http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=368

ב. נגד

אהבתי לרבי נחמן [ויש לי אהבה מיוחדת אליו] אני לא בעד לצאת מהארץ בכלל, גם לא לאומן, למרות שיש היתרים.

קברות צדיקים.. בארץ לא חסר ב"ה

מה עם דברי הזוהר בעניין? ודברי בעל ספר חסידים? וכל זה אם נצליח ל"התעלם" מדברי הגמרא בכתובות קיא., הרמב"ם, השו"ע והבאים אחריהם.

לא זו הדרך ולא זו העיר.

בא"י אינך מקבל כוחות לעבודת ה'

כפי שאתה מקבל בארצות לא לנו...

אם מישהו מצא דרך לחזק את עצמו - ברוך ה', תשמחי!

מה הבעיה שלך?

מישהו מתחזק ממשהו שאת לא מחזיקה ממנו? (בסוד אני אגלה שגם אני) אז מה?

מה הבעיה הגדולה להתחזק ממשהו שאת חושבת שאין בו תוכן?

;אצלך כתוב

מין:לא צוין

ואין לך שם של ניק ברור, אדרבה, יש ה' בסוף, וזה יותר נשמע נקבה

לעניננו

השיטה של ברסלב אינה שיטה חדשה כלל

זה לא חבורת שוטים שהמציאו לעצמם דרך, אלא שיטה לגיטימית, שבהתחלה יצאו נגדה, אבל למעשה היא התקבלה כשיטה אפשרית בעבודת ה'

ור' נתן מברסלב לא היה שוטה, ולא דרש את המתים, ובכל זאת הוא הלך לאומן

אז נכון, הוא לא היה בא"י, אבל השדה חמד מתיר לצאת מהארץ בשביל ללכת לקברי צדיקים

הוא לא מחו"ל, הוא מרבי נחמן.

יש נשמות שזה מתאים להם יותר.

שמגיעים לשם ובאמת מקבלים המון כוחות להתקדם בעבודת ה'.

את אולי לא כזאת, אבל לא יזיק לנסות להבין שהנשמות שונות זו מזו,

ומה שמרים אותם, לאו דווקא מרים אותך (וההפך) וזה הגיוני.

כמו שבתוך היהדות יש שמתחברים לעבודת ה' בדרך שכלית יותר,

יש שדרך הרגש, קוונינקים, גושניקים, חסידים וכו וכו.. דרכים רבות וטובות לעבוד אותו.

יש כאלה שהחיבור דרך צדיקים הוא מאוד משמעותי עבורם.

לא רק ללמוד מהתורות שלהם, אלא גם להשתטח על קבריהם, להתפלל אצלם וכו.

(אישית גם אני לא מחוברת לדרך הזאת, אבל מבינה אותה)

ואם זה מותר הלכתית לטוס או לא, זה כבר נושא אחר, לא נכנסתי אליו.

לאשתי אסר רב חרדי לצאת מהארץ

זה שו"ע מפורש!

יש מקרים שיש היתר. אתה חושב שרבנים דת"לים יאסרו לעולם?!

יש לי קרובי משפחה דת"לים שיצאו לטיול אחרי הצבא לקניה, ואני זוכר שהתפלאתי - מה עם מצות ישוב א"י, ומי התיר להם?

להתיר ללכת לטיול לא שמעתי ולא ראיתי מי שיתיר, אלא אם כן יש צורך מיוחד, ואז נדון לפי הענין

יתירו ללכת לצורך איסוף כסף\לצורך עבודה\לצורך שידוך, ונראה לי שמתירים גם לצורך תפילה בקברי צדיקים

אני מצאתי היתר במשנה ברורה (בהלכות חוה"מ ששם מדובר על האיסור הזה) לצאת לחו"ל בשביל לפגוש חבר, שגם זה נחשב מצוה!

אבל מישהו אמר לי שהמשנה ברורה הזה לא מוסכם, והספרדים לא יפסקו כך. 

לא למדתי בעיון.

שנפסק במשנה ברורה שם

ועיין כאן מאמר בנושא

אם לא אז לסיני וללבנון כן מותר?

בכל אופן דעתי היא שבראש השנה צריך להיות אצל רבו.

אם זה בארץ אם זה בחו"ל.

אם כבר הבעיה היא שזה שיש רב מובהק למישהו והוא עדיין נוסע לחו"ל לרב לא שלו

א"י היא לא בגבולות מדינת ישראל, היא יותר נוטה צפונה

עד כמה זכיור לי יש מצוה יותר במה שכיבשו עולי בבל

אבל זה ברור שגבולות מדינת ישראל לא מעלים ולא מורידים, והגבול של א"H הוא יותר צפוני מזה, (אע"פ שמצד שני לגבי עולי בבל - אפי' עכו היא חצי חצי)

לצערי אין לי ידע ברור בנושא. זה נושא מעורפל עם מיליון שיטות, וקשה לומר דברים מוחלטים כי הרי אי אפשר היה לכתוב במהלך הדורות כמעט כלום. ולא עוזר לכתוב שמות של מקומות, כי זה גופא הנושא- על איזה מקום מדובר

את מתכוונת שהיא לא בגבולות הארץ שניתנה לעולי מצרים

ועל סוריא עצמה יש נידון גדול אם מותר ללכת לשם כי כיבוש יחיד הוא כיבוש רק מדרבנן, ואת סוריא כבשו בכיבוש יחיד

כאן במדינה זה גם כן לא כיבוש רבים, הרי אין כאן את רוב ישראל אבל למעשה לא נוהגים כך, ומביאים פירות וירקות מהערבה בלי לעשר אותם

כך שכנראה אנחנו סוברים שאין כח למדינת ישראל לקדש שטח שיחשב ארץ ישראל

וכבר לפני שנים תמהתי למה באמת לא יהיה חייב במעשר מדרבנן כמו כיבוש יחיד

וענה לי רב בישיבה שאין אפשרות לעשות כיבוש יחיד כשאין רוב ישראל בא"י, שהרי כל המצוות התלויות בארץ לא נוהגות בכלל בזה"ז מדאו' כיון שאין רוב ישראל על אדמתם, אז לא תיקנו רבנן שיוכלו להוסיף קדושה בזמן שהקדושה לא קיימת מדאורייתא

(זה ממש לא מבוסס, וזה סברא בעלמא, אבל אולי!)

אולי יש כאן צירוף שאין שלטון מלא של המדינה, והם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים

ואולי מצרפים שיש כאן הרבה מאד גויים, והשילטון הוא של כולם יחד, ואולי לא הולכים אחרי הרוב

ואולי החילונים לא מצטרפים לרוב, כי גם אם הם תינוקות שנשבו הם לא ישראל מתוקן

ואולי ואולי

אני יכול להעלות הרבה ספקולציות, למעשה המנהג פשוט שאין כיבוש המדינה הציונית נחשב כיבוש להחשיבו כארץ ישראל, וכולנו אוכלים אוכל משם בלי לעשר

אתה טוען שעצם זה שמדינת ישראל כבשה את זה נותן לזה קדושת א"י

ואני מנסה להוכיח ממעשרות שאפילו כיבוש יחיד זה לא נחשב

ולגבי סוריא זכור לי אחרת, אני בל"נ אנסה לבדוק

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90

כאן לפחות חושבים כמוני

http://www.tevuot.org/aretz/1a.html#3

שכתוב שבימי דוד ושלמה (שכבשו את סוריא) הגיעה המלכות עד נהר פרת, ולא הזכיר יותר מזה

של המדינה. (כמדומני שהוא נוקט שיש לו תוקף הלכתי, אבל צריך לבדוק).

וכמדומני ששמעתי משהו בשם הרב יעקב אריאל, [אולי שהכיבוש לא מחיל קדושה, מאיזו סיבה שקשורה בכוונה] אבל צריך לבדוק בספריו.

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t668098#7410851

שיש דעה כזאת, וכוונתי לציץ אליעזר

ע"ש בתשובה של הרב ליאור שמביא גם את הרב אריאל

הוא הזכיר את הרב ישראל אריאל, אני דיברתי על אחיו, הרב יעקב אריאל.

[העפתי בינתיים מבט בשו"ת של הרב יעקב אריאל, (באהלה של תורה, ח"ג, איני זוכר איזה סימן), הוא העלה שם קצת סברות לגבי השאלה האם הכיבוש יקדש, נדמה שלא הייתה לו מסקנה ברורה).

הגבולות שקבעו לעניין היו של עולי בבל, ובכל זאת לא ראיתי אף אחד שאוסר לעבור את עכו ואשקלון וגם לא אף אחד שאומר שהמקומות האלו קדושים לעיין תו"מ.

מה אפשר להסיק מזה? שלמדינת ישראל יש יכולת להרחיב את א"י לעניין ישוב אבל לא לעניין מצוות התלויות בארץ.

ודיברו אצלינו בישיבה בשם ר"ח קנייבסקי שאסור ללכת לחרמון בגלל זה

החידוש שלך שלגבי זה כן ולגבי זה לא צריך מקור\סברא כלשהי

כי על פניו לא רואה הגיון בחילוק הזה

והנה תשובה של הרב ליאור בנושא

ונראה מדבריו שבאמת יש דעה שמדינת ישראל נותנת קדושת א"י - גם לגבי מעשרות

והוא אומר שדברו לא נתקבלו

זאת גישה שולית.

סברות אפשר להביא הרבה, המציאות היא שככה נוהגים.

אני מכיר הרבה אנשים שלא יסעו לאילת בגלל זה

(בחרמון זה יותר מחודש, כי זה סוריא, וזה לא ממש חו"ל)

(ואגב, תיקון טעות שלי. מעשרות חייבים גם במצרים מדרבנן, אז ק"ו באילת, הנפ"מ היא לגבי שמיטה)

זה בדיוק מה שאמרתי, שזה גישה רווחת, וכך אני רואה סביבי

(ולמה הדגשת את האורטודוקסים? הרפורמים חושבים שיש בעיה ללכת לאילת?)

אין שום איסור הלכתי לאכול אבטיח

לעזוב את הארץ למי שנמצא בה למעלה מ30 יום - זה ענין הלכתי מובהק.

כמובן שאפש להגמיש את ההלכה לצרכים בקלות (לטייל כל הדרך אל הדיט וכו') כמו עוד נושאים הלכתיים שונים

אבל עדיין זה ענין הלכתי

בסיס להנהגה כזו יש

אם תזלזל יזלזלו בשלך

שצריך לצאת בשביל סיבה זו או אחרת שמחויבת על פ תורה (כיבוד אב ואם למשל)

הוא מעלה סברא להתיר במקרה של אבותיו ורבותיו, וכותב שמכל מקום אין הדבר ברור כלל.

(לעניין של חיזוק גדול הוא לא התייחס, (אפשר אולי לדון בזה לפי הסברות שלו).

(עיי"ש משפט כהן קמ"ז).

[אני לא בא בטענות על מי שסומך על פוסקים אחרים, ויוצא לחו"ל לקבר של רב שיש לו קשר מיוחד אליו].

http://asif.co.il/?wpfb_dl=2440

גם מידי פעם אוכלים לא כשר- נו אז מה..

גם מידי פעם לא מקפידים לברך- נו אז מה..

לפני שתאמרו שזה איסור תורה וזה דרבנן וכו' וכו'... דעו שלא זו כוונתי. ניסיתי להבהיר רעיון כללי

חו"ל..

ועוד יותר העניין של לעשות מזה טרנד, שכל שנה בראש השנה, נוסעים..

ועוד להגיד ששם מקבלים כוחות יותר גדולים לעבודת ה' מאשר בא"י זו בעיה

ועוד להגיד שהולכים לשם בשביל להשטח על קברות צדיקים-  

ההנחה שלי היא שיש בזה בעיה. והנה אתה אפילו מחדד אותה ביתר שאת- שם מרגישים קדושה,

ובארץ- גלות...

וא"י עדיפה מכל בחינה שהיא... לא קשור מצבה כעת גלות או לא גלות.

אני מאמינה לכם, אתם דוברי אמת.

אתם באמת מרגישים שחו"ל זה יותר קדוש מהארץ

שחו"ל זה יותר גאולה מהארץ

ממש למה לא אוגנדה 

מה יהיה על אומן? 

איך קונים כרטיסים?

בערך 1000 ק"מ משפ

אבל גם השנה המניעות גברו עלי

שבארץ ישראל העוד יותר קדושה.

וב"ה לא יצאתי מהארץ מעולם.

ואני גם לא ממש בקטע של קברי צדיקים- עליה רוחנית באה מבפנים. מעבודה קשה ותפילות. 

ובעלי עוד פחות- כל ימי חייו הוא לא השתטח על קברי צדיקים (או על קברים בכלל..) (כהן..)

אם אני אצא מהארץ- זה יהיה בעז"ה רק לשליחות, לעזור להעלות לפה יהודים ולקרב אותם ליהדות. 

לא מזלזלת ח"ו!! אבל קצת חסר ציבור 

למרות ששנה שעברה ביום כיפור חצי תפילה בכיתי רק מלראות אישה מבוגרת ניצולת שואה שמהבוקר ישבה במקום כשהסידור שלה היה פתוח על "יזכור"... לא עמדתי בזה, זה היה קורע לב.

אנחנו בר"ה אצל סבא וסבתא

ברוך השם שיש סבא וסבתא , חיים, בריאים, שמחים, ובארץ ישראל, ודתיים- שאפשר ללכת אליהם בחג, ושהם עוזרים עם הילד ואוהבים לראות אותו

ברוך השם 

(גם אם הם מתפללים בבית כנסת שיש בו כמעט רק זקנות שבאות ליזכור, וזקנים שלא בקטע שלהם לשיר רק למלמל כמו שאשכנזים יודעים למלמל תפילות...

עדיין הזכות של סבא וסבתא עם נכד- זה זכות גדולה, ברוך השם שזיכנו) 

זו עוד התמכרות כמו סמים ואלכוהול שמי שעושה את זה בטוח שזה טוב לו לנפש.

ההבדל בין הנצרות ליהדות

אבל זה נושא לשרשור חדש

החסידות ופנימות התורה הבהירו את הקשר שבין אדם לקונו שצריך להיות ע"י צדיק - משה שבדור  - צדק שבטל לקונו ולכן יכול לחבר את מקושריו אילו כצינור ולא כאמצעי - ממוצע המפסיק, בן אדם שהוא מציאות לעצמו שעומד בין ה' לאדם כביכול (שע"ז מתבססת הנצרות)

"אנכי עומד בינכם ובין ה'"

וממשה רבינו והלאה יש את המשה של הדור שהוא מחבר בין עם ישראל לבים ה'

שלא יהיה קטרוג על עם ישראל שהם לא מקשיבים לדברי משה והסלע כן

התורה היא הרבה יותר מתלת ממדית ויש הבר לכל דבר - גם אם ההסבר שתוק כך עלה במחשבה

אפשר לבנות עוד קומות מעבר לזה.

שמגיעים לנקודה הזו כולם יודעים פתאום מהי נצרות...

מענין מאיפה יודעים את זה

וזה החידוש של תורת החסידות - פנימיות התורה, להסביר את הנקודה הזו.

אם משה אמר 'ונתתי גשמיכם בעיתם' זה בגלל ביטולו לה', ולביטול כזה כל אחד צריך לשאוף.

ברגע שהצדיק הוא עבד ה' לא יכולה לבוא  כזו מחשבה בכלל

הבעיה מתחילה כשמתחילים להוסיף עוד מצוות כמו שיש"ו עשה בנצרות וכמו שעשו בחסידות.

הנצרות כפי שהיא היום עוצבה בידי יוחנן פאולוס שביטל את ברית המילה.

זה חבל דק, לא סתם יש מצווה בתורה הנקראת "בל תוסיף".

[אותו מאמר שהבאתי אליו קודם קישור, "איסור יציאה מהארץ", ר' שלמה הירש]

"ולפי זה ישנם שלשה דעות בגדר מצות ישוב ארץ ישראל: 

לדעת השלטי גיבורים ומהרי"ט ושדה הארץ המצוה היא לקבוע דירתו בארץ ואז גם כשיוצא 
ממנה מקיים המצוה. 
לדעת המנחת אברהם המצוה היא להימצא בתדירות בארץ, אבל אם יש לו צורך לצאת פטור כיון 
שאין דרך דירה בכך, ויש תנאי במצוה שרק אם יכול לדור כדרך דירה מחוייב בזה. 
לדעת המשפט כהן והתפארת ישראל יש חיוב להימצא בתדירות בארץ ובכל אופן שיוצא מבטל 
המצוה. "

אבל גם אם זה לא ביטול של מצוות ישוב הארץ, זה לא אומר שאין כאן איסור אחר, עיין כל זה במאמר הנ"ל.

אבל עצם הרעיון של ראש השנה. היום הכי גדול בשנה לא בארץ ישראל הוא אבסורד. זה מן עיוות שאולי אין בו בעיה הלכתית אבל מי שמצדד בו הוא סוג של דביל

אותה בעיה כל שנה

אבא ר"מ בהסדר,

ואני לא רוצה להיות שם ולאכול עם כל הבחורים

אז אין לי איפה להיות.

ואומן? לא. 

לא יוצאת מהארץ, משום סיבה. בעז"ה שלא תהיה סיבה.

קברות צדיקים- ב"ה יש מספיק בארץ הקודש.

אז הולכים ליוסף ולרבי שמעון, זה הכי קרוב לאומן- מבחינתי.

אבל לא בר"ה.

שאלול ר"ת אני לאומן ואשתי לחמותי

אז אמרתי לו שקשה לסמוך על ראשי תיבות

כי אפשר לעשות איתם מה שרוצים

אלול זה גם ר"ת אני לבית ואשתי לעזאזל

ואפשר גם להיפך אני לעזאזל ואשתי לבית

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..