביש אפלו שאתה מכריח אותו לעצור, ואתה גורם לו לחלל שבת יותר

זה בכלל לא דומה להתארגנויות שמתארגנים להחרים מחללי שבת. שם זה סוג של מחאה

מה הכלל בזה? למה לא יהיה אכפת לנו מכבוד שמים המחולל? - לא יודע

לא נתברר לי כל הצורך!

אבל זה נקודה שלא עלתה כאן בכלל בדיון, אז רציתי להדגיש אותה

שנשבה - וגם לדבריך, אני יכול להסיק שתינוק שנשבה ולא באמת יודע מבין הכל, ולא בחר לכפור מעצמו אלא פשוט נולד ככה - הרי שהוא מין הסתם אין עניין לעשות לו דווקא וכן יש עניין לעזור לו לעבור כמה שפחות עבירות.

וככל הזכור לי ישנם חרדים רבים שכן מניחים תפילין ברחוב לאנשים וממחלקים נרות שבת לנשים עם שעה מתי להדליק - ולא מתנהגים לחילוניים בצורה של הלעיטהו לרשע וימות - הרי אם היינו הולכים כדבריך - אדם בוחר במזיד לא להניח תפילין - למה שננסה לסייע לו כן להניח? אישה בוחרת לא להדליק נרות - או להדליק נרות דווקא בלילה - למה שנעזור לה כן להדליק או להדליק בשעה הנכונה?

ודבר אחרון - יש גם עניין המשטרה שהיא בגלל החיוב לשמור על האנשים תהיה חייבת לחלל שבת - ו-ג-ם לצורך אלו שיצאו לאחר שבת, המשטרה חייבת להתחיל לעבוד כבר בשבת.

האם מותר לך להינות מחילול שבת של יהודי שנעשה עבורך? תמהני, ממש תמהני.

וגם לי הוא לא ברור די הצורך

ננסה לפרק את דבריך

לגבי תינוק שנשבה - גם אני חשבתי על זה, אבל הרי הילקו"י אמר לעבור את הכביש משום הלעיטהו לרשע וימות - הוא לא ידע שיתכן הנהג תינוק שנשבה?

אולי הוא חשב שלא חוששים לזה? ודוחק, כי גם למחמירים ביותר אני מאמין שזה ממש מצוי יהודים שלא יודעים כלום כלום!

אולי גם תינוק שנשבה יש לו שם רשע לגבי זה, אמנם הוא לא יצא מכלל ישראל, אבל עדיין הוא רשע?

וצ"ע.

לגבי זיכוי הרבים לחילונים, יש כאן שאלה הרבה יותר חמורה, הרי מפורש בגמ' שיש איסור לפני עוור אפי' על גויים ממש. ואיך נכשיל חילונים בעבירות?

נראה לי שיש חילוק שהלעיטהו לרשע וימות שייך רק במצב שהוא כבר עובר עבירה, ואתה לא מתחשב בו וגורם לו לעשות עוד יותר עבירה, שכיון שהוא רשע ברגע זה, ועושה עבירה ברגע זה, אין מתחשבים בו ולא אכפת לנו שיחטא עוד יותר (וכך גם המקור של הסוגיא מדבר על גנבים שגונבים פירות לא כשרים, האם צריך לנסות להציל אותם מאיסור, שהם עכשיו באמצע לגנוב)

לפ"ז לכאורה כאן בשוטרים יש לדון האם הם מחללים שבת בשבת בכל מצב לצורך ההכנה או לא

לגבי ההנאה מחילול שבת - הגזירה הזאת היא על הנאה ישירה מחילול שבת. הדברים ברורים שאם חיללו שבת בשביל להביא לך את המים במוצ"ש, אסור ליהנות מהם (שכיון שנעשה בשבילו בקביעות אסור אפי' לאחרים)

אבל בד"כ העבודה של השוטרים היא סיוע עקיף מאד, שהוא נותן לציבור הוראות וממילא אתה נמצא במקום מרווח יותר וכדומה. ואן כאן הנאה ישירה

(מזכיר שוב שאני יותר נוטה להסכים איתך)

לפי תקנת הרבנות הראשית, גם לא אומרים תחנון ביום שני?

וגם עכשיו לא יהיה את הפסק של הרמ"א, שמותר להסתפר ביום שישי כשל"ג בעומר יוצא ביום ראשון?

ליום ראשון בלילה - היא לא אמרה שמעבירים את "קדושת החג" (אם בא לך לקרוא לזה ככה) יום. היא בסך הכל מנסה למנוע חילולי שבת המוניים.

בנוגע לשאלות הספציפיות שהעלת - אני לא דובר הרבנות הראשית, אתה יכול לפנות לרבנות ולנסות לשאול אותם את זה...

בגלל שישנן היערכויות שאכן ניתן לעשות בשבוע שלפני, ואז להקפיא את ההכנות, אבל חייבים לחדש את ההכנות כמה וכמה שעות ל-פ-נ-י תחילת הלחץ. חצי שעה אחרי צאת שבת כבר יהיו המונים במירון, מבטיח לך. המשטרה פשוט ל-א יכולה להתחיל לפעול רק עם צאת השבת. לא יכולה. בלתי אפשרי טכנית. 

וזה שאדם מחלל שבת בביתו זה עצוב לי - אבל את זה אני לא יכול למנוע. זה שאדם מחלל שבת בנסיע הלמירון - את זה אני כן יכול למנוע, אם האדם יבין שאין לו טעם לנסוע בשבת למירון כי כל ה"אקשן" הוא ביום ראשון בערב, לא מוצאי שבת.

אתה טוען שאין מצווה לסייע לאדם אחר להימנע מלעבור עבירות - גם אם לו אישית זה לא אכפת אם יעבור או לא? מוזר מאוד מה שאתה אומר.

אשמח לראות על איזה פסקי רבנים אתה מסתמך. בנתיים לאשמעתי הסברים הלכתיים מרבנים למה כ-ן לקיים את ההילולא במוצ"ש, לעומת הסברים רבים הלכתיים למה ל-א לקיים את הילולא במוצ"ש. יש לך הסבר הלכתי?

עדיין האנשים לא תלויים במשטרה.

המשטרה רוצה סדר ולכן היא מגיעה.

אם היא לא הייתה לוקחת על עצמה את האחריות לאירוע,

אז החרדים היו מסדרים מערך לוגיסטי משל עצמם.

האנשים היו מגיעים גם אם המשטרה,

לא הייתה נוכחת כלל במקום.

כמעט יכול לערוב לך על זה.

העובדה היא שחייבים סדר ומשטרה שם - חרדים אין להם את היכולות החוקיות לסדר את מערכי ההגעה למקום. הם לא יכולים לחסום כבישים על דעת עצמם - ואני לא רוצה לתאר לך מה יקרה אם אין מערך תחבורה נורמאלי במקום...

אנשים בהחלט תלויים במשטרה אם היא רק תרצה בכך. אם יהיה הסגר על דרכי ההגעה למירון ואף אוטובוס לא יורשה להיכנס למירון לפני יום ראשון בבוקר - אזי לא יהיה טעם בהדלקות המפוארות בליל החג גם אם כמה אלפים בודדים יהיו שם כבר בשבת.

אם המשטרה תטיל איסור על קיום האירוע במוצ"ש - הוא לא יוכל להתקיים אז, כי יש איסור לקיים אירוע המוני ללא אישור משטרה. כל אירוע, לא רק הפגנה.

בסופו של דבר הכל תלוי במדינה. אבל המדינה מפחדת מהחרדים ומהמהומות שהם יקימו אם חלילה יפגעו ב"קודשי הדת" שלהם, ויעיזו לנסות למזער חילולי שבת.

וזה עצוב. נקודה.

מבחינה לוגיסטית הם גם יכולים להעמיד סדרנים.

לא צריך אקדחים בשביל זה, וגם אין שם כמעט מעצרים.

בסופו של דבר רוב המוח מאחורי הלוגיסטיקה הוא של החרדים,

והמשטרה היא זאת רק שלוקחת את האחריות.

וברגע שעצם ההגעה שלהם לא תלויה במשטרה, זה לא מצדיק את שינוי התאריך.

ואם המשטרה החליטה שהיא רוצה להגיע, זה אפילו לא חילול שבת בגרמא.

ולגבי הפיקוח נפש, זה בעיקר עניין של חינוך, היו שם מקרי מוות גם כשהמשטרה הייתה.

הפתרון היה להגדיר בציון היכן הכניסה והיכן היציאה, וזה לאו דווקא קשור למשטרה.

בנתיים לא שמעתי ממך טענה הלכתית אחת למה זה בעיה להעביר את התאריך.

ולעומת זאת, קל מאוד להבין את הסיבות למה להעביר - וכמו כן יש גם הסברים הלכתיים רבים, כמו הרבנותת הראשית, כמו הרב אריאל...

עדיין לא הבאת לי רב שמסביר למה אסור בתכלית האיסור להעביר את התאריך.

ושוב, בפועל במציאות אתה טועה - חייב להיות חילול שבת בתוך שבת אם כחצי שעה לאחר צאת השבת יזרמו לשם עשרות אלפים. אתה פשוט מנסה להתכחש למציאות.

אפילו להינות מדברים שנעשו בשבת על ידי גויים רק בשביל גויים - מותר לך להינות מזה רק לאחר שעובר פרק זמן מספיק כדי לעשות את הדבר הזה לאחר השבת (לדוגמה - לצפות במשחק מחו"ל שצולם בכלי תקשורת זרים לחלוטין עבור לא יהודים - מותר לך רק לאחר פרק הזמן הדרוש לצילום משחק זהה לאחר השבת, והעלאתו לרשת..כלומר, נגיד במשחק כדורגל, פרק זמן של כשעתיים לאחר שבת.

ואם נלך לפי זה - היערכות השוטרים שנעשית בשבת, א. היא של יהודים גם - בעייה חמורה מאוד להינות מחילול השבת הזה, אבל גם אם נגיד שהיה מדובר רק בדרוזים, אז: ב. אתה יכול להינות מחילול השבת הזה רק לאחר שעבר פרק זמן מספיק מצאת שבת כדי לבצע את כל ההתארגנות הזאת לא בשבת - מה שאומר שתוכל להינות מחילול השבת הזה רק באיזור 2-3 בלילה. בהצלחה לך...

אתה רק מאבד את כל העניין של ל"ג בעומר.

אז לכן פשוט אין עניין בדחייה.

אפילו הרב יעקב אריאל, רק אמר לא להגיע למירון במוצ"ש, אבל הוא לא אמר לחגוג את יום שני במקום.

וגם החרדים לא סמוכים על שולחנה של הרבנות,

אז גם ככה אף אחד לא ישים קצוץ עליהם,

אז למה לפסוק דבר שאתה יודע מראש שאין הציבור ישמע לו?

נ.ב.

מכיוון שעמ"י יכול לקבוע את לוח השנה, נעשה סידור חדש ללוח השנה.

אז אולי נעשה "לא אד"ו לג בעומר ולא אג"ו פסח".

(על משקל לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח)

העניין של הרבנות הראשית היה סביב מירון,

ואף אחד לא שם עליהם.

ועוד "בשם לג בעומר".

ברור שזו כוונתם.

וגם ילדים "מסורתיים" שיחשבו שגודל מצות הדלקת המדורה דוחה הרבה...

וגם כאלו ש"רק יסחבו עצים"..

אז הרה"ר - ביודעה שממילא לא כ"כ קריטי להם עיצומו של יום, ויודעת ש"להדליק" זו באמת לא מצוה - ביקשה ממש' החינוך לדחות את החופשה, ושידליקו בליל יום שני..  וכך בוודאי גם הרשב"י ישמח יותר.

ואם היו כולם - גם במירון - מדליקים רק ביום, או מאוחר מאד בלילה ויוצאים רק מחצות ואילך לכיוון, היו חוסכים למשטרה הרבה..

אלא שיודעים שלצערנו זה לא מעשי, אז ממילא המשטרה צריכה לנהוג כמו בכל מקום שיש בו ציבור גדול וצריך שמירה.

ורב המשטרה מתארח בשבת במירון, כדי להיות זמין לשאלות מה מותר ומה לא. יפה.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.