חייל חי שווה השקעה ענקית

אבל בשביל גופה לא שווה לסכן חיילים

אתה יכול להסתכל בעיניים לאמא של חייל שיהרג חלילה רק בשביל להשיג את הגופה?!

הרי אין ענין מבצעי מיוחד ברפיח, אחרת היו נכנסים לשם גם בלי זה

אז למה שיכנסו עכשיו?

תן להם לחשוב איך לנהל את המלחמה בלי לערב שיקולים שלא צריך לקחת

(ואני מניח שאתה חושב שצריך להיכנס בהם וזהו, אבל גם אם כן - למה דוקא רפיח?! יש הרבה שיקולים איפה ומה לתקוף)

וכל הכבוד למשפחה שהסכימה להודיע כך שהיא מקבלת את מה שהצבא אומר

אני מנחש שחלק מהשיקול שלהם היה בדיוק זה - להציל כמה שיותר חיילים!

אני לא מבין בזה, אבל אני מניח שיש לחיילים סדר עדיפויות איפה לתקוף

זה נושאים של חיים ומוות, אסור שנושא רגשי של גופה ישפיע על שיקול הדעת של המפקדים

אבל זה לא בסדר גודל של החשיבות של חיי אדם

והמורל הוא כמובן שיקול, אבל לגבי המורל העסק הרבה יותר מסובך, אתה עלול להוריד את המורל עוד יותר

ואני לא מאמין שחכם להעלות את המורל עם סיכון חיילים, יש דרכים פחות יקרות

חבל שאתה מדבר בצורה כזאת

אם אני מבין נכון - אתה מנסה להציל את כבוד היהודים ע"י מציאת הגופה

אז לדעתי יש הרבה דברים שצריך לעשות קודם בשביל להחזיר את הכבוד

אני אישית אכן חושב שצריך ללקק לפריץ, והבנת נכון שאני חושב עם תפיסה גלותית

אבל גם אם אני מנסה להיכנס לנעליך - אמורים בשביל הכבוד להקריב חיים?

כמה?

חיים של אנשים הם לא שיקול?

זה לא יוריד יותר את הכבוד שלנו אם יהרגו עוד חיילים?

מי שחושב בהיגיון, פועל לפי שכל קר, לא לפי רגשות רותחים שלא יועילו בעתיד

מלבז זה לא ברור לי זה שלפני רגע האשמת אותי בחוסר היגיון

ומיד אתה אומר שיש יותר מדי אנשים עם היגיון קר

אז אתה בעצם בעד "היגיון לא קר"=היגיון רגשי?!

יש חיה כזאת?

אם היו חושבים בצורה שלך - לא את היחס לחטיפה היו צריכים לשנות,אלא את כל המלחמה

זרקו פצמ"ר- 10 בניינים מחוקים

זרקו קסאם - שכונה מחוקה

נהרג אצלינו מישהו - 1000 הרוגים אצלם

וכן על זה הדרך

אתה בעד, נכון?

אז דברנו על זה לא מזמן

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t656695#7299496

אני אישית חושב שזאת דרך לא אפשרית במצב המדיני של המדינה

אבל תסכים איתי שלהתנהג כך רק לגבי החטיפה זה לעשות חצי עבודה, ורק יבלבל את האיוב

אם אתה מזגזג כל הזמן לא הפחדת או האויב, רק עשית בדיחה מעצמך

יתכן ומצאו שרידים ואותם יקברו

ויוציאו את הרוח ממפרשי החמאס

ולפי מה שאני זוכר כל דבר שמוצאים עם דם מהשנה לפני שהוא מת - קוברים איתו

(לא זוכר מקור אך נדמה לי שזה הדין ואולי זה כך רק בנרצחים?)

אבל את הממצאים קוברים ואם זה מותר מבחינה הלכתית תחשבו לבד

ולא להביט אל התהילה המדומה של העבר!

אנחנו צריכים לוחמים שרוצים לכבוש את ארץ ישראל כי זו מצווה! שכובשים בגאווה את ארצם ולא כי "הם ממלאים פקודות" או כי הם מגנים על קו הרפתות.

אני לא מתגעגעת לשרון- הוא מעולם לא הגיע מתוך תודעה אמונית ובסופו של דבר- החריב את גוש קטיף  וגרם למלחמה הנוכחית ולמוות רב. בעבר הוא נלחם בערבים כי זה שירת אותו. אח"כ הוא נלחם במתנחלים כי זה גם שירת אותו, לאדם כזה אתה מתגעגע?!

עזה לא מקוללת. אנחנו הפכנו אותה לכזאת. עזה היא חלק מארצנו האהובה.

נעלבתי אישית בשם כלל הבחורות. זה שמישהי בחורה הופך אותה אוטומטית לפחדנית, הססנית וחסרת חזון?!

איך הבנת שאני רוצה להיכנס לעזה. הלוואי! זה ממש מתסכל לשבת ולא להיות מסוגלת לעשות כלום!

אבל זה לא מה שכתבתי...

דיברת על הקבינט בסוף דבריך- מי ששם הוא בעמדת הנהגה ולא בשטח ואני כיוונתי את דברי לשינוי הנהגה- בצבא, במדיניות ובחינוך של צה"ל עצמו. (האם מה שכתבתי עכשיו יעזור במשהו? סביר להניח שלא, אבל ככל שהשיח יהיה כזה כך זה יתפשט למעגלים רחבים יותר וזו אחת הדרכים להשפעה על תודעת העם)

(ודרך אגב- אין לי בעיה להרוג או לסלק ג'וקים)

הביא את מדינת ישראל לעוד ועוד טרור וקורבנות.

הרבה מפקדים בכירים תמכו באוסלו, בגירוש מגוש קטיף, בגדר ההפרדה ובעוד ועוד מבצעים וניסיונות שכאלו...

לא אמרתי שדווקא נשים צריכות להנהיג. בהחלט לא!

אבל אני כן אומרת שהתכונות של הקבינט- ההססנות, ההתקפלות וחוסר החזון אלה לא תכונות נשיות! זה קשור לאנשים עצמם שבקבינט ולא במין שלהם.

אני מאמין שלא סתם מכריזים על חייל שהוא מת בלי שיש ידיעה ממשית שכך הדבר.

ויש לו ארוסה הכאב...

סתם מהחיים..

אני יודע שזה נשמע נורא אבל ברגע שהם לוקחים "אנשי תקשורת" לגעתי צריך מיד (אם הוא לא נשוי כך שאין בעיות ממזרות) להחריז עליו חלל 

גילעד שליט אחד מספיקהזיק לביטחון של כולנו

זה עניין של חיים, של פסיקת הלכה,

יש משפחה שמקיימת לוויה, יושבת שבעה.

יש בזה כללים, זה לא עניין פוליטי...

אי אפשר להחליט על חייל שהוא חלל בלי שזה עומד בקריטריונים מסויימים

כדי להשיג יעדים פוליטיים מסויימים.

(http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-38a814ed54b9741004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=786102762)

פיקוח נפש לא דוחה את כל מה שאמרת?

את לא חושבת שההתקפלות עם גלעד שליט סיכנה חיים של יהודים?

הרי כל נוהל חניבעל הוא להרוג בפועל את החטוף כדי שלא יסתכנו יותר חיילים בשבילו

אני לא אומר שזה מותר הלכתית להרוג אנשים בשביל מטרה כזאת

אבל לשבת שבעה? מה האיסור? 

מפורש בשו"ע שמותר לשבת שבעה גם כשלא חייבים

אני לא חסיד של קוספירציות, ואני מאמין שהאמת שהוא באמת נהרג, (וכך שמעתי כבר ביום שישי ממישהו שהתכתב עם חילים בשטח (בפורום של הנשואים) אבל זה לא ההוכחה שלי

לצה"ל מותר להפקיר חייל ולהכריז עליו כמת,

בשביל שמשפחה אחת לא תסובב מדינה שלמה?

לא נשמע לי.

מה גם, שהמשפחה קיבלה את ההחלטה,

וכל משפחה כזו מקבלת את פירוט ההחלטות והשיקולים שהובילו להחלטה זו.

לא נשמע לי אמין במקרה הזה שהוא בחיים...

(נוהל חניבעל הוא להרוג את החטוף??)

אם באמת הקוספירציה הזאת נכונה

צה"ל לא מפקיר אותו

הוא עדיין ממשיך לחפש את הגופה, ועל הדרך הוא גם מחפש אותו חי

ונוהל חניבעל הוא להפציץ את החוטפים עם החטוף = להרוג את כולם יחד

זה באמת בעייתי מאד מבחינה הלכתית

אבל אפילו אם היית צודקת, וזה היה ממש הפקרה של החטוף

עדיין זה נראה לי הגיוני

זה אמנם לא פיר, כואב מאד. אפילו מזעזע

אבל לשחרר 1000 מחבלים זה מזעזע ולא פיר הרבה יותר

ואם אנחנו לא יכולים להציל - אנחנו לא יכולים

זה לא שאנחנו מפקירים, זה שאין לנו אפשרות

הרי את מסכימה שלא צריך להחזיר אותו "בכל מחיר" יש מחירים שאסור לשלם

אז לפעמים יתכן שאי אפשר לעשות בשבילו מאומה, כי אם נעשה בשבילו חיפושים זה יגרום להנהגה השמאלנית לשחרר מחבלים,

אז בצער עצום, בכאב עמוק, בחריקת שיניים. אנחנו לא מנסים להציל אותו - כי זה יגרום ליותר נזק

אז הלכתית יש עם זה בעיה.

(כי הרי ברור שישובו לטרור, וזה יוצא ששווה יותר מכדי דמיו)

אבל לא מדברים על עניין כזה,

אלא על מצב שבו צה"ל יחפש וימצא אותו.

את הרי יודעת שלמעשה הסיכוי שישחררו תמורתו מחבלים עצום - יש שמאלנים בעולם, ובסופו של דבר כל החטופים שהיו כאן בשנים האחרונות  - שיחררו מחבלים

אז קחי את זה כעובדה - חטוף=שיחרור מחבלים

זה כואב, אבל זה המצב

סמוך עלי שהחמאס יבהיר זאת ויראה הוכחות לכך וידרוש מה שידרוש, ושוב "מדינה שלמה תסתובב לפי צלילי החליל של החמאס", לצערנו. הרי אם הוא חי, מה זה משנה שהכריזו עליו כמת? למאי נפקא מינא?

מה - אם הכריזו עליו מת אז אם הוא שבוי חי בידי החמאס, ובמקום מסתור שלא יפציצו אותם - אז החמאס יחליט להרוג אותו ולא לדרוש תמורתו מחבלים "כי צה"ל הודיע שהוא מת"?

מה ההיגיון בזה.

לא רואה היגיון בלהכריז שהחייל מת אם צה"ל לא באמת יודע שהוא מת - ואני מדבר על היגיון לטווח ארוך, לא לטווח המיידי של הכאב ושל החרדה המתמשכת, שלזמן קצר כאילו תעלם...

אזי תאמין לי שהחמאס ידע להביא ממצאים בדוקים והוכחות חותכות לכך שהוא חי - כמו עם גלעד שליט. ואז, מה זה משנה ש"הכריזו" עליו שהוא מת?

אלא, בגלל זה, שגם צה"ל והממשלה יודעת שאם המציאות שהוא חי, אז ידעו את זה במוקדם או במאוחר - אין סיבה להכריז עליו שהוא מת אם אין הוכחות די רציניות לכך שהוא מת.

בוא נגיד את זה ככה - ניפגש כאן עוד כמה וכמה חודשים ונראה אם החמאס סיפק הודעה לכך שהוא חי. (ואם הוא חי כעת, סמוך עלי שזה שצה"ל הודיע שהוא מת, לא יגרום לחמאס להחליט "יאללה, הורגים אותו, כי בכל מקרה לא נקבל תמורתו כלום כי כולם חושבים שהוא מת" - החמאס הם לא אנשים בלי שכל, לצערנו...)

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.