למה סתם להפיץ שמועות כאלה?

היה נגמ"ש בו 7 חיילים, ששוגר אליו טיל/פצצה, ועלה באש, ומצאו רק 6 מהגופות, את הגופה/לא גופה השביעית, לא הצליחו עדיין למצוא. זה החייל הנעדר.

והיה אמור להיות איתם חייל נוסף.

או חי או ח"ו מת.

לא ידוע איפה הוא..

החמאס כבר באותו יום צהל ושמח כי חטף חייל, אצלנו זה הותר לפרסום רק אחרי יומיים.

לא מצאו את הגופה, וגם לא אותו.

מעודכנת שהוא לא נעדר אלא רק הגופה שלו

זה אם הוא מת עכשיו, מה שנשמע הכי הגיוני לאור פרטי המקרה הנידון. עדיף לו להיות מת מאשר להיות חטוף בלב עזה - מה גם שמצב הזוי כזה יחשש את המדינה להפציץ את עזה - איך תדע שאתה לא מפציץ את הבית שבו החטוף נמצא?

גלעד שליט שני - זה לא מציאות טובה. בכל מקרה, רוב הסיכויים שהחייל הנעדר, הוא באמת מת, ורק גופתו נעדרת. 

לא להאמין שאומרים את זה, אבל זה אמיתי...כואב, אבל אמיתי.

קיווית שההצלה הכי גדולה שלהם תהיה שהם מתים? גם כשרצו השמועות שהעבירו אותם לעזה וכולי?

וגם אם הוא מת חלילה, אנחנו רוצים אותו כאן בקבר ישראל ולא בקבר עזה לא נודע.

זו ממש הפקרות מה שאתה אומר.

ותכתוב "לצערי", לא "לצערנו".

הסיכויים שהוא חי אכן נמוכים, אבל לא כולם יודעים, יש בחור בשם שילה שהיה בתוך הטנק, ויצא ללא פגע. 

יש ניסים, והקב"ה מחליט מי יחיה ומי לא.

והניצול היחידי קפץ ממנו ראשון, רגע לפני שהנ"ט נורה.

9 חיילים על נגמ"ש, הוא נתקע, 2 חיילים יורדים כדי לנסות לחלץ אותו באמצעות כבלים לנגמ"ש אחר מאחורה, ואז מותקף הנגמ"ש התקוע בטיל, ועולה באש - על 7 החיילים שבו, שבנתיים רק 6 מהם נמצאו בחיים. איפה נכנס אותו חייל שלך שאת טוענת שיצא בחיים מתוך הפגיעה עצמה? איפה שמעת את זה ואיפה התיעוד התקשורתי לדבר כזה שאין ספק שאם הוא היה,  כבר היו מספרים אותו...?

בכל מקרה, לקוח ממקום אחר:

"הנגמ"ש נתקע", אמר הגורם הבכיר, "והגיע נגמ"ש נוסף לחלץ אותו. הוא עמד לפניו כדי לגרור אותו, כשבאזור נמצא כוח גדול הכולל טנקים ו'אכזריות'". לדברי הגורם, מפקד המחלקה והקשר ירדו מכלי הרכב הקרבי וחוליית אבטחה של חיילים הייתה בדרכה למקום.

כלומר, לפי זה - 2 מהחיילים שהיו על הנגמ"ש, ירדו ממנו לפני הפיצוץ. היו 9 חיילים בתחילה בנגמ"ש. אולי אותו חייל - היה זה שירד בהתחלה בתור הקשר, כדי לעזור למפקד לחלץ את הנגמ"ש?

לא ברור. מי זה החייל הזה בכלל? מה הוא מספר? איפה נכתב מה שאת מביאה?

המקורות שידועים לי מהתקשורת, מדברים על 9 לוחמים בנגמ"ש, כאשר 2 ירדו לפני זה, ואז הנגמ"ש ספג פגיעה ישירה ובער באש. איפה נכנס פה אותו שילה? הוא היה בתו-ך הרכב הבוער? ויצא מהרכב הבוער? עם כוויות? בלי?

ולמידע מסודר יותר שיסביר לנו טוב יותר מה היה שם, לאחר המלחמה, בעז"ה.

ויש הבדל בין שלושה חטופים בזמן יחסית סטרילי, בתוך שטחי מדינת ישראל בריבונית, לבין חטוף לא ידוע, במקום לא ידוע אבל מאוד לא סטרילי, בזמן מאוד לא סטרילי, שעלול לסכן את כל הלחימה ואת כל המבצע.

ההוראות של צה"ל, חד משמעיות, במקרה של ניסיון חטיפה של מחבלים כשהם כבר חוטפים חייל ומתחילים לברוח איתו - זה להפגיז בכל הכוח את אותם מחבלים ו/או כלי הרכב שהם נסים איתו - גם אם המשמעות הוודאית היא מותו של החטוף. צה"ל מעדיף חטופים מתים על חטופים חיים - וזה גם הגיוני. תראי - בגלל גלעד שליט, עם כל הצער שבדבר, מתו כבר עוד כמה וכמה וכמה. זה לא שאני חלילה מצטער על זה שהוא כיום חי ואיתנו - אבל לעיתים, לכתחילה, אין מנוס מלהודות שעדף מציאות כזאת וכזאת ולא אחרת. אני לא רואה בכך הפקרות, מצטער. אולי אמירה מאוד מאוד חדה ונוקבת ומרעידה - אבל לדעתי, אמירה נכונה.

חוץ מזה שאני כמובן גם לא מדבר סתם באוויר - רוב הסיכויים המוחלט שהוא באמת מת מלכתחילה. הסיכוי לצאת בחיים ככה מהנגמ"ש הוא בערך אפסי - בטח כאשר כל שאר החיילים מתו (וכמו שאמרו, מי שיצא מהנגמ"ש בחיים - יצא משם לפני שבכלל פגע בו הטיל.)

בכל אופן, אני לגמרי לא מסכימה עם הטובת כלל עם ישראל שלך,

ומבחינתי, ומבחינת ההלכה - יהודי הוא עולם ומלואו, עולם מלא. ואי אפשר לצאת באמירה כזו, זו טעות חמורה.

בעיני.

לא מסכימה בכלל לגבי הסטריליות, אנחנו במלחמה קיומית ותמידית.

זה שעכשיו הדברים צפו זה לא אומר שהמצב היה טוב יותר לפני חודש וחצי (בדיוק היום, אגב)

חטופים בעזה? בין אם חיים ובין אם מתים (כמו שהסתבר בדיעבד).

בכל מקרה, לא משנה מה אני או את חושבים. נחכה, נחיה ונראה.

מה שאני אתפלל עליו, הוא על זה שה' יעשה את הטוב ביותר לעם ישראל, וישמור על עם ישראל, בין אם זה אומר שהבחור חי ובין אם זה אומר שהבחור מת.

אחלה,

תפילות מועילות שיהיו.

הצלחה. הגם שמצאו אותם מתים, כמובן.

בעזה, זה לא היה יכול לקרות. גם אם היו חטופים מתים וקוברי אותם. עזה זה לא יו"ש - לחפש שם היה עולה לנו בהרבה יותר נפגעים, מהנפגעים של-א היו לנו בחיפושים אחרי הנערים - והמידע המודיעיני היה פחות בהרבה...

תפילות מועילות שיהיו לכולנו

המצב היה כזה: 9 חיילים היו על הנגמ"ש. הנגמ"ש נתקע, ושני חיילים ירדו מהנגמ"ש כדי לחבר כבלים לנגמ"ש אחר. ל-א-ח-ר ששני החיילים ירדו, הותקף הנגמ"ש בטיל נ"ט. משמע - בנגמ"ש היו 7 חיילים, בתוכם, לפי זה, אותו אורון שאול. 6 חיילים בוודאות לא שרדו. במקרה כגון זה, אין כמעט יסוד סביר להניח שחייל אחד כ-ן נשאר בחיים. אלא, באמת מה שסביר - זה שהמחבלים חטפו את גופתו, ובאמצעות הדיסקית שעליו, פרסמו לכל העולם שהוא בידיהם - אבל הוא לא באמת חי, לפי הסבירות הזאת...

מישהו מהחמאס הראה הוכחות שהחייל שהם טוענים שלכאורה נמצא בידיהם, באמת חי? לא נראה לי. וזה מוזר - כי חמאס זקוק נואשות עכשיו ליחסי ציבור מול העם שלו ולהרגיש שהנה, הוא "ניצח" - ואין כמו חטיפת חייל כדי להרגיש ניצחון - חייל חי, אני מתכוון - כך שהשכל הישר אומר שאם באמת היו תופסים אותו חי, כבר היו דואגים לשחרר קלטת שלו שבה הוא אומר שהוא חי...

במלחמה קורים דברים נוראיים - בעיקר בגלל פגיעות ישירות.

בואו לא נשלה את עצמינו בסדר??

מזל שלפחות לא היה נשוי

אולי צה"ל טעה אבל הודעה רשמית יצאה גם יצאה.

הודיעו להם שהוא היה על הנגמ"ש ומת,

ואחרי יום וחצי צה"ל הגיע אליהם לביתם לומר שהוא נעדר.

ושסיכוי סביר בהחלט הוא שגופתו נעדרת.

סיכוי סביר, אין עדיין דיווחים רשמיים.

לצה"ל עדיין אין תשובות ברורות בקשר למצבו של סמל אורון שאול. נציגי צה"ל נועדו אתמול בערב (רביעי) משפחתו של החייל שמוגדר כ"נעדר" מאז תקרית הנגמ"ש ברצועה, והודיעו לה כי עדיין אין תשובות חד משמעיות בקשר למצבו ושהליך הזיהוי יימשך גם מחר.

אז אכן - יש תהליך זיהוי.

אבל כל זמן שזה לא וודאי הוא מוכרז כנעדר.

לא כחלל.


חשוב מאוד לדעת את המידע הזה כי חמאס משתמש בזה כמנוף לחץ שקרי

מבחינה ההלכתית גם אי אפשר לדעת כלום.

החיילים סיפרו שהם זחלו שם כדי לחפש חלקים מהחברים שלהם, אז אני מניחה שהם מבינים על מה מדובר וזה מורכב מאוד.

בכל אופן, כל עוד לא יצאה הודעה רשמית אי אפשר להגדיר כלום.

במיוחד לא אנחנו.

כי לפי הספר הם לא יכולים לומר דברים ברורים

והספר לא מעניין אותי ויש כאן עניין הלכתי בנוסף.

וחוצמזה  - 

גם לאייל גיל-עד ונפתלי ההשערות היו לפי "מידע מבוסס" שהם עדיין בחיים.

אם כי בהקלטה שומעים בבירור יריות, צרחות אימים (את זה חסכו מאתנו וצינזרו) ושקט מוחלט.

אז עד שאין זיהוי מלא ומוחלט שהחייל מת, אי אפשר לדעת כלום, שכל אחד ישער מה שבא לו ומה שעושה לו טוב. אל תפרסמו ואל  תפיצו שום דבר עד שזה לא סופי. המשפחה שלו מתחרפנת מהשמועות, זה נורא!!

מרים פרץ כתבה בספרה שלא בטוח שזה הנחמה על הבן הגדול, כי המשך מהאדם הוא דבר משמעותי. גם אם במחיר יתומים.

לא סתם לעתים הורים בוחרים להביא ילד מבנם המת, ולא בטוח שחיי הילד נפגעים בעקבות כך, הרבה פעמים

הם ילדים מאוד אהובים.

זה ממש נורא שאין לאדם המשך... אמירה מזעזעת שלאדם שלעצמו יש ילדים יותר קל להגיד....

וגם אם תגיד שלאישה קשה- מקבלת, אבל זה ילדים שלא הספיקו לחיות בעצם, לא חוו נישואים..אכזרי....

וזה מצב מזעזע- להיות בטוחה שהבעל מת אבל אין אפשרות להתחתן. לכן הוא כתב את זה (כמה שזה נשמע נורא, יותר נורא להיות עגונה)

זה לא בגלל הילדים (שזה באמת קשה יותר כשאין המשכיות)

שזה לא נחמה בהכרח...

למי שנשוי באמת קל לכתוב- על בחור מסכן שלא הספיק לחוות נישואים.

מצטערת, לא מנחם אותי בכלל....

אם הוא מת הוא עלה ישר לשמים וזה באמת לא מטריד שם. (גם ככה נגזר עליו משמים, זה לא נתון לבחירתו)

ולהיות עגונה זה נחשב בין המצבים הכי גרועים שאפשר להיות בהם, במיוחד שבמקרה כמו זה באמת אין הרבה סיכוי להתיר מעגינות. 

(ואגב, מי שנשוי זה הדבר האחרון שהוא היה מאחל לבן הזוג שלו)

ברור שזה מצב נוראי  שאף אחד לא רוצה לחשוב עליו, ומסכנה המשפחה. רק מובן מאיפה אמירות כאלה מגיעות

לא בטוחה שמי שמת כשהוא רווק לא באמת חסר לו....

שהוא יכול לדלג על הסטטיסטיקה וזה?

להאמין ב-ה' זה לשמור את המצוות שהוא ציווה עלינו, לא להאמין במשהו שהוא מעולם לא הבטיח לך. זאת אמונה בסנטה קלאוס, לא ב-ה'.

הוא אכן שיר בעייתי גם לדעתי.

כי הוא מכריח את ה' לתת לי את מה שלדעתי הכי טוב

לא יודע, אין לי כח להתעסק איתו עכשיו, יש בו קטע כנראה בעייתי, שהכל יהיה טוב מושלם כזה.

אבל מה שכן הוא מדגיש מסר אמיתי.

שה' הוא טוב והוא יכול לפנק אותנו בצורה הכי פשוטה ומובנת לנו.

ולענייננו, לא כל אסון שקורה בסטטיסטיקה

חייב להגיע אל אותו בן אדם.

וגם אי אפשר לחיות בחרדה קבועה.

כמו עם תאונות הדרכים.

ואנשים נוסעים.

ומאמינים שיגיעו.

כך אמר אחד האדמו"רים של חב"ד (אם איני טועה).

זה המסר של השיר; תהיה אופטימי, כי הכל לטובה.

צריך להאמין שה' ישמור עלינו, אבל במקביל ה' ציווה גם לעשות את ההשתדלות שלנו לשמור על עצמנו.

גם אני לא מתה על השיר הזה הוא ממש שטחי נראה לי.

יכול להיות שבפרקטיקה אני לא אסכים איתך, כי אין לי אמון מוחלט במערכות הבריאות, אבל הרעיון ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ו-"חכם עיניו בראשו" לגמרי נכון... אנשים מוצאים תירוצים להכנע לקושי שלהם.

וברור שיחד עם ההשתדלות ה' קובע ולא הרופאים.

אם לחברה הכי טובה שלך תהיה מוטציה חביבה בשם 185delAG, מוטציה שגורמת לכמעט 90% מהנשים לחלות בסרטן שד/שחלה, מה תגידי לה לעשות?

להקשיב לרופאים ולעשות כריתת שחלות בגיל 35 (פעולה מצילת חיים שמקטינה את הסיכון לסרטן השחלה לכמעט 0% ואת הסיכון לסרטן שד ליותר נמוך מאשר אצל אשה ללא המוטציה שלא עברה כריתה),

או שתגידי לה: ''עזבי, אל תעשי את זה, אין לי אמון במערכת הבריאות, המערכת סתם רוצה להזיק לך / להרוויח עלייך כסף''?

מעניין אותי איפה עובר הגבול שלך: האם חוסר האמון הוא רק בדברים קטנים כמו צינון ואנטיביוטיקה, או שגם כשמדובר בהצלת חיים ודאית את מוכנה להמר על החיים של הקרובים לך?

להתייעץ, לבדוק, זאת בוודאי לא החלטה שמקבלים בקלות ראש. שומעים את דעת הרופאים, אבל לא הולכים אחרי כל מה שהם אומרים על עיוור. כל עניין לגופו. 

הם לא יודעים הכל, הרבה פעמים הם פועלים בניסוי ותעיה, הם סה"כ בני אדם.

חוסר האמון במערכת הבריאות פה הוא נושא קצת אחר. בעיקר לגבי החיסונים. מה לעשות זאת לא מערכת טהורה. כשיש סיבה לחשוש- חוששים.

אם אתה מתכוון לחרדים (לא לענות "על ראש הגנב בוער הכובע" בבקשה),

אז זה ממש לא נכון; היהדות דורשת השתדלות ולא לשבת בהכנעה

דטרמניסטית. "ניתן לרופא אפשרות לרפא".

דווקא החרדים הולכים לרופאים הטובים ביותר, משום

"עם רופא גדול הולך מלאך גדול"!

זו לא השקפה יהודית, מה שאתה אומר.

זו עצלות, או  פחד או הכחשה  וכו'.

מה לזה וליהדות?

אחוז קטן מהחרדים,

ובדרך כלל הם משתייכים לאותו תת מגזר חרדי, אבל אני מעדיף לא לכתוב איזה.

מדגיש שוב שזה אחוז קטן ולכן היה חשוב לי לדייק כבר למעלה שזה תת מגזר.

בכלל לא לחשוב שזה קשור לחרדיים.

גנב חכם, דואג שהכובע דלו לא יבער 😉

(עם הסכמות של רבני ברסלב) לסתור ולתקן כמה וכמה "יסודות אמונה" שכתב הרב שלום ארוש בספרים "בגן האמונה" 

הספר נקרא בשם "גן המבוכה" (קונטרה לספרים המדוברים)   

20260108232645.pdf     למי שרוצה לקרוא.

אם כי אני רוצה לציין שאני מחזיק לו טובה גדולה שהוא חיזק אותי מאד בעבודת ה' ולא להתייאש וכו'

ומאמין שזה לא בכוונה, ואולי הטעו אותו כשהוא חזר בתשובה.

אבל גם יש אפשרות שהרב ארוש צודק ואותו מחבר מבוחבל ועוד יחזור בתשובה.

אל תתייחס להסכמות וכדו, זה פוליטיקות פנימיות של חסידות ברסלב (הניתוק של ה"שול" ואנשיו - בדגש על הרב שכטר והרב קרמר - מהרב ברלנד והרב שיק, לא נוצר יש מאין. מטבע הדברים הם גם לא מחבבים את הרב ארוש. לא יודע מה בדיוק הפוליטיקות, אבל אני מניח שלא הכפירה וכו הן הסיבות הבסיסיות/היחידות שהרבנים הנל מתנערים מהרב ארוש...).

אנחנו יכולים לאהוב ולכבד את כל הצדדים. מציע לך לקרוא את מכתביו של הרב קוק בנושא הדרדעים (מופיע גם בפתיחה לספר "אמונת ה'")

וכמה שאותו רב קיבל וממי קיבל את הדברים

אמנם עדיין לא קראתי הכל, אבל בינתיים אני רואה שיש מקורות לדבריהם וגם ההיגיון יותר בצד שלהם.

ממליץ שתקרא בעצמך.. הכי טוב לברר בעצמנו

בשביל מה להיכנס לתיאוריות של תככים ופוליטיקה שיכול בקלות להיות לשון הרע

אבל מה לעשות שאני עוסק בנושאים אחרים בתורה, והדברים האלה לא מאוד מאוד מטרידים אותי? (אל תשאל למה, כי אין לי כח לענות וכי לא תאהב את התשובה)

אז רק הצעתי שתבדוק את הדברים ולא את הדוברים, ואולי גם תברר אם הרב ארוש (שאינו קוטל קנים) נתן תשובה לשאלות. - אני מבין ממך שכבר עשית את זה, אז הכל בא על מקומו בשלום

(על משקל בס"ד)

הייתי לוקחת ממנה סיכומים בתיכון וכאלה. וואלה צודקת.

קודם כל יש את ה', אבל אנחנו מצידנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו.

נו, אני גם מסתכלת ימינה שמאלה לפני שאני חוצה את הכביש. על אף שאני יכולה חלילה להידרס גם כך, ועל אף שה' יכול לשמור עליי גם אם לא אסתכל אף פעם לפני חציית הכביש.

השתדלות אנושית היא בעיניי חלק בלתי נפרד מהאמונה. 

זו שאלה תאורטית מעניינת מה היתה המחשבה שלך אילו נולדת בצד השני.

נוטה לחשוב שלא הייתי מצליח לחשוב את "הדעה הנכונה"... בשל כך - הייתי תומך בטרור, או ממניעים דתיים או ממניעים פוליטיים (יש עדיין ערבים חילונים קומוניסטים טרוריסטים).

אולי הייתי מתגייר ועובד את ה' יתברך ומתראיין לערוץ רגע של אמת ומספר צ'יזבטים על מוסטפה אבא שלי

המחתרות בדרך כלל רק הרסו רכוש ולא הרגו אדם, כמו במלון המלך דוד שהאצל הזביר את הבריטים שעה לפני לפנות את המקום.

כשהם הרגו חיילים בריטים (וזה היה רק חיילים ולא אזרחים) זה היה כדי להציל יהודים אחרים שהיו בסכנת הריגה על ידי הבריטים (למשל תליית הסרג'נטים הסמלים צהצבא הבריטי על ידי האצ"ל כדי לשחרר את אסירי המחתרות שעמדו להתלות בגרדום על ידי הבריטים).

שלא לדבר על כך שעם ישראל אחרי השואה היה עם שרידי חרב שרק רצה להגיע לארץ אחרי 6 מיליון שנהרגו. והבריטים אסרו עליו. שלא לדבר על הפרעות שעשו הערבים ביהודים והבריטים עמדו מהצד ולא עשו דבר, וזה היה דבר שבשגרה. שלא לדבר על האנטישמיות של חלק מהפקידים הבריטים במנדט. שלא לדבר על כך שהבריטים היו אימפריה שלא היה לה שום קשר לאומי לארץ. והיתה להם מדינה משלהם בבריטניה.
 

בכל מקרה אין מה להשוות כלל.

אפילו אש"ף החילונים. אתה מוזמן לראות את הסרטון על הלינץ שאשף עשו ב2 שוטרים ישראלים שבטעות נכנסו לרמאללה לפני 20 שנה. אנשי אשף ממש הרגו אותם בידיים ונופפו להמון בגאווה עם הידיים שלהם המלאות בדם השוטרים כדי להתגאות בזה.

חיות אדם.

אין הבדל בין אש"ף לחמאס.

הלח"י היו הכי אלופים והם לא פחדו מפגיעה ב""""חפים מפשע""""", בוא לא נשתמש בפחדנות הפוליטיקלי קורקט של ההגנה כעלה תאנה. מה הבעיה להשתמש בכוח כדי לגרש אויב צר ואויב כמו הבריטים?

אם המחתרות היו מצדיקות שימוש בכוח יותר מלוכלך היית מגנה את זה? לא, אין לך סיבה. היית מצדיק את זה, לומד עליהם ומעריץ אותם, ובצדק...

שים לב שלא טענתי שאני חושב שהערבים צודקים, אלא שזה לא "מטופש" עבור ערבי צעיר בעל רגשות לאומיים חמים לתמוך בטרור. יכול להיות שבשיח שקול ומחושב תוכל לעזור לו לראות את ההבדל, אבל ממקומו התמיכה במאבק מוצדקת.

אגב מה הקשר לאש"ף בלינץ' ברמאללה? זה היה פשוט לינץ' ממניעים דתיים ותאוות דם. הלינץ' מזעזע, אבל הוא לא צובע את המאבק הפלסטיני 💁🏻‍♂️. אילו לא היה מתקיים הלינץ' הזה דעתך על העם הערבי / על הצדקת הדרך שלו במאבק מולנו היתה שונה?

הם אכזריים יותר מאיתנו אבל הם מאמינים שהם צודקים בדיוק כמונו. התפקיד שלנו כיהודים הוא לנצח אותם, אבל אני חושב שזה מוזר לצפות מהם לא לתמוך בטרור... אולי אולי לא לתמוך באכזריות, אבל לא יודע אם כל הטרור הערבי תמיד דגל באכזריות לשם האכזריות

לצורך הדיון אין לי בעיה לטעון שהייתי מסתבך מול הצדקת האכזריות בתור מחבל.

לערבים יש "תרבות" אחרת; אצלם, חיי אדם הם לא ערך עליון. הכבוד הוא הערך העליון.

 אנחנו היינו עושים מה שהם עשו (ולא רק בשביעי באוקטובר)?!

יהודי, בנוי אחרת. לא סתם גירשה שרה את הגר עם בנה.

היד שלהם..."קלה" על ההדק - תראו את כל הרציחות בחברה הערבית.

אלה לא רק עבריינים ופושעים מן המניין....אתה רב עם מישהו, אין  לך

בעיה לנעוץ בו סכין או  לרוץ הביתה, לקחת את כלי הנשק ולירות בו....

או קיי. הם חושבים שהם צודקים וגזלנו מהם את אדמתם. בסדר. 

אבל מכאן ועד לרצח מזעזע והתעללות , גם לאחר שהקרבן נפח

סוף סוף את נשמתו, המרחק גדול...

ישמעאל הוא ישמעאל, אפילו אם ילבש חליפה הדורה ועניבה

אופנתית ויסיים לימודי רפואה בהצטיינות... ראו את העיניים שלהם.

אם למישהו נותרו עדיין עצבים חזקים במדינה הזו, יוכל לקרוא

את הספר "שרופה" מאת מחברת ערביה.

איך היא אומרת?
"הארץ יפה אבל האנשים רעים". והיא לא מתכוונת אלינו!

אי אפשר לענות על שאלה כזו; מכיוון שאם הייתי ערביה, היתה לי נפש

של ערביה, "תרבות" של ערביה וכו'.  אי אפשר , כיהודי, לענות על

שאלה כזו; זה לערבב שני מיני מהויות - איך, כיהודיה, אני יכולה

לענות על שאלה כזו? בשביל לענות, צריך לקבל פתאום נפש

של ערבי על כל המהות/נשמה/ שלו. זו שאלה בלתי אפשרית

והתשובה בהתאם.

למה שהייתי מתגייר אם הייתי נולד ערבי? אלא אם כן הייתי מרגיש שנשמתי יהודיה.

השאלה אם גוי מרגיש באותה וודאות כמו יהודי את זה שעם ישראל הוא עם האלוקים. אין סיבה שלא שהרי זו עובדה סוציולוגית ברורב השאלה גם אם מחלחלת רגשית.

אז כנראה שהייתי בן נוח.

אבל אולי גוי לא מרגיש את זה. לא יודע מעולם לא הייתי גוי.

אבל וודאות מציאות ה' קיימת לכל אדם בלי קשר לעם ישראל.

אז אם לא בן נוח. כנראה הייתי ערבי שעובד את אלוקים על פי דעתו ולא חלק מדת. אבל אולי הייתי מרגיש יותר מתאים לעבוד את אלוקים לפי דת שאבותי דבקו בה. בכל מקרה לא הייתי מאמין באסלאם כאמת, כי לא היתה לי שום סיבה להאמין בדת רק כי אבותי אלף שנה שמרו אותה. בכל מקרה גם אם אסלאם אז אסלאם מתון

שהשאלה לא רלוונטית בדיוק כמו שהיית שואל: אם הייתי גוי בתקופת השואה, הייתי מציל יהודים (למרות שאני מסכן את משפחתי)

או לא?  אי אפשר לענות על שאלה כזו, כי אני לא גוי. זו שאלה היפוטתית ופילוסופית (אולי), אבל לענ"ד, לא מציאותית.

כלומר כבר ענית תשובה

השאלה בוחנת את תפיסת העולם שלך לגבי הערבים - האם יש מה לדון אותם או לצפות מהם, או שבהתחשב בנסיבות "אין להם בחירה חופשית" ואין מה לתבוע או לצפות מהם להתנהג אחרת.

השאלה "אם היית ערבי" פונה לא אל האישיות שלך האישית, אלא לתפיסה שלך לגבי כוח רצון, יושרה מול חברה חולה וכו' וכו'...

מי שיענה שהוא לא היה עושה את מה שהערבים עושים עונה למעשה שהוא מצפה מהערבים לא לעשות מה שהם עושים. מי שעונה שהוא היה עושה טרור בעצם עונה שבתוך ההקשר התרבותי והחברתי של הערבים אתה צריך להיות אדם נדיר בשביל לחשוב אחרת נגד החברה שלך.

-

אחי הקטן (לא כזה קטן) חזק מאוד פיזית ומתאמן קבוע. הוא המון פעמים אומר לי: "הלוואי שהיה אפשר להחליף גוף עם אדם שמן, והייתי מצליח להרזות ממצב של שומן קיצוני"... זו סימולציה טובה להבין מה הוא מוצא פגום אצל אנשים במשקל כבד ואת הפער בין המעמד (נולדת שמן / ערבי) לבין האישיות (אתה יכול להרזות מכל שומן / אתה יכול להעמיד דעה מקורית וללכת נגד הזרם על פי השקפת עולמך)

כמובן, כשהקב"ה ידון אדם, הוא יתחשב בכל המכלול. בהחלט היו גרמנים ופולנים ואוקראינים - שהתעלו מעל טבעם והצילו יהודים. היו גם ערבים כאלו לאורך השנים.

ממילא, העובדה שבעזה בשמחת תורה, לא היה אפילו אחד כזה - אומרת שהם כולם נאצים וגרועים מהנאצים.

לא במקום הנכון. 

שאלתי פעם את הרב שרקי איך אפשר לדון תינוקות שנשבו, עמים עובדי אלילים, וכיוצא בהם. אפשר לשאול את השאלה שלך על ילד לאמט שהתאסלמה שהלך ונהיה נוחבה, למשל.

התשובה שלו הייתה שאנחנו כמובן צריכים לפעול לפי הטוב והרע והאמת שאנחנו מבינים כרגע, אבל הקב"ה עצמו ידון אותם לפי מה שהם היו בתוך המערכת של עצמם.

כלומר, האם האדם בחר בטוב שהוא חשב שהוא טוב? האם הוא היה יכול באמת (או מסוגל) לבחון את תפיסת עולמו? האדם יישפט לפי יכולת הבחירה שהייתה לו במקום בו היה.

למשל, לגבי הנאצים בעזה - אפשר להבין כביכול את עצם ההרג אליו הם יצאו, אבל אי אפשר להבין את האכזריות. אויב הורגים, זה הגיוני. אבל להתעלל בנשים וילדים? להאריך את הסבל של הנרצחים? להרעיב בדווקא את החטופים גם כשיש שפע? זו כבר כן שחיתות מוסרית איומה שעליה הם ייענשו. הם עקרו מעצמם אנושיות מינימלית כדי שיוכלו לבצע את הזוועות האלה. ממש כמי שהנאצים עצמם שמו תזמורת יהודית ליד תאי הגזים כדי שהצרחות לא יפריעו להם. זה רוע צרוף, לא טעות.

שם הוא מסביר שיש תחומים שבהם שאין לנו בהם בחירה, אבל תמיד יש שטח גם אם קטן שבו ניתן לבחור..

אלא אם נתייחס לנאצים הגרמנים ולאלה הישמעאלים כלא שפויים, ואז זו באמת בעיה....

מי בדיוק היה האויב שאותו הם הרגו? חיילים? זה היה קרב? אנחנו היינו עושים דבר כזה?!

היינו פושטים על ישובים ששם מתגוררים אנשים ש"גנבו" לנו את הארץ ורוצחים אותם?

לא כתוב שקודם צריך לקרוא להם לשלום?!

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה