הקב״ה כפה/אנס את עם ישראל לקבל תורה..
כתוב על אנוסה- לו תהיה, לא יוכל שלחה כל ימיו, אנחנו אומרים לקב״ה אתה כפית עלינו הר כגיגית, אנסת אותנו לקבל תורה, לא תוכל לשלח אותנו מאיתך לעולם, אנחנו דבוקים בך ואתה בנו וזה אחת הסיבות שאנחנו שמחים בחג הזה..
.
הפנ"י בשבת שם. כיוון לדברי התנחומא אע"פ שלא הזכירו.
התנחומא, כמדומה, בפרשת נח.
בכל אופן, הרמב"ן סובר שכל קבלת התורה היא למען קבלת א"י וברגע שגלינו כל ההתחייבות בטלה וב"הדור קבלוה בימי אחשוורוש" אנחנו מקבלים את התורה שוב והפעם רק ברצון.
וזה גם מסתדר עם השיטה הכללית שלו בקשר לארץ ישראל, אתה בטוח?
חידושי הרמב"ן מסכת שבת דף פח עמוד א
קשה לי וכי מה קבלה זו עושה מסופו של עולם לתחלתו, אם קודם אחשורוש לא היו מצווים למה נענשו ואם נאמר מפני שעברו על גזירת מלכם א"כ בטלת מודעא זו, ועוד למה הצריכם לקבלה וברית, ונ"ל לומר דמתחלה אע"פ שהיה להם מודעא מ"מ לא נתן להם הארץ אלא כדי שיקיימו התורה כמו שמפורש בתורה בכמה פרשיות, וכתיב (תהלים ק"ה) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, והם עצמן מתחלה לא עכבו בדבר כלל ולא אמרו במודעא כלום אלא ברצון נפשם מעצמם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לפיכך כשעברו על התורה עמד והגלם מן הארץ, משגלו מסרו מודעא על הדבר מדכתיב (יחזקאל כ') והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן, וכדאמרינן באגדה (סנהדרין ק"ה א') רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו כלום יש לו עליו וכו', לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש
ב"ה
המושג "כפיה" הוא לא מובן כמשמעו.
עם ישראל ראה במו עייניו את מעמד הר סיני!!!
שמעו וראו את התגלות השכינה במו עיניהם!!!!
זה לא אפשרי בכלל אחרי התגלות נבואית כזאת להגיד אחרת.
מבטאת את ההכרחיות של התורה לעם ישראל.
זה דבר רגיל באגדות חז"ל שמבטאים תוכן/מהות באופן של "סיפור דברים"..
ומבחינתנו - אכן קיבלנוה ברצון, דווקא בגלל שייכותנו אליה.
וזה גם מה שמובע במה שהביא שדרותי, שזה אותו רעיון (זה לא "וורט" בעלמא).
השאלה הזו קדומה, מובאת במדרש תנחומא, וגם בתוספות. וכמו שציינו כאן, יש הסבר שהכפיה היא על דקדוקי תושבע"פ.
מכל מקום - זה לא סותר את המהות שמסביר המהר"ל.
זה נקרא "כפיה" משום שאחרי התגלות מראות א-לקים שראינו,לא היה מצב לסרב. התבטלה הבחירה החופשית בגלל כל הניסים שראינו, לכן זה כביכול נקרא "כפיה".
מתן התורה היה בהתגלות של ה' ולכן לא יכלו להתנגד ובפועל זה היה בכפייה
למרות שלפני אמרו נעשה ונשמע
שלוות עולמים.[שזה אולי מה מה שהק"ב ניסה לעשות לנו ]
הרבה יותר כיף וקל וטבעי לקבל מילד מתרצה ונינוח מעשים שבאים ממנו ברצון, ולא לריב ולהתכתש איתו על כל דבר..
הבעיה שכך הוא לא לומד לציית, ולמרבה הפלא זה מרכיב חשוב מאוד בחינוך. לי ולהורים טריים אחרים התברר שכאשר מימד הכפיה חסר, יגיע היום, או הסיטואציה, בה הוא ימרוד ויגיד לא, ואנו נהיה מופתעים ולא נדע כיצד להתמודד והוא עצמו לא ידע איך לרדת מהעץ. לכן בבחינה מסויימת ישנה נחיצות שיקבל על עצמו בכפיה, כ"גזירת מלך" כפי שמסביר המהר"ל ביחס לתומ"צ, את הוראות ההורים, ולא יעשה הכל רק מרצונו החופשי וההתנדבותי.
אני אחרי יומיים ללא שינה,
מקווה שהובנתי.
היומיומית והפרטנית לא תלויה באורות, חיבור, חוויה רוחנית וכד'.. היא חובה שהרבה מעבר לזה. בסיסית והכרחית לנו כמו אוויר לנשימה, גם אם לפעמים נדמית כמכבידה.
)~א.להקשר בינינו לבין התורה הוא קשר בל ינותק, (ולכן המושג כפייה)
לכן, פשוט שנאמר נעשה ונשמע- כלומר שזה טוב ורצוי בעיננו.
ומכאן שאין סתירה..
אחרי שקבלתם את התורה, קבלתם אותה לדורות והיא כפויה עליכם כך שמי שלא יקיים את התורה יענש (ה' אומר "שם" לא פה אלא שם אז אפשר לפרש שהכוונה זה לעתיד)
עם ישראל עונה קודם "כל אשר דיבר ה' נעשה" (בפרשת יתרו, לפני המעמד)
אח"כ מגיע מעמד הר סיני בו ה' כופה עליהם הר כגיגית ("ויתיצבו בתחתית ההר")
ובסוף פרשת משפטים הם עונים "נעשה ונשמע", שזה מעט תמוה כי הם כבר שמעו לא מעט...
ההסבר שאני מכירה לזה הוא בערך מה שכתב אלעד כמה תגובות מעלי.
שגם אם ישנה הסכמה כללית, חותמים איזשהו חוזה מחייב.
גם אם שני הצדדים מעוניינים במשהו, חייבים לעגן את זה באופן שלא יאפשר נסיגה.
בדיוק כמו בחינוך ילדים...
וחוץ מזה,
אין לנו בחירה יותר.
ברגע שקיבלנו את התורה אנחנו מחוייבים בכל מצוותיה, ואין לנו אפשרות לומר לרבש"ע "מיצינו, קח בחזרה!"
מעבר לעובדה שהעולם נברא ע"מ שישראל יקבלו את התורה, ואילו לא היו מקבלים אותה העולם היה נחרב...
אז ככה, אני לא ככ יודעת איך לכתוב אתזה כי אני לא זוכרת כל כך..
אבל בדיוק היה לנו עלזה שיעור בלילה..
שבעצם התורה נתנה בכפייה רק לאותו הדור.. וכעת התורה מושרשת בתוכנו ויש לנו אותה בתת מודע אך אנו יכולים לבחור מה לעשות.. האם לשמור ולקיים אותו או לא..
וזה בדיוק כמו ולד שלומד את כל התורה ברחם אמו ואז המלאך סוטר לו והוא שוכח , אז למה בעצם הוא לימד אותו ? כדי שהתינוק הזה שהוא יפגש עם התורה הוא בעצם בתוך תוכו כבר ידע.. ובוא יגיע לתורה מתוך בחירה חופשית.
וכך גם איש ואישה. הקב"ה ברא אותו מחוברים ואז הוא "ניסר" אותם.. בעצם שהאיש ואישה "יגלו" אחד את השני זה היה מתוך בחירה חופשית.. אבל הם יגיעו לאמת שאותה הקב"ה ברא בשבילם..
מקווה שלא המצאתי.. אינלי את המקורות אז אני מקווה שתמצא את התשובה המלאה יותר ולא כפי שאני כתבתי אותה..
בהצלחה ושבת שלום !
שלום יקרה !!
מוסבר בחסידות שהקב"ה הראה לעם ישראל אהבה כ"כ גדולה ועוצמתית שנכתב כאן "כפה" עד שאמרו נעשה ונשמע
זה ממש בתמצות , אם תרצי אוכל למצוא לך את ההסבר המלא...
ב. בשר לעיס. בעוד שירק לא
ג. גם התורה החליטה שחסה זה מרור
איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל
אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532
ארץ השוקולדאחרונה