הקב״ה כפה/אנס את עם ישראל לקבל תורה..

כתוב על אנוסה- לו תהיה, לא יוכל שלחה כל ימיו, אנחנו אומרים לקב״ה אתה כפית עלינו הר כגיגית, אנסת אותנו לקבל תורה, לא תוכל לשלח אותנו מאיתך לעולם, אנחנו דבוקים בך ואתה בנו וזה אחת הסיבות שאנחנו שמחים בחג הזה..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הפנ"י בשבת שם. כיוון לדברי התנחומא אע"פ שלא הזכירו.

התנחומא, כמדומה, בפרשת נח.

בכל אופן, הרמב"ן סובר שכל קבלת התורה היא למען קבלת א"י וברגע שגלינו כל ההתחייבות בטלה וב"הדור קבלוה בימי אחשוורוש" אנחנו מקבלים את התורה שוב והפעם רק ברצון.

וזה גם מסתדר עם השיטה הכללית שלו בקשר לארץ ישראל, אתה בטוח?

חידושי הרמב"ן מסכת שבת דף פח עמוד א

קשה לי וכי מה קבלה זו עושה מסופו של עולם לתחלתו, אם קודם אחשורוש לא היו מצווים למה נענשו ואם נאמר מפני שעברו על גזירת מלכם א"כ בטלת מודעא זו, ועוד למה הצריכם לקבלה וברית, ונ"ל לומר דמתחלה אע"פ שהיה להם מודעא מ"מ לא נתן להם הארץ אלא כדי שיקיימו התורה כמו שמפורש בתורה בכמה פרשיות, וכתיב (תהלים ק"ה) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, והם עצמן מתחלה לא עכבו בדבר כלל ולא אמרו במודעא כלום אלא ברצון נפשם מעצמם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לפיכך כשעברו על התורה עמד והגלם מן הארץ, משגלו מסרו מודעא על הדבר מדכתיב (יחזקאל כ') והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן, וכדאמרינן באגדה (סנהדרין ק"ה א') רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו כלום יש לו עליו וכו', לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש

ב"ה

המושג "כפיה" הוא לא מובן כמשמעו.

עם ישראל ראה במו עייניו את מעמד הר סיני!!!

שמעו וראו את התגלות השכינה במו עיניהם!!!!

זה לא אפשרי בכלל אחרי התגלות נבואית כזאת להגיד אחרת.

מבטאת את ההכרחיות של התורה לעם ישראל.

זה דבר רגיל באגדות חז"ל שמבטאים תוכן/מהות באופן של "סיפור דברים"..

ומבחינתנו - אכן קיבלנוה ברצון, דווקא בגלל שייכותנו אליה.

וזה גם מה שמובע במה שהביא שדרותי, שזה אותו רעיון (זה לא "וורט" בעלמא). 

השאלה הזו קדומה, מובאת במדרש תנחומא, וגם בתוספות. וכמו שציינו כאן, יש הסבר שהכפיה היא על דקדוקי תושבע"פ.

מכל מקום - זה לא סותר את המהות שמסביר המהר"ל.

זה נקרא "כפיה" משום שאחרי התגלות מראות א-לקים שראינו,לא היה מצב לסרב. התבטלה הבחירה החופשית בגלל כל הניסים שראינו, לכן זה כביכול נקרא "כפיה".

מתן התורה היה בהתגלות של ה' ולכן לא יכלו להתנגד ובפועל זה היה בכפייה 

למרות שלפני אמרו נעשה ונשמע

[שזה אולי מה מה שהק"ב ניסה לעשות לנו ]

הרבה יותר כיף וקל וטבעי לקבל מילד מתרצה ונינוח מעשים שבאים ממנו ברצון, ולא לריב ולהתכתש איתו על כל דבר..

הבעיה שכך הוא לא לומד לציית, ולמרבה הפלא זה מרכיב חשוב מאוד בחינוך. לי ולהורים טריים אחרים התברר שכאשר מימד הכפיה חסר, יגיע היום, או הסיטואציה, בה הוא ימרוד ויגיד לא, ואנו נהיה מופתעים ולא נדע כיצד להתמודד והוא עצמו לא ידע איך לרדת מהעץ. לכן בבחינה מסויימת ישנה נחיצות שיקבל על עצמו בכפיה, כ"גזירת מלך" כפי שמסביר המהר"ל ביחס לתומ"צ, את הוראות ההורים, ולא יעשה הכל רק מרצונו החופשי וההתנדבותי.

אני אחרי יומיים ללא שינה,

מקווה שהובנתי.

היומיומית והפרטנית לא תלויה באורות, חיבור, חוויה רוחנית וכד'.. היא חובה שהרבה מעבר לזה. בסיסית והכרחית לנו כמו אוויר לנשימה, גם אם לפעמים נדמית כמכבידה.

הקשר בינינו לבין התורה הוא קשר בל ינותק,  (ולכן המושג כפייה)

לכן, פשוט שנאמר נעשה ונשמע- כלומר שזה טוב ורצוי בעיננו.

ומכאן שאין סתירה..

אחרי שקבלתם את התורה, קבלתם אותה לדורות והיא כפויה עליכם כך שמי שלא יקיים את התורה יענש (ה' אומר "שם" לא פה אלא שם אז אפשר לפרש שהכוונה זה לעתיד)

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=37999&cat_id=

עם ישראל עונה קודם "כל אשר דיבר ה' נעשה" (בפרשת יתרו, לפני המעמד)

אח"כ מגיע מעמד הר סיני בו ה' כופה עליהם הר כגיגית ("ויתיצבו בתחתית ההר")

ובסוף פרשת משפטים הם עונים "נעשה ונשמע", שזה מעט תמוה כי הם כבר שמעו לא מעט...

ההסבר שאני מכירה לזה הוא בערך מה שכתב אלעד כמה תגובות מעלי.

שגם אם ישנה הסכמה כללית, חותמים איזשהו חוזה מחייב.

גם אם שני הצדדים מעוניינים במשהו, חייבים לעגן את זה באופן שלא יאפשר נסיגה.

בדיוק כמו בחינוך ילדים...

וחוץ מזה,

אין לנו בחירה יותר.

ברגע שקיבלנו את התורה אנחנו מחוייבים בכל מצוותיה, ואין לנו אפשרות לומר לרבש"ע "מיצינו, קח בחזרה!"

מעבר לעובדה שהעולם נברא ע"מ שישראל יקבלו את התורה, ואילו לא היו מקבלים אותה העולם היה נחרב...

אז ככה, אני לא ככ יודעת איך לכתוב אתזה כי אני לא זוכרת כל כך..

אבל בדיוק היה לנו עלזה שיעור בלילה..

שבעצם התורה נתנה בכפייה רק לאותו הדור.. וכעת התורה מושרשת בתוכנו ויש לנו אותה בתת מודע אך אנו יכולים לבחור מה לעשות.. האם לשמור ולקיים אותו או לא..

וזה בדיוק כמו ולד שלומד את כל התורה ברחם אמו ואז המלאך סוטר לו והוא שוכח , אז למה בעצם הוא לימד אותו ? כדי שהתינוק הזה שהוא יפגש עם התורה הוא בעצם בתוך תוכו כבר ידע.. ובוא יגיע לתורה מתוך בחירה חופשית.

וכך גם איש ואישה. הקב"ה ברא אותו מחוברים ואז הוא "ניסר" אותם.. בעצם שהאיש ואישה "יגלו" אחד את השני זה היה מתוך בחירה חופשית.. אבל הם יגיעו לאמת שאותה הקב"ה ברא בשבילם..

מקווה שלא המצאתי.. אינלי את המקורות אז אני מקווה שתמצא את התשובה המלאה יותר ולא כפי שאני כתבתי אותה..

בהצלחה ושבת שלום !

שלום יקרה !!

מוסבר בחסידות שהקב"ה הראה לעם ישראל אהבה כ"כ גדולה ועוצמתית שנכתב כאן "כפה" עד שאמרו נעשה ונשמע

זה ממש בתמצות , אם תרצי אוכל למצוא לך את ההסבר המלא...

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.