נשמע מעניין.

* כי כל המאורעות האלו מראים [כל אחד לכשעצמו] "נפילה" מרמה מסויימת,
    והיא למעשה "עיכבה" שפע מסויים [דיבור עם השכינה/ חתונות וכל השאר...]
    מלהגיע לעולם ולהשפיע טוב.

 ייתכן ש ה"קימה " מה "נפילות" המוזכרות כאן- גרמה לשפע להתחדש ביתר שאת,
  ולהשפיע טוב ושמחה בצורה גלויה יותר
וממילא- להסיר את המעכב  ו "חוצץ" כביכול - ומכאן להגיע לקרבת אלוקים משמחת ונפלאה מאד.

היות ש ה 'בני יששכר' כותב ש "מכאן ואילך- לעסוק בעבודת ה' ביתר שאת"
[- כי כיון שהיום מתקצר- ממילא ניתן להוסיך לימוד בלילה וכד'] 

קרבת אלוקים שגורמת שמחה גדולה יותר

"ואני קרבת אלוקים לי טוב"  (תהלים)

של תשעה באב. 

התיקון הכי גדול של תשעה באב זו הגאולה העתידה שהיא נישואין בין כנסת ישראל לקב"ה. ומכאן עניין הנישואין שבט"ו באב.

*אם בתשעה באב בכו (וזה שורש החורבן) ונענשו במיתה, אז ביום הזה פסקו מלמות.

*אם סיבת החורבן היא שנאת חינם, זהו יום של אחדות.

*כל עניינו של בית המקדש על פי הרמב"ם הוא להיות מוכן להקרבת קרבנות. בתשעה באב הבית חרב. בטו' באב השלימו את כריתת העצים לקורבנות והבית מוכן להקרבתם ולמילוי יעודו. 

* המזבח והברזל הם ניגודים ביעודם בעולם ולכן אסור להשתמש בברזל למזבח. בטו' באב שברו את הקרדומות. (ששימשו לחטיבת העצים). 

* בתשעה באב נגזר שלא יכנסו לארץ- בטו באב קיבל עמ"י בעלות מלאה על הארץ. כשלאדם יש בעלות מלאה, הוא יכול להעביר את הנחלה גם לשבט אחר. עד אז, הם לא יכלו להתחתן זה בזה כיוון שאסור היה להעביר את הנחלה בין השבטים. כלומר, יהודי משבט פלוני לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה בנחלתו...

*בתשעה באב נלכדה ביתר- בטו' באב הותרו הרוגיה לקבורה.

בקיצור- אם עניין תשעה באב הוא החורבן, אז עניין טו' באב הוא הגאולה. 

"חג".

[וההתחלה של הוספת הלימוד, לא מובאת לכאורה כ"טעם" אלא "מכאן ואילך"]

וההתחלה של הדיבור עם משה, היא המשך של "כלו בו מתי מדבר".

ב. נראה כללית שהמכנה המשותף הוא גילוי האחדות של ישראל. הותרו שבטים, הוסרו פרוסדאות בין ישראל ליהודה, הותרו שבטים לבוא זה בזה, חזרו להתחתן עם שבט בנימין. זה עצמו היסוד של השראת שכינה. 

וממילא מובן גם למה הקמת בתים בישראל, שהיא יסוד גילוי האחדות, שמתחילה במשפחות ישראל ששורה בם שכינה, היתה ביחוד ביום זה. ימים טובים.

להרבות באהבת ישראל ואחדות בישראל, כיסוד להשראת השכינה - שהיא התוכן הפנימי שלנו ושל דבקותנו בה' - ומתוך כך, מתכפרים עוונותיהם של ישראל ושבים לה'.

והיה קשה לי שזה לא מסביר את הרוגי ביתר ואת חטיבת עצים

במובן הרחב, התגלות השלמות של עם ישראל ביחד.  עד אז, עדיין חלק היו מיועדים ל"ע למיתה, ולא להיות מעם ישראל הנכנס לארץ.

גם הרוגי ביתר ניתן להסביר באופן קשור (אם כי לא חייב שכל האירועים ממש באותו ענין.. לפעמים יתכן משהו ש"נספח" ליום זכאי).

לגבי הפסקת חטיבת העצים - בפשט זה לא מובא כאחד הטעמים, אלא בהמשך: "וקרו ליה יום תבר מגל".. שמאותו יום תשש כחה של חמה.

נושא האחדות.

בכל אופן, הסברתי בהודעה הקודמת את הקשר בין העצים לנושא האחדות 

טו' באב הוא יום של אחדות וחיבור בתך עם ישראל ואחדות וחיבור בינינו לבין הקב"ה. שני העניינים קשורים זה בזה כמו שרואים גם ביום כיפור (הקשור לטו' באב) שאנחנו מחוברים לקב"ה ברמה הכי גבוהה וה' סולח לכל יהודי ודווקא זהו היום שבו "אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". כי בכל יהודי מתגלה המהות הפנימית שלו בה הוא חלק מה' ובה כל העם מהות אחת.

הותרו השבטים לבוא זה בזה- אין צורך להסביר את האחדות שבדבר.

הפתרון לשבט בנימין- אחדות ודאגה לכל פרט בעם.

המחולות של הבנות- מחול הוא בעיגול (על פי הגמרא. שם אין התחלה או סוףץ כולם באותה דרגה. את הבגדים שאלו זו מזו כדי שאף אחת לא תתבייש וכו'.

מכלים לחטוב את העצים, אבל לא לתרום עצים למקדש- תרומת העצים היא ע"י אדם שיש לו והמשתמש הוא אדם שאין לו, הרבה פעמים חוטא, שצריך עצים לקרבן שלו. כשיהודי תורם עצים הוא לא יודע למי הוא תורם אותם... עד טו' באב, משפחה שתרמה עצים יכלה לחטוב אותם או לחטוב לעצמה חדשים. מטו' באב, העצים כבר לא טובים ויש חשש לתולעים ולכן התרומה היא על חשבוני. אני תורם ולא יכול לחטוב חדשים. זו אהבת ישראל אמיתית. 

אגב, הייתה תורנות בין משפחות על תרומת העצים. ובטו' באב עצמו מלבד המשפחה שהייתה ממונה תרמו גם כל מיש טעה בשבטו. כי זה היום של כולם.

חזר הדיבור אל משה ופסקו מתי מדבר מלמות- עובדה שמראה על סליחת הקב"ה לעם ישראל. מעין יום כיפור. (מעבר לכך, הדיבור נמנע ממשה לא כיוון שהוא לא היה ראוי אלא בגלל שהעם לא היה ראוי. כל הדיבור של ה' למשה זה בשביל עם ישראל ומשה מחובר לישראל). הדיבור מקשר את ה' לעם והחיבור נוצר מחדש ביום הזה. 

מלכות ישראל התירה לעלות לרגל- שני החיבורים. גם החיבור לקב"ה בעלייה לרגל והימנעות מעבודה זרה. וגם המפגש בין שתי הממלכות. יהודים מיהודה ומישראל נפגשים שוב בבית המקדש, באותם הזמנים. יחד.

הרוגי ביתר- מממ.. לוידת... לא זכור לי הקשר לעניין. אולי האכפתיות מאותם יהודים? 

מה אומר על זה שיש מצב.... קטן אולי?? אולי אפילו מצב פיצפון...?? ממש ממש פיצפון...

שבחיים, ובטח שלא בתורה, בהלכה ובהבנת רצון ה׳ שלא הכל זה ״על פניו״.......

מה אומר, יש מצב???

אני אומר שאני לא מבין מה את רוצה!

ונראה לי שלא הבנת אותי

לא רק שיתכן שזה לא רק מה שעל פניו, אלא שכנראה זה כך

זה בדיוק מה שניסיתי לפתוח כאן

דיון מה זה באמת

(ובאמת זה מה שהתפתח)

ואת ההלכה כחד מימדית נטו

וקשה לי עם זה

ברור ברור ברור שיש קשר בין כל הדברים!!!

גם אם אנחנו לא מבינים בשכל...

(זה אפילו קצת מעליב!)

אני מתעסק בעיקר בחלק המעשי של התורה ושם יש בסופו של דבר מימד אחד - מותר או אסור, צריך או לא צריך

וכנראה בגלל זה קיבלת את הרושם הזה

אבל כשאני לא מדבר על נושא מעשי, אלא על ענין שעומד מאחורי היום - זה בדיוק המקום לנסות להבין מה עומד מאחורי זה

מה שכן - גם בדברים כאלה אני קונקרטי, ולא אוהב שאנשים אומרים דברים מעורפלים - אתה רוצה לומר שזה הענין - תאמר את זה בבהירות (כמו שעשו כאן), אל תמרח משהו מעורפל וכאילו ענית לי

וברשותך אני אעתיק כאן שיר שמישהו כתב לי בפורום של הבנים, וניתוח שלי עליו

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם,

אוּלַי

מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגָּן,

לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפָּי?

מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים

שֶׁל קָצִיר,

בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלֻמּוֹת

לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר?

מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה

וּבְתֹם

שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,

הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

ואני כתבתי על זה

אתה משכים כל בוקר לגן?

אתה שר על עגלה מליאה חציר? עלית פעם על עגלה כזאת?

אתה לא עירוניסט?

כנראה שבאמת לא היו דברים מעולם

הכינרת לא תכלת, היא השתקפות של השמים, כשהשמים אפורים גם היא אפורה

ויש לה תום? זה סתם מים!

והכינרת היא שלך? היית מת!

ואם יש לך ספיקות - הכינרת קיימת, וגם מסתבר שחלמת כל מיני חלומות. זה לא סותר!

בקיצור, מילא ****! אבל אתה?

מה זה השטויות המפוחלצות האלה?

אני גם לא אוהבת דברים לא ברורים ושימוש במילים מעורפלות, כשזה נוגע לפילוסופיה, או לאמונה או למדע או בעצם לכל דבר. 

רק מה. חידה היא גם לא דבר ברור, אבל אפשר לפתור אותה, ויש בה היגיון פנימי.

לטעמי שיר טוב - הוא לא בלתי מובן בצורה שלילית, הוא בלתי מובן כמו חידה.שפה של שיר שונה משפה רגילה, אבל זה מוסכם על המשורר והקורא.

(השיר שהבאת הוא שיר ידוע של המשוררת רחל, ואם מכירים את חייה קצת, הוא הופך להיות מובן יותר)

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

צריך להכיר את צורת המחשבה של מי שכתב. מה שבעזרנו הוא שחלק גדול מצורת המחשבה של בני האדם הוא משותף. כדי להבין שיר צריך בדרך-כלל לחלוק עם המחבר גם רגש\חוויה מסוימים. אך שוב, הרבה מאוד ממה שבני אדם מרגישים, חווים או חושבים הוא לא ייחודי מספיק בשביל שיהיה זר לאחרים. נראה לי.

יש אנשים שזה כן מעניין אותם - על טעם וריח.

אני לא מסכימה עם האמירה ש"כל ניתוח" מתקבל. יכולה להיות הבנה של משמעות נוספת שהמשורר לא התכוון אליה, אבל היא יכולה להתקבל בעיניי רק אם היא באמת הגיונית. (כמו שאפשר למצוא לחידה עוד פתרון. אפילו המחבר כנראה ייהנה מזה אם הפתרון באמת מתיישב עם כל פרטי החידה. ואי אפשר לומר שהפתרון "לא נכון"!).

אני כן מסכימה שלחגים יש פעמים רבות מסרים רבים.

אבל כמו כל דבר ביהדות, בסופו של דבר הכל מתקשר כי הכל אמת פנימית אחת.

מופיע במקורות שהחגים לא נקבעו ביום מסוים רק בגלל המאורעות שקרו בהם. בפנימיות, המאורעות המיוחדים קרו בהם בגלל העניין הרוחני שקיים בהם כבר. לכן היה טעם למשל שאברהם ישמור את פסח עוד לפני שזה קרה. 

יש מהות רוחנית ליום ובגללה קורים ביום זה מאורעות שונים.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי