דוד המלך

ואנחנו בגאולה

זה אחד הקטעים... אם לא ה!!

נהניתי לקרוא.

ערבות אמיתית אחד לשני. אשריכם על ההקרבה.

תנו לצה"ל לנצח!

ה' ישמור על כולכם שתחזרו הביתה בשלום!

כתבת יפה, תודה על השיתוף.

תדע שזה ממש לא אישי 

הצבא החליט להרוס בתים כאילו אין מבצע ואם משהוא יחליט לנקום ע"י השחתת רכוש צהלי בבקשה קבל זאת בהבנה 

אה, אם צה"ל עושה ככה וככה גם בזמן מבצע, זה אומר שגם לנו מותר.

ועוד טורח להתנצל על כך מראש...פששש...איזה יופי, מה יש לי להגיד - ממש צדיק יסוד עולם.

עצוב

שלומי - אנא, אני מתחנן, אל תקבל זאת בהבנה. ואם תתפוס נער זב חוטם מנסה לפנצ'ר גלגל לג'יפ כלשהו, אני מבקש ממך באופן אישי - אל תוותר לו ותגיד לו לברוח, אלא תתפוס אותו ותיקח אותו למאסר או כל מה שמותר לעשות בצבא לאותם משחיתי רכוש קטנים, ותדאג שימוצה עימו הדין.

ב"הצלחה ותודה על היומן הזה - זה חשוב לנו, האזרחים, לדעת שכעת יש לנו כוח חזק שמגן עלינו תמיד!!!

מצטרפת לותן טל.

יש דברים שלא עושים אף פעם

לתקוע מקלות בגלגלים של עצמנו- זה אחד מהם.

ק"ו בן נכדו של ק"ו שלא עושים את זה בזמני מלחמה.

אני רק מנסה לדמיין את בעלי- רחוק מהבית, עזב עבודה יומיים אחרי שהתחיל, אחרי 3 לילות ללא שינה ושבת ללא שבת.

לפנצ'ר לו ג'יפ במצב כזה- מעבר לפגיעה הכללית ביכולת של צה"ל לדוג' להגיע מהר לחדירה או היתקלות ח"ו זה בהחלט ירגיש לו פגיעה אישית לחלוטין.

כי הוא זה שמקורקע כרגע.

והוא זה שיפסיד שעות שינה בגלל זה

והוא זה שיעבוד לתקן.

אז לפני שמישהו פה מפנצ'ר גלגל, שיעשה לי טובה. פעם הבאה שכואב לו הראש, שייקח פשיט וידפוק איתו על הראש של עצמו.

מגיע לו על זה שהוא מעז לכאוב, לא?

ופעם הבאה שבא לו לפרוק תסכולים או רצון לאלימות- שיעשה את זה על עצמו ועל החפצים ששיכים רק לו.

לצה"ל אין זמן לתקן פנצ'רים עכשיו?

אז איך יש זמן להרוס בתים עכשיו?

זה שיפנצ'רו ג'יפ- לא מה שימנע הרס.

בטח לא זה שיפנצ'רו אחרי שכבר קרה מה שקרה.

זה ג'יפ שמיועד לפטרול, לסיור, להקפצה ח"ו, להגנה.

כשאתה מזיק לצה"ל- אתה מזיק לעצמך. ומילא, אם זה היה רק לעצמך- זה לכל הסביבה שיש שם.

כשאתה בוחר להתמקד באחוז אחד (או פחות) ממה שצה"ל עושה ובגלל זה להתנער מכל שאר הדברים שהוא עושה, ולהזיק- אתה מתנהג לא רק בטיפשות אלא זה גובל ברשעות.

מתוך רגש נקמה, מתוך רצון להזיק ויהיה מה ולא אכפת לך למי אתה מזיק ובמי אתה פוגע.

כבר כתבתי פה בעבר- נקמה אינה מעשה נכון. היהדות לא מאמינה בנקמה בלי לחשוב או בלי לשים לב במי זה פוגע.

היהדות מאמינה בצדק- בתגובה חכמה, מידתית שמכוונת כלפי מי שאשם. לא בהתפרעות חסרת רסן וחסרת אבחנה שבאה מתוך יצר אלימות גרידא. 

אני הייתי שם, עוד לפני 10 שנים כשהמצב היה יותר נורמאלי מהיום. הסתובבתי עם נוער גבעות, הייתי בפינויים, וראיתי מולי לא מעט אנשים שמה שמניע אותם- זה אלימות טהורה שמכוסה באצטלה של א"י.

נכון שלא כולם, ויש הרבה סוגים. אבל ראיתי גם כאלה. ולא מעט.

מאז שאני כמעט חטפתי שם מאנשים שלא יודעים לדבר נורמאלי וכל מי שלא חושב בדיוק כמוהם- מותר להרביץ לו (כן, כן, אני, בתור אחת מבפנים חטפתי דחיפות ובנס זה לא הגיע למכות ממש- רק כי העזתי להתנגד לזריקת אבנים ונורות צבע על חיילים)

אז אני אומרת- אתה רוצה להוציא אלימות? בא לך להרביץ למישהו? תרביץ לעצמך או לך ללמוד קרב מגע ולהוציא שם אנרגיות אלימות.

אל תפגע בחיילים, ובעמ"י בעקיפין.

ואל תעשה את זה מאחורי מסכה של "צדק" או "א"י" או "נקמה".

(חוץ מזה שאסטרטגית זה לא חכם, לא נכון, ולא עובד. עד היום זה רק הזיק למתנחלים הרבה יותר משהזיק לצה"ל.)

טוב שאתה משוה.

כי אני מדברת איתך על מצב שבו אנשים לא חוזרים הביתה בכלל- כי היתה חדירה אבל לא היה לצבא ג'יפים להגיע כדי להגן על תושבים.

זה לא שיש מליון ג'יפים בכל מוצב, לדוג' בעלי נמצא במקום קטן שבו הוא קרוב ואחראי לגבעה ספציפית קטנה יחסית. יש עוד צבא- אבל הרבה יותר רחוק. אם יפנצ'רו לו את הג'יפ, וח"ו בדיוק אז הערבים יעשו בעיות- מי יגן על הגבעה הזו? אתה מוכן לקחת על עצמך אחריות למקרה כזה?

גם לי כואב שמשתמשים בצבא לעשות דברים רעים. 

אז מה? זה עדיין לא סותר את העובדה ש99% מפעולות הצבא הן הכרחיות להגנה על חיי אדם.

שכשהצבא לא מתפקד כמו שצריך- יש לזה תוצאה ישירה.

אבל לא. אנחנו חייבים לקחת את האחוז הבודד של שימוש בצבא לצרכי פוליטיקה, להעצים אותו, להפוך אותו להכל. ואז להפוך את הצבא לאויב שלנו.

והרי מסתבר שהיום כל מי שהוא לא אני= מותר לי להתנהג כלפיו באלימות.

הוא ערבי? מותר לעשות בו לינץ'.

הוא חייל? מותר לפגוע בו.

הוא שמאלני? מותר לתת לו בוקסים.

הוא גר בת"א? מותר להרוס לו את הבית קפה.

הוא ימני אבל לא מספיק קיצוני לדעתי? מותר לי לקלל אותו שימות

מספיק שאני חושב שהבנ"א שמולי חושב מחשבות לא נכונות כדי שיהיה מותר לפגוע בו או ברכוש שלו. 

ואז גם למצוא כל מני הצטדקויות בשם התורה, ההלכה ואנערף מה. 

אבל אצלי בלי נשיקה

בבקשה

כי גברים, הרי לא יכולים לתת נשיקה כמו בנות...אצלם זה רק "בוסה" מופים, מתנדב להכין סמיילי כזה? אני הראשון שאשתמש בו!!!

אתה לא חמודה כמו מוטיבציה..

לאחר מעשה מיילא

אבל להתבטא כך  לחייל שעוזב את ביתו 

ובמיוחד חייל שמכיר וחי את ההתישבות זה לא יפה.

וירגיע.

ומהר.

בסך הכול ברור (וגם הצבא שלכם מודה) שרוב החיילים שם מסיבות פוליטיות ולכן חבל על צרות האופקים

פגיעה ברכוש צה"ל ולא בחיילים אינה באמת מסוכנת 

ולמעשה ע"פ הפסיקה האחרונה של רב הישוב היא גם מותרת כל עוד הצבא גוזל את הישיבה אז נחת

למעשה  גם הצבא משקיעה כוחות ומשאבים בהריסת גבעות חדשות תוך כדי המבצע ותמיד זה היה כך לכן ההתממות הזו ממש מגוחכת

באשר לטענות על כך שהם משקיעים בשבילנו הכול בישביל זה כתבתי כדי שידע שלא כולם חשים כך וישתדל לקבל בהבנה את האחר

נ.ב. תחילת הכתיבה היא בעיקבות איך שהוא מקבל בלי למחות את כך שהמשימה היא השגת השקט כלומר (למרבה הצער ואני כותב מניסיון לא אישי אבל של חברים טובים שלי) שבמקרה בין יהודים לערבים הוא (אולי לא מבחירה וכו') יהיה בצד הערבים

והכאב שלך מאוד מובן.

וגם הכאב שלו מאוד מובן. ואני בטוחה שזה לא רק הכאב הפרטי שלו כמו שזה לא רק הכאב הפרטי שלך.

כי כולנו אחד. 

כולנו, מי יותר ומי פחות, נמצאים תחת ירי רקטות, 

כולנו קשורים כך או אחרת לחייל שנמצא אי שם בשטח ומתפללים לשלומו בתוך שאר חיילי צה"ל,

כולנו עדיין כואבים את רציחתם של אייל, גיל-עד ונפתלי הי"ד, 

כולנו כואבים את העדרה של השכינה ואת העובדה שהבית שלה עדיין לא שלם, ולכן גם ארצנו הקדושה.

ועם זאת אנחנו שונים. 

כל אחד רואה דרך התמודדות אחרת כלגיטימית בעיניו, והכל לפי מה שבוער בתוכו יותר מכל באותו רגע.

(אני לא באה להצדיק או לשלול דרך כלשהי, אני רק מניחה את הדברים לעיוננו).

נכון, אנחנו לא מסכימים על דרך ההתמודדות שבה הוא בוחר, אבל (וזה מה ששוברת ניסתה לומר)

יש דרך להגיד את הדברים.

כוח לשתוק" (הרב קוק).

יש דרכים שהן לא לגיטימיות ואסור לתת להן מקום. צריך להוקיע אותן מקרבנו.

וזה מעבר לחוסר הרגישות שבלהגיב תגובה כזאת לחייל שעוזב את אשתו, את הבית ואת העבודה בשביל עם ישראל.

(ו...ליברליות זה לא מתי שבא לנו).

עריכה: הגבתי אלייך, אבל זה לא מכוון אישית אלייך, כמובן.

אבל גוזר ושומר פנינה:
"ליברליות זה לא מתי שבא לנו".

הוי אומר: גם שמרנות לא.

אבל מתי נכון מה, לצערי יש מחלוקת עזה בנוגע לקריטריון של זה.

זה נחמד להיות שמרנים רק ב-X וליברליים רק ב-Y.

חשוב לבחון אם אנחנו לא 'נופלים' בצביעות תו"כ.

יש דרכים שהן לא לגיטימיות ושצריך להוקיע אותן מתוכנו. השאלה מה בדיוק נכנס לגבולות של המילה הזאת להוקיע?

ועוד, לא אמרתי שאני מסכימה עם הדרך שהוא מתאר כלגיטימית בעיניו. רק אמרתי שאני יכולה לנסות להבין את המקום שלו ואת הכאב שמניע אותו לבחור בדרך הזאת.

(לענ"ד, ואלו גם עקרונות שלומדים בחינוך,  כשמנסים להבין את הצד השני ומה מניע אותו להגיב בצורה מסוימת, הסיכוי שיפתח אנטי כלפי הדעה שלך קטן, הוא יהיה מוכן להקשיב למה שיש לך להגיד.)

הדבר היחיד שחרה לי עליו זאת הדרך בה בחרו להגיב לו על הדברים שאמר.

כולנו כואבים, ועכשיו הזמן להרבות באחדות ולא במחלוקת (מכוון לכולנו ולא למישהו מסוים),

ובעז"ה נגאל בקרוב ממש!

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.