נועם ה
שרוט... ותן טלתתקשר!! אל תצפה שהיא תתקשר ועוד כשזה הטלפון הראשון!
מה נסגר עם בנים ששכחו איך לחזר..? 
תקוף תעשה חיזורים
תרשה לי לרחםלומדתתתתהרועהאבל הסיפור שלך בהחלט מתאר טובב 
אנשים עפים על עצמם ב"ה 
אח"כ אני נקראת המוזרה שלא מבינה רמזים
אם באמת כבר אין לך הצעות ובמקרה 'נדלקת' על מישהי, אז עושים בירורים דרך צד שלישי. לדעת לא שייך 'להתחיל' עם בחורה באמצע הרחוב ובשום מקום אחר..
לפנות אל מישהי ישירות דרך הפורום או כל אתר שידוכים אחר זה כבר פחות בעיה, אם כי שגם עדיף דרך צד שלישי. הכל תלוי בבן עד כמה יש לו אומץ...
כמובן בתוך כל קשר שהוא,
בין לפני נישואים ובין אחרי.
יכול להיות אפילו רק הבעת פנים,
רק בעיניים אפילו.
בשמחות..
ותן טל(שגם אני די מזדהה איתה )
רצינית!
תהיה אמיץ ותפנה אל אמא שלך , או אחות מבוגרת או דודה ותבקש שילמדו אותך ויכניסו אותך לעולם שעדין כנראה זר לך.
כדאי לך זה רק לטובתך.
נאהבת וגבר לא?!!!
לא לגשת אליה בסיטואציה מביכה,כשהיא ליד משפחה\חברות שלה
לא לבהות בה שעות כדי לפענח מה היא חושבת עליך (זה מעיק ברמותת
)
מכיר אותה היכרות שטחית מלפני כן? אז רצוי לנסות משהו דרך צד שלישי
זה גם יותר מכובד,גם פחות פדחני,גם נותן לה טיפת זמן להתבחבש עם ההתלבטויות של עצמה
אהבתי את הדוגמא של הסופר 
ותן טללומדתתתתאבל ממה שאני יודע, גם ממה שאני שמעתי מסיפורים של אחרים וגם בכלל ממה שאני יודע, בנות דוסיות רציניות בכלל לא אוהבות שמחזרים אחריהן. הרבה פעמים זה מעצבן אותן והן מרגישות מוטרדות מזה. אני מכיר מספר סיפורים של חברים שאם היו חושבים שזה אפשרי - היו עושים זאת בלי להתלבט, אבל נאלצו לפנות לצד שלישי שינסה לראות מה אפשר לעשות ויפנה לבחורה. אשמח שתתקנו אותי אם אני טועה..
כמובן שצריך תאקט, כמו כל דבר..
?מייכושאלתי את המוכרת האם משתלם לי לעשות כרטיס מועדון, ואז היא שאלה אותי אם אני בא לפה הרבה.. פה חשדתי!... יש מצב שהיא ניסתה להחיל איתי?.....
נשים בדורנו אמנם צריכות להשתדל להיות יותר נשיות, רכות, מקבלות אבל בגדול הן יודעות מה תפקידן בעולם.
שאלת מליון הדולר היא מה תפקידו של הגבר בדיוק? להיות הבנק שלה? המשענת? הפיליפיני?הרב? לא לגמרי ברור.... ולכן גם לא יודעים לחזר. באמת, לא יודעים.
ולעניינינו... למי שלא הבין חיזור לא נגמר בחתונה הוא רק מתחיל שם....
איך תגרום לאישתך להיות משוגעת עלייך בעוד 5 שנים? 20 שנים? כשתהיה עם כרס ועייף אחרי עבודה בלי אפטרשייב?
רווקים לפעמים מסתכלים על חתונה כמו יעד שצריך לכבוש ואז לנוח... ולא מבינים שהיעד הוא זוגיות טובה. מי שנשוי וסובל חי בסיוט מתמשך, לא העיקר החתונה, העיקר הקשר.
והחיזור הוא חלק גדול מן העניין.
ברמה הפרקטית... זו דעתי:
מחמאות זה הלחם של האישה... (האוכל הכי בסיסי שלה, היא צריכה עוד דברים אבל זה הראשון! זה מה שיביא אותך ללב שלה...) אבל המחמאות צריכות להיות אמיתיות וכנות ומתאימות לשלב ההכרות,
גם בפגישה ראשונה אפשר לומר, "מה שאמרת עכשיו ממש נכון/ חכם/ פותח לי את הראש..." או "היה לי מאוד נעים להפגש איתך, את זורמת/ עדינה/ חכמה..."
אישה זקוקה בעיקר למילים, אבל אפשר גם פרח, שוקולד, להשמיע לה שיר... תמיד עם פתק כי אז יש לה מילים לקרוא שוב ושוב.
זו האמת וזה האתגר כי מה הכי קשה לגבר בעולם?
לדבר!
בהצלחה.
וסליחה אם זה נשמע מעט ציני - אבל נראה שדווקא הנשים כאן הן אלו שמבלבלות את העסק והופכות הכל, כי דווקא הן לא ממש "יודעות מה תפקידן בעולם" - ואני אסביר - הן בטוחות שלהן מותר הכל - מותר גם להיות אישה וגם להיות "גבר" (במובן הרעיוני" כשהן רוצות - ושזה בסדר לגמרי להיות פעם כזאת ופעם כזאת, ושמותר להן להחזיק בכל דרך שהן תחפוצנה והגברים יצטרכו להתמודד עם זה - ולעומת זאת, גבר שלא ינהג ב-ד-י-ו-ק כפי שהבנות רוצות, אז הוא "Fבר לא גבר" ו"הוא לא יודע מה התפקיד שלו" וכו' וכו'.
ככה שבמחילה - בת לא יכולה מצד אחד להיות זאת שרוצה להתפנק על הבעל, שהוא יהיה המשענת שלה וכו' וכו' - ומצד שני לתקוף גברים על שוביניזם, ו" מה פתאום ש...וש...וש..." - זה לא הולך ככה. אישה יכולה להרגיש מצד אחד "רכה" ו"מקבלת" ו"נשית" - אבל רגע לאחר מכן לנהוג כמו בן לכל דבר, ולצפות שהגברים יקבלו את זה כטבעי כי אם לא אז הם "שוביניסטיים, מה זאת אומרת שבת לא יכולה לעבוד בכל עבודה! וכו' וכו'.
הגבר הוא זה שתמיד צריך לחזר ולגרום לאשתו להרגיש אהובה? סבבה - אבל אל תטענו אחר כך לשוביניזם בהגדרות אחרות שהבעל יביא. מה - רק מה שנוח לכם להיות בו שוביניסטיות, אז זה בסדר?
אם אתן רוצות להיות "שוות זכויות" בעולם הזה כמו גברים ולא כמו הנשים של פעם - אז בבקשה, תתחילו להיות גם "שוות חובות" - ותתחילו גם אתן לחזר, גם אתן ליזום, וכו' וכו'...ואל תחשבו שהעיקר זה הגבר.
מה שאתן רוצות...העיקר לא להתנהג בצביעות, ולנסות לאחוז את החבל מכל קצותיו.
|הפריקה לא הייתה אישית עלייך, באמת...חלילה לא התכוונתי להעליב אותך|
מייככדי להרגיש טוב עם זה שלהן לכאורה מותר "הכל" ולבנים לא.
תעשי לי טובה, אני לא מאמין בזה. וזה לא קשור בכלל ליציבות כללית וכו'.
הרועהאני נוטה להיכנס בבנות (ובבנים (ובאבנים)) שחיות בסרט שמגיע להם יותר מדי, אבל כן במערכת זוגית "לסבול" את המצבי רוח של הצד השני זה אובייס.
מספיק שיעשה ש"ב באנגלית,
ועבודות אקדמאיות ברמה גבוהה....
בהצלחה בתואר השני, במה?
ועל התואר שני אמרתי שהייתי מתחילה אם היה לי מסכן שכזה בבית...
אם כן, במימון- הלוואי
סתם שונאת את הגישה של לנצל גם במקרים כאלו.
שמחה עם הבעיה הזו ב"ה
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אהבתי ממש💖
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.
מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
