את מזכירה לי את עצמי  חח

לפעמיים אתה רואה איזה מישהי שנורא מוצאת חן בעינייך..באוטובוס בדרך וזה יכול להיות בכל מקום בעצם 

וכן לא רק שזה לא היה מוריד מהערך שלה בעיניי אני חושב שזה ממש חמוד ! אם מישהי היתה יוזמת ומדברת

הרבה פעמים הבחור לידך היה רוצה שתיזמי איתו שיחה חח

אבל כמובן שרק אם זה למטרות רציניות ..


 

(אמממ ועל המחשבה של בטוח הוא נשוי/ בקשר )

בנים לא כולם עם טבעות....

סתם דפיקה באופי שלי אבל זה המצב

אולי בפעם הראשונה מתפדחת לרגע. אולי גם בפתק

וברצינות - 

לא הייתי ניגשת סתם כך. לא נראה לי שזה צנוע...

עם בעלי, כשמצא חן בעיניי, פשוט מצאתי מישהי שתשדך בינינו, ועובדה - זה הצליח...

פתק שכתוב בו "אם באלך תיצור קשר " זה די צנוע כשמדובר בדתיים - כשהם יודעים להמשיך את זה בצורה נכונה

כמובן שוב רק אם זה לקשר רציני 
 

לא רע 

אבל הפטנט רשום על שמי כבר--- לא לגנוב!!!!!

כי ניסיתי לחפש איפה כתוב שדבר כזה הוא לא צנוע ולא מצאתי...

בקיצור, אל תמציאו כאן הגדרות שהן לא נכונות ולא קיימות!!!

"לא צנוע" או "לא ראוי" אלו מונחים שלא שייכים לכאן!

בדקתי שוב בהודעה שלי האם רשמתי שיש עם זה בעיה הלכתית, וכפי ששיערתי - לא כך רשמתי.

רשמתי שאני אישית לא הייתי ניגשת, כי זה נראה לי לא צנוע.

בפעם האחרונה שבדקתי אנשים יכלו לחשוב דברים משל עצמם במדינה שלנוו.... אולי השתנו מאז דברים?!

לי זה לא נראה צנוע שבת תפנה לבן. יש אנשים שלהם זה כן נראה צנוע.

אני מניחה שמטרת השואל היתה לשמוע דיעות שונות, ואני הבעתי את דעתי.

לא אוהבת שמפעילים עלי משטרת מחשבות...

אם את רוצה, את יכולה להגיד שבאופן אישי לא נעים לך לעשות את זה או שזה לא לכבודך או משהו דומה..

כשאת אמרת שזה לדעתך לא צנוע, אני הבנתי שאת מתכוונת שלדעתך גם לאחרים לא ראוי לעשות זאת, ולכן אני תקפתי את מה שכתבת.

"לא צנוע" - זו הגדרה הלכתית מאד ברורה, וזה לא קשור לכאן!

זה כמו שאני אגיד לך שאסור לגנוב, אבל לא התכוונתי להלכה אלא למשהו אישי (שלדעתי זו גניבה)..

יש מילים שאם משתמשים בהם, לא צריך להגיד מפורשות שמדובר בהלכה, כי ברור שמדובר בזה.

יש הלכות ברורות,

ויש את "רוח ההלכה" ולכן יש מקום לומר "לא צנוע לדעתי".

שאלתי פעם את אבי אם זה צנוע שאלך בשבתות עם שיער פזור,

והוא ענה שאני צריכה להיות כנה עם עצמי האם זה גורם לי להרגיש פחות צנועה [וכל הזמן להתעסק בשיער..]

או שזה לא יעסיק אותי כ"כ וזה לא משדר מבחינתי משהו בעייתי.

לא כתוב בשום קיצו"ש שאסור ללכת עם שיער פזור,

ולכן זה תלוי הרגשה כנה, "האם זה פוגם בעבודת ה' שלי או שזה משתלב.."

צניעות זה גם בדיבור.

יש את המילים האסורות, ויש את "רוח ההלכה" [ושוב, זה סובייקטיבי ולכן יש מקום ל"לא צנוע לדעתי"].

לא כתוב באף סימן ובכ"ז יש מה שנקרא "לא צנוע" מבלי שתהיה הלכה פסוקה על זה..

א. יש דעה שאסור ללכת עם שיער פזור. אמנם הרבה פוקים מתירים, אבל אי אפשר לומר "באף קיצור שו"ע לא יהיה כתוב שאסור"

ב. הצניעות הסובייקטיבית שאת מדברת עליה לא נשמעת לי תלויה בהרגשה שלך, אלא בהרגשה שהסביבה מקבלת ממך

אז יש להרגשה שלך משקל בשדר שאת משדרת, אבל היא לא העיקר, לפעמים אנחנו משדרים דברים שאנחנו לא מתכוונים אליהם

א. אני יודעת שיש דעה שאוסרת, ואני גם הולכת לפיה באופן אישי.

אבל בכללי, זה לא כתוב בספרי ההלכה המצויים בבתים [או שאני טועה..?], ולזה התכוונתי.

ב. זה היינח מבחינתי. מה שאשדר, זה מה שהסביבה תקלוט.

והאמת, לא רק.. ישנם דברים שהסביבה תגיד שהם בסדר ואני ארגיש שזה לא נכון מבחינתי צניעותית.

ולא משנה לי שהסביבה מגיבה בחיובי. זה עסק שלי עם הקב"ה מה מתאים ומה לא.

את מכניסה את "רוח ההלכה" שלך לכל מיני מקומות..

כשמשהו נוגד את "רוח ההלכה" - אסור לחלוטין לעשות אותו ללא יוצא מן-הכלל!

אין ב"רוח ההלכה" מקום לסובייקטיביות אישית, אא"כ את/ה רב חשוב שמבין לעומק לאן ההלכה חותרת.

התורה נותנת מקום לביטוי להרגשות ותחושות סובייקטיביות, אבל זה לא קשור לצניעות ול"רוח ההלכה"!

ואני לא מדבר ספציפית למקרה שהבאת, שיש כאלה שפוסקים שאסור לבת ללכת עם שיער פזור.

ב"ה

התורה נותנת לך את האפשרות כמה שיותר לדבוק בשם ית'.

כלומר, היא נותנת לך את טווח התנועה שבה את מגלה את רמת הגילוי ו"ההכר" שאת מכירה בה' ית' בעולם ואיך הוא מחיה, מהווה ומקיים את העולם וכל זה איננו כלום ושום דבר בשבילו, ואלו הן דרגות ההלכה.

לדוגמת השיחה, שיער של בחורה היינו דבר שאין איתו שום בעיה, אך לאחר הנישואין הוא הופך לערווה וכל הסתכלות של גבר שאינו בעלך אפילו על קצוות השיער מהווה דרך של חיצונים לינוק מן השיער.

יש פוסקים המתירים, אך זה אינו הופך את הסיטואציה לכך שהדבר הינו מהווה ערווה.

ההקרבה קשה, להיות יהודי זוהי מסירות נפש אמיתית אך התכחשויות והניסיון ל"טייח" את האמת הוא מיותר.

הדבר הוא הנכון והטוב ביותר. בין אם כיסוי ראש כפול שמכסה לחלוטין ובין אם פאה, עניין הצניעות הוא איך משתמשים בעניין הנ"ל, אך להבין שהפסיקה עצמה היא דבר רוחני בלבד, האם הדבר "מותר" (ההיפך מ-אסור, כלוא, שאין אפשרות לעלותו לקדושה) או שמא הוא אסור, טמא (לשון אטום, שאין דרך להעלותו לקדושה).

לכן, עלינו לדעת, זה שהדבר נפסק כ"אפשרי" לא אומר שהוא בדרך הטובה ביותר של יראת השמיים, ו"עובר" את העניין הרוחני, למרות שהוא "עובר" את העניין הטכני.

בתור יהודים, שהמשפחה הינה "ערך עליון", או יותר נכון מצווה עקרונית וחשובה, כל כניסה של טומאה לתא המשפחתי מהווה בעיה, והלא היום הנישואין קשים ביותר ולצערנו הרב הטומאה מתגברת והגירושין ר"ל גדולים מאד בקרב ישראל, ולכן ללכת עם חשיפת שיער אפילו מועטה לאחר נישואין מהווה עבירה על מ"ל של "לפני עיוור לא תתן מכשול".

אבל, מבחינת ההלכה ה"מקלה", כלומר, שנותנת פחות מקום לביטוי השם ויותר ביטוי ל"אני", כלומר, לשקר, לפירוד (הרי השם אחד ואין עוד מלבדו, גם לא אני) - ולכן אני "מוריד" מן השם יתברך שמו למען השקר, שנקרא אני.

שהשם יברך אותנו בגילוי משיח תכף ומיד ממש ללא עיכוב התרות או כל דבר שנותן עילה להשאיר אותנו "בגלות" וללא גילוי מוחלט.

צניעות היא "מידה", היא אחת מהמידות הטובות, ומטבע הדברים אין לה הגדרות חתוכות

יש כמה דברים שהגדירו חז"ל בצניעות האשה שהפך להיות חלק מההלכה,

אבל מכאן ועד לומר שזה כל הצניעות?!

בפסיכומטרי יש את זה הרבה..

אז בוא נעמיד את הדברים על דיוקם.

אתה צודק, צניעות זו מידה שלא נמדדת במדדים הלכתיים ויש בצניעות הרבה מעבר להלכה.

אבל להגדיר דבר שהוא "לא צנוע" - זה כבר דבר שמודדים אותו בכללים הלכתיים.

כלומר, יש דברים שלא כתובים נטו בהלכה.

ובכ"ז.. "זה לא מתאים".

כנראה שלא הבנת את הלוגיקה של המילים.

כדי להגדיר שמשהו לא מתאים, צריך להכניס את זה לפרמטרים ההלכתיים.

עד אז.. זה מתאים, ראוי וצנוע, אבל אני מחליט/ה להחמיר על עצמי, או שזה לא לכבודי וכד'.

היא לא ל"רוח השרשור"..

כלומר, הדברים שכתבת הם נכונים, אבל הם לא קשורים לכאן..

"קדש עצמך במותר לך" - זה דבר שאני לא יכול להביע דעה בו.

זו החלטה של כל אדם באופן פרטי מה ראוי/מתאים בשבילו.

כשמשהו הוא "לא ראוי"/"לא מתאים" לכולם - אז הוא נאסר לחלוטין בפועל!

ומי שעובר על זה, הוא נקרא "נבל ברשות התורה!"

לסיכום:

כשאתה מחליט שמשהו באופן אישי ספציפית אליך הוא "לא מתאים"/"לא ראוי" בשבילך,

אל תצא בהכרזה שלדעתך המעשה הזה באופן כללי הוא "לא מתאים"/"לא ראוי"/"לא צנוע",

כי כשאתה אומר דבר כזה - זה בעצם לומר שמי שלא חושב כמוך הוא "נבל ברשות התורה!".

אני הבנתי מ'אדם נוף ומורשתו' שהיא טוענת שלדעתה המעשה הזה הוא באופן כללי לא צנוע,

ולכן יצאתי נגד מה שהיא אמרה.

אם היא הייתה אומרת, שלה באופן אישי זה לא מתאים או שזה לא לכבודה, לא הייתה לי שום בעייה במה שהיא אומרת.

ב. נכון שהיא לא פסקה לכלל, היא רק גורמת להבין מדבריה שמי שלא נוהג כמוה הוא לדעתה "נבל ברשות התורה!".

    ואותו דבר לגבייך כשאת כותבת את "רוח ההלכה" שלך.

אני הבנתי אותה אחרת לגמרי ממך..

וכבר סיכמנו שההגדרות שלך ושלי לאותו מושג שונות.

אז אני רק מבקש ממך שתשני את המושג שאת קוראת לו "רוח ההלכה",

כי כשמשתמשים בו, בד"כ מתכוונים לדברים אחרים.

"רוח ההלכה" זה דבר שהוא רלוונטי לכולם, וזה לא קשור לדברים פרטיים שאדם החליט באופן אישי לנהוג בעצמו.

אתה יכול להגיד על משהו שהוא לא לרוח ההלכה [ומבחינתך זה רלוונטי לכולם],

ומישהו אחר יאמר שזה ממש כן לרוח ההלכה. ומי קבע מי הצודק?

"רוח ההלכה" זה לא משהו שחור-לבן שניתן להגדירו.

אני מניחה שאותה ניקית, שאת כוונתה אנחנו מנסים לפרש, התכוונה לומר שלדעתה זה לא ראוי "לכלל".

יש פה שילוב של שני דברים:

"לדעתה"- כלומר מביעה תחושה אישית בנוגע לסיפור. רגשית. בלי קשר להלכה היבשה.

"לא ראוי"- שפיטת המציאות. לא רואה בעין יפה כשמתנהלים כך בעולם התורני.

זו בחירה שלך להכניס את דבריה לשבלונה מוכרת, ולחשוב שהיא באה להחזיר את כולם בתשובה.

בסה"כ מדובר פה בהבעת עמדה.

ואפילו לא הבעתי עמדה בנושא השרשור, אז את "רוח ההלכה שלי" נשאיר בצד.

   אלא רבנים גדולים וחשובים וצדיקים!

ב. כשאנשים חולקים על "רוח ההלכה" - הם טוענים שגם השני צריך לנהוג כמוהם.

   כשאני אומר למישהו שהוא עושה משהו שלא לפי "רוח ההלכה",

   אני למעשה אומר לו שהוא עושה משהו שהוא לא ראוי, ולדעתי גם הוא צריך לנהוג אחרת.

   זה אבסורדי לומר לו: אתה לא פועל לפי "רוח ההלכה" אבל תמשיך לנהוג את מה שאתה עושה,

   ואני ממשיך במנהג שלי...

ומפה אנסה להבין את ההמשך.

ישנם כ"כ הרבה סיטואציות בחיים התורניים שאחד יטען בתוקף שזה לא ראוי הלכתית

והשני יטען שזה "כן ועוד איך.." ולשניהם יהיו אסמכתאות.

ושוב, כשאומרים "לדעתי" גם התגובה אמורה להיות בהתאם.

אף אחד פה לא בא להגיד לך שאתה עושה "מעשה נבלות", אלא לומר שלדעתו זה לא נכון.

מה כ"כ מאיים בזה?

לדעתי, תנועה מעורבת כגון בנ"ע זה דבר לא ראוי מבחינה רוחנית [ויש לי אסמכתאות].

מישהו פה חושב שאני משמיצה אותו ואת דרכו?

זכותו לחשוב אחרת, כל עוד יש לו אסמכתאות מבוססות.

אדם השלם עם האמת שלו, לא נרתע מדעות שונות, ק"ו מ"לדעתי".

פריצת תוכנות

הורדת שירים מהאינטרנט ללא תשלום

מבחינה הלכתית - אין דבר כזה קניין רוחני, ולכן לכאורה מותר להתקין תוכנות פרוצות.

מבחינת "רוח ההלכה" - זה דבר לא מוסרי, ולכן יש הרבה רבנים שיאסרו לעשות זאת!

לפי הרבנים שאוסרים/מתירים - בפועל כולם צריכים לנהוג אותו הדבר!

אפשר עוד דוגמה?

כלומר, אדם פשוט לא יכול להבין לעומק את "רוח ההלכה", צריך ללמוד הרבה מאד תורה לעומק בשביל זה.

אני מנסה לחשוב על עוד דוגמה שהיא יותר גבולית..

(אבל יכול להיות שיקח לי זמן)

כי אנחנו כבר סוטים יותר מדי מנושא השרשור.

אם למשל אני אומר שלדעתי האישית זה לא צנוע שבנות כותבות כאן בפורום,

אז למעשה אני אומר שלדעתי הן נוהגות בחוסר צניעות.

כלומר, אני מכריז שלדעתי הבנות שכותבות כאן בפורום עושות מעשה נבלות!

כמובן, שאני לא מסכים עם מה שכתבתי לעיל,

אבל אני מראה לך איך אין אפשרות אחרת להבין את מה שהיא כתבה.

"מעשה נבלות"..

לא הבנתי על איזו נק' רגישה היא דרכה לך..?

זכותך לחשוב שכשאומרים "לדעתי" הכוונה לשלול בצורה קיצונית ובוטה את דעות האחרים.

ושוב, "רוח ההלכה" זה סובייקטיבי. לדעתי.

אפשר להמשיך "לדון" על זה ואפשר "להפרד" כ"ידידים", שלא מסכימים אחד עם השניה.

חוסר ההסכמה שלנו הוא יותר עקרוני!

אין לי שום בעיה בדעות של אחרים..

יש לי בעיה שאדם מציג את עצמו כאילו הוא יותר דוס מאחרים,

כשהוא למעשה לא עושה באמת מעשים שהם יותר דוסים מאחרים,

אלא סתם דברים שאינם קשורים להלכה, לא קשורים ל"רוח ההלכה", וזה אפילו לא מנהג חסידות!

אם למשל מישהי מקפידה ללכת עם שיער אסוף ולא פזור, אז אולי יש מקום להגיד עליה שהיא יותר צנועה.

אבל גם כאן, אני חושב שהרבה אנשים נוטים יותר מדי להסתכל על ביטויים חיצוניים לצניעות במקום להתמקד בפנים.

ל"רוח ההלכה"..

משערת שאז אבין על מה אתה כ"כ מתרעם..

אני רק כתבתי שהיא כותבת על עצמה שהיא כאילו יותר מחמירה מאחרים,

ובאמת, מי קבע שהיא אכן יותר מחמירה?

אני למשל מחליט שאני מחמיר על עצמי ומבחינה כשרותית אני לא אוכל מיונז..

אבל החומרה הזאת לא מבוססת על כלום, ולכן החומרה שלי לא באמת חומרה!

זו לא הגדרה הלכתית אלא הבעת דעה אישית.

ישנם פוסקי הלכה. אינני אחת מהם. זה לא אומר שאם אמרתי את דעתי זו פסיקת הלכה.

אני משערת שהויכוח בינינו נובע מטרימינולגיה נשית וגברית.

קיים אצל נשים הביטוי "לא צנוע בעיניי", כשאצל אחת זה מרגיש צנוע ואצל האחרת לא. אין פה עניין של פסיקת הלכה, זו תחושה סובייקטיבית. זה גם לא עניין של רוח ההלכה שבה ישנן הגדרות הלכתיות מסוימות.

יש לי הרגשה שאתה מצוי בעולם הישיבתי... כנראה שאתה חי קצת בעולם של שחור ולבן... סליחה... או שמשהו הוא על פי ההלכה או שלא.

אדם שקצת יותר בקי בשפת היום-יום לא רואה זאת כמוך.

בעלי למשל, שכבר התרחק כמה שנים מהעולם הישיבתי וכבר מכיר יותר את שפת הדיבור, גם הנשית (בכל זאת נשוי כבר הרבה שנים...) לא ראה מה הבעיה בהגדרה הזו, ולמה יש צורך להסתכל עליה כהלכה למשה מסיני.

שאת כאילו חושבת את עצמך יותר צנועה מאחרות,

כשלמעשה בפועל את לא נוהגת שום מנהג צניעות בדבר הספציפי הזה!

כשאת כותבת שזה לא צנוע בעינייך, זה אומר שלדעתך האחרות נוהגות פחות בצניעות ממך..

ומאיפה את יכולה להגיד את הדבר הזה??

יכול להיות שאת באמת צנועה יותר מאחרות, אבל ספציפית הדבר הזה ממש לא מעיד על זה.

וזה לא קשור להגדרות הלכתיות או לשפת יום-יום!

וזה גם תמיד נוח להגיד על אדם שלא חושב כמוך שהוא שחור-לבן,

זה כאילו להציג אותך בעמדת עליונות עליו!

אם בן אדם אומר שנראה לו על משהו שזה נראה לו לא צנוע, למה זה אמור להפוך אותו ליותר צנוע? או את האחרים לפחות?

או כמו בהגדרה הנוראית בעיניי שבה השתמשת - "מעשה נבלות".

אני חושבת שממש הגזמת...

לי נראה לא צנוע לעשות את זה. לאחרת זה נראה צנוע. 

לי נראה לא צנוע ללכת עם גרביונים עבים אבל חצאית עד הברך, וצנוע יותר ללכת עם חצאית שמטאטאת את הרצפה אבל בלי גרביים, ולאחרת זה ייראה הפוך.

יש אנשים שונים ודעות שונות.  כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות.

זה לא הופך אף אחד מהם ליותר טוב מהשני.

ובדברים שמתאימים לגבולות ההלכה, מחלוקות לא הופכות אחד ליותר צנוע מהשני, אלא פשוט דעות שונות.

ולגבי הקטע של האדם שלא חושב כמוני הוא שחור לבן - לא אני זו שיש לה בעיה עם אנשים שחושבים אחרת ממנה. לך יש את הבעיה הזו. וזו לא עליונות לכתוב כך, זה אפילו קצת עצוב...

אתה צריך ללמוד שמותר לכל אחד לכתוב את דעתו, גם אם זה לא בדיוק מתאים לדעתך. תתמודד. זה חלק מהחיים, וזה בדיוק הרעיון של הפורום.

תזרום...

אם תשימי-לב תראי שמכל הדעות שנכתבו כאן בחרתי לתקוף רק ספציפית את הדעה שלך..

אני אביא לך דוגמא זהה למה שכתבת אבל בנושא אחר, ואז אולי תביני למה תקפתי רק אותך.

נגיד שאני אומר:

"לדעתי, מיונז זה לא כשר- אז לכן אני לא אוכל מיונז!"

האימרה שלי גם לכאורה נמצא בגבולות ההלכה, כי מותר לאדם לא לאכול מיונז.

יפה מאד שזו דעתי, אבל אף-אחד לא שואל אותי אם מיונז זה כשר או לא כשר.

מותר לי לא לאכול מיונז כי זה לא טעים או לא בריא או מ-1000 סיבות אחרות, אבל למה להפוך את זה למשהו דתי?

אם מיונז כשר או לא כשר זה בכלל לא שייך לכאן!

החומרה שהחלטתי לעשות על עצמי - זה בכלל לא חומרה, זו סתם חשיבה טיפשית!

אותו הדבר גם כאן, צניעות זה מונח שהוא דתי, בין אם זה מידה שצריך לעבוד עליה ובין אם זה הלכה שצריך לעמוד בה.

ואת לקחת את המונח "צניעות" שלא קשור בכלל לעניינינו, והשלכת אותו למקרה שלנו..

אם לא היית הופכת את הרגש האישי שלך למשהו דתי, לא הייתה לי שום בעייה עם הגישה שלך.

אין קשר בין המונח "צניעות" (בין בשפה ההלכתית ובין בשפת היום-יום),

לשאלה אם ראוי שבת תפנה אל בן בענייני שידוכין או לא..

דרך אגב, אחת הבעיות הגדולות של הדור שלנו, זה שנותנים לרגש להחליט מה צנוע ומה לא.

היום, המון נשים שמגדירות את עצמן כדתיות, מרגישות שללכת עם כיסוי ראש חלקי או עם סרט על הראש זה מאד צנוע.

מה שקרה זה.. שהן לקחו את הרגש שאת איפשרת אותו.. אבל הן לקחו אותו לכיוון ההפוך!

ויש עוד הרבה בעיות שנפרצו בגלל שההגדרות למושגים ההלכתיים נפרצו..

וצריך לזכור שעל כל פירצה שאת פורצת לחומרה יש 10 אנשים שיפרצו את זה לכיוון השני.

אני חושבת שאי אפשר לתקוף שום דיעה של מישהו אחר. מקסימום אפשר לחשוב אחרת.

אתה חושב שלגיטימי לבזבז חצי מקום של הדיון על תקיפה של דיעה אחרת.

נסכם שאנחנו חולקים. אותי זה כבר משעמם.

כל טוב. 

 ר"ש אומר מפני מה אמרה תורה "כי יקח איש אישה" (דברים כב,כד) ולא כתב "כי תלקח אשה לאיש"? מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש, משל לאדם שאבדה לו אבידה - מי חוזר על מי? בעל האבידה מחזר על אבידתו.

(קידושין ב', ב').

אבל היא לא קשורה לכאן..

זה לא קשור לענייני צניעות.

הגמרא אומרת שהתורה כתבה את מה שקורה בד"כ במציאות,

כלומר שטבע האדם הוא שבד"כ בנים מחזרים אחרי בנות.

אבל זה לא אומר שזה לא יכול לקרות הפוך,

בייחוד במקרים שבהם "בעל האבידה" לא יודע שהאישה הזאת היא האבידה שלו.

כלומר, הגמרא רק מתארת מציאות, ואין לזה שום השלכות מעשיות.

זה כבר לא משהו אישי, זה משהו שכולנו אמורים לשאוף אליו..

ולכן, במקרה שלנו אין טעם לקשר את זה לסיבה תורנית אמיתית.

כי זה מדובר על משהו שהוא מתאים או לא מתאים נטו, ולא למשהו שכולנו צריכים בכלל לשאוף לשם.

לא נראה לי... סתם כי אני לא רגילה לזה.

אבל אולי הייתי מקדמת את זה בדרך אחרת..

לא חושבת שיש עם זה בעיה להפך כל הכבוד לה על האומץ.

כשזה בצניעות ועדינות אז למה לא?

אבל אני אישית ממש הייתי מתפדחת 

כל עוד זה נעשה בצורה ראויה ולא רחובית

או אבידה שעוזרת למצוא אותה ולמיטב ידיעתי לא רק שאין איסור בדבר אלא מצווה תחשב בדומה לחיפוש 4 מינים אך יש להיזהר לא לבקש אתרוג תפוס ולא לבלבל הדס שנרכש כבר וגם את הפנויים יש לחפש באופן תואם הלכה לטובת 2 הצדדים.

רבנים יקרים נא לחבר הלכות חיזור ולא לשכוח לתת טיפים בסוף הספר , ועובדות משיטות החיזור של ת"ח ורבניות .

חחחחח אתרוג תפוס חח גמרת אותי 
 

מה פרוש לראות מישהו ולהציע לו להפגש על סמך מה? בגלל שהאף שלו נראה לי, בגלל התיק היפה שלו, ההליכה הנעימה? מה יכול לגרום לבן אדם שפוי לרצות להתחתן עם מישהו שהוא מכיר חיצונית בלבד??

ידוע שצבעי הבגד משפיעים על ההסתכלות שלנו על אנשים. אז אם הוא הולך עם חולצה ורודה, נראה לנו שהוא נעים הליכות ואם החולצה שלו שחורה הוא נראה בעיננו כעצבני (סתם דוגמאות, אבל באמת יש דבר כזה שבגדים משקפים במידה מסוימת את האופי שלנו, ואנשים שלא מכירים אותנו יכולים לסמן אותנו ככאלה או אחרים בגלל צבע הבגדים שלנו)

נראה לי פסול לחלוטין.

ואם תשאלו כל בחורה חרדית רגילה, מה היא היתה עושה אם בחור היה ניגש ומציע לה להפגש, מה היא היתה אומרת?

"הייתי יורדת בתחנה הקרובה, או בורחת לרחוב אחר."

אם היא מוצאת חן בעיניו אז הוא מציע לה לדבר איתו בפלא או בדרך אחרת

לא ישר זהו יוצאים קבוע ..חכי בואי נראה אם זה יזרום קודם

לגבי החרדית..כן יש מצב ..

חרדית זה רק בשידך ...זה בעיה כן 
באסה רצינית !!!

 

הייתי ניגשת, ובשיא העדינות שואלת-"אפשר להציע לך מישהי?"

ואם היה עובר בשלום:"אתה נראה ממש נחמד... אולי אפשר להציע לך את עצמי?"

נראה לי שזו דרך טובה גם לבדוק אם הבחור בעניין...

זה להציב אותו במצב לא נעים במידה שהוא עונה לך שהוא מעוניין בהצעה,

כשהוא בעצם אולי לא מעוניין שזו תהי את...

ככה הוא לא יכול להתחמק.. חח מסכן....

קיצור, אומנם בד"כ כשאני חושבת שהבחור רוצה להציע את עצמו, אני נזהרת מראש..

אבל אולי אצל בחורים הראש עובד אחרת...

"עד היום אני לא יודע אם היא רצתה להתחיל אתי או לא."

חחחחחחחחח
 

"יש בחורים שלומדים של"ה ומעוניינים לצאת עם בנות בגיל...?"!

אדיר!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!