אבל בואו נהיה מתחוכמים יותר.
הימור צריך לכלול מי יעלו לסיבוב השני ומי ינצח.
בין המהמרים נכונה יוגרל מי שלא הימר נכונה..
(אה.. כמובן מדובר על הנשיאות..)
אבל בואו נהיה מתחוכמים יותר.
הימור צריך לכלול מי יעלו לסיבוב השני ומי ינצח.
בין המהמרים נכונה יוגרל מי שלא הימר נכונה..
(אה.. כמובן מדובר על הנשיאות..)
סיבוב שני: פואד וריבלין.
זוכה: ריבלין.
בסגנון יהודי
לפני שנים הכרתי באיזה אולפן טלוויזיה את ענת ריבלין, הבת של רובי, שערכה את התוכנית 'ארץ נהדרת'. היא ראתה דוס-מחמד ומיד שחה באוזניי בתסכול אישי: "מה עושים עם אבא שלי? הוא הורס סדרתי של מסיבות יום ההולדת!"
***
1. באייר תשל"ז, מאי 1977, הפתיע מנחם בגין ונבחר לראשות ממשלת ישראל. ביום שבו הגיע ללשכתו לראשונה הוא יצא ממכונית השרד ואז ראה את העיתונאים שמחכים בחוץ. הוא ניגש אליהם בחיוך ושאל: "אתם רוצים לשאול משהו, לדעת משהו?". אחר מהם, יעקב אחימאיר, שאל כך: "אדוני ראש הממשלה, האם תוכל לומר לנו בשעה זו, באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?". בגין לא חשב הרבה ואמר: "בסגנון יהודי", ואז נכנס למשרד ראש הממשלה.
שתי המילים האלה, "בסגנון יהודי", מהדהדות גם 37 שנים אחרי. כמה חסרים פה אנשים שזו התשובה הספונטנית שלהם, ושהיא מגיעה ישר מהלב, לא כי יועץ התקשורת אמר להם שכך צריך לומר.
ביום שלישי הקרוב יש למדינת ישראל הזדמנות לבחור נשיא בסגנון יהודי. זה עלול לא לקרות, בגלל סימפטום בעייתי במגזר הדתי והחרדי: חוסר היכולת להתפשר על פחות ממושלם. אם הוא לא לגמרי משלנו – אז הוא בכלל לא משלנו.
רובי ריבלין אינו מושלם, אבל נראה שיש ח"כים שבשבילם אף מועמד לא יהיה מספיק מושלם. נכון, הוא לא דתי. נכון, הוא לא הצטרף למורדים בהתנתקות (אם כי תקף אותה בכל הזדמנות ואף הצביע נגדה). נכון, הוא הצביע יחד עם הקואליציה בעד חוק הגיוס, הקיצוץ בקצבאות הילדים ועוד. וכן, הוא ממלכתי מאוד ודמוקרט וליברל אמיתי וגם חלק מהח"כים מהמפלגות הערביות ומהשמאל תומכים בו.
רגע, מישהו התבלבל וחושב שאנחנו בוחרים את מלך המשיח?
2. לפני כשמונה שנים, הרבה לפני הבחירות לנשיאות, הכרתי לראשונה באיזה אולפן טלוויזיה את ענת ריבלין, הבת של רובי, שערכה את התוכנית 'ארץ נהדרת'. השבוע ביקשתי ממנה רשות לספר על המפגש ההוא, והיא הסכימה. אז ככה: היא ראתה דוס-מחמד ומיד שחה באוזניי בתסכול אישי: "מה עושים עם אבא שלי? הוא הורס סדרתי של מסיבות יום ההולדת של הנכדים שלו. אנחנו גרים בתל אביב והוא פשוט לא מוכן להיכנס לרכב ולנסוע אלינו בשבת בבוקר. זה התחיל כשהוא היה יו"ר הכנסת, כשחשב שאדם בתפקיד כזה ממלכתי צריך לשמור שבת, אבל כבר עברו כמה שנים והוא ממשיך עם זה, גם לא בתפקיד". אמרתי שאני ממש לא יכול לעזור לה בעניין הזה, למעט להמליץ גם להם לנהוג כמוהו, ואז פשוט לעשות את השבת כולם יחד, אצלם או אצלו.
בעצם, אתם יודעים מה? בואו לא נדבר על רובי. בואו נלך על דרך השלילה, ונדבר תחילה על מתחריו ואחר כך על מתנגדיו. ביחס למתחרים, אני לא רוצה להיות קיצוני ומתלהם. בואו נאמר זאת באופן מעודן: אם דליה איציק תיבחר להיות נשיאת המדינה, ותהפוך לפרצופה הממלכתי של ישראל, אשקול לרדת מהארץ. נזכרתי בימים האחרונים בתחושות של חלקים רחבים בשמאל הישראלי כשביבי ניצח את פרס, לאחר רצח רבין. שמענו כאן בלי הרף התבטאויות בנוסח "הלכה לי המדינה", "צריך להחליף את העם", "שהאחרון יכבה את האור". ופתאום אני חושב שאולי לא הייתי אז מספיק רגיש לתחושות האלה. למה לזלזל? אולי מבחינתם זה כמו שבשבילי דליה איציק תהיה נשיאת המדינה?
אני לא חושב שצריך לעבור כאן ולנתח מועמד אחרי מועמד, ממאיר שטרית (האיש שאני אף פעם לא זוכר באיזו מפלגה הוא) ועד פרופסור שכטמן (המועמד שהוא מספיק גאון כדי לקבל פרס נובל אבל לא מספיק נבון כדי להבין שלא מכריזים רשמית על מועמדות לנשיאות בעיצומה של שבת קודש). אני גם לא רוצה להידרש לנימוקים מעליבים כמו "היא אישה" (אז מה? זה מספיק כדי להיות נשיאה? כחמישים אחוזים מאוכלוסיית העולם הן נשים, לא?) או "הוא מזרחי" (איזה טיעון גזעני, למען השם).
ועכשיו נעבור ממתחריו של ריבלין – למתנגדיו. אמור לי מי מתנגדיך ואומר לך אם אני איתך. שימו לב לשני מאמרי דעות ב'הארץ' שקראו בימים האחרונים לא לתמוך בריבלין. בראשון כתב ספי רכלבסקי כי לא ייתכן להצביע בעד מועמד לנשיאות שהגיע לטקס חנוכת 'בית מנחם' ביישוב היהודי בחברון בשנת תשס"ה. בדקתי בגוגל. ריבלין אכן ישב שם, בתמונות מרשיעות מאוד, לצד הרב מרדכי אליהו זצ"ל, לצד נתן שרנסקי שליט"א ולצד מתיישבי חברון ובכירי הרבנים של חסידות חב"ד. איום ונורא. אבל חכו, זה לא העוון היחיד שלו. אריק יופה, ממנהיגי התנועה הרפורמית בארצות הברית, תקף אותו על כך שהוא מסרב לקרוא לו "רב". "ריבלין לא מכיר ברבנים הרפורמיים כרבנים אמיתיים", מאבחן יופה, ומוסיף ומספר איך בשנות השמונים לקח את רובי לתפילה רפורמית בארצות הברית והתאכזב לגלות כמה האורח לא אהב את מה שראה שם ואף אמר זאת אחר כך בריאיון.
3. אבל מה הם כל הדיבורים הרציונליים האלה מול הקונספירציה. כמה כיף להיות מיעוט נרדף והזוי ובעיקר קונספירטיבי. להאמין בתיאוריות סתרים שמוכיחות כמה מועמד אחר יהיה טוב יותר, למרות שזה לא נראה כך. לדעתי עד לבחירות נגיע גם לקונספירציות שריבלין ממומן על ידי הקרן החדשה והקרן לידידות ביחד, והוא בכלל שתול שלהן בתוך הליכוד.
בשיחות שהיו לי לאחרונה עם חברי כנסת בליכוד, בבית היהודי, בש"ס וביהדות התורה שמעתי לופים מחשבתיים שהדהימו אותי בכל פעם מחדש. שימו לב, למשל, לטיעון החרדי הבא: "אבל ביבי תומך בו! ואנחנו לא נתמוך במי שביבי תומך בו אחרי שממשלת הרשע הזו פוגעת בכל מה שקדוש ויקר לנו!". התשובה ההגיונית היא כמובן: "נכון, אתה צודק, אם ביבי היה מריץ לנשיאות את שרה, יכולת לנקום בו ולא להצביע בעדה. אבל ביבי לא תומך בריבלין. הוא נאלץ לתמוך בו, ורוב הפרשנים מעריכים שבקלפי הוא בכלל יצביע פואד, ממש כמו מה שאתה מתכנן לעשות, אדוני הח"כ. אז האם אתה דופק את ביבי ולכן מצביע למועמד שהוא תומך בו פומבית אבל בעצם לא רוצה אותו ולא בוחר בו, או שבסופו של דבר אתה מצביע יחד עם ביבי למועמד שביבי באמת רוצה שינצח?". עם כאלה פלפולים, כבר עדיף ללמוד דף גמרא.
ואלה עוד נימוקים אידיאולוגיים. מה נאמר על סתם נקמנות פנים-סיעתית מגעילה? באמת קשה לי לדמיין אנשים כמו לימור לבנת וסילבן שלום עומדים מאחורי הפרגוד – חושבים על בוראם, על הוריהם, על הבוחרים שלהם – ושמים פתק של מועמד אחר. אין דרך אחרת לומר זאת, זו תהיה פשוט בגידה ברבבות ששלחו אותם לכנסת ומצפים מהם לבחור בנשיא שהכי קרוב לאידיאולוגיה שלהם.
4. ובעצם, למה נשיא זה תפקיד כזה חשוב בכלל? זה הרי תפקיד כמעט בלי סמכויות ביצועיות. הכול דיבורים. כלומר, ביום שלישי הקרוב לא ייבחר נשיא למדינת ישראל אלא נואם ראשי למדינת ישראל. אז אולי צריך רק להסתכל על הנאומים של המועמדים ולראות איזה שיח הם יביאו. מאחד או מפלג, מכיל או מקטב, משמעותי או סתמי. לכן טוב שהוקם לאחרונה האתר המושקע "רוביקון" שבו מבחר מנאומיו של רובי ריבלין לאורך השנים, מנאומו הראשון בכנסת ב 1988 ועד לימי הזיכרון והעצמאות, דרך הספדים ליצחק רבין ונאומים על המחאה החברתית. מבין ששת הנואמים הראשיים שעומדים בפנינו, אין ספק שזה פס הקול שיעשה הכי טוב למדינה בשבע השנים הקרובות.
הנה פסקה אחת מנאום שלו על יהונתן פולארד: "היום עלינו להכות על חטא. כמו אחי יוסף בשעתם, גם אנחנו צריכים להכות על חטא, חטא מכירת אחינו יהונתן. כמו אחי יוסף, אנו אומרים היום לעצמנו, החברה הישראלית אומרת לעצמה: אבל אשמים אנחנו, על אחינו-בשרנו, יהונתן, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו, ולא שמענו... שמו של יהונתן עלה לא פעם כקלף מיקוח ששומרת ארצות הברית, לקידום המשא ומתן המדיני בין ישראל והפלשתינים. כך ששחרורו יהיה בבחינת מחווה, בתמורה לוויתור על שטחי מולדת. אנו אמנם מצפים בכל מאודנו לשובו של יהונתן, אולם אל לאיש להשתמש בו כמשקל נגד לארץ ישראל. שחרורו של פולארד הוא נושא נפרד ועצמאי בתוך מערכת יחסינו עם האמריקנים, ועלינו להמשיך ולתבוע את שחרורו ללא הרף".
ובתקופה פוליטית כה רוויה בהתנשאות יאיר-לפידית ובשנאה יש-עתידית, שימו לב לפסקה הבאה מנאום של רובי על החרדים: "מטרתנו בשום אופן איננה לכווץ את החרדים או את החרדיות. זהו ביטוי איום שמזכיר לנו ימים אפלים ורעיונות אפלים, ואני מגנה אותו מכול וכול. עלינו לזכור שמדינת ישראל הוקמה על ידי ציונים, אך היא איננה מדינת הציונים בלבד, אלא מדינת היהודים כולם וביתם של כל האזרחים הגרים בה".
את הנאום הזה הוא לא נשא בישיבת מיר אלא בכנס של לשכת עורכי הדין, ודווקא שם ניבא מראש, לפני שנתיים, את כל הכשלים בשיח הנוכחי בניסיון לחוקק מחדש את חוק טל, והוכיח שהוא מבין בנושא יותר מרבים מהפוליטיקאים שעסקו השנה בסוגיה: "הדמוקרטיה אינה יכולה להפעיל אמצעי כפייה כלפי ציבור כל כך גדול מבלי לסכן את המרקם החברתי שלה ואת החוסן שלה. צריך להודות על האמת: חלק מהבעיה של חוק טל נבע מכך שהיו יותר מתגייסים מאלו שהצבא הצליח לשבץ. הצבא לא היה מוכן לקלוט, תקציבית ואירגונית, חרדים רבים שרצו להתגייס. כל הצעת חוק שעניינה גיוס בכפייה, מבלי שנעשה ניסיון כנה להדברות בין הצדדים, יש להתייחס אליה כהצהרת חוק. הצהרה, המכוונת כלפי הפופוליזם הפוליטי ולא כלפי פתרון הבעיה".
טוב, מפתה לצטט עוד ועוד. ניכרים דברי אמת. אז הנה רק קטע אחד מתוך הספד מרגש על חנן פורת ז"ל: "אילו יכולתי שלא לדבר, הייתי מתעטף בשתיקה. שתיקה על ייסוריו, ועל אמונתו, שתיקה על חיוכו ועל מאור פניו, שתיקה על שירת חייו שנדָמָה, ולא תלווה אותנו כבעבר... לעולם לא נדע אילו ייסורים גברו בתוכו: אם ייסורי הגוף והבשר, או ייסורי הלב והנפש על העם התועה בדרך, על הארץ שנתרחקה מהחזון, על הפירוד והמחלוקת בתוכנו, ועל האמונה שכהתה ושאיננה עוד כפי שבערה".
ויש גם נאומים שבהם הטקסטים אינם שלו כלל. כזה היה נאום הכניסה שלו לתפקיד יו"ר הכנסת. את הנאום הוא פתח כך, כשהוא נשנק מבכי (כן, אני יודע שתקציב הממחטות של בית הנשיא הולך לגדול בקדנציה הזו): "אוחילה לא ל, אחלה פניו, אשאלה ממנו מענה לשון, לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". הוא סיים את אותו נאום במילים הבאות: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל, הורם מה שיאמרו, הבינם מה שידברו, השיבם מה שישאלו, ידעם איך יפארו, שלא ייכשלו בלשונם, ולא יינקשו בשינונם, ולא יבושו במשענם, ולא ייכלמו בם שאונם, ואל יאמר פיהם דבר שלא כרצונך. כן יהי רצון".
5. רגע, ככה קונים אותי, בציטוט של כמה תפילות ופסוקים? הרי גם דליה איציק בטח מצטטת פסוקים בימים אלה באוזניו של כל ח"כ דתי מזדמן, וגם עוד תשבץ המון תפילות נאות ופיוטים בנאום ההכתרה שלה לנשיאה. בהחלט ייתכן. רק שבמקרה כזה אני כבר לא אהיה בארץ כדי לעקוב. איאלץ להכריז, כבגין בשעתו: "איני יכול עוד".
וארי קצב ורפס חסר רק אחד לחזק שזה לא דמות למופת
בשעות האמת ריבלין יביא את אותן האיכויות שלו
שהופיעו בשעות האמת הקודמות.
שלי יחימוביץ' הרעיפה עליו שבחים ועודדה אותו במרץ
בדרכו לכיסא הנשיא.
מעורר תהיות לגבי מה אנחנו עוד לא יודעים.
(ועכשיו, אחרי ש"רפס" הגדיר רף חדש ותקדימי
במידת האקטיביזם והעצמאות של הנשיא -
אנחנו מבינים שזה לא רק דיבורים).
את דעותיו כולם יודעים.
ובבית הנשיא אין יותר מידי מה להזיק.
כמה צרות וכאב ראש גרם בפעלתנות ובחופשיות שלו.
פעם גם היועץ המשפטי היה רק יועץ.
עד שהוא החליט שהוא כבר יותר מזה...
שמאלני לא הייתי רוצה לראות מצד שני ימני יקרעו לו את הצורה אם הוא לא יישר קו (עיין ערך משה קצב).וזה יהיה הפסד לימין
אני הייתי מעדיף את פואד לטובתו של רובי..
בס"ד
כרגע זה רק ביבי והחרדים (שרוצים שוב לנסות לשכנע את דוד לוי) בעד.
אגב, יכול להיות שזה המהלך שיקשר בניהם שוב?
הרי ביבי מפחד עכשיו, אחרי חוק הגיוס, לעצבן את החרדים בעוד כמה דברים.
בס"ד
אבל הנתק יגיע מכיוון החרדים ולעומת זאת ביבי, שמפחד כרגע על מעמדו, ינסה לקרב.
זה מה שאומרים המרגיעים מחוק הפונדקאות שביבי לא יתן לזה לעבור מכיוון שזה יפתח עוד חזית עם החרדים, וזה דבר שהוא לא רוצה (למרות שהטענה הזאת מעט תמוהה, מכיוון שאם אני לא טועה אז לביבי יש קשר לתרגיל שעשו יש עתיד לבית היהודי שהראשונים לא תמכו בחוק עם המחבלים למרות ההסכם בין המפלגות).
שהיא אשתו של יצחק רביץ, מהפעילים הבולטים של דגל התורה ובנו של ח"כ אברהם רביץ.
לא כל ום נופלת הזדמנות של מישהי משלהם בתוך משכן הנשיא עם עדכונים שוטפים..
ריבלין בטוח יקח אותה איתו(היא הולכת איתו שנים באש ובמים).
מה שיגרום למבוגרים במפלגה (אייכלר, פורוש וליצמן) כנראה לרצות אותו..
אני מניח שלגפני זה לא מספיק יעזור..
חמיה היה ממקימי דגל התורה - סיעתו של גפני
להזכירכם מדובר בבחירות שנעשות מאחורי פרגוד והבוחרים נמנים על גדולי המאכרים והפוליטיקות הקנות במדינה-
דהיינו חברי הכנסת.
אין בחירות שמועמדים שלא קיבלו אפילו 10 קולות בבחירות (סף החתימות הדרוש לריצה לנשיאות) שואלים מה ארע כאן, וכיצד כאלה שהבטיחו להם "בהן צדק" ובקריצות עין שקולם מובטח- חזרו בהם מאחורי הפרגוד..
סיבוב שני- ריבלין ופואד
מנצח- ריבלין
בס"ד
סיבוב שני: ריבלין ופואד
מנצח: ריבלין.
עד עכשיו נטתי לרצות את ריבלין, אבל לאחרונה הביאו לי עוד כמה נקודות הסתכלות לגביו,
השאלה אם יש משהו יותר עדיף?
אבל אני אישית מעדיפה את איציק.
כנראה ריבלין יזכה.
(אם כולנו חושבים אותו דבר זה אומר משהו...?)
בס"ד
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/277601
ריבלין עומד לקחת את הנשיאות בהליכה איטית,
לסיבוב השני מולו אני מעריך שתעלה דליה איציק.
מעניין רק במי החרדים יתמכו עכשיו?
בס"ד
בכיכר השבת פורסם ביום שישי מאמר רחב על זה בו תוקף הכותב את תמיכת הח"כים בדליה איציק וטוען שאם הם אכן תומכים בה אז יש לפרק את מפלגת ש"ס (ולהרכיבה מחדש).
אגב, הכותב, שהאתר מגדיר אותו כאיש שמאל חרדי, דווקא קורא לח"כים החרדים לתמוך במצב הקיים בח"כ מאיר שיטרית.
(ולא אני לא מסכים בכלל עם הכתוב, למעט העובדה שעל פי ההלכה ישנה בעיה לבחור באישה לתפקיד ציבורי).
על פי כתבה נוספת בכיכר השבת נכתב עוד לפני שפואד הודיע על פרישתו שב'דגל התורה' יעדיפו לבחוק בו או באיציק.
לעומת זאת באתר החדשות החרדי קוקר מובא פרסום ראשון שעל פיו ישם קולות ב'יהדות התורה' שכלל לא להשתתף בבחירות לנשיאות בעקבות פרישתו של פואד, ההחלטה כמובן בנושא תובע להכרעת רבני המפלגה
בש"ס יש לה תמיכה רחבה וגם ביהדות התורה נשמעים קולות כאלה.
אולי איציק או שטרית יעלו לסיבוב שני
אחרי פרישתו של בנ"א נראה כי לסיבוב השני יעלו איציק ורבלין.
אבודה!אחרונה
מרדכימנצח ריבלין.
איך אתם עם העובדה שאתם מכניסים במו ידיכם והשתדלותכם נציגים של פייגלין לכנסת?
לא עברתי על מי כל נציג מטעם זהות שנמצא במספרים הריאליים אבל המצע של זהות ידוע, והוא לא מאוד שמרני.
לא רק בענייני כלכלה וממשל אלא גם בנושאים כמו חינוך וזהות יהודית, גיור, שבת, נישואים אזרחיים ועוד במדינת ישראל.
תאוקרטיה?
חכים נבחרי ציבור כמובן
יש הרבה נושאים חשובים. חלקם מכעיסים או חשובים לחלקים שונים בקרב אנשים שהם מצביעים לגוש הימין מבחינה פוטנציאלית - וזה מובן גם מבלי להיכנס אליהם.
אבל למען האמת, הטיפול בכמעט כל הנושאים החשובים והבוערים יכול להידחות בכמה שנים גם אם זה יהיה מבאס, מכעיס, מעצבן ומזיק.
בסופו של דבר, אפשר יהיה לטפל בהם ולתקן את מה שצריך.
אבל, ישנו נושא אחד שעומד על הפרק שהוא מהווה הזדמנות חד פעמית שספק אם אי פעם תחזור והוא הדבר הקריטי ביותר למדינה ישראל כיום:
הכנסת הקרובה תיבחר עשרה שופטים לבית המשפט העליון!
זה אירוע שאני לא בטוח שיש לו תקדים ואני לא בטוח שיתרחש שוב בעתיד הנראה לעין.
זה אומר ששני שלישים משופטי העליון ימונו ע"י הכנסת הקרובה.
השופטים הללו יעצבו את בית המשפט העליון לעשרות שנים קדימה.
זה יהיה ההבדל בין כנסת וממשלה מתפקדות בהתאם לרצון הציבור לבין תיאוקרטיה פרוגרסיבית שתכפה על כולנו את הערכים המטורללים שלה.
המצב נכון להיום הוא כזה: יריב לוין הצליח להעביר חוק לשינוי הועדה לבחירת שופטים.
חוק טוב ומאוזן שמחייב הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה כדי לבחור שופטים.
אם האופוזיציה תנצח, היא תבטל את החוק הזה (בנט כבר התחייב על זה מפורשות... כן, אותו בנט שהבטיח לרסן את בג"צ ב-2019 בקמפיין הבחירות שלו ושל שקד) - ואז היא תמנה את מי שהיא רוצה ללא שום התנגדות.
במידה וזה יקרה, הם ימנו שופטים שלידם פוגלמן ועמית ייראו מקצועיים והגונים. אולי אפילו שמרנים.
זו תהיה בכייה לדורות.
אז עזבו אתכם עכשיו מגיוס חרדים או אפילו מהכלכלה (אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל הכלכלה פחות חשובה כרגע) - יש כאן מאורע חד פעמי.
כל כוכבי הלכת התסדרו בשורה כדי שזה יקרה (והרבה עבודה מאוד קשה ועמידה בלחצים של יריב לוין ושמחה רוטמן) - כדי לשים סוף פעם אחת ולתמיד לעריצות המשפטנים.
כרגע, בנקודת הזמן הזאת, הכל זניח.
כל מה שמכעיס אתכם, מפחיד אתכם, מבאס אתכם ומעסיק אתכם - הכל זניח.
תסתכלו קדימה - עשר שנים מהיום. עשרים שנים מהיום.
זה הדבר הכי חשוב *כרגע*.
בשאר, אפשר לטפל בהמשך.
יכולים להסכים, יכולים לא להסכים.
זו דעתי ואני מקווה שהיא תשכנע מישהו.
ושיהיה לנו בהצלחה...
(לא מאמין שאני מסכים אתך כמעט בלי הסתייגות)
שבג"ץ לא ממהר להכריע בעתירות בנושאים האלה כי הוא רוצה לראות מה יהיה בבחירות.
אלא בידי הועדה למינוי שופטים.
הנסיון הנתעב של יריב לוין ביבי ורוטמן להשתלטות פוליטית על הועדה למינוי שופטים גרם כאן למחאה ולאסון חברתי ומדיני גדול.
חייבים לתקן את המצב ולהשיב לקדמותו את ההסדר שהיה עד לחוק החדש.
אם הכנסת החדשה שתבחר תמשיך באותו מהלך נפשע, ישראל לא תשרוד
בעיקר או אך ורק ע"י נבחרי ציבור - ובמקרים הבודדים שלא, לנבחרי הציבור יש זכות וטו (למשל, לשר המשפטים או ראש הממשלה).
הועדה לבחירת שופטים הוקמה בתקופה שבה בית המשפט היה גוף מקצועי ולא פוליטי.
אחרי ההפיכה של אהרון ברק, בית המשפט העליון החל לדון בנושאים פוליטיים ובתפיסות עולם - והרכב הועדה גרם לכך שבית המשפט העליון יהיה מוטה פוליטית בצורה קיצונית.
כיוון שבית המשפט העליון דן בנושאים פוליטיים אז במדינה דמוקרטית, מינוי השופטים צריך להיות ע"י העם ונציגיו.
החוק שעבר מחייב שיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה כדי למנות שופטים לבית המשפט העליון - כך נכון וכך ראוי וכך זה קיים בכל מדינה אחרת בעולם.
אהרון ברק העבריין ושותפיו ביצעו הפיכה והפכו את ישראל לדיקטטורה.
הכנסת היוצאת ניסתה לתקן את המצב ואם היא לא תצליח, מתישהו, תהיה כאן מלחמת אזרחים אמיתית.
משפט עליון מצטיין ששמעו יצא למרחוק בכל העולם.
כל המדינות הדיקטטוריות הנתעבות ביותר בעולם השתלטו על בתי המשפט כצעד ראשון בחיסול הדנוקרטיות. היטלר כמובן, המשטר הבולשביקי בברית המועצות, כל המדינות הקומוניסטיות במזרח ובמערב, ספרד פורטוגל ודרום אמריקה ועכשיו פתאום קפץ לנו יריב לוין הגאון הגדול.
בישראל בתי המשפט שמרו על מקומם כרשות עצמאית על פי העקרון הדמוקרטי הבסיסי של הפרדת רשויות למחוקקת, מבצעת ושופטת.
לא תהיה שום מלחמת אזרחים על הרכב בתי המשפט, אולי זה החלום שלך אבל זה לא יהיה.
הטענה שבית המשפט עוסק בעניינים פוליטיים ולכן פוליטיקאים צריכים לבחור אותו נכון בדיוק כמו הטענה הטפשית ההפוכה - שהרשות המחוקקת או המבצעת מתעסקת בעניינים משפטיים ולכן בית המשפט צריך לבחור אותה.
אף אחד בעולם לא התפעל מבית המשפט שלנו. להיפך, שופטים בבתי משפט עליון אחרים בעולם מתחו עליו ביקורת קשה. (ריצרד פוזנר, רוברט בורק, דיטר גרים, ג'ון גריפית', מרק טושנט אה, וגם ועדת ונציה...)
ממה בדיוק יש להתלהב? מהעבריין אהרון ברק ששיקר בפסק דין ואז התגאה בכך בראיון?
על זה מקור גאוותך?
תקרא מה שכתבת: "כל המדינות הדיקטטוריות הנתעבות ביותר בעולם השתלטו על בתי המשפט כצעד ראשון בחיסול הדמוקרטיות" - אני לא יכול להסכים איתך יותר.
מסכים עם כל מילה וזה בדיוק מה שעשה אהרון ברק יחד על נושאי הכלים שלו אמנון רובינשטיין ואוראל לין.
ככה בדיוק החלאות ביטלו את הדמוקרטיה הישראלית.
בישראל לא "שמרו" על שום דבר.
בית המשפט העליון - עד ההפיכה של אהרון ברק - לא התערב בסוגיות פוליטיות. נקודה.
אתה יודע מה היתה עמדתו של בן גוריון ביחס לבית משפט שפוסל חוקים? בא נגיד שיריב לוין הוא אקטיביסט משפטי לעומתו.
העבריין - על פי הודאתו שלו - אהרון ברק לא "שמר" על שום דבר אלא השמיד את היחסים התקינים שבין הרשויות.
בסופו של דבר, סופה של כל דיקטטורה הוא זהה והיא כוללת מלחמת אזרחים.
יש מדינות ששמרו על הדמוקרטיה שלהן, יש כאלה שכבר עברו את התהליך ויש כאלה שיעברו אותו.
אני מקווה שנוכל להימנע ממנו ולהגן על הדמוקרטיה ולא להגיע לכדי מלחמת אזרחים - אבל העם לא יקבל את העובדה שחבורה של אנשים מושחתים שממנים את עצמם תפסו בכח את השלטון.
אגב, זה בדיוק מה שבן גוריון אמר - העם לא יקבל את זה.
הטענה שלך שיש סימטריה בין בית המשפט לכנסת ולממשלה היא מטומטמת לחלוטין.
שיעור אזרחות קצר:
לבית המחוקקים יש את מלוא הסמכות לעסוק בכל נושא שהוא. למה?
כי מקור הסמכות של הכנסת היא העם. העם הוא הריבון בדמוקרטיה.
לכן, הכנסת יכולה וצריכה וחובתה לעסוק בכל נושא ובכל תחום - כולל הסדרת מערכת המשפט - בגלל שהיא נציג הריבון.
לעומת זאת, בית המשפט העליון שואב את כוחו מחקיקה של הכנסת!
לפי עיקרון חוקיות המנהל, רשות לא יכולה לבצע שום דבר שהיא לא קיבלה הסמכה מפורשת בחוק לעשות - וכנופיית ברק את גולפריינד מעולם לא קיבלה סמכות לפסול חוקים או לבטל החלטות ממשלה.
מעולם!
יתרה מזאת, זה לא שהכנסת פשוט מעולם לא חשבה לתת להם את הסמכות אלא שהדבר עלה בדיונים ונדחה ע"י חברי הכנסת.
כשעבר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו היה כבר סעיף מוכן שמקנה מפורשות את הסמכות לבית המשפט העליון לפסול חוקים - אבל בסופו של דבר הוא לא עלה להצבעה.
למה?
כי הכנסת בכוונה לא היתה מוכנה לתת לו את הסמכות הזאת.
אין סמכות בלי אחריות.
חברי הכנסת צריכים לעמוד לבחירת הציבור בכל מערכת בחירות - על שופטי בג"צ אין שום בקרה. שום בלמים. אפס אחריות - אבל 100% סמכות.
ככה זה בדיקטטורות, לא בדמוקרטיות.
מעמד הרשויות צריך להיות שווה ועל כולן לנהוג עם פי החוק ועל פי ערכי היסוד של חברה דמוקרטית.
ברגע שמפרים את האיזון כל מוסדות המדינה מזדעזעים.
(בעניין רמיזתך כאילו בין שופטי בית המשפט העליון יש עבריינים, אני מציע שלא נתחיל לספור את כמות העבריינים בכנסת בממשלה ובזרועות הממשלה)
גם אם הכנסת מיצגת את הריבון, אין זה אומר שהיא יכולה לחוקק ולעשות כאוות נפשה. הכנסת כפופה לערכי היסוד האנושיים והדמוקרטיים ואם היא מפרה אותם מופר החוזה שבין האזרח לבין מדינתו.
בכך שאני מצביע עבור אדם מסויים או רשימה מסויימת זה לא אומר שמעתה הם חופשיים לעשות כל מה שבא להם.
אף אחד לא רשאי לשלול את זכויות האדם שלנו, אף אחד לא רשאי לשלול את זכויות הפרט שלנו, אף אחד לא רשאי לשלול את הזכות לשוויון בין בני אנוש ובין אזרחים, אף אחד לא רשאי לשלול את חופש הדת ואף אחד לא רשאי לשנות סדרי שלטון דמוקרטיים.
ואחרון אחרון, ממשלה חייבת לנהוג בשכל, ממשלה חייבת להבטיח ככל הניתן שלום והרמוניה בין חלקי הציבור, ממשלה חייבת לפעול באופן שיבטיח את שלום המדינה, בטחונה וכלכלתה.
ממשלה וכנסת שרואים כי צעדיהם ותכניותיהם פוגעים פגיעה קשה בציפור נפשם של אזרחים רבים ונתקלים בהתנגדות ציבורית קשה ותקיפה צריכים לשקול היטב את צעדיהם כדי לשמור על הפקדון היקר שהופקד בידם.
ביבי ומרעיו כשלו בכך בכל המובנים ולצערי אני לא רואה מי יוכל לחלץ אותנו מהמצב
העובדה שמאז ההפיכה של אהרון ברק, השופטים מרשים לעצמם לבטל חוקים ואפילו חוקי יסוד - היא ביטול הדמוקרטיה הישראלית.
אני לא יודע אבל אולי כן?
נגיד שמחר יחוקקו שאסור לילדים לאכול במבה, האם לדעתך אפשר או אי אפשר לבטל כזה חוק?
אהרון ברק המציא יש מאין, שחוק יסוד גובר על חוק רגיל - ולכן אם חוק שנחקק סותר חוק יסוד, הוא בטל. לכל השופטים עד אהרון ברק היה ברור שאין סמכות כזאת.
בנוסף - אהרון ברק המציא את המושג 'פרשנות תכליתית' כלומר הוא בכלל לא מחוייב ללשון החוק, אלא מפרש את חוקי היסוד איך שבא לו, גם כשההבנות שהוא המציא לא כתובות בלשון החוק, ואפילו כשידוע מהפרוטוקולים של הכנסת שאין זו כוונת המחוקק.
הדוגמא המובהקת היא שהוא דחף ל"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", את ערך השוויון שלא מופיע בו בכוונה, היה דיון בכנסת והוחלט לא להכניס את השוויון לחוק - ועל פי זה פסל חוקים.
בקדנציה האחרונה שופטי בג"ץ הגדילו לעשות, ולפי כל מיני המצאות פסלו חוק יסוד. כאן הם כבר ממש כורתים את הענף שעליו יושבים - כל ההמצאה של ברק, שהוא יכול לפסול חוקים, היתה כי חוק יסוד גובר עליהם, אם הם פוסלים חוק יסוד - אז אין לו ערך מיוחד וגם אין להם שום מקור סמכות.
לא סתם פרופ' ריצ'ארד פוזנר, גדול המשפטנים בעולם בדור הזה, הגדיר את אהרון ברק "פיראט משפטי", הוא שדד לעצמו סמכויות שאיש לו נתן לו.
ולא התקינה תקנות שיכולות לווסת את הפעולות הללו של בית המשפט העליון?
מראש, הוא פועל בניגוד לחוקים ועושה דברים שהוא מעולם לא הוסמך בחוק לעשות.
דבר שני - זו היתה בדיוק הרפורמה המשפטית.
צמצום עילת הסבירות - זה היה בדיוק זה.
מה עשו עברייני העליון?
פסלו את התיקון לחוק. חוק יסוד - לא סתם.
כלומר, אם עד אז הם אמרו שהם פוסלים חוקים כי הם סותרים חוקי יסוד - מה שהיה חרטוט, אבל נניח שזה היה עוד נשמע לגיטימי למי שלא מכיר את כל הסיפור - כאן, הם פשוט פסלו חוק יסוד על סמך זה שממש ממש בא להם.
זהו.
אז איך אפשר להגביל את בית המשפט העליון אם כך?
כאמור, אין שום דבר כיום שמגביל אותו.
אם הממשלה מחליטה משהו, העבריינים מבטלים.
אם הכנסת מחוקקת - העבריינים פוסלים.
דיקטטורה מוחלטת.
אז תגיד לי אתה - איך אפשר להגביל את בית המשפט העליון במצב כזה?
מה מגביל אותם היום מלבטל כל החלטה של כל גורם שהוא שתרצה להגביל אותו?
כאמור, זו לא תיאוריה - זה מה שקורה בפועל.
וגרמתם לצבא לא להיות כשיר כשהחמאס פלש.
אבל זה לא מאוד משנה, הכנסת חוקקה - בגץ ביטל או רוקן ממשמעות.
את הסמכות הזאת.
הסעיף בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כבר היה כתוב - אתה יכול למצוא טיוטה שלו באינטרנט די בקלות - אבל לא עלה להצבעה כיוון שלא היו לו רוב.
למה תמיד הדמגוגיה הזאת מופנית כלפיי הכנסת?
ואם מחר בג"צ יוציא פסיקה שאוסר לילדים לאכול במבה - האם אנחנו צריכים לקיים את הפסיקה הזאת?
דמגוגיה עובדת לשני הכיוונים.
לפי דבריך אין למחוקק שום מגבלה כל עוד יש לו רוב בכנסת.
אני בוודאי לא אומר שאין לבית המשפט מגבלות.
ואם המחוקק ירצה לאסור שמירת שבת?
ואם הוא ירצה לאסור הצבעת נשים
ואם הוא ירצה להעלות קרבנות אדם...
מה המגבלות של המחוקק?
ההבדל בינינו שעל המחוקק יש מגבלה - הוא צריך לעמוד לבחירת הציבור.
מה המגבלה שיש היום על שופטי העליון?
כלום!
אתה טוען אחרת?
תן לי דוגמא. אני אמתין...
ואם בית המשפט העליון יאסור על שמירת שבת?
ואם בית המשפט העליון יאסור על דתיים להצביע?
ואם בית המשפט העליון יחליט להקריב תינוקות חרדים למולך?
מה המגבלות של בית המשפט העליון?
מעמד הרשויות לא שווה - זו דמוקרטיה.
הריבון הוא העם בהגדרה. זו משמעות המילה!
אין "ערכי יסוד" של חברה דמוקרטית למעט ערך אחד: העם הוא הריבון והעם יחליט על גורלו. נקודה.
אני לא רומז שאהרון ברק הוא עבריין - הוא שיקר בפסק דין ולא רק שהוא הודה בזה, הוא אף התגאה בזה.
שופט שמשקר בפסק דין הוא עבריין בהגדרה וזה לפי ההודאה שלו עצמו.
כמו כן, שופט שלא פועל במסגרת הסמכויות שניתנו לו עפ"י חוק עובר על החוק - הוא עבריין. זה הופך את כל שופטי העליון לעבריינים.
לא מסובך.
בכנסת אין עבריינים - אלא אם מי מהם הורשע וקלונו הסתיים.
לו היו מורשעים, היו יושבים בכלא.
אם הכנסת היא הריבון אז זה בדיוק-בדיוק מה שזה אומר. הכנסת יכולה לעשות מה שהיא רוצה.
היא גם יכולה להחליט להגביל את עצמה עפ"י חוק כפי שהיא עשתה בלא מעט מקרים - אבל בית המשפט לא יכול להתערב אם זה לא המצב.
ריבונו של עולם... יש עליו מגבלות?
כן. אבל רק כאלה שהוא שם על עצמו (למשל, אחרי המבול).
זו המשמעות של ריבון.
והנה הגענו לשקר הגדול: "ערכי היסוד האנושיים והדמוקרטיים".
אין חיה כזאת.
אין ערכי יסוד אנושיים ואין ערכי יסוד דמוקרטיים.
המשמעות של דמוקרטיה היא שהם מחליט מהם הערכים שהוא רוצה שיתקיימו בחברה שלו.
זו המשמעות של שלטון העם.
מי שקובע מה "סביר" בדמוקרטיה, הוא העם. הריבון.
חברי הכנסת מצביעים והם אלה שמחליטים. ככה זה עובד בדמוקרטיה.
למה?
כי מישהו הרי חייב להחליט, נכון?
אז למה שזה דווקא אתה? למה שזה יהיה אני?
למה אתה חושב שצריכים לכפות את "הערכים האנושיים" שאתה מאמין בהם ולא את "הערכים האנושיים" שאני מאמין בהם?
מאיפה עזות המצח הזאת מגיעה בכלל?
אין דבר כזה "זכויות אדם" אוניברסליות. זו פיקציה. הכל ענין של מוסכמות חברתיות וזה תלוי מקום וזמן.
לכן, בדמוקרטיה, האזרחים מחליטים.
האם יש לנו הבטחה שהאזרחים תמיד יחליטו חכם או נכון?
לא.
אבל יש לנו הבטחה אחרת: אותם אזרחים, ישאו בתוצאות הבחירות שלהם - וזה בשונה מכל שיטה אחרת.
האם שופטים נושאים בתוצאות הבחירות שלהם?
כשהם הציפו את דרום ת"א במסתננים - הם נשאו בתוצאות? היו לזה השלכות?
כשהם ביטלו את הפרימטר סביב עזה - הם הלכו להילחם שם בסימטאות? מי מהם גר בעוטף?
זה מה שדמוקרטיה נותנת. זה העיקר והיופי בדמוקרטיה.
ממשלה חייבת לנהוג בשכל?
למה?
אני פיסיקאי בהשכלתי ומעולם לא שמעתי על חוק כזה.
ממשלה צריכה לקדם את המדיניות של אלו שבחרו בה - וברוב המקרים, אלה שבחרו בה רוצים לקדם מדיניות שתועיל למדינת ישראל לדעתם.
סה טו.
אתה יודע כמה פעולות פגעו "בציפור נפשם" של ציבורים גדולים בישראל מאז קום המדינה?
הפנקס האדום? ההתנתקות? אוסלו? פינוי מאחזים? חסמי ייבוא? רגולציות מטורללות? ההבאה של סאדאת לנאום בכנסת? מסירת סיני למצרים?
כשמחליטים על נושאים שנמצאים במחלוקת אז "ציפור נפשם" של חלק מהאנשים תיפגע.
זוהי דמוקרטיה - החלטה צריכה להתקבל בסופו של יום ומישהו יקבל אותה.
השאלה היחידה היא מי יקבל את ההחלטה.
בדמוקרטיה, זה העם.
אז אם יש התנגדות תקיפה הכנסת צריכה לחזור בה? הממשלה צריכה לחזור בה?
זו אמירה מאוד מאוד מאוד מסוכנת.
אתה בטוח שחשבת עד הסוף על האמירה הזאת?
אז אם מחר חילונים ירצו תחבורה ציבורית בשבת, כל מה שהם צריכים זה להתנגד בתקיפות - כלומר, באלימות - והכנסת והממשלה יחוייבו לחזור בהן.
אם מחר מתנחלים יתנגדו לפינוי חווה או מאחז - אז כל מה שהם צריכים לעשות זה לחסום כבישים ולשרוף מכוניות - והממשלה תהיה חייבת לחזור בה.
אתה בעצם אומר "כל דאלים גבר".
עברת מדיקטטורה לאנרכיה.
אני מציע שתנסה גם דמוקרטיה מתישהו.
ֿרואים בישראל של היום.
חורבן חברתי, חורבן בטחוני, חורבן כלכלי, שנאת אחים, ועתיד שחור.
באמת תודה וכל הכבוד
אתה זה שלא מוכן לכבד את כללי המשחק הדמוקרטים.
אתה זה שאומר שאם לא עושים את מה שאתה רוצה - אתה תשרוף את המועדון, כשבמקרה הזה המועדון הוא צה"ל.
הימין הוריד את הראש הפני העריצות השמאלנית - אבל לא עוד.
הגזמתם.
זה הכל.
אז תודה רבה לכם אבל אם אתם לא רוצים דמוקרטיה - לכו תגורו באיראן.
שם שיטת הממשלה היא בדיוק כמו שאתם רוצים.
המוחים נגד המהפכה המשטרית לא בקשו שיעשו מה שהם אומרים אלא בקשו למנוע שהממשלה תעשה מה שהיא רוצה.
הפגנות ומחאות הם אמצעי לגיטימי להשפעה על החלטות הממשלה והכנסת, זוהי דמוקרטיה.
וכאשר מיטב בניה של המדינה מתנגדים, אם הממשלה לא תתחשב ותחליט ללכת אתם בקרי - האחריות לחורבן תהיה של הממשלה.
הכוחות שהתנגדו הם החזקים ביותר בישראל. האליטות הכלכליות, החברתיות, המדעיות, הצבאיות, התרבותיות. בלעדיהם אין רפואה, אין מדע, אין חיל אויר, אין מודיעין, אין כלכלה, אין כלום.
למה שממשלה כלשהי תרצה לגרום למדינה כזה נזק?
הממשלה אמורה לעשות מה שהיא רוצה - בשביל זה היא נבחרה.
זה הרעיון.
הפגנות זה בסדר אבל אתם לא הפגנתם - אתם חסמתם כבישים. אתה הצצתם רכבים, שברתם שמשות של רכבים, יריתם זיקוקים על בית ראש הממשלה והכי גרוע: קראתם לסרבנות.
זה כבר לא לגיטימי בדמוקרטיה וזה גם לא חוקי כי הריבון קבע שהמרדה היא עבירה על החוק.
אתם לא מיטב בניה. מצטער.
אתם חבורה של תינוקות מגודלים שהחלטתם להחריב את המדינה - כמו גבר מכה שאומר לאישה "תראי מה גרמת לי לעשות...".
אז לא!
אתם עשיתם את כל זה.
רק אתם.
אתם אשמים.
אולי פספסת כמה שיעורי אזרחות אבל בדמוקרטיה זה "אדם אחד - קול אחד".
זה לא משנה שאתה חושב שהקול של האליטות שווה יותר - כי מאחורי הפרגוד, כולם שווים. זה הרעיון הדמוקרטי.
אם לאותן אליטות לא טוב לחיות בדמוקרטיה - אז שיילכו מכאן לכל הרוחות.
באמת, אם אתה מתנגד לדמוקרטיה, אז לך. עוף מפה. אני אקנה לך כרטיס לאן שתרצה אם תתחייב לא לחזור.
אני לא רוצה בריונים אלימים שלא מוכנים לחיות במדינה דמוקרטית.
הממשלה לא גרמה נזק - הממשלה תיקנה.
אתם גרמתם את הנזק.
רק אתם.
כיף שוב לקרוא אותך
היינו כנראה לוקחים את הבחירות די בקלות כגוש,
כשיש באזור עשרה מנדטים למפלגה משותפת של סמוטריץ וינטר ופייגלין (כשפייגלין מקבל הכי פחות מקומות),
ועוד באזור עשרה לבן גביר.
ומול זה שס חלשה וליכוד לא גדול מדי.
השמיים היו הגבול.
אבל כנראה שכנגד השמיים הם הגבול גם יש כמות לא קטנה של טיפשות בארץ.
לגוש הימין.
חלקם היו מצביעים הנדל/כהנא/בנט בגלל הכעס על אי גיוס החרדים ונטל המילואים השוחק והכבד
תחושת הגנרל, ש'אני הגעתי וכולם יצדיעו' בלבלה אותו - כואב מאוד.
אפילו הוצע לו המקום הראשון, שיהיה הפנים של המפלגה.
אם נציגך היו מורידים את אחוז החסימה למקומו הטבעי 1 חלקי 120 ומאפשרים לאנשים ראויים יותר להתמודד, אנשים שלא הביאו את מחדל השביעי באוקטובר ואנשים שלוקחים אחריות גם אז הסקרים היו נראים אחרת לגמרי, אבל כנראה שיש כמות לא קטנה של טיפשות בארץ.
הדגמה מעולה לסיבת העקשנות של נועם ווינטר,
שישרף הכל כי אכלו לי שתו לי.
ואני לא מתכוון להמשיך לרדת לרמה שלך.
בס"ד
מוזמנים לכתוב את שם המפלגה בלבד, או לנמק.
זה כמובן לא סקר, אין פה מה לרמות או להטריל, סה"כ לראות ולהכיר למי חברינו בפורום (/פורומים) מצביעים.
העיקר, ברגע האמת -צאו להצביע!

אולי לשרשר המלך 😜
תקציר: "היו לי הרבה תוכניות, אבל אכלו לי, שתו לי, הבטיחו ולא קיימו, לא צירפו אותי לוועדות, אבל אם תצביעו לי, אכנס עם חברי "נעם" נוספים והפעם אבצע את מה שתכננתי":
לבין מפלגה עצמאית של 4 חכים שיכולים להכריח שיתנו להם מה שרוצים כי הם אצבע על הקמת הקואליציה.
מעוז בצ"ד זו מפלגה עוינת כי סמוטריץ רואה במעוז מטרד ומעדיף למחוק אותו פוליטית במקרה הרע, או מזלזל בו במקרה הטוב
פעולה לטובת כולם, תוך שישאר לו חופש הצבעה בדברים שהר' טאו אומר.
מעוז התעקש להתפלג מייד אחרי הבחירות,לנהל מו"מ קואליציוני לבד ולפעול כסיעת יחיד - בנתיים הוא גילה את עובדות החיים. מי שבוחר להתנהל לבד - נמצא לבד.
לומר "כך אמר הרב טאו ואני סומך עליו" במילא ישכנע רק את המשוכנעים. אז למה בכלל להתראיין?
וחוץ מזה להראות קשיחות שאין מה לשכנע אותם להתקפל.
התבקש שיתנו לו ריאיון בשבת שלפני הבחירות.
האמת נתנו לכל המפלגות בימין ראיון
וטוב יותר שהוא יהרוס לעצמו ככל האפשר. ככה יזיק פחות וגם אנשים יבינו עם מי יש להם עסק.
אגב - עשיתי לך שירות ללא תשלום ואפילו תודה לא כתבת שם.
שתפגע ברגע שהשמאל יעלה לשלטון בזכותו
שהורסת את תל אביב.
האם יש יהודי נורמלי בעולם שירצה לעלות לארץ שצפויה לחורבן גרעיני?
האם יש משקיע נורמלי בעולם שיבוא להשקיע במדינה שעומדת להחרב בפצצה גרעינית?
האם יש תייר אחד שירצה לבוא לכאן ולמות באסון גרעיני?
האם ביבי יוצא מדעתו רק למען השלטון?
ובמקרים שציינתי זו לא סתם תעמולה אלא דברים מפורשים של ראש ממשלת ישראל.
כל אחד בעולם לוקח את זה ברצינות
לא כפשוטו שביום רביעי תנחת כאן פצצת אטום
לא כולם מכירים את ביבי ויודעים שהוא נוכל ופאניקר
נתניהו מדבר כבר המון שנים על החשש מהגרעין האיראני. הוא בהחלט חושש גם מהאפשרות שהם ישתמשו בגרעין נגדינו. הוא לא הראשון שחושש מנשק גרעיני כך חשש גם מנחם בגין מהכור בעירק והורה להשמידו. הסרטון בא להמחיש את האפשרות המסוכנת שאם תהיה לאיראן פצצת אטום היא תטיל אותה על ישראל. במיוחד כעת אחרי שישראל תקפה את איראן בעוצמה כבר פעמיים. מאיפה באה ההנחה שנתניהו מאיים ומפחיד סתם לא כי הוא חושש באמת מהאפשרות הזו ? בשעה שהוא כמו מנחם בגין מדבר על האפשרות הזו ועל כך שאסור לנו לקחת את הסיכון הזה כבר 15 שנה לפחות.
האשמה שלך מקוממת נגד אדם שמזהיר מפני הסכנה בכל כוחו. מעניין מה היית חושבת על מי שהזהיר בכל כוחם מהסכמי אוסלו ומחירם למשל ?
האם ביבי טוען שבטוח שהאפשרות הזו תתממש ? האם הוא חושב שזה משהו שאפשר או סביר שיקרה בזמן הקרוב ? אני לא חושב כך.
הוא בסך הכל מזהיר מפני סכנה אמיתית שהוא מדבר עליה המון שנים כלל לא בהקשר של הבחירות ב2026. הוא כן חושב,שחלון ההזדמנות לטפל בה צר ויש לו הזדמנות לסיים את המלאכה ביחד עם הממשל הנוכחי בארה"ב. הוא גם חושב שלאופוזיצייה תפיסה אחרת מה שהתבטא בתמיכתם בהסכם אובמה עם האיראנים ובאמירה של אייזנקוט שצריך לחיות עם הגרעין האיראני ובכלל לאורך כל השנה האחרונה האופוזיצייה הסתייגה מהעימות עם איראן ובטח מהיעד של הפלת המשטר.
אפשר בהחלט לחלוק על מדיניותו של נתניהו בנושא האיראני. אבל תפיסתו בעניין עקבית וכלל לא ברור לי מאיפה באה האשמה המרושעת שכל המניע שלו הוא השלטון בשעה שהוא מדבר כך שנים.
ישראל אכן מזהירה בפני האפשרות שלאיראן יהיה נשק גרעיני ויש לזה השפעה.
אבל, האם זה דומה לסרטון בחירות שבו תל אביב עולה בסערה השמימה?
וזה מוצג כאזהרה מיידית אם ביבי לא יבחר, נראה לי חמור מאד.
האם מתחת למעטה של ישראליות של חדאד נמצאת חתירה למדינת כל אזרחיה במקום מדינת היהודים?
בספרו “תנו לי להסביר” (שפורסם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר), המחבר מציג עמדות שעוררות שאלות קשות על עתידה של מדינת ישראל. הנה שני ציטוטים מרכזיים מתוך הספר, הממחישים את תפיסתו:
על חוק הלאום וההתיישבות:
המחבר כותב כך:
"הסעיף השלישי שהייתי מתקן [בחוק הלאום] הוא הסעיף שאומר שהמדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה של יישובים יהודיים ואת ביסוסם."
ומיד לאחר מכן מוסיף:
בסך הכל צריך להוסיף בסוף הסעיף שהמדינה תשקוד גם על פיתוח ההתיישבות לכלל האוכלוסיות בישראל."
השאלה שעולה מתפיסת עולם זו היא: אם נשנה את הסעיף כך, כיצד נוכל בעתיד להתמודד או לפתור את בעיית ההתפשטות וההשתלטות על קרקעות בגליל ובנגב?
על מינויים בכירים וזהות המדינה:
במקום אחר בספר נכתב:
"יתרה מכך, תחשבו על מציאות שבה, לצד ראש ממשלה יהודי, יהיה סגן ראש הממשלה ערבי, ולהפך."
מדברים אלו עולה בבירור כי לשיטתו אין סיבה למנוע מינוי ערבים גם לתפקידי הביטחון הרגישים ביותר – כגון ראש השב"כ, ראש המוסד או הרמטכ"ל. חשוב לציין שבספרו הוא אינו מבדיל בין נוצרים למוסלמים בהקשר זה.
לאן כל זה מוביל?
המטרה היא לעודד גם אחרים ללכת באותו הדרך, במטרה לשנות את אופייה של המדינה – ממדינת הלאום של העם היהודי למדינת כל אזרחיה, בלי לנקוט בכינויים אלו. השינוי הזה נעשה לכאורה בדרכים דמוקרטיות ולגיטימיות של השתלבות וחתירה לתפקידי מפתח, בדומה למודל שבו גורמים מוסלמים פועלים באירופה בשיטת "הכיבוש מבפנים" ומגיעים להשפעה מכרעת. אני לא חושב שחדאד מודע לכך שהשאיפות שלו יכולות להוביל למה שנאמר כאן.
מה דעתכם? האם מדובר בחזון משתלב ומכיל, או בסכנה קיומית לאופייה היהודי של המדינה?
כל מי שמצביע לוינטר כשחדאד לצידו, נותן למעשה יד להפיכת מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה. היו לא יהיה. או לפחות לבזבוז קולות של ימין.
גרסה עם פירוט הפניות בספר בקישור:
ולכן פייגלין לא היה מוכן שיהיה במפלגתו בזמנו. מבחינת חדאד זו מדינת כל אזרחיה ולא מדינת היהודים
מצידי שיציעו לו להיות שר רק שלא ירוץ לבד... ולא הבנתי למה הוא לא מסכים אפילו לבלוק טכני... בן גביר בזמנו התחנן לבלוק טכני, כי הוא לא רצה לשרוף קולות. מצד שני אם בסוף יחסרו לו 3,000 קולות, וזה יהיה ההבדל בין ממשלת ימין או לא.. חבל שאני לא יכולה להריץ סקר בעצמי🙂
כי המשמעות היא דוגמה לערבים איך לכבוש את המדינה מבפנים בדרך נוחה כמו באירופה המערבית. ואז זו רק שאלת הזמן מתי זה יתרחש.
השם אוהב ישראל מקרי לאוהב התרה והארץ.
אין גם לאוסטרלי אינטרס למנע הצבעה לוינטר
טעות אנוש, עמך הסליחה
הוא בצד שלנו מסיבות פרקטיות שונות. אנחנו רוצים עוד אזרחים כמוהו שלא מנסים להרוג אותנו ועסוקים בחיים הפרטיים שלהם שיהיו כמה שיותר טובים.
שבעד מדינת כל אזרחיה.
אנחנו לא מחויבים להצביע לכל חסיד אומות ולכל ידיד יהודים, אם הוא בעד מדינת כל אזרחיה.
בסיס של מפלגה יהודית זה שכל חבריה יהיו בעד מדינה יהודית.
חדאד אמר שהוא שר נפש ישראלי הומיה ולא נפש יהודי הומיה, כי הוא רואה במדינה מדינת כל אזרחיה ולא מדינת היהודים
יש לי הסברים למה בסופו של חשבון אני מצביע למי שאני מצביע, מקבל שיש כאלו שיש להם הסברים טובים למה הם מצביעים לרשימה אחרת.
אבל, אך ורק בתנאי שמצביעים לרשימה שבוודאות עוברת! מי שמתוך טהרנות אידיאולוגית, מצביע לרשימה שלא עוברת או שאולי לא עוברת - הדם שח"ו ישפך אם תקום כאן ממשלת שמאל, על הידיים שלו!
שכלכלת ביטקוין שביבי דבר עליה בצורה זו או אחרת זה בגלל שיתוף בן גביר , סמוטריץ ודומיהם לטוב או לרע בקבלת החלטות על עתיד מדינת ישראל.
יכול להיות לדידך שזה יותר טוב ממשלה אלטרנטיבית אבל לפחות תבין שזה המחיר כאשר "אתה מצביע מהשכל"