סיבוב שני: פואד וריבלין.

זוכה: ריבלין.

בסגנון יהודי

לפני שנים הכרתי באיזה אולפן טלוויזיה את ענת ריבלין, הבת של רובי, שערכה את התוכנית 'ארץ נהדרת'. היא ראתה דוס-מחמד ומיד שחה באוזניי בתסכול אישי: "מה עושים עם אבא שלי? הוא הורס סדרתי של מסיבות יום ההולדת!"

***

1. באייר תשל"ז, מאי 1977, הפתיע מנחם בגין ונבחר לראשות ממשלת ישראל. ביום שבו הגיע ללשכתו לראשונה הוא יצא ממכונית השרד ואז ראה את העיתונאים שמחכים בחוץ. הוא ניגש אליהם בחיוך ושאל: "אתם רוצים לשאול משהו, לדעת משהו?". אחר מהם, יעקב אחימאיר, שאל כך: "אדוני ראש הממשלה, האם תוכל לומר לנו בשעה זו, באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?". בגין לא חשב הרבה ואמר: "בסגנון יהודי", ואז נכנס למשרד ראש הממשלה.
שתי המילים האלה, "בסגנון יהודי", מהדהדות גם 37 שנים אחרי. כמה חסרים פה אנשים שזו התשובה הספונטנית שלהם, ושהיא מגיעה ישר מהלב, לא כי יועץ התקשורת אמר להם שכך צריך לומר. 
ביום שלישי הקרוב יש למדינת ישראל הזדמנות לבחור נשיא בסגנון יהודי. זה עלול לא לקרות, בגלל סימפטום בעייתי במגזר הדתי והחרדי: חוסר היכולת להתפשר על פחות ממושלם. אם הוא לא לגמרי משלנו – אז הוא בכלל לא משלנו.
רובי ריבלין אינו מושלם, אבל נראה שיש ח"כים שבשבילם אף מועמד לא יהיה מספיק מושלם. נכון, הוא לא דתי. נכון, הוא לא הצטרף למורדים בהתנתקות (אם כי תקף אותה בכל הזדמנות ואף הצביע נגדה). נכון, הוא הצביע יחד עם הקואליציה בעד חוק הגיוס, הקיצוץ בקצבאות הילדים ועוד. וכן, הוא ממלכתי מאוד ודמוקרט וליברל אמיתי וגם חלק מהח"כים מהמפלגות הערביות ומהשמאל תומכים בו. 
רגע, מישהו התבלבל וחושב שאנחנו בוחרים את מלך המשיח?

2. לפני כשמונה שנים, הרבה לפני הבחירות לנשיאות, הכרתי לראשונה באיזה אולפן טלוויזיה את ענת ריבלין, הבת של רובי, שערכה את התוכנית 'ארץ נהדרת'. השבוע ביקשתי ממנה רשות לספר על המפגש ההוא, והיא הסכימה. אז ככה: היא ראתה דוס-מחמד ומיד שחה באוזניי בתסכול אישי: "מה עושים עם אבא שלי? הוא הורס סדרתי של מסיבות יום ההולדת של הנכדים שלו. אנחנו גרים בתל אביב והוא פשוט לא מוכן להיכנס לרכב ולנסוע אלינו בשבת בבוקר. זה התחיל כשהוא היה יו"ר הכנסת, כשחשב שאדם בתפקיד כזה ממלכתי צריך לשמור שבת, אבל כבר עברו כמה שנים והוא ממשיך עם זה, גם לא בתפקיד". אמרתי שאני ממש לא יכול לעזור לה בעניין הזה, למעט להמליץ גם להם לנהוג כמוהו, ואז פשוט לעשות את השבת כולם יחד, אצלם או אצלו. 
בעצם, אתם יודעים מה? בואו לא נדבר על רובי. בואו נלך על דרך השלילה, ונדבר תחילה על מתחריו ואחר כך על מתנגדיו. ביחס למתחרים, אני לא רוצה להיות קיצוני ומתלהם. בואו נאמר זאת באופן מעודן: אם דליה איציק תיבחר להיות נשיאת המדינה, ותהפוך לפרצופה הממלכתי של ישראל, אשקול לרדת מהארץ. נזכרתי בימים האחרונים בתחושות של חלקים רחבים בשמאל הישראלי כשביבי ניצח את פרס, לאחר רצח רבין. שמענו כאן בלי הרף התבטאויות בנוסח "הלכה לי המדינה", "צריך להחליף את העם", "שהאחרון יכבה את האור". ופתאום אני חושב שאולי לא הייתי אז מספיק רגיש לתחושות האלה. למה לזלזל? אולי מבחינתם זה כמו שבשבילי דליה איציק תהיה נשיאת המדינה? 
אני לא חושב שצריך לעבור כאן ולנתח מועמד אחרי מועמד, ממאיר שטרית (האיש שאני אף פעם לא זוכר באיזו מפלגה הוא) ועד פרופסור שכטמן (המועמד שהוא מספיק גאון כדי לקבל פרס נובל אבל לא מספיק נבון כדי להבין שלא מכריזים רשמית על מועמדות לנשיאות בעיצומה של שבת קודש). אני גם לא רוצה להידרש לנימוקים מעליבים כמו "היא אישה" (אז מה? זה מספיק כדי להיות נשיאה? כחמישים אחוזים מאוכלוסיית העולם הן נשים, לא?) או "הוא מזרחי" (איזה טיעון גזעני, למען השם). 
ועכשיו נעבור ממתחריו של ריבלין – למתנגדיו. אמור לי מי מתנגדיך ואומר לך אם אני איתך. שימו לב לשני מאמרי דעות ב'הארץ' שקראו בימים האחרונים לא לתמוך בריבלין. בראשון כתב ספי רכלבסקי כי לא ייתכן להצביע בעד מועמד לנשיאות שהגיע לטקס חנוכת 'בית מנחם' ביישוב היהודי בחברון בשנת תשס"ה. בדקתי בגוגל. ריבלין אכן ישב שם, בתמונות מרשיעות מאוד, לצד הרב מרדכי אליהו זצ"ל, לצד נתן שרנסקי שליט"א ולצד מתיישבי חברון ובכירי הרבנים של חסידות חב"ד. איום ונורא. אבל חכו, זה לא העוון היחיד שלו. אריק יופה, ממנהיגי התנועה הרפורמית בארצות הברית, תקף אותו על כך שהוא מסרב לקרוא לו "רב". "ריבלין לא מכיר ברבנים הרפורמיים כרבנים אמיתיים", מאבחן יופה, ומוסיף ומספר איך בשנות השמונים לקח את רובי לתפילה רפורמית בארצות הברית והתאכזב לגלות כמה האורח לא אהב את מה שראה שם ואף אמר זאת אחר כך בריאיון.

3. אבל מה הם כל הדיבורים הרציונליים האלה מול הקונספירציה. כמה כיף להיות מיעוט נרדף והזוי ובעיקר קונספירטיבי. להאמין בתיאוריות סתרים שמוכיחות כמה מועמד אחר יהיה טוב יותר, למרות שזה לא נראה כך. לדעתי עד לבחירות נגיע גם לקונספירציות שריבלין ממומן על ידי הקרן החדשה והקרן לידידות ביחד, והוא בכלל שתול שלהן בתוך הליכוד.
בשיחות שהיו לי לאחרונה עם חברי כנסת בליכוד, בבית היהודי, בש"ס וביהדות התורה שמעתי לופים מחשבתיים שהדהימו אותי בכל פעם מחדש. שימו לב, למשל, לטיעון החרדי הבא: "אבל ביבי תומך בו! ואנחנו לא נתמוך במי שביבי תומך בו אחרי שממשלת הרשע הזו פוגעת בכל מה שקדוש ויקר לנו!". התשובה ההגיונית היא כמובן: "נכון, אתה צודק, אם ביבי היה מריץ לנשיאות את שרה, יכולת לנקום בו ולא להצביע בעדה. אבל ביבי לא תומך בריבלין. הוא נאלץ לתמוך בו, ורוב הפרשנים מעריכים שבקלפי הוא בכלל יצביע פואד, ממש כמו מה שאתה מתכנן לעשות, אדוני הח"כ. אז האם אתה דופק את ביבי ולכן מצביע למועמד שהוא תומך בו פומבית אבל בעצם לא רוצה אותו ולא בוחר בו, או שבסופו של דבר אתה מצביע יחד עם ביבי למועמד שביבי באמת רוצה שינצח?". עם כאלה פלפולים, כבר עדיף ללמוד דף גמרא.
ואלה עוד נימוקים אידיאולוגיים. מה נאמר על סתם נקמנות פנים-סיעתית מגעילה? באמת קשה לי לדמיין אנשים כמו לימור לבנת וסילבן שלום עומדים מאחורי הפרגוד – חושבים על בוראם, על הוריהם, על הבוחרים שלהם – ושמים פתק של מועמד אחר. אין דרך אחרת לומר זאת, זו תהיה פשוט בגידה ברבבות ששלחו אותם לכנסת ומצפים מהם לבחור בנשיא שהכי קרוב לאידיאולוגיה שלהם.

4. ובעצם, למה נשיא זה תפקיד כזה חשוב בכלל? זה הרי תפקיד כמעט בלי סמכויות ביצועיות. הכול דיבורים. כלומר, ביום שלישי הקרוב לא ייבחר נשיא למדינת ישראל אלא נואם ראשי למדינת ישראל. אז אולי צריך רק להסתכל על הנאומים של המועמדים ולראות איזה שיח הם יביאו. מאחד או מפלג, מכיל או מקטב, משמעותי או סתמי. לכן טוב שהוקם לאחרונה האתר המושקע "רוביקון" שבו מבחר מנאומיו של רובי ריבלין לאורך השנים, מנאומו הראשון בכנסת ב 1988 ועד לימי הזיכרון והעצמאות, דרך הספדים ליצחק רבין ונאומים על המחאה החברתית. מבין ששת הנואמים הראשיים שעומדים בפנינו, אין ספק שזה פס הקול שיעשה הכי טוב למדינה בשבע השנים הקרובות.
הנה פסקה אחת מנאום שלו על יהונתן פולארד: "היום עלינו להכות על חטא. כמו אחי יוסף בשעתם, גם אנחנו צריכים להכות על חטא, חטא מכירת אחינו יהונתן. כמו אחי יוסף, אנו אומרים היום לעצמנו, החברה הישראלית אומרת לעצמה: אבל אשמים אנחנו, על אחינו-בשרנו, יהונתן, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו, ולא שמענו... שמו של יהונתן עלה לא פעם כקלף מיקוח ששומרת ארצות הברית, לקידום המשא ומתן המדיני בין ישראל והפלשתינים. כך ששחרורו יהיה בבחינת מחווה, בתמורה לוויתור על שטחי מולדת. אנו אמנם מצפים בכל מאודנו לשובו של יהונתן, אולם אל לאיש להשתמש בו כמשקל נגד לארץ ישראל. שחרורו של פולארד הוא נושא נפרד ועצמאי בתוך מערכת יחסינו עם האמריקנים, ועלינו להמשיך ולתבוע את שחרורו ללא הרף". 
ובתקופה פוליטית כה רוויה בהתנשאות יאיר-לפידית ובשנאה יש-עתידית, שימו לב לפסקה הבאה מנאום של רובי על החרדים: "מטרתנו בשום אופן איננה לכווץ את החרדים או את החרדיות. זהו ביטוי איום שמזכיר לנו ימים אפלים ורעיונות אפלים, ואני מגנה אותו מכול וכול. עלינו לזכור שמדינת ישראל הוקמה על ידי ציונים, אך היא איננה מדינת הציונים בלבד, אלא מדינת היהודים כולם וביתם של כל האזרחים הגרים בה". 
את הנאום הזה הוא לא נשא בישיבת מיר אלא בכנס של לשכת עורכי הדין, ודווקא שם ניבא מראש, לפני שנתיים, את כל הכשלים בשיח הנוכחי בניסיון לחוקק מחדש את חוק טל, והוכיח שהוא מבין בנושא יותר מרבים מהפוליטיקאים שעסקו השנה בסוגיה: "הדמוקרטיה אינה יכולה להפעיל אמצעי כפייה כלפי ציבור כל כך גדול מבלי לסכן את המרקם החברתי שלה ואת החוסן שלה. צריך להודות על האמת: חלק מהבעיה של חוק טל נבע מכך שהיו יותר מתגייסים מאלו שהצבא הצליח לשבץ. הצבא לא היה מוכן לקלוט, תקציבית ואירגונית, חרדים רבים שרצו להתגייס. כל הצעת חוק שעניינה גיוס בכפייה, מבלי שנעשה ניסיון כנה להדברות בין הצדדים, יש להתייחס אליה כהצהרת חוק. הצהרה, המכוונת כלפי הפופוליזם הפוליטי ולא כלפי פתרון הבעיה".
טוב, מפתה לצטט עוד ועוד. ניכרים דברי אמת. אז הנה רק קטע אחד מתוך הספד מרגש על חנן פורת ז"ל: "אילו יכולתי שלא לדבר, הייתי מתעטף בשתיקה. שתיקה על ייסוריו, ועל אמונתו, שתיקה על חיוכו ועל מאור פניו, שתיקה על שירת חייו שנדָמָה, ולא תלווה אותנו כבעבר... לעולם לא נדע אילו ייסורים גברו בתוכו: אם ייסורי הגוף והבשר, או ייסורי הלב והנפש על העם התועה בדרך, על הארץ שנתרחקה מהחזון, על הפירוד והמחלוקת בתוכנו, ועל האמונה שכהתה ושאיננה עוד כפי שבערה". 
ויש גם נאומים שבהם הטקסטים אינם שלו כלל. כזה היה נאום הכניסה שלו לתפקיד יו"ר הכנסת. את הנאום הוא פתח כך, כשהוא נשנק מבכי (כן, אני יודע שתקציב הממחטות של בית הנשיא הולך לגדול בקדנציה הזו): "אוחילה לא ל, אחלה פניו, אשאלה ממנו מענה לשון, לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". הוא סיים את אותו נאום במילים הבאות: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל, הורם מה שיאמרו, הבינם מה שידברו, השיבם מה שישאלו, ידעם איך יפארו, שלא ייכשלו בלשונם, ולא יינקשו בשינונם, ולא יבושו במשענם, ולא ייכלמו בם שאונם, ואל יאמר פיהם דבר שלא כרצונך. כן יהי רצון".

5. רגע, ככה קונים אותי, בציטוט של כמה תפילות ופסוקים? הרי גם דליה איציק בטח מצטטת פסוקים בימים אלה באוזניו של כל ח"כ דתי מזדמן, וגם עוד תשבץ המון תפילות נאות ופיוטים בנאום ההכתרה שלה לנשיאה. בהחלט ייתכן. רק שבמקרה כזה אני כבר לא אהיה בארץ כדי לעקוב. איאלץ להכריז, כבגין בשעתו: "איני יכול עוד".

וארי קצב ורפס חסר רק אחד לחזק שזה לא דמות למופת

בשעות האמת ריבלין יביא את אותן האיכויות שלו

שהופיעו בשעות האמת הקודמות.

שלי יחימוביץ' הרעיפה עליו שבחים ועודדה אותו במרץ

בדרכו לכיסא הנשיא.

מעורר תהיות לגבי מה אנחנו עוד לא יודעים.

(ועכשיו, אחרי ש"רפס" הגדיר רף חדש ותקדימי

במידת האקטיביזם והעצמאות של הנשיא -

אנחנו מבינים שזה לא רק דיבורים).

את דעותיו כולם יודעים.

ובבית הנשיא אין יותר מידי מה להזיק.

כמה צרות וכאב ראש גרם בפעלתנות ובחופשיות שלו.

פעם גם היועץ המשפטי היה רק יועץ.

עד שהוא החליט שהוא כבר יותר מזה...

שמאלני לא הייתי רוצה לראות מצד שני ימני יקרעו לו את הצורה אם הוא לא יישר קו (עיין ערך משה קצב).וזה יהיה הפסד לימין

אני הייתי מעדיף את פואד לטובתו של רובי..

בס"ד

כרגע זה רק ביבי והחרדים (שרוצים שוב לנסות לשכנע את דוד לוי) בעד.

אגב, יכול להיות שזה המהלך שיקשר בניהם שוב?

הרי ביבי מפחד עכשיו, אחרי חוק הגיוס, לעצבן את החרדים בעוד כמה דברים.

בס"ד

אבל הנתק יגיע מכיוון החרדים ולעומת זאת ביבי, שמפחד כרגע על מעמדו, ינסה לקרב.

זה מה שאומרים המרגיעים מחוק הפונדקאות שביבי לא יתן לזה לעבור מכיוון שזה יפתח עוד חזית עם החרדים, וזה דבר שהוא לא רוצה (למרות שהטענה הזאת מעט תמוהה, מכיוון שאם אני לא טועה אז לביבי יש קשר לתרגיל שעשו יש עתיד לבית היהודי שהראשונים לא תמכו בחוק עם המחבלים למרות ההסכם בין המפלגות). 

שהיא אשתו של יצחק רביץ, מהפעילים הבולטים של דגל התורה ובנו של ח"כ אברהם רביץ.

לא כל ום נופלת הזדמנות של מישהי משלהם בתוך משכן הנשיא עם עדכונים שוטפים..

ריבלין בטוח יקח אותה איתו(היא הולכת איתו שנים באש ובמים).

מה שיגרום למבוגרים במפלגה (אייכלר, פורוש וליצמן) כנראה לרצות אותו..

אני מניח שלגפני זה לא מספיק יעזור..

חמיה היה ממקימי דגל התורה - סיעתו של גפני

להזכירכם מדובר בבחירות שנעשות מאחורי פרגוד והבוחרים נמנים על גדולי המאכרים והפוליטיקות הקנות במדינה-

דהיינו חברי הכנסת.

אין בחירות שמועמדים שלא קיבלו אפילו 10 קולות בבחירות (סף החתימות הדרוש לריצה לנשיאות) שואלים מה ארע כאן, וכיצד כאלה שהבטיחו להם "בהן צדק" ובקריצות עין שקולם מובטח- חזרו בהם מאחורי הפרגוד..

סיבוב שני- ריבלין ופואד

מנצח- ריבלין

בס"ד

סיבוב שני: ריבלין ופואד

מנצח: ריבלין.

עד עכשיו נטתי לרצות את ריבלין, אבל לאחרונה הביאו לי עוד כמה נקודות הסתכלות לגביו,

השאלה אם יש משהו יותר עדיף?

אבל אני אישית מעדיפה את איציק.

כנראה ריבלין יזכה.

(אם כולנו חושבים אותו דבר זה אומר משהו...?)

בס"ד

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/277601

ריבלין עומד לקחת את הנשיאות בהליכה איטית,

לסיבוב השני מולו אני מעריך שתעלה דליה איציק.

מעניין רק במי החרדים יתמכו עכשיו?

בס"ד

בכיכר השבת פורסם ביום שישי מאמר רחב על זה בו תוקף הכותב את תמיכת הח"כים בדליה איציק וטוען שאם הם אכן תומכים בה אז יש לפרק את מפלגת ש"ס (ולהרכיבה מחדש). 

אגב, הכותב, שהאתר מגדיר אותו כאיש שמאל חרדי, דווקא קורא לח"כים החרדים לתמוך במצב הקיים בח"כ מאיר שיטרית.

(ולא אני לא מסכים בכלל עם הכתוב, למעט העובדה שעל פי ההלכה ישנה בעיה לבחור באישה לתפקיד ציבורי).

על פי כתבה נוספת בכיכר השבת נכתב עוד לפני שפואד הודיע על פרישתו שב'דגל התורה' יעדיפו לבחוק בו או באיציק.

לעומת זאת באתר החדשות החרדי קוקר מובא פרסום ראשון שעל פיו ישם קולות ב'יהדות התורה' שכלל לא להשתתף בבחירות לנשיאות בעקבות פרישתו של פואד, ההחלטה כמובן בנושא תובע להכרעת רבני המפלגה

בש"ס יש לה תמיכה רחבה וגם ביהדות התורה נשמעים קולות כאלה.

בכירי 'דגל התורה' רומזים: "אין כל פסול לבחור אישה"

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%93%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9C-%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8.html

אולי איציק או שטרית יעלו לסיבוב שני

אחרי פרישתו של בנ"א נראה כי לסיבוב השני יעלו איציק ורבלין.

מנצח ריבלין.

האיש הזה שגרר את הציונות הדתית לעברי פי פחת,המבין את הטעות שעשה ולקח כמה צעדים אחורה.

מה שדחף אותו להבין זה בג"ץ שבפסק דין שערורייתי הוציא את כל ראשי ישיבות ההסדר להודיע שאין יותר גיוסים לשריון,

וזה בדיוק מה שטוענים ראשי הישיבות החרדים בחדרי חדרים ובריש גלי: צה"ל הפך מזמן לצז"ל (=צבא זימה לאומי), וככזה- לא נוכל להסכים לחוק גיוס בכל נוסח שהוא. 

הוא ממש לא צריך שהעסקנים מגיל 15 גפני ודרעי ילמדו אותו על הערך של לימוד תורה, הוא גדל על זה וגידל על זה. הוא דאג לישיבות בהחלט, גם לישיבות החרדיות. אם השרים והח"כים החרדים, לא היו תוקעים מקלות בגלגלי הרפורמה המשפטית. אם החרדים היו נוהגים בקצת תבונה - היו מסכימים למתווה הגיוס של אדלשטיין, שלא היה פוגע בשערה של מי שבאמת לומד, והיו חוסכים את כל הסאגה הנוכחית.

בבחירות האחרונות, ופשוט כולנו שכחנו.

המפלגה פרסמה את זה בפייסבוק היום.

אמנם קצת שונה המצב היום ממה שהיה בבחירות... ובהחלט נכון לציין שהם סירבו לאשר חוק שמשווה לומדים לחיילים. ניסו לעקר את העוקץ של הקרדום לחפור בה שהחרדים רצו. לא בטוח שזה באמת דווה משהו, אבל אלה העובדות על כל פנים...

המילואימניקים

… אוסלו יכל להצליח (אולי) אם היינו נצמדים בעניין ההתישבות לתוכנית אלון..

בכלל לו לא היינו מפנים את סיני לא היינו מגיעים לאוסלו. אגב לא פינינו אף ישוב באוסלו והתפטרנו מלדאוג ליותר ממיליון ערבים . נכון שזה גרר טרור אבל אף ממשלה כולל ממשלת הימין על מלא לא נסתה לבטל את ההסכם. אז קצת מחשבה הגיונית ובלי פוזיציה בבקשה.

'העולם' היה נגד הקמת המדינה

'העולם' היה נגד השלטון שלנו בירושלים

'העולם' היה נגד כל התיישבות חדשה

לא חשוב מה יאמרו הגוים - חשוב מה יעשו היהודים (הנאמנים, לא הנפולת של נמושות כמוך)!

כשעושים את זה בחכמה למרות שהעולם לא מקבל זה עובר בלי חרמות ובלי נידויים ממדינות המערב. כן היה החרם הערבי לגבי מוצרי יבוא אבל היצוא הישראלי לא נפגע ורק גדל. במקום להכפיש ולזהם כדאי שתנסה להיות ענייני. חבל שגידולים כמו תמרים איכותיים תוצרת בקעת הירדן לדוגמא לא יהיו על מדפי סופרמרקטים בעולם רק בגלל מדיניות התיישבותית שגוייה שמושכת תשומת לב עולמית לא חיובית.

אגב גם מדיניות של פוליטיקה של משרות ותקציבים בקרן קיימת לישראל הביאה לירידה בתרומות לקרן שגם זה שינוי לרעה לצערי.

שאילץ את ישראל לייצר סוסיתות שבעלי חיים אכלו, מוכר לך? העובדה שבמלחמת יום כיפור, אף מדינה אירופאית לא הסכימה שהמטוסים האמריקאים עם הציוד בשבילנו יתדלקו אצלה ידועה לך?
 

תמיד היו חרמות, תמיד היו גינויים, סנקציות אלו ואחרות, "העולם כולו נגדנו לא נורא נסתדר" לא נכתב היום.

הועברת לדף אחר

רק יהודון גלותי כמוך, מאשים את היהודים בזה שהגויים הצבועים אנטישמיים. קראנו בפרשה האחרונה על נמושות כמוך. האנטישמיות האירופאית של כל הדורות, של מסעי הצלב, של האינקווזיציה, של פרעות ת"ח-ת"ט ושאר הפוגרומים עד השואה, בסה"כ לובשת היום, כשאנחנו חזקים ואי אפשר פשוט להוביל אותנו למשרפות, תחפושת של 'סנקציות על קיצונים'.

מאיתנו את שיאי הטכנולגיה והנשק:

צרפת מודה: ישראל לא צריכה אותנו, היא מטילה עלינו אמברגו - סרוגים

לך תוציא דיבה במקום אחר, אצלינו המרגלים כמוך כבר מתו במגיפה.

סיימנו להיות יהודונים גלותיים שמאשימים את עצמם, ברשעה של האירופאים. 

תציע להם קורת גג באוסטרליה המפנקת.

כל רוצח וכל אנס יורשה לקחת איתו חצי קילומטר של מנהרת תופת.

… זה אנשי ימין שפוגעים בצורה עוורת בערבים

ומשניאים אותנו בכל העולם, פוגעים ביצוא שלנו ומרחיבים את מעגל האלימות. מילא אם זה היה מרחיב את גבולות ארץ ישראל ניחא אבל במבחן התוצאה אנחנו רק בנסיגה. הגליל והנגב עם רוב ערבי,ביהודה ושומרון יש ערבוביה כלומר אין תכנון של שטח יהודי מובהק. צעירים מנסים להפחיד ערבים כדי לנקות שטח כאילו אנחנו בשנת 48 ששם עשינו את זה בהצלחה ללא מצלמות וטיק טוק. ידידי המציאות כואבת.

ולשמוע שכל החברים שלך הישמעאלים עלו על מטוסים ונחתו באוסטרליה ( גם אירופה זה טוב), אבל זה לא יהיה, ולכן מעט מעט אגרשנו מפניך.

ערבי ימ"ש שמפחד להיות כאן, זה בסדר גמור. חבל שיש כאלה שלא מפחדים להיות כאן.

ואני נולדתי כאן.

גם הם לא מתים להיות כאן, אבל חשוב להם יותר שאני לא אהיה כאן.

ב- 48 זה נגמר בנכבה, ונכבה נוספת היא עניין של זמן.

"אין כניסה לישראלים: בגלל מדיניות הממשלה הטיסה מישראל לא הורשתה לנחות

טיסה מישראל לבירת סלובניה, נאלצה לסטות ממסלולה לאחר שנתקלה בסירוב מצד השלטונות לאפשר את הנחיתה. הסיבה - החלטה פוליטית. כל הפרטים על התקרית החריגה"

מעניין אם יש ביביסט בטיסה .

היום לא מצטלם טוב לשרוף בתי כנסת על המתפללים בתוכם, להעלות למוקד בתהלוכות או-טו-דה-פה או להוביל לתאי גזים - אז בטענות פסדו-מוסריות, הנכדים של הנאצים מטילים סנקציות על ישראל.

עברנו את פרעה, נעבור גם את זה בלי הטובות שלהם ובלי ההטפות הצבועות שלך.

...שאתה נוצרי.

מהשירות הצבאי (תורתו אומנותו), הקביעות וההנהגות הללו נשארו בגדר המלצה בלבד …

אבל ביהדות החרדית באירופה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באוסטרליה- כיוון ששם לא קיים הצורך להתחמק משירות צבאי, ואין תמיכה ממשלתית ופטורים והנחות וקצבאות נדיבות בזכות העסקנים הפוליטיים, גם לא קיים מוסד ה"אברכות" במתכונת המוכרת בישראל.

שם הגברים הנשואים עובדים ומתפרנסים ואפילו רבים מהם הם בעלי הון רב.  

באמת שם הם לא מצליחים לגדל אברכים ברמה שיש כאן בארץ חוץ ממקומות כמו ליקווד ששם מוסד האברכים הוא בדיוק כמו פה

וכן תפסיקו לזלזל ולשפוך את כל מה שאתם שומעים מהחילונים כל היום אל תנסו אפילו להשוות בין התורה במושגים והשאיפות שלכם למה שהחרדים מצפים מעצמם אל תשווה אותם לחרדי מאמריקה כי כן הם שואפים להיות הרבה יותר מזה

תסתובב במקומות כמו מודיעין עילית תראה אלפי אברכים שמה שמעניין אותם בעולם הוא גדרים במוקצה או בבונה בכלים שלומדים תורה מהבוקר עד הלילה כן בדיוק ככה וברור לך שעם כל המימרות שלך המספר שעות שלך ביום אחרי יום עבודה לא ישוו לזה והם מקריבים מעצמם המון בשביל זה והאשה שלהם עובדת והם מחליטים להסתפק בזה כדי לחיות חיי תורה

אתה מדבר על אנשים טהורים שעולם המושגים שלהם רחוק כרחוק מזרח ממערב מהעולם שלך

ומי מתפרנס מן הצדקה מה זה הקשקוש הזה למה מישהו מהם ביקש ממך משהו אם אתה מדבר על הכמה מאות שקלים שהם מקבלים מלגה מהמדינה מחודש זה זכות קיום למדינה ואף אחד לא שואל אותך כמו שלא שואלים אותם על מימון להבימה.

כתבתי קצת חריף אבל פשוט כואב לי לאיפה חלקים בציונות הדתית נגררים זה לא ישפיע על שום חרדי כהוא זה הם כ"כ בטוחים בצדקת דרכם אבל אתה ממבט לאחור תתבייש בעצמך איך דיברת על לומדי תורה

גדולי הדור הבא צומחים פה בארץ הקודש. יש הזדמנות שווה לכולם לעמול בתורה ולהיות ת"ח.

זאת נקודת זכות ענקית של מדינת ישראל.

יחד עם זה יש גם בעיות שצריך לפתור

זה עכברנות המקלדת שמוציאה ממך כל כך הרבה עין רעה וחצי הכוס הריקה, או שגם במציאות אתה כזה?

טראמפ החדש לא מצטרף.

כבר לא סופר אותנו.

בלי לדעת

ד"ש מאוסטרליה הרחוקה.

פעם הוא היה איתנו ועכשו הוא מהאו"ם

משום מה אתה נבהל מכל הצהרה, בלי להבין שההצהרות הן חלק מהמשחק.

שבשום מגרש כדורגל לא יעזו להשמיע אותם.

מכל נמחה עושים פיל.

יש יותר ממטרי ברכות מאשר טפטופי התעיה של "ניבולי פה"

בנתיים, כחלק מההצגה, הוא כביכול מרסן אותנו, חוץ ממתי ש"ביבי לא הקשיב לו" וצה"ל היכה הלילה והבוקר באירן היטב. מה שיזרז אותם להגיע להסכם שהוא רוצה או לקרוס.

פשוט מדהים שאנשים שמבינים דבר או שניים, עוד קונים את ההצגות על 'פערים בין נתניהו לטראמפ'.

צעד קדימה, שני צעדים אחורה, "תחזיקו אותי חזק". תמצית המדיניות של הגאון האסטרטגי עם האנגלית המוצחצחת (שיש לכל ילד שלומד בחו"ל מגיל 8).

נתניהו הוא זגזגן, טראמפ הוא זגזגן חולה נפש.

הישגים: זיני וגופמן, מבצע הביפרים, פגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית

הפסדים: הרפורמה המשפטית בוטלה, היועמ"שית לא פוטרה וממשיכה להשתולל, שירות קרבי לחיילות הולך ומתרחב, חמאס מתעצם, חיזבאללה משתקמת, איראן משתקמת.

צריך להיות טיפש או רשע כדי לכתוב את הרשימות הפגומות שהצגת כאן.

אני לא מתכוון להיכנס למלחמת רשימות, וגם לא לתקן את הפגמים בשלך.

פשוט תנסו להתבגר מעבר לעכברנות המקלדת הזו...

היית משתכנע או שהיית מצביע על הצלחות וכשלים?

יש שיקולים רחבים.

-'מדיניות הכלה' של 'טיפטופים וסבבים'- באמת על הפנים.

-מדיניות אחראית בשביל לאפשר לטראמפ למצות את המו"מ עם איראן שתפרד מהגרעין?- שווה לתת צ'אנס.

להזכירכם לכן גם מראש מבצע שאגת ארי הופסק בשביל לאפשר את המו"מ הזה. כי כנראה קשה מאד להגיע לכל האורניום המועשר.

כמובן תוך המשך הלחימה הנוכחית מול חיזבאללה