http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=368

ב. נגד

אהבתי לרבי נחמן [ויש לי אהבה מיוחדת אליו] אני לא בעד לצאת מהארץ בכלל, גם לא לאומן, למרות שיש היתרים.

קברות צדיקים.. בארץ לא חסר ב"ה

מה עם דברי הזוהר בעניין? ודברי בעל ספר חסידים? וכל זה אם נצליח ל"התעלם" מדברי הגמרא בכתובות קיא., הרמב"ם, השו"ע והבאים אחריהם.

לא זו הדרך ולא זו העיר.

בא"י אינך מקבל כוחות לעבודת ה'

כפי שאתה מקבל בארצות לא לנו...

אם מישהו מצא דרך לחזק את עצמו - ברוך ה', תשמחי!

מה הבעיה שלך?

מישהו מתחזק ממשהו שאת לא מחזיקה ממנו? (בסוד אני אגלה שגם אני) אז מה?

מה הבעיה הגדולה להתחזק ממשהו שאת חושבת שאין בו תוכן?

;אצלך כתוב

מין:לא צוין

ואין לך שם של ניק ברור, אדרבה, יש ה' בסוף, וזה יותר נשמע נקבה

לעניננו

השיטה של ברסלב אינה שיטה חדשה כלל

זה לא חבורת שוטים שהמציאו לעצמם דרך, אלא שיטה לגיטימית, שבהתחלה יצאו נגדה, אבל למעשה היא התקבלה כשיטה אפשרית בעבודת ה'

ור' נתן מברסלב לא היה שוטה, ולא דרש את המתים, ובכל זאת הוא הלך לאומן

אז נכון, הוא לא היה בא"י, אבל השדה חמד מתיר לצאת מהארץ בשביל ללכת לקברי צדיקים

הוא לא מחו"ל, הוא מרבי נחמן.

יש נשמות שזה מתאים להם יותר.

שמגיעים לשם ובאמת מקבלים המון כוחות להתקדם בעבודת ה'.

את אולי לא כזאת, אבל לא יזיק לנסות להבין שהנשמות שונות זו מזו,

ומה שמרים אותם, לאו דווקא מרים אותך (וההפך) וזה הגיוני.

כמו שבתוך היהדות יש שמתחברים לעבודת ה' בדרך שכלית יותר,

יש שדרך הרגש, קוונינקים, גושניקים, חסידים וכו וכו.. דרכים רבות וטובות לעבוד אותו.

יש כאלה שהחיבור דרך צדיקים הוא מאוד משמעותי עבורם.

לא רק ללמוד מהתורות שלהם, אלא גם להשתטח על קבריהם, להתפלל אצלם וכו.

(אישית גם אני לא מחוברת לדרך הזאת, אבל מבינה אותה)

ואם זה מותר הלכתית לטוס או לא, זה כבר נושא אחר, לא נכנסתי אליו.

לאשתי אסר רב חרדי לצאת מהארץ

זה שו"ע מפורש!

יש מקרים שיש היתר. אתה חושב שרבנים דת"לים יאסרו לעולם?!

יש לי קרובי משפחה דת"לים שיצאו לטיול אחרי הצבא לקניה, ואני זוכר שהתפלאתי - מה עם מצות ישוב א"י, ומי התיר להם?

להתיר ללכת לטיול לא שמעתי ולא ראיתי מי שיתיר, אלא אם כן יש צורך מיוחד, ואז נדון לפי הענין

יתירו ללכת לצורך איסוף כסף\לצורך עבודה\לצורך שידוך, ונראה לי שמתירים גם לצורך תפילה בקברי צדיקים

אני מצאתי היתר במשנה ברורה (בהלכות חוה"מ ששם מדובר על האיסור הזה) לצאת לחו"ל בשביל לפגוש חבר, שגם זה נחשב מצוה!

אבל מישהו אמר לי שהמשנה ברורה הזה לא מוסכם, והספרדים לא יפסקו כך. 

לא למדתי בעיון.

שנפסק במשנה ברורה שם

ועיין כאן מאמר בנושא

אם לא אז לסיני וללבנון כן מותר?

בכל אופן דעתי היא שבראש השנה צריך להיות אצל רבו.

אם זה בארץ אם זה בחו"ל.

אם כבר הבעיה היא שזה שיש רב מובהק למישהו והוא עדיין נוסע לחו"ל לרב לא שלו

א"י היא לא בגבולות מדינת ישראל, היא יותר נוטה צפונה

עד כמה זכיור לי יש מצוה יותר במה שכיבשו עולי בבל

אבל זה ברור שגבולות מדינת ישראל לא מעלים ולא מורידים, והגבול של א"H הוא יותר צפוני מזה, (אע"פ שמצד שני לגבי עולי בבל - אפי' עכו היא חצי חצי)

לצערי אין לי ידע ברור בנושא. זה נושא מעורפל עם מיליון שיטות, וקשה לומר דברים מוחלטים כי הרי אי אפשר היה לכתוב במהלך הדורות כמעט כלום. ולא עוזר לכתוב שמות של מקומות, כי זה גופא הנושא- על איזה מקום מדובר

את מתכוונת שהיא לא בגבולות הארץ שניתנה לעולי מצרים

ועל סוריא עצמה יש נידון גדול אם מותר ללכת לשם כי כיבוש יחיד הוא כיבוש רק מדרבנן, ואת סוריא כבשו בכיבוש יחיד

כאן במדינה זה גם כן לא כיבוש רבים, הרי אין כאן את רוב ישראל אבל למעשה לא נוהגים כך, ומביאים פירות וירקות מהערבה בלי לעשר אותם

כך שכנראה אנחנו סוברים שאין כח למדינת ישראל לקדש שטח שיחשב ארץ ישראל

וכבר לפני שנים תמהתי למה באמת לא יהיה חייב במעשר מדרבנן כמו כיבוש יחיד

וענה לי רב בישיבה שאין אפשרות לעשות כיבוש יחיד כשאין רוב ישראל בא"י, שהרי כל המצוות התלויות בארץ לא נוהגות בכלל בזה"ז מדאו' כיון שאין רוב ישראל על אדמתם, אז לא תיקנו רבנן שיוכלו להוסיף קדושה בזמן שהקדושה לא קיימת מדאורייתא

(זה ממש לא מבוסס, וזה סברא בעלמא, אבל אולי!)

אולי יש כאן צירוף שאין שלטון מלא של המדינה, והם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים

ואולי מצרפים שיש כאן הרבה מאד גויים, והשילטון הוא של כולם יחד, ואולי לא הולכים אחרי הרוב

ואולי החילונים לא מצטרפים לרוב, כי גם אם הם תינוקות שנשבו הם לא ישראל מתוקן

ואולי ואולי

אני יכול להעלות הרבה ספקולציות, למעשה המנהג פשוט שאין כיבוש המדינה הציונית נחשב כיבוש להחשיבו כארץ ישראל, וכולנו אוכלים אוכל משם בלי לעשר

אתה טוען שעצם זה שמדינת ישראל כבשה את זה נותן לזה קדושת א"י

ואני מנסה להוכיח ממעשרות שאפילו כיבוש יחיד זה לא נחשב

ולגבי סוריא זכור לי אחרת, אני בל"נ אנסה לבדוק

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90

כאן לפחות חושבים כמוני

http://www.tevuot.org/aretz/1a.html#3

שכתוב שבימי דוד ושלמה (שכבשו את סוריא) הגיעה המלכות עד נהר פרת, ולא הזכיר יותר מזה

של המדינה. (כמדומני שהוא נוקט שיש לו תוקף הלכתי, אבל צריך לבדוק).

וכמדומני ששמעתי משהו בשם הרב יעקב אריאל, [אולי שהכיבוש לא מחיל קדושה, מאיזו סיבה שקשורה בכוונה] אבל צריך לבדוק בספריו.

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t668098#7410851

שיש דעה כזאת, וכוונתי לציץ אליעזר

ע"ש בתשובה של הרב ליאור שמביא גם את הרב אריאל

הוא הזכיר את הרב ישראל אריאל, אני דיברתי על אחיו, הרב יעקב אריאל.

[העפתי בינתיים מבט בשו"ת של הרב יעקב אריאל, (באהלה של תורה, ח"ג, איני זוכר איזה סימן), הוא העלה שם קצת סברות לגבי השאלה האם הכיבוש יקדש, נדמה שלא הייתה לו מסקנה ברורה).

הגבולות שקבעו לעניין היו של עולי בבל, ובכל זאת לא ראיתי אף אחד שאוסר לעבור את עכו ואשקלון וגם לא אף אחד שאומר שהמקומות האלו קדושים לעיין תו"מ.

מה אפשר להסיק מזה? שלמדינת ישראל יש יכולת להרחיב את א"י לעניין ישוב אבל לא לעניין מצוות התלויות בארץ.

ודיברו אצלינו בישיבה בשם ר"ח קנייבסקי שאסור ללכת לחרמון בגלל זה

החידוש שלך שלגבי זה כן ולגבי זה לא צריך מקור\סברא כלשהי

כי על פניו לא רואה הגיון בחילוק הזה

והנה תשובה של הרב ליאור בנושא

ונראה מדבריו שבאמת יש דעה שמדינת ישראל נותנת קדושת א"י - גם לגבי מעשרות

והוא אומר שדברו לא נתקבלו

זאת גישה שולית.

סברות אפשר להביא הרבה, המציאות היא שככה נוהגים.

אני מכיר הרבה אנשים שלא יסעו לאילת בגלל זה

(בחרמון זה יותר מחודש, כי זה סוריא, וזה לא ממש חו"ל)

(ואגב, תיקון טעות שלי. מעשרות חייבים גם במצרים מדרבנן, אז ק"ו באילת, הנפ"מ היא לגבי שמיטה)

זה בדיוק מה שאמרתי, שזה גישה רווחת, וכך אני רואה סביבי

(ולמה הדגשת את האורטודוקסים? הרפורמים חושבים שיש בעיה ללכת לאילת?)

אין שום איסור הלכתי לאכול אבטיח

לעזוב את הארץ למי שנמצא בה למעלה מ30 יום - זה ענין הלכתי מובהק.

כמובן שאפש להגמיש את ההלכה לצרכים בקלות (לטייל כל הדרך אל הדיט וכו') כמו עוד נושאים הלכתיים שונים

אבל עדיין זה ענין הלכתי

בסיס להנהגה כזו יש

אם תזלזל יזלזלו בשלך

שצריך לצאת בשביל סיבה זו או אחרת שמחויבת על פ תורה (כיבוד אב ואם למשל)

הוא מעלה סברא להתיר במקרה של אבותיו ורבותיו, וכותב שמכל מקום אין הדבר ברור כלל.

(לעניין של חיזוק גדול הוא לא התייחס, (אפשר אולי לדון בזה לפי הסברות שלו).

(עיי"ש משפט כהן קמ"ז).

[אני לא בא בטענות על מי שסומך על פוסקים אחרים, ויוצא לחו"ל לקבר של רב שיש לו קשר מיוחד אליו].

http://asif.co.il/?wpfb_dl=2440

גם מידי פעם אוכלים לא כשר- נו אז מה..

גם מידי פעם לא מקפידים לברך- נו אז מה..

לפני שתאמרו שזה איסור תורה וזה דרבנן וכו' וכו'... דעו שלא זו כוונתי. ניסיתי להבהיר רעיון כללי

חו"ל..

ועוד יותר העניין של לעשות מזה טרנד, שכל שנה בראש השנה, נוסעים..

ועוד להגיד ששם מקבלים כוחות יותר גדולים לעבודת ה' מאשר בא"י זו בעיה

ועוד להגיד שהולכים לשם בשביל להשטח על קברות צדיקים-  

ההנחה שלי היא שיש בזה בעיה. והנה אתה אפילו מחדד אותה ביתר שאת- שם מרגישים קדושה,

ובארץ- גלות...

וא"י עדיפה מכל בחינה שהיא... לא קשור מצבה כעת גלות או לא גלות.

אני מאמינה לכם, אתם דוברי אמת.

אתם באמת מרגישים שחו"ל זה יותר קדוש מהארץ

שחו"ל זה יותר גאולה מהארץ

ממש למה לא אוגנדה 

מה יהיה על אומן? 

איך קונים כרטיסים?

בערך 1000 ק"מ משפ

אבל גם השנה המניעות גברו עלי

שבארץ ישראל העוד יותר קדושה.

וב"ה לא יצאתי מהארץ מעולם.

ואני גם לא ממש בקטע של קברי צדיקים- עליה רוחנית באה מבפנים. מעבודה קשה ותפילות. 

ובעלי עוד פחות- כל ימי חייו הוא לא השתטח על קברי צדיקים (או על קברים בכלל..) (כהן..)

אם אני אצא מהארץ- זה יהיה בעז"ה רק לשליחות, לעזור להעלות לפה יהודים ולקרב אותם ליהדות. 

לא מזלזלת ח"ו!! אבל קצת חסר ציבור 

למרות ששנה שעברה ביום כיפור חצי תפילה בכיתי רק מלראות אישה מבוגרת ניצולת שואה שמהבוקר ישבה במקום כשהסידור שלה היה פתוח על "יזכור"... לא עמדתי בזה, זה היה קורע לב.

אנחנו בר"ה אצל סבא וסבתא

ברוך השם שיש סבא וסבתא , חיים, בריאים, שמחים, ובארץ ישראל, ודתיים- שאפשר ללכת אליהם בחג, ושהם עוזרים עם הילד ואוהבים לראות אותו

ברוך השם 

(גם אם הם מתפללים בבית כנסת שיש בו כמעט רק זקנות שבאות ליזכור, וזקנים שלא בקטע שלהם לשיר רק למלמל כמו שאשכנזים יודעים למלמל תפילות...

עדיין הזכות של סבא וסבתא עם נכד- זה זכות גדולה, ברוך השם שזיכנו) 

זו עוד התמכרות כמו סמים ואלכוהול שמי שעושה את זה בטוח שזה טוב לו לנפש.

ההבדל בין הנצרות ליהדות

אבל זה נושא לשרשור חדש

החסידות ופנימות התורה הבהירו את הקשר שבין אדם לקונו שצריך להיות ע"י צדיק - משה שבדור  - צדק שבטל לקונו ולכן יכול לחבר את מקושריו אילו כצינור ולא כאמצעי - ממוצע המפסיק, בן אדם שהוא מציאות לעצמו שעומד בין ה' לאדם כביכול (שע"ז מתבססת הנצרות)

"אנכי עומד בינכם ובין ה'"

וממשה רבינו והלאה יש את המשה של הדור שהוא מחבר בין עם ישראל לבים ה'

שלא יהיה קטרוג על עם ישראל שהם לא מקשיבים לדברי משה והסלע כן

התורה היא הרבה יותר מתלת ממדית ויש הבר לכל דבר - גם אם ההסבר שתוק כך עלה במחשבה

אפשר לבנות עוד קומות מעבר לזה.

שמגיעים לנקודה הזו כולם יודעים פתאום מהי נצרות...

מענין מאיפה יודעים את זה

וזה החידוש של תורת החסידות - פנימיות התורה, להסביר את הנקודה הזו.

אם משה אמר 'ונתתי גשמיכם בעיתם' זה בגלל ביטולו לה', ולביטול כזה כל אחד צריך לשאוף.

ברגע שהצדיק הוא עבד ה' לא יכולה לבוא  כזו מחשבה בכלל

הבעיה מתחילה כשמתחילים להוסיף עוד מצוות כמו שיש"ו עשה בנצרות וכמו שעשו בחסידות.

הנצרות כפי שהיא היום עוצבה בידי יוחנן פאולוס שביטל את ברית המילה.

זה חבל דק, לא סתם יש מצווה בתורה הנקראת "בל תוסיף".

[אותו מאמר שהבאתי אליו קודם קישור, "איסור יציאה מהארץ", ר' שלמה הירש]

"ולפי זה ישנם שלשה דעות בגדר מצות ישוב ארץ ישראל: 

לדעת השלטי גיבורים ומהרי"ט ושדה הארץ המצוה היא לקבוע דירתו בארץ ואז גם כשיוצא 
ממנה מקיים המצוה. 
לדעת המנחת אברהם המצוה היא להימצא בתדירות בארץ, אבל אם יש לו צורך לצאת פטור כיון 
שאין דרך דירה בכך, ויש תנאי במצוה שרק אם יכול לדור כדרך דירה מחוייב בזה. 
לדעת המשפט כהן והתפארת ישראל יש חיוב להימצא בתדירות בארץ ובכל אופן שיוצא מבטל 
המצוה. "

אבל גם אם זה לא ביטול של מצוות ישוב הארץ, זה לא אומר שאין כאן איסור אחר, עיין כל זה במאמר הנ"ל.

אבל עצם הרעיון של ראש השנה. היום הכי גדול בשנה לא בארץ ישראל הוא אבסורד. זה מן עיוות שאולי אין בו בעיה הלכתית אבל מי שמצדד בו הוא סוג של דביל

אותה בעיה כל שנה

אבא ר"מ בהסדר,

ואני לא רוצה להיות שם ולאכול עם כל הבחורים

אז אין לי איפה להיות.

ואומן? לא. 

לא יוצאת מהארץ, משום סיבה. בעז"ה שלא תהיה סיבה.

קברות צדיקים- ב"ה יש מספיק בארץ הקודש.

אז הולכים ליוסף ולרבי שמעון, זה הכי קרוב לאומן- מבחינתי.

אבל לא בר"ה.

שאלול ר"ת אני לאומן ואשתי לחמותי

אז אמרתי לו שקשה לסמוך על ראשי תיבות

כי אפשר לעשות איתם מה שרוצים

אלול זה גם ר"ת אני לבית ואשתי לעזאזל

ואפשר גם להיפך אני לעזאזל ואשתי לבית

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני