http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=368

ב. נגד

אהבתי לרבי נחמן [ויש לי אהבה מיוחדת אליו] אני לא בעד לצאת מהארץ בכלל, גם לא לאומן, למרות שיש היתרים.

קברות צדיקים.. בארץ לא חסר ב"ה

מה עם דברי הזוהר בעניין? ודברי בעל ספר חסידים? וכל זה אם נצליח ל"התעלם" מדברי הגמרא בכתובות קיא., הרמב"ם, השו"ע והבאים אחריהם.

לא זו הדרך ולא זו העיר.

בא"י אינך מקבל כוחות לעבודת ה'

כפי שאתה מקבל בארצות לא לנו...

אם מישהו מצא דרך לחזק את עצמו - ברוך ה', תשמחי!

מה הבעיה שלך?

מישהו מתחזק ממשהו שאת לא מחזיקה ממנו? (בסוד אני אגלה שגם אני) אז מה?

מה הבעיה הגדולה להתחזק ממשהו שאת חושבת שאין בו תוכן?

;אצלך כתוב

מין:לא צוין

ואין לך שם של ניק ברור, אדרבה, יש ה' בסוף, וזה יותר נשמע נקבה

לעניננו

השיטה של ברסלב אינה שיטה חדשה כלל

זה לא חבורת שוטים שהמציאו לעצמם דרך, אלא שיטה לגיטימית, שבהתחלה יצאו נגדה, אבל למעשה היא התקבלה כשיטה אפשרית בעבודת ה'

ור' נתן מברסלב לא היה שוטה, ולא דרש את המתים, ובכל זאת הוא הלך לאומן

אז נכון, הוא לא היה בא"י, אבל השדה חמד מתיר לצאת מהארץ בשביל ללכת לקברי צדיקים

הוא לא מחו"ל, הוא מרבי נחמן.

יש נשמות שזה מתאים להם יותר.

שמגיעים לשם ובאמת מקבלים המון כוחות להתקדם בעבודת ה'.

את אולי לא כזאת, אבל לא יזיק לנסות להבין שהנשמות שונות זו מזו,

ומה שמרים אותם, לאו דווקא מרים אותך (וההפך) וזה הגיוני.

כמו שבתוך היהדות יש שמתחברים לעבודת ה' בדרך שכלית יותר,

יש שדרך הרגש, קוונינקים, גושניקים, חסידים וכו וכו.. דרכים רבות וטובות לעבוד אותו.

יש כאלה שהחיבור דרך צדיקים הוא מאוד משמעותי עבורם.

לא רק ללמוד מהתורות שלהם, אלא גם להשתטח על קבריהם, להתפלל אצלם וכו.

(אישית גם אני לא מחוברת לדרך הזאת, אבל מבינה אותה)

ואם זה מותר הלכתית לטוס או לא, זה כבר נושא אחר, לא נכנסתי אליו.

לאשתי אסר רב חרדי לצאת מהארץ

זה שו"ע מפורש!

יש מקרים שיש היתר. אתה חושב שרבנים דת"לים יאסרו לעולם?!

יש לי קרובי משפחה דת"לים שיצאו לטיול אחרי הצבא לקניה, ואני זוכר שהתפלאתי - מה עם מצות ישוב א"י, ומי התיר להם?

להתיר ללכת לטיול לא שמעתי ולא ראיתי מי שיתיר, אלא אם כן יש צורך מיוחד, ואז נדון לפי הענין

יתירו ללכת לצורך איסוף כסף\לצורך עבודה\לצורך שידוך, ונראה לי שמתירים גם לצורך תפילה בקברי צדיקים

אני מצאתי היתר במשנה ברורה (בהלכות חוה"מ ששם מדובר על האיסור הזה) לצאת לחו"ל בשביל לפגוש חבר, שגם זה נחשב מצוה!

אבל מישהו אמר לי שהמשנה ברורה הזה לא מוסכם, והספרדים לא יפסקו כך. 

לא למדתי בעיון.

שנפסק במשנה ברורה שם

ועיין כאן מאמר בנושא

אם לא אז לסיני וללבנון כן מותר?

בכל אופן דעתי היא שבראש השנה צריך להיות אצל רבו.

אם זה בארץ אם זה בחו"ל.

אם כבר הבעיה היא שזה שיש רב מובהק למישהו והוא עדיין נוסע לחו"ל לרב לא שלו

א"י היא לא בגבולות מדינת ישראל, היא יותר נוטה צפונה

עד כמה זכיור לי יש מצוה יותר במה שכיבשו עולי בבל

אבל זה ברור שגבולות מדינת ישראל לא מעלים ולא מורידים, והגבול של א"H הוא יותר צפוני מזה, (אע"פ שמצד שני לגבי עולי בבל - אפי' עכו היא חצי חצי)

לצערי אין לי ידע ברור בנושא. זה נושא מעורפל עם מיליון שיטות, וקשה לומר דברים מוחלטים כי הרי אי אפשר היה לכתוב במהלך הדורות כמעט כלום. ולא עוזר לכתוב שמות של מקומות, כי זה גופא הנושא- על איזה מקום מדובר

את מתכוונת שהיא לא בגבולות הארץ שניתנה לעולי מצרים

ועל סוריא עצמה יש נידון גדול אם מותר ללכת לשם כי כיבוש יחיד הוא כיבוש רק מדרבנן, ואת סוריא כבשו בכיבוש יחיד

כאן במדינה זה גם כן לא כיבוש רבים, הרי אין כאן את רוב ישראל אבל למעשה לא נוהגים כך, ומביאים פירות וירקות מהערבה בלי לעשר אותם

כך שכנראה אנחנו סוברים שאין כח למדינת ישראל לקדש שטח שיחשב ארץ ישראל

וכבר לפני שנים תמהתי למה באמת לא יהיה חייב במעשר מדרבנן כמו כיבוש יחיד

וענה לי רב בישיבה שאין אפשרות לעשות כיבוש יחיד כשאין רוב ישראל בא"י, שהרי כל המצוות התלויות בארץ לא נוהגות בכלל בזה"ז מדאו' כיון שאין רוב ישראל על אדמתם, אז לא תיקנו רבנן שיוכלו להוסיף קדושה בזמן שהקדושה לא קיימת מדאורייתא

(זה ממש לא מבוסס, וזה סברא בעלמא, אבל אולי!)

אולי יש כאן צירוף שאין שלטון מלא של המדינה, והם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים

ואולי מצרפים שיש כאן הרבה מאד גויים, והשילטון הוא של כולם יחד, ואולי לא הולכים אחרי הרוב

ואולי החילונים לא מצטרפים לרוב, כי גם אם הם תינוקות שנשבו הם לא ישראל מתוקן

ואולי ואולי

אני יכול להעלות הרבה ספקולציות, למעשה המנהג פשוט שאין כיבוש המדינה הציונית נחשב כיבוש להחשיבו כארץ ישראל, וכולנו אוכלים אוכל משם בלי לעשר

אתה טוען שעצם זה שמדינת ישראל כבשה את זה נותן לזה קדושת א"י

ואני מנסה להוכיח ממעשרות שאפילו כיבוש יחיד זה לא נחשב

ולגבי סוריא זכור לי אחרת, אני בל"נ אנסה לבדוק

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90

כאן לפחות חושבים כמוני

http://www.tevuot.org/aretz/1a.html#3

שכתוב שבימי דוד ושלמה (שכבשו את סוריא) הגיעה המלכות עד נהר פרת, ולא הזכיר יותר מזה

של המדינה. (כמדומני שהוא נוקט שיש לו תוקף הלכתי, אבל צריך לבדוק).

וכמדומני ששמעתי משהו בשם הרב יעקב אריאל, [אולי שהכיבוש לא מחיל קדושה, מאיזו סיבה שקשורה בכוונה] אבל צריך לבדוק בספריו.

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t668098#7410851

שיש דעה כזאת, וכוונתי לציץ אליעזר

ע"ש בתשובה של הרב ליאור שמביא גם את הרב אריאל

הוא הזכיר את הרב ישראל אריאל, אני דיברתי על אחיו, הרב יעקב אריאל.

[העפתי בינתיים מבט בשו"ת של הרב יעקב אריאל, (באהלה של תורה, ח"ג, איני זוכר איזה סימן), הוא העלה שם קצת סברות לגבי השאלה האם הכיבוש יקדש, נדמה שלא הייתה לו מסקנה ברורה).

הגבולות שקבעו לעניין היו של עולי בבל, ובכל זאת לא ראיתי אף אחד שאוסר לעבור את עכו ואשקלון וגם לא אף אחד שאומר שהמקומות האלו קדושים לעיין תו"מ.

מה אפשר להסיק מזה? שלמדינת ישראל יש יכולת להרחיב את א"י לעניין ישוב אבל לא לעניין מצוות התלויות בארץ.

ודיברו אצלינו בישיבה בשם ר"ח קנייבסקי שאסור ללכת לחרמון בגלל זה

החידוש שלך שלגבי זה כן ולגבי זה לא צריך מקור\סברא כלשהי

כי על פניו לא רואה הגיון בחילוק הזה

והנה תשובה של הרב ליאור בנושא

ונראה מדבריו שבאמת יש דעה שמדינת ישראל נותנת קדושת א"י - גם לגבי מעשרות

והוא אומר שדברו לא נתקבלו

זאת גישה שולית.

סברות אפשר להביא הרבה, המציאות היא שככה נוהגים.

אני מכיר הרבה אנשים שלא יסעו לאילת בגלל זה

(בחרמון זה יותר מחודש, כי זה סוריא, וזה לא ממש חו"ל)

(ואגב, תיקון טעות שלי. מעשרות חייבים גם במצרים מדרבנן, אז ק"ו באילת, הנפ"מ היא לגבי שמיטה)

זה בדיוק מה שאמרתי, שזה גישה רווחת, וכך אני רואה סביבי

(ולמה הדגשת את האורטודוקסים? הרפורמים חושבים שיש בעיה ללכת לאילת?)

אין שום איסור הלכתי לאכול אבטיח

לעזוב את הארץ למי שנמצא בה למעלה מ30 יום - זה ענין הלכתי מובהק.

כמובן שאפש להגמיש את ההלכה לצרכים בקלות (לטייל כל הדרך אל הדיט וכו') כמו עוד נושאים הלכתיים שונים

אבל עדיין זה ענין הלכתי

בסיס להנהגה כזו יש

אם תזלזל יזלזלו בשלך

שצריך לצאת בשביל סיבה זו או אחרת שמחויבת על פ תורה (כיבוד אב ואם למשל)

הוא מעלה סברא להתיר במקרה של אבותיו ורבותיו, וכותב שמכל מקום אין הדבר ברור כלל.

(לעניין של חיזוק גדול הוא לא התייחס, (אפשר אולי לדון בזה לפי הסברות שלו).

(עיי"ש משפט כהן קמ"ז).

[אני לא בא בטענות על מי שסומך על פוסקים אחרים, ויוצא לחו"ל לקבר של רב שיש לו קשר מיוחד אליו].

http://asif.co.il/?wpfb_dl=2440

גם מידי פעם אוכלים לא כשר- נו אז מה..

גם מידי פעם לא מקפידים לברך- נו אז מה..

לפני שתאמרו שזה איסור תורה וזה דרבנן וכו' וכו'... דעו שלא זו כוונתי. ניסיתי להבהיר רעיון כללי

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ההנחה שלי היא שיש בזה בעיה. והנה אתה אפילו מחדד אותה ביתר שאת- שם מרגישים קדושה,

ובארץ- גלות...

וא"י עדיפה מכל בחינה שהיא... לא קשור מצבה כעת גלות או לא גלות.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

איך קונים כרטיסים?

בערך 1000 ק"מ משפ

אבל גם השנה המניעות גברו עלי

שבארץ ישראל העוד יותר קדושה.

וב"ה לא יצאתי מהארץ מעולם.

ואני גם לא ממש בקטע של קברי צדיקים- עליה רוחנית באה מבפנים. מעבודה קשה ותפילות. 

ובעלי עוד פחות- כל ימי חייו הוא לא השתטח על קברי צדיקים (או על קברים בכלל..) (כהן..)

אם אני אצא מהארץ- זה יהיה בעז"ה רק לשליחות, לעזור להעלות לפה יהודים ולקרב אותם ליהדות. 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אנחנו בר"ה אצל סבא וסבתא

ברוך השם שיש סבא וסבתא , חיים, בריאים, שמחים, ובארץ ישראל, ודתיים- שאפשר ללכת אליהם בחג, ושהם עוזרים עם הילד ואוהבים לראות אותו

ברוך השם 

(גם אם הם מתפללים בבית כנסת שיש בו כמעט רק זקנות שבאות ליזכור, וזקנים שלא בקטע שלהם לשיר רק למלמל כמו שאשכנזים יודעים למלמל תפילות...

עדיין הזכות של סבא וסבתא עם נכד- זה זכות גדולה, ברוך השם שזיכנו) 

זו עוד התמכרות כמו סמים ואלכוהול שמי שעושה את זה בטוח שזה טוב לו לנפש.

ההבדל בין הנצרות ליהדות

אבל זה נושא לשרשור חדש

החסידות ופנימות התורה הבהירו את הקשר שבין אדם לקונו שצריך להיות ע"י צדיק - משה שבדור  - צדק שבטל לקונו ולכן יכול לחבר את מקושריו אילו כצינור ולא כאמצעי - ממוצע המפסיק, בן אדם שהוא מציאות לעצמו שעומד בין ה' לאדם כביכול (שע"ז מתבססת הנצרות)

"אנכי עומד בינכם ובין ה'"

וממשה רבינו והלאה יש את המשה של הדור שהוא מחבר בין עם ישראל לבים ה'

שלא יהיה קטרוג על עם ישראל שהם לא מקשיבים לדברי משה והסלע כן

התורה היא הרבה יותר מתלת ממדית ויש הבר לכל דבר - גם אם ההסבר שתוק כך עלה במחשבה

אפשר לבנות עוד קומות מעבר לזה.

שמגיעים לנקודה הזו כולם יודעים פתאום מהי נצרות...

מענין מאיפה יודעים את זה

וזה החידוש של תורת החסידות - פנימיות התורה, להסביר את הנקודה הזו.

אם משה אמר 'ונתתי גשמיכם בעיתם' זה בגלל ביטולו לה', ולביטול כזה כל אחד צריך לשאוף.

ברגע שהצדיק הוא עבד ה' לא יכולה לבוא  כזו מחשבה בכלל

הבעיה מתחילה כשמתחילים להוסיף עוד מצוות כמו שיש"ו עשה בנצרות וכמו שעשו בחסידות.

הנצרות כפי שהיא היום עוצבה בידי יוחנן פאולוס שביטל את ברית המילה.

זה חבל דק, לא סתם יש מצווה בתורה הנקראת "בל תוסיף".

[אותו מאמר שהבאתי אליו קודם קישור, "איסור יציאה מהארץ", ר' שלמה הירש]

"ולפי זה ישנם שלשה דעות בגדר מצות ישוב ארץ ישראל: 

לדעת השלטי גיבורים ומהרי"ט ושדה הארץ המצוה היא לקבוע דירתו בארץ ואז גם כשיוצא 
ממנה מקיים המצוה. 
לדעת המנחת אברהם המצוה היא להימצא בתדירות בארץ, אבל אם יש לו צורך לצאת פטור כיון 
שאין דרך דירה בכך, ויש תנאי במצוה שרק אם יכול לדור כדרך דירה מחוייב בזה. 
לדעת המשפט כהן והתפארת ישראל יש חיוב להימצא בתדירות בארץ ובכל אופן שיוצא מבטל 
המצוה. "

אבל גם אם זה לא ביטול של מצוות ישוב הארץ, זה לא אומר שאין כאן איסור אחר, עיין כל זה במאמר הנ"ל.

אבל עצם הרעיון של ראש השנה. היום הכי גדול בשנה לא בארץ ישראל הוא אבסורד. זה מן עיוות שאולי אין בו בעיה הלכתית אבל מי שמצדד בו הוא סוג של דביל

אותה בעיה כל שנה

אבא ר"מ בהסדר,

ואני לא רוצה להיות שם ולאכול עם כל הבחורים

אז אין לי איפה להיות.

ואומן? לא. 

לא יוצאת מהארץ, משום סיבה. בעז"ה שלא תהיה סיבה.

קברות צדיקים- ב"ה יש מספיק בארץ הקודש.

אז הולכים ליוסף ולרבי שמעון, זה הכי קרוב לאומן- מבחינתי.

אבל לא בר"ה.

שאלול ר"ת אני לאומן ואשתי לחמותי

אז אמרתי לו שקשה לסמוך על ראשי תיבות

כי אפשר לעשות איתם מה שרוצים

אלול זה גם ר"ת אני לבית ואשתי לעזאזל

ואפשר גם להיפך אני לעזאזל ואשתי לבית

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל