חוץ מכמה נקודות מסויימות שיחסית קל לברר אותן טכנית כמו:
אם הוא שומר מצוות, מעשן ועוד כמה נקודות.
הזוגיות היא בעיקרה בנויה על הבנה הדדית, כימיה טובה, הרגשת ביטחון, נעימות ומשיכה.
ההתעסקות סביב המדידה של החסרונות והיתרונות היא רק פוגעת בבניית הזוגיות.
וזה גם מסביר למה הוא מנסה להסתיר ממך דברים.
כי הוא שם-לב שבמקום להתעסק בעיקר את מתעסקת בפרטים הקטנים,
וגם כנראה שאת ממש לא נותנת לו תחושת ביטחון, שאת מוכנה לקבל אותו כמו שהוא.
אז ברור שהוא ינסה להסתיר.
כמו שגם מן הסתם את תעשי, אם תעמדי תחת חקירה צולבת.
במיוחד אם מדובר במישהו שאת תהיי מעוניינת בו.
בקיצור, לא מדברים על חסרונות ויתרונות לפני שנוצר ביטחון בקשר ואמון.
כלומר, רק לאחר שאת יכולה להגיד לעצמך שאת מעוניינת בו, אז אפשר להתחיל לשאול.
כל עוד לא ברור לך שאת מעוניינת בו, הוא יזהה את זה באמצעות שפת-גוף,
ותשובותיו יהיו בהתאם, כלומר לא כנות והוא ינסה להסתיר דברים.
איזה טעם יש לספר דברים 'רעים' על עצמי, כשמחר היא תחתוך ותספר לכל החברות שלה???
אם את באה לבנות קשר אז סבבה, אבל אם את רוצה לבחון אותי, למה שאענה לך בכנות?
ולגבי האם להמשיך..
דבר ראשון לגבי זה שיש פגישות שהן לא כ"כ טובות.
את צריכה לבחון מה המומנטום הכללי של הקשר,
ובהתאם לזה להגיע להחלטה,
ולא בהסתכלות על פגישה חד-פעמית.
דבר שני שאת צריכה לבחון זה אם את מרגישה טוב עם הבן-זוג,
וההרגשה הטובה אמורה להתחיל מזה שאת רואה פוטנציאל לדברים שכתבתי לעיל.
(כלומר אם יש פוטנציאל עתידי ל: הבנה הדדית, כימיה טובה, הרגשת ביטחון, נעימות ומשיכה.)
לענ"ד, אם עד פגישה שלישית את לא יכולה להגיד לעצמך אם קיים פוטנציאל כזה או לא,
אז כנראה שהוא לא קיים ולדעתי אין טעם להמשיך.
וכשיהיה פוטנציאל את פשוט תדעי את זה בעצמך, אין טעם להסביר.