אז מה בנות, למה צריך להילחץ מזה כל כך?
'יו, איזה זלזול שהוא לא מתקשר, מה הוא חושב לעצמו'
אבל אם העיכוב בא מצד הבחורה אז- 'לא נורא, בטח עוברת תהליכים נפשיים'..
זהו, פרקתי
מסכים איתך-לפי דעתי זה פשוט נורמה שהשתרשה בעולם הדייטים שלבחור אין רגשות כמו לבחורה-אז יש דברים שלבנים אסור ולבנות מותר(אני לא חושב ככה).-נקווה זה ישתנה.
ותן טלאני חושבת שיש פה נקודה מאוד חשובה שאולי מתפספסת בתוך כל הניסיון להבין את המציאות המורכבת הזו, וההגדרות שמבחינתי עוד דורשות מחשבה.
יש פה את העניין הבסיסי של להיות ער למצב שהשני נמצא בו. וזה נכון לשני הצדדים -
מצד הבחורה להבין שלפעמים גם לבחור יש התלבטויות ולא תמיד חוסר מענה הוא ביטוי לזלזול,
ומצד הבחור להבין שמולו נמצאת אישה, ושכבעלת מבנה נפש שכזה יש דברים שצריך לשים לב אליהם.
בתוכם נכנס גם הרצון לדעת מה קורה איתן (בייחוד אחרי פגישה ראשונה), ושצריך לתת תשובה כלשהי (גם להודיע שהתשובה מתעכבת בגלל סיבה כזו או אחרת בדרך כלשהי). ופה אין חילוק אם העיכוב הוא בגלל מכשול נפשי או טכני.
קשרים בין בני אדם הם לא משחק, ואין פה ספר חוקים או כללים - אולי כלל אחד גדול :
"ואהבת לרעך כמוך" ומקבילו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" -
אם תכניס את עצמך לרגע למקום שהשני נמצא בו, התמונה תראה אחרת.
ולא, לא חספוס חסר פה.
הקשבה לנימים הדקים של הנפש - זה מה שלפעמים חסר.
(ובהשלכה לאקטואליה - לפי מה שקראתי "חום ואהבה" זה מה שאותן בחורות מחפשות, לאו דווקא חספוס).
תמיד אמרתי לך שאת חכמה 
אותו בעיקר מתסכל העובדה שמהגבר תמיד ידרשו את זה יותר מהאישה, ואם גבר לא יתקשר יומיים הוא "מפלצת", ואם הבחורה יומיים לא תענה או לא תראה סימן תגובה וכו' - אז היא "מתבשלת עם ההחלטה" - כלומר, שלנשים לכאורה מותר "הרבה יותר" מאשר לגברים, כאילו בשל עצם היותן נשים.
ולדעתי הוא צודק - אגיד, ובמחילה מציבור בנות הפורום - נראה שהגבר הרבה יותר עומד למבחן כאן מהאישה, ושהאישה חושבת שלגברים אין רגשות באמת כמו שיש לה, ושמה שלה מפריע, "בטוח לא יפריע לו, כי הוא גבר".
ובכן, בנות, רבותיי - מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" - תזכרו את זה, וביום שאתן מגלות על עצמכן שמשום מה התעכבתן מלהחזיר תשובה יומיים - תחשבו על הגבר האחרון שעשה לכן את זה ותחשבו מה זה עשה לכן - ותדמיינו שהגבר שכעת ממולכן ועומד באותו מצב שאתן עמדתן אז, מרגיש ב-ד-י-ו-ק כמוכן.
ואני לא באתי לדבר כאן על "אשה" ו"גבר" במושגים כלליים כאלה .
אנחנו בני אדם ופרטים, וכל אחד מאיתנו נדרש לעשות את חשבון הנפש שלו עם עצמו (מוזמן לקרוא שוב מה כתבתי שם, לכל צד יש מה ללמוד ומה לחשוב עם עצמו. ברוך ה' יש לנו יכולת חשיבה עצמאית ואנחנו בוחרים אם לשפוט אחרים על פי מוסכמות חברתיות או על פי השכל הישר שלנו).
שני הצדדים צריכים להיות מודעים לכך שבצד השני יש נפש רגישה (בין אם בגוף גברי ובין אם בגוף נשי), וגם להבין שיכולים להיות בלת"מים כאלו ואחרים.
תסכים איתי שאם אתה מתלבט או לא יכול ליצור קשר ראוי לשלוח הודעה, להתקשר לכמה דקות ולהודיע שהתשובה תדחה קצת (במיוחד כשזה חוק בלתי כתוב בספר חוקי הדייטים שהבחור מתקשר יום אחרי הפגישה הראשונה) ?
ככה שני הצדדים מרוויחים : הוא לא יחשב "מפלצת" והיא לא תכנס ל"סרטים" (אולי כן, לא ברמה של להשתגע כי היא לא מבינה למה הבחור מרגיש כל כך לא בנוח ליצור איתה קשר).
(במילים אחרות אמרת בסוף את מה שאמרתי).
אני לא מדבר ע מה שצריך להיות, מה שאידיאלי - באידיאל אני כמובן מסכים איתך מילה במילה כשזה הדדי.
אני מדבר על המציאות הקיימת שנראה שמחייבים בנים להיות הרבה יותר רגישים ממה שהבנות - בת שתעשה דבר מסויים לבן, יתרצו אותה ואפילו היא עצמה לא תרגיש רע מזה, כי "הוא בן", ולעומת זאת אם הוא עצמו יעשה לה אותו הדבר בדיוק - אז הוא נוכל, רשע, אגוצנטרי, מפלצת, בחור נורא ואיום וכו' וכו'...מצידה ומצד כל הסובבות אותה.. "כי היא בת".
בהרבה מקרים ושמעתי מהרבה בנים ,זוהי מציאות רווחת היום, מאוד - וזה דבר בעייתי שמי שצריך להשתפר בו זה בעיקר הבנות ולא הבנים...
כן,לפחות להראות אות חיים
אם הבחורה לא תהיה בעניין לרוב אתה תדע כבר באותו...
אבל אם היא בעניין ושוררת דממה אלחוטית, סביר שהיא חוששת להחשף
ומחכה שאתה תעשה את הצעד ותגיד "לכאן או לכאן". (לכן זה מרגיש מזלזל כביכול)
יש כאן הרבה עניין של גאווה.
אם אני יודעת שאני רוצה להמשיך את הקשר הזה, אז נותר לי פשוט לחכות
ולראות מה דעתו בעניין. (אז חצוף מצידו שלא מתקשר כבר...
)
אם כן- מה טוב.
אם לא- אז אתבאס בשקט ולפחות אשמור על פיסת הכבוד האחרונה שנותרה ולא אחשוף
את העובדה שיצאתי "דחויה"
ותרגיש בנוח עם העובדה שעוברים רק יומיים...
יש אנשים שפשוט מבינים מעצם העילמות של הצד השני.
זה ממש לא לעניין להתעלם למשך יומיים!!
הגיוני שצריך לחשוב אז שולחים הודעה שצריך עוד זמן...
לעניות דעתי זה הרבה יותר מכבד מאשר להשאיר בחורה באוויר..
זה כן לדעתי קשור לעובדה שאנחנו מקדשים "ספר חוקים" מסוים, ופועלים לפיו בלי לחשוב יותר מדי לצערי.
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
כתבתי פעם הודעה על משהו דומה:
https://www.inn.co.il/forum/t1369141#14847987
קצת ארוך, אבל נראה לי התייחסתי שם להרבה מהדברים שהעלית.
והייתי רוצה להוסיף: בסוף את זאת שמתחתנת, לא חברות שלך. לא המשפחה שלך.
את צריכה להחליט אם טוב לך בקשר.
האם ייתכן שהבחירות שלך יובילו לזה שתגיעי לגיל מבוגר יותר כרווקה?
ייתכן.
אבל אף אחד לא יכול להבטיח לך כלום.
זה לא שמישהו אומר לך, או שתתחתני עכשיו עם מישהו שיש לו מראה 80% בעינייך, או שתחכי שנתיים ותתחתני עם מישהו שנראה 100% בעינייך.
יש מחיר לבחירות שלנו, ואנחנו לא תמיד יודעים מה הם.
נקודה נוספת,
זה שזה שעומדים מולי כרגע X מועמדים רלוונטיים, ואני צריכה לבחור מבינהם.
בכל פעם עומד מולי אדם אחד.
האם יש יפים ממנו? כן.
האם יש נחמדים ממנו? כן.
האם יש קרובים יותר לרמה הרוחנית שלי? כן.
אנחנו לא מחפשים את הכי, ובטח שלא בכל התחומים ביחד.
אני מחפשת מישהו שמתאים לי - מבחינת זה שיש לי איתו שיח ותקשורת, שאני מרגישה שאני יכולה לעבוד ולצמוח איתו ביחד. הבנה, הכלה, כבוד, חוסר שיפוטיות. ועצם הבחירה שלי בשותף לדרך - וכמובן בצורה הדדית - היא זו שמובילה לדעתי לקשר הייחודי של נישואין.
במילים אחרות: הבחירה ההדדית היא זו שהופכת אותנו למיוחדים זה לזו, ולא 'ציונים' שאפשר לתת על פרמטרים כאלו ואחרים. בכל פעם צריך לבחון את מי שעומד מולינו ולראות אם יש כאן פוטנציאל - ואם אין, להמשיך הלאה.
ואם מבחינתך כל עוד המראה לא מוצא חן בעינייך אין פוטנציאל - אז זה לא רלוונטי.
רוצה שזה ישתנה? זה או להבין שצורת המדידה שלך לא בהכרח משקפת את המציאות (נניח התמונה לא הכי מחמיאה - ואז אפשר לבקש\לחפש תמונות נוספות ולקבל תמונה כללית ברורה יותר,
או לשנות את נקודת המבט שלך על העניין - לא להתפשר, אלא לעבור שינוי פנימי עמוק.
אם תראי משהו כהתפשרות, תצטרכי לחיות עם התחושה שיכולת להשיג יותר טוב, אבל זה מה שהיה לך ביד, אז הלכת על זה. ולחיות עם תחושה כזאת זה נראה לי מזעזע.
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.