שכחתי! למה השרשור לא מצריך נעילה? זו הסתה לכל דבר וענין., (הקישורים זו ירידה לפסים אישיים)

ויודע מה, בואו נעזוב את זה. מה שהוא כתב שם זה כותרת ו"אוסף קישורים וכתבות". אעהמ

מי אתה בכלל שתשפוט אותם? את אלו שאתמול איבדו בן. זכותם המלאה להזדעזע מכך מישהו אחר, נוסף, לקח את החוק ליידים ורצח מישהו אחר - ועוד בהתעללות נוראה. זכותם המלאה לגנות את המעשה הזה. אותם נערים לא עשו את זה למען המשפחות, לא עשו את זה  למען עם ישראל - הם עשו את זה כי הם מטורפים, כי הם פועלים מהבטן, כי ההורמונים שלהם עלו להם לראש - הם לחלוטין עשו את זה מסיבות אגואיסטיות וממש אבל ממש לא הלכתיות - ומעולה שהמשפפחה הוקיעה את המעשה הזה.

שלא ירצחו אנשים בשם הילדים בלי שביקשו מהם. שיעשו את זה בשם עצמם.

הילדים נהרגו בגלל שייכותם לעם ישראל ודמם ננקם בגלל זה.

אם את טוענת שהנקמה היא לאומית כלומר אין כאן עניין פרטי של המשפחות שמתנגדות לרצח בשם בנם, 

אזי שהנקמה צריכה להתבצע באופן לאומי ע"י שליחי העם. קרי: ממשלת ישראל, צה"ל. ולא ע"י אדם ששם עצמו לעשות מעשה שרוב מוחלט של העם מתנגד לו. 

אי אפשר לרקוד על שתי החתונות. נקמה לאומית בדרך לאומית.

נקמה פרטית- למי שיש "בעלות" על הנערים. (יש מישהו כזה? הכי קרוב שאפשר לדמיין זאת אמא שלו. ודעתה נאמרה)

זה לא אומר שיחידים לא יכולים לבצע אותה.

צר לי, זה ממש לא נקמה לאומית. אי אפשר לבוא בשם עם ישראל כשעם ישראל לא איתך

הם עשו את זה בשביל ה'.

קידוש השם זה לעשות מצווה.

לנקום ולהרים את קרן עם ישראל זה קידוש השם.

ואני לא לוקח את דבריך ברצינות. (את האמת שגם לא בסבבה).

בעקבותך סוף סוף שניתי את החתימה.

אולי תכתוב איזה פסוק יפה?

עריכה: נערך לבקשת הכותב.

עם זה תפילין בימי הבניים או טבילה בזמן הרמ"בם.

היהדות היא נצחית ויום יבוא וגם אתם תצטרפו אלינו לנקמה.

כמה טוב שנשארו יהודים שאינם מעוותים את  היהדות שתתאים לשקר המערבי.

תזהר שלא תפליל את עצמך, השב"כ עוד עלול להאשים אותך בכך שאתה מודה שנקמת ורצחת את הילד ההוא.

כמה טוב שמאשימים רבנים גדולי ישראל בזה שהם מעוותים את היהדות שתתאים לשקר המערבי - רק בגלל שלך לא נוח שהם אומרים דעה ימנית ששונה ממך. 

ובגויים הקדמונים כמובן,חשבתי שזה ברור.

א.בבקשה לפחות כשאתה מתווכח איתי תוציא מהלקסיקון את המילים "ימני" ו"שמאלני" הם לא מעניין אותי ובבקשה בא נשאיר בעולמה של תורה של מותר ואסור.אשריך

ב.אני לא מאשים אותם כי "לא נוח לי" אני באמת חושב שהם מושפעים מתרבות המערבית,האם זה במודע?לא נראה לי.

הרבה גדולים טענו שגם הרמב"ם הושפע במורה נבוכים מפילוספים בזמנו.

למען האמת, אחרי הדברים שאתה אומר, נשמע באמת שאולי אתה זה שהושפע מתרבות האיסלאם. גם זה, כמובן, כמו שאמרת, לא במודע.

לא נראה לי כי אין לי שום קשר ולא נחשפתי לתרבות איסלאם.

חוץ מזה וודאי שהיהדות יותר קרוב לאיסלאם מהמערב.

"תרבות" - ממש לא בהככרח "סרטים", "שופינג" וכו'... תרבות במובן העמוק של המילה.

על ישמעאל נאמר ידו בכל ויד כל בו. זה לא דרכו של יצחק, זאת לא דרכו של יעקב. עשיו וישמעאל  - הם אלו שקיבלו את הברכות ה"פחותות" שהתגלו כרצחניות ביותר. 

קשה להגיד שהיהדות קרוב יותר לאיסלאם - כשאנחנו מדברים על איסלאם של היום ועל מערב של היום.

וודאי שצריך להיותץ רחמנים בכללי,ודווקא הרבנים הכי "קיצוניים" אם תפגוש אותם הם יהיו אנשים הכי עדינים (אנשים שדיברו עם הרב כהנא תמיד היו בשוק).

כשעברתי ללמוד ביצהר הלכתי עם חבר'ה מהישיה וירדנו לבית מדרש (ז"ל..) בדרך עצר לנו טרמפ איזה חבני"ק חמוד,כשירדנו שאלתי את החבר'ה מי זה היה? אז הם אומרים:לי"ר' איציק".הייתי בשוק (הייתי בטוח שזה רב אחר,מי שיקיר יבין את ההבדל)

וודאי וודאי שזה יותר קרוב לאיסלאם במקור,זה שהידות שינתה את פניה זה עניין אחר.

(כריעות,פוליגמה,גואל הדם)

לא אמרתי שזה כמו האיסלאם.חס ושלום.

אבל יותר דומה.

גם בתרבות המערב יודעים לדבר על ערכים שלא זרים ליהדות, אלא שלקחו אותם לקצה...

אבל כיום העיוות של היהדות הוא יותר לצד המערב.

לצד של האסלאם יש כל מיני כתות שמתעללים בילדים/נשים שלהם.

אם כי, אכן יש יותר עיוותים לצד השני.

רוב העיוותים כיום הם לצד המערב

מסיבה אחת פשוטה - העיוות המערבי נובע רק מיצרים ומתאוות חומריות, ואילו העיוות הערבי נובע ממניעים דתיים עמוקים ומושרשים, שהם שמולידים את היצרים ואת מעשי הזוועה.

עיוות חומרני ויצרי בלבד, כמה שהוא מטופש  - ב עוד ניתן לשלוט ולחזור להתנהג בהיגיון.

עיוות כמו העיוות הערבי, שנובע ממניעים דתיים מושרשים ועמוקים שמביאים ליצר הרסנות - הרבה יותר קשה לעקור מהשורש ולחזור מהעיוות למוטב.

זה עונה גם על הודעות קודמות שלך.

ולא ענית לי לאיזה "תרבות אסלאמית" נחשפתי ואולי הושפעתי ממנה.

לשרוף ילד ערבי בחיים זה מרים את קרן ישראל.

לא תגובה יהודית, מצטער, אפילו אם אני רק מסתכל בתנ"ך שאתה אוהב להסתכל רק בו - לא זכור לי ממש עידוד של התורה לשרוף אויבים בעודם חיים, ואני גם לא זוכר מקרה כזה בפועל. אתה מוזמן לתקן אותי אם אני טועה.

אבל ברור שאתה תגיד שזאת כן תגובה יהודית ולא דבר איסלאמי - ובכן, זה עניין של הסתכלות, כמו שאתה סבור שבמקרה ההפוך הרבנים הושפעו מהתרבות המערבית. לכן, כנראה, כל הוויכוח שלנו מיותר, אבל לא נורא

ויש דברים אכזריים בתנ"ך,להתחיל להתווכח איתך על האם זה יותר או פחות זה מפגר ולא קשור ואני גם לא יודע (ברוך ה' לא שרפו אותי חי וגם לא חתכו אותי במסגרות ברזל)

ויודע מה,אולי ההרג היה בצורה קצת אכזרית מידי,זה לא העיקר.

אני מניח שאם זה היה מותר לפי החוק ואני הייתי הורג ערבים כנקמה הייתי הורג אותם בצורה קצת פחות אכזרית

(אבל האמת שזה היה נשמע שניסו להרוג אותו לפני ששרפו אותו ופשוט מלא הלך להם,כי אמרו שהוא נמצא דקור בכל גופו).

הם פשוט לא יודעים איפה נמצא הלב או הגרון.

חתך אחד בעורק הראשי והבנאדם תוך דקה כבר אי שם ברקיע. די הגיוני שהם ידעו את זה.

אם כבר - הגיוני לחשוב שהם רצו להתעלל בו, עד הסוף - בתחילה לדקור ובסוף לשרוף אותו חי.

לגבי הכותרת - וודאי שעניתי, אבל כאמור, אתה לא מחזיק באותה נקודת מוצא כמו שלי, ככה שכמו ששיערתי, לא היה ממש טעם במה שכתבתי, למרות שאני עדיין עומד מאחוריו במלוא הרצינות, ומאמין שזה מספק הסבר.

לא ענמית לאיזה תרבות איסלמאית נחשפתי בלי שאני יודע.

שלא על פי התורה, בדרך הפסיקה ההלכתית.

(כל עוד לא קיבלתי פסק אקטואלי שאומר נחרצות שהריגת הנער הגוי משועפאט הייתה מותרת על פי ההלכה, אין לי עדיין רב אחד שמתיר זאת, אז כן, זה עיוות, מבחינתי).

לאיזה תרבות מערבית אני נחשפתי שהשפיעה עליי בסגנון הנ"ל?

השיח עולמי הוא מערבי וסובר שזה מה שמוסרי,זה מה שיש בתקשורת ובכללי מסביב.

ברור שזה משפיע.

אתה אומר אמירה כללית שתכל'ס לא אומרת כלום. תן דוגמה. איזה דבר אנחנו עושים כמו התרבות המערבית שהוא לא מתאים לתרבות היהודית, בהקשר הזה של הערבים וכו'...?

השוואת רצח של יהודי ושל גוי.

קידוש חיי הגוי על פני ספק חיי היהודי...

לא כיצד היא משפיעה על כל החברה.

לא נראה לי שהוא חושב שצריך לתת להם להיות שווי זכויות.

חתונה בגיל מבוגר,הזעזוע מפוליגמה.

וכמובן מה שבת-אל-חי אמרה

אלאהרבנים מורים להתחתן כמה שיותר מוקדם, כשבשלים.

אבא שלי התחתן בגיל 20, כשרוב משחתו גם כן התחתנה צעירה.

גם אני, מקווה, שאצליח להתחתן בגיל שהוא מתחת לממוצע הישראלי.

בנוגע לפוליגמיה - קודם כל, כן, חרם דרבנו גרשום אנשים מקבלים אותו עליהם גם היום, דבר שני - גם בחז"ל כבר הזהירו אדם שלא כדאי לא להכניס שתי צרות לתוך ביתו - מראש מובהר ששתי נשים לאדם אחד נקראות צרה לחברתה.

זה מותר לפי ההלכה, נכון - אבל זה לא מומלץ. אני אישית, גם אם היום זה היה "מקובל" ורבנים בפועל היו מתירים להתחתן עם יותר מאישה אחת - לי ברור שלא הייתי עושה את זה. בלי קשר לתרבות המערב, פשוט בגלל שאני רוצה רק אישה אחת, שתדע שאני תמיד שלה כמו שאני יודע שהיא תמיד שלי.

מה שבת אל חי אמרה - היא קבעה שאני מרחם על אכזרים. זה לא נכון. כמו שכבר אמרתי מזמן שוב ושוב ושוב - אני מרחם על יהודים שלא מקיימים את המצוות ועושים דברים מהבטן. זה עיקר מה שכואב לי. מלבד זה - יש הבדל בין "לרחם על אכזרים" ולעשות להם פוצ'י מוצ'י ולתת להם סוכריה, לבין לדעת שלחלוטין לא מתקבל על הדעת לחטוף נער ערבי מהרחוב ולהרוג אותו, ועוד בשריפתו בחיים. ממש לא. זה לא נקרא רחמנות על אכזרים, מצטער.

מצידי שכל מחבל וכל סייען - שצה"ל ייכנס בהם בכל הכוח.

אני רוצה את עזה בידינו. ועוד ועוד.

אני לא רחמן על אכזרים.

בב20 צריך כבר להיות נשואים מוקדם זה 15-16

פוליגמה-חז"ל דיברו על להכניס 2 נשים לבית אחד לא הייתה להם שום בעייה עם אדם אם שני נשים בשני בתים שונים (אחת בבני ברק אחת בירושלים נגיד...)

חרד"ג-נכון.ולכן לא כתבתי "פוליגמה" אלא "הזעזוע מפוליגמה" גם לי לא זורם שני נשים.

בן 18 לחופה. לא בן 15-16. זה שטות...

דבר שני, כמובן - העניין הוא לא ה"צריך להיות נשואים מוקדם" - אלא, צריך להיות נשואים כאשר בשלים לכך.

כי לכאורה - מגיל 13 אדם מחוייב במצוות, וכבר בעל יכולת מינית מלאה - גם בבנות, לרוב, בגיל 12-14 המחזור כבר מסתדר - ואם ככה, נראה היה להגיד שלהתחתן כבר בגיל 13 - למה 15-16 לפי מה שאתה אומר?

אלא שכמובן, מה שאתה טוען זאת שטות גמורה - חז"ל ידעו שאדם צריך קודם להתבגר, וכאשר הוא בשל נפשית וחברתית להתחתן - שיתחתן. בזמנם, העירכו את זה פחות או יותר בגיל 18 - וזה כשלעצמו חידוש, כיוון שהיה אפשר לחשוב שילד אז היה מתבגר הרבה יותר מהר, כי היה יוצא לעבוד עם ההורים, היה יוצא לחיים בגיל צעיר - לא היו אז רבים שישבו בגיל 14 ללמוד בישיבה, וכו'... - ובכל זאת המשנה אומרת רק בגיל 18, לחופה - משמע שגם אז לקח זמן ההתבגרות, ובגיל 18 להערכת חז"ל אז, היה מוכן לחתונה.

כיום גיל ההתבגרות עלה וזה מוכח מכל הבחינות - ולא רק בגלל "השפעת תרבות המערב" - אלא בגלל דברים רבים אחרים, בגלל העובדה שעצמאות היום ל-א מגיעה בגיל כזה צעיר, כאשר לומדים שנים רבות ורבים נכנסים לישיבות וכו' וכו'. 

אז וודאי שהיום גיל הנישואים גם התאחר, ועלה במקצת. אז אצל החילונים הוא עלה בהרבה - ועל זה דיברתי שאמרתי שאנחנו מתחתנים מוקדם - כן, ביחס אל המציאות של היום, גיל 20 זה גיל יחסית מוקדם לחתונה, כאשר הגיל הממוצע בקרב בנים בישראל הוא בערך 27 אם אני לא טועה, ואצל בנות מעט נמוך יותר.

אז לסיכום - כמובן שמה שאתה אומר זה לא נכון, אפילו לא בזמן המשנה, וממש לא צריכים להתחתן בגיל 15. (גם אתה, כמדומני, בן 20 ועדיין לא התחתנת. אז לכל הפחות - הושפעת בדיוק כמוני מ"תרבות המערב" לשיטתך...)

בנוגע לפוליגמיה - אאני לא מצוי בתוך הסוגיה עכשיו אבל אני די סבור מהיגיון שחכמים לא התכוונו ר-ק כאשר 2 הנשים הם בתוך בית אחד - אלא בכלל, כאשר אדם נשוי לשתי נשים, כמובן שזה מרבה בעיות במשפחה, הרי שתי הנשים יודעות זו על זו וזה מרבה איבה ושנאה.

הדרך הכי קלה להוכיח היא כמובן זאת - תראה לי לכמה חכמים בדור המשנה היו 2 נשים???

2 נשים הייתה מציאות רווחת בימים עברו??? ממש ממש לא נראה ככה... לא רבים מהתנ"ך מסופר שהיו להם 2 נשים, בדור השמנה בכלל אני לא זוכר שראיתי תנאים שהיו להם ככה שתי נשים, וגם לא בדור הגמרא - בבקשה, אתה מוזמן להפנות אותי למקורות שמספרים על כמויות התנאים והאמוראים העצומות שהיו להם 2 נשים...

או שאתה טוען שגם הם הושפעו מתרבות המערב?

אויש, נו...

שבע עשרה"

ברור שצריך להתבשל ואני חושב שרוב האנשים לא בשלים בגיל 15-16 אבל הסיבה שהם לא בש/לים זה בגלל תרבות המערב.

בגמרא יש אמורא שכתוב שהתחתן בגיל 16 ואמר שאם היה מתחתן בגיל 14 היה עולה על כולם. באירופה זה לא היה נדיר שהתחתנו בגיל 16.

והאמת שגם פה התכוונתי יותר לזעזוע שבעניין,אך בכל מקרה המקסימום הוא לפני גיל 20.

(לא.זה אומר שלא מצאתי,התחלתי לחפש בגיל 17)

תביא מקור,מהרמב"ם לא משמע כך.

הלכות אישות,פרק יד הלכות ד-ה

ד  [ג] נוֹשֵׂא אָדָם כַּמָּה נָשִׁים, אַפִלּוּ מֵאָה, בֵּין בְּבַת אַחַת, בֵּין בְּזוֹ אַחַר זוֹ; וְאֵין אִשְׁתּוֹ יְכוּלָה לְעַכַּב עָלָיו:  וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לִתֵּן שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, כָּרָאוּי לְכָל אַחַת וְאַחַת.  וְאֵינוּ יָכוֹל לָכֹף אוֹתָן לִשְׁכֹּן בְּחָצֵר אַחַת, אֵלָא כָּל אַחַת וְאַחַת לְעַצְמָהּ.

ה  [ד] וְכַמָּה הִיא עוֹנָתָן, לְפִי מִנְיָנָן.  כֵּיצַד:  פּוֹעֵל שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים--יֵשׁ לְזוֹ עוֹנָה אַחַת בַּשַּׁבָּת, וּלְזוֹ עוֹנָה אַחַת בַּשַּׁבָּת; הָיוּ לוֹ אַרְבַּע נָשִׁים--נִמְצֵאת עוֹנַת כָּל אַחַת מֵהֶן, פַּעַם אַחַת בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.  וְכֵן אִם הָיָה מַלָּח וְיֵשׁ לוֹ אַרְבַּע נָשִׁים, תִּהְיֶה עוֹנַת כָּל אַחַת מֵהֶן פַּעַם אַחַת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים.

ואיפה כתוב שהיה להם רק אשה אחת?

ברור ש2 נשים הייתה מציאות רווחת בימים עברו,אפילו לא כזה עברו בתימן זה היה מאוד מצוי.

לא אמרתי שזה אסור - אמרתי שגם בעבר זה לא היה מקובל.

אם זה היה מקובל, אז בבקשה, איפה כתוב שהיו לאמורא או לתנא 2 נשים?

עזוב את זה - מעבר למלכים שזה מקרה בפני עצמו - לכמה אנשים בתנ"ך כתוב שהיו מעל לאישה אחת, ולכמה כתוב שהייתה רק אישה אחת?

כיום - גם, חרם דרבנו גרשום להרבה שיטות עדיין קיים (כן, שיטות רבות אומרות שחרם "לאלף שנה" -הכונונה, חרם לתמיד, ומשתמשים רק בביטוי "אלף שנה", כביטוי לטווח ארוך... - ובנוסף, גם, חרם שהתקבל ברמה כזאת בקהילות ישראל, והשתרש, כבר קשה ביותר היום לבטלו). היחידים באמת כיום שעדיין נשאו מעל לאישה אחת זה התימנין, כיוון שהם הולכים לפי הרמב"ם.

אתה תימני? אתה הולך לפי הרמב"ם בלבד?

תראה לי במרוקו, בעיראק, בכל ארצות אשכנז, בתוניסיה, באלג'יר, במצרים, בלוב, בארצות המזרח - תראה לי כמה עדויות על גברים שנשאו יותר מאישה אחת יש- בקרב היהודים כמובן.

ושוב, שלא תבין לא נכון - מבחינת ההלכה נטו גם לא טענתי שזה אסור, כמובן - אלא הסברתי את המציאות שכבר מימי המשנה זה לא היה מקובל, וגם לשון התנ"ך אם מסתכלים בפשטות, מקדשת את המציאות שבא עזב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו. אשה אחת. זה האידיאל. הרי אם שתי הנשמות הן ממקור אחד והתחלקו בדרך למטה - משמע מכך שלכל אחד יש נשמה שאמורה להשלים אותו - נשמה אחת.

שתי נשים, זה מסיבות שונות - אבל אתה הפכת את זה לאידיאל, ולא רק לדבר שמותר במקרה הצורךך. זה ההבדל ביני לבינך.

אתה מקדש את המציאות הזאת.

אגב, אם ככה, אני מבין שאתה מחפש שתי נשים? אתה יכול גם אם אתה לא רוצה שמדינת ישראל תיכנס בך בגלל זה, ללכת למדינה בה פוליגמיה מותרת, ושם שרב יחתן אותך עם שתי נשים, ואז כשתגיע לארץ לא יכוליםל להגיד לך לגרש, אז מקסימום פקידי משרד הפנים ירשמו אחת כנשואה לך ואחת כידועה בציבור או אנעראף - אתה תוכל לסדר את זה. האם תעשה את זה?

דבר נוסף - בעיה שלך שלא הצלחת למצוא בגיל 17. אתה מחוייב להתחתן! לא עשית מספיק מאמצים! והיית חייב להתחתן עד גיל 18 גם אם לא מצאת מישהי מושלמת - תתחתן עם כל אחת. תציע לה נדוניה ענקית ובסוף היא תתחתן איתך מרצון גם אם לא מאהבה. אין שום מקור בצתורה לכך שחייבת שתהיה אהבה כדי להתחתן - אז אם ככה, לשיטתך, אתה עובר עבירה בכל יום כע שאתה עדיין לא נשוי.

דבר נוסף - כמו שאמרתי, אתה טוען מראש שכל עניין ההתבגרות הוא רק בגלל תרבות המערב. אני חולק עליך במהות של זה ולא סובר שזה רק בגלל תרבות המערב. 

העולם של פעם - גם של לפני 200 שנים - זה לא העולם של היום,, בשום מובן שהוא. 

וווקא אם בגמרא מתואר מקרה של אמורא אחד - זה מעיד שזה לא נפוץ. אז הוא אומר ככה וככה - אבל איפה כל שאר האמוראים? למה לא מסופר על כולם שהתחתנו בגיל 16? כדי ללמדנו...

ולמה חז"ל במשנה אמרו, אם ככה, שגיל 18 לחופה? למה לא: "גיל 16 לחופה"?

קודם כל האמת שאני הולך לפי הרמב"ם יותר מהתימנים והתימנים בכלל לא הולכים בהכל לפי הרמב"ם,אבל זה דיון אחר.

למה זה שזה לא כתוב אומר שזה לא היה?גם לא כתוב ההפך.

בכל מקרה לא דיברתי על האם זה מותר דיברתי רק על הזעזוע מזה.

איפה הפכתי את זה לאידיאל?

לא צריך להיכנס לקישקע שלי בטח לא בפומבי.

זה מאוד דחוק להגיד שבגלל שכתוב רק פעם אחת זה בא ללמד אותנו שזה כעקרון לא נכון,כי מהגמרא משמע שיש עניין להתחתן דווקא מוקדם.

לכאורה נראה שזה עניין של בשלות כמו שאתה אומר,אבל לאחר צריך לא לאחר את גיל 20.(רק מי שעושה את זה בשביל ללמוד ואין יצרו נוקפו)

ולא צריך ללכת לזמן הגמרא גם באירופה התחתנו בגיל מוקדם מאוד,וגם בארץ (בירושלים הייתה גזרה שרווק בן יותר מ20 לא ישן בעיר)

אבל זה לא להיכנס לקישקע שלך - זה בסך הכל להחזיר לך בשאלה - אתה אישית, מעוניין בפוליגמיה? אתה רוצה להתחתן עם שתי נשים? אתה יכול לעשות את זה, בבקשה...

דבר שני - בסדר, עכשיו אני יודע שהרמב"ם הוא הפוסק שלך. בכל מקרה, לגבי רוב מוחלט של עם ישראל, הרמב"ם הוא לא הפוסק היחיד שלהם. רוב עם ישראל הולכים על פי השולחן ערוך, והרמ"א שבו לאשכנזים שבינינו - ולמעשה, פועלים על פי ההלכות שמורים אותנו רבותינו כיום.

דבר נוסף - זעזוע? האם אני מביע זעזעוע מפוליגמיה? אין לי בעיה שמי שהולך לפי רב המתיר פוליגמיה, יתתן עם שתי נשים - אני אישית אומנם, סבור שזה לא בריא, אני לא ארצה את זה לא לעצמי ולא לאשתי - אבל זה אומר בהכרח שאני "מושפע מתרבות המערב"? לא. זה אומר שכמו רבים רבים מבני ישראל במשך כ-ל הדורות, אני לא רוצה לשאת שתי נשים. כן, ג-ם אם אוכל לפרנס את שתיהן. לא מובן לי למה אתה הופך את זה כאילו אני "מושפע מתרבות המערב".

לאחר לא צריך מעבר ל20 - קודם כל בנוגע אליי פרטית (כי הדיון התחיל מכך שטענת שאני מושפע מתרבות המערב - אני אישית) - תנוח דעתך, גם אני חיפשתי לפני גיל 20. לצערי לא מצאתי. עדיין. 

בנוסף - כמדומני שכעת גם אתה מאחר אחרי גיל 20. אם זה כל כך חמור, אני בטוח אתה יכול למצוא דרך להתחתן...כמו שאמרתי,  לא צריך אהבה כדי להתחתן. 

דבר אחרון - אתה יותר מידי נדבק לעניין הדי שולי, של הגיל. העובדה היא, שעדיף להתחתן מעט מאוחר יותר מאשר להתחתן נישואי בוסר שיאמללו את האיש והאישה גם כן, וגם יביאו לגירושין אחרי זה. אם התורה וההלכה היה קריטי להם אך ורק גיל הנישואין בלי קשר למה יקרה אחרי זה - היו אומרים שאדם חייב להתחתן בגיל 13, סוף סיפור. בגיל 13 מחוייבים במצוות - אז תתחתן אז. תתבגר כמה שתתבגר עד אז, ושיקרה לך מה שיקרה לאחר החתונה, זה כבר בעיה שלך - אתה חייב להתחתן בגיל 13.

התורה וההלכה, כמובן לא אומרות את זה - כי התורה היא תורת חיים, כי ההלכה היא הלכה שמותאמת למציאות. מכאן מוכח בוודאות שמה שקריטי לתורה, להלכה, בעניין חתונה - הוא לא הגיל הפיזי של האדם, אלא - שיתחתן כאשר הוא מוכן וראוי לכך. בזמנו, שיערו את זה ב18 לחופה - וגם אז, ברור שזה לא היה גיל מדוייק שלפניו אסור, ואחריו אסור ובגיל 18 בדיוק כל אחד חייב להתחתן (אני מתקטנן בכוונה כדי להעביר את המסר) - אלא, שסביב הגיל הזה,  לדברי המשנה דאז, היה פחות או יותר נכון לאז, הגיל שבו אדם היה בוגר דיו כדי להתחתן.

דיברתי על מה שכתבת-

"בעיה שלך שלא הצלחת למצוא בגיל 17. אתה מחוייב להתחתן! לא עשית מספיק מאמצים! והיית חייב להתחתן עד גיל 18 גם אם לא מצאת מישהי מושלמת - תתחתן עם כל אחת. תציע לה נדוניה ענקית ובסוף היא תתחתן איתך מרצון גם אם לא מאהבה. אין שום מקור בצתורה לכך שחייבת שתהיה אהבה כדי להתחתן - אז אם ככה, לשיטתך, אתה עובר עבירה בכל יום כע שאתה עדיין לא נשוי."

ולא אני לא רוצה שני נשים אני יסתפק באחת.

הרמב"ם הוא לא "הפוסק" שלי,יש לי אחד כזה שברוך ה' הוא חי,אם זה מעניין אותך אתה מוזמן לאישי. יש נטייה חזקה לרמב"ם.

זה ממש לא נכון שעם ישראל קיבל עליו את השו"ע ואם אתה רוצה אני יכול לתת דוגמאות.

פוליגימה-לא דיברתי ממש עליך אישית כי בחיים לא דיברתי איתך על זה.

נשאוין בגיל צעיר-אני מסכים שעדיף לאחר קצת כדי שזה יהיה באמת יחזיק מעמד אבל בדגש על ה"קצת",

ובאמת זה מה שמיוחד במצווה הזאת שלא חייבים בגיל 13 (אבל חייבים לפני 20)

בפרוש של הרמב"ם מקבילי כתוב שהסיבה שהרמב"ם כתב 16-17 כי אז אדם יכול לפרנס ולבנות בית (כמו שהוא כותב בהלכות דעות) וזה נראה לי הרבה יותר נכון.

אבל השאלה היא למה רוב האנשים (השומרי תורה ומצוות כמובן) נשמע להם הזוי שחבר שלי השתדך עם משהי בת 16.5?

אני עדיין מאמין בה' שאני יספיק לפחות לעשות קידושין לפני.....

בכל מקרה אל תיהיה כל כך בטוח שאני יכול,ואם אתה יודע על משהי שתסכים תעדכן אותי

אלא דובר של עצמי בלבד. לכן אני לא אתיימר לייצג את "רוב האנשים" (אגב, ביטוי שהוא כשלעצמו תמוה -הרי מסתמא לא עברת את כל 100 אחוז האנשים שומרי תורה ומצוות בישראל ושאלת אחד אחד את דעתם כדי לראות ש51 אחוז מהם זה נשמע להם הזוי...אלא, ככה החלטת בעלמא ממה שנראה לך ממה שאתה רואה - אבל המציאות שאתה רואה היא חלקית ומקומית מאוד. כמה אחוזים מכלל שומרי התורה והמצוות בארץ אתה מכיר? לכן אני אישית משתדל להימנע מאמירות מכלילות "רוב האנשים חושבים ככה וככה", אלא " ישנם אנשים שסבורים ככה וככה וישנם אנשים אחרים." לא נכנס לכמויות - כי אז אני אצא דביל פשוט.)

דבר שני - למה תסתפק באישה אחת, במחילה? מה - אתה מזדעזע מפוליגמיה? תעשה כמו הרמב"ם שאמר שאתה יכול לשאת 100 נשים...הרי זה יותר מצוות, יותר קידושי אישה...למה אתה לא רוצה להרבות בכך?

(בכוונה אני שואל שאלות "אישיות" כאלה - אתה לא חייב לענות עליהן כאן רק תחשוב עליהן ועל המסר שאני מנהס להעביר דרכן).

העובדה היא במציאות היום שנער בן 16-17, לא יכול לפרנס ולבנות בית, כמה שינסה. אין מה לעשות, המציאות השתנתה מבעבר. בעבר חיינו בעולם הרבה יותר קטן, שרובו התבסס על העבודות המסורתיות שלא דרשו לימודים, חוץ מהכמה שנים בכל מקרה עבדת עם אבא שלך בשדה/בתור אופה/שואב מים או אנעראף, מגיל 13. היום, כמה שתרצה - רוב העם לא יכול לעבוד בעבודות המסורתיות של רעיית צאן, אפייה, שאיבת מים, חייטות וכו'. רוב העם עובד בעבודות שמצריכות לימודים ותארים כדי להתקבל אליהם - ולכן, כן - אדם צריך גיל מבוגר יותר כדי שיוכל להתפרנס.

אתה תמיד תוכל להטיל את כל האשמה על תרבות המערב - אני כאמור, חושב שאתה טועה בהטלת כל כובד האשמה רק על "תרבות המערב".

ואני יצטרך לפרנס את שניהם וכרגע אני לא יוכל (אולי בהמשך)

חוץ מזה שאני לא יודע אם כיום מותר לא למדתי את הסגוייא ואני לא יצא לי לשאול את הרב שלי מה הוא פוסק לגבי חרד"ג.

(דרך אגב הרמב"ם בהלכה אחרת אומר לא לשאת יותר מ4 נשים)

ולא זה לא כזה מזעזע אותי,יש לי שני חברים שלאבא שלהם יש שתי נשים.

אתה החלטת שזה עובדה,לא תמיד זה נכון,אני מכיר מישהו שבגיל 17 היה לו כבר איזה 5 בתים (היום הוא עושה איזה 10,000 בחודש מההשכרה שלהם) אני בהחלט חושב שמי שלא יכול לפרנס זה לא בסדר שיתחתן.

אבל אני כן חושב שמי שאשם בזה זה תרבות המערב.

העיוות הערבי נובע מסיבות דתיות בלבד.

העיוות המערבי לא מגיע מהנצרות, עד כמה שאתה טועה לחשוב ככה - הוא מגיע הרבה לפני זה, מיוון העתיקה, שקידשה את החומריות "אכול ושתה כי מחר נמות" - כלומר, עיוות חומרי ויצרי בלבד, אבל בלי בסיס דתי ושורשי עמוק להישען עליו.

הוא יותר גרוע?

הרי אם תשכנע אותי שעל פי הדת זה אסור אני לא יעשה את זה.

ובכל מקרה התורה זה דרך האמצע.

וכמו שהרמב"ם כתב כשיש קיצוניות לצד אחד צריך לאזן בקיצוניות לצד השני.

ברור שכיום הקיצוניות היא לצד המערב ובשביל לאזן צריך קיצוניות לצד השני,אבל "בת אל חי" צודקת ובאמת היהדות זה דרך האמצע.

אדם שמעוות על פי דת - כלומר, שלוקח את הדת למקום אחר, מעוות - יהיה הרבה יותר קשה להזיז אותו מעמדתו ולהוכיח לו שזה לא ככה, כי הוא לרוב לא יסכים לזוז מנקודת ההנחה המעוותת הדתית שלו - הרי לא יהיה אפשר לשכנע אותו שלפי הדת זה אסור, כי הדת שלו היא מעוותת, והוא מאמין שזה הדבר הנכון, וכל מה שאתה תגיד לא יעזור. תמיד תהיה לו "תשובה". כי זה מגיע ממניע דתי - מעוות, אבל דתי - עמוק, ולכן קשה לשינוי.

לעומת זאת, עיוות חומרי-יצרי - אפשר הרבה יותר לדבר אליו בהיגיון, כי לרוב, מדובר באנשים נורמטיביים שיש שכל בראשם ואפשר לדבר אליהם בטוב טעם ודעת בהוכחות שכליות, רגשיות ומציאותיות - וככה, הרבה יותר קל לשכנע אותם לנטוש את העיוות החומרי הזה.

ניתן דוגמה קטנטנה, שלחלוטין לא קשורה אליך כמובן:

לתקן עיוות של אדם שבוגד באשתו יום יום מתוך עיוות מערבי-חומרי/יצרי - הרבה יותר קל מלתקן עיוות של אדם שמכה את אשתו דרך קבע מתוך הנחה דתית (אסלאמית או לא אסלאמית, זה לא משנה) שהאישה היא לגמרי רכושו של בעלה וזכותו לעשות לה מה שהוא רוצה.

שתי ההתנהגויות שכתבתי למעלה קיימות בצורה רחבה - זאת בעולם המערבי, וזאת בעולם הערבי.

לשכנע לתקן עיוות של בגידות, יהיה קל הרבה יותר מלתקן את עיוות המכות - כיוון שלאדם המערבי אתה תוכל לדבר בהיגיון, להראות לו שיש 50 אחוזי גירושין, להראות לו מה יקרה לילדים שלו כאשר יתגרשו, להראות לו שמחקרים רבים מוכיחים שהאדם לא נעשה יותר מאושר מכך שהכניס למיטתו נשים רבות שהן לא אשתו, אלא רק רעב מיני, להראות לו מחקרים שמראים שאדם ששולט ביצריו המיניים, הוא אדם בריא יותר, שמח יותר, שקול יותר, וגם - אדם שיש פחות סיכוי שמתישהוא יתלוננו עליו והוא ייכנס לכלא בגלל זה (נגיד, תלונה על אונס).

כן, זה יצר חזק ועיוות חומרי מאחד החזקים - אבל עדיין זה יותר אפשרי לתיקון מהעיוות הערבי - כיוון שאין בסיס דתי חזק לעיוות המערבי הזה.

לעומת זאת, העיוות הערבי, נניח, שהאישה היא רכושו המוחלט של הבעל, וזכותו להכות אותה עד אין קץ ולהפוך אותה לשפחתו המוחלטת - כמה שלא תנסה, לא תצליח כנראה לשכנע את האדם הזה לשנות את התנהגותו - מבחינתו זאת הדת, ומי אתה שתעז לטעון שזה לא מה שהדת אומרת (אני מדגיש - לא בהכרח ערבי, אלא זה רק דוגמא. כל דת אפשרית...) - ושום מחקר או טיעון רציונאלי, לא יעזור כאן.

עכשיו מובן קצת יותר מה שטענתי למעלה?

העיוות של האיסלאם זה-אלימות

של המערב-גילוי עריות.

גילוי עריות זה יותר בעייתי על פי היהדות מאשר אלימות.

זה רק אחד מהעיוותים של האיסלאם.

אגב - כל עוד אתה לא מוכיח לי שגוי מקיים יחסים עם אימו או אחותו, או עם אישה נשואה בנישואים שלהם - הרי שאין אצלם עוד מושג של גילוי עריות. אין אצלם דין של נידה, כמובן. 

אגב, לגבי האשת איש אצל הגויים - עדיין לא מצאתי מאמר או דיון הלכתי שמסביר מהו אשת איש אצל הגויים - האם על פי מצוות ה"דינים" - שכל חתונה שנעשת אזרחית על פי המדינה והזוג מוכר כנשוי, אזי אם האישה תהיה עם איש אחר זה יהיה גילוי עריות של שבע מצוות בני נח? עדיין לא ברור לי, אשמח לראות הסבר לכך.

אבל לעניין - העיוות של האיסלאם זה רצח. אני לא יודע להגיד מה יותר חמור מבחינת היהדות, רצח או גילוי עריות - שניהם איסורים שייהרג יהודי ואל יעבור עליהם.

אבל יותר לעניין - אני לא דיברתי על החומרה ההלכתית, אני דיברתי על מה קל יותר לתקן. ברור שעיוות מערבי יהיה קל יותר לתקן מאשר עיוות ערבי.

נראה ברור שאין "יהרג ואל יעבור" על הרגית גוי,אבל לא יודע לא בדקתי.

ואני לא דיברתי על מה קל לתקן אלא על מה יותר גרוע.

מעטים הגויים שאינם חייבים מיתה אולי 100 בדור

כולם חשודים על שפיכות דמים ועריות ולכן יש להם דין מוות!

חצוף!!!איך אתה מעיז לא להרוג כל יום ויום ערבי אחד או שניים לכל הפחות???

איך אתה מעיז להשאיר בחיים את כל הסינים, את כל הלבנונים, את כל הצרפתים???

אני מזועזע מכך שאתה עובר עבירה דאורייתא, בכך שאתה לא הורג כל יום ויום את כל אלו שחייבים מוות - ועוד מרשה לעצמך בראש חוצות לפרסם את זה שאתה עובר על זה, כאילו זה דבר קל!!!!

קדימה. אני רוצה לשמוע עד היום בערב כמה מאותם חשודים על שפיכות דמים ועריות הרגת. אל תדאג, אני מרשה לך להשאיר 100 גויים חיים בעולם, לבחירתך. 

(ולשב"כ: אני ציני, כמובן)

דבר שני זו מצווה על כלל ישראל

ותן טל אינני מבין את השקפתך הצמחונית טרם זמנה!

כבר חזו הנביאים יחזקאל  זכריה וישעיה על העמים רוצה לשרוף ספרים אלו באש

"ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי" אני מייחל ליום זה 

תלמד קצת רמבם בהלכות מלכים שכל העזתים חייבים מיתה כיום

מבלחמת מצווה לא מחיים כל נשמה

בחייאת רד מאיתנו עם הדיעות שלך

אולי אתה באמת איזו שמפניה של השב"כ 

אם אתה רוצה לחשוב שאני שתול של השב"כ, בבקשה, תחשוב, אני כמובן לא אמנע את זה ממך - ותכל'ס, כשאני חושב על זה מנקודת מבטך זה גם הגיוני לחשוב ככה, מין תחכום שכזה. אני בכל און, יודע מי אני.

אבל לעניינינו - אתה אנוס? וכל זאת למה??? למה אתה אנוס? חשבתי שרק אם מאיימים עליך במוות - אתה פטור מלבצע את זה. אז איפה נכנס פה דין "אונ"? מה - רק בגלל שלא בא לך לשבת בכלא, אז אתה מגדיר את עצמך כ"אנוס"?

הרי אתה יכול לעשות משהו שבוודאות לא תגמור כמו גולדשטיין - ואז, כאשר תיתפס כנראה, "רק" תיכנס לכלא. אבל זה בשביל מצווה, לדבריך!

ואם היה חוק בישראל שאסור לשמור שבת או לכבד הורים, או להניח תפילין - ומי שעושה את זה נכנס לכלא לשנים ארוכות - פתאום היית מפסיק לקיים מצווה זאת?

מלחמה - עם מבצע, לא יחיד. צה"ל - יכול להחליט באמת את ההחלטות שלו.

מעולם לא שמעתי שיש איזושהיא עדה בהלכה שיחיד יכול לצאת למלחמת מצווה לבד, בעצמו, על דעת עצמו. לא שייך.

וסליחה? אם זה מצווה על כלל ישראל - זה אומר שאתה יכול לפטור את עצמך ממנה??? בטענה ש"אני אנוס כי יכניסו אותי לכלא וזה לא בא לי ".

אני מתפלא עליך שאתה אומר משהו ולא מתכוון אליו ברצינות! אני מתפלא עליך שאתה דואג להשאיר את העבודה המלוכלכת לשחורים שבכל מקרה זה קומץ של כאלו עם עבר פסיכיאטרי כנראה, כמו ג'ק טייטל וכו'.

מתפלא עליך, איך אתה מוותר על מצווה יקרה כזאת... <צ>

רד מאיתנו עם הדעות שלך? למה?כי אני אומר משהו שלא נוח לך בינך לבין עצמך להודות שאני צודק? שיש פה ריח של צביעות מדבריך? שאתה יודע לדבר גבוהה גבוהה על כל מיני דברים שבעצמך אין סיכוי שתרצה ב-א-מ-ת לעשות?

אני בס הכל מציב את המראה מול פני כמה אנשים כאן, בתקווה שאולי, אולי אולי, הם יצליחו לראות את צל הצביעות שרודף את האמירות שלהם כל הזמן.

אם אתה בעצמך לא מתכוון להרוג ו"לנקום" - אז שב בשקט. עשה טובה לעצמך ואל תצא בהצהרות כאלו שרק מגחיכות אותך. אתה לא באמת גבר - אתה רק אומר אמירות כי אתה יודע שאתה לא צריך ליטול באחריות להם - איזה מטורף אחר, הוא זה שילך ויהרוג וישא באחריות. אתה רק תשמח ש"הנה, נקמו והרגו עוד ערבי" - אבל לא תידרש בעצמך לשבת בכלא ולשאת את תוצאות מעשיך.

לזה, ידידי - לזה בדיוק קוראים צביעות.

הרי במדינת ישראל ככל הידוע לי, לא יוציאו אותך להורג גם אם רצחת מישהו.

אם המדינה תחליט שכל מי ששומר שבת, היא מכניסה אותו לכלא למאסר עולם - היפותטי, אבל תדמייני מצב כזה - האם פתאום תגידי שאת אנוסה ולא תשמרי שבת???

זה גם כאשר המחיר הוא מאוד גדול.

ומעבר לזה, כתוב "בתחבולות תעשה לך מלחמה", אם אני אלך, אהרוג ערבי ואכנס לכלא, זה רק פוגע במלחמה ולא עוזר לה.

זה גם כאשר "המחיר הוא מאוד גדול".

וגם - מאיפה את מחליטה שלהכנס לכלא זה מחיר מאוד גדול?

למיטב ידיעתי - אנוס, אדם שיש לו היתר לא לקיים מצוות, הוא אדם שמאיימים על חייו אם יעשה מצוות אלו - ואז, עקרונית, הוא פטור מכל המצוות, אם מאיימים עליו - מלבד שלוש עבירות.

איפה את רואה שאם את תעשי נקמה כזאת וכזאת - את תמותי? הרי את יכולה לעשות זאת גם ללא מוות. 

את ממציאה הלכות, ועל פיהם מדברת - זה פשוט שטויות, מצטער. תראי לי מקור הלכתי שאנוס זה גם אדם שיכניסו אותו לכלא אם יבצע את המצווה.

ואת רצינית - שאם המדינה תחליט שכל מי ששומר שבת, נכנס לכלא - היפותטי, אבל נגיד - רק לכלא, לא מת ולא כלום - זה אומר שתחליטי שאת אנוסה ואת לא צריכה לשמור שבת???

את עושה איפה ואיפה במצוות, כנראה...בעייתי...

הרי אם את באמת מאמינה שזה יפגע במלחמה ולא עוזר לה - אז גם כשאדם אחר עושה את זה זה פוגע במלחמה ולא עוזר לה, ככה שלמעשה הוא לא עוזר לכלום, רק פוגע - ואם ככה, את אמורה לגנות אותו על כך שהוא פוגע במלחמה.

ואת לא עושה את זה.

למה?

כי את בעיקר יכולה ויודעת לדבר, בלי שום אחריות על הדברים. וזה מה שאני טוען כבר כמה ימים נגד האנשים כאן - לדבר אתם מאוד אוהבים - אבל לעמוד מאחורי מה שאתם אומרים, אתם לא תעמדו אפיו לא לשנייה. ועוד, שאת סותרת את עצמך כעת כמו שאמרתי, כשאת גם אומרת שזה יפגע במלחמה וגם בכל זאת שמחה שעושים את זה - אם זה פוגע, לא אמורים לשמוח מזה!!!

ואני באמת לא שמחה שהם יושבים בכלא, אבל כן שמחה על המעשה.

מה לעשות? במלחמה לפעמים נפגעים, זה קורה.

מה שמוכיח עוד יותר כמה את טועה וכמה באמת אין לך תשובה אז את מסיטה נושאים בצורה חדה ומשחילה משפטים שלא קשורים.

קודם כל, סתם שתדעי - אין דבר כזה מלחמה ביחיד. יחיד לא יכול לצאת למלחמה, נקודה! מלחמה של עם ישראל - ר-ק ציבור יכול לצאת אליה.

אדם, להכניס את עצמו, כיחיד, למצב של סכנת חיים ממשית ולא "סיכון מחושב" - אסור לו, כי הוא יחיד, והוא לא יכול לצאת למלחמה - ואילו ציבור, כאשר ציבור יוצא למלחמה - במקרה הזה, העם, על גופיו הנבחרים שמחליטים זאת - כאשר ציבור יוצא, כל פרט מהציבור יכול לסכן את חייו עד כדי איבוד חיים, למען הכלל - כי זה מציאות של ציבור יוצא למלחמה שהיא, ורק היא, המציאות שהתורה מתירה לאדם לסכן באופן ממשי את חייו (ואני מדגיש - סיכון שהוא לא "מחושב" - כי סיכון מחושב קטן, נגיד, כמו לנסוע בכביש כיום כשידוע שכל יום בממוצע מת אדם אחד בכביש - זה סיכון מחושב, שמותר לעשות אותו. אם היה אסור - למעשה אסור היה לך לנסוע כיום. אבל סיכון לא מחושב - שזה מציאות מלחמה שבה מתים הרבה, וגם מציאות של יציאה לנקמה כאשר יש סכנה גדולה שיתפסו אותך הערבים ויהרגו אותך בעצמם - כמו אצל גולדשטיין - זה אסור ליחיד, אפילו רק מהעובדה שיחיד אסור לו לסכן את עצמו...).

אבל כמובן, את מדברת מהבטן, בלי להתבסס על שום מקור הלכתי, בלי להסביר איך זה פתאום שאונס זה גם כש"רק ההפסד הוא מאוד גדול" ולא כאשר יש סכנת חיים, שאז בן אדם נחשב אנוס לבטל מצווה.

עוד לא הבאת ולו מקור אחד קטן ש"מלחמה" זה רק לרבים.

כשהרמב"ם אומר שמצווה להשמיד את שבעת העממים הוא אומר שהמצווה היא על כל אחד ואחד. "מה? זו מלחמה? לא יכול להיות שזה על כל אחד ואחד.."

קודם כל, זה מאוד מצחיק אותי כי ב-ד-י-ו-ק בשבת שמעתי על זה שיעור יפה מאוד.

את המקורות המדוייקים אני אוכל להביא - אבל בבקשה במקביל תביאי הוכחות שאונס זה גם לשבת בבית כלא.

(אגב - תעוותי את דברי הרמב"ם, כמובן. ברור שמלחמת מצווה זה מוטל על כל אחד ואחד - אבל בתוך הציבור, לא כיחיד!!! מלחמה, לצאת אליה כמלחמה - זה ציבור. מי מוציא למלחמות? נקודה למחשבה...)

מה חשבת, שאם המלחמה היא מוטלת על הציבור - אז רק גוף שנקרא "ציבור" - איזה יצור לא אנושי, ענק בגודל של מפלצת רק הוא יוכל לצאת למלחמה - הרי המלחמה מוטלת על הציבור...

אז לא, כמובן שאת מסלפת את דברי הרמב"ם. המלחמה, כאשר יוצאים אליה, כאשר הציבור יוצא אליה - אזי, כל אחד ואחד מחויב במלחמה לצאת "וחתן יוצא מחדרו" וכולי...

הרב זלמן מלמד

תקראי את כ-ל המאמר ההלכתי, תביני מה הוא אומר לגבי מלחמה - שהיא הלכות ציבור ולא יחיד - ואז תחזרי אלי.

אני אחפש בנתיים עוד מקורות שאפשר לשלוף בקלות כאן באינטרנט...

מאמר ארוך ומפורט מאוד של הרב זלמן מלמד שמסביר איך זה שבמלחמה מותר לסכן את החיים כאשר ידוע שהתורה אוסרת מכל וכל על אדם פרטי לסכן את חייו - ובמהלך כל המאמר, שלב אחרי שלב, הוא מגיע להסבר ולמסקנה ההלכתית שהלכות ציבור שונות מהלכות יחיד - שמלחמה, נכללת בהלכות ציבור, שהציבור יוצא למלחמה ואז, כאשר יש מלחמה של הציבור - רק אז, מותר ליחיד לסכן את עצמו, כיוון שאז (אני מפשט כרגע ממש את הסבריו, כמובן), כיוון שאז היחיד כאילו מתבטל לכלל ולא נחשב כלל כיחיד, שעליו מוטל האיסור לסכן את חייו - אלא הוא בתוך הציבור, ושם אין איסור לסכן את החיים.

זה, בגדול, ובתמצות ממש, מה שאומר הרב זלמן. תקרא את זה ואז תגיד לי אם אין לי מקור.

וזה עוד גם לא השיעור ששמעתי היום בשבת, מפי אחד מהרבנים היותר משפיעים ויותר חשובים בציבור הדתי לאומי, אך מטעמים שונים אמנע מלהגיד בדיוק מיהו כאן - ולצערי, לא חשבתי מספיק בזמן לנסות לשמור את המקורות בראשי, או לקחת דף מקורות - נראה לי שגם לא היה דף מקורות למעשה, כשאני חושב על זה כעת - אך בכל מקרה, בדיוק על הנושא הזה הוא דיבר.

מה שהבאתי כאן של הרב זלמן זה רק משהו שמצאתי באינטרנט כאשר לא יכולתי להביא את המקור ששמעתי בעצמי היום.

ד  מצות עשה להחרים שבעה עממין, שנאמר "החרם תחרימם" (דברים כ,יז); וכל שבא לידו אחד מהן, ולא הרגו--הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תחייה, כל נשמה" (דברים כ,טז).

חיוי? יבוסי? גרגשי? חיתי? אמורי? כנעני? פריזי?

קוםד כל תראי לי מאיזה עם הם, ואז נמשיך לדבר על הנקודה הזאת.

דבר נוסף - זה גם לא בהכרח נכנס להגדר של מלחמה - אלא מצוות פרטית שאם אתה רואה לפניך אדם משבעת העממין שאתה יודע במפורש שהוא משבעת העממין, עליך להורגו. אבל מלחמה, זה מצב אחר - זה מצב שבו אתה יוצא למלחמה כוללת נגד עם או ציבור זה או אחר.

כנ"ל, לפי מה שאני מבין, גם בהריגת העמלקים.

וגם שם, כמובן - את לא יכולה להגיד לי היום מיהו עמלקי.

אלא שזה המקור שמלחמה היא גם על היחיד.

כל המצווה על מחיית שבעת עממים היא בגלל המלחמה הרי אם בחרו להשלים, אין מצווה כלל למחות אותם...

חוצמזה שזה בהלכות מלכים ומלחמות...

וכמו כן, הבאתי גם את המאמר של הרב זלמן מלמד. טרחת לקרוא אותו? ביקשת, הבאתי.

ואת שוב מבלבלת - המצווה של מחיית שבעת עממין כ-י-ו-ם, היא בלי קשר למלחמה. אז, בימי יהושע - הייתה המלחמה, נכון, מי שרצה להשלים כאשר יהושע הציע טרם כניסתנו לארץ, וקיבל עליו את הדין מה שצריך לקבל גר תושב - יכל לעשות זאת, ומי שלא - חייב מיתה. אז, בימי יהושע, נלחמו. כמובן, שהייתה זאת מלחמת ציבור שהמנהיג הרוחני - יהושע, הוציא את העם אליה בציווי ישיר מפי הקדוש ברוך הוא.

לעומת זאת, כיום, ככה אפשר להבין את הרמב"ם - אם את הולכת ברחוב ורואה גוי שאיכשהו את יודעת בוודאות גמורה שהוא משבעה עממין (היום אין אפשרות לדעת, אני אומר תיאורטית) - הרי שגם בלי מלחמה את מחוייבת על המקום להורגו (אגב, גם לא ראיתי שם ברמב"ם שזה כתוב שזה מוטל ק על בנים. וזה גם כמובן לא מצוות עשה שהזמן גרמא. וזה לא לעניין מלחמה בלבד, אלא בכללי. אז לפי זה, גם את מחוייבת בזה.

אגב, גם לא ראיתי ברמב"ם שכתוב שאם בגלל שתהרגי אותו גוי, תכנסי לכלא למאסר עולם - אז את נחשבת אנוסה ואת לא צריכה להרוג את אותו גוי.

בקיצור, את ממשיכה וממשיכה להתחמק, לא מביאה מקורות הלכתיים למה שאני מבקש ממך - ומוכיחה בזה שאין לך מה להגיד...

זה מבוסס על שיעור ששמעתי לפני שנים ואחרי בדיקה במקורות גיליתי שזה שגוי.

זה נחמד מאוד מה שהרב זלמן כותב, רק שזו דעתו והיא לא הכרחית.

הרמב"ם כותב במפורש שהסיבה ש"מלחמה" לא נמנית ב"יהרג ובל יעבור", היא שפשוט שהיא דוחה פיקוח נפש שהרי מדרכן של מלחמות שיש הרוגים.

כתבתי שבמלחמות אין הרוגים? בוודאי שיש - אבל מלחמה - זה הלכות ציבור, לא הלכות יחיד!

גם ברמב"ם עצמו, שבחרת לצטט חלק קטן מאוד ממנו, כתוב שבשעת מלחמה כהן משוח מלחמה עומד וכו' וכו' וכו', וכותב שם מי אלו הלא יוצאים למחמה... - תסבירי לי רגע, אם מלחמה זה מצוות יחיד - למה הוא כותב את כל זה? למה שכהן משוח מלחמה יעמוד בראש הציבור ויכריז ככה וככה וככה? הרי זאת מצוות יחיד! אין כאן עניין של ציבור - שכל אחד יצא וילחם לעצמו לבד, יעשה מה שהוא רוצה.

זהו, שלא. מלחמה מבטלת פיקוח נפש - כיוון שזה הלכות ציבור ובציבור פיקוח נפש של הציבור דוחה פיקוח נפש של היחיד. בהלכות יחיד, במצווה המוטלת על היחיד - זה לא קיים.

ולכן, אם גוי יאיים עליי בשבת, בצורה רצינית, שאם לא אדליק מדורה מול העיניים שלו, הוא יורה בי במקום - אז מותר לי להדליק את המדורה בשבת. כי אני לא מחוייב לקיים את המצווה במחיר חיי.

אבל במלחמה, אם אני מכניס את עצמי לסיכון גבוה למות - זה מותר, בגלל שאני לא במצוות יחיד כאן, אלא במצווה המוטלת על הציבור, והיא פיקוח נפש של ציבור!!!

גם קורבן ציבור הוא הלכות ציבור ולא דוחה פיקוח נפש של היחיד.

מה רצית, שאביא את דעתך?

את הבאת רמב"ם חלקי ביותר, פירשנת אותו על פי הפרשנות שלך לחלוטין, והחלטת שזה אמור לחייב את כולם, גם אותי. אני מנגד, הבאתי לך לבקשתך מקור שאומר כמוני, מקור שמסביר את עניין הלכות הציבור, מהרב זלמן שמבהיר יפה מאוד שלב אחר שלב את הכל - ואת מנגד טוענת שלא הבאתי מקור ושזה לא נקרא. מה רצית - שאביא מקור שלך???הרי ברור שכל דבר שאני אביא לא יהיה מקובל עליך.

מצד שלישי - הרמב"ם שאת הבאת - גם אם ונגיד שהוא כמו שאת אומרת - אני לא פוסק לפיו, על כל גדלותו, הוא לא הפוסק שלי. 

הוא לא הביא מקור לסברא הזאת, מה גם שלפי הסברא הזאת לא ברור למה קרבן ציבור הוא לא ב"יהרג ובל יעבור".

כמה מדבריו קראת???

הוא אמר, בסיכום, דבר כזה: למה לאדם במלחמה מותר לסכן את חייו אם אנו יודעים שאסור לאדם לסכן את חייו על שום מצווה מלבד שלוש (גע"ש)? והתשובה היא - כיוון שמלחמה זה הלכות ציבור, וזה חיי ציבור - אזי, חייו של היחיד כאן מותרים בסיכון חיים למען הציבור.

זה לא אומר שעכשיו כל "הלכות ציבור" חייבים לסכן חיים בשבילהם - הרי זאת שטות! מאיפה בדית את זה? אלא, מלחמה שהיא הלכות ציבור - בה, בגלל שהאדם צריך להיכנס לסכנת חיים כדי להגן על הציבור - הוא עושה זאת.

בקורבן ציבור, המצווה היא לא להגן על החיים של הציבור - המצווה היא להקריב קורבן. במלחמה - המצווה היא להציל חיים. וזה ניתן לעשות רק על ידי סיכון החיים של הפרטים במלחמה. סיכון חיים של פרט למען הכלל - במלחמה.

אבל סיכון חיים שלך כפרט למען פרט אחר סתם ככה שלא במלחמה - אסור לך. לכן, כידע - מי שרואה את חבירו טובע בנהר וחושש בסבירות הגיונית שאם ינסה להציל את חברו, ימות אף הוא - אסור לו להיכנס להציל את חברו, כיוון שחייו קודמים לחיי חברו.

להכניס לכאן עניין קורבן ציבור זה שטויות, כמובן. "מה עניין שמיטה בהר סיני".

וכמאמור, כמו שכתבתי קודם - הרמב"ם הוא לא הפוסק שלי.

(אגב, 

אבל אתה צריך ראשון אחר להסתמך עליו,כי  שנינו מסכימים שאחרון לא יכול לחלוק על ראשון,והרב זלמן הוא אחרון,לא?

היא בחרה להבין בצורה כזאת וכזאת את הרמב"ם, ומאותם מילים בדיוק אני הסברתי לה למה היא טועה וזה לא כמו שהיא אומרת. ככה שאתה לא יכול להחליט שהיא זאת שצודקת בפירוש מילות הרמב"ם - ולכן, הגיוני שרב הוא זה שידע להגיד מה הדין, שהוא יודע את הרמב"ם יותר ממנה ויותר ממני ויותר ממך.

רק אליה, דיברתי בלשונה, כי כבר נמאס לי מהוויכוח הלא רציני הזה. אבל כמובן, אני גם בהחלט סבור שהרב זלמן מלמד לא ממש חולק על הרמב"ם, אלא רק ה-י-א זאת שהסבירה את הרמב"ם לא נכון על פי ההבנה השגויה שלה. היא חושבת שזה נכון? בבקשה, שתתכבד ותביא לי אחרון ברמה של הרב זלמן שמסביר את הרמב"ם כמו שהיא אמרה, שמותר ליחיד על דעת עצמו לצאת למלחמה לבד ולסכן את חייו, לצורך היחיד ולא לצורך הציבור.

כי אני יכול לשאול את הרב שלי (שהוא מבין די גדול ברמב"ם בפרט וגם בכללי)

אמרתי את זה בכללי שגם היא עצמה תבין...נגיד - אני והיא, לא נקראים אחרונים. לפחות לא " אחרונים ברמה של הרב זלמן". ופחות או יותר, נראה לי שגם רב בן 25 שרק סיים לימודי רבנות והחלב שלו עוד על השפתיים, לא נראה לי שזה בעייתי מידי אם אגיד שהוא עדיין לא "אחרון ברמת הרב זלמן".

אבל את הרב שלך אתה כמובן מוזמן בשמחה לשאול.

בנגע להודעות אחרות בשרשור - אגיב כבר מחר כי באמת מאוחר...

אתה יודע לא מעט מגדולי הדור היו כאלה כבר מגיל צעיר (הרמב"ם סיים לכתוב את המשנה תורה כשהיה בן 40 בערך) באר"י נפטר בגיל 36.

אין שום הבדל בין רב בין 25 לבין רב בין 70.

אם זאת דעתו והיא לא הכרחית - גם הרממב"ם, זאת רק דעתו היא לא הכרחית.

את פוסקת בכל על פי הרמב"ם? הוא ה-פוסק היחיד שלך? בכל שאלה הלכתית שיש לך את הולכת על פי הרמב"ם בלבד?

תפדאלי - אני לא עושה ככה. אני הולך לרבנים שחיים היום במציאות של היום , והם, פוסקים על פי מסורת הפסיקה ועל פי ספרי הפסיקה, כולם.

את, בחרת כאן יפה מאוד להביא רק ציטוט חלקי, מסולף מאוד, של פוסק אחד בלבד. הרב זלמן מלמד לעומת זאת, בעל ידיעה מקיפה "קצת" יותר משלך, ולכן לדברים שהוא אומר יש "קצת" יותר תוקף ממה שאת מביאה כאן. אני מקווה שאת מאמינה שהרב זלמן מלמד הכיר את הרמב"ם הזה שהבאת עוד לפני שנולדת - כן?

בוא נגיד שהוא ספר היסוד של בעלי בפסיקת ההלכה.

אין בעיה שהרב זלמן יפסוק כמו שפסק, רק שהוא לא מחייב אותי כמי שאינה תלמידתו.

ולקרוא לרמב"ם "פוסק אחד" זה קצת זילזול.

אמרתי שהרב זלמן מחייב אותך? את אמרת לי להביא מקור - הבאתי. את טוענת שהמקור לא שייך כי את לא תלמידה שלו - ובכן, המקור שאת הבאת גם לא שייך, כי אני לא פוסק לפי הרמב"ם. תביאי לי מקור שאני פוסק לפיו שאומר את זה  - ואז אני אביא לך מקור שאת פוסקת לפיו שאומר מה שאני אומר.

עד אז - כל עוד את מביאה את המקורות שאת רוצה, אני מביא את המקורות שאני רוצה.

מלבד זאת - כאמור, עדיין לא תירצת את הסתירות שהבאתי לך ברמב"ם, לשיטה שלך - שמראות שעיוותת וסילפת את דברי הרמב"ם. הרב מלמד יכול להסביר לך הרבה יותר את דברי הרמב"ם ממה שאת יכולה להבין לבד, במחילה. 

תראי לי עוד מקום אחד ברמב"ם, שעל "מצווה פרטית שמוטלת על היחיד", הוא מביא כזה פירוט שממנו משתע - "עם, עם עם". האם במצוות יחיד כהן משוח צריך לצאת לדבר אל העם? ממתי במצוות יחיד אנחנו מוכרזים על כך שהפטור ממלחמת מצווה הוא ככה וככה וככה (הירא, וכו' וכו'?) ממתי במצוות יחיד הכתוב ברמב"ם מדבר בלשון רבים ופונה אל העם, שהעם יוצא למלחמה וכו' וכו':

א  אחד מלחמת מצוה, ואחד מלחמת הרשות--ממנין כוהן לדבר אל העם בשעת המלחמה, ומושחין אותו בשמן המשחה; וזה הוא הנקרא משוח מלחמה.

ב  שני פעמים, מדבר משוח מלחמה אל העם:  אחת בספר בעת שיוצאין, קודם שיערכו המלחמה--אומר אליהם "מי האיש אשר נטע כרם, ולא חיללו" (דברים כ,ו); כשישמע דברי, יחזור מערכי המלחמה.  ואחת בערכי המלחמה, אומר "אל תיראו ואל תחפזו" (דברים כ,ג).

ג  בעת שעורכין המערכות, והם קרובים להילחם, משוח מלחמה עומד במקום גבוה, וכל המערכות לפניו; ואומר אליהם בלשון הקודש, "שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם; אל יירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו--מפניהם.  כי ה' אלוהיכם, ההולך עימכם--להילחם לכם עם אויביכם, להושיע אתכם" (דברים כ,ג-ד).  עד כאן, משוח מלחמה אומר; וכוהן אחר תחתיו, משמיע לכל העם בקול רם.

ד  ואחר כך אומר משוח מלחמה "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, ילך וישוב לביתו:  פן ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.  ומי האיש אשר נטע כרם, ולא חיללו--ילך, וישוב לביתו:  פן ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.  ומי האיש אשר אירש אישה, ולא לקחה--ילך, וישוב לביתו:  פן ימות, במלחמה, ואיש אחר, ייקחנה" (דברים כ,ה-ז).  עד כאן, משוח מלחמה מדבר; והשוטר, משמיע לכל העם בקול רם.

ה  ואחר כך מדבר השוטר מעצמו ואומר, "מי האיש הירא ורך הלבב . . ." (דברים כ,ח); ושוטר אחר, משמיע לכל העם.  [ד] ואחר שחוזרין כל החוזרין מערכי המלחמה, מתקנין את המערכות, ופוקדין שרי צבאות בראש העם.

ו  ומעמידין מאחורי כל מערכה ומערכה, שוטרים חזקים ועזים, וכשילין של ברזל בידיהם; וכל המבקש לחזור מן המלחמה--הרשות בידן לחתוך את שוקיו, שתחילת נפילה ניסה.

ז  במה דברים אמורים שמחזירין אנשים אלו מערכי המלחמה, במלחמת הרשות.  אבל במלחמת מצוה--הכול יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

ח  [ה] אחד הבונה בית לישיבתו, ואחד הבונה בית הבקר, בית העצים, בית האוצרות--הואיל וראוי לדירה.  ואחד הבונה, ואחד הלוקח, ואחד שניתן לו במתנה, או היורש--הרי זה חוזר.  אבל הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת, או בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, או הגוזל בית--הרי זה אינו חוזר.

ט  [ו] אחד הנוטע כרם, ואחד הנוטע חמישה אילני מאכל, ואפילו מחמשת מיני מאכל.  אחד הנוטע, ואחד המבריך או המרכיב הברכה והרכבה שהיא חייבת בעורלה.  אחד הלוקח, ואחד היורש, ואחד שניתן לו במתנה.  אבל הנוטע ארבעה אילני מאכל, או חמישה אילני סרק, או שגזל כרם--אינו חוזר עליו.  וכן כרם של שני שותפין, אין חוזרין עליו.

י  [ז] אחד המארס את הבתולה, ואחד המארס את האלמנה, וכן אם נפלה לו יבמה; אפילו חמישה אחים, ומת אחד מהן--כולן חוזרין.  קידש אישה מעכשיו לאחר שנים עשר חודש, ושלם הזמן במלחמה--חוזר ובא לו.

יא  [ח] המחזיר את גרושתו, והמארס אישה האסורה לו, כגון אלמנה לכוהן גדול, גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין--אינו חוזר.

יב  [ט] כל אלו שחוזרין מערכי המלחמה--כששומעין את דברי הכוהן חוזרין, ומספקין מים ומזון לאנשי הצבא, ומתקנין את הדרכים.

יג  [י] ואלו שאין יוצאין לערכי המלחמה כל עיקר, ואין מטריחין אותם לשום דבר בעולם--הבונה בית וחנכו, והנושא ארוסתו או שייבם, ומי שחילל כרמו--אין יוצאין, עד תום שנה:  שנאמר "נקי יהיה לביתו, שנה אחת, ושימח, את אשתו . . ." (דברים כד,ה).  מפי הקבלה למדו, שיהיה נקי שנה בין לבית שקנה, בין לאישה שנשא, בין לכרם שהתחיל לאכול פרייו.

יד  [יא] כל השנה כולה, אין מספק מים ומזון, ולא מתקן דרך, ולא שומר בחומה, ולא נותן לפסי העיר, ולא יעבור עליו שום דבר:  שנאמר "לא ייצא בצבא, ולא יעבור עליו לכל דבר" (דברים כד,ה)--לעבור עליו בשני לאוין, לא לצורכי העיר ולא לצורכי הגדוד.

טו  [יב] בנה בית והשכירו לאחרים, והקדים לו שכרו--הרי זה כמי שחנכו.  נתן לו שכרו לאחר שנים עשר חודש, הרי הוא כמי שלא חנכו עד עתה.

טז  [יג] בנה בית, ונתן בו חפציו, ונעל עליהם--אם היה צריך לבטל על שמירתן, הרי זה כמי שחנכו והתחיל לישב בו; ואם אינן צריכין לישב ולשומרן, הרי זה כמי שלא חנכו.  [יד] וכל הבונה בית או נטע כרם, בחוצה לארץ--אינו חוזר עליהן.

יז  [טו] "מי האיש הירא ורך הלבב" (דברים כ,ח)--כמשמעו, שאין בליבו כוח לעמוד בקשרי המלחמה.  ומאחר שייכנס אדם בקשרי המלחמה, יישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, ויידע שעל ייחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד, ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זכרם מליבו וייפנה מכל דבר למלחמה.

יח  וכל המתחיל לחשב ולהרהר במלחמה, ומבהיל עצמו--עובר בלא תעשה, שנאמר "אל יירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו--מפניהם" (דברים כ,ג).

יט  ולא עוד, אלא שכל דמי ישראל תלויין בצווארו; ואם לא ניצח ולא עשה מלחמה בכל ליבו ובכל נפשו--הרי זה כמי ששפך דמי הכול, שנאמר "ולא יימס את לבב אחיו, כלבבו" (דברים כ,ח).  והרי מפורש בקבלה "ארור, עושה מלאכת ה'--רמייה; וארור, מונע חרבו מדם" (ירמיהו מח,י).

כ  וכל הנלחם בכל ליבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד--מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל, ויזכה לו ולבניו עד עולם, ויזכה לחיי העולם הבא:  שנאמר "כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן, כי מלחמות ה' אדוני נלחם, ורעה לא תימצא בך, מימיך . . . והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, את ה' אלוהיך" (שמואל א כה,כח-כט). 

בגלל שזה מלחמה שהציבור מחוייב בה - כל פרט ופרט מתוך הציבור מחוייב, כולל חתן מחדרו וכלה מחופתה - ואין שהות כלל לאף אחד לפטור עצמו ממצוות ציבור זאת. אם זה היה מצווה ליחיד, לא היו מתנסחים בלשון ובדרך הזאת.

שלא תטעי - זה שאני אומר שמדובר במלחמת ציבור ובמלחמה שרק ציבור יוצא אליה - לא אומר שהיחיד פטור מנה. להיפך. היחיד מחוייב להציל את הציבור! אבל בגלל שזה ציבור!

נראה לי שאת בכלל לא מבינה את המשא ומתן ההלכתי שאני מנסה לעשות פה ולכן את כל הזמן חוזרת על אותה טעות. במחילה ממך, תביא מקור מוצק יותר שמדבר במילים פשוטות על כך שמצוות מלחמה מוטלת על יחיד כיחיד ולא כחלק מציבור, ושליחיד מותר לסכן את חייו במלחמת יחיד לעצמו, שהוא יוצא אליה על דעת עצמו.

שאלה לי אליך - איך יוצאים למלחמה? מי קובע מתי יוצאים למלחמה?

יותר מידי שאלו שאין לך תשובות עליהם. רק " הרמב"ם "אומר" ככה". לא, הוא לא אומר ככה. את לא קוראת נכון את דבריו, זה הכל.

אם מלחמה הייתה מוטלת רק על הציבור, לא כל יחיד ויחיד היה מחוייב במלחמת שבעת העממים.

לא אמרתי שמלחמה זו לא מצווה המוטלת על הציבור, אלא שכשהציבור לא עושה אותה, היא מוטלת אף על היחיד.

או במאוחר הוא ייתפס ויישב על כך בכלא??? נו באמת...אז מי התמים פה עכשיו??אני או את??

אני לא דיברתי על זה שאת צריכה לא לשמוח כי הם ישבו בכלא - אלא על זה שאמרת שאם תעשי את זה, זה יפגע במלחמה ולא עוזר לה. אם ככה, אמרתי - את צריכה להיות עצובה שמישהו אחר עשה את זה, כי לשיטתך, זה פוגע במלחמה ולא עוזר לה! ופתאום את משנה ואומרת כן משהו הפוך לחלוטין "לפעמים במלחמה נפגעים, זה קורה" - אחותי, לפני שנייה אמרת שהמעשה הזה פוגע במלחמה! תיסגרי כבר על עצמך, כי את מוציאה את עצמך כאן, איך לאמר, לא רצינית במיוחד...ככה זה נראה, לעיני המתבונן...

אם אני אעשה את זה ולא אשב בכלא, זה עניין אחר.

ובכל מקרה זה לא תפקידי להלחם כי אני אישה.

מי שמוציא את עצמו לא רציני כאן, זה אתה. שאומר שאם זאת מצווה אז צריך לעשות אותה ללא חשבונות.

נוח לך לדבר על ישיבה בכלא כשזה נדרש מאחרים. אני רוצה לראות אותך מוכן לשבת בכלא.

את מצחיקה, כי את הופכת את הדברים שאמרתי!!! את זאת שנוח לך לדרוש מאחרים לעשות משהו שאת לא תעשי כי "אני לא רוצה לשבת בכלא".

אני, על כל מצווה שאני סבור שהיא מצווה באמת - אני אהיה מוכן בשמחה לשבת עליה בכלא אם צריך. אם המדינה תאסור עליי לשמור שבת, או לאכול כשר - אני אשב בכלא בשמחה כשאני אשמור שבת או אוכל כשר.

הנקמה הפרטית הזאת, של להרוג ערבי מעצמך בלי שום ביסוס הלכתי - אני, מרבותיי כמובן, לא מקבל את זה כמצווה ולכן כמובן שלא אעשה את זה - לא כדי לא לשבת בכלא, כמוך וכמו כל הדוברים בשקל כאן - אלא כי אני סובר שזה לא מצווה, ממש לא!

את זאת שטוענת שזה בסדר, ובכל זאת שמחה שאחרים עושים את זה, יושבים בכלא ופוגעים במלחמה בעקבות זאת, אבל בעצמך לא תעשי את זה.

ולנקום, לכאורה, זה לא לחימה של ממש - זה נקמה. גם לאישה, לכאורה, מותר לנקום, על פי הדוברים כאן... זה לא יציאה למלחמה שבאמת מוטלת על הגברים. זה יציאה למבצע חד פעמי כדי ליטול חיים של ערבי, וסלאמת...

את עדיין לא רצינית ולא מסבירה איזה אונס יש בישיבה בכלא, למה זה מוגדר כאונס, איפה מבחינה הלכתית זה מוגדר כאונס.

אבל אני מבין אותך, קשה לך לרדת מהעץ הגבוה שעלית עליו - אז את מתחמקת במקום לענות לשאלה הזאת...

קל לך לומר, אין לך את הניסיון הזה.

הנקמה וודאי שהיא חלק מהמלחמה.

וההבדל בין שמירת שבת למלחמה, הוא ששבת זה דבר מוגדר ללא חישובי רווח/הפסד.

במלחמה, אתה צריך לחשוב איך תתקדם ותנצח.

אני אומר את זה, אז את אין לך מה להגיד, אז את מוצאת תירוץ אחרון " אתה סתם אומר" ננה בננה.

ירדת, לצערי, לרמת טיעון של ילד בן 3. אני לא מתכוון להמשיך להתווכח ברמת טיעונים כזאת שכדי לא לרדת מהעץ מתחילה להגיע למצב שהיא נוטלת לעצמה את הרשות להחליט שאני "סתם אומר".

אני מתייחס למה שאת אומרת ברצינות, ומאמין לכך שאת מתכוונת למה שאת אומרת ועל סמך זה עונה ומראה לך את הבעייתיות במה שאת אומרת.

אני מבטיח לך שאשב בכלא על שמירת שבת, אם צריך. את מנגד, יודעת שאת "Nעודדת" רצח ככה וככה, אבל בעצמך לא תעשי אותו כי אחרי זה תשבי בכלא.

קצת הזוי.

וכאמור, כמו שאמרתי - עם רמת טיעונים של גן טרום טרום חובה באמת שאין טעם להתווכח. את זה, דרך אגב, אני יודע ברמה גבוהה, והמבין יבין.

הסברתי לך שאתה צריך לעשות שיקולי רווח/הפסד.

זה לא אומר שמי שעשה טעות בשיקול הוא "רוצח".

ד"א, אם המשוואה היא להרוג את האויב=לשבת בכלא, אז זה פוגע במלחמה. אבל אם המשוואה היא להרוג את האויב=סיכון חלקי של ישיבה בכלא, אז צריך לפעמים לקחת את הסיכון, בשביל להחליט מתי הקב"ה ברא לנו שכל.

אני נאלץ שוב ושוב לחזור על אותן טענות - כמובן, כי הרי בשום תגובה שלך את לא מוסיפה משהו נוסף רציני שאני יכול להתייחס אליו, לכן אני נאלץ לחזור על מה שכתבתי הודעה קודם לכן. למעשה, אפשר למחוק פה את רוב ההודעות שלך, ועדיין מה שאת אומרת יישאר אותו דבר כמו מקודם בלי שום ראייה נוספת, והדברים שלי, גם - כיוון שלא נתת לי משהו שעליו אני יכול להגיב, בנוסף למה שכתבת קודם.

שיקולי רווח/הפסד? מה רווח מול הסד? אם זה מצווה -  את מחויבת לעשות אותה! אין פה עניין של רווח מול הפסד! אני אומר לך שאני מוכן לשבת בכלא על עניין שבת - למה את לא מוכנה להגיד שאת מוכנה לשבת בכלא על עניין נקמה, לשיטתך?

יותר מזה - נמשיך הלאה - על עניין שמירת שבת תהיי מוכנה לשבת בכלא? או שאם עכשיו יוצא חוק שאסור לשמור שבת וכל מי ששומר שבת נכנס לכלא - אז תתחילי לחלל שבת בגלל זה?

בחייאת, תעני לי לפחות על שאלה אחת. בנתיים ידעת יפה מאוד להתחמק מ-כ-ל השאלות שכתבתי לך.

כמו שאמר שלמה "בתחבולות תעשה לך מלחמה".

על שבת אני מניחה שכן. אם הייתי בן והיה איסור ללבוש ציצית, אני מקווה שכן, אבל לא בטוחה.

ותעשה טובה לעצמך ולנו, תפסיק לדבר גבוהה גבוהה.

אוהו, התקדמנו צעד אחד, סוף סוף.

עכשיו - למה על שבת תהיי מוכנה לשבת בכלא ועל נקמה לא? מה ההבדל?

ציצית - אם אומרים לך שאתה חייב ללבוש בגד ארבע כנפות, ואסור לך שיהיה עליו ציצית, כי אם לא - יכניסו אותך לכלא - אני מדבר כאילו שאת בן עכשיו - אם אתת עובר על זה - כלומר, אם אתה לובש בגד ארבע כנפות שאין בו ציצית - אתה עובר על מצוות עשה דאורייתא - במצב כזה, בהחלט שהייתי מוכן לשבת בכלא, ובלבד שלא יכריכו אותי לעבור על מצוות עשה דאורייתא. 

לשבת בכלא זה לא כזה ביג דיל. זה כלא. לא מונעים ממך בכלא לבצע מצוות כאלו ואחרות שאתה חייב בהם, לא הוריגם אותך בכלא - אתה רק יושב בכלא ולא חופשי לדרכך. זה לא דבר כזה נורא, כמה שזה ישמע מפתיע - בפרט לא כזה נורא שזה כדי לשמור על המצוות.

אחרת את פותחת פתח חמור מאוד לכל היהודים - אם יכניסו אותנו לכלא כי נעשה מצוות כאלו ואחרות, אז אנחנו מוותרים על כל המצוות האלו.

אלא שאני מקווה שיהיה לי את הכוחות.

סבבה?

נקמה זה חלק מהמלחמה.

ועל נקמה לא?

(לפחות לגבי ה"אנוסה" חזרת בך. זה כבר משהו. אז אם את לא אנוסה - למה את לא עושה את זה?)

למה במלחמה עושים חישובי רווח הפסד ואילו, נגיד, בדיני שבת -לא?

מאיפה המצאת את זה שעושים שיקולי רווח הפסד במלחמה? אם יש מצווה - אז מצווים בה. אל תמציאי סברות מהבטן. אם יש לך מרקור הלכתי - תביאי, בבקשה. אני לא מכיר מציאות שבה אני עושה שיקולים של רווח מול הפסד במצוות.

אם ישימו אותי בכלא כי אני לא אוכל חזיר - אז אני צריך לעשות שיקולים של רווח מול הפסד - ובסוף להחליט שההפסד גדול מידי ולאכול את החזיר???איפה יעלה כדבר הזה????

את, במחילה ממך, מדברת כעת כמו איזו רפורמית.

למה מותר לצאת למלחמה למרות שאולי תמות?

\כי במלחמה עושים שיקול של רווח והפסד.

בוא פשוט ניקח הכל ונעשה סלט? עם גבינת חלומי מלמעלה בבקשה.

אז ברור שמה שכתבת עכשיו היה די שטות כיוון שמזמן כבר התייחסתי לזה. 

שיקול ה"רווח-הפסד" היחיד שלכאורה קיים במלחמה - זה עניין המוות. וזה לא בדיוק שיקול רווח-הפסד, אלא פשוט, הלכה - שבשביל חיי ציבור, היחיד צריך לסכן את חייו הוא. נקודה. זה מה שמותר.

איפה כתוב בהלכה שבנקמה אפשר לעשות שיקול של רווח-הפסד, שנוגע ל: רווח: מוות של ערבי, נקמה. הפסד: אני אכנס לכלא. תוצאה: ההפסד של הכלא רב מהרווח של מצוות הנקמה ולכן אמנע מלקיים את המצווה" - איפה בהלכה יש מקור לכך שאפשר לעשות את החישוב הזה בנוגע לאיזושהיא מצווה בכלל, ומצוות נקמה-מלחמה בכלל, כשזה נוגע להפסד=בית כלא???

הפסד הוא שמהכלא אני לא יוכל לפעול.

בבחינת "בטל עליו נקמה אחת כדי שיקיים נקמות הרבה"

כמדומני שהביטוי המקורי, כמובן, הוא בנוגע לפיקוח נפש - "בטל עליו שבת אחת כדי שיקיים שבתות הרבה" - וזה נוגע אך ורק לעניין פיקוח נפש! לא כלא!

ובקיצור - לקחת ביטוי ידוע ומוכר ושינית את משמעותו מהקצה אל הקצה, כדי שיתאים לטענה שלך. אז בנתיים, מקור הלכתי לזה אין לך. 

הרי יהושע במלחמת מהעי הציב אורב, כיצד אלו שנסו העי הרשו לעצמם לברוח ולא להלחם?

פשוט שתחבולות זה חלק מהמלחמה...

כמו בכול מלחמה חלק הנקמה הוא לק צדק אלה גם הרתעה ואם זה  כך הרי  טענת דוב נכונה בהחלט

באסלאם ישנה רצחנות והתעללות בנשים ובטף. בתרבות המערב, ישנה מתירנות שמביאה לגילוי עריות וכן רחמים על אכזרים...

לצעוק "קיצונים" "פנאטים" לא משכנע אף אחד שאת צודקת.

כי ככה החליטו בתקשורת?

אין שום בעיה להחזיק בדעה קיצונית אם אני חושב

שהיא נכונה.

וענווה של במקומה החריבה את בית מקדשנו....

אין פה מקום לדעתה האישית של המשפחה 

על נקמה או יחס לערבים למרות שהם נפגעו 

לפני זמן קצר מאוד.

להגיד תודה לאבו מאזן זה מעבר לטעם הטוב.

להגיד שאין הבדל בין דם לדם זה מעבר לטעם הטוב.

ואני לא מדבר על ההבדל בין יהודי לגוי.

הרבה לפני זה - תחושה אנושית פשוטה 

שלא יכול להיות שהקרבנות של הצד שרוצה

להרוג אותי יקבלו בעיני את אותו יחס שמקבלים

הקרבנות של הצד שלי!!

זה אובדן של רגש השייכות הכי בסיסי והכי טבעי.

האויב שלי הוא אויב. גם כשמתים לו אנשים.

הרי לא יעלה על הדעת שגברת פרנקל תתקשר

לעזה ותנחם את משפחות ההרוגים שם עכשיו, נכון?

אז זה אותו דבר.

שותפים ברצח בנם. למיטב הבנתי גם מהתחלה לפחות אחת מהמשפחות (לא זוכרת מי, נראה לי שפרנקל אבל לא בטוה) אמרה שהיא מבקשת מהאזרחים לא לנקום.

אתה יכול להתווכח איתם אבל להגיד את זה- זה לא לעניין כי לדעת המשפחה המעשה לא בסדר וזה לא משנה שאותם יהודים שעשו את זה (אם יהודים עשו את זה) עשו את זה לנקום את הדם של הבן שלהם.

זה כמו שאתה נותן מתנה למישהו דבר שהוא שונא אפילו בלי לדעת שהוא שונא את זה (ככה שזה מכוונה טובה) ואתה מתפלא שהוא מבואס. הם לא רצו את זה- אז איך בדיוק הם כפויי טובה?

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/279601

סבו של גיל-עד שער הי"ד שאל את אביו של הנער הערבי מה הוא חושב על מחיאות הכפיים של המנהיגים הערבים על רצח שלושת הנערים והופתע.

הסב השכול הביע בתחילת הראיון צער כבד על רצח הנער הערבי והבהיר כי מדובר בפשע נורא ואכזרי, כלשונו, "נקמה לא מקובלת עלינו", הבהיר לאב חוסיין אבו חדיר.

הסב ביקש מהאב הערבי את התייחסותו למחיאות הכפיים של המנהיגים הערבים לרצחשלושת הנערים, "מחיאות הכפיים של המנהיגים שלך הפכו את הרוצחים מקבוצה קטנה לעם שלם של רוצחים. מי שמחא כפיים היה שותף לרצח", אמר סבו של גיל-עד לאב משועפט.

חוסיין האב השיב לו בהתחמקות כי מדובר בבעיה של ממשלת ישראל, "הבעיה היא שיש ממשלה ימנית שלא רוצה שלום. רוצה אדמה ושלום ביחד".

הסב השכול התעקש וביקש לברר את דעתו על מחיאות הכפיים אך האב הערבי הפתיע כשהשיב כי כלל לא ברור שערבים ביצעו את רצח שלושת הנערים וקיימת אפשרות בכלל שהם נרצחו על ידי יהודים, "אף אחד לא יודע עדין מי רצח, אין לכם הוכחות. אולי זה יהודים".

הסבא ציין כי הוא מוכן לבוא לנחם אותו בירושלים אך ביקש לברר האם הוא יגיע לנחם את שלוש המשפחות השכולות וזכה לתשובה, "אי אפשר, עכשיו יש בלגן".

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?

ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה. השמאל קבע עובדות בשטח, ביבי פעל לפי תכתבי השמאל, העביר כסף לעזה בהתאם להמלצות של שלל הגורמים כולל בג"ץ, ומינה אנשים שהשמאל חיבב, ע"ע יואב גלנט.

■ העם יצא לקלפי ובחר.

מצע מפלגת הליכוד הינו שימור הסטטוס קוו הקיים:

אין כיבוש או הרחבת גבולות גיזרה, אין תפיסת שטחי אש באופן יזום ופינוי אוכלוסיית אויב או יציאה למלחמה יזומה.

מנגד יש מפלגות ימין המצילות את ישראל וממלאות את החסר כפי יכולתם - ומפלגות שמאל (כן כן גם הם מביאים את ברכתם) יחסי החוץ שלהם טובים יותר ממפלגות הימין, רובם אנשי השכלה גבוהה, ממלאים את משרות הצבא, מכניסים תרומה כספית נכבדת, והם גאוותו של ביבי.

ביבי עצמו הוא שחקן הנותן הופעה חיצונית מושלמת, דובר אנגלית רהוטה וחשובה לייצוגיות ישראל בעולם ובזה הוא טוב יותר.

ביבי אינו פועל עצמאית,

תמיד הוא שותף מלא לכל חלקי האוכלוסיה,

מנתח נכון וסבלני.

ביבי הוא השתקפות החברה הישראלית המחפשת מנהיג שלא יתפוס צד בסיכסוך הימני - שמאלני - פלסטיני.

ישנה התחזקות בקרב כלל עם ישראל לכיוון ימני יותר - בגלל אין סוף הפיגועים, טבח שמחת תורה והפחד הגדול שהיה באותו היום.

הכלכלה הישראלית תצמח רק על ידי ביטחון צבאי ימני ומשילות.

הביטחון לצאת למלחמה יגיע רק על ידי צדקת הדרך:

יהדות אמונה תפילה, צדקות אמיתית באמת.

הישועה לא תגיע מביבי -

אלא תגיע מתוך העם עצמו!!!

עם ישראל צריך לעשות שינוי גדול מאוד בכלליות ובפרטיות כל אחד ואחד.

התשובה היא אותה תשובה ביחס לסיני, אוסלו יהודה ושומרון, עזה ולבנון.

מה נתנו? שטחים עצומים.

מה קיבלנו? כלום.

מה הערבים הבינו?

מלחמת יום כיפור - הצליחה.

אינתיפאדה 1987 - הצליחה.

פיגועי עזה - הצליחו.

חיזבאללה - הצליחו.

חזון השלום?

הערבים מעולם לא ביקשו שלום.

מישהו זוכר מתי הערבים ביקשו שלום?

אנחנו פשוט עושים עסקאות גרועות מאוד.

נתנו אדמה ששווה טריליונים בחינם!!!

ולמה? כי רצחו אותנו.

וככה אנחנו תמיד נחיה על חרבנו.

ירצחו אותנו אז נברח.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

מי שיצר אותה מתחרט על זה ואמר שהיא לא יכולה לשמש כאנציקלופדיה

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri

ומעוור לחלוטין מאג'נדה

כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן

מאשר שמאלן כמוך.

אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.

מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.

-אבל הם יירו באוויר!!

-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?

במיוחד כשהפוסל...

כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,

כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,

כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים

כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.

יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.

ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח

כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה

כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.

אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.

פול חייל שלי פול

בחור שלי עדין

אם לא תיפול היום

מחר תעמוד לדין

המפקד שלך

משפט ועוד משפט

אליו לא נשלחה

מילת עידוד אחת

הרשו לו להרשות לך

עבור האגו

לירות קליעים של פלסטיק

ולשחק בלגו

מהערוץ של אלחנן גרונר:

*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*

"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.

בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.

כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.

כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.

ב"ה זה גרם להם להתרחק.

זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.

כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.

זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!

שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"

מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות

ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק

הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו

ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)

שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.

אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות

אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.

אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.

את כולה

אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.

אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.

העברתי את ההודעה למקום

כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות

שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון

מניח שתטעני שגם מי שמאמין לו הוא מאוד טיפש...

"פחדתי לירות בגלל שתמיד מוציאים אותנו הפוגעים והחסרי מוסריות, יכולתי להפוך לקורבן": עדות החייל שנפצע בפיגוע בסוסיא

אחרי שמחבלים חטפו את נשקו בדרום הר חברון ופצעו אותו קשה בראשו, פ' מספר בעדות מבית החולים שפורסמה על ידי עיינה בן אדרת בגל"צ - על נסיון הפיגוע, הרגעים בהם נלחם על חייו וגם על הפחד להשיב בירי בזמן אמת.

"באותה סיטואציה השניות הקריטיות האלה, זה מה שגרם לי לא לירות, וזה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. ממש ראיתי את המחבל שתפסתי בנשק מכוון אותו אליי. לדעתי הוא חשב שיש שם כדור בקנה"

"מהרגע שהוא תפס לי את הנשק, ניסיתי להיאבק בו. הסתערתי עליו בכל הכוח, אבל ההתלבטות בתוך הראש, אם יגבו אותי אם אני אשתמש בו או לא, זה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. הרגשתי חסר אונים. לנסות לשמור על הנשק על הנשק כמה שיותר חזק, כי אחרת זה באמת הסוף שלי.

"הגיעו עוד חמישה-שישה מחבלים, עם מקלות וסלעים. הם חיכו שם, והם תכננו את זה מראש, ופשוט הפילו אותי לרצפה עד שאיבדתי את ההכרה, ורק אז הם הצליחו גם לקחת את הנשק, עד אז הצלחתי לשמור עליו אצלי".

"ממש ראיתי את המחבל שתפס לי בנשק מכוון אותו אליי. זה לא חיכוך, זה לא עימות, אני הייתי במרעה עם הצאן שלי, לא פגעתי באף אחד, רציתי את הנחת שלי עם העיזים, רציתי את יישוב הארץ, באמת, בשיא הפשטות, וזה היה פיגוע לכל דבר,לא היה שום חיכוך, שום דבר כזה, זה פיגוע חד-צדדי"

אלישע ירד - ערוץ

אלישע ירד

לקבוצת הווצאפ

אלישע ירד - עדכונים 2