דוד המלך

ואנחנו בגאולה

זה אחד הקטעים... אם לא ה!!

נהניתי לקרוא.

ערבות אמיתית אחד לשני. אשריכם על ההקרבה.

תנו לצה"ל לנצח!

ה' ישמור על כולכם שתחזרו הביתה בשלום!

כתבת יפה, תודה על השיתוף.

תדע שזה ממש לא אישי 

הצבא החליט להרוס בתים כאילו אין מבצע ואם משהוא יחליט לנקום ע"י השחתת רכוש צהלי בבקשה קבל זאת בהבנה 

אה, אם צה"ל עושה ככה וככה גם בזמן מבצע, זה אומר שגם לנו מותר.

ועוד טורח להתנצל על כך מראש...פששש...איזה יופי, מה יש לי להגיד - ממש צדיק יסוד עולם.

עצוב

שלומי - אנא, אני מתחנן, אל תקבל זאת בהבנה. ואם תתפוס נער זב חוטם מנסה לפנצ'ר גלגל לג'יפ כלשהו, אני מבקש ממך באופן אישי - אל תוותר לו ותגיד לו לברוח, אלא תתפוס אותו ותיקח אותו למאסר או כל מה שמותר לעשות בצבא לאותם משחיתי רכוש קטנים, ותדאג שימוצה עימו הדין.

ב"הצלחה ותודה על היומן הזה - זה חשוב לנו, האזרחים, לדעת שכעת יש לנו כוח חזק שמגן עלינו תמיד!!!

מצטרפת לותן טל.

יש דברים שלא עושים אף פעם

לתקוע מקלות בגלגלים של עצמנו- זה אחד מהם.

ק"ו בן נכדו של ק"ו שלא עושים את זה בזמני מלחמה.

אני רק מנסה לדמיין את בעלי- רחוק מהבית, עזב עבודה יומיים אחרי שהתחיל, אחרי 3 לילות ללא שינה ושבת ללא שבת.

לפנצ'ר לו ג'יפ במצב כזה- מעבר לפגיעה הכללית ביכולת של צה"ל לדוג' להגיע מהר לחדירה או היתקלות ח"ו זה בהחלט ירגיש לו פגיעה אישית לחלוטין.

כי הוא זה שמקורקע כרגע.

והוא זה שיפסיד שעות שינה בגלל זה

והוא זה שיעבוד לתקן.

אז לפני שמישהו פה מפנצ'ר גלגל, שיעשה לי טובה. פעם הבאה שכואב לו הראש, שייקח פשיט וידפוק איתו על הראש של עצמו.

מגיע לו על זה שהוא מעז לכאוב, לא?

ופעם הבאה שבא לו לפרוק תסכולים או רצון לאלימות- שיעשה את זה על עצמו ועל החפצים ששיכים רק לו.

לצה"ל אין זמן לתקן פנצ'רים עכשיו?

אז איך יש זמן להרוס בתים עכשיו?

זה שיפנצ'רו ג'יפ- לא מה שימנע הרס.

בטח לא זה שיפנצ'רו אחרי שכבר קרה מה שקרה.

זה ג'יפ שמיועד לפטרול, לסיור, להקפצה ח"ו, להגנה.

כשאתה מזיק לצה"ל- אתה מזיק לעצמך. ומילא, אם זה היה רק לעצמך- זה לכל הסביבה שיש שם.

כשאתה בוחר להתמקד באחוז אחד (או פחות) ממה שצה"ל עושה ובגלל זה להתנער מכל שאר הדברים שהוא עושה, ולהזיק- אתה מתנהג לא רק בטיפשות אלא זה גובל ברשעות.

מתוך רגש נקמה, מתוך רצון להזיק ויהיה מה ולא אכפת לך למי אתה מזיק ובמי אתה פוגע.

כבר כתבתי פה בעבר- נקמה אינה מעשה נכון. היהדות לא מאמינה בנקמה בלי לחשוב או בלי לשים לב במי זה פוגע.

היהדות מאמינה בצדק- בתגובה חכמה, מידתית שמכוונת כלפי מי שאשם. לא בהתפרעות חסרת רסן וחסרת אבחנה שבאה מתוך יצר אלימות גרידא. 

אני הייתי שם, עוד לפני 10 שנים כשהמצב היה יותר נורמאלי מהיום. הסתובבתי עם נוער גבעות, הייתי בפינויים, וראיתי מולי לא מעט אנשים שמה שמניע אותם- זה אלימות טהורה שמכוסה באצטלה של א"י.

נכון שלא כולם, ויש הרבה סוגים. אבל ראיתי גם כאלה. ולא מעט.

מאז שאני כמעט חטפתי שם מאנשים שלא יודעים לדבר נורמאלי וכל מי שלא חושב בדיוק כמוהם- מותר להרביץ לו (כן, כן, אני, בתור אחת מבפנים חטפתי דחיפות ובנס זה לא הגיע למכות ממש- רק כי העזתי להתנגד לזריקת אבנים ונורות צבע על חיילים)

אז אני אומרת- אתה רוצה להוציא אלימות? בא לך להרביץ למישהו? תרביץ לעצמך או לך ללמוד קרב מגע ולהוציא שם אנרגיות אלימות.

אל תפגע בחיילים, ובעמ"י בעקיפין.

ואל תעשה את זה מאחורי מסכה של "צדק" או "א"י" או "נקמה".

(חוץ מזה שאסטרטגית זה לא חכם, לא נכון, ולא עובד. עד היום זה רק הזיק למתנחלים הרבה יותר משהזיק לצה"ל.)

טוב שאתה משוה.

כי אני מדברת איתך על מצב שבו אנשים לא חוזרים הביתה בכלל- כי היתה חדירה אבל לא היה לצבא ג'יפים להגיע כדי להגן על תושבים.

זה לא שיש מליון ג'יפים בכל מוצב, לדוג' בעלי נמצא במקום קטן שבו הוא קרוב ואחראי לגבעה ספציפית קטנה יחסית. יש עוד צבא- אבל הרבה יותר רחוק. אם יפנצ'רו לו את הג'יפ, וח"ו בדיוק אז הערבים יעשו בעיות- מי יגן על הגבעה הזו? אתה מוכן לקחת על עצמך אחריות למקרה כזה?

גם לי כואב שמשתמשים בצבא לעשות דברים רעים. 

אז מה? זה עדיין לא סותר את העובדה ש99% מפעולות הצבא הן הכרחיות להגנה על חיי אדם.

שכשהצבא לא מתפקד כמו שצריך- יש לזה תוצאה ישירה.

אבל לא. אנחנו חייבים לקחת את האחוז הבודד של שימוש בצבא לצרכי פוליטיקה, להעצים אותו, להפוך אותו להכל. ואז להפוך את הצבא לאויב שלנו.

והרי מסתבר שהיום כל מי שהוא לא אני= מותר לי להתנהג כלפיו באלימות.

הוא ערבי? מותר לעשות בו לינץ'.

הוא חייל? מותר לפגוע בו.

הוא שמאלני? מותר לתת לו בוקסים.

הוא גר בת"א? מותר להרוס לו את הבית קפה.

הוא ימני אבל לא מספיק קיצוני לדעתי? מותר לי לקלל אותו שימות

מספיק שאני חושב שהבנ"א שמולי חושב מחשבות לא נכונות כדי שיהיה מותר לפגוע בו או ברכוש שלו. 

ואז גם למצוא כל מני הצטדקויות בשם התורה, ההלכה ואנערף מה. 

אבל אצלי בלי נשיקה

בבקשה

כי גברים, הרי לא יכולים לתת נשיקה כמו בנות...אצלם זה רק "בוסה" מופים, מתנדב להכין סמיילי כזה? אני הראשון שאשתמש בו!!!

אתה לא חמודה כמו מוטיבציה..

לאחר מעשה מיילא

אבל להתבטא כך  לחייל שעוזב את ביתו 

ובמיוחד חייל שמכיר וחי את ההתישבות זה לא יפה.

וירגיע.

ומהר.

בסך הכול ברור (וגם הצבא שלכם מודה) שרוב החיילים שם מסיבות פוליטיות ולכן חבל על צרות האופקים

פגיעה ברכוש צה"ל ולא בחיילים אינה באמת מסוכנת 

ולמעשה ע"פ הפסיקה האחרונה של רב הישוב היא גם מותרת כל עוד הצבא גוזל את הישיבה אז נחת

למעשה  גם הצבא משקיעה כוחות ומשאבים בהריסת גבעות חדשות תוך כדי המבצע ותמיד זה היה כך לכן ההתממות הזו ממש מגוחכת

באשר לטענות על כך שהם משקיעים בשבילנו הכול בישביל זה כתבתי כדי שידע שלא כולם חשים כך וישתדל לקבל בהבנה את האחר

נ.ב. תחילת הכתיבה היא בעיקבות איך שהוא מקבל בלי למחות את כך שהמשימה היא השגת השקט כלומר (למרבה הצער ואני כותב מניסיון לא אישי אבל של חברים טובים שלי) שבמקרה בין יהודים לערבים הוא (אולי לא מבחירה וכו') יהיה בצד הערבים

והכאב שלך מאוד מובן.

וגם הכאב שלו מאוד מובן. ואני בטוחה שזה לא רק הכאב הפרטי שלו כמו שזה לא רק הכאב הפרטי שלך.

כי כולנו אחד. 

כולנו, מי יותר ומי פחות, נמצאים תחת ירי רקטות, 

כולנו קשורים כך או אחרת לחייל שנמצא אי שם בשטח ומתפללים לשלומו בתוך שאר חיילי צה"ל,

כולנו עדיין כואבים את רציחתם של אייל, גיל-עד ונפתלי הי"ד, 

כולנו כואבים את העדרה של השכינה ואת העובדה שהבית שלה עדיין לא שלם, ולכן גם ארצנו הקדושה.

ועם זאת אנחנו שונים. 

כל אחד רואה דרך התמודדות אחרת כלגיטימית בעיניו, והכל לפי מה שבוער בתוכו יותר מכל באותו רגע.

(אני לא באה להצדיק או לשלול דרך כלשהי, אני רק מניחה את הדברים לעיוננו).

נכון, אנחנו לא מסכימים על דרך ההתמודדות שבה הוא בוחר, אבל (וזה מה ששוברת ניסתה לומר)

יש דרך להגיד את הדברים.

כוח לשתוק" (הרב קוק).

יש דרכים שהן לא לגיטימיות ואסור לתת להן מקום. צריך להוקיע אותן מקרבנו.

וזה מעבר לחוסר הרגישות שבלהגיב תגובה כזאת לחייל שעוזב את אשתו, את הבית ואת העבודה בשביל עם ישראל.

(ו...ליברליות זה לא מתי שבא לנו).

עריכה: הגבתי אלייך, אבל זה לא מכוון אישית אלייך, כמובן.

אבל גוזר ושומר פנינה:
"ליברליות זה לא מתי שבא לנו".

הוי אומר: גם שמרנות לא.

אבל מתי נכון מה, לצערי יש מחלוקת עזה בנוגע לקריטריון של זה.

זה נחמד להיות שמרנים רק ב-X וליברליים רק ב-Y.

חשוב לבחון אם אנחנו לא 'נופלים' בצביעות תו"כ.

יש דרכים שהן לא לגיטימיות ושצריך להוקיע אותן מתוכנו. השאלה מה בדיוק נכנס לגבולות של המילה הזאת להוקיע?

ועוד, לא אמרתי שאני מסכימה עם הדרך שהוא מתאר כלגיטימית בעיניו. רק אמרתי שאני יכולה לנסות להבין את המקום שלו ואת הכאב שמניע אותו לבחור בדרך הזאת.

(לענ"ד, ואלו גם עקרונות שלומדים בחינוך,  כשמנסים להבין את הצד השני ומה מניע אותו להגיב בצורה מסוימת, הסיכוי שיפתח אנטי כלפי הדעה שלך קטן, הוא יהיה מוכן להקשיב למה שיש לך להגיד.)

הדבר היחיד שחרה לי עליו זאת הדרך בה בחרו להגיב לו על הדברים שאמר.

כולנו כואבים, ועכשיו הזמן להרבות באחדות ולא במחלוקת (מכוון לכולנו ולא למישהו מסוים),

ובעז"ה נגאל בקרוב ממש!

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים