מיומנו של סתם מילואמניק.
כבר יומיים לא בבית, יומיים רחוק מהאישה, יומיים בתוך הצו שמונה, שני ימים מתוך.. אף אחד לא יודע..
שבוע לפני, הדרום מתחמם, וואצפ מחלקתי.
הסמל "מה עיניינים. שנים לא דיברנו. (רק לפני חודשיים סימנו כימעט חודש תעסוקה)
אני צריך לבדוק כי אם מחר באופן תיאורתי יש צו 8 מי לא בארץ, או יש סיבה שבגינה הוא לא יכול לבוא.
למרות שאתם חמודים לא בא לי לראות אותכם בחצי שנה הקרובה"
אני בארץ..
יום שלישי 10 וחצי, יושב במשרד בעבודה, חברה זה כנראה אנחנו.
12 וחצי, הראשון במחלקה "זה סופי"
אחרי 5 דקות טלפון.
כבר מכיר את השיחה מעמוד ענן.
"שלום מדברים מיחידת המילואים של שלומי... הוכרז גיוס חרום ביחידתך"
גויסתי.
מודיע לאישה.
מודיע למשפחה.
מודיע לבוס"שוב בשלום, מחכים לך", מתארגן ויוצא הביתה.
עולה לאוטובוס "צו 8" "תעלה".
מגיע הביתה נפרד מהאישה אורזים לובשים את המדים ונוסעים לימ"ח..
מי פה ניסה להיפרד מאישתו בלי שיש לו מושג מתי הוא חוזר..
פוגש חברים"אהלן, אפילו לא הספקנו לשכוח שמות.."
נשק, קיטבג ולחטמ"ר שומרון, הולכים להחליף סדירים שיוכלו לרדת לעזה.
פוגשים את כל החברים, מעל 100% גיוס(יש לצבא חישוב מוזר לגבי גיוס מילואים, בפועל אפשר להגיע תיאורטית ל125% גיוס, הצבא מספיק לספור ב100%).
ישנים על מיזרונים בכל מקום אפשרי בחטמ"ר, אני בחוץ על הדשא, אפילו לא מורידים מדים.
לילה ראשון בצו 8.
בוקר טוב צה"ל.
מתווחים.
שיחת מג"ד, עוזב בשבת הקרובה, היה אמור לעזוב בטקס מצומצם של המפקדה, כל הגדוד בא לשחרור שלו.
פחות מ24 שעות מהגיוס, הגזרה שלנו.
"המשימה שלנו שקט, שצה"ל יוכל לנצח בעזה בלי להתחשב בגזרות האחרות"
יושב על ספה בחוץ, מצד שמאל מוטי, בן 36 נשוי עם 2 בנות בחופש, הבטיח להם טיול, מאחורי שגיא, בן 40 היה אמור להשתחרר עוד לא הספיקו.
חבר שלי דביר הפסיד חצי מהמבחנים בסמסטר חורף בגלל המילואים, עכשיו בקיץ בגלל הצו 8..
יוסי בנה בית ועבר אליו דירה לפני שלושה ימים שיספיק להתארגן ולעשות חנוכת בית לפני בין המצרים, כנראה שכבר לא.
בן לולו, הצביע לשלי יחימוביץ.
זיסו, עוצמה לישראל.
אפשטיין ליש עתיד.
ואני לבית היהודי.
המ"פ אני לא יודע בטח ליכוד.
שאלמוג התגייס משה הקצין שלנו נולד.
וכולנו ביחד פלוגת מילואים אחת.
כל אחד עוזב את העצמו ובא להיות בורג במכונה שנקראת גדוד 8109, חטמר שומרון.
צבא הגנה לישראל.
כבר יומיים לא בבית, יומיים רחוק מהאישה, יומיים בתוך הצו שמונה, שני ימים מתוך.. אף אחד לא יודע..
שבוע לפני, הדרום מתחמם, וואצפ מחלקתי.
הסמל "מה עיניינים. שנים לא דיברנו. (רק לפני חודשיים סימנו כימעט חודש תעסוקה)
אני צריך לבדוק כי אם מחר באופן תיאורתי יש צו 8 מי לא בארץ, או יש סיבה שבגינה הוא לא יכול לבוא.
למרות שאתם חמודים לא בא לי לראות אותכם בחצי שנה הקרובה"
אני בארץ..
יום שלישי 10 וחצי, יושב במשרד בעבודה, חברה זה כנראה אנחנו.
12 וחצי, הראשון במחלקה "זה סופי"
אחרי 5 דקות טלפון.
כבר מכיר את השיחה מעמוד ענן.
"שלום מדברים מיחידת המילואים של שלומי... הוכרז גיוס חרום ביחידתך"
גויסתי.
מודיע לאישה.
מודיע למשפחה.
מודיע לבוס"שוב בשלום, מחכים לך", מתארגן ויוצא הביתה.
עולה לאוטובוס "צו 8" "תעלה".
מגיע הביתה נפרד מהאישה אורזים לובשים את המדים ונוסעים לימ"ח..
מי פה ניסה להיפרד מאישתו בלי שיש לו מושג מתי הוא חוזר..
פוגש חברים"אהלן, אפילו לא הספקנו לשכוח שמות.."
נשק, קיטבג ולחטמ"ר שומרון, הולכים להחליף סדירים שיוכלו לרדת לעזה.
פוגשים את כל החברים, מעל 100% גיוס(יש לצבא חישוב מוזר לגבי גיוס מילואים, בפועל אפשר להגיע תיאורטית ל125% גיוס, הצבא מספיק לספור ב100%).
ישנים על מיזרונים בכל מקום אפשרי בחטמ"ר, אני בחוץ על הדשא, אפילו לא מורידים מדים.
לילה ראשון בצו 8.
בוקר טוב צה"ל.
מתווחים.
שיחת מג"ד, עוזב בשבת הקרובה, היה אמור לעזוב בטקס מצומצם של המפקדה, כל הגדוד בא לשחרור שלו.
פחות מ24 שעות מהגיוס, הגזרה שלנו.
"המשימה שלנו שקט, שצה"ל יוכל לנצח בעזה בלי להתחשב בגזרות האחרות"
יושב על ספה בחוץ, מצד שמאל מוטי, בן 36 נשוי עם 2 בנות בחופש, הבטיח להם טיול, מאחורי שגיא, בן 40 היה אמור להשתחרר עוד לא הספיקו.
חבר שלי דביר הפסיד חצי מהמבחנים בסמסטר חורף בגלל המילואים, עכשיו בקיץ בגלל הצו 8..
יוסי בנה בית ועבר אליו דירה לפני שלושה ימים שיספיק להתארגן ולעשות חנוכת בית לפני בין המצרים, כנראה שכבר לא.
בן לולו, הצביע לשלי יחימוביץ.
זיסו, עוצמה לישראל.
אפשטיין ליש עתיד.
ואני לבית היהודי.
המ"פ אני לא יודע בטח ליכוד.
שאלמוג התגייס משה הקצין שלנו נולד.
וכולנו ביחד פלוגת מילואים אחת.
כל אחד עוזב את העצמו ובא להיות בורג במכונה שנקראת גדוד 8109, חטמר שומרון.
צבא הגנה לישראל.
מופים, מתנדב להכין סמיילי כזה? אני הראשון שאשתמש בו!!!
