אני לא יודע אם שמעתם על זה
אבל יש מחלוקת גדולה בזמנינו בין הפוסקים מה הדין באמא פונדקאית (שעושים הפריה של ביצית מבעל ואשתו ומשתילים את הביצית המופרית ברחם של אשה אחרת) מי נחשבת האמא
והשאלה היא האם כמו שהאבא נותן לילד רק מטען גנטי, וזה מגדיר אותו כאבא של הילד - גם האשה נותנת לו רק מטען גנטי, וזה מגדיר אותה כאמא של הילד
או שהאמא שונה מהאבא, שהרי התפקיד של אמא נורמלית הוא לא רק לתת מטען גנטי, אלא גם ברחמה העובר מתפתח, ולכן אולי אצלה לא המטען הגנטי שהיא נתנה לילד הופך אותה לאמא, אלא זה שהעובר גדל ברחם שלה, ומטען גנטי לא משנה כלום לגבי אימהות
והפוסקים רוצים להביא ראיה מגויה בהריון שמתגיירת, שההלכה היא שאביו לא נחשב אביו, ואמו נחשבת אמו
ובע"כ הטעם שאביו נתן את המטען הגנטי מיד בתחילת ההריון, וכשהעובר מתגייר ביחד עם אמו מתבטל השיוך שלו לאבא שלו - "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"
אבל האמא לא רק נתנה מטען גנטי, אלא הוא ממשיך להתפתח ברחמה, אז גם אם בשעת הגיור מתבטל השיוך שלו לאמא שלו, מיד אח"כ כשהוא ממשיך להתפתח ברחמה היא הופכת לאמא שלו
(ויש לדחות שאולי גם מטען גנטי עוזר, וגם התפתחות ברחם עוזר, וכאן שהתבטל השיוך שלו לאמא שלו בגלל הגיור, ולכן הולכים אחרי התפחות ברחם, אבל באמא פונדקאית שיש סתירה בין השניים אולי הולכים אחרי המטען הגנטי)
והיום מצאתי ראיה חדשה לזה
הגמרא (מגילה יג.) אומרת שאסתר היתה יתומה מההתחלה. שביום שאמא שלה נכנסה להריון מת אביה, וביום שהיא נולדה מת אבא שלה
ומפרש רש"י שלא היה לה אבא ואמא אפילו יום אחד
שמת אביה מיד בתחילת ההריון מיד בזמן שהוא נקרא אבא שלה, ומתה האמא מיד אחרי הלידה ולא הספיקה להיקרא אמא
והנה למה אבא שלה היה צריך למות מיד ביום הראשון של ההריון ולא בלידה? בע"כ שאם הוא היה מת אחרי כמה ימים זה היה נחשב שיש לה אבא כמה ימים, אפי' שהיא עדיין רק עוברית
אז נשאלת השאלה למה לא היה לה אמא אפילו יום אחד, הרי כל ההריון האמא היתה חיה, והיא נקראה אז אמא שלה (כמו שאבא שלה היה נחשב שהואנקרא אבא שלה אם לא היה מת מיד בתחילת ההריון)
ובע"כ שאבא נקרא אבא מיד בתחילת ההריון - כי הוא גמר את כל התפקיד שלו
אבל אמא לא נקראת אמא עד הלידה, שזה שהיא יולדת את הילד הופ אותה לאמא, ולכן כל זמן שלא נולדה אין לאמא שם אמא, וכיון שמתה מיד אחרי הלידה - לא היה לה שם אמא אפי' יום אחד
והוא מציאה גדולה!
