את מזכירה לי את עצמי  חח

לפעמיים אתה רואה איזה מישהי שנורא מוצאת חן בעינייך..באוטובוס בדרך וזה יכול להיות בכל מקום בעצם 

וכן לא רק שזה לא היה מוריד מהערך שלה בעיניי אני חושב שזה ממש חמוד ! אם מישהי היתה יוזמת ומדברת

הרבה פעמים הבחור לידך היה רוצה שתיזמי איתו שיחה חח

אבל כמובן שרק אם זה למטרות רציניות ..


 

(אמממ ועל המחשבה של בטוח הוא נשוי/ בקשר )

בנים לא כולם עם טבעות....

סתם דפיקה באופי שלי אבל זה המצב

אולי בפעם הראשונה מתפדחת לרגע. אולי גם בפתק

וברצינות - 

לא הייתי ניגשת סתם כך. לא נראה לי שזה צנוע...

עם בעלי, כשמצא חן בעיניי, פשוט מצאתי מישהי שתשדך בינינו, ועובדה - זה הצליח...

פתק שכתוב בו "אם באלך תיצור קשר " זה די צנוע כשמדובר בדתיים - כשהם יודעים להמשיך את זה בצורה נכונה

כמובן שוב רק אם זה לקשר רציני 
 

לא רע 

אבל הפטנט רשום על שמי כבר--- לא לגנוב!!!!!

כי ניסיתי לחפש איפה כתוב שדבר כזה הוא לא צנוע ולא מצאתי...

בקיצור, אל תמציאו כאן הגדרות שהן לא נכונות ולא קיימות!!!

"לא צנוע" או "לא ראוי" אלו מונחים שלא שייכים לכאן!

בדקתי שוב בהודעה שלי האם רשמתי שיש עם זה בעיה הלכתית, וכפי ששיערתי - לא כך רשמתי.

רשמתי שאני אישית לא הייתי ניגשת, כי זה נראה לי לא צנוע.

בפעם האחרונה שבדקתי אנשים יכלו לחשוב דברים משל עצמם במדינה שלנוו.... אולי השתנו מאז דברים?!

לי זה לא נראה צנוע שבת תפנה לבן. יש אנשים שלהם זה כן נראה צנוע.

אני מניחה שמטרת השואל היתה לשמוע דיעות שונות, ואני הבעתי את דעתי.

לא אוהבת שמפעילים עלי משטרת מחשבות...

אם את רוצה, את יכולה להגיד שבאופן אישי לא נעים לך לעשות את זה או שזה לא לכבודך או משהו דומה..

כשאת אמרת שזה לדעתך לא צנוע, אני הבנתי שאת מתכוונת שלדעתך גם לאחרים לא ראוי לעשות זאת, ולכן אני תקפתי את מה שכתבת.

"לא צנוע" - זו הגדרה הלכתית מאד ברורה, וזה לא קשור לכאן!

זה כמו שאני אגיד לך שאסור לגנוב, אבל לא התכוונתי להלכה אלא למשהו אישי (שלדעתי זו גניבה)..

יש מילים שאם משתמשים בהם, לא צריך להגיד מפורשות שמדובר בהלכה, כי ברור שמדובר בזה.

יש הלכות ברורות,

ויש את "רוח ההלכה" ולכן יש מקום לומר "לא צנוע לדעתי".

שאלתי פעם את אבי אם זה צנוע שאלך בשבתות עם שיער פזור,

והוא ענה שאני צריכה להיות כנה עם עצמי האם זה גורם לי להרגיש פחות צנועה [וכל הזמן להתעסק בשיער..]

או שזה לא יעסיק אותי כ"כ וזה לא משדר מבחינתי משהו בעייתי.

לא כתוב בשום קיצו"ש שאסור ללכת עם שיער פזור,

ולכן זה תלוי הרגשה כנה, "האם זה פוגם בעבודת ה' שלי או שזה משתלב.."

צניעות זה גם בדיבור.

יש את המילים האסורות, ויש את "רוח ההלכה" [ושוב, זה סובייקטיבי ולכן יש מקום ל"לא צנוע לדעתי"].

לא כתוב באף סימן ובכ"ז יש מה שנקרא "לא צנוע" מבלי שתהיה הלכה פסוקה על זה..

א. יש דעה שאסור ללכת עם שיער פזור. אמנם הרבה פוקים מתירים, אבל אי אפשר לומר "באף קיצור שו"ע לא יהיה כתוב שאסור"

ב. הצניעות הסובייקטיבית שאת מדברת עליה לא נשמעת לי תלויה בהרגשה שלך, אלא בהרגשה שהסביבה מקבלת ממך

אז יש להרגשה שלך משקל בשדר שאת משדרת, אבל היא לא העיקר, לפעמים אנחנו משדרים דברים שאנחנו לא מתכוונים אליהם

א. אני יודעת שיש דעה שאוסרת, ואני גם הולכת לפיה באופן אישי.

אבל בכללי, זה לא כתוב בספרי ההלכה המצויים בבתים [או שאני טועה..?], ולזה התכוונתי.

ב. זה היינח מבחינתי. מה שאשדר, זה מה שהסביבה תקלוט.

והאמת, לא רק.. ישנם דברים שהסביבה תגיד שהם בסדר ואני ארגיש שזה לא נכון מבחינתי צניעותית.

ולא משנה לי שהסביבה מגיבה בחיובי. זה עסק שלי עם הקב"ה מה מתאים ומה לא.

את מכניסה את "רוח ההלכה" שלך לכל מיני מקומות..

כשמשהו נוגד את "רוח ההלכה" - אסור לחלוטין לעשות אותו ללא יוצא מן-הכלל!

אין ב"רוח ההלכה" מקום לסובייקטיביות אישית, אא"כ את/ה רב חשוב שמבין לעומק לאן ההלכה חותרת.

התורה נותנת מקום לביטוי להרגשות ותחושות סובייקטיביות, אבל זה לא קשור לצניעות ול"רוח ההלכה"!

ואני לא מדבר ספציפית למקרה שהבאת, שיש כאלה שפוסקים שאסור לבת ללכת עם שיער פזור.

ב"ה

התורה נותנת לך את האפשרות כמה שיותר לדבוק בשם ית'.

כלומר, היא נותנת לך את טווח התנועה שבה את מגלה את רמת הגילוי ו"ההכר" שאת מכירה בה' ית' בעולם ואיך הוא מחיה, מהווה ומקיים את העולם וכל זה איננו כלום ושום דבר בשבילו, ואלו הן דרגות ההלכה.

לדוגמת השיחה, שיער של בחורה היינו דבר שאין איתו שום בעיה, אך לאחר הנישואין הוא הופך לערווה וכל הסתכלות של גבר שאינו בעלך אפילו על קצוות השיער מהווה דרך של חיצונים לינוק מן השיער.

יש פוסקים המתירים, אך זה אינו הופך את הסיטואציה לכך שהדבר הינו מהווה ערווה.

ההקרבה קשה, להיות יהודי זוהי מסירות נפש אמיתית אך התכחשויות והניסיון ל"טייח" את האמת הוא מיותר.

הדבר הוא הנכון והטוב ביותר. בין אם כיסוי ראש כפול שמכסה לחלוטין ובין אם פאה, עניין הצניעות הוא איך משתמשים בעניין הנ"ל, אך להבין שהפסיקה עצמה היא דבר רוחני בלבד, האם הדבר "מותר" (ההיפך מ-אסור, כלוא, שאין אפשרות לעלותו לקדושה) או שמא הוא אסור, טמא (לשון אטום, שאין דרך להעלותו לקדושה).

לכן, עלינו לדעת, זה שהדבר נפסק כ"אפשרי" לא אומר שהוא בדרך הטובה ביותר של יראת השמיים, ו"עובר" את העניין הרוחני, למרות שהוא "עובר" את העניין הטכני.

בתור יהודים, שהמשפחה הינה "ערך עליון", או יותר נכון מצווה עקרונית וחשובה, כל כניסה של טומאה לתא המשפחתי מהווה בעיה, והלא היום הנישואין קשים ביותר ולצערנו הרב הטומאה מתגברת והגירושין ר"ל גדולים מאד בקרב ישראל, ולכן ללכת עם חשיפת שיער אפילו מועטה לאחר נישואין מהווה עבירה על מ"ל של "לפני עיוור לא תתן מכשול".

אבל, מבחינת ההלכה ה"מקלה", כלומר, שנותנת פחות מקום לביטוי השם ויותר ביטוי ל"אני", כלומר, לשקר, לפירוד (הרי השם אחד ואין עוד מלבדו, גם לא אני) - ולכן אני "מוריד" מן השם יתברך שמו למען השקר, שנקרא אני.

שהשם יברך אותנו בגילוי משיח תכף ומיד ממש ללא עיכוב התרות או כל דבר שנותן עילה להשאיר אותנו "בגלות" וללא גילוי מוחלט.

צניעות היא "מידה", היא אחת מהמידות הטובות, ומטבע הדברים אין לה הגדרות חתוכות

יש כמה דברים שהגדירו חז"ל בצניעות האשה שהפך להיות חלק מההלכה,

אבל מכאן ועד לומר שזה כל הצניעות?!

בפסיכומטרי יש את זה הרבה..

אז בוא נעמיד את הדברים על דיוקם.

אתה צודק, צניעות זו מידה שלא נמדדת במדדים הלכתיים ויש בצניעות הרבה מעבר להלכה.

אבל להגדיר דבר שהוא "לא צנוע" - זה כבר דבר שמודדים אותו בכללים הלכתיים.

כלומר, יש דברים שלא כתובים נטו בהלכה.

ובכ"ז.. "זה לא מתאים".

כנראה שלא הבנת את הלוגיקה של המילים.

כדי להגדיר שמשהו לא מתאים, צריך להכניס את זה לפרמטרים ההלכתיים.

עד אז.. זה מתאים, ראוי וצנוע, אבל אני מחליט/ה להחמיר על עצמי, או שזה לא לכבודי וכד'.

היא לא ל"רוח השרשור"..

כלומר, הדברים שכתבת הם נכונים, אבל הם לא קשורים לכאן..

"קדש עצמך במותר לך" - זה דבר שאני לא יכול להביע דעה בו.

זו החלטה של כל אדם באופן פרטי מה ראוי/מתאים בשבילו.

כשמשהו הוא "לא ראוי"/"לא מתאים" לכולם - אז הוא נאסר לחלוטין בפועל!

ומי שעובר על זה, הוא נקרא "נבל ברשות התורה!"

לסיכום:

כשאתה מחליט שמשהו באופן אישי ספציפית אליך הוא "לא מתאים"/"לא ראוי" בשבילך,

אל תצא בהכרזה שלדעתך המעשה הזה באופן כללי הוא "לא מתאים"/"לא ראוי"/"לא צנוע",

כי כשאתה אומר דבר כזה - זה בעצם לומר שמי שלא חושב כמוך הוא "נבל ברשות התורה!".

אני הבנתי מ'אדם נוף ומורשתו' שהיא טוענת שלדעתה המעשה הזה הוא באופן כללי לא צנוע,

ולכן יצאתי נגד מה שהיא אמרה.

אם היא הייתה אומרת, שלה באופן אישי זה לא מתאים או שזה לא לכבודה, לא הייתה לי שום בעייה במה שהיא אומרת.

ב. נכון שהיא לא פסקה לכלל, היא רק גורמת להבין מדבריה שמי שלא נוהג כמוה הוא לדעתה "נבל ברשות התורה!".

    ואותו דבר לגבייך כשאת כותבת את "רוח ההלכה" שלך.

אני הבנתי אותה אחרת לגמרי ממך..

וכבר סיכמנו שההגדרות שלך ושלי לאותו מושג שונות.

אז אני רק מבקש ממך שתשני את המושג שאת קוראת לו "רוח ההלכה",

כי כשמשתמשים בו, בד"כ מתכוונים לדברים אחרים.

"רוח ההלכה" זה דבר שהוא רלוונטי לכולם, וזה לא קשור לדברים פרטיים שאדם החליט באופן אישי לנהוג בעצמו.

אתה יכול להגיד על משהו שהוא לא לרוח ההלכה [ומבחינתך זה רלוונטי לכולם],

ומישהו אחר יאמר שזה ממש כן לרוח ההלכה. ומי קבע מי הצודק?

"רוח ההלכה" זה לא משהו שחור-לבן שניתן להגדירו.

אני מניחה שאותה ניקית, שאת כוונתה אנחנו מנסים לפרש, התכוונה לומר שלדעתה זה לא ראוי "לכלל".

יש פה שילוב של שני דברים:

"לדעתה"- כלומר מביעה תחושה אישית בנוגע לסיפור. רגשית. בלי קשר להלכה היבשה.

"לא ראוי"- שפיטת המציאות. לא רואה בעין יפה כשמתנהלים כך בעולם התורני.

זו בחירה שלך להכניס את דבריה לשבלונה מוכרת, ולחשוב שהיא באה להחזיר את כולם בתשובה.

בסה"כ מדובר פה בהבעת עמדה.

ואפילו לא הבעתי עמדה בנושא השרשור, אז את "רוח ההלכה שלי" נשאיר בצד.

   אלא רבנים גדולים וחשובים וצדיקים!

ב. כשאנשים חולקים על "רוח ההלכה" - הם טוענים שגם השני צריך לנהוג כמוהם.

   כשאני אומר למישהו שהוא עושה משהו שלא לפי "רוח ההלכה",

   אני למעשה אומר לו שהוא עושה משהו שהוא לא ראוי, ולדעתי גם הוא צריך לנהוג אחרת.

   זה אבסורדי לומר לו: אתה לא פועל לפי "רוח ההלכה" אבל תמשיך לנהוג את מה שאתה עושה,

   ואני ממשיך במנהג שלי...

ומפה אנסה להבין את ההמשך.

ישנם כ"כ הרבה סיטואציות בחיים התורניים שאחד יטען בתוקף שזה לא ראוי הלכתית

והשני יטען שזה "כן ועוד איך.." ולשניהם יהיו אסמכתאות.

ושוב, כשאומרים "לדעתי" גם התגובה אמורה להיות בהתאם.

אף אחד פה לא בא להגיד לך שאתה עושה "מעשה נבלות", אלא לומר שלדעתו זה לא נכון.

מה כ"כ מאיים בזה?

לדעתי, תנועה מעורבת כגון בנ"ע זה דבר לא ראוי מבחינה רוחנית [ויש לי אסמכתאות].

מישהו פה חושב שאני משמיצה אותו ואת דרכו?

זכותו לחשוב אחרת, כל עוד יש לו אסמכתאות מבוססות.

אדם השלם עם האמת שלו, לא נרתע מדעות שונות, ק"ו מ"לדעתי".

פריצת תוכנות

הורדת שירים מהאינטרנט ללא תשלום

מבחינה הלכתית - אין דבר כזה קניין רוחני, ולכן לכאורה מותר להתקין תוכנות פרוצות.

מבחינת "רוח ההלכה" - זה דבר לא מוסרי, ולכן יש הרבה רבנים שיאסרו לעשות זאת!

לפי הרבנים שאוסרים/מתירים - בפועל כולם צריכים לנהוג אותו הדבר!

אפשר עוד דוגמה?

כלומר, אדם פשוט לא יכול להבין לעומק את "רוח ההלכה", צריך ללמוד הרבה מאד תורה לעומק בשביל זה.

אני מנסה לחשוב על עוד דוגמה שהיא יותר גבולית..

(אבל יכול להיות שיקח לי זמן)

כי אנחנו כבר סוטים יותר מדי מנושא השרשור.

אם למשל אני אומר שלדעתי האישית זה לא צנוע שבנות כותבות כאן בפורום,

אז למעשה אני אומר שלדעתי הן נוהגות בחוסר צניעות.

כלומר, אני מכריז שלדעתי הבנות שכותבות כאן בפורום עושות מעשה נבלות!

כמובן, שאני לא מסכים עם מה שכתבתי לעיל,

אבל אני מראה לך איך אין אפשרות אחרת להבין את מה שהיא כתבה.

"מעשה נבלות"..

לא הבנתי על איזו נק' רגישה היא דרכה לך..?

זכותך לחשוב שכשאומרים "לדעתי" הכוונה לשלול בצורה קיצונית ובוטה את דעות האחרים.

ושוב, "רוח ההלכה" זה סובייקטיבי. לדעתי.

אפשר להמשיך "לדון" על זה ואפשר "להפרד" כ"ידידים", שלא מסכימים אחד עם השניה.

חוסר ההסכמה שלנו הוא יותר עקרוני!

אין לי שום בעיה בדעות של אחרים..

יש לי בעיה שאדם מציג את עצמו כאילו הוא יותר דוס מאחרים,

כשהוא למעשה לא עושה באמת מעשים שהם יותר דוסים מאחרים,

אלא סתם דברים שאינם קשורים להלכה, לא קשורים ל"רוח ההלכה", וזה אפילו לא מנהג חסידות!

אם למשל מישהי מקפידה ללכת עם שיער אסוף ולא פזור, אז אולי יש מקום להגיד עליה שהיא יותר צנועה.

אבל גם כאן, אני חושב שהרבה אנשים נוטים יותר מדי להסתכל על ביטויים חיצוניים לצניעות במקום להתמקד בפנים.

ל"רוח ההלכה"..

משערת שאז אבין על מה אתה כ"כ מתרעם..

אני רק כתבתי שהיא כותבת על עצמה שהיא כאילו יותר מחמירה מאחרים,

ובאמת, מי קבע שהיא אכן יותר מחמירה?

אני למשל מחליט שאני מחמיר על עצמי ומבחינה כשרותית אני לא אוכל מיונז..

אבל החומרה הזאת לא מבוססת על כלום, ולכן החומרה שלי לא באמת חומרה!

זו לא הגדרה הלכתית אלא הבעת דעה אישית.

ישנם פוסקי הלכה. אינני אחת מהם. זה לא אומר שאם אמרתי את דעתי זו פסיקת הלכה.

אני משערת שהויכוח בינינו נובע מטרימינולגיה נשית וגברית.

קיים אצל נשים הביטוי "לא צנוע בעיניי", כשאצל אחת זה מרגיש צנוע ואצל האחרת לא. אין פה עניין של פסיקת הלכה, זו תחושה סובייקטיבית. זה גם לא עניין של רוח ההלכה שבה ישנן הגדרות הלכתיות מסוימות.

יש לי הרגשה שאתה מצוי בעולם הישיבתי... כנראה שאתה חי קצת בעולם של שחור ולבן... סליחה... או שמשהו הוא על פי ההלכה או שלא.

אדם שקצת יותר בקי בשפת היום-יום לא רואה זאת כמוך.

בעלי למשל, שכבר התרחק כמה שנים מהעולם הישיבתי וכבר מכיר יותר את שפת הדיבור, גם הנשית (בכל זאת נשוי כבר הרבה שנים...) לא ראה מה הבעיה בהגדרה הזו, ולמה יש צורך להסתכל עליה כהלכה למשה מסיני.

שאת כאילו חושבת את עצמך יותר צנועה מאחרות,

כשלמעשה בפועל את לא נוהגת שום מנהג צניעות בדבר הספציפי הזה!

כשאת כותבת שזה לא צנוע בעינייך, זה אומר שלדעתך האחרות נוהגות פחות בצניעות ממך..

ומאיפה את יכולה להגיד את הדבר הזה??

יכול להיות שאת באמת צנועה יותר מאחרות, אבל ספציפית הדבר הזה ממש לא מעיד על זה.

וזה לא קשור להגדרות הלכתיות או לשפת יום-יום!

וזה גם תמיד נוח להגיד על אדם שלא חושב כמוך שהוא שחור-לבן,

זה כאילו להציג אותך בעמדת עליונות עליו!

אם בן אדם אומר שנראה לו על משהו שזה נראה לו לא צנוע, למה זה אמור להפוך אותו ליותר צנוע? או את האחרים לפחות?

או כמו בהגדרה הנוראית בעיניי שבה השתמשת - "מעשה נבלות".

אני חושבת שממש הגזמת...

לי נראה לא צנוע לעשות את זה. לאחרת זה נראה צנוע. 

לי נראה לא צנוע ללכת עם גרביונים עבים אבל חצאית עד הברך, וצנוע יותר ללכת עם חצאית שמטאטאת את הרצפה אבל בלי גרביים, ולאחרת זה ייראה הפוך.

יש אנשים שונים ודעות שונות.  כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות.

זה לא הופך אף אחד מהם ליותר טוב מהשני.

ובדברים שמתאימים לגבולות ההלכה, מחלוקות לא הופכות אחד ליותר צנוע מהשני, אלא פשוט דעות שונות.

ולגבי הקטע של האדם שלא חושב כמוני הוא שחור לבן - לא אני זו שיש לה בעיה עם אנשים שחושבים אחרת ממנה. לך יש את הבעיה הזו. וזו לא עליונות לכתוב כך, זה אפילו קצת עצוב...

אתה צריך ללמוד שמותר לכל אחד לכתוב את דעתו, גם אם זה לא בדיוק מתאים לדעתך. תתמודד. זה חלק מהחיים, וזה בדיוק הרעיון של הפורום.

תזרום...

אם תשימי-לב תראי שמכל הדעות שנכתבו כאן בחרתי לתקוף רק ספציפית את הדעה שלך..

אני אביא לך דוגמא זהה למה שכתבת אבל בנושא אחר, ואז אולי תביני למה תקפתי רק אותך.

נגיד שאני אומר:

"לדעתי, מיונז זה לא כשר- אז לכן אני לא אוכל מיונז!"

האימרה שלי גם לכאורה נמצא בגבולות ההלכה, כי מותר לאדם לא לאכול מיונז.

יפה מאד שזו דעתי, אבל אף-אחד לא שואל אותי אם מיונז זה כשר או לא כשר.

מותר לי לא לאכול מיונז כי זה לא טעים או לא בריא או מ-1000 סיבות אחרות, אבל למה להפוך את זה למשהו דתי?

אם מיונז כשר או לא כשר זה בכלל לא שייך לכאן!

החומרה שהחלטתי לעשות על עצמי - זה בכלל לא חומרה, זו סתם חשיבה טיפשית!

אותו הדבר גם כאן, צניעות זה מונח שהוא דתי, בין אם זה מידה שצריך לעבוד עליה ובין אם זה הלכה שצריך לעמוד בה.

ואת לקחת את המונח "צניעות" שלא קשור בכלל לעניינינו, והשלכת אותו למקרה שלנו..

אם לא היית הופכת את הרגש האישי שלך למשהו דתי, לא הייתה לי שום בעייה עם הגישה שלך.

אין קשר בין המונח "צניעות" (בין בשפה ההלכתית ובין בשפת היום-יום),

לשאלה אם ראוי שבת תפנה אל בן בענייני שידוכין או לא..

דרך אגב, אחת הבעיות הגדולות של הדור שלנו, זה שנותנים לרגש להחליט מה צנוע ומה לא.

היום, המון נשים שמגדירות את עצמן כדתיות, מרגישות שללכת עם כיסוי ראש חלקי או עם סרט על הראש זה מאד צנוע.

מה שקרה זה.. שהן לקחו את הרגש שאת איפשרת אותו.. אבל הן לקחו אותו לכיוון ההפוך!

ויש עוד הרבה בעיות שנפרצו בגלל שההגדרות למושגים ההלכתיים נפרצו..

וצריך לזכור שעל כל פירצה שאת פורצת לחומרה יש 10 אנשים שיפרצו את זה לכיוון השני.

אני חושבת שאי אפשר לתקוף שום דיעה של מישהו אחר. מקסימום אפשר לחשוב אחרת.

אתה חושב שלגיטימי לבזבז חצי מקום של הדיון על תקיפה של דיעה אחרת.

נסכם שאנחנו חולקים. אותי זה כבר משעמם.

כל טוב. 

 ר"ש אומר מפני מה אמרה תורה "כי יקח איש אישה" (דברים כב,כד) ולא כתב "כי תלקח אשה לאיש"? מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש, משל לאדם שאבדה לו אבידה - מי חוזר על מי? בעל האבידה מחזר על אבידתו.

(קידושין ב', ב').

אבל היא לא קשורה לכאן..

זה לא קשור לענייני צניעות.

הגמרא אומרת שהתורה כתבה את מה שקורה בד"כ במציאות,

כלומר שטבע האדם הוא שבד"כ בנים מחזרים אחרי בנות.

אבל זה לא אומר שזה לא יכול לקרות הפוך,

בייחוד במקרים שבהם "בעל האבידה" לא יודע שהאישה הזאת היא האבידה שלו.

כלומר, הגמרא רק מתארת מציאות, ואין לזה שום השלכות מעשיות.

זה כבר לא משהו אישי, זה משהו שכולנו אמורים לשאוף אליו..

ולכן, במקרה שלנו אין טעם לקשר את זה לסיבה תורנית אמיתית.

כי זה מדובר על משהו שהוא מתאים או לא מתאים נטו, ולא למשהו שכולנו צריכים בכלל לשאוף לשם.

לא נראה לי... סתם כי אני לא רגילה לזה.

אבל אולי הייתי מקדמת את זה בדרך אחרת..

לא חושבת שיש עם זה בעיה להפך כל הכבוד לה על האומץ.

כשזה בצניעות ועדינות אז למה לא?

אבל אני אישית ממש הייתי מתפדחת 

כל עוד זה נעשה בצורה ראויה ולא רחובית

או אבידה שעוזרת למצוא אותה ולמיטב ידיעתי לא רק שאין איסור בדבר אלא מצווה תחשב בדומה לחיפוש 4 מינים אך יש להיזהר לא לבקש אתרוג תפוס ולא לבלבל הדס שנרכש כבר וגם את הפנויים יש לחפש באופן תואם הלכה לטובת 2 הצדדים.

רבנים יקרים נא לחבר הלכות חיזור ולא לשכוח לתת טיפים בסוף הספר , ועובדות משיטות החיזור של ת"ח ורבניות .

חחחחח אתרוג תפוס חח גמרת אותי 
 

מה פרוש לראות מישהו ולהציע לו להפגש על סמך מה? בגלל שהאף שלו נראה לי, בגלל התיק היפה שלו, ההליכה הנעימה? מה יכול לגרום לבן אדם שפוי לרצות להתחתן עם מישהו שהוא מכיר חיצונית בלבד??

ידוע שצבעי הבגד משפיעים על ההסתכלות שלנו על אנשים. אז אם הוא הולך עם חולצה ורודה, נראה לנו שהוא נעים הליכות ואם החולצה שלו שחורה הוא נראה בעיננו כעצבני (סתם דוגמאות, אבל באמת יש דבר כזה שבגדים משקפים במידה מסוימת את האופי שלנו, ואנשים שלא מכירים אותנו יכולים לסמן אותנו ככאלה או אחרים בגלל צבע הבגדים שלנו)

נראה לי פסול לחלוטין.

ואם תשאלו כל בחורה חרדית רגילה, מה היא היתה עושה אם בחור היה ניגש ומציע לה להפגש, מה היא היתה אומרת?

"הייתי יורדת בתחנה הקרובה, או בורחת לרחוב אחר."

אם היא מוצאת חן בעיניו אז הוא מציע לה לדבר איתו בפלא או בדרך אחרת

לא ישר זהו יוצאים קבוע ..חכי בואי נראה אם זה יזרום קודם

לגבי החרדית..כן יש מצב ..

חרדית זה רק בשידך ...זה בעיה כן 
באסה רצינית !!!

 

הייתי ניגשת, ובשיא העדינות שואלת-"אפשר להציע לך מישהי?"

ואם היה עובר בשלום:"אתה נראה ממש נחמד... אולי אפשר להציע לך את עצמי?"

נראה לי שזו דרך טובה גם לבדוק אם הבחור בעניין...

זה להציב אותו במצב לא נעים במידה שהוא עונה לך שהוא מעוניין בהצעה,

כשהוא בעצם אולי לא מעוניין שזו תהי את...

ככה הוא לא יכול להתחמק.. חח מסכן....

קיצור, אומנם בד"כ כשאני חושבת שהבחור רוצה להציע את עצמו, אני נזהרת מראש..

אבל אולי אצל בחורים הראש עובד אחרת...

"עד היום אני לא יודע אם היא רצתה להתחיל אתי או לא."

חחחחחחחחח
 

"יש בחורים שלומדים של"ה ומעוניינים לצאת עם בנות בגיל...?"!

אדיר!

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

הרי אומרים שעם המן ירדו גם אמצעי טיפוח לנשים.

החיצוניות כן חשובה. במידת מה. זה מאוד נורמלי וטבעי - ההרגשה שלך. לא מדברים כאן על קיצוניות, שאגב, גם

זה לגיטימי לרצות, אתה צריך להכיר את עצמך.

יש נשים שמאוד מטפחות את עצמן, יש פחות ויש, בכלל לא. אולי מושבניקיות...? אבל אלו שלא, חושבת שהן במיעוט.

אולי אם הקשר יתהדק יותר ויותר ותרגישו יותר קרבה וכנות זה עם זו, יהיה מקום לתת מקום לכך שהיית רוצה (קצת?) אחרת.

איך לעשות זאת, איני יודעת באמת. אם התשובות כאן אינן מספקות אותך, אולי תתייעץ עם איש/אשה מקצועים יותר?

מאוד אגב ייתכן שאם הקשר מאוד יהיה טוב וקרוב, זה פחות יפריע לך. אבל בכל זאת, לא לדלג על זה, כי לפעמים,

בשעת מריבה (שלא תקרה חלילה אבל תמיד יש איזו מחלוקת קטנה...), אולי זה עלול לחזור ולהפריע.

במיוחד (סליחה סליחה סליחה), השיער בפנים. נראה לי.

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

בחורה שחברותיה "הלבישו" אותה לפני הפגישה כי לדעתן היא הולכת ספורטיבית מיד ולא אלגנטי.

הבחור ה"מופגש" התלונן שהיא אלגנטית מדי. הוא לא אוהב את הסגנון הזה..... הוא מעדיף ספורטיבי....

1.

נראה לי שהרצון לסגנון/מראה מסויים 'איך אני רוצה להיראות' מגיע משני צדדים.

א. רצון להרגיש מטופח/חפשי.

ב. רצון להראות XYZ בעיני אחרים.

מה קורה בהתנגשות?

תלוי מה חזק יותר. תלוי בטאקט, תלוי באישיות.

2.

גם הרצון להרגיש XYZ נבנה ברמה מסויימת ממה שהסביבה קובעת, זה בונה 'דימוי יופי/XYZ' מסויים.

3.

אני מכיר אנשים שהיו הולכים 'זרוק', עד שהם פגשו את האחת, וזה השתנה, וזה לא שהם 'מקריבים'. הם היו 'זרוקים' לא מסיבה עקרונית, אלא כי לא ראו בזה חשיבות, אבל אם זה חשוב לה אז זה בהחלט חשוב להם.

4.

כנראה שהיא מתארגנת לפני פגישה. גם אם לא 'שישה חדשים בשמן המור וכו'', ולא רק כדי להרשים, אלא מתוך רצון לכבד ולהרגיש רצויה. היא כנראה תשמח לשמוע הכוונה, במה היית שמח אם היא היתה משקיעה יותר, כי זה באמת חשוב לה.

איך אומרים את זה?

אולי לנצל 'הזדמנות' (מי היה מאמין שזו יכולה להיות הזדמנות) שיש לה הרבה שיער בפנים ולשאול אותה כבדרך אגב אם השיער לא מפריע לה, למה היא לא מעבירה אותו אחורה, ומשם להתגלגל.

אחר כך, איך מגשרים את זה הלאה, זה נושא אחר.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?