ותעשי להן טובה! תדברי איתן!
אחת הבנות פתאום יושבת עם ערבי בשולחן (הם באו ביחד) אם אתן נוהגות לאכול ביחד תרמזי לה,'את לא באה לאכול איתנו? אנחנו מחכות לך.. סתם חבל לשבת עם מישהו שאת לא מכירה'
או להזמין אותה לשבת איתך ועם עוד חברה בשולחן אחר.
זה מתחיל כך! אחר כך בדירה/ מתי שתהיו בלי 'מאזינים לא רצויים' תזרקי כזה שהרבה ערבים מתחילים עם בנות יהודיות וממש נחמדים כשהם מתחילים איתם וזה נראה לאותם בנות שהם רק נחמדים אבל הן לא יודעות שהם עושים את זה בכוונה' תנסי לפתח את השיחה איתה.
אפילו בדירה למצוא זמן ולפתוח את הנושא, ולעשות דיון.
הרבה יותר קל להראות את המציאות לפני שזה קורה- הקשר עם הערבים. וגם כשבאים עם הבנה ואחרי שפתחו את הנושא ויודעים מה עומד מאחורי הבוקר טוב, מה שלומך, אכילה משותפת בחדר אוכל, צחוקים, אפשר גם להימנע מזה
אבל אם פותחים את הנושא אחרי שהיא מתחילה לחבב ולהיות בקשרים עם הערבים הרבה יותר קשה! לעלות את זה בצורה אובייקטיבית והגיונית. הרגש מדבר ויכול להיות שאותה בת תרגיש מותקפת ולא תקשיב.
בקיצור! תפעלי ומהר.
דבר שני, אל תסמכי על הרכזת, תגידי לה והכול
אבל אם את רוצה לדבר ולפתוח את הנושא הזה בצורה אמיתית ולא פוליטי קורקט תזמי את זה.
אצלנו דיברו על זה בעירפול וגם הצוות שהדריך אותנו לא העז להגיד 'תתרחקו מהערבים' אלא אמר שזה לא מתאים שיהיה קשר בישבילנו, בינינו לבין העובדים הצעירים, המטופלים הצעירים והאורחים דלהם (הערבים) לא הנוסח המדוייק אבל זה מה שהשתמע בין השורות.
וזה לא קשור לבת דוסית או לא ממשפחת מצוקה או לא.
זה קשור למודעות! ברגע שאת מבינה שמשלום שלום יכול להיות קשר משמעותי ושהערבי הזה גם מתכוון שיהיה קשר משמעותי מהשלום הראשון, את נזהרת.
וכן, תמיד יש את הבגיקה הזאת 'אני עושה נכון או לא'? הגזמתי? אולי הייתי גסה מדי?
תשמרי מרחק, תזכרי מה עומד מאחורי האדם שאת כרגע עובדת/ מטפלת בו, תהיי מנומסת,
וקרירה.
כבדהו וחשדהו
