הרוג אחד אצלם שלא ברור על איזה רקע נהרג וחצי ירושלים בוערת ממש.
אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד מהם.
נראה לך שמה שהם עושים עוזר למישהו? נותן משהו חוץ מפורקן ליצר ההרס והחורבן שלהם?
הם שרפו תחנות רכבת- ואין להם רכבת עכשיו.
הם מתפרעים- והם והמשפחות והשכנים שלהם סובלים מהענין הכי הרבה. (נכון, גם היס"מניקים שבאים אליהם וגם תושבי צפון העיר קצת- אבל הם הכי הרבה..)
הם מוציאים את עצמם מהדיון- אפחד לא מקשיב להם ולא שם עליהם.
לא ישנו כלום בגלל מה שהם עושים.
זה לא יגרום ליותר או פחות חיפושים אחרי האשמים (שנמצאו כבר, ערבים הומופובים שהחליטו לרצוח הומו על רקע כבוד המשפחה)
ב2001 נהרגו 9 ערבים במהומות- מאש של המשטרה. דבר כזה לא קרה בהתפרעויות של יהודים (וגם לא יקרה כל עוד הם לא יסלימו)
היה לי ברור מההתחלה שזה ערבים שרצחו על רקע כבוד. התחיל עם אחותם או ענערף. ב"ה החבר'ה שלנו לא ירדו לרמה כזו. גם הקיצוניים (אני מקוה לפחות..)
לא רק שאין סיבה הגיונית לרדת לרמה שפלה כזו- ולהדמות להם
אלא אין לזה גם סיבה מוסרית.
אלימות כמקדמת שינוי שייכת לעבר. היום אלימות תעזור לך רק אם אתה סופר חזק ויש לך מספיק אנשים (וגם אז לא תמיד..)
כדי לחזק את ההרתעה מטרור קוראים "לפעול מהבטן"
יש בפעולה חד משמעית ואלימה נגד הטרור הגיון רב.
למה שחרור מחבלים והתרפסות בפני האויבים נחשב לפעול מהראש? במבחן התוצאה זה הוכח כמעשה אווילי שמעודד את הטרור.
נתניהו צודק- צריך לפעול מהראש אבל לא מהראש שלו, מהראש של אנשים עם תפיסת עולם מתוקנת יותר.
אנחנו כ"כ רגילים להשתמש בעולם המונחיםשיר ידידתשל השמאל הישראלי למרות שאנחנו יודעים שהוא בא מתפיסה מוסרית מעוותת.
הנחת היסוד של השמאל היא שיש דבר כזה עם פלסטיני
שאנחנו לא בעלי הבית היחידים כאן
שהעולם יתנגד למעשים נגד "פלסטינים"
שנתינת זכויות לאויבים יביא שקט (ושלילת זכויות יביא להבערת השטח למרות שמבחן המציאות מוכיח את ההפך)
ועוד ועוד.
אני מתנגדת לכל עולם המונחים שלהם. לכן אני מסרבת לקרוא לפעולת נקם "לפעול מהבטן" זה בדיוק הפוך!(כמו שכתבתי בהודעה הקודמת)
מסכימה איתך לחלוטין שצריך לשלול אזרחות, לגרש, למנוע העברת כספים מהרשות למשפחות ולהרוס בתים.
(לגבי עונש מות- זה יותר מסובך בעיני, לא מוסרית מהותית, אלא יותר טאקטית. ברגע שאתה נותן אפשרות לעונש מות- אתה לא יודע לאן זה יגיע. וזה יכול להיות בומרנג. אבל בהחלט לתת לחיילים את ההבנה שלא לחשןב פעמיים כשעוצרים מחבלים ויד יותר קלה על ההדק.. )
השאלה היא- נניח ומחר על הבוקר, יצאו נניח 300 בני נוער לרח' יפו ויתחילו להבעיר פחים, לפגוע בעוברי אורח תמימים, להרוס את פסי הרכבת ולנפץ חלונות ראוה.
האם זה יעזור?
האם זה מה שיגרום לאנשים להקשיב לאמירה הזו, או זה מה שיגרום לאנשים לחבר את האמירה של פגיעה במחבלים= מה שאנשים אלימים, פאשיסטים, הזויים, לא משלנו, שצריך לעצור אותם בעצמם חושבים..
(מעבר לזה שתהיה פה פגיעה ברכוש ובגוף לאנשים..)
ואני לא מדברת על ללכת לשועפט לעשות את זה- כי אז זה כבר סכנת חיים גמורה.
תמיד כשיש הפגנות של חרדים- והאלימות גואה.
(מעבר לזה שרואים בבירור איך מי שאלים זה לרוב שבבניקים שסתם רוצים להנות מקצת ונדליזם)
ופתאום אנשים פה אומרים "בואו נלמד מהם"
אבל אז רואים- שזה לא נותן להם כלום!
החרדים לא הצליחו להשיג כלום בהפגנות האלו.
(הם כן הצליחו יפה מאד להשיג דברים בחרמות, בפוליטיקה, בהתאחדות- בזה אנחנו כן צריכים ללמוד מהם. להתאחד ביחד ולהיות פוליטיקאים טובים.)
ולא מאמינה בקסמים.
בעבר היינו באידאל של ללכת להשפיע- אבל משומה אנשים התיאשו באמצע והחליטו שזה לא מתאים להם- כי זה לא עבד כמו קסם תוך 10 שנים.
אבל אני בהחלט מאמינה שאם נצליח לשם שינוי להתאחד (אבל באמת) וליצור ציבור אחד חזק וגדול, ולא רק כמה תתי ציבורים שעסוקים כל היום לריב בינם לבין עצמם- יהיה לנו כוח.
ואם נצליח איכשהו להתאחד עם החרדים (שסה"כ רוב הערכים הגדולים שלנו זהים) אז בכלל...
רק שזה סוג של חלום באספמיה, משהו שאני לא רואה אותו קורה בזמן הקרוב לצערי..
ועד אז- אנחנו יכולים להיות צודקים מפה ועד להודעה חדשה- אבל ההחלטות החשובות יתקבלו בלעדינו.
בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים- וההיסטוריה מכה שנית. אם יצא לך ללמוד קצת על מה שקרה סביב חורבן הבית- זה פשוט אחד לאחד מה שקורה היום.
כל עוד אנחנו, כציבור דתי לאומי, לא נצליח להפסיק לריב כל היום ולשרוף מחסנים של ה"אחר" (שהוא בעצם שונה ממני בדיוק במשהו קטן ושולי שבא לי להעצים)
אז אין סיכוי שישתנה פה משהו.
(מעבר לזה- להמשיך לדחוף לצבא. השינוי כבר פה והוא קורה לאט לאט. מתחילים לראות מח"טים דתיים אמוניים, מתחילים לראות שינוי.
וכמובן להמשיך לדחוף לתקשורת. ביום שבו רבני ישיבות הסדר גדולות יתחילו לדחוף את התלמידים שלהם שילכו ויצבאו על אולפני גל"צ ולא רק על גולני- אז יתחיל עוד שינוי. ויצטרף למי שכבר קיים)
אז יקפצו פה ויגידו שיש כאלה שהגיעו וגם הרסו, נכון.
אבל בתמונה הכללית- זה יעבוד. ויוצא הפסדנו בשכרנו.
וזה יעבוד יותר טוב מכל דבר אחר.
מי שלא גזעני, מספיק לו יום אחד של קריאת 'ידיעות אחרונות', צפייה בערוץ 2 והאזנה לגלי צה"ל כדי להבין שהתקשורת היא אויב לכל דבר ועניין.
לא נתפס שעוד צריך להסביר דבר כזה.
וברגע שתהיה להם כמות שלא יוכלו להתעלם ממנה- אז גם בדרגים הגבוהים.
צריך גם לקחת בחשבון- שזה עניין של זמן.
לוקח שנים עד שחפ"ש נהיה מ"פ, מח"ט, תא"ל..
אז כיום באמת אין הרבה (אבל יש!) ולא בדרגות הגבוהות מאוד.
אבל אם נמשיך ככה, ונדחוף לשם- אז פתאום יהיו להם כמה וכמה תא"לים דוסים- ולא תהיה להם ברירה אלא לקדם אותם.
כמו שאמרתי- זה לא קסם.
זה פתרון שייקח לו זמן.
לא שנה שנתיים ואפילו לא עשר.
אבל זה פתרון שורשי-מהותי-אמיתי.
היו אז המון שנכנסו, לא ראיתי ששינה משהו
גם לא רואה ערך בלהפציץ את התקשורת בדתיים אם הם "דתיים" (בקטע הסקטוריאלי), אברי גלעד עדיף מהם. צריך פשוט שירבו גלעדים בישראל.. איך עושים את זה? זהות, משמעות, חירות
צריך למצוא דרך,
אם היינו במצב נורמלי אז לצעוק היה עוזר, נכון לעכשיו המצב נראה כ"כ אבוד שזה מפחיד!!!!
אבל באמת חייבים לעשות משהו שיפעל נכון!!! (ואין לי מושג מה זה..)
במצב נורמלי היתי סומכת על זה שהנציגים שלי ינערו קצת את העניינים,כנראה זה דרישה מוגזמת מצידי...
שמחה לפחות שלא נתתי את הקול שלי לטובת אנשים שנשארים בכנסת במצב האנוש הזה!!!
1. לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.
ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.
2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.
יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?
זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.
תודה.
עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?
1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!
2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח
בס"ד
תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).
דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין
אבל...מדכא קצת. סביב השואה.
אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר וייזר. למרות שמדובר
על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.
זה אגב סיפור אמיתי.
"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.
או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)
או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)
הרהורים של בוקר😏
כמובן שאלתי חבר טוב:
המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:
1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.
2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.
לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:
במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.
או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?
תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.
בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.
הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:
אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".
לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.
א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").
האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.
ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.
אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.
או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).
גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.
ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...
ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.
וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?
לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.
אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile
grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.
בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏
אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:
Loving the @torwestfall cameo
וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.
ההמשך לא מעניין..
היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂↔️
ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)
כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..
קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?
או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂
גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,
די דעך.
הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים. כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.
אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו
(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)
ופתחתי חדש
מה הלאה בחיים?
תנסו להרוויח יותר?
תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?
תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?
בעו"ס, היינו לימוד תורה.
עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב
חשוב לא להתרגש
כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.
בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.
הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך
מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.
בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.
לא?
היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.
מפה לשם.
בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.
החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.
אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולדהערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה
'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'
"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון
ואת אשריהם תכרותון."
יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים
מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום
ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.
מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.
ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.
ובכל זאת אסור להחזיק פסל
תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.
כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.
צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.
אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:
הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
זו אמירה מאוד מוזרה.
לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.
שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים
(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)
אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?
התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.
או האריות בכסא שלמה.
גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות
(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)
וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍