אשתי תלותית מאד באמא שלהarik
קצת קשה לי להביע פה את הרגשתי, אבל חייב להוציא את כל מה שיש בפנים..
אשתי מאד תלותית באמא שלה כאילו היא מקור הפרנסה, אשתי בת יחידה לאימה, וכמובן חמותי פינקה אותה מאוד, אשתי לא עשתה בחיים שלה כביסה, לא בישלה, בקושי עבדה בחיים שלה.. הבעיה היא שבכל פעם שחמותי פוגעת בי אני לא מסוגל כבר לומר זאת לאשתי כי אמא שלה זה קודש קודשים ומבחינתה היא יותר חשובה ממני..
אשמח להצעות ממכם כיצד עליי לנהוג, כי הגיעו מים עד נפש
אם הבנתי נכון,יש כאן 2 דברים שמפריעים לך, אותם אתהבימבה

מציין- א. במובן הרגשי- היא מעריצה את אמא שלה, ב. מעשית- לא עושה דברים בבית? זו נקודה שלא כ"כ מובנת... עושה או לא עושה? מי עושה אם לא היא?

 

 

כמובן חשוב מאוד לציין כמה זמן אתם נשואים... אני מכירה מקרה בו מרוב קשר טוב, בהריון הראשון האישה כמעט סיפרה לאמה לפני שסיפרה לבעלה על גילוי ההריון... כאלו אנחנו... ואנחנו בתקופה הראשונה קוראות לבית הורינו- "הביתה"... מזעזעז, נכון?)

 

עליך להבין כי בתקופת הנישואין הראשונה, נניח- בשנה הראשונה, עדיין הקשר עם ההורים, מבחינת האישה, טרם ניתק, היא טרם חשה שה-קשר שלה וה-משפחה שלה היא אתה, ואל תיפגע, תמשוך אותה אליך כמה שיותר, בעבותות של אהבה בלבד,

 

ותאפשר לה כמובן גם את המקום של הקשר החזק עם אימה. תן לה ביטחון וחום כי זה מה שהיא צריכה כדי להרגיש טוב, ושביתה הוא איתך.

 

במקביל, דבר איתה על כך בעדינות, שאתה רוצה להרגיש קרוב אליה לפחות, אם לא יותר,כמובן, בהדרגה, מאימה.אך קח בחשבון שזה לא ביום אחד...

אמא זו אימא ובעל זה בעלשירק

אלה שני דברים שונים,

ועדיין לוקח זמן עד שהבעל תופס בלבה של אשתו מקום משמעותי כל כך בדומה למקום שתופסת אצלה אמא שלה, מקום שיש לו וותק של 20 שנה לפחות. זאת האמת שצריכה להאמר...

ממש לא נכון.~א.ל
לא מסכיםאלעד

כאשר אדם מתחתן הוא מתמסר ומתחייב לנישואין.

עד כדי כך שחז"ל הגדילו ופסקו שבד"כ אפילו מצוות כיבוד הורים כבר לא חלה עליה.

 

בעל או אשה שלא יודעים להשקיע ולמדר את המעגל הפנימי שלהם כזוג, לעולם יסבלו מהסובבים אותם,

ואחוזי גירושין כ"כ גבוהים כתוצאה מהתנהלויות כאלו יעידו.

 

אם את באה לתאר מצב להסביר מדוע האשה כה קשורה לאמה- את צודקת. אך כהכוונה והשלמה עם המצב- לא מקובל עלי.

כיבוד הורים חלה כמו קודם אבל מחוייבותה לבעל קודמתלהתראות

זאת אומרת אם הבת מכבדת את ההורים בכל מיני צורות היא כן מקיימת מצות כיבוד הורים . אבל בדברים שזה ממש מפריע לבעל היא בסטטוס של כל אדם שיש לו מצוה אבל הצנאים מאלצים לא לקיים. הביטוי התקני למצב כזה יכול להישמע בהקשר אשה-בעל כאילו הוא נוראי אבל הביטוי הוא "אנוסה" .

 אם ההורים והבעל פתחו יחסי ידידות וכבוד הדדי ולבעל לא אכפת למשל שלקראת שבת האשה תקפוץ לבית הוריה תכין שם את הבית לשבת ואחר כך תחזור ותתסדר גם בבית שלהם  ( וזה באמת לא איכפת לו ף לא רק שהוא מעמיד פנים כאילו ..) אז זה בסדר גמור , היא כן קיימה מצוה .

 בטוח שהיא צריכה לקום בפני אביה ואמה כשהם באים , שהיא בגלל כבוד לא תקרא להם בשמם הפרטי .

 לא בדקתי אבל אם הבעל מתץנגד לדברים אלמנטריים כאלה שבכלל לא צריכים להפריע לו אז , לדעתי ואשמח אם מישהו יבדוק יותר טוב , הבעל הזה הוא רשע , ואולי היא לא צריכה להתחשב ברישעות כזו שבכלל לא טבעית. 

 

 כל זה לא עונה לעצם השאלה של אריק , שקל לתת עליה כל מיני תשובות , אבל ממש קשה למצוא משהו שיעבוד טוב המציאות , כלומר בחיים האמיתים של אריק לא רק בפורום.

 אנסה לכתוב הרגשות במייל נפרד .

 

חבל שבחרת להתפס לחלק הכי שולי בדברייאלעד

גם אני מכיר את ההלכות, ולא התכוונתי שהמצווה עצמה כבר לא חלה עליה חלילה.

אנא התייחס לדעה עצמה ולא לדוגמא הבאמת לא מדוייקת שלי

 

אשמח לשמוע מה דעתך.

לא שמת לב.כתבתי בדיוק מה שהערת לי , אבל במייל נפרזלהתראות

בהמשך , בכותרת"קצת מחשבות ..."

אל תדבר עם אשתך על חמותך..ד.

תרבה אהבה וכבוד עם אשתך.

 

עם הזמן, היא תסתגל בעז"ה לכך שבהיות שהיא נשואה - "ודבק באשתו". ואז גם תוכלו להתייעץ ביחד איך למתן סגנונות.

 

ותעריך בלב את חמותך על הצד הטוב, שהיא אמא טובה (גם אם בחינוך למאמץ עצמי לא כ"כ השתדלה..)

 

ואם עם הזמן לא תהיו תלויים בה בפרנסה, גם מן הסתם זה יקל..

 

[ואל תחשוב על "יותר חשובה ממני". תאמין באהבתה אליך. היא צריכה להתרגל שיש לה בעל.. לוקח קצת זמן.  אם זה לא ישתפר עם הזמן, אז תוכל לבקשה שתלכו להתייעץ עם מישהו שיוכל להסיבר גם את השילוב הנכון בין היחס לבעל והיחס לאמא]

 

כך נראה לענ"ד, לפי הנתונים המעטים..

המצב מוכר מאודאתי ב

המצב מוכר מאוד. גם אני ובעלי היינו שם, ומכירה עוד כמה זוגות שנמצאים ממש שם. 

לא דמיינתי לעצמי עד כמה אני תלותית באמי ועד כמה זה מפריע לבעלי עד שפנינו לייעוץ זוגי, והדברים עלו.

 

לדעתי, עלייך להיות זהיר מאוד, כדי שלא לפגוע ברגשותיה של אשתך (אני אחרי כמה וכמה שנות נישואין, ועם כל ההבנה למצוקתו של בעלי, ואחרי כל העבודה שעשינו בעניין - עדיין לא מסוגלת לשמוע אותו "יורד" על אימא שלי). 

מאידך, צריך לאט לאט להתנתק, בצורה שתתאים לשניכם. שינוי מקום מגורים (אם אתם גרים קרוב מדי), שאיפה לעצמאות כלכלית וכו'.

 

מאמינה שככל שהתקשורת ביניכם תהיה טובה יותר - התלותיות תפחת. (אני ובעלי גילינו שאני הייתי תלויה בחוות דעת של אימי, מכיוון שבעלי לא תמיד היה מוכן לקבל ביחד אתי החלטות חשובות, ופעמים רבות הפיל עליי את האחריות, ואני הרגשתי שזה גדול עליי. במקרים אחרים שיתפתי את אמי ברגשות, כי בעלי לא יכול להקשיב לי באותה עת, כי היה עסוק מדי בעבודה ובלימודים. לפעמים גם שמחתי לקבל מאמי עזרה פיזית, מכיוון שהייתי בתחילת היריון, אחרי לידה וכד' - ובעלי לא היה נכון להושיט יד במידה שהייתי זקוקה לה. ברגע שהדברים עלו, מצאנו פתרונות יחד, והמצב השתפר פלאים). 

 

כתבת יפה מאד.ד.

ובאמת - אין כל סיבה/הצדקה שבעל או אשה "ירדו" על הורי בני הזוג. הרי גם הם עצמם מחוייבים בכבודם. אפשר להתייעץ זה עם זה אם יש קושי, או להביע דעה איך ראוי להתנהל.

 

וגם אין צורך "לבטל" את היחס הטוב והיכולת לקבל עזרה/יעוץ מההורים. וגם לשתפם ברגשות - למה לא.

 

אבל זה צריך להיות על גבי הבסיס של הנישואין ורשות היחיד הפנימית של האיש ואשתו, ולא במקומה.

 

 

 

 

לאתיarik

אהבתי את מה שכתבת. תודה

בהצלחה!אתי ב
קצת מחשבות שאולי יועילו לאריק במצב הקשה שלולהתראות

 קודם כל יכול להועיל מאוד מרחק פיזי כמה שיותר גדול ( אני מתכוון לא בק"מ אלא בטרחה להגיע ).

 רעיון קיצוני  ואולי מועיל . לקחת אומץ , הרבה אומץ ולשוחח על זה  ישירות עם האמא שלה . להתכונן לזה הרבה זמן במשחק כאילו עם עצמך  , כשאתה מדבר בשיא הנחת והכבוד אל האמא שלה ( כלומר משחק אותה בכאילו ) . או לשוחח עם האבא שלה או עם שני ההורים.

 מעורבות ישירה של הורים שלך נדמה לי שרק תזיק בגלל שתעורר אצל החותנת שלך הרגשת של תחרות .

 אבל אולי ,  וזה תלוי באופי של ההורים שלך , אם אמך  תקרב אותה ותראה לה המון אהבה וקרבה וכו' וכו' זה יעביר לאט לאט את השתייכותה המוחלטת לאמא שלה לשייכות גם למשפחה שלך שזה יהיה בהמשך אליך. 

אמא שלך לא צריכה לקפוץ עליה בחיבוקים ונשיקות אלא בכל מיני עזרות קטנות ב"טבעיות" .

 למשל  רק  דוגמא "מכשיר כזה וכזה יכול לעזור לך בבית , אכפת לך אם  אביא לך  בביקור הבא "  .  " ראיתי אתמול בחלון ראוה את המחרוזת הזו בגלל שנראתה לי מתאימה לשמלה הסגולה שלך, את רוצה למדוד ? אם לא יתאים לך , לא נורא , אני אתן את זה לימימה ( ימימה זו האחות הגדולה שלך , כלומר הבת הגדולה של אמך .. ) "?

 

 מה דעתבם ?

 

יחסי חמות חתןאלי6

גם אני הייתי במצב דומה עם אשתי

מסכים עם מה שכתבה אתי ב.

ישנה נקודה נוספת שאני שומע בדבריך-

אתה אומר שחמותך מעליבה אותך לפעמים

צריך להבין שה 'איבה הידועה' בין חמות לכלה יכולה גם להופיע בין חמות לחתן

בסך הכל, כיוון שהיא בת יחידה, הרי שאתה גונב לה את הבת היחידה שאולי גם מהווה קשר חברי ורגשי מרכזי בחיים שלה.

תנסה להבין ולהבחין מה הם הרגשות שהיא מרגישה, אפשר לשמוע את זה במיוחד בקטעים של החיכוחים, למשל כשהיא מעליבה..

קח את זה בחשבון, וקח הרבה אויר לנשימה

בסופו של דבר אשתך היא זו שצריכה לעשות את העבודה, ולהתנתק במידה מסויימת מחבל הטבור,

אבל אתה זה שצריך לעשות עבודה עצומה של אורך רוח וסבלנות, גם כדי שהחיים שלכם לא יהפכו לבלתי נסבלים, וגם כדי שתוכל לעזור לאשתך להתקדם בעניין, לתמוך כשצריך, ובסוף כמובן להיות בן זוג אוהב ומקשיב כדי למלא את תפקידך בקן המשפחתי החדש שנוצר.

לצורך כך אתה צריך להתחבר לרגשות שלך, למשל מה גורם לך יחס מסוים מצד חמותך או התנהגות כזו וכזו של בת זוגך, מה אתה מרגיש באותו רגע,-  להיות מודע אל הרגשות הללו, וגם לשתף סביב.

שיהיה בהצלחה ובסבלנות.

צריך העלות את הדברים על השולחןshindov

שיחה גלויה בינך לבין אישתך. ביחס לכל הנושאים שהעלית יש להניח שיש לה גם כן מה להגיד. אין מנוס מכך. ועדיף כמה שיותר מהר. וברור שהיא מצפה שהיא תהיה אצלך במקום הראשון. היא צריכה לאפשר את זה מצידה. בכל מקרה היא תצטרך לבצע הליך היפרדות. וגם אמא שלה. ניתן להסביר יפה, בשיחה טובה מלב אל לב. ואל תפגע מחמותך.  תתעלם באופן כללי.

סיפור מהרב שךמקורות

קראתי על מקרה כזה של בחור שהתארס עם בת יחידה שאמא שלה היתה קשורה איתה מאד.

הרב שך הורה לו לרכוש דירה אמנם לא מדי רחוקה מהוריה אבל שלא תהיה מדי קרובה.

לשאלתו מה השיעור? ענה הרב שך; מרחק כזה שהחמות לא תוכל לבוא עם חלוק בית...

כלומר - כפי שכבר אמרו - הבית חייב להיות סגור לא רק מפני זרים, גם להורי האשה אין שם חלק ונחלה.

 

חשוב לשים לב. לא מדובר חלילה על מיעוט כלשהוא בכבודם.

כבודם במקומם מונח. אבל במקומם, בביתם.

ללא ספק מעורבות יתר של חמות יכולה להרוס לגמרי את הזוגיות, ואת זה גם היא לא רוצה כמובן.

 

ומן ה"מקורות" -

על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו.

הדבק לא מצליח ללא עזיבה.

בבחינת סותר על מנת לבנות.

 

וכפי שהזכירו זה מעוגן גם בהלכה.

אשה פטורה מכיבוד אב ואם במובן של לשרת אותם, מפני שהיא משועבדת לבעלה.

 

אחרי שזה ברור עקרונית, נשארה השאלה המעשית.

איך עושים זאת בלא לפגוע בחמות ואשתו?

 

אז ראשית זה באמת צריך להיות ברור ברמת העיקרון. הכל יותר קל אחר כך.

שנית, כבר אמרו, הכל בשיחה על השולחן ובהמון אהבה והכלה.

שלישית, כדאי להיות בקשר אישי עם מישהו שייעץ טכנית.

כי שואל שאין לו את זה, לא יועילו עצות כלליות, צריך קצת הדרכה בשטח פרטנית לפי הענין והצורך.

כי יש כאן כמה סוגיות נפרדות.

הבית לא צריך להיות סגור בפני ההוריםאורין

זו הגזמה

צריך להיות פתוח אך לא בקרבה של חלוק בית..

הכוונה של מקורות היתה - סגור לא מבחינה פיזיתנקניקיות

אלא שבאמת לא תהיה לה שם חלק ונחלה

כי אם כן - (כלומר אם הוא פתוח חופשי) זה יכול לגרום לצרות צרורות.

אלעד, אתה מדבר מנקודת מבט גברית. אצל אשה זה לא כך.פרידר
תשקיע באשתךדברי עם ה'

אשתך מקבלת חום ותשומת לב מהוריה ובלעדיות כי היא הרי בת יחדה

תשקיע בה תחזר אחריה כמו לפני החתונה וממילא תשומת הלב שתעניק לה תגרום לחוויות משותפות שלכם וקרבה גדולה יותר. נשים אוהבות תשומת לב והשקעה

יפה שאכפת לך מהעניין , אתה בדרך הנכונה ,בהצלחה

לצורך האיזוןאורין

יש לא מעט בנות שלא בשלו ולא עשו כביסות בבית הוריהן.

משלימים פערים עם הזמן

מסכימה עם רוב הכותבים כאן..ועוד כמה חידודים..שרית יורב

א. יש לא מעט בנות שלא כיבסו או בישלו בבית  הוריהן, מתרגלים עם הזמן (מניסיון...).

ב. מצד אחד "ודבק באשתו" וצריך לבנות יחידה זוגית אינטימית וסגורה בפני זרים, וההורים לעניין זה הם "זרים".

ג. מצד שני, יש לכבד את ההורים, לא לתת לאישה ולאימה הרגשה שהן "מאויימות" ע"י הבעל. בכל קשר זוגי יש גם מרחב אישי לכל אחד מבני הזוג ליצור קשרים נוספים. כל עוד זה לא בא על חשבון הזוגיות.

ד. העצה המעשית שלי: למרות כל העיסוקים של הבעל "נקי יהיה לביתו" בשנת הנישואין הראשונה - להיות הרבה זמן בבית, לשוחח ולשוחח-, שיחות מלב אל לב, על הרגשות ומעשים שעברו על שניכם במהלך היום, מחשבות שחשבתם וכדו', לשתף בחוויות האישויות והזוגיות שחוויתם. רק כך תכירו טוב יותר אחד את השני ורמת התקשורת תוכל "להתחרות" בקשר עם האמא, שכבר קיים כ20 שנה.

ה. כתבתי בסעיף הקודם "להתחרות" במרכאות , כי בעצם אין מה להתחרות - זו רמת קשר שונה. קשר אם ובת אינו בחירי ואילו בך אישתך בחרה, כן, דווקא בך!! יש לך הרבה מה לשמוח בזה ולתת באישתך אמון שהיא לא בחקרה בך סתם, היא מעוניינת בקירבתך, לכן תעניק לעצמכם זמן ותשומת לב. כי קשר זוגי חזק זה לא דבר שנוצר מאליו.

ו. ואחרון חביב: לא לשכוח הכרת הטוב לאמא שגידלה אותה לתפארת - בשבילך, בשביל שתזכה באיזה טובה בעלת מידות ועוד כל המעלות שמצויות באישתך, שבוודאי חלק ניכר מהן הוא תוצאה של הבית שממנו צמחה ומחינוך אימה.

 

בהצלחה רבה!

אשמח לעזור אם צריך עוד משהו,

 

שרית יורב

מנחת נישואין ומשפחה

sarityorav@gmail.com

חדשה כאן .... דעתי האישיתאבני חן

שלום לכולם

 

אני חושבת שאתה צריך לנסות ולדבר אתה ולהסביר לה ממה מפריע לך .

וכן לא לגור ממש מתחת להורים שהאמא תוכל לבוא כל הזמן וכל רגע .

כדי לגור במרחק של  נסעה 10 ד או יותר , חצי שעה ..... לפי בחירתכם .

 

ותיקח בחשבון שזה לוקח זמן , כמה זמן אתם נשואים , זה גם משפיע .

אם זה השנה הראשונה או אפילו השנייה זה יכול להיות .

 

מניסיוני האישי גם אני היתי קשורה מאוד לאמי , אני הבת הבכורה בבית .

ולאט לאט הבנתי והשתחררתי ממנה ..... עדין לא ממש .

אני מתיעצת  אתה הרבה .  בהתחלה היה לבעלי קצת קשה לקבל ולהבין את זה .

שכל דבר אני מספרת ואומרת לה ..... אחרי שדברנו והגענו למסכנות  מה אני  כן יכולה לספר ומה לא .

ולאט לאט  עם הזמן  למדתי מה כן אפשר ומה לא כדי  לספר .  

 

 

צריך הרבה סבלנות ולנסות להגיע להסכמים ופשרות ....אם הזמן זה משתנה .

ולמדים להסתדר אחד אם השני ...

צריך לזכור שכל אחד בא מבית אחר אם הרגלים  שונים .

ולכן לאט לאט צריך למצוא מה טוב ונוח לכם כזוג .

 

 

 למשל  אצלנו במשפחה , כולם ביחד , נוסעים  לשבתות הרבה  , כך התרגלתי ....

ובעלי  פחות אהב  שנוסעים הרבה .... ורצה שנשאר יותר בבית .

ולי זה היה קשה  שלא נוסעים הרבה יחסית  .

לבסוף הגענו למעיין פשרה  לנסוע פעם בחודש לאחד הצדים ולהפך ....

זה אומר שכל 2-3 נוסעים לצד שלי /או של בעלי .....

בהתחלה היה לי קשה מאוד אם זה .

ולכן הוי תקפות שנסענו יותר ( לפי המוזה והרצון שלי ובעלי לבוא לקראתי ...) .

ולאט לאט התרגלתי  לזה .

 

בהצלחה

 

* 2-3 שבתות שבהם אנחנו נוסעים ....אבני חן

קצת אחרת.הראל ממודיעיןאחרונה
עבר עריכה על ידי הראל ממודיעין בתאריך כ"ח באב תשע"ד 11:10
עבר עריכה על ידי הראל ממודיעין בתאריך כ"ח באב תשע"ד 11:09

לעניות דעתי, צריך לבחון קודם מה נכון לזוגיות ובטבע האדם, ורק אח"כ לתת עצות.

חושב שתלות בכל גורם חיצוני , היא תמיד שלילית, ומזיקה לפעמים יותר ולפעמים פחות. ותלות באמא היא הכי מזיקה, כי השפעתה הכי גדולה, וממקום של תחרות עם הבעל, אם היא גם חשה צורך להמשיך להיות הכי בעולמה של הבת.

 

מסכנה האישה שלא מפריע לבעלה שהוא לא מקום ראשון אצלה, ברור שהיא פחות חשובה גם לו... אלא אם כן, שניהם מגיעים לנישואין על תקן טכני, מעין נוכח נפקד, פחות עם קשר עמוק, במקרה כזה, ברור שחינוך ילדיהם לא יהיה מן המשופרים בלשון המעטה.

 

ברור שגם לכל אחד מבני הזוג יש את החופש הנכון שלו, אך אין לאפשר חיבור עם גורם מפריע.

ברור גם שאסור לפגוע באם או לדבר עליה בזלזול, בפרט לא באזני ביתה.

במקרה שלך, אתה מספר גם על פגיעות מצד האם. זה באמת קשה כי אני מניח שאשתך קולטת את הפגיעות וזה מוזיל את ערכך בעיניה, כי אימה יודעת הכי טוב... זה כואב. סביר שאם האם פוגעת בכוונה, היא חשה שאתה 'מתחרה', זה מצב שאסור שימשך, זה עלול להוביל להרס הנישואין. 

ברורה גם הרגשת האם כלפי ביתה הקרובה אליה. אך לא לחינם אני מזכיר זאת בסוף, כי זו נקודה הכי שולית במעגל השלישיה, בעל אישה ואמא.

 

אם אנו מסכימים עד כאן, הרי שהאחריות מוטלת קודם כל על האם והבת, כיון שהן יוצרות הקשר ובעלות הקשר. בהחלט אפשר לבקש מהבעל שיסייע בכך שיתמתן יתאזר בסלנות, וכו', אך זו רק עזרה מצידו.

נכון הוא שאם אין שיתוף פעולה מצד האם והבת, אין לו ברירה, והוא צריך לקחת את האחריות לידיו, ולמתן את הקשר בין האם והבת בחכמה, וסבלנות, לא מאמין שאפשר לשוחח עם האם על כך, היא שבויה ברגשותיה לביתה שהתגברו כעת כשמישהו מאיים על הקשר, בפרט לאור זה שהיא פוגעת בך, כנראה, היא לא תכבד את דעתך, סביר שאף תתחזק בדרכה.  אולי לשוחח עם האישה ברגע נכון של קירבה ויכולת הכלה מצידה. אך בודאי לפעול בחכמה מאחורי הקלעים, כמו לגרום למעבר דירה רחוק יותר, כמו שהזכירו כאן, הן לא צריכות לדעת שזה בגללן, לגרום לפחות קשר טלפוני, בלי שהן יבינו את המניע האמיתי. וכן הלאה. באותה מידה, צריך להגביר את הקרבה בין הבעל והאישה, כי לנתק מהאם ולא לספק את צרכי האישה, זהו עוול (כל אי סיפוק צרכים בין בני הזוג זה שלילי).

גם אי אפשר לנפנף בכל אותן בנות שקשורות לאימן בצורה מזיקה ולומר שזה לגיטימי. זה באמת מובן, אך לא נכון.

 

 

ושאלה לכל מי שהתיחס בסלחנות , והטיל את האחריות לשינוי על הבעל: האם את היית מסכימה שבעלך יהיה קשור לאימו בכזו תלות וחמותך תפגע בך חפשי???

כנראה שלא. אז זה צריך להיות מובן גם הפוך.

.

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגועאחרונה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיהאחרונה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות
איזה אטרקציות זוגיות אתם אוהבים לעשות בנופש בחורף?עינב66

יוצאים קצת לנופש, בקטע של ממש להתפנק, להנות, להתקרב אחרי תקופה אינטנסיבית.

חשבנו על ירושלים, אבל קפואא.

על מה ממליצות?


נצא מן הסתם לסיור דרך עיר דוד/הקרן למורשת הכותל אבל מחפשת עוד רעיונות במיוחד בכפור שבירושלים.


תודה רבה מראש!

משהו על ''קפוא''פשוט אני..

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...


 

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

זה גם נכוןעינב66
רוצה לדייק אותך: לא הכל בראש, אלא בארון הבגדיםזמירות

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

 

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

 

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

 

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

מסכים שהקור האירופאי דורש בגדים שאין לרוב הישראליםפשוט אני..

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

יש באיזור ירושליםסטודנטיתאמא

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

לא יודע, אנחנו בנופש זוגי כמעט שלא יוצאים מהצימרהסטורי

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

 

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

נופש בירושליםיהושבעט7

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

יש ניווטים זוגייםשלומית.
של מיטל אדמוני. תגגלי. לא ניסיתי אישית, אבל מהפרסומים שראיתי נראה ממש יפה ומגניב
יש מלא!שדמות בחולות

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

 

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)

בחורף הכל יותר רומנטישם פשוטאחרונה

אולי יעניין אותך