והוא הבין שהתפקיד שלא בשלב הזה של החיים זה להיות גוי של שבת.

לפני כמה זמן, הייתי בשבת מדרשה, במדרשה היו שתי בנות בתהליך גיור. דיברנו ושאלו אותן אם הן חיללו את השבת הזו. יש מי שהוסיפה ואמרה שהן חייבות לחלל את השבת.

מאוחר יותר בערב כשהן הלכו לישון נשמעו דפיקות בדלת. הרבנית הייתה שם. היא אמרה להן שזה לא נכון, בשלב הזה של הגיור הן לא חייבות לחלל שבת.

הרב, ששמע את השיחה שלח את הרבנית לומר את זה להן באופן אישי. הם לא רצו לבייש אף אחת מהנוכחים.

בתור אחת שהייתה שם, מה שיש לי לומר הוא: חכמים הזהרו בדבריכם (אבטליון, מסכת אבות, שם, שם).

אני מכירה את הביטוי "גר שנתגייר" ועל זה מסבירים שגם לפני שהתגייר היה בבחינת גר כי נשמתו כבר עמדה בהר סיני רק עוד לא נתלבשה בו וכו' ולכן הוא לא גוי שנתגייר והפך ליהודי אלא גר שנתגייר והפך ליהודי..

אותך, אולי, מנקודת מבטך של היום - זה מושך - כי אתה לא מכיר את זה אז אתה חושב:  "וואי, הייתי יכול לאכול בשר בחלב, לא הייתי צריך להפריד, הייתי יכול לכתוב בשבת, הייתי יכול הייתי יכול...

את הגוי הזה זה לא מרגש, הוא חי בתוך זה כל חייו. להיפך - כעת הוא בתהליך כניסה ליהדות, ולמרות שהוא עדיין לא יהודי לגמרי, הוא מרגיש כיהודי ורוצה לשמור כמה שהוא יכול.

אז נכון, אסור לו לשמור שבת לגמרי, ואם כבר לחלל שבת עדיף שיעשה את זה "לטובת" המשפחה המאמצת שלו אם נכבה לה האור או משהו - אבל זה צריך להיות החלטה שלו, לא שלכם. אם הוא רוצה הוא יעשה את זה ואם לא, לא.

צריך להיות מאוד רגישים עם גויים שמתגיירים.

והרבה פעמים כשהיה צריך גוי של שבת היו קופצים למכון מאיר למצוא מישהו טרום גיור

באיזה שהוא שלב ביקשו להפסיק עם זה כי זה לא היה נח לבחורים במכון מאיר.

ואני יכולה להבין את זה

הוא לא רוצה את זה.

אבל הוא יודע מן הסתם שגוי ששבת חייב מיתה - ויתכן שקיבל את זה בהתאם.

הכרתי גוי בתהליך כזה, שאכן היה "מקפיד" לחלל שבת לפחות פעם אחת.. ובשמחה היה נענה לבקשה..

לשמור הכל חוץ מחילול שבת אחד.

כאילו, ברגע הגיור הם חייבים בכל המצוות. צריך תקופה מסוימת להתרגל, לטעות, מה שאנחנו אמורים לעשות לפני בר ובת מצווה.

עד כמה שזכור לי זה חלק מהתהליך.

זה בטח היה ערוב של צורת הפתח.

מי סומך על זה???

הרי זו הלכה מפורשת, שולחן ערוך.

כל השאלה היא במקומות שיש כבישים רחבים מצד אל צד. וגם שם המשנה ברורה אומר ש"בעל נפש" יחמיר על עצמו. כשם שאסור להתיר את האסור, כך אסור לאסור את המותר. ורוב ישראל סומכים על זה. "עירוב", זה צורת הפתח]

וההלךכה לא נקבעת לפי מה שרוב ישראל עושים.

(רק בענייני מנהגים)

אבל באגרות ראיה (חלק א עמ' רפ"ט איגרת רמ"ב) הרב, כרבה של יפו, פונה לתושבי "אחוזת בית" (תל אביב אח"כ..) להשתתף בתיקון העירוב למושבה ומסביר את חשיבותו.

במשנה ברורה, שהתקבל אצל רוב האשכנזים כפוסק, כתוב כפי שהבאתי "וכל בעל נפש יחמיר לעצמו", "כל ירא שמים בוודאי יש להחמיר לעצמו דבזמננו יש גם כן רשות הרבים מן התורה" (כך בביאור-הלכה).

ובוודאי שאם יש פסק-הלכה ורוב ישראל נוהגים על פיו, אז אי אפשר להגיד "מי סומך על זה".. רוב ישראל סומכים על זה. ולא נכון מה שכתבת שזה רק במנהגים. אם מדובר בדעה "בתוך ההלכה", קל וחומר שהובאה ע"י המשנה ברורה, אז זה שהרוב נוהג כך אומר שחלילה מ"לזלזל" בזה, וכמו שרואים בפוסקים כמה נזהרו למצוא מקור דברים שרוב ישראל נוהגים בהם, קל וחומר דבר כזה שיש לא מעט ראושנים שסוברים כך..

ובנו של הרב, הרצי"ה, היה אומר למי שרוצה להחמיר, כפי שאומר המ"ב שראוי ל"בעל נפש", שיקבל "בלי נדר". ולעיתים היה אומר לאברכים שישאלו קודם את נשיהם (שלא יצא שהאשה סוחבת את העגלה וכו', שלא ברצונה, בשביל החמרת הבעל..).

[ואגב, זה לא ש"צורת הפתח" יש עליה מחלוקת. צורת הפתח בוודאי מועילה. השאלה היא במקומות שיש רחובות רחבים, שמא הלכה כדעה שזה רשות הרבים, גם אם לא מהלכים של שישים ריבוא]

אין דבר כזה. זה לא ספר שעוסק בדברים כאלו.

מה שהרמבם אומר, נוגע לאופן עשיית העירוב. איזה רווחים.

ומה שכתבת בהמשך אינו נכון. וזו בעיה כאשר "פוסקים" בטרם עת. מי ש"רואה" מה הראשונים והאחרונים אומרים ומגיע להכרעה - אלו פוסקי הלכה מובהקים. וכאשר רוב ישראל נוהגים כשיטה מסויימת, שקיימת ומבוססת, גם לקולא, אז פוסקי ההלכה המובהקים, אכן נזהרים לא "לצאת" נגד זה. וכך אנו רואים את לשונו של המשנה ברורה, שבדיוק בגלל שרבים סומכים על זה  ויש להם על מה לסמוך, אמר ש"בעל נפש יחמיר לעצמו". אנחנו לא "ממציאים את הגלגל" היום, וזה משליך לעוד כל מיני תחומים.  צריך לראות את הדרך בה נהגו הפוסקים מעולם, ולהרבות בשימוש ת"ח.

אם זה צורת הפתח באמת אז למה לא שמים שם מזוזה?

בס"ד

החכמתי, כתמיד.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22302&st=&pgnum=143

(הוא מזכיר את העניין של רשות הרבים בשורה חמישית, ההקשר סמיכה על יחיד בשעת הדחק)

וכמו שכתבתי מקודם הרב קוק לא סמך על זה בכלל.

במשנה ברורה יש ספירה של שיטות ראשונים של מי מתיר לסמוך על העירוב ומי לא.

מכיוון שהוא מגיע לתיקו 12 מול 12 הוא אומר שכדאי להחמיר.

הרב עובדיה מביא עוד מלא מלא שיטות ראשונים ומראה שהרוב מכריע להקל, ולכן אומר שניתן לסמוך על העירוב בשופי.

(את הדברים הנ"ל שמעתי בשיעור בישיבה, ומכיוון שכתבתי מהזיכרון לא בדקתי את המקורות בפנים, אשתדל לעשות זאת לי נדר)

והוא מוסיף בפרט בעירובים עירוניים שמגבבים קולות

ויש מקום שהוא כותב על זה "והמיקל אין למחות בידו בחזקה"

היא בדיוק בגלל ה"שאלה" הזו...  האם רשות הרבים, זה גם במקום שיש רחובות רחבים, ביחוד כשמפולשים מצד אל צד, או דווקא היכן שעוברים שישים ריבוא.

אין חולק על כך שיש דבר כזה "צורת הפתח" בכרמלית. השאלה היא האם מקומותינו הנ"ל הם כרמלית או רשות הרבים.

ובוודאי נכון שיש הרבה ראשונים שאומרים כדעה ה"מחמירה".

ההערה היתה כלפי האמירה "מי סומך על זה???"...  כאילו יש כאן איזה "איסור גמור" וזה מנהג מזולזל.  כך לא אומרים על דבר שרוב ישראל נהגו לסמוך בו על המקלים. ושגם המ"ב עצמו שכותב שראוי לירא שמיים "להחמיר לעצמו" אומר ש"אין בנו כח למחות ביד הסומכים על דעה זו.. גם כן לא דעת יחידאה היא וכן צידדו כמה אחרונים".  רואים את ההבדל בהתייחסות בין הפוסק הגדול הזה לבין האופן שהובא כאן. 

זה משעשע...

החיים השכיחו ממני...

אז קרדיט גם לעצמי

פעם התארחתי אצל משפחה שלוותה מישהי בתהליכי גיור לחומרא- כלומר הם ידעו שאמא של אמא שלה אמרה על עצמה שהיא יהודיה, אבל לא ידעו אם בגלל האמא או האבא. 

מצד אחד- 50% שהיא יהודיה וחייבת לשמור שבת

מצד שני- 50% שהיא גויה ואסור לה לשמור שבת.

יאללה תתחילו לחפור...

(ואם תהיו ילדים טובים אולי נגלה לכם מה הרב אמר לה)

אם היא יהודיה, שתסמוך על דעת המקילים.

אם היא גויה, שתלך לדעת המחמירים.

תכלס, נראה לי שיותר חשוב שיהודי ישמור שבת מאשר שגוי יחלל אותה.

אם נניח היית מגלה שאמא שלך גויה, מן הסתם, אחרי שכבר התרגלת לחיים ערכיים של יהודי וגם לקשיים שבזה, היית מתגייר, אבל מה היית עושה לפני? אוכל חזיר? משהו אחר?

אותו רב ענה שהוא היה בונה מזבח, מקריב קורבן לה', ומתגייר.

תמיד אומר את זה.

הנה גוי מקריב קרבן לה'-

נח?, כדי לקיים מצוות שלמעשה יהודי לא יכול לקיים - כי הם של בני נוח (המצוות של היהודי, אפילו שלכאורה גם השבע מצוות כלולות - עדיין זה משהו אחר...).

שממנו מקיימים את המצוות.

בסופו של דבר - יהודי אף פעם לא יוכל לקיים "שבע מצוות בני נוח" - כי זה לא המצוות שלו. יש לו אותן מצוות, כמעט - רק בתור יהודי. ולכן, אם הגוי יכול לשאוף לקיים גם את השבע מצוות עצמן בעוד הוא גוי, ורק אז להתגייר - זה נטו להרוויח - כיוון שאין לו שום חיוב או הכרח להתגייר דווקא היום ולא מחר - הוא לא עובר שום עבירה כל עוד הוא גוי - להיפך, אם הוא שומר על שבע המצוות, הוא מקיים את התכלית של הגויים בעולם...

יהודי הוא חלק בליתי נפרד מה'.

לבזבז יום שבו אפשר להיות מאוחד עם ה' בשביל עוד מצווה או תכלית של גויים? מה זה נותן לי?

בקיום 7 המצוות הגוי משיג את תכליתו אך לא מגיע לאיחוד עם ה' שיהודי שייך אליו בעצם מהותו.

כמו שבן אדם יגיד, אני מוכן להיות לכמה ימים עכביש כדי לאכול זבובים. אין לי הזדמנות כאדם לאכול זבובים. מה הוא צריך לאכול את הזבובים אם יש לו כל מיני מטעמים? נכון, בשביל העכביש זה אוכל שמחיה אותו, אבל בשבילי? 

מעבר לכך, שגם אם תחפש חשבון ולא מהות, באותו יום של הגוי הוא יכול לקיים מקסימום 7 מצוות (רובם לא תעשה, בתרגום ליהדות, המצווה נחשבת רק כשיש לי ניסיון והזדמנות לחטוא ולא עשיתי זאת). ויהודי יכול בכל יום לקיים עשרות או מאות מצוות.

אין שום מצווה לגוי להיות יהודי. הוא יכול, אם הוא רוצה, בתהליך ארוך על פי ההלכה, להפוך להיות יהודי, זה כן - אבל אין עניין מיוחד לגויים להפוך להיות יהודים.

את מה שעליהם לקיים ולעשות בחיים, שאיפתם - היא לעבוד את ה' בדיוק כמונו. רק שעבודת ה' שלהם מתמצית בשבע מצוות בלבד בעוד שלנו בתרי"ג מצוות. 

לכן, אמרתי - אין בעייה שיתגייר, אבל לפני שיתגייר, שיקיים גם שבע מצוות בני נוח, ישמור עליהם - ואז ירוויח ג-ם את מדריגת עבודת ה' של הגוי - מדריגה אותה לא יוכל להרוויח כאשר יהיה כבר יהודי.

כל עוד הוא גוי, שיא שלמותו היא 7 המצוות.

אולם, אם הוא כבר מתכוון לזכות בפיס ולהתגייר, הוא לא מרוויח כלום מלסחוב עוד כמה ימים עם 7 מצוות בני נוח.

זו מדרגה שיהודי לא מגיע אליה, אבל היהודי מגיע גבוה יותר. למה הוא צריך להתבוסס עוד כמה ימים במדרגה הנמוכה כי אח"כ הוא לא יוכל לרדת אליה שוב? 

שוב, כגוי זו שלמותו ומדרגה נעלית. אבל הוא מתכוון לטפס גבוה יותר. 

עדיין לא יהודי - כי הוא לא צריך להיות יהודי - והוא כן מרוויח זמה שהוא שומר ת מצוות הגויים בשלמות, ואחרי זה, הוא יהיה יהודי וישמור גם על מצוות היהודים.

א מדובר כאן ב" מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה" בהקשר של להפוך להיות יהודי - כי אין מצווה להיות יהודי. מבינה?

טוב, זאת עניות דעתי, בכל מקרה גוי יחליט בעצמו מה הוא עושה. בכלל, הרבה פעמים מציעים לגויים כאלו שרוצים להתגייר, שאולי לא יתגיירו אלא רק יהיו שליחי שבע מצוות בני נוח בעולם, ובכך יקדשו שם שמיים אפילו י-ו-ת-ר מאשר יהיו יהודים - בכך שיצרפו עוד ועוד מהאחים שלהם לשמור שבע מצוות בני נוח.

תחשבי על זה. לא תמיד להיות יהודי זה אוטומטית הדבר הכי נעלה והכי כדאי.

בשביל הגוי יש מיצוי אחד לחיים - לשמור שבע מצוות בני נוח ולהיות אדם מוסרי. זה לא על אותה סקאלה בכלל של היהודי לכן אי אפשר לדון את זה יחד - יהודי לא יכול להיות גויוגוי לא צריך להיות יהודי.

בסך הכל דיברתי על זמן קצר שבו יהיה גוי טוב, ואז, יתגייר. בדיוק כמו שאם יהפוך ישירות ליהודי לא יקריב קרבן אבל יהיה יהודי - והוא כן רוצה להקריב קרבן לפני שיהיה יהודי - ככה גם לקיים שאר מצוות בני נוח.

אתה מסתכל על המצוות שיקיים בזמן ההוא כרווח כיבן שאין לו אפשרות לקיימם אח"כ.

אני לא רואה בזה רווח לעומת האפשרות להיות כבר מאוחד עם ה'.

העיקר שפה כולנו יהודים..

שגרים סובלים יסורים על זה שהם איחרו מלהתגייר!!!

כנראה שמי שמתגייר כן יש תביעה עליו למה הוא לא עשה את זה קודם, כי יש לו נשמה אחרת, והוא לא גוי רגיל

הגמרא גם אומרת שאחרי שבדקו את הגוי מלים אותו מיד כי "שיוהי מצוה לא משהינן",

לא מתעכבים עם גירות!

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר