(לדעתי מעולם לא חפרתי חפירה כזאת חפירתית כאן. מצד שני זה דברי תורה טהורים, אז שווה!)
יש הלכה שדבר שכבר אסור, לא יכול להיאסר פעמיים, שכיון שהחפץ כבר אסור, האיסור השני שמגיע לא יכול לחול על האיסור
ולכן (כריתות כג. לדעת ר"ש) למשל ביום כיפור מי שאוכל אוכל רגיל - במזיד חייב כרת ובשוגג חייב קרבן חטאת
ומי שאוכל חזיר ביום כיפור - פטור!
כי החזיר הרי אסור כבר לפני יום כיפור, וכשמגיע יום כיפור האיסור שלו לא יכול לחול על החזיר.
והגמרא [יבמות לב:-לג.] אומרת שיש שלוש אפשרויות שכן יחולו שני האיסורים
בבת אחת,באיסור מוסיף ובאיסור כולל.
בבת אחת היינו
שהגיעו שני האיסורים יחד באותה שניה, שאז חלים שניהם. כגון יום כיפור שחל בשבת -נאסרה המלאכה כשמתחיל הלילה באותה שניה גם לשבת וגם ליופ כיפור
איסור מוסיף היינו
שאם האיסור הזה הצליח לחול על החפץ בשביל אנשים אחרים, הוא כבר תפס חזקה על החפץ הזה, והוא חל לגמרי - גם על מי שהחפץ הזה אסור בשבילו
ולדוגמא - מי שנדר לא לאכול בשר, כשמגיע יום כיפור יצליח איסור יום כיפור לחול על בשר, ויהיה עליו איסור כרת, כי הרי לכל האנשים מותר לאכול בשר, ולכן חל איסור יום כיפור על החפץ לגבי שאר האנשים, וממילא חל האיסור גם עליו
ואיסור כולל היינו שאם האיסור הצליח באותו מקרה להשפיע על האדם, הוא תפס חזקה על האדם הזה, והוא חל לגמרי - גם על דברים שכבר היו אסורים עליו
ולדוגמא - מי שנשבע לא לאכול בשר, ואחרי זה נדר לצום יום אחד, הנדר חל גם על הבשר, אפילו שהוא כבר אסור מחמת השבועה, כי האדם נאסר מחמת הנדר לא לאכול מאכלים אחרים, ואגב הדברים האחרים הנדר חל גם על הבשר
(וכן חזיר ביום כיפור הוא גם כן דוגמא לאיסור כולל, כי איסור יום כיפור משפיע על האדם לגבי שאר מאכלים, ולפי זה הוא יוכל לחול גם על חזיר)
והגמרא אומרת (לפי ההו"א) שר' יוסי מסכים שהאיסור חל באיסור מוסיף, אבל הוא לא מסכים שהאיסור חל באיסור כולל
והגמרא מביאה מקרה ששני אחים התחתנו עם שתי אחיות, ונמצא שיש לכל אחד מהאחים על האשה השניה שני איסורים - אשת אחיו ואחות אשתו
האם יצליחו שני האיסורים לחול?
אומרת הגמרא שתלוי מי התחתן קודם
שאם אני התחתנתי קודם, והאחיות של אשתי נאסור כי הן אחות אשה, ואח"כ התחתן אחי, יכול איסור אשת אח לחול גם כן, כי זה איסור מוסיף, שהרי כשהתחתן האח נעשתה אשתו אשת אח לא רק לי, אלא גם לשאר האחים שלי, שעליהם היא היתה מותרת, וכיון שחל איסור אשת אח על האשה כלפי שאר האחים שלי, הוא מצליח לחול גם עלי
אבל אם אחי התחתן קודם, וכל האחים נאסרו כי היא אשת אחיהם, ואח"כ אני התחתנתי, לא יכול לחול איסור אחות אשה, כי לא שייך כאן איסור מוסיף שהרי כשאני התחתנתי לא הצליח האיסור אחות אשה לחול על האשה של אחי באותו רגע לגבי אף אחד, שלאף אחד אחר חוץ ממני היא לא הפכה להיות אחות אשתו. ושייך כאן רק איסור כולל, שהאיסור הצליח השפיע עלי אישית, שאני אהיה אסור גם בשאר האחיות של אשתי, ומטעם זה הוא יצליח לחול גם באשת אחי. ור' יוסי לא סובר את איסור כולל
עד כאן מפורש בגמרא
(וכל הכבוד למי שהגיע עד כאן)
השאלה היא שלכאורה כל הגמרא הזאת מסתכלת על איסורי ערווה מהעיניים של הגבר, אבל אם נסתכל מהעיניים של האשה - איזה גבר נאסר עליה - נמצא שהדברים הם להיפך, שכשאני התחתנתי קודם זה איסור כולל, וכשאחי התחתן קודם זזה איסור מוסיף
שהרי מהעיניים שלה כשאני התחנתי קודם - נאסרתי עליה משום בעל אחותה, ואח"כ כשהיא התחתנה עם אחי אין שום אדם שנאסר באיסור אח בעלה חוץ ממנה. ושייך כאן רק איסור כולל, שהאיסור הצליח להשפיע עליה ששאר אחי בעלה נאסרו, ומטעם זה הוא יחול גם עלי
ואם אחי התחתן קודם - נאסרתי עליה משום אח בעלה, ואח"כ כשאני התחתנתי עם אחותה, נאסרתי על כל האחיות שלה באיסור בעל אחותה, וכיון שהאיסור הצליח לחול עלי, לגבי שאר האחיות, והא יחול עלי גם לגביה - וזה איסור מוסיף.
אז יוצא דבר מוזר - שכשאסור לי בגלל שני האיסורים - אסור לה רק בגלל איסור אחד, והיא חייבת בשוגג רק קרבן אחד, וכשאסור לי בגלל איסור אחד - היא חייבת בשני האיסורים!
ויש מקום לומר שאין גישה כזאת, וכל האיסור של האשה הוא רק ראי של האיש, והאיש לא "נאסר" על האישה, אלא האישה היא שנאסרה על האיש, והיא החפץ של האיסור, אלא שהיא מוזהרת לשמור על האיסור שהיא נאסרה עליו. ובאמת בכל האזהרות של עריות האיסור נאמר לאיש - שהוא אסור באשה הזאת והזאת, ולומדים ממה שכתוב "הנפשות העושות" שגם האשה מוזהרת, אבל האיסור חל על האשה ולא על האיש.
אבל לא נראה לי שזה כך, יותר נראה לי שלגבי איסור חל על איסור לא בודקים מה מקור האיסור ואיך הוא עובד ומה עומד מאחוריו, אלא מה נאסר בפועל, וכיון שבפועל האיש נאסר על האשה, אין נפ"מ שההבנה שעומדת מאחורי האיסור זה שהיא אסורה עלי והיא מוזהרת על מה שהוא מוזהר, כי ס"ס בסופו של דבר בפועל הוא נאסר עליה
ויש להוכיח כן שמצינו בגמרא שגם איסורים שהם איסורים על האדם ולא על חפץ, כמו למשל לעשות מלאכה בשבת - גם בזה שייך שאין איסור חל על איסור (יבמות לג.), וגם שם שייך איסור כולל ומוסיף, אע"פ שבאיסור שבת לא חל איסור על חפץ מסוים, כי ס"ס בפועל יש כאן מעשה שנאסר, ובאיסור חל על איסור בודקים רק את התוצאה הסופית
וכן מצינו בגמרא (שם) שלגבי אין איסור חל על איסור - מי שנהיה בר מצוה נחשב שבשבילו באותו רגע חלו כל האיסורים, אע"פ שמה שהוא נהיה בר מצוה לא קשור למהות האיסור, אלא רק שהוא עכשיו נהיה מצווה על המצוות - וגם מכאן יש הרגשה שמתחשבים רק בתוצאה בפועל, ולא איך האיסור עובד.
ובמיוחד שהגמרא [יבמות לד.] אומרת שגם לגבי עריות באשה קטנה נחשב שחל האיסור ברגע שהיא נהיית בת מצוה, ורואים שגם בעריות זה לא "ראי" של האיש, אלא בודקים מה האשה עצמה נאסרה
הצלחתי לקרא הכל
