והוא הבין שהתפקיד שלא בשלב הזה של החיים זה להיות גוי של שבת.

לפני כמה זמן, הייתי בשבת מדרשה, במדרשה היו שתי בנות בתהליך גיור. דיברנו ושאלו אותן אם הן חיללו את השבת הזו. יש מי שהוסיפה ואמרה שהן חייבות לחלל את השבת.

מאוחר יותר בערב כשהן הלכו לישון נשמעו דפיקות בדלת. הרבנית הייתה שם. היא אמרה להן שזה לא נכון, בשלב הזה של הגיור הן לא חייבות לחלל שבת.

הרב, ששמע את השיחה שלח את הרבנית לומר את זה להן באופן אישי. הם לא רצו לבייש אף אחת מהנוכחים.

בתור אחת שהייתה שם, מה שיש לי לומר הוא: חכמים הזהרו בדבריכם (אבטליון, מסכת אבות, שם, שם).

אני מכירה את הביטוי "גר שנתגייר" ועל זה מסבירים שגם לפני שהתגייר היה בבחינת גר כי נשמתו כבר עמדה בהר סיני רק עוד לא נתלבשה בו וכו' ולכן הוא לא גוי שנתגייר והפך ליהודי אלא גר שנתגייר והפך ליהודי..

אותך, אולי, מנקודת מבטך של היום - זה מושך - כי אתה לא מכיר את זה אז אתה חושב:  "וואי, הייתי יכול לאכול בשר בחלב, לא הייתי צריך להפריד, הייתי יכול לכתוב בשבת, הייתי יכול הייתי יכול...

את הגוי הזה זה לא מרגש, הוא חי בתוך זה כל חייו. להיפך - כעת הוא בתהליך כניסה ליהדות, ולמרות שהוא עדיין לא יהודי לגמרי, הוא מרגיש כיהודי ורוצה לשמור כמה שהוא יכול.

אז נכון, אסור לו לשמור שבת לגמרי, ואם כבר לחלל שבת עדיף שיעשה את זה "לטובת" המשפחה המאמצת שלו אם נכבה לה האור או משהו - אבל זה צריך להיות החלטה שלו, לא שלכם. אם הוא רוצה הוא יעשה את זה ואם לא, לא.

צריך להיות מאוד רגישים עם גויים שמתגיירים.

והרבה פעמים כשהיה צריך גוי של שבת היו קופצים למכון מאיר למצוא מישהו טרום גיור

באיזה שהוא שלב ביקשו להפסיק עם זה כי זה לא היה נח לבחורים במכון מאיר.

ואני יכולה להבין את זה

הוא לא רוצה את זה.

אבל הוא יודע מן הסתם שגוי ששבת חייב מיתה - ויתכן שקיבל את זה בהתאם.

הכרתי גוי בתהליך כזה, שאכן היה "מקפיד" לחלל שבת לפחות פעם אחת.. ובשמחה היה נענה לבקשה..

לשמור הכל חוץ מחילול שבת אחד.

כאילו, ברגע הגיור הם חייבים בכל המצוות. צריך תקופה מסוימת להתרגל, לטעות, מה שאנחנו אמורים לעשות לפני בר ובת מצווה.

עד כמה שזכור לי זה חלק מהתהליך.

זה בטח היה ערוב של צורת הפתח.

מי סומך על זה???

הרי זו הלכה מפורשת, שולחן ערוך.

כל השאלה היא במקומות שיש כבישים רחבים מצד אל צד. וגם שם המשנה ברורה אומר ש"בעל נפש" יחמיר על עצמו. כשם שאסור להתיר את האסור, כך אסור לאסור את המותר. ורוב ישראל סומכים על זה. "עירוב", זה צורת הפתח]

וההלךכה לא נקבעת לפי מה שרוב ישראל עושים.

(רק בענייני מנהגים)

אבל באגרות ראיה (חלק א עמ' רפ"ט איגרת רמ"ב) הרב, כרבה של יפו, פונה לתושבי "אחוזת בית" (תל אביב אח"כ..) להשתתף בתיקון העירוב למושבה ומסביר את חשיבותו.

במשנה ברורה, שהתקבל אצל רוב האשכנזים כפוסק, כתוב כפי שהבאתי "וכל בעל נפש יחמיר לעצמו", "כל ירא שמים בוודאי יש להחמיר לעצמו דבזמננו יש גם כן רשות הרבים מן התורה" (כך בביאור-הלכה).

ובוודאי שאם יש פסק-הלכה ורוב ישראל נוהגים על פיו, אז אי אפשר להגיד "מי סומך על זה".. רוב ישראל סומכים על זה. ולא נכון מה שכתבת שזה רק במנהגים. אם מדובר בדעה "בתוך ההלכה", קל וחומר שהובאה ע"י המשנה ברורה, אז זה שהרוב נוהג כך אומר שחלילה מ"לזלזל" בזה, וכמו שרואים בפוסקים כמה נזהרו למצוא מקור דברים שרוב ישראל נוהגים בהם, קל וחומר דבר כזה שיש לא מעט ראושנים שסוברים כך..

ובנו של הרב, הרצי"ה, היה אומר למי שרוצה להחמיר, כפי שאומר המ"ב שראוי ל"בעל נפש", שיקבל "בלי נדר". ולעיתים היה אומר לאברכים שישאלו קודם את נשיהם (שלא יצא שהאשה סוחבת את העגלה וכו', שלא ברצונה, בשביל החמרת הבעל..).

[ואגב, זה לא ש"צורת הפתח" יש עליה מחלוקת. צורת הפתח בוודאי מועילה. השאלה היא במקומות שיש רחובות רחבים, שמא הלכה כדעה שזה רשות הרבים, גם אם לא מהלכים של שישים ריבוא]

אין דבר כזה. זה לא ספר שעוסק בדברים כאלו.

מה שהרמבם אומר, נוגע לאופן עשיית העירוב. איזה רווחים.

ומה שכתבת בהמשך אינו נכון. וזו בעיה כאשר "פוסקים" בטרם עת. מי ש"רואה" מה הראשונים והאחרונים אומרים ומגיע להכרעה - אלו פוסקי הלכה מובהקים. וכאשר רוב ישראל נוהגים כשיטה מסויימת, שקיימת ומבוססת, גם לקולא, אז פוסקי ההלכה המובהקים, אכן נזהרים לא "לצאת" נגד זה. וכך אנו רואים את לשונו של המשנה ברורה, שבדיוק בגלל שרבים סומכים על זה  ויש להם על מה לסמוך, אמר ש"בעל נפש יחמיר לעצמו". אנחנו לא "ממציאים את הגלגל" היום, וזה משליך לעוד כל מיני תחומים.  צריך לראות את הדרך בה נהגו הפוסקים מעולם, ולהרבות בשימוש ת"ח.

אם זה צורת הפתח באמת אז למה לא שמים שם מזוזה?

בס"ד

החכמתי, כתמיד.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22302&st=&pgnum=143

(הוא מזכיר את העניין של רשות הרבים בשורה חמישית, ההקשר סמיכה על יחיד בשעת הדחק)

וכמו שכתבתי מקודם הרב קוק לא סמך על זה בכלל.

במשנה ברורה יש ספירה של שיטות ראשונים של מי מתיר לסמוך על העירוב ומי לא.

מכיוון שהוא מגיע לתיקו 12 מול 12 הוא אומר שכדאי להחמיר.

הרב עובדיה מביא עוד מלא מלא שיטות ראשונים ומראה שהרוב מכריע להקל, ולכן אומר שניתן לסמוך על העירוב בשופי.

(את הדברים הנ"ל שמעתי בשיעור בישיבה, ומכיוון שכתבתי מהזיכרון לא בדקתי את המקורות בפנים, אשתדל לעשות זאת לי נדר)

והוא מוסיף בפרט בעירובים עירוניים שמגבבים קולות

ויש מקום שהוא כותב על זה "והמיקל אין למחות בידו בחזקה"

היא בדיוק בגלל ה"שאלה" הזו...  האם רשות הרבים, זה גם במקום שיש רחובות רחבים, ביחוד כשמפולשים מצד אל צד, או דווקא היכן שעוברים שישים ריבוא.

אין חולק על כך שיש דבר כזה "צורת הפתח" בכרמלית. השאלה היא האם מקומותינו הנ"ל הם כרמלית או רשות הרבים.

ובוודאי נכון שיש הרבה ראשונים שאומרים כדעה ה"מחמירה".

ההערה היתה כלפי האמירה "מי סומך על זה???"...  כאילו יש כאן איזה "איסור גמור" וזה מנהג מזולזל.  כך לא אומרים על דבר שרוב ישראל נהגו לסמוך בו על המקלים. ושגם המ"ב עצמו שכותב שראוי לירא שמיים "להחמיר לעצמו" אומר ש"אין בנו כח למחות ביד הסומכים על דעה זו.. גם כן לא דעת יחידאה היא וכן צידדו כמה אחרונים".  רואים את ההבדל בהתייחסות בין הפוסק הגדול הזה לבין האופן שהובא כאן. 

זה משעשע...

החיים השכיחו ממני...

אז קרדיט גם לעצמי

פעם התארחתי אצל משפחה שלוותה מישהי בתהליכי גיור לחומרא- כלומר הם ידעו שאמא של אמא שלה אמרה על עצמה שהיא יהודיה, אבל לא ידעו אם בגלל האמא או האבא. 

מצד אחד- 50% שהיא יהודיה וחייבת לשמור שבת

מצד שני- 50% שהיא גויה ואסור לה לשמור שבת.

יאללה תתחילו לחפור...

(ואם תהיו ילדים טובים אולי נגלה לכם מה הרב אמר לה)

אם היא יהודיה, שתסמוך על דעת המקילים.

אם היא גויה, שתלך לדעת המחמירים.

תכלס, נראה לי שיותר חשוב שיהודי ישמור שבת מאשר שגוי יחלל אותה.

אם נניח היית מגלה שאמא שלך גויה, מן הסתם, אחרי שכבר התרגלת לחיים ערכיים של יהודי וגם לקשיים שבזה, היית מתגייר, אבל מה היית עושה לפני? אוכל חזיר? משהו אחר?

אותו רב ענה שהוא היה בונה מזבח, מקריב קורבן לה', ומתגייר.

תמיד אומר את זה.

הנה גוי מקריב קרבן לה'-

נח?, כדי לקיים מצוות שלמעשה יהודי לא יכול לקיים - כי הם של בני נוח (המצוות של היהודי, אפילו שלכאורה גם השבע מצוות כלולות - עדיין זה משהו אחר...).

שממנו מקיימים את המצוות.

בסופו של דבר - יהודי אף פעם לא יוכל לקיים "שבע מצוות בני נוח" - כי זה לא המצוות שלו. יש לו אותן מצוות, כמעט - רק בתור יהודי. ולכן, אם הגוי יכול לשאוף לקיים גם את השבע מצוות עצמן בעוד הוא גוי, ורק אז להתגייר - זה נטו להרוויח - כיוון שאין לו שום חיוב או הכרח להתגייר דווקא היום ולא מחר - הוא לא עובר שום עבירה כל עוד הוא גוי - להיפך, אם הוא שומר על שבע המצוות, הוא מקיים את התכלית של הגויים בעולם...

יהודי הוא חלק בליתי נפרד מה'.

לבזבז יום שבו אפשר להיות מאוחד עם ה' בשביל עוד מצווה או תכלית של גויים? מה זה נותן לי?

בקיום 7 המצוות הגוי משיג את תכליתו אך לא מגיע לאיחוד עם ה' שיהודי שייך אליו בעצם מהותו.

כמו שבן אדם יגיד, אני מוכן להיות לכמה ימים עכביש כדי לאכול זבובים. אין לי הזדמנות כאדם לאכול זבובים. מה הוא צריך לאכול את הזבובים אם יש לו כל מיני מטעמים? נכון, בשביל העכביש זה אוכל שמחיה אותו, אבל בשבילי? 

מעבר לכך, שגם אם תחפש חשבון ולא מהות, באותו יום של הגוי הוא יכול לקיים מקסימום 7 מצוות (רובם לא תעשה, בתרגום ליהדות, המצווה נחשבת רק כשיש לי ניסיון והזדמנות לחטוא ולא עשיתי זאת). ויהודי יכול בכל יום לקיים עשרות או מאות מצוות.

אין שום מצווה לגוי להיות יהודי. הוא יכול, אם הוא רוצה, בתהליך ארוך על פי ההלכה, להפוך להיות יהודי, זה כן - אבל אין עניין מיוחד לגויים להפוך להיות יהודים.

את מה שעליהם לקיים ולעשות בחיים, שאיפתם - היא לעבוד את ה' בדיוק כמונו. רק שעבודת ה' שלהם מתמצית בשבע מצוות בלבד בעוד שלנו בתרי"ג מצוות. 

לכן, אמרתי - אין בעייה שיתגייר, אבל לפני שיתגייר, שיקיים גם שבע מצוות בני נוח, ישמור עליהם - ואז ירוויח ג-ם את מדריגת עבודת ה' של הגוי - מדריגה אותה לא יוכל להרוויח כאשר יהיה כבר יהודי.

כל עוד הוא גוי, שיא שלמותו היא 7 המצוות.

אולם, אם הוא כבר מתכוון לזכות בפיס ולהתגייר, הוא לא מרוויח כלום מלסחוב עוד כמה ימים עם 7 מצוות בני נוח.

זו מדרגה שיהודי לא מגיע אליה, אבל היהודי מגיע גבוה יותר. למה הוא צריך להתבוסס עוד כמה ימים במדרגה הנמוכה כי אח"כ הוא לא יוכל לרדת אליה שוב? 

שוב, כגוי זו שלמותו ומדרגה נעלית. אבל הוא מתכוון לטפס גבוה יותר. 

עדיין לא יהודי - כי הוא לא צריך להיות יהודי - והוא כן מרוויח זמה שהוא שומר ת מצוות הגויים בשלמות, ואחרי זה, הוא יהיה יהודי וישמור גם על מצוות היהודים.

א מדובר כאן ב" מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה" בהקשר של להפוך להיות יהודי - כי אין מצווה להיות יהודי. מבינה?

טוב, זאת עניות דעתי, בכל מקרה גוי יחליט בעצמו מה הוא עושה. בכלל, הרבה פעמים מציעים לגויים כאלו שרוצים להתגייר, שאולי לא יתגיירו אלא רק יהיו שליחי שבע מצוות בני נוח בעולם, ובכך יקדשו שם שמיים אפילו י-ו-ת-ר מאשר יהיו יהודים - בכך שיצרפו עוד ועוד מהאחים שלהם לשמור שבע מצוות בני נוח.

תחשבי על זה. לא תמיד להיות יהודי זה אוטומטית הדבר הכי נעלה והכי כדאי.

בשביל הגוי יש מיצוי אחד לחיים - לשמור שבע מצוות בני נוח ולהיות אדם מוסרי. זה לא על אותה סקאלה בכלל של היהודי לכן אי אפשר לדון את זה יחד - יהודי לא יכול להיות גויוגוי לא צריך להיות יהודי.

בסך הכל דיברתי על זמן קצר שבו יהיה גוי טוב, ואז, יתגייר. בדיוק כמו שאם יהפוך ישירות ליהודי לא יקריב קרבן אבל יהיה יהודי - והוא כן רוצה להקריב קרבן לפני שיהיה יהודי - ככה גם לקיים שאר מצוות בני נוח.

אתה מסתכל על המצוות שיקיים בזמן ההוא כרווח כיבן שאין לו אפשרות לקיימם אח"כ.

אני לא רואה בזה רווח לעומת האפשרות להיות כבר מאוחד עם ה'.

העיקר שפה כולנו יהודים..

שגרים סובלים יסורים על זה שהם איחרו מלהתגייר!!!

כנראה שמי שמתגייר כן יש תביעה עליו למה הוא לא עשה את זה קודם, כי יש לו נשמה אחרת, והוא לא גוי רגיל

הגמרא גם אומרת שאחרי שבדקו את הגוי מלים אותו מיד כי "שיוהי מצוה לא משהינן",

לא מתעכבים עם גירות!

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.