חוויה הזויה משו...
אתמול היתה לנו מסיבת סיום של הצוות בתל אביב- עשינו סיור חביב, ואז הגענו למסעדה אפלולית משו- שהמלצרים שם גם שרים!
חטפתי התקף צחוק מפדח שכלל דמעות

חלק מהמורות חשבו שאני בוכה.. פ ד י ח ו ת
נהנתי מהחלק של השירים היפים (שירים עתיקים, וגם חדשים יותר, אבל שאני אוהבת..).
בשלב מסויים פשוט שמו מוזיקה.
מהשלב של הדיסקוטק לא ממש נהנתי- מוזיקה שעושה חור בראש, אורות מהבהבים....
יש משו מבעס בלעבוד במקום לא דתי.
למרות שיש בצוות כמה וכמה דתיות ומסורתיות.
עדיין זה לא רוב דוסים..
אז אכלנו במקום עם תעודת כשרות.
אבל יש דברים שאם זה לא מהדרין אני לא נוגעת..כמו ירקות ירוקים למשל. אז הביאו סלט עם מלא ירקות ירוקים.
ואורז- שיש עליו כמובן ירקות ירוקים!
אז מיינתי לי בערך, ואכלתי קצת..
וזה גם היה עם תבלין מוזר ולא משו

(ושילמו הרבה על כל מנה..ולא היה שווה בכלל. הייתי מציעה מסעדה חלבית בעיר מגורי הורי- גם טעים, גם מהדרין וגם נראה לי שהיה יוצא הרבה יותר זול..).
בקיצור- יש רגעים שאני פשוט מקנאה בעובדים במקומות דוסים






