גם לי לא היו כמעט הצעות (חברות שלי אולי הציעו לי ארבעה בחורים ויצאתי הרבה זמן)

ופשוט הלכתי לשדכנים- גם ספציפיים של ישיבות וגם כללים- והם הציעו לי (רוב ההצעות שלי באו משדכנים)

וב"ה שהלכתי לשדכנים, כי אחרת לא הייתי נפגשת עם בעלי

(אין לנו חברים משותפים, וכל אחד בא מקצה אחר של הארץ ומחברה אחרת)

אולי בגללל זה ה' חסך לי הצעות של חברות, כדי לא להפגש סתם עם בחורים לא מתאימים

(כי ממילא הם לא היו מכירות את בעלי)

את לא "כבר עוד מעט בת 20". את "רק עוד מעט בת 20".

אני מבינה שאת מאוד מאוד מאוד רוצה להתחתן אבל נראה לי כדאי לקחת דברים בפרופורציה.

רוב הבנות לא מתחתנות לפני גיל 20. יש כאלה שבכלל לא חושבות על זה בגיל 20. אז אשרייך שאת כן חושבת על זה ורוצה- אבל מכאן ועד לתהות מה יהיה בסופך- הדרך עוד רחוקה!!!

כמה דברים. א. זה שאין לך הצעות זה לא אומר שאת פחות טובה, פחות מוערכת, פחות חכמה או שהמשפחה שלך לא טובה. גם לי מעולם לא היה שפע של הצעות. יכולתי, גם בגיל 24, לחכות חצי שנה להצעה. אז מה? זה לא אומר עלייך כלום. נקודה.

ב. מצד שני- אם את כן רוצה להגדיל את זרם ההצעות- אז תדאגי ליידע את מי שאת יכולה שאת רוצה להתחתן! חברות, משפחה, ובהחלט- שדכניות (לא צריך לחכות לגיל 30 כדי ללכת לשדכנית.). אי אפשר רק לשבת ולחכות שיעשו לך טובה ויציעו. תגידי לחברות, תשאלי אם הן מכירות אנשים. תזיזי ענינים.

ג. תמיד תמיד תמיד תזכרי שהכל זה מה'. הרי יכול להיות שיהיו לך המון הצעות ותפגשי עם 50 בחורים תוך שנה וחצי ורק אז תתחתני, ויכול גם להיות שתפגשי עם 6 בחורים תוך שנה וחצי ואז תתחתני. מה את מעדיפה? ....כמות ההצעות לא קשורה לזמן שיקח עד שתגיעי לבנאדם הנכון. אולי זה נותן תחושה של "דברים קורים" אבל לאמיתו של דבר זה גם יכול להיות בזבוז זמן ואנרגיה.  ה' מנהל את העניינים, ואת צריכה לעשות את שלך.

ד. תפסיקי לדאוג. זה לא עוזר לכלום. תשמחי, תחיי את חייך, תעשי מה שנדרש ממך לעשות כדי להתחתן וזהו. את לא צריכה לאמלל את עצמך.

בהצלחה!

איך אני פונה? מה?מו? מ..?

אבל כדאי לך לברר מה מתאים לך כדי שיהיו לך הצעות רלוונטיות ואלו יכולות להיות חברות שלך ושדכניות (כמו שאמרו לפני)

של הישיבה

לרוב היא לא אדם טורף...

(ואולי כדאי 2-3 ישיבות, נותן יותר הרגשה של עשיה)

תרשמי לעצמך על דף נקודות על עצמך ומה את מחפשת (כולל מראה חיצוני!!)

ותזכירי לה מדי פעם...

וזה ממש לא נואש/משפיל.. זה הכי נורמאלי!!!

במקום שאני עושה שירות יש שדכנית ממש ממש תותחית,ואנחנו בקשר טוב...אבל אני שיא המתפדחת לגשת אליה ולהגיד לה..אני אפילו לא יודעת מה להגיד לה..

וגם לאחרים..אין לי מושג מה להגיד לאנשים..או איך לרמוז כדי שיציעו

לא חס וחלילה בזלזול

אבל כדי שיהיו הצעות

לפעמים צריך להיות אקטיבים

לשאול, לברר, להגיד להזכיר

אני חושבת שבאופן כללי יש שלב שאנשים מתחילים יותר "לחשוב עלייך" ולהציע לך...

זה עניין של שלב יותר מגיל... אם אמרת שאת מסיימת שירות עכשיו אז זה נראלי עוד שלב שאנשים לא מחפשים בשבילך בלחץ...

עדיין כמובן כדאי לעשות השתדלות... אבל שתדעי, רק כדי להרגיע.

ובע"ה את המוכן לך משמיים תקבלי.

אין טעם להלחץ, בכלל. בחיים. 

זה לא מקל על התהליך...

בהצלחה!

אני חושבת שבאופן כללי יש שלב שאנשים מתחילים יותר "לחשוב עלייך" ולהציע לך...

זה עניין של שלב יותר מגיל... אם אמרת שאת מסיימת שירות עכשיו אז זה נראלי עוד שלב שאנשים לא מחפשים בשבילך בלחץ...

עדיין כמובן כדאי לעשות השתדלות... אבל שתדעי, רק כדי להרגיע.

ובע"ה את המוכן לך משמיים תקבלי.

אין טעם להלחץ, בכלל. בחיים. 

זה לא מקל על התהליך...

בהצלחה!

אז אולי אתם מתאימים!

הצעות ממש..

אני באמת מנסה לחשוב למה...

אני נחשבת בחורה טובה,חברותית חכמה ..אין לי בעיה של חיצוניות או כל בעיה אחרת

אז  איך שזה שאני רואה אחרות שיש המגדירים אותן פחות איכותיות ממני וההצעות זורמות אצלן יותר?

ולבקש מהם (כמובן שאפשר לעשות זאת בצורה עקיפה).  כך זה בד"כ עובד. בגיל מתקדם זה יותר מובן מאליו לסביבה, בגילאים צעירים יותר זה לא כך.

בהצלחה

לא מציעים למישהו מישהי בגלל שהיא אכותית

אלא כי חושבים שהיא מתאימה לו

ב. מי קבע שאת יותר "אכותית" ממישהי אחרת? (יש לך אכותמטר?)

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.