סיבוב שני: פואד וריבלין.

זוכה: ריבלין.

בסגנון יהודי

לפני שנים הכרתי באיזה אולפן טלוויזיה את ענת ריבלין, הבת של רובי, שערכה את התוכנית 'ארץ נהדרת'. היא ראתה דוס-מחמד ומיד שחה באוזניי בתסכול אישי: "מה עושים עם אבא שלי? הוא הורס סדרתי של מסיבות יום ההולדת!"

***

1. באייר תשל"ז, מאי 1977, הפתיע מנחם בגין ונבחר לראשות ממשלת ישראל. ביום שבו הגיע ללשכתו לראשונה הוא יצא ממכונית השרד ואז ראה את העיתונאים שמחכים בחוץ. הוא ניגש אליהם בחיוך ושאל: "אתם רוצים לשאול משהו, לדעת משהו?". אחר מהם, יעקב אחימאיר, שאל כך: "אדוני ראש הממשלה, האם תוכל לומר לנו בשעה זו, באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?". בגין לא חשב הרבה ואמר: "בסגנון יהודי", ואז נכנס למשרד ראש הממשלה.
שתי המילים האלה, "בסגנון יהודי", מהדהדות גם 37 שנים אחרי. כמה חסרים פה אנשים שזו התשובה הספונטנית שלהם, ושהיא מגיעה ישר מהלב, לא כי יועץ התקשורת אמר להם שכך צריך לומר. 
ביום שלישי הקרוב יש למדינת ישראל הזדמנות לבחור נשיא בסגנון יהודי. זה עלול לא לקרות, בגלל סימפטום בעייתי במגזר הדתי והחרדי: חוסר היכולת להתפשר על פחות ממושלם. אם הוא לא לגמרי משלנו – אז הוא בכלל לא משלנו.
רובי ריבלין אינו מושלם, אבל נראה שיש ח"כים שבשבילם אף מועמד לא יהיה מספיק מושלם. נכון, הוא לא דתי. נכון, הוא לא הצטרף למורדים בהתנתקות (אם כי תקף אותה בכל הזדמנות ואף הצביע נגדה). נכון, הוא הצביע יחד עם הקואליציה בעד חוק הגיוס, הקיצוץ בקצבאות הילדים ועוד. וכן, הוא ממלכתי מאוד ודמוקרט וליברל אמיתי וגם חלק מהח"כים מהמפלגות הערביות ומהשמאל תומכים בו. 
רגע, מישהו התבלבל וחושב שאנחנו בוחרים את מלך המשיח?

2. לפני כשמונה שנים, הרבה לפני הבחירות לנשיאות, הכרתי לראשונה באיזה אולפן טלוויזיה את ענת ריבלין, הבת של רובי, שערכה את התוכנית 'ארץ נהדרת'. השבוע ביקשתי ממנה רשות לספר על המפגש ההוא, והיא הסכימה. אז ככה: היא ראתה דוס-מחמד ומיד שחה באוזניי בתסכול אישי: "מה עושים עם אבא שלי? הוא הורס סדרתי של מסיבות יום ההולדת של הנכדים שלו. אנחנו גרים בתל אביב והוא פשוט לא מוכן להיכנס לרכב ולנסוע אלינו בשבת בבוקר. זה התחיל כשהוא היה יו"ר הכנסת, כשחשב שאדם בתפקיד כזה ממלכתי צריך לשמור שבת, אבל כבר עברו כמה שנים והוא ממשיך עם זה, גם לא בתפקיד". אמרתי שאני ממש לא יכול לעזור לה בעניין הזה, למעט להמליץ גם להם לנהוג כמוהו, ואז פשוט לעשות את השבת כולם יחד, אצלם או אצלו. 
בעצם, אתם יודעים מה? בואו לא נדבר על רובי. בואו נלך על דרך השלילה, ונדבר תחילה על מתחריו ואחר כך על מתנגדיו. ביחס למתחרים, אני לא רוצה להיות קיצוני ומתלהם. בואו נאמר זאת באופן מעודן: אם דליה איציק תיבחר להיות נשיאת המדינה, ותהפוך לפרצופה הממלכתי של ישראל, אשקול לרדת מהארץ. נזכרתי בימים האחרונים בתחושות של חלקים רחבים בשמאל הישראלי כשביבי ניצח את פרס, לאחר רצח רבין. שמענו כאן בלי הרף התבטאויות בנוסח "הלכה לי המדינה", "צריך להחליף את העם", "שהאחרון יכבה את האור". ופתאום אני חושב שאולי לא הייתי אז מספיק רגיש לתחושות האלה. למה לזלזל? אולי מבחינתם זה כמו שבשבילי דליה איציק תהיה נשיאת המדינה? 
אני לא חושב שצריך לעבור כאן ולנתח מועמד אחרי מועמד, ממאיר שטרית (האיש שאני אף פעם לא זוכר באיזו מפלגה הוא) ועד פרופסור שכטמן (המועמד שהוא מספיק גאון כדי לקבל פרס נובל אבל לא מספיק נבון כדי להבין שלא מכריזים רשמית על מועמדות לנשיאות בעיצומה של שבת קודש). אני גם לא רוצה להידרש לנימוקים מעליבים כמו "היא אישה" (אז מה? זה מספיק כדי להיות נשיאה? כחמישים אחוזים מאוכלוסיית העולם הן נשים, לא?) או "הוא מזרחי" (איזה טיעון גזעני, למען השם). 
ועכשיו נעבור ממתחריו של ריבלין – למתנגדיו. אמור לי מי מתנגדיך ואומר לך אם אני איתך. שימו לב לשני מאמרי דעות ב'הארץ' שקראו בימים האחרונים לא לתמוך בריבלין. בראשון כתב ספי רכלבסקי כי לא ייתכן להצביע בעד מועמד לנשיאות שהגיע לטקס חנוכת 'בית מנחם' ביישוב היהודי בחברון בשנת תשס"ה. בדקתי בגוגל. ריבלין אכן ישב שם, בתמונות מרשיעות מאוד, לצד הרב מרדכי אליהו זצ"ל, לצד נתן שרנסקי שליט"א ולצד מתיישבי חברון ובכירי הרבנים של חסידות חב"ד. איום ונורא. אבל חכו, זה לא העוון היחיד שלו. אריק יופה, ממנהיגי התנועה הרפורמית בארצות הברית, תקף אותו על כך שהוא מסרב לקרוא לו "רב". "ריבלין לא מכיר ברבנים הרפורמיים כרבנים אמיתיים", מאבחן יופה, ומוסיף ומספר איך בשנות השמונים לקח את רובי לתפילה רפורמית בארצות הברית והתאכזב לגלות כמה האורח לא אהב את מה שראה שם ואף אמר זאת אחר כך בריאיון.

3. אבל מה הם כל הדיבורים הרציונליים האלה מול הקונספירציה. כמה כיף להיות מיעוט נרדף והזוי ובעיקר קונספירטיבי. להאמין בתיאוריות סתרים שמוכיחות כמה מועמד אחר יהיה טוב יותר, למרות שזה לא נראה כך. לדעתי עד לבחירות נגיע גם לקונספירציות שריבלין ממומן על ידי הקרן החדשה והקרן לידידות ביחד, והוא בכלל שתול שלהן בתוך הליכוד.
בשיחות שהיו לי לאחרונה עם חברי כנסת בליכוד, בבית היהודי, בש"ס וביהדות התורה שמעתי לופים מחשבתיים שהדהימו אותי בכל פעם מחדש. שימו לב, למשל, לטיעון החרדי הבא: "אבל ביבי תומך בו! ואנחנו לא נתמוך במי שביבי תומך בו אחרי שממשלת הרשע הזו פוגעת בכל מה שקדוש ויקר לנו!". התשובה ההגיונית היא כמובן: "נכון, אתה צודק, אם ביבי היה מריץ לנשיאות את שרה, יכולת לנקום בו ולא להצביע בעדה. אבל ביבי לא תומך בריבלין. הוא נאלץ לתמוך בו, ורוב הפרשנים מעריכים שבקלפי הוא בכלל יצביע פואד, ממש כמו מה שאתה מתכנן לעשות, אדוני הח"כ. אז האם אתה דופק את ביבי ולכן מצביע למועמד שהוא תומך בו פומבית אבל בעצם לא רוצה אותו ולא בוחר בו, או שבסופו של דבר אתה מצביע יחד עם ביבי למועמד שביבי באמת רוצה שינצח?". עם כאלה פלפולים, כבר עדיף ללמוד דף גמרא.
ואלה עוד נימוקים אידיאולוגיים. מה נאמר על סתם נקמנות פנים-סיעתית מגעילה? באמת קשה לי לדמיין אנשים כמו לימור לבנת וסילבן שלום עומדים מאחורי הפרגוד – חושבים על בוראם, על הוריהם, על הבוחרים שלהם – ושמים פתק של מועמד אחר. אין דרך אחרת לומר זאת, זו תהיה פשוט בגידה ברבבות ששלחו אותם לכנסת ומצפים מהם לבחור בנשיא שהכי קרוב לאידיאולוגיה שלהם.

4. ובעצם, למה נשיא זה תפקיד כזה חשוב בכלל? זה הרי תפקיד כמעט בלי סמכויות ביצועיות. הכול דיבורים. כלומר, ביום שלישי הקרוב לא ייבחר נשיא למדינת ישראל אלא נואם ראשי למדינת ישראל. אז אולי צריך רק להסתכל על הנאומים של המועמדים ולראות איזה שיח הם יביאו. מאחד או מפלג, מכיל או מקטב, משמעותי או סתמי. לכן טוב שהוקם לאחרונה האתר המושקע "רוביקון" שבו מבחר מנאומיו של רובי ריבלין לאורך השנים, מנאומו הראשון בכנסת ב 1988 ועד לימי הזיכרון והעצמאות, דרך הספדים ליצחק רבין ונאומים על המחאה החברתית. מבין ששת הנואמים הראשיים שעומדים בפנינו, אין ספק שזה פס הקול שיעשה הכי טוב למדינה בשבע השנים הקרובות.
הנה פסקה אחת מנאום שלו על יהונתן פולארד: "היום עלינו להכות על חטא. כמו אחי יוסף בשעתם, גם אנחנו צריכים להכות על חטא, חטא מכירת אחינו יהונתן. כמו אחי יוסף, אנו אומרים היום לעצמנו, החברה הישראלית אומרת לעצמה: אבל אשמים אנחנו, על אחינו-בשרנו, יהונתן, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו, ולא שמענו... שמו של יהונתן עלה לא פעם כקלף מיקוח ששומרת ארצות הברית, לקידום המשא ומתן המדיני בין ישראל והפלשתינים. כך ששחרורו יהיה בבחינת מחווה, בתמורה לוויתור על שטחי מולדת. אנו אמנם מצפים בכל מאודנו לשובו של יהונתן, אולם אל לאיש להשתמש בו כמשקל נגד לארץ ישראל. שחרורו של פולארד הוא נושא נפרד ועצמאי בתוך מערכת יחסינו עם האמריקנים, ועלינו להמשיך ולתבוע את שחרורו ללא הרף". 
ובתקופה פוליטית כה רוויה בהתנשאות יאיר-לפידית ובשנאה יש-עתידית, שימו לב לפסקה הבאה מנאום של רובי על החרדים: "מטרתנו בשום אופן איננה לכווץ את החרדים או את החרדיות. זהו ביטוי איום שמזכיר לנו ימים אפלים ורעיונות אפלים, ואני מגנה אותו מכול וכול. עלינו לזכור שמדינת ישראל הוקמה על ידי ציונים, אך היא איננה מדינת הציונים בלבד, אלא מדינת היהודים כולם וביתם של כל האזרחים הגרים בה". 
את הנאום הזה הוא לא נשא בישיבת מיר אלא בכנס של לשכת עורכי הדין, ודווקא שם ניבא מראש, לפני שנתיים, את כל הכשלים בשיח הנוכחי בניסיון לחוקק מחדש את חוק טל, והוכיח שהוא מבין בנושא יותר מרבים מהפוליטיקאים שעסקו השנה בסוגיה: "הדמוקרטיה אינה יכולה להפעיל אמצעי כפייה כלפי ציבור כל כך גדול מבלי לסכן את המרקם החברתי שלה ואת החוסן שלה. צריך להודות על האמת: חלק מהבעיה של חוק טל נבע מכך שהיו יותר מתגייסים מאלו שהצבא הצליח לשבץ. הצבא לא היה מוכן לקלוט, תקציבית ואירגונית, חרדים רבים שרצו להתגייס. כל הצעת חוק שעניינה גיוס בכפייה, מבלי שנעשה ניסיון כנה להדברות בין הצדדים, יש להתייחס אליה כהצהרת חוק. הצהרה, המכוונת כלפי הפופוליזם הפוליטי ולא כלפי פתרון הבעיה".
טוב, מפתה לצטט עוד ועוד. ניכרים דברי אמת. אז הנה רק קטע אחד מתוך הספד מרגש על חנן פורת ז"ל: "אילו יכולתי שלא לדבר, הייתי מתעטף בשתיקה. שתיקה על ייסוריו, ועל אמונתו, שתיקה על חיוכו ועל מאור פניו, שתיקה על שירת חייו שנדָמָה, ולא תלווה אותנו כבעבר... לעולם לא נדע אילו ייסורים גברו בתוכו: אם ייסורי הגוף והבשר, או ייסורי הלב והנפש על העם התועה בדרך, על הארץ שנתרחקה מהחזון, על הפירוד והמחלוקת בתוכנו, ועל האמונה שכהתה ושאיננה עוד כפי שבערה". 
ויש גם נאומים שבהם הטקסטים אינם שלו כלל. כזה היה נאום הכניסה שלו לתפקיד יו"ר הכנסת. את הנאום הוא פתח כך, כשהוא נשנק מבכי (כן, אני יודע שתקציב הממחטות של בית הנשיא הולך לגדול בקדנציה הזו): "אוחילה לא ל, אחלה פניו, אשאלה ממנו מענה לשון, לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". הוא סיים את אותו נאום במילים הבאות: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל, הורם מה שיאמרו, הבינם מה שידברו, השיבם מה שישאלו, ידעם איך יפארו, שלא ייכשלו בלשונם, ולא יינקשו בשינונם, ולא יבושו במשענם, ולא ייכלמו בם שאונם, ואל יאמר פיהם דבר שלא כרצונך. כן יהי רצון".

5. רגע, ככה קונים אותי, בציטוט של כמה תפילות ופסוקים? הרי גם דליה איציק בטח מצטטת פסוקים בימים אלה באוזניו של כל ח"כ דתי מזדמן, וגם עוד תשבץ המון תפילות נאות ופיוטים בנאום ההכתרה שלה לנשיאה. בהחלט ייתכן. רק שבמקרה כזה אני כבר לא אהיה בארץ כדי לעקוב. איאלץ להכריז, כבגין בשעתו: "איני יכול עוד".

וארי קצב ורפס חסר רק אחד לחזק שזה לא דמות למופת

בשעות האמת ריבלין יביא את אותן האיכויות שלו

שהופיעו בשעות האמת הקודמות.

שלי יחימוביץ' הרעיפה עליו שבחים ועודדה אותו במרץ

בדרכו לכיסא הנשיא.

מעורר תהיות לגבי מה אנחנו עוד לא יודעים.

(ועכשיו, אחרי ש"רפס" הגדיר רף חדש ותקדימי

במידת האקטיביזם והעצמאות של הנשיא -

אנחנו מבינים שזה לא רק דיבורים).

את דעותיו כולם יודעים.

ובבית הנשיא אין יותר מידי מה להזיק.

כמה צרות וכאב ראש גרם בפעלתנות ובחופשיות שלו.

פעם גם היועץ המשפטי היה רק יועץ.

עד שהוא החליט שהוא כבר יותר מזה...

שמאלני לא הייתי רוצה לראות מצד שני ימני יקרעו לו את הצורה אם הוא לא יישר קו (עיין ערך משה קצב).וזה יהיה הפסד לימין

אני הייתי מעדיף את פואד לטובתו של רובי..

בס"ד

כרגע זה רק ביבי והחרדים (שרוצים שוב לנסות לשכנע את דוד לוי) בעד.

אגב, יכול להיות שזה המהלך שיקשר בניהם שוב?

הרי ביבי מפחד עכשיו, אחרי חוק הגיוס, לעצבן את החרדים בעוד כמה דברים.

בס"ד

אבל הנתק יגיע מכיוון החרדים ולעומת זאת ביבי, שמפחד כרגע על מעמדו, ינסה לקרב.

זה מה שאומרים המרגיעים מחוק הפונדקאות שביבי לא יתן לזה לעבור מכיוון שזה יפתח עוד חזית עם החרדים, וזה דבר שהוא לא רוצה (למרות שהטענה הזאת מעט תמוהה, מכיוון שאם אני לא טועה אז לביבי יש קשר לתרגיל שעשו יש עתיד לבית היהודי שהראשונים לא תמכו בחוק עם המחבלים למרות ההסכם בין המפלגות). 

שהיא אשתו של יצחק רביץ, מהפעילים הבולטים של דגל התורה ובנו של ח"כ אברהם רביץ.

לא כל ום נופלת הזדמנות של מישהי משלהם בתוך משכן הנשיא עם עדכונים שוטפים..

ריבלין בטוח יקח אותה איתו(היא הולכת איתו שנים באש ובמים).

מה שיגרום למבוגרים במפלגה (אייכלר, פורוש וליצמן) כנראה לרצות אותו..

אני מניח שלגפני זה לא מספיק יעזור..

חמיה היה ממקימי דגל התורה - סיעתו של גפני

להזכירכם מדובר בבחירות שנעשות מאחורי פרגוד והבוחרים נמנים על גדולי המאכרים והפוליטיקות הקנות במדינה-

דהיינו חברי הכנסת.

אין בחירות שמועמדים שלא קיבלו אפילו 10 קולות בבחירות (סף החתימות הדרוש לריצה לנשיאות) שואלים מה ארע כאן, וכיצד כאלה שהבטיחו להם "בהן צדק" ובקריצות עין שקולם מובטח- חזרו בהם מאחורי הפרגוד..

סיבוב שני- ריבלין ופואד

מנצח- ריבלין

בס"ד

סיבוב שני: ריבלין ופואד

מנצח: ריבלין.

עד עכשיו נטתי לרצות את ריבלין, אבל לאחרונה הביאו לי עוד כמה נקודות הסתכלות לגביו,

השאלה אם יש משהו יותר עדיף?

אבל אני אישית מעדיפה את איציק.

כנראה ריבלין יזכה.

(אם כולנו חושבים אותו דבר זה אומר משהו...?)

בס"ד

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/277601

ריבלין עומד לקחת את הנשיאות בהליכה איטית,

לסיבוב השני מולו אני מעריך שתעלה דליה איציק.

מעניין רק במי החרדים יתמכו עכשיו?

בס"ד

בכיכר השבת פורסם ביום שישי מאמר רחב על זה בו תוקף הכותב את תמיכת הח"כים בדליה איציק וטוען שאם הם אכן תומכים בה אז יש לפרק את מפלגת ש"ס (ולהרכיבה מחדש). 

אגב, הכותב, שהאתר מגדיר אותו כאיש שמאל חרדי, דווקא קורא לח"כים החרדים לתמוך במצב הקיים בח"כ מאיר שיטרית.

(ולא אני לא מסכים בכלל עם הכתוב, למעט העובדה שעל פי ההלכה ישנה בעיה לבחור באישה לתפקיד ציבורי).

על פי כתבה נוספת בכיכר השבת נכתב עוד לפני שפואד הודיע על פרישתו שב'דגל התורה' יעדיפו לבחוק בו או באיציק.

לעומת זאת באתר החדשות החרדי קוקר מובא פרסום ראשון שעל פיו ישם קולות ב'יהדות התורה' שכלל לא להשתתף בבחירות לנשיאות בעקבות פרישתו של פואד, ההחלטה כמובן בנושא תובע להכרעת רבני המפלגה

בש"ס יש לה תמיכה רחבה וגם ביהדות התורה נשמעים קולות כאלה.

בכירי 'דגל התורה' רומזים: "אין כל פסול לבחור אישה"

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%93%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9C-%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8.html

אולי איציק או שטרית יעלו לסיבוב שני

אחרי פרישתו של בנ"א נראה כי לסיבוב השני יעלו איציק ורבלין.

מנצח ריבלין.

לא יודעת אם תהיה אחדות או קומבינציה אחרת או עוד בחירות

אבל התוצאה מאלצת את כולם לצאת מאיזור הנוחות

אולי זה יוביל למשהו יותר טוב

ואולי לא

אף אחת לא הביאה 7.10

שרון ואולמרט הביאו את ה7 באוקטובר. אין לזה קשר לאף פוליטיקאי משנת 2020 והלאה.

ואם כבר יש אשמה זה על ראשי המודיעין שהיה להם נתק עם ביבי מאז המחאה על הרפורמה המשפטית

הנאו רפורמי השקרן נפתלי בנט

אילו בנט היה בממשלה, ברור היה מציל את המצב, מוחץ את סינואר בזרת, טס לסגור את החור באוזון ומכריח את כדור הארץ להקשיב לו ולא להתחמם ומציל מפני פלישת חייזרים

שידעו בלילה ולא עדכנו לא למעלה ולא למטה...

ביבי-סמוטריץ-בן גביר בברית שלהם עם החרדים?

הרי החרדים הם 13 מנדטים, ואילו שלשיה זו איבדה יותר מ13 מנדטים בגלל ההליכה שלהם על אי גיוס חרדים.

אילו יחליטו שהם נגד מעצר חרדים אבל בעד שישיבה חרדית שלא שולחת עשר אחוז ממנה (השבבניקים שבמילא מתים להתגייס) לצהל , לא תקבל שקל מהמדינה, אז החרדים ירצו בסוף להתגייס בהמוניהם כי לא תהיה להם ברירה.

שסמוטריץ-ביבי יאמצו קו זה ויקבלו ממשלה של 61.

אלא אם כן הם חפצים בממשלת שמאל-ערבים שתזרוק חרדים לכלא ולא תגרום לגיוסם,לא נראה לי....

לשבת עם השמאל ה"נאור"

עם הנדל כהנא טרופר וכדומה

השמאל מפחד מהמתיישבים

וגרהם גרין כבר כתב,

שהשנאה והפחד הולכים יד ביד, כי הפחד הוא משפיל.

יש לי חברה שגרה בקיבוץ. שמאלני. קיצוני. היא הסבירה שבלב, הם כולם בן גביר.

אבל האדמה והבית, שייכים לקיבוץ. אוי למי שיפצה פה נגד ה'מנהיגים'.

תינוקות שנשבו.

רוטציה שבסופה ילך הביתה?

המפלגה שלו נעלמה.

אף שמאלן לא יחזור על זה.

ובכלל, הבחירות לא היו על שיוויון בנטל, כפי שפמפמו לעם, אלא על מי יזרקו את האחריות לטבח ה7.10? דהיינו, איזו ועדת חקירה תקום... ועל זה ראוי ללכת לאינסוף סבבים

ממרבית הסרוגים המתנדנדים שאני מכיר (כלומר הקול המתנדנד בין הגושים) עיקר מה שעניין אותם היה גיוס חרדים ונטל המילואים

שעל זה הבחירות

ישחקו הנערים לפנינו

אבל התוצאה של המשותפת בהחלט משמחת

וכמו בגבול עזה, מי שיחשוב שהמפלצת תמשיך לנמנם לנצח - יחטוף אותה ב6:29.

ובכלל -

מתי המספרים יסתדרו לאיזה שהוא כיוון אחיד? הייתי בטוח שלפחות במדגמי הערב נתחיל למצוא דמיון בין הסקרים

גם בתוצאות האמת יש חשיבות למדגם מייצג.

נניח בחצות יסיימו לספור ולהכריז ולהעלות לאתר של ועדת הבחירות המרכזית, את כל הקלפיות ביישוב מסוים או אזור מסוים, או את הקיבוצים הקטנים שבהם ההצבעה הייתה עד 20... האם זה מדגם מייצג של משהו? בוודאי שלא.

רק אחרי שיש מסה רצינית של קלפיות מכל הארץ, אפשר להתייחס לתוצאות ברצינות. וזה כבר יקרה רק לקראת הבוקר.

הנה לדוגמה,

תוצאות האמת הראשונות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית בבחירות הקודמות, מעט לפני 1 בלילה.

תראה כמה מנדטים יש לציונות הדתית, ומנגד יהדות התורה לא עוברת בכלל, והערבים אפילו לא מוזכרים...

תוצאות נכונות ל‏- 02/11/2022 00:50

כ-0.3% מהקולות נספרו (8,878 קולות נוספו)

הליכוד - 31 (11+)

הציונות הדתית - 27 (11+)

יש עתיד - 25 (12-)

המחנה הממלכתי - 13 (5-)

העבודה - 9 (3-)

ש"ס - 8 (8+)

מרצ - 7 (3-)

מתחת אחוז החסימה:

יהדות התורה - 2.88% (7-)

הבית היהודי - 1.75%

ישראל ביתנו - 1.56%

בס"ד

זה האתר שבו יהיה ניתן לעקוב אחרי תוצאות האמת

https://votes26.bechirot.gov.il/

תוצאות הבחירות לכנסת 2026 | Israel Election Results | Votes26

על ההתנהגות הנפשעת והכושלת שלו כלפי הציבור הערבי במדינת ישראל.

הם יצאו בהמוניהם והביאו למפלה קשה של הקואליציה הנוכחית שירדה מ 68 לכ 50.

שר הקרוקודילים...

בס"ד

הוא לא היה צריך להרוס בניה לא חוקית בנגב, הוא לא היה צריך להגביל את הרעש במסגדים, לא היה צריך לפסול את אבו שחאדה ובטח שלא להכניס את השב"כ לטיפול בפשיעה (מה שהוביל לירידה בהיקפי הרצח).

זה מרגיז את הערבים ובגלל זה הם מנסים להחליף אותו שלא ימשיך בעשייה שלו. בושה שהוא עשה את זה!

אבל לא על כל דבר צריך להוציא סרטונים.

אפשר להוריד בתנאים של המחבלים בכלא גם בלי להוציא כל שבוע סרטון שלו רב עם מחבל.

הוא צריך ללמוד מסמוטריץ' איך לפעול ביעילות ובלי הרבה רעש.

בס"ד

בכל הבדיקות של חברת יפעת (חברה שמנתחת נתוני תקשורת ועוד) בשנה האחרונה סמוטריץ עשה הרבה יותר יח"צ מאשר בן גביר. שני לנתניהו. אני גם מכיר באופן אישי את הדובר של סמוטריץ', בחור שיודע לעשות הרבה מאוד רעש (ואני לא אומר את זה לרעה). אז אומנם הסיסמה שלהם הייתה "לא מדברים, עושים" - אבל האמת היא שגם הם ידעו לדבר היטב.

וגם אז- הוא הראה את העשייה שלו, לא הוציא סרטונים שלו רב עם ערבים

בס"ד

לדוגמה, הנתונים מאפריל 26

זה אומר שדיברו עליו הרבה בתקשורת?

זה לא בהכרח יח"צ שלו

בס"ד

אבל אין הכי נמי, גם השקופית הזאת אומרת שאם לשיטתך אין יח"צ - עדיין מדברים על העשייה בתקשורת. זאת אומרת שבכל מקרה התקשורת מספרת על הדברים האלו ואין כזה דבר שינוי בשקט - בסוף התקשורת מסקרת את הדברים האלו. היא הייתה מסקרת את ההרס, הייתה מסקרת את השינוי בבתי הסוהר וכמובן את הפסילה של אבו שחאדה.

(בסוגריים: אני לא חוזר בעצמי מטענת היח"צ, וכמי שעובד בתחום אני גם לא רואה בזה דבר שלילי, אבל בהחלט מבחינת השקופית שהעלתי זו לא מה שחיפשתי)

ובפגיעה בכבודם של האזרחים הערביים.

הוא נכשל בטיפול במעשי הרצח, בפשיעה המאורגנת, ובטיפול בבטחון הפרט שלא יכול לצאת לרחוב העיר או הכפר בלי לחשוש מירי וחיסולים.

בנוסף לסרטוני ההשפלה הילדותיים שמביישים כל אדם.

והתוצאות ברורות. הקול הערבי הכריע, המפלגה שלו בקושי על ששה מנדטים.

אוי לנו

בס"ד

מי התנגד להכנסת השב"כ? הציבור הערבי עצמו. אם הארגון היה נכנס קודם לכן, כמו שדרשו בממשלה, ואל גם היועמ"שית לא הייתה תוקעת הפעלת אמצעים שונים - היה ניתן להציל חיי אדם נוספים!

וזה לא רק הפשעים אלא גם ההתנשאות וחוסר הכבוד שהוא הפגין כלפי כל המגזר.

התנהגות של נער פוחז.

בס"ד

ביום חמישי האחרון ישב בן משפחה שלי אצל חבר מעפולה. בבית עבדו שלושה פועלים מהצפון. תוך כדי שיחה אחד מהם הראה לו שטח שיש לו בגליל.

"למה אתה לא בונה שם צימרים?" שאל בן המשפחה"

"למה? כדי שיבוא שר מג'נון כמו בן גביר ויהרוס לי אותם כמו שהוא הורס בנגב?" ענה הפועל.

כך בדיוק נראית הרתעה בשטח - ובזה בדיוק הציבור הערבי יצא להילחם.

על מה השמחה ומה זה בא להדגים?

למה שאנשים לא יוכלו לבנות באופן חוקי על אדמתם?

בניה חייבת לעבור הסדרה, כדי שעיר תוכל להתקיים.

אם יש לי קרקע ואני בונה עליה מגדל של שלושים יח"ד - זה אומר שכל הרחוב עכשיו יהפוך פתאום לפקק תנועה אחד גדול, זה אומר שצריך להתאים תשתיות מתאימות אחרת כל יומיים תהיה הפסקת חשמל ופיצוץ של הצנרת.

לכן יש חוק במדינה שבניה צריכה לעבור אישור של ועדה עירונית. מעצבן, אבל אנחנו לא חיים לבד.

בכל מקום. השאלה למה שהחוק לא יאפשר לערבים לבנות באופן מסודר.

יש לזה כמובן מחיר כי כשאין תכנון נורמלי אין בתי ספר ואין שטחים ירוקים.

שזה לא נכון.

וגם אם "הם לא רוצים להגיש תב"עות" זו אחריות הממשלות בישראל לדאוג שישובים ערביים יתפקדו כסדרם על פי הצרכים של התושבים ואם הם לא מסוגלים לעשות את זה מכל סיבה שהיא, יש אפשרות של ועדות קרואות וכו'. הממשלות בישראל פשוט הזניחו את כל העסק, לא רק בגליל אלא בכל מקום וככה זה נראה. בלגן, מרירות, עוינות, מצוקה ותסבוכות

כשראש עיריית (לא רהט, ליד) רוצה עיריה מתפקדת. הוא מהתנועה האסלאמית מביא מנכ"לית חילונית מתל אביב.

כשראש עיריה חרדי רוצה עיריה מתפקדת הוא מביא מנכ"ל סרוג.

אין להם. התרבות שלהם פשוט נגד זה ולהתעלם מזה יהיה עוול מוחלט.

לדאוג לתפקוד המערכות השלטוניות והאזרחיות ולא להתעסק בשטויות של תנינים, סגירת כלי תקשורת, הזזת תותחים ישנים או הפקת טכסים.

צריך להעביר כח מהשלטון המרכזי למקומי.

אם הישובים מתפקדים אז אתה צודק אבל אם לא אז כולנו סופגים את הנזק

גם על עשרות אלפי בעלי קרקעות פרטיות במרכז שהן "חקלאיות".

93 אחוז מאדמות בארץ אלו אדמות מדינה שמחכירים אותם ל 50 או 100 שנה

גם באדמות הפרטיות אתה לא יכול לבנות בניגוד לתמא

אבל לא צריך להתרגש.

כי הם לא יצאו פעם נוספת, 80% זה מאמץ מקסימלי, והם לא הצליחו להחליף את נתניהו. ב"ה.

האם מטרתו של בן גביר היא להרגיז ולהכאיב למישהו?

חשבתי ששרים בממשלת ישראל צריכים לשרת את כל הציבור ולהביא לרווחתם של כל תושבי המדינה.

לצלם ולעשות דווקא זה אני לא אוהב

וזה בהחלט מביא לרווחתם של רוב אזרחי המדינה.

את הנהירה הערבית - אף אחד לא ראה.

מעבר לזה היחיד שאולי דייק יותר, זה שותפו לשעבר צוריאל שרון. שאר הסוקרים של הערוצים שהערכת - הוכיחו שהסקרים שלהם הם משאלות לב.

בס"ד

אומנם הייחידי שדיבר על כך שהליכוד לא יאבד כל כך הרבה מצביעים (וגם פה הוא נתן 30, כרגע הליכוד על 26, אולי יקבל את ה-27), אבל מעבר לזה טעה בהכל.

לי אישית היו איתו כמה וכמה דיונים ברשת על ש"ס. הוא התעקש שאין שום סיכוי שש"ס נפגעת, לא כשדרעי סולק מכנס לזכרו של הרב עובדיה, לא כשהיה מתיחות במועצת חכמי התורה - והנה ש"ס מאבדת ארבעה מנדטים. גם בגושים הוא התעקש שאין סיכוי שיורדים מה-60 מנדטים, ואנחנו רחוקים עשרה מנדטים חשובים מהערכות שלו. אלו רק דוגמאות קטנות, ומבלי להזכיר את עדכון המדגם שאמר שליברמן מחוץ לאחוז החסימה (7 בפועל)

בהחלט צוריאל שרון עשה עבודה נפלאה, ששיקפה הרבה יותר נכון את כוחה של הליכוד מבחינת הסקרים. הנה גרף (שלא אני הכנתי) שמציג בנוגע למדגמים. מניח שבהמשך יגיע גם הגרף שבודק ביחס לכל הסקרים. העיקר לא להתבלבל בתעמולה של פילבר מאז אתמול כאילו הוא הכי צודק.

ובכלל: פילבר הוא לא סוקר. הוא היה חלק מהקמפיין של הליכוד ועיצב את הסקרים שלו בהתאם לצרכי הקמפיין. בפועל היה פער בין הסקרים הפנימיים שהוא הציג לליכוד לבין מה שהוא הציג בטלוויזיה. הראיה - הקמפיין של נתניהו של 60-60 בזמן שאצל פילבר הופיע 63 מנדטים. ויש עוד דוגמאות.

בהנחה פשוטה שקולות החיילים יוסיפו בין מנדט לשניים ווינטר (בעיקר) יחד עם לייטנר ונעם שרפו שני מנדטים - אנחנו כמעט שם.

בס"ד

ובכל זאת הוא עמד על ה-61-64 לאורך כל הדרך. גם במדגם עצמו, הוא עמד על 60 למרות ששריפת הקולות הייתה כבר ידועה.

אז שוב, הקרדיט מגיע לו על העובדה שנתניהו נותר המפלגה הגדולה בישראל (עובדה שגם צוריאל שרון הראה לאורך כל הדרך) - אבל לא דבר אחר מעבר לזה.

אלא תוצר של כמה מערכות בחירות ששחקו את העם+קורונה+בגידה עלובה של בנט בבוחריו שחברו יחד, ועובדה שהממשלה הזאת קרסה תוך 10 חודשים.

לא חטפנו קשות כי הולכים לבחירו תנוספות כנראה, ובהם נעם ווינטר לא יתמודדו ונצליח בעז"ה

עוד בחירות זאת תוצאה רעה לעם ישראל.

בחירות.נוספות שביבי והימין ינצחו.

אם זה היה קורה בבחירות האלו, השמאל לא היה עומד בזה אחרי צפיה של 3 שנים להחלפת הממשלה ויוצא לחסום כבישים.

זה מאפשר לו נחיתה רכה והסתגלות לאט לאט.

הם לא השיגו כרגע את מאוויהם, למרות שחיו בסרט שאחרי 7 באוקטובר ביבי יעוף. והם מתרגלים לאט לאט שביבי לא הולך לשום מקום

למה זה יקרה? פתאום כל מי ששנא את ביבי יתחיל לאהוב אותו או יתייאש?

זה יעמיק עוד יותר את המשבר הפוליטי מסוחרר שאנחנו בו מ2019 ועד היום.

התחזית שלך נשמעת לי סופר מגמתית.

רוב הציבור כועס על הליכוד בגלל מתקפת הפתע של חמאס ובצדק רב.

אתה ממש מזלזל ביריבים הפוליטיים שלך וזה מעורר בי חלחלה.

הגישה שאתה מציג בעיני היא גישה מפלגת שהיא חלק מהסיבה שהשיח מדורדר והגענו לתוצאה העגומה הזאת.

אם סמוטריץ יסכים לשנות את הגישה שלו לחרדים ולהשית עליהם סנקציות כלכליות אך ללא מעצרים, הוא יוכל ללכת לקואלציה עם ביבי בן גביר והנדל, ולמשוך עןד המון מצביעים שנמנעו מלהצביע סמוטריץ בגלל עניין החרדים והלכו לוינטר/הנדל/כהנא-אייזנקוט.

תבדוק חמשל באתר של הועדה בשכונות סרוגות כמה הצביעו לא לסמוטריץ. הכל בגלל נטל הגיוס השוחק ואי גיוס החרדים.

החרדים הם כולה 13 מנדטים. אפשר גם בלעדיהם.

בבחירות הנוכחית - סמוטריץ' לא הביא את אותה אוכלוסיה שאמרת שהוא הביא.

מאמין שהוא לא טיפש אלא בגלל שהעדיף אחרת מסיבות טובות מאוד.

והציבור החליט ככה וצריך לכבד את החלטת הפוליטיקאים והחלטת הבוחרים.

אם התוצאה לא מסתדרת עם האידיאולוגיה שלי ואז אני אומר "טוב, נעשה עוד בחירות" זה לא עובד ככה. עוד בחירות פוגע באמון הבוחרים במנהיגים הפוליטיים ובמוסדות הפוליטיים.

והודאות שלך בעניין שהצעת - הייתי מציע לך להטיל בה ספק. יכול להיות המון תרחישיים אפשריים.

העניין היחיד זה גיוס/אי גיוס חרדים.

השטויות של 7 באוקטובר זה תעמולה, לא באמת מעניין מישהו ברציני.

הרי זה בדיוק מה שהנדל/כהנא/וינטר רצו עליו - גיוס חרדים. לא ה7 באוקטובר.

זה כל הקטע של מפלגת ה מילואימניקים

נראה לי שעדיף שלא תדברר את רוב הציבור

יש הרבה סיבות לא לבחור כמוך,

נראה לי שלדברר אנשים זה בהכרח גם להקטין אותם ולכן ממליץ לך להמנע מכך.

ואם מוכרחים בשביל קואליציה, אז חרדים.

לא מתיישבים.

הם מפחדים שהציונות הדתית משתלטת על המדינה. כלומר, על הצבא... יש נציגות סרוגה במשפט.. אפילו לחיל האוויר הסתננו.. סכנה גדולה להגמוניה של השמאל.

לעומת זאת החרדים דוגלים בהתבדלות, אז בשעת הדחק אפשר להקים איתם ממשלה.

במיוחד אם רוצים להביא אוסלו..

עכשיו כשהתברר, שהחרדים "כובשים" אותם דמוגרפית, התעוררה זעקה גדולה ומרה, והם יורדים מארץ כי מפחדים להיות עבדים נרצעים (שירות צבאי ומיסים).

מה קיוו להשיג בהוצאת 80% מהערבים להצביע? מספיק מנדטים כדי להקים את ממשלת השינוי ולענותו פן יפרוץ.

אם היה להם קצת שכל, היו נותנים לנתניהו חנינה, ומקימים ממשלת אחדות. אבל שנאתם לנתניהו גדולה ומרה מפני שהוא האכיל את החרדים במיסים שלהם והוא הוא שאשם שהתרבו. המצביעים שלהם לא מסכימים לחנינה.

המשפט לא הצליח, הסרבנות גרמה אסון... ועכשיו עוד יותר דחוף להם לשלוט ולהחליט מי ישב בוועדת החקירה

עוד 8 מנטים ולימין היה 61.

8 מנדטים אלו ימנים לכל דבר אבל עברו לצד השני בגלל אי גיוס חרדים ונטל המילואים שעליהם

ה'מצורעים'

אלו שהשמאל לא רוצה לשבת איתם.

נתניהו - ולכן כל הליכוד

המשיחיים והקיצוניים - סמוטריץ ובן גביר

והחרדים.

הם דבקים זה בזה מפני שאין להם אלטרנטיבה.

השמאל, ברצותו, ישב עם מי שהוא בוחר. אתה רואה שהוא לא בוחר בסמוטריץ. ובבן גביר למה? הציונות הדתית נשאה בנטל יותר מכולם. הוא יעדיף את הערבים. האם ברור שזה לא קשור לא לנטל, ולא לשיוויון?

אם סמוטריץ יגיד שהוא רוצה לגייס חרדים, מייד הגוש מתפרק, ואין אלטרנטיבה. כנ"ל בן גביר. כנ"ל נתניהו, אח שכול.

זה לא יעזור להגיד. הם יאבדו את החרדים, אולי יחזירו 13 מנדטים ואולי לא, ולא יהיה להם עם מי לשבת...

המדגמים עוד מתעדכנים

ונראה שכולם מוסיפים לאט לאט דווקא לגוש הימין

כדאי להריח. אסור לטעום.

והפעם הערבים לא יתגייסו בהמוניהם לעזור לשמאל.

יהי רצון שרע"ם תיפול מתחת לאחוז החסימה, אמן

בן גביר והלחץ האפקטיבי שלו גרם להם להצביע. חלק מהעולם..

בחירות חוזרות, ובעז"ה הימין יחזור לשלוט.

בינתיים, ממשלת מעבר. גם טוב

הקב"ה מנהל את העולם

אם תקום ממשלה כמו הקודמת, הכלכלן שבי ישמח ואיש ההתיישבות לא יאהב את הרעיון.

הם יזדקקו לכל הרשימות הערביות.

ליאיר גולן אין בעיה עם זה, אבל לאחרים שם יש.

יהיו בחירות חוזרות.

בעז"ה

יכול להיות ששוב יהיו כמה סבבים.

בפעם הקודמת היה אפשר להקים ממשלה ככה ככה עם סמוטריץ' ובלי רע"מ. האחרון סירב. אולי הפעם זה יוכל לקרות. מי יודע.

לגבי הערבים, אני משער שאפשר להשתמש בהם כדי לבחור יו"ר כנסת חדש ודברים כאלה. זה כן. אבל ממשלה יציבה אי אפשר איתם.

בלי התיישבות ביו"ש, בלי הריסת בתים בנגב, כניעה לחמאס, כניעה לחיזבאללה, והכי חשוב - כניעה לדיקטטורה המשפטית!!!!

ריצת אמוק להתיישבות בלי קשר עם העם, היא גם לא טובה ולא מראה את אותותיה. אי אפשר לרוץ לבד לגמרי.

ראינו לאיפה הציונות הדתית הממלכתית שהייתה פה עד עידן סמוטריץ' הובילה אותנו, אפס הישגים לימין, רק מאז סמוטריץ' שהתחיל לדבר פוליטיקה והפסיק להתייפייף יש משילות ומדיניות ימין

ועולה

עדיין לא יודעים כמה נעם קיבלו, גם אם לא עברו

אף אחד לא ישריין נציג שלהם, ובמצב כזה הם אפילו לא ינסו להתמודד בבחירות הבאות

אלא אם כן הם יחזרו בקאמבק עוד 10 שנים כשאף אחד כבר לא יזכור מה היה.

בסוף לעם יש זכרון קצר.

מצד שני האם מרזל לא נחשב לבדיחת הבדיחות בעבר לפני 20 שנה פעם אחר פעם?

להשוואה, לנעם יש כרגע 0.15%.

לעוצמה היו הכי מעט 19,402 קולות בסה"כ.

נעם לא יגיעו לחצי ממה שעוצמה הביאה בבחירות הכי גרועות שלה (וזה עוד לפני מה שהם מבריחים).

ועוד: כל הבחירות של מרזל היו כשהוא בכלל לא היה ח"כ וניסה להיכנס.

כאן אבי מעוז היה ח"כ חמש שנים ולא הצליח לייצר לעצמו שום תמיכה ציבורית.

בן גביר, להשוואה, נכנס לכנסת יחד איתו באותו יום. תראו איפה כל אחד מהם נמצא היום.

לנעם היה ח"כ ביד והיא איבדה אותו בהתאבדות מרהיבה מרצונה החופשי משיקולי אגו ודרישה הזויה לקבל שניים. זה לא ייאמן.

שינה לגמרי את הדי.אן.אי של המפלגה.

וגם הוא די פורר את הקו גם ככה בלאו הכי. כבר לא יצליחו לגבש הנהגה שתוביל מהלך כזה ואלפים ילכו אחריה.

הסיפור של הקו נגמר. צריך להכיר בעובדות ולהפסיק עם הדמיונות.

חוץ מזה, הפעם היתה להם יחידת מימון של 1.8 מל"ש (מימון מפלגות) והלוואות עה"ח בלי ערבויות, כי הם היו מפלגה קיימת.

בפעם הבאה יצטרכו להתחיל בלי שקל אחד, בלי ח"כ מכהן, בלי מנכ"ל בשכר. זה כמעט בלתי אפשרי.

בסכלות רבה הם גמרו את עצמם במקום לקבל מקום 3 אצל בצלאל

(בלי מפלגה, אבל עם נציג שלהם שיש לו חופש הצבעה בענייני דת ומדינה ע"פ דעתם).

לא יודע מה הם הרוויחו מכל הסיפור, אבל אולי התשובה טמונה בדברים הבאים -

"כיום מתפשטת מאוד תופעת הרבנים העוסקים במערכות הפוליטיות.

טעות היא בידם. חובתם לעסוק במרץ ובמסירות בהשפעה רוחנית אשר תפיח רוח חיים במפרשי הפוליטיקה

ותניע את גלגליה לכיוון של התקדמות ועשייה רבה לטובת כלל־ישראל וארץ־ישראל

אך בשום אופן אין עניינם להיות ראשי מפלגות או יועצים להם. הפסד גדול, חינוכי וערכי, נגרם מטשטוש זה,

מהתרגלות הציבור לראות באנשי הרוח אנשים היודעים 'להזיז' דברים, לבנות, להקים ולהנהיג, תחת היותם משפיעים ערכים ואמונה.

...

אסור לרבנים להיות נושאי השררה והמנהיגים. טעות זו משבשת את כל מבנה החיים בישראל,

מכשילה את החיים המעשיים ומבזה את כבוד התורה. אחת הצרות הנפוצות בעולם, אותה מזכיר כבר הרמב"ם,

היא שאדם חושב שהוא יודע ומבין בעניין מסויים מבלי שלמד אותו לעומק.

באופן מיוחד שכיח הדבר בימינו, כשבעקבות התפשטות כלי התקשורת חושב כל אדם את עצמו למבין ובקי בכל נושא. אין דבר נפסד יותר מן הבערות הזאת!

...

שאלה: האם לא עדיף שהסמכות השלטונית תהיה בידי הרבנים?

תשובה: לא! אסור שהסמכות תהיה בידיהם, כי הם אינם המומחים היודעים להנהיג עם ומדינה.

וכי מפני שלמדו שנים הרבה תורה הם יודעים לנהל צבא וכלכלה, פוליטיקה וחברה?

וכי גם לתקן צנרת או לרפא חולים הם יודעים? אין כלל קשר בין הדברים.

הם חייבים לעסוק בתחומם, שהוא רחב מאוד ומכריע מאוד בחיי האומה, -

להשפיע דעות ורעיונות, לטהר את הלבבות, להרים את הרוח והמורל הלאומי, להחדיר אמונה בשפה וברמה הראויה להישמע, ולא להתערב במה שאינו תפקידם.

שאלה: האם אין לרב עצמו דעת תורה?

תשובה: בדבר שאינו מבין בו?! היעלה על הדעת שרב יכריע הכרעות רפואיות?!

...

שאלה: וכי לא זו גדולתה של תורה, לרדת לפרטי הפרטים של חיי המעשה?

תשובה: לא ולא! אדרבה, אחת הבעיות היותר קשות שלנו היא שרבנים מתכחשים לעובדה

שאינם אנשי מעשה ובאים מתוך כך להחליט בדברים שאינם מבינים בהם.

בזה נהרסים כבודה ותפארתה של תורה, נוצרות מחלוקות בין אנשי המעשה לאנשי התורה,

ומה יעשה המון העם? למי יקשיב? יש המצייתים לרבנים מפני כבוד התורה,

אך יש המבינים שדברי הרב בזה אינם שייכים לתחומו ואינם מקשיבים לו. ומכאן נפתח פתח למחלוקות, הרס וחורבן מצדדים שונים.

לא כן נהג רבינו, אלא חקר והתייעץ בכל עניין ועניין עם אנשי צבא, משפט ותקשורת, אנשי חברה ומדינאים, בכל בעיה ובעיה לפי הנצרך והנדרש".

מקור: לאמונת עתנו, ח"ג, עמ' קמ-קמד. לא המצאתי כלום. מוזמנים לפתוח ולבדוק.

קנית את הדמיונות ופימפת אותם כאן.

למפלגה יש בייס טבעי, אח"כ היא יכולה לעבות אותו קצת. הבייס הטבעי של נעם הוא כמה אלפי קולות וזה מה שהם קיבלו. גם אם לא היה אחוז חסימה - הם לא היו רואים את הכנסת. גם אם לא היה קמפיין נגדם (שהיה חיוור מאוד, לעומת הקמפיין חסר הפרופורציה שהם עשו) הם היו מקבלים אולי עוד אלפיים קולות.

לגוש הימין.

חלקם היו מצביעים הנדל/כהנא/בנט בגלל הכעס על אי גיוס החרדים ונטל המילואים השוחק והכבד

תחושת הגנרל, ש'אני הגעתי וכולם יצדיעו' בלבלה אותו - כואב מאוד.

אפילו הוצע לו המקום הראשון, שיהיה הפנים של המפלגה.

מצביעים לו

צריך לעשות את הדבר הכי נכון, כלומר הכי פחות מסוכן.

וינטר עשה טעות איומה, שבבית הספר לקצונה של הפוליטיקה ילמדו ממנה דורות.

טלפונים, סמס, בכי ונהי שהם נופלים מתחת אחוז החסימה.

נראה שהשמאל מיצה את כוחו בממשלת השינוי, ומאז, כזכור, הם ירדו מהארץ. אז העליה הדרמטית היא של מנדטים ערבים, הקב"ה יצילנו מידם.

אם מישהו מגוש השנאה לא יעבור, זה ליברמן.

בעז"ה

אז לצערי אתה כנראה צודק.

אם נציגך היו מורידים את אחוז החסימה למקומו הטבעי 1 חלקי 120 ומאפשרים לאנשים ראויים יותר להתמודד, אנשים שלא הביאו את מחדל השביעי באוקטובר ואנשים שלוקחים אחריות גם אז הסקרים היו נראים אחרת לגמרי, אבל כנראה שיש כמות לא קטנה של טיפשות בארץ.

הדגמה מעולה לסיבת העקשנות של נועם ווינטר,

שישרף הכל כי אכלו לי שתו לי.

ואני לא מתכוון להמשיך לרדת לרמה שלך.

מצביעים מאשר לימין, הם הפסידו בגלל שמרץ לא עברו את אחוז החסימה.

למה אתה חושב שהיום יש לימין יותר מצביעים?

הרבה אנשים, במיוחד צעירים, התחזקו מאז- רוחנית ולאומית (מכיר לא מעט). ורבים מהם אלו אנשים שלא הצביעו קודם או שהצביעו לכל מיני מפלגות מרכז, ועכשיו הם הולכים להצביע לגוש הימין.

וגם אנשים שלא האמינו עד אז, נוכחו לדעת, במיוחד מאז עדות מנדלבליט, עד כמה יש פה דיפ סטייט חזק.

אתה יכול לחלוק על התזות שלהם, אבל זה לא משנה כי בפועל על סמך זה הם הולכים להצביע.

אם גוש הימין יפול זה בגלל שורפי הקולות הסרוגים ובגלל חרדים שלא יוצאים להצביע בגלל שהם כועסים על שס (חלקם עוברים לבן גביר אגב).

וברוב חוצפתם לא רק שלא הניחו את המפתחות אחרי השביעי באוקטובר אלא בשחצנותם גם חזרו להתמודד במקום להסתגר בבית עד סוף ימיהם וגם עושים קמפיין געוואלד עלוב נפש.

אבל גם אם מרץ היו עוברים (כלומר כל קול 'כשר' היה שווה פחות לחשבון המנדטים) לימין היה 61/62.

ועובר לתמוך בביבי

ואם הוא לא, יהיה בחירות חוזרות ואז יוכל להצטרף לליכוד ואם הפער יהיה קטן אולי יתמודד שוב וינצח, כמו שקרה עם נפתלי בנט.

אני חושבת, שהוא בית לימניים שלא מסוגלים יותר לסבול את אי שיויון. אבל בלוק טכני היה חייב לעשות. שיעביר 2 חברי כנסת, אבל שלא ישרוף קולות...הוא כנראה חושב שהרבה בימין נקעה נפשם ונצחונו מובטח.

אגב, גם הנדל וזליכה חושבים בדיוק אותו דבר. בכניסה לקלפי ניסו מאד לשכנע אותי. אמרתי להם בהצלחה והצבעתי למפלגה שהם היו מתחלחלים עד עמקי נשמתם. כל מי שיעזור למילואימניקים בהצלחה בלעזור להם. רק לא חושבת שהוא יעבור.

לוינטר יש יותר סיכוי בגלל הצורה שבה טיפל נתניהו בחוק הגיוס.

(במאמר מוסגר, גם סמוטריץ' לא מסוגל לסבול את אי השיוויון, פשוט הוא יודע שזה תהליך, בדיוק כמו שאמר וינטר עצמו עד לפני כמה חודשים).

מי שמוכן לסכן כל כך הרבה (כולל את עצמו אגב, לפי מה שהביאו פה שאם הוא לא יעבור הוא יכנס לחובות לא קטנים), סובל ממשהו.

אם כי אחוזי ההצבעה גבוהים...

זה היה חסר אחריות הסירוב לבלוק טכני.

הוא צודק שזה "צובע אותו" ועדיין... זה מסוכן מדי. לכן לא קיבל את הקול שלי.

מעוז יודע שהמצב של הימין לא טוב, ושלנועם אין כמובן שום סיכוי לעבור, וככה החצוף הזה אומר (פרסום כאן באתר):

יו"ר מפלגת נעם לישראל, ח"כ אבי מעוז, קרא לתומכיו לצאת ולהצביע בשעות האחרונות לפתיחת הקלפיות.

מעוז הזהיר מפני ארבע שנים נוספות שבהן, לדבריו, החינוך היהודי לא יטופל כראוי, והצהיר: "זה או בחירה לדורות, או בכייה לדורות".

כנ"ל, לגבי וינטר:

יו"ר מפלגת 'עמך ישראל', תת-אלוף (במיל') עופר וינטר, מסר לפני זמן קצר תגובה ראשונה לנתוני אחוזי ההצבעה ברחבי הארץ, זאת בתום חיתוך מצב והערכת מצב מיוחדת שנערכה במטה המפלגה.

בדבריו פנה וינטר לציבור התומכים והדגיש את חשיבות היציאה לקלפיות בשעות הנותרות עד לסגירתן: "על פי הניתוחים שלנו ועל פי המידע שיש לנו, הקרב הוא צמוד וכל קול יקבע.

בהמשך דבריו הציג וינטר יעד מנדטים מעודכן והביע ביטחון בכוחה של מפלגתו לעבור את אחוז החסימה בבטחה: "אתם צריכים להעביר אותנו מארבעה לחמישה מנדטים ואפילו יהיו יותר".

אחוז ההצבעה של הערבים גבוה, אז איך וינטר בטוח שהוא עובר וצריך רק להגדיל אותו לחמש ומעלה?

ברור שהוא לא באמת חושב ככה. הוא שקרן שרוצה להוציא אנשים להצביע בטענה שהוא בטוח עובר וזה לא ישרוף קולות.

כלומר גם הוא יודע שהסיכוי שלו במצב הנוכחי קלוש, אז הוא מתאבד על לעבור גם אם זה ישרוף קולות מעבר למה שהוא כבר שרף.

כמה חוסר אחריות. כמה ניתוק בין מה שהם למדו על עם ישראל וארץ ישראל ותורת ישראל לבין היישום.

ולדעתי יש מתחת לשולחן משהו מסריח בין וינטר לבנט וליברמן.

להצביע למפלגה שלא עוברת, זה ההטרחה של וועדת הקלפי לפתוח את המעטפה ולרשום בפרוטוקולים.

בכל אופן, המצביעים עכשיו אלו לא התמימים מהבוקר. הם כבר יודעים מה קורה.

לא חושבת שיקבל קולות נוספים

התלבטתי אם לוינטר( גם חשבתי הציבורהחרדי) או לציונות הדתית

בסוף החלטתי להצביע לציונות הדתית (בעיקר בשביל פייגלין)

האם אני מרגיש שלא זרקתי את הקול שלי לפח בניגוד לפעמים אחרות שהצבעתי למי שלא עבר את אחוז החסימה?

ממש לא

גם אם אתה לא מוצא מפלגה התואמת את שאיפותיך במלואם, קרוב לוודאי שיש מפלגה שקרובה ב50%, ב 70%, במצע שלה, למה שאתה מחפש.

המנעות מהצבעה תעזור לצד השני, תיתן לו יתרון של קול 1. הצד שהכי שהכי רחוק מעמדותיך ירוויח מהימנעות שלך - כי המפלגה שאיך שהוא כן עונה חלקית על שאיפותיך, לא תקבל את הקול שלך.

נכון, זה כמו להצביע לכולם, אבל זה בעצם אומר "אני לא מרוצה מכולכם" וזה יוביל לשינוי יותר גדול מלהצביע לx y או Z

אף אחד לא סופר את מי שלא בא להצביע

כמו שאף אחד לא סופר את מי שבא להצביע

ושום אחוז הצבעה לא באמת גרם פה שינוי

לא עשו שום שינוי?

אין לי איך להתווכח עם אנשים שלא רואים את המציאות

מה שעברנו בשנים האחרונות קשור לממשלת ימין

זה רע מאד

להיות מתורגמת לשינוי?

תחשוב על מדינה של אדונים ועבדים.

לעבדים אין זכות הצבעה -אבל ברור שהם היו רוצים יכולת השפעה על מצבם והתנאים שלהם. איך יבוא שינוי כשרק האדונים מצביעים?

וכיון שאין אפשרות להצביע לכולם אלא רק למפלגה אחת - במצב שבאופן טבעי יש לך העדפה אישית מסויימת לצד פוליטי מסויים ודיעה שלילית על צד פוליטי נגדי, ואותה מפלגה מהצד הפוליטי המועדף לא זוכה לקול שלך - כל הצד הפוליטי שאתה מעדיף , מפסיד קול, והצד הנגדי מרוויח. הפער קטן יותר. חשוב לעזור לצד הפוליטי שמתאים לך יותר.

יותר מ50 אחוז מהערבים לא מצביעים...

אם אתה לא רוצה לראות את הערבים בשלטון, תודה את המינימום מאמץ וצא להצביע

אחרת הצד השני נוסע לים.

השאלה היא לא ביבי או לא ביבי.

השאלות הן,

מי השופטים שתרצה שישפטו?

האם תרצה לחזק את ההתיישבות?

את הביטחון האישי שלך?

לפי זה תבחר לך גוש. השאלה לא אם פוליטקאי נמאס עליך, השאלה אם הןא גורר את העגלה בכיוון שהיית רוצה, גם אם הוא מצליח 50%, לסובב את העגלה אני לא רוצה..

גם אם המשמעות היא שלא יהיה שיוויון בנטל. שעל זה כתבתי פה בכאב הרבה.

כי לא יהיה שיוויון. כי מי שהוא לשון מאזניים תמיד חסחט, עד שישנו פה את שיטת הבחירות, לימין ושמאל בלבד

מצביעים עבור החיים המאד פרטיים שלנו.

אני לא אוהב את ההיתממות הזו, אם אתה מצביע ימין, אתה מצביע ביבי...

גוש השינוי עלול להגשים הפוך.

אני לא מאמינה להם שישנו את הנטל לא מאמינה כלום רק לאידאולוגיה המזעזעת בעיני

אני לא חושבת שזה קשור לאם הם מצביעים או לא

גם אני לא מצביעה

גם מסיבת חוסר אמון

אם כי זה כבר שנים ארוכות ככה

אגב אני חושבת שזו המפלגה הכי גדולה כמעט בכל הזמנים

כי לרוב אחוז ההצבעה נמוך מ70% ואין מפלגה עם 30% מצביעים

אין מושלם וגם לא קרוב לזה.

למה להצביע?

כי כל פסיעה שאתה עושה במדינה הזאת תלויה בממשלה, לא רק הביטחון.

הקניות שאתה עושה בסופר, המילואים והגיוס של הילדים שלך, החינוך שלהם, הרמה הדתית במדינה, התאונות בכבישים.

הכל.

אם בפרמטרים של ביטחון אין לך העדפה, תשקול העדפה לפי הפרמטרים של חינוך, כלכלה וכו.

וכמו כל החלטה, לא להחליט זאת גם החלטה עם השלכות כבדות.

לכל הנשים שלא מצביעות, נשים נאבקו בשבילכן שנים על הזכות הזאת, רק מעצם זה לצאת להצביע.

הרבה יותר תלויות בבחירה האישית ולא בפוליטיקאים

בכל מקרה היכולת להשפיע על צעדי הכנסת והממשלה

בתור אזרחית מצביעה

הם קלושים

למדינה יש המון השפעה.

בתור אחת שחיה תקופה במדינה אחרת, ישראלים לא מכירים מציאות אחרת ולא מאמינים שיכול להיות טוב יותר.

התרגלנו לגרוע.

תאונות- מונעים באכיפה מוגברת

חינוך- יש למדינה כל כך הרבה השפעה וואו, מאיפה להתחיל? מכיתות קטנות, שינוי מערך הלימודים והמורים.

אפילו הגבלת רשתות חברתיות מגיל 16 +, זה כבר קורה במדינות מסוימות.

קניות ומיסים - המון השפעה למדינה, במיוחד עם האוכלוסיה החרדית שהיא כוח כלכלי ענק שכרגע לוקח ולא נותן.

אפשר בבחירה אישית לצמצם את מפגעי הממשלה וגם זה חלקי ביותר.

גם אם תנהגי בזהירות את עלולה להיפגע וכך גם בשאר הפרמטרים.

ואפשר לעשות טיפול שורש עד כמה שניתן.

אם יבוא פוליטיקאי ויוכיח שהוא יכול לשפר פה משהו

אני אשקול להצביע לו אם הוא ישרוד למערכת בחירות הבאה

בינתיים נאדה

גם לבנט וגם לליברמן יש תוכנית כלכלית מפורטת.

להגדיל את התחרות במשק, לפרק מונופולים, לעודד תעסוקה בקרב כל המגזרים (מה שממשלה הנוכחית נכשלת בה בגדול, משמרת עוני באוכלוסיות מסוימות)

ולנהל תקציב מאוזן יותר.

אי אפשר לשפוט אותם על פי שנת ניסיון אחת שבאה ישר אחרי הקורונה.

עדיף אולי גרוע , מגרוע בטוח.

והחינוך שרק הולך ומדרדר

ושרת התחבורה בלי ידע בכלום בערך.

שוותיקים בפוליטיקה ולא עשו משהו משמעותי חוץ מלהבטיח או לשנוא ולשנות דעות

הידע שלו באוצר דומה לידע שלו באנגלית

הם וותיקים אבל לא היה להם כוח לשנות למעט שנה אחת.

כרגע זאת קואליציה שלא רואה חשיבות וזונחת את כל מה שלא קשור לביטחון ולמרות זאת נכשלה גם בביטחון.

על האכיפה והחוק בכבישים.

מי נראה לך עם הסמכות היחידה לשנות את זה? השר לביטחון לאומי ושרת התחבורה. נקודה.

בטח שלקול אחד בלבד אין משמעות.

אבל קול מצטרף לקול, כמו בקלוריות.

הייתי בהרבה משרדי ממשלה במסגרת העבודה

הבעיות העמוקות מתחילות משם

גם אם יבוא פוליטיקאי תותח

הסיכוי שלו לשפר משהו קטן

אממה אין פוליטיקאי תותח

גם לא קרוב לשם

אם יום אחד יהיה

מין הסתם אני אדע עליו

עד אז אני אתעסק במה שיש בכוחי להשפיע

ולא אבזבז את זמני על אנשים שאפילו לדבר לא יודעים

מדובר בחמש דקות מזמנך

אין צורך להידבק לחדשות

אפשר לקרוא מצעים בכמה דקות ולראות תוצאות של דיבורים ביום יום.

זה שיש עוד דברים לטפל בהם לא אומר שהכל זניח עד שהם יטופלו.

לדעתי האישית אי אפשר להתלונן כל עוד את הכוח שלך לשינוי לא מימשת.

מי שלא - מפקיר את גורלו.

מותר אך מפגר.

ההשלכות: להישאר רווק ולמות ערירי. אותו דבר עם הבחירות.

רק להבין מה יקרה אם לא תהיה ממשלת ימין

כל ההתקדמות שהייתה בשנים האחרונות

והייתה התקדמות כלשהי

הכל ייסוג לאחור

השתדלות מינימלית זה להצביע

שסוף סוף יבינו שביבי הוא שמאל מחופש כמו החרדים, וגם בן גביר וגם סמוטריץ', אין ימין אמיתי בישראל...