יש לי שאלה אמיתית.דניאל55

במה שונה המצב של החטופים....שכמובן מזעזע, מפחיד, מחליא ....

 

למצב שיש יהודי שחולה... חולה מאוד.

או יהודיה שנמצאת בבית חולים של פגועי נפש...

או מצבים קשים מאוד אחרים...

 

במה זה שונה?

 

למה בחטופים אנחנו לא מצליחים לתפקד כמעט...

 

ובמצבים אחרים הכל כאילו כרגיל...

בוכה

 

בבקשה.. אםפ אפשר... תשובות אמיתיות...

>>>עוגי פלצת
עבר עריכה על ידי עוגי פלצת קיים בתאריך י"ט בסיון תשע"ד 14:47

על קצה המזלג:

 

א. המעשה נעשה על רקע לאומי

 

ב. ההשלכות הן בקנה מידה לאומי

 

ג. זה חד פעמי ביחס לדברים אחרים שהם שכיחים

(לכן קל לנו מנטלית יותר להיות הלומים)

 

ד. חוסר הידיעה המוחלט לגבי מצבם,

אין די נתונים שמאפשרים אומדן של מה קורה ומתרחש

 

ה. ממילא, גם עצם הסיכוי שיש יכולת לפעול ברמה הלאומית

 

 

אולי אאריך יותר בהמשך,

להבנתי יש פה נקודה עקרונית יותר.

תשובה אמיתית- אשתדלהלליש

אני חושבת שכאשר אדם חולה בכל מינ רמות וצורת- זה עדיין משהו טבעי.

 

העולם בנוי בצורה שבה יש מחלות, ותרופות וכו'. אבל כאשר אדם נחטף-

 

זה לא מצב טבעי. כי יהודי צריך להיות בטוח בארץ שלו, זה לא משהו שמובנה בטבע האנושי.

 

הרי בכל העולם אנשים נהיים חולים- מעצם היותם בני אדם וכו'.

 

אבל להחטף- זו רעה שלא קשורה לטבע.

 

וזה גורם לפגיעה בכבוד ישראל ותוך כך לחילול ה'-

 

ומתוך כך זה נהפך מעניין פרטי לכללי.

 

לא הצלחתי להתנסח טוב,

 

אולי בזמן אחר...

את מתכוונת מבחינה אישית?פייגליניזית

על אדם חולה בעם ישראל, למה זה כואב לי פחות מאשר ילד שנחטף מהוריו?

 

אז אענה כמה תשובות.... (אשתדל, תחליטי את אם זה תשובות או סתם ברבורים)

א. אדם חולה- הוא עודנו חי. אדם חולה שמתפקד כמת- זה באמת כואב, לקרובים כמובן.

ב. בגלל שמדובר בחטופים- קורבנות של עם ישראל- הם קרובים לנו. (מעבר ל"כל עם ישראל אחים"- שזה                                     גם אצל החולה הסופני), יש כאן קירבה מטורפת כי החוטפים הם אויבים שלי, ושלך. מלאך המוות הוא                                             לא אויב שלי, אם יש אדם חולה מקצה הארץ שאיני מכירה. מטורלל |מסתבכת|, מה שאני מנסה לומר שבגלל שהטרוריסטים הם אויבים של כל אחד מאיתנו, דבר אחד זה מקומם מאוד, זה מכעיס, זה מרתיח. דבר שני- בגלל כל החום הזה יש גם כאב, אין לי מושג איך לתרגם אותו פסיכולוגית- אבל עובדה שהוא קיים, והוא עז. כי הם לקחו משלי, הם חטפו משלי! כמו שאומרים עכשיו השכם וערב "יש חיבור עצום בעם ישראל".

ג. אולי כי אנחנו רגילים לראות אנשים חולים מסביבנו? שמתים בסוף, כן. כי זו דרך העולם. לחטוף ילדים זו לא דרך העולם... אלו חיות אדם, לכן זה ככ כואב, החיות הללו פגעו בנו. כשאנשים חולים ומתים- זה כואב, אבל זה לא רצחני, זה הטבע. (למה זה הטבע? זה כבר יותר רחוק... תפתחי ספרי אמונה, אין טעם לשטוח כאן כאן את עניין תוחלת החיים או את שאלת "צדיק ורע לו")

ד. ... יש המון, אני חושבת שזה כמה נקודות יותר ברורות ממה שמתערבל במוח, מקווה שתביני אותן

                        

שאלה נוספת לחידוד:עוגי פלצת

מה בדבר ילדי משפחת גרוס?

אז בקיצורפייגליניזית

לקחתם על עמכם לשגע לנו את המוח

לא הבנתי... השאלה רלוונטית או לא?עוגי פלצת
רלוונטיתפייגליניזית

למה לא, שישתגעו כולם..

 

ולשאלה הבאה: ומה בדבר יהונתן פולארד? גם חולה וגם 'חטוף' (בשבי, נגדיר את זה כך)?

ועוד אחת: מה בדבר יורם שקולניק?

הא, שובבוּת שכזאת! צינית או רצינית? עוגי פלצת

אני מכבד את הפיקחות שלך,

ויודע שהבנת ב-ד-י-ו-ק למה שאלתי שטן

 

 

בקיצור, שאלתי את זה כי בתור תשובה ינתנו הרבה סיבות,

שהן רלוונטיות לחטופים, אבל לא רלוונטיות לילדי משפ' גרוס -

ועדיין, כולנו התפללנו עליהם והתענייננו באופן תדיר...

למה? למה התפללנו והתעניינו באופן תדיר?פייגליניזית

זה לא דבר רע, אבל זה לא נראה לי יותר מוצדק מסיקור החדשות העלוב שעשו על אריק שרון למשל...

ב"ה לא התלוננתי, ולא הבנתי דבריך בפניםעוגי פלצת
אני כן מתלוננתפייגליניזית

אני שואלת למה באמת כולם גילו את האמפתיה הזו והתפללו עמוקות עבור בני משפ' גרוס?

 

 

אני לא אומרת שזה דבר רע להתפלל, אבל לכבוד מה? במה התפילה החוצה מגזרים הזו הייתה שונה בלמשל תפילה על אריק שרון? וכם סיקור החדשות היא מטורף בעניין בני משפחת גרוס, מה שלא היה אצלו בכלל בכלל..

אני מזדהה עם שורש השאלה למרות שהייתי בוחרעוגי פלצת

דמות יותר סימפטית מאריק שרון לשם הדוגמא.

 

מעבר לכך, שמא גורלם של ילדים צעירים ורכים

(שעלה לתודעה בעקבות הטרגדיה / הרשלנות בעניין הגז)

נוגע יותר ללב של כל אדם באשר הוא אדם...

אבל ילדים צעירים ורכים יש לצערנו בהרבה בתי חולים..11111
צודק, נגיד אורי אליצור.פייגליניזית
לא יודעת.. אולי בגלל שזה פגע בכל הילדים שלהםלבי ובשרי
זה בגלל שמדובר במשפחה שלמה,שוקולד לבן

שבגלל חוסר אחריות נפגעה כולה.

משפחה שלמה זו תמיד טרגדיה מזעזעת, שקשה לאנשים איתה ולכן התפללו מעומק הלב.

ואם אתה זוכר- התפילות וההתעניינות העיקריות התחילו בעיקר אחרי שראו שזה רציני, ושתי הבנות נפטרו (ולא היה ברור אם שני הבנים יחזיקו מעמד)

השילוב של משפחה שלמה, חוסר אחריות של המדביר וזה ששתי הבנות נפטרו גרם זעזוע לכולם ולכן זה כל כך נגע ללב של כולם

(כך גם היה עם התאונה של משפחת אטיאס בטבריה (זכרתי נכון?) שזעזעה את כולם וגם המכונית שהתנגשה עם הרכבת. הארץ סערה הרבה אחר כך. רק ששם לא היה כבר מה לעשות)

הרבה יותר קשה לקבל שזה כמה אנשים, והרבה יותר קשה לקבל שבגלל אדם אחד שפשע משפחה שלמה נפגעה. (במחלה אין את עניין הכעס על האדם האחר ועל פשע של אחר שבגללו זה קרה. ולמרות שיודעים שהכל משמים הכעס הזה והתסכול עולים במקרה של פשיעה. במקרה של מחלה עם כל הקושי קל יותר להבין שזה משמים)

 

 

ניסיון לתשובהmatan

העניין נעוץ בשני מישורים- "למה זה קרה?" ו"כמה זה קרוב אליי"

החטופים-

זה קרה בגלל שנאה יוקדת לכולנו שבאותה מידה הייתה יכולה ליפול על כל אחד אחר.
לכן זה גם קרוב מאוד, כי אני יכולתי להיות שם ח"ו, אם לא הם. זה כואב, זה משפיע על

הביטחון הבסיסי שלנו. ואנחנו לא אוהבים שמערערים את הביטחון הזה.

 

חולה\פצוע\עני-

זה קורה בגלל מגוון סיבות שאינן שייכות לכולנו, אי אפשר לדעת למה, אבל זה יותר ישיר מריבונו

של עולם, ולכן גם כאב וצער יותר פרטיים. לא ניתן לומר שבאותה מידה זה היה יכול להיות כל אחד אחר.

לכן זה  גם לא מערער את הביטחון הבסיסי שלנו בחיים. אפילו לא תאונת דרכים- כי אנחנו מכירים את זה

כבר כסיכון.

 

 

"...ושבי קשה מכולן"אלעד
לא זוכר איפה הגמרא הזאת, אבל את הטעם זוכר היטב יעויין שם.
הגמרא בבא בתרא אומרת ששבי היא הצרה הכי גדולהחסדי הים
כפי שהזכיר אלעד, כי אדם נמצא בשלטון האחר שיכול לעשות בו מה שבא לו, וצורות שונות של מוות.

יש לזה כמה נ"מ הלכתיות: שמותר למכור ס"ת בשביל לממן את המאמצים לשחרור, וכן מותר לקחת מכסף שהוקדש לצדקה לצורך המאמצים של השחרור, וכך נפסק בשו"ע.

ר' נתן בליקוטי הלכות אומר, שאם בכל צדקה אנחנו מעלים ניצוצות של חיות ואלוקות של השכינה, ע"י זה שאנחנו מחיים חלקית את העני, בפדיון שבויים אנחנו כביכול מעלים את כל השכינה מגלות ע"י זה שאנחנו פודים אותו.
חוסר הודאות הזה מטורף.. וזה מצב שאפילונפשי ישובב

אי אפשר לראות את הילד, ולא לדעת דבר על גורלו. רק אמונה ותפילה, נטו. מצב קשה מאין כמותו,.

 

וכמו שאמרו- הצד הלאומי, השנאה שממנה זה נובע, האויב עימו אנו מתמודדים שנהיה אכזר מרגע לרגע ואנחנו לא יודעים מאיפה זה יגיע הפעם, ה' ירחם. וכן- גם חוסר הטבעיות במצב חטיפה.

 

 

מימה שהסברתי היום לתלמידותמייכ
למדנו על יצוא ויבוא- הדגשנו מטעות שעלתה בכיתה שאי אפשר לייצא בני אדם- כי הם לא חפצים.

יש מקומות וזה נדיר היום, שסוחרים בבני אדם, מתייחסים לאדם כאל חפץ.

וכך עברנו לנושא החטופים-
חטופים דומה מעט לסחר בבני אדם- מתייחסים לאדם כאל חפץ.

חטופים, בשונה מחולים- לא מתייחסים אליהם כאל בני אדם..

זו נראית לי נקודה עקרונית..


והתחברתי גם לרמה הלאומית שהזכירו.

וגם- כמובן- לחוסר הודאות המטריפה

בעזרת ה ישועת ה כהירף עין!!

צריך להתפלל ולהאמין שתהיה ישועה
אמנם זה לא רלוונטי לנושא אך סחר בבני אדםעוגי פלצת

(ברמות שונות) איננו לצערנו דבר כה נדיר ובלתי נפוץ...

ברובב מדינות העולם זו עבירה על החוקמייכ
והאכיפה של החוק הזה רחוקה משלמות...עוגי פלצת


עם כל הצער על חולים אין מה להשוותים...

מבחינת ההרגשה יותר חמור מרצח על רקע לאומני

 

עצם התעוזה שלהם לגעת בנו, זה סוג של הכרזת מלחמה,

זה חילול ה' יותר מפיגוע שיש בו הרוגים.

כמו שאחרי חטיפת שלושת החיילים בלבנון התגובה הייתה מלחמה

 

זה לא מתוך רחמנות (או לא רק רחמנות) של אוי איזה מסכנים שאנחנו ככה שאז אולי יש מקום להשוואה

זה ברמה הלאומית

גם זה שזה נמשך ולא יודעים מה קורה.

 

וההרגשה כן דועכת עם הזמן, תנסי להיזכר במקרים אחרים שהיו.

כשהתחילה מלחמת לבנון השנייה אאל"ט היו 90% תמיכה (גם שמאלנים) וככל שזה נמשך התמיכה ירדה

לדעתי אין שום הבדלמופים

 

עם ילדי משפחת גרוס לקחתי את זה יותר קשה

 

אני מאמין שעיקר ההבדל הוא רגשי, ואין באמת הבדל אמיתי

 

ואני ממליץ לכולם להמשיך לתפקד, אין שום טעם להיות מנוטרל, אין בזה שום תועלת.

יש מצוה להצטער בצער חבירו, אין מצוה לא לתפקד

יש חובה לתפקד! אם נפסיק לתפקד, הטרור ניצח.matan
מופים

אני מבקש סליחה, אני שואל כאן שאלה שעלולה לעצבן כמה על זה שאני לא מבין "דברים פשוטים", אבל אני שואל בכנות

 

אצלי חובה=הקב"ה מחייב

ואני לא רואה איפה הקב"ה חייב שהטרור לא ינצח

 

גם בטרמפים דיברו כאן כך, שחייבים להמשיך לקחת טרמפים, כי אם לא הטרור ניצח

 

ואני לא מבין את הצורת מחשבה הזאת

 

אם זה לא מסוכן - תעשה את זה, אם זה מסוכן - אל תעשה

מה זה משנה אם הטרור ינצח או לא?

יש איזה בעיה שהטרור ינצח?

למאי נפ"מ אם הוא ניצח או לא?

אם יחול "חלות ניצחון" על הטרור, יקרה משהו?

זה ישנה למישהו אם הטרור ניצח או לא? מישהו ידע מזה? זה יגרום לנו להפסיד משהו?

הטרור יקבל מוטיבציה להמשיך ביתר שאתעוגי פלצת

ביודעו שבכך הוא ממשיך לדלדל את עצבינו המרוטים.

 

 

האמנם אינך סבור שיש בכך רצון ד' כלשהוא?

 

 

סברא דאורייתא

ואיך הוא ידע מזה בדיוק?מופים

וכי חולדה נביאה היא, לדעת אם אתה מתפקד או לא?

(למען ההגינות, הוספתי בעריכה משפט אמצעי)עוגי פלצת

אתה שואל איך הטרור יידע על הלך הרוח הציבורי במדינתנו?

כןמופים

אם אתה לפני ערבי, ותשתדל להראות פנים צוהלות, אני איכשהו אבין

אבל בינך לבין עצמך - מה הענין

 

אם כבר אתה מתחשב בכאלה סברות,

כשהייתי ילד תמהתי כשראיתי כותרות בעיתונים "הרוג אחד בפיגוע"

את מי זה מעניין? למה זה אמור לעניין אותנו?

כשיש תאונת דרכים גם כן יש כותרות? למה זה כזה נוגע לכולם?

וכשהתבגרתי התגברה תמיהתי

אם העיתונים לא היו מפרסמים - לא היו פיגועים! הרי כל הפיגועים הם כדי לעשות לעצם פירסומת, להפחיד, להחליש, לגרום לציבור לוותר להם

אם זה לא היה בחדשות אף אחד לא היה עושה פיגוע כי זה לא היה יעיל.

 

אבל אף אחד לא שוקל שלא יפרסמו פיגועים, נכון?

אז דוקא לגבי העצב שיש לנו צריך להסתיר אותו מהם? רק כאן אנחנו מתחשבים ברוח הגבית שנותנים לטרור?

 

(ולמשפט האמצעי שלך - לא, אני לא רואה איפה זה רצון ה', אדרבה רצון ה' שיהיה אכפת לנו מאחים שלנו)

אילו לא פרסמו פיגועיםעוגי פלצת

הציבור גם לא היה מודע למצב הבטחוני הבעייתי בו הוא חי,

הוא גם לא ידע להיזהר, וגם לא ידע לבטא את דעתו בעניין

במישור הפוליטי.

 

 

איך הערבי יודע? אינטרנט, למשל

טרור כנגד ישראל הוא חילול ה'.matan

נכון, אין ספר הלכה שכתוב בו "לא תתן לטרור לנצח".

אבל יש עניינים הלכתיים שבעקבותם אני מגדיר את אי הכניעה לטרור כחובה.

 

שמירה על חיי אדם- אם הטרור מצליח לפגוע בתפקוד שלנו, הוא יחזור, כי הוא עובד,

אחריותנו להוכיח שטרור לא עובד, כדי למנוע אותו. אם אנחנו מפסיקים לתפקד אנחנו 

אומרים לאויב- תמשיך ככה, כי הפעולות שלך מצליחות. לכן גם שחרור מחבלים בתמורה

לילדים הוא ניצחון לטרור. הוא רק יגרום לחטיפה הבאה.

 

כבוד ה'- חובה עלינו לקדש את ה' הגדול והנורא, כפי שכותב הרמב"ם. מצבו של עם ישראל

והתמודדתו עם המשברים הפוקדים אותו- הוא קידוש ה'. אם עם ישראל נופל ברוחו ומפסיק

לתפקד בעקבות פעולה שכזו, זה חילול ה'. עלינו להמשיך ולתפקד אף לנוכח האיום, לא לסכן 

את עצמנו(תסתכל במה שכתבתי על הטרמפים), אלא פשוט להמשיך לחיות. כואבים, מודאגים,

מתפללים, מתחננים. אבל לא להפסיק לחיות.

 

כיבוש ארץ ישראל- אחת המצוות היא כיבוש ארץ ישראל. היא מוטלת עלינו ומחייבת אותנו, ככלל 

ומתוך כך גם כפרטים לשלוט ולכבוש את הארץ. האם אתה חושב שאנחנו שולטים בארץ וקיימנו את 

מצוות הכיבוש? כל עוד ישנו טרור כלפי אזרחים, לא כבשנו את הארץ, אנחנו אולי לא במלחמה רגילה, 

אבל זוהי מלחמה, מוצהרת ומוגדרת, מצדם של הפלסטינאים. חלק מהדרכים שלנו להוכיח שהארץ

שלנו- היא לא לתת לטרור לנצח. אנחנו חיים כאן מתוך ידיעה, שזו ארצנו ולנו היא ניתנה לחיות בה 

ולהקים בה מלכות ישראל. אם אנחנו לא מרגישים בטוחים מספיק בשביל לחיות, עם כאב, עם תפילה,

עם זעזוע- אבל לחיות, יש פגם במצווה הזו.

 

לחיות זה לא אומר לא להזדעזע, לא לבכות, לא לחשוב על זה, לא להתחנן לריבונו של עולם להעביר 

את רוע הגזירה. לחיות זה אומר שזה הבית שלנו. ואנחנו נמשיך לתפקד ולחיות בו, גם עם כאב גדול. 
לכן- אני רואה בזה חובה. יותר מובן?

אני אנסה לסכם את דבריכםמופים

אתם אומרים יש 3 בעיות בזה שהטרור ינצח:

א. טקטית - כשהטרור מרגיש שהוא ניצח זה גורם לו להתגבר

ב. קידוש ה' - כשישראל מנצחים במלחמה יש בזה קידוש ה', וכשהם מפסידים זה חילול ה', וחסדי מביא לזה מקור מרמב"ם (הוא לא כתב איפה, אבל אני מניח שהוא מתכוין להלכות מלכים פ"ז הט"ו)

ג. אתה מוסיף עוד שיש כאן מימד של כיבוש ארץ ישראל, ואם נאמר שיש בזה"ז מצות כיבוש א"י, כלול בזה גם שהטרור לא ינצח

 

לפני שאני ממשיך אני רוצה לראות אם הבנתי נכון

אזמופים

אני אתייחס לכל אחד מהטענות

 

לגבי א - אני מסכים עם העיקרון, כבר אמרתי למעלה שהוא פשוט לא ידע מזה, אז עוגי טען שאם מפרסמים באינטרנט גם הערבים ידעו.

אני שומע את הטענה, השאלה כמה אנחנו צריכים להתחשב שאולי יבוא לכאן ערבי ואולי יראה ואולי יתן לו חיזוק ואולי ואולי..., מדברים כאן הרבה פעמים דברים שעדיף לא לכתוב אותם לעיני גויים ולא חושבים כל כך רחוק, אבל זה שיקול שאולי ראוי לעשות

 

לגבי ב - יש לי כאן בעיה, הרמב"ם קורא לניצחון במלחמה קידוש ה' כי זה מלחמת ה' "שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה", לצערינו המדינה כאן לא נלחמת בשם ה'. קשה לומר שהיא מייצגת במשהו את הקב"ה, כשהיא כל כך נלחמת במצוותיו...

עצם זה שיהודים נלחמים ומנצחים לא מצינו שהוא קידוש ה', 

חשבונות של - "איך יתכן שהקב"ה יעשה כך לבניו לא כ"כ ברורים לי". אנחנו בגלות, בהסתר פנים נורא, מצינו בפסוקים שיש בזה חילול ה', אבל זה חילול ה' שהקב"ה עשה שנגרם ע"י עוונותינו, והפיתרון של זה להביא משיח, לא להילחם עם העונש של הקב"ה ישירות

 

לגבי ג - כבר רמזתי שלא ברור כל ששייכת מצות כיבוש א"י בזה"ז, אבל גם לטעמיך, קשה לי להאמין שפחד שיש מהאויבים יגרע במצות כיבוש. 

וגם אם נאמר כך, המצוה היא לא להוריד את הפחד, אלא להרוג את מי שמפחיד אותנו. קשה לי להאמין שאם נשלח פסיכולוגים ונרגיע את העם נקיים בזה מצות כיבוש

לגבי ב'- הרמב"ם בהלכות לא כותב את זהחסדי הים
כתנאי. דוקא משמע הפוך שהוא קורא לאדם לשים לב שעל יחוד ה' הוא נלחם, אבל הוא לא צריך לכתחילה להיכנס בכוונה זו, אלא ידע כשיהודים נלחמים והם עם ה', הם במילא מיצגים את ה'.
אנחנו העם של ה', מיצגים את ה' אם נרצה או לא. כפי שיש פסוקים מפורשים ביחזקאל.

[מה שכתבת לבסוף, שאכן כל הגלות הוא חילול ה' כך מבואר בפסוקים ביחזקאל ובגמרא בחגיגה. אנחנו שסוברים על פי ראיות חזקות, שצריכים לצאת מהגלות ולמחוק את חילול ה' הנורא, באמת רואים באנשים שמשאירים אותנו בגלות ומונעים אותנו להתקדם, כעושים דבר חמור כעין חטא המרגלים. אבל זה כבר דיון אחר.]
לא התכוונתי שזה כתוב כתנאימופים

אבל זה כתוב על מלחמת ה', לא על מלחמה של יהודים

אתה אומר שזה ממילא שהם מייצגים את ה', אני בספק אם זה שייך כשהם מתכחשים אליו

 

 

לגבי ג'- זה פסוק מפורש לפי חלק מהראשוניםחסדי הים
"לא תערוץ מפניהם כי ה' אלוקיך בקרבך אל גדול ונורא." [דברים ז, כא] עיין ברמב"ם שהביא בסה"מ [מצווה נח'], שאי הפחד הוא חלק ממצוות המלחמה, ואנחנו מראים שאנחנו לא מפחדים, כי ה' בקרבנו ועוזר לנו להלחם.
אתה קצת יוצא מהנושאמופים

לא דיברנו על פחד אלא על עצב שמשתק את האדם

 

מלבד זאת מסתבר מאד שאיסור פחד שייך רק בחייל עצמו ולא באנשים אחרים

 

ועוד אתה יוצא מנקודת הנחה שמלחמה היום נחשבת מלחמה, ואין הדברים מוסכמים כלל, וכמו שכבר הבאתי שהרב עובדיה כותב שבזה"ז לא שייך דין מלחמה כיון שאין מלך ואורים ותומים, ולא שמענו מי שיתיר היום יפת תואר

התכוונתי למה שכתבת בהתחלהחסדי הים
"קשה לי להאמין שפחד שיש מהאויבים יגרע במצות כיבוש."-אז הבאתי לך מקור שאכן זה קשור למצוות כיבוש.

מה שהבאת בשם הרב עובדיה. איך אפשר לחדש דבר כזה, כאשר לא מוזכרים התנאים האלו כלל בקשר למלחמת מצוה. יש לנו את דברי חז"ל, ואי אפשר להוסיף עליהם תנאים שלא הובאו בחז"ל. מה גם, שאין בזה שום סברא, מלחמת מצוה/חובה, קשור למטרת המלחמה, למה שיהיה קשור לתנאים אלו.

עכ"פ הרב קוק זצ"ל באיגרת ת"ת כותב לא כמו הסברא שהבאת בשם הרב עובדיה.
?? לא הובא בחז"ל?מופים

ההלכה הראשונה בהלכות מלחמה ברמב"ם (הלכות מלכים פ"ה ה"א)

אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה. ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים. ומלחמת עמלק. ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם. ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו

כל הנושא של מלחמה הוא כשיש מלך

 

ואורים ותומים מבוסס על רמב"ן בספר המצוות שיש מצוה לצאת למלחמה רק אחרי שאלה באורים ותומים

(זהלדעתי יותר חידוש, כי זה לא יסוד דיני מלחמה, ומנלן שהוא מעכב)

זה אומר מה המלך נלחםד.

קודם מלחמת מצוה - ואח"כ רשות.

 

אך לא אומר שאין מלחמה של "עזרת ישראל מיד צר" כשאין מלך.

 

וכן משמע מתשובה של הרב זצ"ל במשפט כהן לגבי סמכויות המלך שחוזרות לעם כשאין "מלך".

 

וכן כותב הרב וולדינבורג זצ"ל. ומחדש שאפילו לכבוש ולהחיל קדושת ארץ ישראל, אפשר אם יסוד המלחמה היה לא בשביל כיבוש-רשות, אלא מלחמת מצוה של עזרת ישראל.

 

[מה גם שבסימן שכ"ט בהלכות שבת, יש הלכה פשוטה, מעבר לנושא של "מלחמת מצוה", של "עיר שצרו עליה נוכרים" שמחללים שבת גם בעסקי קש ותבן לצאת עליהם בכלי נשק]

 

 

 

כתבתי בחיפזון, בלי לראות את כל הנושא. רק בגלל המובאה.

 

 

 

לא אמרתי שאין מקום לדוןמופים

אמרתי שזה לא המצאה

 

(אגב מהרב קוק אין ראיה לענין שלנו, הרב קוק מחדש שכשאין מלך הסמכויות חוזרות לעם, זה לא אומר שמלך לא מעכב במלחמה, אלא שהעם יכול להיות במקום מלך, ואולי אה"נ מלך מעכב, אלא שהעם הוא תחליף.

ונפ"מ במקרה שמיעוט מהעם יוצאים למלחמה, שא"א לומר ש"העם" יצא למלחמה, כך שאין כאן את התחליף של מלך)

 

וסימן שכ"ט זה לא ראיה שיש לזה דין מלחמה, אלא זה ניסיון הצלה פשוט, בלי שם מלחמה (נראה מלשונך שגם אתה מודה לזה)

לגבי הסוף, אכן..ד.אחרונה

אבל בכ"ז הגדר של "יוצאים עליהם", מראה שגם "הגנה" אינה פסיבית, אלא יש בה צורה מלחמתית.

 

לגבי הרב - הענין הוא שהעם יכול לבחור נציגות להנהגתו.

 

אתה צודק למקרה שסתם חלק יחליטו שהם עושים "מלחמה", על דעת עצמם.

טוב- זה הופך לדיון אזmatan

א. כל תגובה של האזרחים גלויה וידועה לארגוני הטרור, הם בקיאים בחדשות ובפורומים,
ובווצ'אפ. אל תזלזל במודיעין שלהם. הם יודעים ליירט חיילים יפה. בין אם הם יודעים על אדם

פרטי כזה או אחר או לא. ברגע שבו יש קבוצה שנחלשת, כולם נחלשים. לכן אנחנו צריכים להיות

חזקים למען הכלל. גם למען שרי הממשלה וחייליה ומנהיגיה - ציבור מתפקד מראה לטרור, ולממשלה-

אנחנו לא נתקפל. לציבור יש כוח רב.

 

ב. קידוש ה' הוא לא רק מלחמה. יש בקידוש ה' הרבה דברים. אחד מהם הוא עוצמתו הרוחנית

של העם, שזה אומר גם "שעת גזירה"- אם באים ליסטים ואומרים לשנות משהו מצורת החיים הרגילה,

אפילו מנהג, אפילו לא הלכה אלא רק צבע שרוך הנעל- לא שומעים להם ואפילו מתים על קידוש ה'.

טרור נלחם בעצם זכותנו לחיות פה. הגי'אהד בעצם אומר - אתם תפסיקו לחיות כרגיל עד שתעזבו

את האדמה הזו. מה זה אומר? טרמפים, אוטובוסים(גם הם התפוצצו), אתם תפחדו לצאת לרחוב, 

אתם תפחדו לחיות כרגיל. זו גזירה. וכנגד זה חובה לעמוד איתנים ובבחינת "לא יכרע ולא ישתחווה".

 

ג. פחד מהאויבים הוא הראשון לגרוע במצוות כיבוש הארץ. בין אם זה מצד המדיניות הכללית- פחות

תחושת שלטון בארץ, יותר בקלות ינתנו שטחים. בין אם זה מצד החיילים- חייל ללא רוח גבית לא יסתער.
כיבוש הארץ הוא לא רק מצב מדיני גרידא. הוא גם מצב תודעתי. 
כל עוד אנחנו במלחמה- לא כבשנו את הארץ. טרור הוא מלחמה. המלחמה היא גם תודעתית ויש לזה איזכורים

בהלכה. ובפסוקים "אל ירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם." אסור לפחד מהאויב.

 

כל זה לא מונע מאיתנו להזדהות ולהרגיש זעזוע עמוק למשפחות החטופים, ולחילול ה' הנורא שבפגיעה

בכל יהודי. אנחנו מבקשים ומתחננים - רבש"ע גלה נא את כבודך ואל תמחל על כבודך! שבור זרוע רשע,

וקרב לנו ישע, והושע את עמך ישראל ואת בניו. ובפרט את שלושת הבנים החטופים והשבויים, שזוהי הרמת

יד כנגד ממשלתך ועמך בעולמך, והרוח לנו מצרותינו, שיתגדל כבודך מתוך המקרה המצער הזה.

 

 

לגבי א'מופים

אין כ"כ ויכוח בינינו, אם תקרא שוב מה שכתבתי אני לא מוחלט, השאלה כמה משקל לתת לדברים

 

לגבי ב' הבעיה היא שאתה לא מביא מקורות, לומר "זה כך" לא ישכנע אותי..., אתה מביא שנהרגים בשעת השמד על מנהג ישראל לדעת רש"י. צריך לזכור שהרמב"ם חולק על זה וסובר שהוא איסור דאורייתא של ובחוקותיהם לא תלכו

אבל גם לרש"י זה לא סתם "צורת חיים רגילה", זה מנהג צניעות שנהגו ישראל, כך שאנחנו נהרגים על עיקרון רוחני, לא סתם על כבוד לאומי

אין שום מקור ליהרג על כבוד לאומי, 

 

לגבי ג' אתה נשמע שוב טקטי, וחזרנו לא', לומר שחסר בעצם מצות כיבוש, בלי ההשלכות שיצאו מזה -קשה לי להאמין

הרב עובדיה סובר שאם אנחנו לא יכולים להעיף מכאן את העבודה זרה, לא נתקיימה מצות כיבוש, אבל משהו מעשי, לא הרגשה בעלמא.

והבוחר יבחר

 

בוא נסיים את הניצ"לוש...matan

החילוק בינינו נמצא בשתי נקודות-

האם הכבוד הלאומי של העם ותחושת העם הם חלק מכבוד ה', או שרק פעולות פרקטיות.
האם למצוות כיבוש ישנה התפרטות רוחנית או רק פרקטית. 
כלומר האם להכניס את המושג הרוחני "כבוד לאומי\ביטחון" למרות שהוא לא פרקטי.
מבחינתי- עם ישראל במלחמה, סוג של מלחמת התשה ע"י שימוש בטרור כנגד אזרחים.
חלק ממלחמה הוא פסיכולוגי. מלחמה פסיכולוגית לפעמים מועילה יותר ממלחמה פיזית.
ניצחון פסיכולוגי = הפסדנו במערכה. הפסד של העם = חילול ה'.
אם אתה רוצה להמשיך את הדיון, בוא נעבור לשרשור אחר או למסרים.

 

מתן, שכוייח על הכתיבה המאלפת!! עוגי פלצת
אתה חלק מהעם, לא כואב, מציק, מפריע כשפוגעים בעםים...

שלך?

 

שם ה' נקרא עלינו, כל פגיעה בעם ישראל היא פגיעה בשם ה'

הוא לא אמר את זהעוגי פלצת

הוא דן במישור הטקטי (פרסום על פיגועים גורם לתחושה שהטרור עובד)

 

וכן במישור התודעתי בפועל (מה ההבדל בין יהודי שמת בתאונה לזה שמת בפיגוע)

 

כמובן שאכפת לו.

כמובןמופים
קראתי שוב, נכוןים...
כמו שכותב הרמב"ם בהלכות ובסה"מ על כל נצחוןחסדי הים
מלחמה של ישראל, שיש בזה קידוש ה' והרמת דת האמת.
הוא לא מחלק עם הנצחון קידמה את הרוחניות של ישראל או לא.
אם הטרור ינצח, יהיה בזה חילול השם.חרותיק

איזה מן אבא זה שנותן לילדים שלו להפגע?

לכן אנחנו אומרים שאסור לתת לטרור לנצח.

לא כי החיים שלי כל כך חשובים.

הלוווו חדל נצלשת ברשת!!דניאל55

חווובבההה!!!

מעניין... מהרוח של רוב התגובות עד עכשיו נשמעעוגי פלצת
עבר עריכה על ידי עוגי פלצת קיים בתאריך י"ט בסיון תשע"ד 18:06

ש-מרכז הכובד מבחינתנו בדאגה היא מחשש לגורלנו הלאומי

מאשר הדאגה לשלומם הפרטי של אהובינו הנחטפים שיחיו.

 

 

מאידך גיסא, נראה שבפועל אנחנו כאן מאוד מלאים באמפתיה

דווקא אליהם באשר הם בני אדם פרטיים, מדוכאים,

הנתונים בצרה ובשביה.

 

כך שנראה שיש פה עוד מה להסביר ולבאר.

פייגליניזית

אני לא חושבת שיש משהו שגובר על השני. האישי על הלאומי. פשוט כאן זה *גם* לאומי, אצל גרוס זה היה אישי, (וגם שם זה לא מובן לי ככ, לך כן?)

באמת זה מסקרן הענייןעוגי פלצת
האמפתיה הוא כלי שנותן יכולת ליצור הזדהות. אבלחסדי הים
הדבר היסודי שדוחף אותנו בצורה כ"כ חזקה ליצור הזדהות זה הענין לאומי.
ומה עם שאלת ר' עוגי?פייגליניזית
אז אנסה לדייק שוב תשאלה....דניאל55

אז בעצם, לאור העלאת נושא גרוס לשאלה...

אז לכאורה מה שמשפיע זה שזה מפורסם??

 

 

אוף, אני באמת שואלת. כי זה הזוי וקשה כי אני ברצון הפנימי שלי רוצה להתפלל על מי שאני מכירה שחולה.

ז ה כ ו א ב לי

 

מיזה קשה לי לתפקד...

 

 

אבל פתאום כל היום שולחים לי אסמסים על נערים שאני לא מכירה..... ואני אמורה להתחרפן מהמצב שלהם וללכת לערבי תפילה

ולהצטרף לספרי תהילים.... ו..... אוף אני רוצה להתפלל עליה!

 

אז מה אני עושה... אומרת תהילים אומרת את שמות החטופים ומוסיפה בלחש גם את שמה...

כאילו מרגישה לא בנוח שיש לי כאב אישי.

ה׳!

הכאב האישי חשוב, אין מה להרגיש אשמהmatan

את לא לא בסדר- העניין של הכאב האישי הוא טבעי, קרוב אל העין קרוב אל הלב.
תתפללי על כולם, לא צריכה בלחש, נכון, הכאב של החטופים הוא כללי ויש בזה התגייסות,
כי זה נוגע פתאום בכולם. אבל אל תרגישי לא בסדר שכואב לך על הקרובים לך, זה אנושי.
ואל תתביישי לבקש להזכיר אותה, דווקא כשאת בקבוצה, אנשים גם ככה עם התהילים ביד,
שרק יגידו עוד שם.

ממש ממש לא מסכיםמופים

תתפללי עליה בקול רעש גדול

תארגני עליה גם כן ערבי תפילה,

גם היא יהודיה, ואין סיבה שלא ידאגו לה

 

זה שלמעשה קשה לארגן בשבילה כי היא לא מעוררת את הרגשות של כולם, זה לא אומר שהיא אמורה להפסיד גם אותך

לפחות שיהיה לה אותך להתפלל עליה!

 

כי זה מצב נוראי.שוקולד לבן

בד"כ במחלות או מקרים קשים שקורים הרבה (כחלק מהעובדה שזה קורה הרבה) אם את לא מכירה את החולה אישית את לא חושבת מה עובר עליו. כי יש הרבה חולים ואין אפשרות לא לתפקד על כל אחד ששומעים עליו דבר רע (אחרת לא נתפקד בכלל) ולכן ה' ברא לנו מנגנון הגנה- ההרגל. 

ברגע שאנחנו שומעים על משהו הרבה פעמים אנחנו מתרגלים אליו ולכן פחות מתייחסים אליו קשה.

לכן, אם את זוכרת, בתקופה הגדולה של הפיגועים כשכמעט כל יום שמעו על פיגועים, רוב האנשים לא קפצו כשהם שמעו על פיגוע, כי התרגלו לצערנו. 

מהמנגנון הזה גם נובעות הבדיחות השחורות. אנשים לא מסוגלים להתמודד עם כמות ענקית של צער ולחץ (אין אפשרות לחיות כך), ולכן הם מוצאים לעצמם דרכי שחרור.

ולכן בחולים במחלות רגילות רק הקרובים שחווים את הסבל של החולה מפסיקים לתפקד, אבל אנשים שלא מכירים ממשיכים בחיים (אלא אם כן זה אדם שכולם מכירים או מחלה יוצאת דופן)

 

אבל, למקרים מיוחדים, יוצאים דופן, עדין לא התרגלנו.

ולכן אנחנו עדין מזדעזעים מהם, וזה פוגע לנו בתפקוד. וזה הדבר הכי טבעי שיש, כי אנחנו לא אמורים להתרגל לזוועות שכאלה.

והמקרה הזה מזעזע במיוחד. שלושה נערים, שרצו לחזור הביתה לשבת, ובטעות עלו לרכב הלא נכון (לא נכנס לאיך חושבים שזה היה)

כל אחד ששומע על זה חושב מה עובר עליהם (הרי הערבים יודעים להתעלל), ועוד הם ניסו להתקשר למשטרה וחשבו שאולי יצילו אותם ולא עשו עם זה כלום. רק מלחשוב על זה מזדעזעים. ובנוסף כל יום שעובר ולא יודעים מה איתם, ואין לתקשורת מה לחדש. כל יום שאת קמה ורואה שאין שום חידוש.

הרבה יותר קשה לתפקד כשהכל לא ברור ולא יודעים מה יהיה ומתי זה יגמר (וחז"ל אמרו על זה שאין שמחה כהתרת ספיקות. והם לא אמרו את זה על דברים טובים דווקא) 

וממש קשה לחשוב על זה. שבבת אחת הפסיק להם החיים הנורמלים, להם ולמשפחות שלהם, הם רק רצו להגיע לשבת.

וברגע שמשהו קורה לילדים הכל הרבה יותר קשה, כי איכשהו מרגישים שילדים הם הרבה יותר חסרי אונים, וכל החיים לפניהם 

גם על חולים ילדים וצעירים מתפללים יותר וזה נוגע יותר ללב

ומצטרפת העובדה שמדובר בתלמידי ישיבה שלמדו תורה.

אז הכל מצטרף יחד ועושה קווץ' ענקי בלב. לכן כל כך קשה לתפקד.

 

ומן הסתם מצטרפת העובדה שזה יכל לקרות לכל אחד. הרי כמעט כולם פה לקחו או לוקחים טרמפים, חלקנו אפילו באותו צומת שבו ארעה החטיפה. וככל שמשהו יותר קרוב אל האדם הוא יותר לוקח אותו ללב. (זה טבע האדם)

חייבים תשובה? אפשר פשוט להסכים? ~א.ל

את צודקת, צריכים (לפחות אני) להשתפר בתחום..

אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

חחח צודקתפשוט אני..

לא רציתי לכתוב גרושת הזמר, זה ספציפי מדי...

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטוב

תגובתי נוגדת את תקנון האתר 4ne1אחרונה

ביטוח מופקע על ג'יפחוזר תמיד לאשתי

קניתי לאחרונה ג'יפון חמוד, שטח טוב, עשיתי ביטוח חובה סבבה.

אחרי כמה חודשים אני רוצה להוסיף צד ג' ואני מקבל הצעות מופקעות, בסדר גודל של 6500 אלף ל11 חודש.

מה הסיפור?

מישהו יודע על ביטוח זול לגי'פ?

אין דבר כזה ''ביטוח זול'' שיתאים לכולםפשוט אני..

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

רכבי שטח זה עסק יקרנפשי תערוגאחרונה

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

צירופי מקרים ותחושות בטןשפוי

מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!

בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...

סיפור מהלחימהיהודי שואף לטוב

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

מטורף לגמרישפוי

סיפור נוסף מהלחימהיהודי שואף לטוב

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

וואו. באמת ניסי ניסיםנקדימון

ועוד מהלחימה. טרי.יהודי שואף לטוב

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

צריכים להגיד הגומל, נכון?נחלת

תלוי סיטואציה. בכל מקרה הוראה רווחתיהודי שואף לטוב

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

יש לי המון... הנה כמהכולנו הביתה

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

יש אנשים צדיקים בפורום הזה.....באמת.נחלת

שמעתי פעם משפט יפהחוזר תמיד לאשתי

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

יש משפט שאומרSeven

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

היה יום אחד של פיגועהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ט' באב תשפ"ו 15:37

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

משהו נחמדפשוט אני..

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

פעם סידרתי איזה חדרון שהיה חצי מחסן חצי זולהאברהם יאיר שטרן

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

יש ליSeven

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

קוראים לזה השגחה פרטית..יעל...אחרונה

איך אתם בתשעה באב? מה הלו"זחוזר תמיד לאשתי

מבחינת תוכן, איך אתם ממלאים את היום?

היה יפה ומעניין שהשואל עצמו יפרט ואז ישאל אחרים …פ.א.
או שאתה @זיויק, שרק שואל ולעולם לא משתף מעצמו 
שנה שעברה בערב הייתי בכותל הקטןניגון🌿

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

תלוי במצב רוחאריק מהדרום

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

השנה אני נאלץ לעבוד,חתול זמני

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

שהייתי רווק הייתי נוסע לכותל.נפשי תערוג

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

 

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

שיעורים על ט' באב בעיקרLavender

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

 

קוראים את מגילת איכה 2-3 פעמים מלבד הקריאות בבית הפינג פונג

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

כנראה בלילה באזור שערי הר הבית והכותל,ל המשוגע היחידי

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

פעם פעםמשה

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

עדיין הולכים לכותל? הכנה לטו באב4ne1

הפסנתרןכְּקֶדֶם

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

לא בוכים על חלב שנשפך 🫗 ("על החורבן הפרטי שלי")פ.א.
אנימה

גמרת לבכות?

אני ראיתי אתחתול זמני

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

זה משהו דוקומנטרי?נחלת

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

דוקומנטריחתול זמני

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

מה הכוונה סרט צילמו את מה שראו?נחלת

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

אגב, בקיבוץ יד מרדכי או לוחמי הגיטאותנחלת

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

כל צבא תמיד מלווה בצוותי צילום ותיעודפ.א.

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

בעלות הבריתחתול זמני

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

אא"ל (אם אני לא טועה) ראיתי הסרטות שנחלתאחרונה

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..

לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.

גוש קטיףהפי

בירושליםאביעד מילוא

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

מקדשים את הלבנה. פשששפתית שלג

באמת ככה מכנים את זה?

יענו עושים קידוש לבנהאביעד מילוא

מחליא אותי שבגלל משחק מטומטם כל העולם משתגעכְּקֶדֶם

מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין

ץ

כמה אותנטי מצדךחתול זמני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

דיברתי על דוסיםכְּקֶדֶם

מי אמר שדוס אמור להיות אינטלקטואל אנין טעם?shaulreznik

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

אני לא חושב שהרב לנדו מהווה דוגמה ליהודיפשוט אני..

דיברתי על דוסיםכְּקֶדֶם

כל אחד צריך לשחררמבולבלת מאדדדד

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

איך רואים שיש שם מישהו שעודד אותך לצפותמשה

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

אממממ האמת לאמבולבלת מאדדדד

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

איזה קטעמשה

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

מעולם לא עניין אותימבולבלת מאדדדד

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

אין לי בעיה שישחררו אבל שיעשו את זה בשושוכְּקֶדֶם

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

למה זה חילול השם?פשוט אני..

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

יש הבדל רב בין היגררות אחר תרבות המערב וביןפינג פונג

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

טהרני לדעתיחתול זמני

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

זו דוגמה קלאסית לביטול תורהפינג פונג
  • תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

  • לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

  • קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ביטול תורה זה אומר שבזמן הזה יכולת ללמוד תורהחתול זמניאחרונה

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

  • עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

  • למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

  • כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

נכון. למה לא? גם חרדים הם בני אדם, אחרי הכל....נחלת

דווקא למשחק הזה יש הרבה יתרונותמשה

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

וואי, אם זה נכון זה מדהים.פינג פונג

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

יותר מחליא המרדף אחרי החפתים של הצעקה האחרונהנקדימון

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

כלה נאה וחסודה.... לא ככה? זה לא נחשב לשקר, נדמה לנחלת

בד"א? ביום חתונתהנקדימון

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

למה אתה כזה חמוץכְּקֶדֶם

נדבקתי ממךנקדימון

אבל אני כזה מתוקכְּקֶדֶם

אה, התכוונת במטפחי הבלורית וכו' אלינו?נחלת

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

תנחומיינקדימון

מה כזה רע בזה?advfb

אולי יעניין אותך