מצטער אם זה לא קשור פשוט אין מקום אחר לשאול אותה...
איך מסבירים לחבר תיכוניסט שאני לומד איתו דף יומי
את הביטוי"חיסורי מחסרי והכי קטני"
וביטוים בסגנון
ניסיתי את הדרך הפשוטה...
אבל הוא טוען שפשוט לא היה איך לצאת מזה וכדי לא להעליב את התנא\אמורא
אמרו את זה...
איך הייתם יוצאים מזה?
צריך לדעת להתייחס לחז"ל, מי שלא מבין את גודלם של חז"ל ואת עומק הבנתם, לא יבין את המשמעות של ביטוי כזה.
מה בעצם הגמרא אומרת-
שהמשנה\ברייתא שהובאה חסרה, והיא מוכיחה את זה בד"כ מקושיות על המשנה\ברייתא הזו, ולכן צריך להגיד שהמשנה
נאמרה בצורה אחרת אבל בעיקבות שיבוש נשנית שלא בצורתה המלאה. ואז הגמרא מביאה את המשנה המלאה, כפי
שצרילך להגיד ששנו אותה.
יש הרבה פעמים שמוצאים שיבושים, הגמרא מביאה שיבושים שונים שנעשו, הגמרא מביאה לדיון מקרים של שני תלמידים שלומדים
אחרת, ותנאים ואמוראים לא חסכו לשונים "כי שכיב וניים רב", מתי שמעת שאומרים על רב שהוא שנה את משנתו מתוך שכיבה ושינה?
אין בעיה עם זה המשנה נשנתה במשך שנים, והועברה בע"פ ויש שיבושים, בטח ובטח בברייתות שלא נבחנו ונבדקו, והגמרא
באה ובודקת ומקשה ומפרקת ומתרצת עד שמוצאים את השיטה המדוייקת ביותר.
מרחיב על תהליך היווצרות תושב"ע..
[לאו דווקא ללמוד, אלא להסביר לו את העקרונות העולים משם..]
יש לה נ"מ לנושאים כמו אמונת חכמים, אמונה בגדלותם של חכמי המשנה, מסורת התורה שבעל פה, סמכות הגמרא ביחס למשנה מול סמכות המשנה ביחס לגמרא...
תחפור לו הכי ארוך שאתה יכול על זה- כי זה עיקרי אמונה, מעבר לסוגיה זו או אחרת
ואח"כ יש סיפור שבו רבא אומר למישהו- התנא הסתיר את זה, אז למה אתה מגלה?
משמע שכשהיה חסורי מחסרא, היו לזה סיבות.
ואגב, גם בזמן המשנה, יש ברייתות מפורשות שאומרות שמי שקרא ושנה ולא שימש ת"ח אינו יכול לפסוק...
וזה עוד השערה, שבגלל שידעו שבלאו הכי כל אחד צריך ללמוד אצל רב וא"א ללמוד לבד בעיון, לכן אילצו את האנשים ללכת לרב שיסביר להם את המשניות כהוויתם, בעוד המשניות הם בגדר "קיצור" של כל הדברים.
כמה וכמה שנים, איזה אברך שלמדתי איתו גמרא. היו לו כמה וכמה תשובות בשבילי אבל בגדול זה עזר לי בסוף לחזק את ההבנה שאנחנו לא באמת יודעים להבין עד הסוף את הגדולות של האמוראים והתנאים, ולכן צריכים ענווה והכפפת ראש בפני גדולתם, ומתוך כך, ומתוך עיון אמת בדבריהם, נזכה להבין עוד ועוד מדברי תורתם הקדושה.
איך הגדיר את זה פעם אחד הרבנים שלמדתי מפיהם - "שאלות ביהדות צריך לשאול בלי כיפה, ולענות עם כיפה". במובן התיאורטי כמובן... 
התשובה הקבועה לעניין הזה היא זו- כידוע, המשנה היא דברי התנאים. הגמרא היא כבר תקופה מאוחרת יותר, שזה האמוראים. התנאים אמרו את דבריהם ע"פ מסורות שקיבלו וע"פ דרשות של התורה שהם דרשו לפי 13 מידות שהתורה נדרשת. ואז הגיע רבי ואסף את דבריהם למה שאנו מכנים "משנתו של רבי', או בקיצור 'משנה'. ואז הגיע תקופת האמוראיים. וגם לאמוראים היתה מסורת של הלכות. וגם הם יכלו לדרוש את התורה ב13 מידות ולהוציא ממנה הלכה. אבל המשנה של רבי כבר התקבלה בעמ"י. אז מה עושים? מפרשים את המשנה הכי קרוב למה שאנו (האמוראים) סוברים.
חוקרים רבים ניסו להבין למה האמוראים פשוט לא החליטו לחלוק על התנאים בפומבי, ואני הצגתי רק שיטה אחת, אבל זה המבנה הכללי.
אגב, מאוד חשוב בתשובה להדגיש שזה בדיוק הייחודיות של התורה שע"פ. בעיקרון ישנו כלל "דברים שעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב", כלומר שאין לכתוב את ההלכות של התורה שבע"פ. מסבירים את הכלל הזה בכך שהתורה שבכתב היא כללים כיצד העולם צריך לנהוג במציאות האידיאלית. התורה שבע"פ היא כללים שאומרים איך לקיים את הערכים הגבוהים הללו במציאות של אותו דור. ובכל דור יש מציאות אחרת. לכן התורה שבע"פ היא דינאמית. היא עוברת מפה לאוזן וכל אחד מתרגם אותה למציאות שלו. כל דור שומע אותה בצורה אחרת (מעניין לראות את הקיצוניות בין התורה שבכתב, שאין לשנות בה אפילו תג אחד של אות, לעומת התורה שבע"פ שצריכה להיות כל כך דינאמית שאפילו אסור לכותבה...). ואז הגיע רבי, וראה שעומדת להשכח תורה מישראל והחליט לכתוב אותה. "עת לעשות לה' הפרו תורתך".
לכן, לפי דברים אלו, מה שעשו האמוראים הוא נכון ומדוייק. הם קיבלו תורה שבע"פ המתאימה לדור שלהם במסורת, אך גם עמדה מולם המשנה. אז הם שינו את המשנה בהתאם למסורת.
מצטער שהארכתי 
מטבחוןהאם אתה לא חש בסתירה שבדבריך?
אם האמוראים החליטו שאסור לחלוק על המשנה,
למה אתה חושב שהם יהיו עד כדי כך רמאים כדי לעבוד עלינו ולומר שמה שהם החליטו שצריכה להיות ההלכה,
בדיוק לזה התכוונה המשנה.
מה ההבדל בין רפורמים, שטוענים שהתורה לא מתאימה לדורנו, ולכן צריך לשנות את התורה עצמה,
לבין אדם שמחליט שהתורה כפי שנמסרה לו לא מתאימה לדורו ולכן הוא מחליט לפרש אותה בצורה שברור לו שלא לכך התכוון נותן התורה?
הדברים שאתה אומר מתאימים למה שנקרא החלק החמישי של השלחן ערוך - בהחלט לא ל4 החלקים הראשונים.
אבל השאלה השניה לא קשורה...
בנוגע לראשונה- האמוראים לא היו חס ושלום שקרנים. ענקי עולם הם היו. אז מה הם עשו? הרי אנו רואים בפירוש שהם לוקחים דברים של תנא ומשנים אותם כדי שיתאים לשיטתם! אז מסבירים שלאמוראים היתה מסורת ושיטה משלהם, ולעיתים היא היתה סותרת משנה. באו אליהם בתרעומת חבריהם ואמרו להם- אבל התנא במשנה לא אומר כמוכם! ענו להם האמוראים- וכי שמעתם זאת באוזנכם? רק ציטוט קראתם! אז אינו מדוייק הוא אותו ציטוט. חסורי מחסרא והכי קתני "...
בנוגע לשאלה השניה- ההשוואה שאתה עושה היא כמעט כמו ההשוואה של גדעון לוי בין ביבי למוחמד דף. הרפורמים אומרים (בקצב ההתבוללות שלהם אולי כבר צריך לומר 'אמרו'...) שיש מצוות מתרי"ג מצוות שכבר לא שייכות היום. כאילו שהתורה היא לא דבר ניצחי שרלוונטי בכל דור ודור עד עולם, אלא היא היתה נכונה לשעתה. אנחנו, האותודוקסים, לעולם לא נגיד כזה דבר!!! חס ושלום! כל מה שהתכוונתי אליו היה פרטי דינים המגדירים איך להחיל את דיני התורה במציאות המשתנה. לדוג'- איזה סוג קניין זה אשראי? מה היחס לנישואין אזרחיים? האם תקנת חז"ל לא לשאול בשלום האישה קיים היום? וכן הלאה.
ואם המשנה\ברייתא אכן נשנו בצורה כזו מקוצרת שלא ניתן להבין אותה ולכן חייבים להרחיב?
למה ישר להגיד שהאמוראים רצו לשנות את דברי התנאים שיתאימו לשיטתם שהיא כמובן כנגד התנאים, האמוראים הם
תלמידי התנאים והם מנסים להגיע לשורש דעתם של התנאים ע"י ניתוח לעומק של דבריהם וכאשר מתברר שאחד מדבריהם
מוצפן בצורה שלא ניתן לפצח ללא הרחבה- ויש מסורת להרחבה שכזו, הם משתמשים בה.
השאלה היא איך אנחנו מסתכלים על ההלכה-
האם כמוך - כל אחד אומר מה שהוא רוצה ומסביר את הקודמים לו כפי שנוח לו אפילו אם הוא צריך לעוות את דבריהם.
(לא יודע אם ככה את חושב, ככה מורגש מדברייך)
או שמא לא כמוך- כל תלמיד מנסה להגיע לעומק דברי רבו\רבי רבו וכו' ואם הוא נצרך לדחוק את דבריו ויש לו מסורת לעניין
חסורי מחסרא, אז כדי להגיע לעומק ההבנה אפילו את זה הוא עושה.
הגמרא לא סתם מביאה "חסורי מחסרא", בד"כ קודמת לאמירה שקלא וטריא שלמה שמראה שלא ניתן להבין ככה את המשנה
אפילו לאותו תנא שכביכול אמרה, אם בכלל מוציאים מי אמרה.
רק שאלות הבהרה: האמוראים פירשו את דברי התנא בצורה הכי קרובה לשיטתם,
כי באמת כך הם חשבו שהתנא התכוון, והציטוט לא היה מדוייק.
או שמא "עמדה מולם המשנה. אז הם שינו את המשנה בהתאם למסורת"? (ציטוט מהתגובה הקודמת שלך).
שאלה שניה:
מדבריך ניתן להבין שהתורה (ולו יהו אלה פרטי הדינים הקטנים ביותר..) משתנה, האם זו התורה או המציאות?
הדוגמא של אשראי - היא דוגמא של מציאות משתנה.
לעומת זאת הדוגמא של שאלה בשלום אשה, משמע מדבריך שהתקנה בוטלה,
וכידוע אין בית דין מבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול בחכמה ומנין..
יכול להיות שכבר כשתוקנה התקנה לא התכוונו למציאות של ימינו, טענה כזאת אני מוכן לקבל אותה בתוך היהדות,
לעומת זאת טענה שאע"פ שהתקנה תוקנה בצורה מוחלטת,
היום, התקנה לא 'מתאימה' לדורנו, ולכן מאן דהוא החליט שהיא מבוטלת, איננה לגיטימית.
1. מה זאת אומרת "שיטתם" של האמוראים? מה, הם אמרו 'טוב, נראה לי כך וכך'?? מה פתאום! כך הם למדו מרבותם שלמדו מרבותם שלמדו מרבותם וכו'.
אז יושבים האמוראים, מצד אחד יש להם מסורת איתנה וברורה לדין מסוים, מצד שני עומדים דברי התנא שסותרים בדרך כלשהי דין זה (בדרך כלל מדובר במקרים שלדין המדובר יש השלכה לדין אחר, ובנוגע לדין האחר הזה יש תנא שאומר אחרת). מה הם עושים? אומרים 'אין ברירה. כנראה שדברי התנא קצת שונים מהמובא במשנה'.
2. חלק מהדינים עליהם אנו מדברים אלו דינים שכיום המציאות לגבם השתנה לגמרי, והגזרה כלל לא מדברת על מקרה כזה. לדוגמא, הגזרה דיברה על תשלום בכסף ממש, וכיום משתמשים בכסף שונה (אשראי).
אמנם, אנו מדברים גם על עוד סוג של גזרות- גזרות שחששו מדבר מסוים שכיום כבר לא חוששים ממנו. לדוג'- ר' שלמה זלמן אוירבך כתב שכיום אין איסור ללכת אחרי אישה ברחוב, דבר שפעם היה אסור, כי כיום זה לא שייך; אם לא תלך אחרי אישה אחת, תלך אחרי אחרת. האם מדובר כאן שהמציאות עליה חז"ל דיברו לא קשורה למציאות כיום? לא! המציאות אותה המציאות, רק החשש שהיה לחז"ל- שיעלו לאדם הרהורים אסורים- כבר לא קיים היום.
כמובן שאפשר לומר שהסוג השני של הגזרות שציינתי כלול כבר בסוג הראשון בצורה מסוימת, אבל החלטתי להפריד בניהם כדי להדגיש את רוחב היריעה.
מה אומר המשפט הזה??
זה לא בורות, זה פשוט מושג מהגמרא שמי שלא למד לא יכיר, וגם מי שלמד קצת לא תמיד יכיר -
"חסורי מחסרי והכי קטני" בפשטות זה אומר "המשנה\ברייתא שהובאה לעיל חסרה חלקים מסויימים ואנחנו שונים אותה
בדרך אחרת שהיא זו
כאן מגיעה המשנה\ברייתא המלאה לשיטת הגמרא".
כביכול- מה שאמרנו מקודם הוא חסר ולכן לבדו מובן לא נכון, ולכן צריך לשנות את המשנה\ברייתא כך עם התוספות שמבארות
אותו(או מגבילות, מחדדות, לפעמים הפילו הופכות את המשמעות)
היה לי קל להשיב לו
אבל בעיקרון יש לי 2 תשובות
הראשונה ה שיבושים של הזמן
והשניה זה שבשיל לשנות בעל פה בעבר היו מורידים מילים או משנים בשביל המנגינה שיהיה קל לזכרון
וכך יש טעויות...
אבל זה באמת נושא בעייתי אצלי
מישו יכול להסביר לי למה חאבייר מיליי ביקר דווקא בישיבת חברון ולא במרכז הרב?
גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.
למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.
ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.
ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.
ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.
שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים
בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית
פולו זה סוג של חולצה לא?
קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..
אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...
לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.
תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!
איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?
אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:
– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)
– שיעורי תורה בספרדית
– שיעורי תורה באנגלית
מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)
באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)
ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים
מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"
(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)
זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.
וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא
מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?
אתה מציף תאים רדומים...
ומה הנפק"מ העצומה.
באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה
זהו.
כל הבנות שזכו בחידון התנ"ך בשנים האחרונות הן בנות כהן שלמדו בבהר"ן
בד"כ אני לא מתחבר לכיוונים האלו, אבל כאן לדעתי בנוסף לכל הכשרון וההשקעה שלהן עומדת להן זכותו של מקים האולפנה הרב בהר"ן שהיה כהן
באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.
כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.
כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.
הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.
וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.
קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת
על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.
יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.
פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.
(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)
תהנה, זה פורום ציבורי.
מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?
זה נורא ואיום
לא שורד ככה
[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]
קעלעברימבארל המשוגע היחידיכמובן הכל ברוח טובה
ומוגבים..
אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..
ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות
אלא להחזיק גם וגם
לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון
בסוף גם לא תצטרך את הראשון
כן?
פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח
המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.
עוד משהו שפיספסתי?
בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר
אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר
אני לא מצליח לזהות חילונים.
ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד
כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן
ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה
ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו
בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,
או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר
ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..
כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".
ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.
רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות
אני נהנה
תמשיכו
אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)
אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.
באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו. סליחה!
וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו
אני מייד מוצאת את עצמי שם....
בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי
אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.
העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..
אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...
כל היתר ממש לא חשוב.
כל טוב.
שאין להם בראש שום דבר אחר חוץ מיישוב הארץ, או שמתערבבים פה עוד דברים אחרים [כסף, נדל"ן, מקום לגור, ועוד ועוד].
כי פעם חשבתי ככה, אבל כשהכרתי עותם קצת יותר מקרוב ראיתי שכנראה יש פה עוד המוווווווווווווווווווווווווון דברים אחרים.
מה אתם אומרים.ות?
מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה
אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה
אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.
אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53
בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).
היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.
ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?
אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?
אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.
כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.
אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.
(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)
והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.
לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.
בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.
ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.
כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.
(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)
נ.ב.
כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות..
כל מי שגר מעבר לקו הירוק?
ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים
כמו יוקר הדיור הארץ.
קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.
2006 החלה העליה המטאורית בנדלן
קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל
2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.
זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה
הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.
הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.
ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)
הגבעונים זה נטו מסירות נפש.
במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.
אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!
אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!
יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.
זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?
אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש?
מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')
למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו
אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה
אלוקים יברך את כל המתנחלים
אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,
כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.
אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",
וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,
מסכים עם @שוקולד לבן.
היי לכם
איך מתקדמים החיים שלכם?
אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?
האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?
מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...
אז אם אתה נהנה באדישות- עוף על זה (אם יהיה לך כוח לעוף) אם אתה לא נופל לדיכאונות- אחלה.
לענ"ד לחיות בגדול זה לשאוף, לחלום, להעז, לבצע, לנצל כל רגע בחיים ולחיות באמת, לא לסחוב את החיים...
לחיות בקטן זה לחיות את הרגע הנוכחי, לשמור על הקיים ולהימנע מסיכונים או מאחריות רחבה, ובאופן כללי להימנע.
