שוב,
לסכסך בין איש לאשתו (כבר הסברת שגירושין זה לא ממש "ביג דיל" בחברה המתקדמת והליברלית.. סה"כ גבר אחד מהסידרה), העיקר בשביל האג'נדה.
אם אינך מבינה איך מייעצים לאיש ואשתו, אל תעשי את זה.
את גם משקרת לצורך הענין:
"את מתארת פה מצב אבסורדי, אבל את מציגה אותוו בפני אנשים שכל כך משוכנעים שהוא טבעי, שכל כך טבעי בעיניהם שגבר יושב לומד ולא עובד.. בזמן שאשתו צריכה לצאת ולשאת בכל עול הפרנסה".
אני לא ראיתי פה שמישהו כתב ש"טבעי שגבר יושב לומד ולא עובד..אשתו צריכה לשאת בכל עול הפרנסה"..
ה"גג" שכתבו היה שאם זה אידיאל של שניהם שהוא ילמד גם במחיר יותר עבודה שלה, זה לגיטימי.
את גם "יודעת" שזו "מערכת שלמה" שמעודדת בטלנות מגברים בזמן שהיא דורשת מנשים להקריב את הקרבן". מניין לך באיזו "מערכת" היא נמצאת?.. [וכן, אשה שעוזרת לבעלה ללמוד - כל זמן שזה לגמרי מרצונה, היא בהחלט צדיקה. גם אם בעינייך אין כל ערך ללימוד התורה. איך כתבת - והסגרת בזה את יחסך - "ימשיך להתנדנד מול הסטנדר"... לא ללמוד תורת-חיים שעוזרת לכל עם ישראל, חלילה, "להתנדנד". להתעסק עם סדרה של גברים טרום-נישואין, זה "רומנטיקה עם מגע" כלשונך-הזהב, באחת מהודעותייך, אבל ללמוד תורה, זה "להתנדנד". את כותבת, כאילו "לעזור", למישהי שאינה בכלל מההווי שלך. מוטב תכבדי את עולמה, לפני רצון "לסייע"].
ובכלל, לעשות ממנה איזו מטומטמת, וכל שכמותה: אתן לא בוחרות מעצמכן, רק אני.. אתן פשוט חלק משטיפת מוח של "מערכת" - זה לא שבאמת אתן חושבות שהשנים הראשונות הללו של הנישואין שהבעל לומד תורה ישפיעו לטובה על על ביתכן בעתיד ולכן אתן מוכנות (גם התעלמות מכך שעד שנה זו אכן גם עבד מהצד..) -
אמרה מי שכבר הראתה כמה התורה ויישומה קריטית בעיניה..
האשה אומרת מפורש שהמדובר הוא על שנה הבאה. כעת הגיעה למסקנה שזהו, המצב הנוכחי כבר ממש לא טוב לה. גם האיש הסכים. אלא מה? התרגלות למצב חדש. האשה הזו מבינה שאכן כל "שינוי", תהא הסיבה מוצדקת ככל שתהא, מצריך הסתגלות. גם אינה חושבת שזה ענין של "מחר בבקר", וכל בעייתה זה עם דרך הבחירה לשנה הבאה.
אבל ל"ייועצת" הזו זה לא ישנה. לא - תגידי לו "מחר בבקר". תסתכסכו. אל תלכי לפי הפרימיטיבים של השלום בית.
[בכלל - מי שהראתה את שנאתה לישיבות ולומדיהם במילים ברורות - ואת תסכולה מצווייה הבסיסיים של התורה, אינה יכולה להמליץ על "מחר בבקר לעזוב את הישיבה" שמבחינתה לא היתה אמורה כלל להיות קיימת אולי, ושמאד מפריעה לה בדרישותיה המוסריות בנושאים מסויימים.. לפחות יושר מינימלי, לא לייעץ למישהי שכנראה בעיניה ישיבה זה דבר טוב וחשוב - גם אם בצדק חושבת שהגיע הזמן לשינוי המצב הנוכחי בהתאם לנסיבות]
ואני מציע לך, פותחת השרשור, ההיפך מהצעתה: אל תחפשי פיתרון אצל שונאות לומדי התורה, אצל אלו ש"ממליצות" על חיי פריצות וקוראות לכך בשמות "מעודנים" ומסבירות ש"להתגרש" זה לא ממש אסון.. אצל כאלה שמוכנות לסכסך בינך לבין בעלך לצורך "פרסום האג'נדה" המעוותת.
הפוך - דווקא אותן "נשות אברכים" שמבינות גם את ערך לימוד התורה, וגם את רצונך כעת, גם את הראש שלך וגם את הראש שלבעלך - הו אלו שתייעצנה לך הכי טוב איך להגיע למטרה הנכונה שאת רוצה, וביחד עם הבעל ולא בעימות איתו.
אל תלכי לכאלו שילמדו אותך "לעמוד על שלך" "להראות שהמודל שבעלך חי בו הוא מעוות"... גם כי ככה לא פותרים בעיות כאלה בין איש לאשתו, וגם כי אין כאן כל מודל מעוות.. חייתם שלש שנים שחלקן צבא וחלקן ישיבה, התחלתם יפה. שנה הבאה מקובל על שניכם שכבר קשה לך והבעל יקח את חלקו בפרנסה. אז כל השאלה היא איך מגיעים לכך.
וזו האמת גם על ה"דיון" הזה. הרי כולם מבינים שבמצב הנוכחי צריך שינוי.
כל השאלה - האם כדי להגיע לכך, צריך ייעוץ שיישפוך בוז על כל עולמכם הרוחני, על בעלך, שיסכסך ביניכם, שישתמש בבעיה שאת מעלה כדי להוציא מרירות אישית על כל מיני ערכים תורניים, במסוה של "דאגה לאשה";
או ההיפך - כבוד רב למאמצייך היפים עד כה, גם מבחינת ערך בנין התורה בראשית דרככם, הבנה לצורך הנוכחי, ואופן גישה בו תהיו שותפים-ביחד למאמץ הראוי של השינוי.
תבחרי..
