( = לא לשטוף כלים ).

(כלומר לשטוף קצת עם הברז כשמניחים בכיור)

כי אחרת הלכלוך נדבק והרבה יותר קשה להוציא אותו

(במיוחד כשהכלים נשטפים מס' ימים אחר כך)

אפשרות א.מסבנים ומניחים בתוף השיש ,פותחים ברז ושוטפים ושוטפים עד שזה נגמר

אפשרות ב. קונים חד פעמי.

אם אתה רוצה אני עושה סדנאות שטיפת כלים, 150 ש"ח ל3 מפגשים, אם תגיע אלינו זה בחינח

שלב א': למיין את הכלים:

לייצור ערימות של צלחות, קערות, מזלגות, סכינים וכו'.

שלב ב': לסבן את הכלים:

סקוטצ' וסבון, לסבן ערימה אחת.

שלב ג': לשטוף את הכלים:

לשטוף את הערימה המסובנת.

שלב ד':

להניח את הערימה לייבוש.

לחזור על שלבים ב'-ד'. 

ככה, חוסכים במים ועובדים על טייס אוטומטי, לא צריך לשטוף כל כלי בצורה נפרדת ומיוחדת.

מומלץ!

בתמורה לאיזה סטייק טוב

אי שם בהר חוצבים לא??

רק תגיד שאתה פנוי

וזה משהו שמעניין להסתכל עליו, כמה אנשים יש שמרימים לכלוך ברחוב? כמה חושבים על הכלל באמת? כמה דואגים לדורות הבאים? לכמה אכפת מהסובב אותם גם אם אין סעיף בשולחן ערוך?

שרותים אקלוגים זה הרבה יותר מועיל.

מלשון אחר = שמישהו אחר יטפל בזה

לא חשוב באיזה מצב יוצאים הכלים אח''כ..

העיקר שדחפת הכל לפנים ועכשיו הכיור מצוחצח..

זה מרגיע את הנפש למשך שעה-שעתיים..

כי אני זוכר שכן, אז שווה לברר

בס"ד

נזיפה אחת מהאחראי מטבח והיא לא מפשלת לעולם

שים לב איזה קטע, ברגע שאתה מתחתן אתה מקבל כיור ששוטף כלים בעצמו.

מוהאהא

בשביל מה יש בעל?

כדי שיהיה מי שיסחוב דברים כבדים

יהרוג ג'וקים וחיות מכל מין וסוג

וישטוף כלים...

אני אוהב עבודות רוטיניות, יש בהן הרבה זמן לחשוב.

בגבול, כמובן.

אחלה זמן להקשיב

בס"ד

תכלס, רוב הזמן אין לי מתי לשמוע מוזיקה, אז שטיפת כלים זה זמן מצוין בשביל זה.

שטיפת כלים.. (יש סרטונים של זה)

סתם. השאלה אם כשאת ׳לבד׳, כשאת פנויה רק להעלאת מחשבות מעצמך, את משתעממת. זה הגיוני, אבל אני לא כזה.

בניית הרובוט עצמה תיקח לך ולצוות שלך כמה וכמה וכמה שנים טובות וסכומי כסף גדולים, אבל בסוף תוכל להפיץ את זה ולהרוויח הרבה כסף, ובנוסף הרובוט ישטוף לך את הכלים במהירויות גדולות יותר מכל אדם...

מצד שני, כבר יש מדיח, אז צריך משהו יעיל יותר שלא יעלה הרבה הרבה יותר...

ב"הצלחה

ולרוב כדי שיהיה יעיל אתה צריך קודם בעצמך לעבור קצת עם מים על הכלים לפני הכנסה למדיח... וזה גם מסורבל לנסות לדחוס לשם כלים של ארוחה גדולה של הרבה אנשים...

ואולי גם יצליחו לדאוג לכך שהרובוט הזה יפעל מעצמו או על שעון שבת או משהו ויתירו לו לשטוף כלים גם בשבתות וחגים

<מתוך רב המכר "גברים במטבח-כל הפתרונות">

את החולצות הלבנות של שבת-תשאירי הרבה קמטים, בעיקר באזור הכתפיים...כמו כן כשאת מבשלת את הארוחה הראשונה- שימי המון המון מלח.

הוא כבר יבין לבד שאת לא משהו בגיהוצים ובבישולים ויסיק את המסקנות שאת רוצה שהוא יסיק...

האם נעים לכם גברים לקרוא את זה...?

למה כשגבר ממליץ לחבר שלו לשבור כמה צלחות בכוונה כדי להפוך ל"פרזיט" לכל החיים זה מתקבל בבדיחותא ובקלילות אבל אם איזו אישה תמליץ לחברה שלה לעשות את אותו מעשה בדיוק היא תהפוך ל...?

(-:

מי סיפר לך את השקר השוביניסטי הזה?

בס"ד

הנה כמה הבהרות:

1. אין בעיה עם בדיחות כגון אלו בתנאי שהן 100% בדיחה. הומור זה דבר נפלא ומבורך!

2.יש בעיה עם בדיחות שהן בעצם ליצנות על תפיסה מסוימת, על דרך מסוימת וכדי להוציא את העוקץ מהסיפור משתמשים בבדיחה , כך מעבירים את המסר הרצוי ב"כבוד" בלי להיתפס ב"בעייתי". כולנו יודעים מה חז"ל אמרו על ליצנות ומדוע היא מותרת רק על עבודה זרה! 

3.השורש של הבדיחה שנאמרה על שבירת צלחות היא ליצנות קטנה על אותם אלו שטוענים שגבר אכן צריך לעזור/להיות שותף בעבודות הבית ונובעת בשורשה מתוך הדעה שטוענת שגבר באמת לא צריך לעזור בכלום בתוך הבית. הבעיה הייתה עם שורש הדעה ולא עם הבדיחה עצמה.

4. לגיטימי בעיני מי שטוען שגבר, בדיוק כמו בימי העבר, לא יעזור במאומה בבית ולא ישטוף אפילו לא כפית אחת. אך זה רק אם במקביל אשתו כמו בימי העבר, לא עוזרת בכלום בתפקיד שלו והוא מצליח להביא לבדו משכורת מפרנסת ומכבדת הביתה.

להטיל על האישה עומס גדול של אחריות כפולה: גם פרנסה וגם עבודות הבית והילדים ולהשאיר אותו עם אחריות אחת בלבד-פרנסה, זה ממש הפוך מהדרכת התורה : "נושא בעול עם חברו" ואין חברו יותר מאשר אשתו!

המציאות היום היא שברוב הבתים הגבר חייב את הסיוע של אשתו בתחום האחריות שלו- פרנסה וכך יצא מזה שגם הוא חייב לעזור לה בתחום האחריות שלה....ולשטוף כלים! 

הפתרון שלי

עבור זוגות עמוסים: מדיח/חד"פ!

לזוגות שיש להם הרבה זמן פנוי יחד: לשטוף ביחד(אחד מסבן והשני שוטף וכד') זה הופך להיות זמן בילוי זוגי נחמד!

לרווקים: לשטוף תוך כדי שמיעת שיעור/מוזיקה- כך מתרכזים במשהו מהנה ולא סובלים מהעבודה עצמה...

שנזכה לשנה טובה,

לאהבה ואחווה שלום ורעות אמיתיים!

שתי הערות

1. גם מי שאשתו לא עוזרת לו - אם הוא רואה את אשתו קורסת, והוא יכול לעזור לה ואין לו בעיה, והוא מסתכל עליה איך שהיא לא מסתדרת ולא עוזר, יש כאן בעיה, לא?

אם היא מסתדרת והכל בסדר, גם אז יש מצות חסד, אבל אם היא לא עומדת בעומס (מה שמצוי) אני חושב שדי אלמנטרי שבעל יצא לעזרת אשתו. 

2. זה לא מדויק שאשה בימי קדם לא היתה צריכה לעזור לפרנסה. אשה היתה צריכה לטוות צמר, אמנם התחשבו בכוחותיה, היא לא היתה צריכה לעבוד 8 שעות ביום, וכשהיא מניקה היו מורידים לה שעות עבודה, אבל זה לא שאשה עבדה רק בעבודות הבית

בוא נאמר שאשה שעובדת בבקרים עד 1:00 היא לא עושה מעל ומעבר, וזה די מקביל לטוייה 

מה שנכון - אשה שעובדת בעבודה תובענית שעות רבות, ומגיעה הביתה סמרטוט וצריכה להתחיל את העבודה השניה בבית - בזה אני מסכים שהיא עושה מעל ומעבר

(בלשו הוסקים זה נקרא "העדפה ע"י הדחק")

אישה או כלב עם ראסטות.

יש סיכוי סביר שהוא ילבש את זה, וזה יפריע לה הרבה יותר מלו...

לובשים סינר- חובה

כלים גדולים- כמו סירים וקערות, משאירים בצד על שולחן וכד', ומתחילים עם הכלים הקטנים

מפנים את כל הכלים הקטנים לתוך הכיור

מתיזים מים חמימים על הכלים שבכיור

ממלאים קערה קטנה (מהכלים המלוכלכים) במים וסבון

מסבנים אחד אחד בלי לשטוף לפני כן, הסבון מסיר הכל ממילא

כל כלי שסיבנו, מניחים על השיש בערימה מסודרת של כלים דומים לו

אחרי שמסיימים לסבן מחזירים הכל לכיור

שוטפים במים קרים. קודם את הכלים השבירים, ואחר כך את הפלסטיקים- כי אפשר לערום אותם על הכלים השבירים בייבוש. שוטפים במידת האפשר עם ברז במצב "שפריץ מעצבן", כלומר הרבה סילוני מים קטנים- אבל בזרם נמוך. כך חוסכים במים ורק הסינר נרטב קצת. אם לא עושים כך, לפחות משפשפים את הכלי בזמן השטיפה, כך הסבון יורד יותר מהר. כל כלי מניחים בערימה מסודרת על השיש כמו שעשינו בסיבון של הכלים

בסוף השטיפה של כל ערימה, מרימים את הערימה בשתי ידיים, מטים אותה הצידה מעל הכיור ונותנים למים להישפך לתוכו. מסדרים את הערימה במתקן הייבוש. כשכל הכלים הדומים מסודרים יחד זה ממש חוסך מקום. בשביל לחסוך מקום אפשר גם להניח צלחות קטנות בין צלחות גדולות

שוטפים את הכלים הגדולים באותו האופן

כשמסיימים שוטפים את הכיור עם שאריות הסבון שבקערה הקטנה ומנקים גם אותה

בסוף עושים לי מי שברך גדול ומפורט- אלעד בן נעמי (שהשקיע זמן בלכתוב לכם את הפנינים האלה במקום לעסוק בדברים חשובים פרטיים)

אבל בגלל שהשקעת

מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב

הוא יברך את השם הטוב ... ? אלעד בן נעמי ..

אלעד בן נעמי ! שהשקיע וכתב וערך וחשב והתאמץ

הקדוש ברוך הוא ישמרהו ויצילהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה ויתן לו שנה טובה ומתוקה ואם אפשר שאשתו תשטוף במקומו כלים ואמרו אמן

רק עם אהבה.

אוי לאהבה כזו.

בגמרא סנהדרין דרשו על הפסוק 'יצאו אנשים... וידיחו...' - אנשים ולא נשים, שאין האישה נעשית מדיח!

כי כתוב "וידיחו את אנשי עירם"

להניח סכומים חלביים/בשריים על שיש, גלויים - יכול להיות בזה חשש מסוים שאתה מטריף אותם - השיש בולע גם בשרי וגם חלבי שלעיתים ניתזים אליו חמים (בשר חם/מרק בשרי חם זה ידוע, אבל גם חלבי חם יכול להינתז לפעמים לגלוש - נניח מכינים קפה רותח, או שוקו חם, או מרתיחים חלב בסיר לכל מטרה, וכו'...) ובעקבות כך - לפחות אצלנו, אנחנו מתייחסים לשיש כטרף גמור במשך ימות השנה, ולכן מקפידים לא להניח את הסכומים שאיתם ממש אוכלים, על השיש עצמו אלא רק על צלחת.

וכנ"ל, למשל - לא להניח סיר אפילו קר, על צלחת שנמצאת מתחתיו - הסיר עצמו, התחתית שלו בסיכוי די גבוה נטרפה, כי היא עומדת על גז שככל הנראה ניתזו עליו דברים חמים חלביים ובשריים כאחד, וככזה - אם אתה מני מתחת לסיר משהו שעליו ממש אוכלים, אתה עלול להטריף את אותו כלי - למשל צלחת...

לתשומת לב האוכלים

[עד כאן 60 שניות בענייני הטרפות]

למעשה-

אין העברת טעם בלוע אם לא בחם או חריף, ובחריף רק אם הופעל לחץ אל גוף הדבר החריף(הסכין החותכת מקבלת חריפות,

אבל הקרש שמתחת לא).

בנוסף, לאחר זמן ישנו טעם פגום, ואנחנו לא רוצים להיכנס לנ"ט בר נ"ט.

כלומר- 

אפילו אם נאמר שהשיש עצמו הוטרף מחמת שנשפכו עליו בתוך פחות מ24 שעות גם חלבי חם וגם בשרי חם,

אם עכשיו הוא קר, והנחת עליו סכין קרה, אין חשש כלל להעברת טעם, ואפילו סכין קרה חלבית שתנעץ בבשר קר

לא נטרפה, שאין כאן העברת טעם כלל.

ואם שוטפים כלים מוכרח שאין היד סולדת בחום הזה ומשמע שאין חום שראוי להעביר טעם לא בכלים ולא בשיש, לכן 

אין חשש העברת טעם, אפילו לחשש שמא הכיור והשיש אכן הוטרפו לגמרי.

ולעניין התחתית של הסיר, הרי הרשת עצמה עוברת ליבון באש, כמו רשת של מנגל שאפילו אם בישלו עליה טרפות אתה אומר

שהיא לובנה ואין חשש בה, ולכן גם הגז והתחתית שרגילים להית באש כל הזמן הרי בטל הטעם אפילו היה בו טעם טרף,

וממה נפשך שיהיה אסור להניח על צלחת, אולי תגיד שלא להניח סיר בשרי חם על צלחת חלבית, אבל זה פשוט כי זה יטריף

את הצלחת.

ככה למדתי לפחות, 

והיא מוזרה, כי אין הערת טעם מכלי לכלי שלא דרך אוכל. (זה הטעם שאין בעיה לבשל בשר ואח"כ חלב על אותה חצובה, ולא מטעם הליבון).

אם ותן טל חושש שיעבור ממשות של אוכל (או טינופת, לא חשוב) - אז אולי, אבל זה חשש רחוק וממש לא נהגו.

החשש מהנחת אוכלים חמים הוא סביר. אוכלים קרים או סכו"ם - לא.

סתם שאלה: כך נהגו גם אצל הוריך ורבותיך?

לגבי מ"ש מתן על הקרש שמתחת בדבר חריף - הדבר נתון במחלוקת אחרונים. וראיתי רבים שמחמירים בזה, ומשתמשים בקרש חיתוך פרווה, או מתייחסים לדבר חריף כמו הצלחת שלו. (אני לא מחמיר בזה בדיעבד, מכמה טעמים)

ולעניין הרשת עצמה שעליה מניחים את הבשרים במנגל- היא מותרת אפילו בישלו עליה דבר אחר, כי היא נמצאת באש כל

הזמן ואין בה טעם בלוע הראוי למאכל... 

ולעניין החריף, כך קיבלתי בפסיקה מכמה רבנים בשאלות שונות, ואת העיקרון הזה ממש במילים הללו שמעתי מת"ח. אולי 

אכן יש מחלוקת אחרונים, אבל כך קיבלתי כמה פעמים בפסיקה מרבנים שונים.

לזה ככפרת עוונות.

מלבד זאת, לעמוד זמן רב בשמש או רוח או אבק, לא מיטיב עם הגוף ההפכפך של הבן אדם...

על חוש הריח שלך. הוא כנראה מפותח מדי!

אלא מה? לקוות שמגיעים מהיכן שהם מגיעים עם ריח של אפטרשייב צרפתי, זה קצת מדע בדיוני. לא?

ואגב, לכבשים יש ריח טוב!

לכל בעלי החיים (חוץ מבואש...) יש ריח טוב!

נעלבתי במקומם!

רק לנו, לבני האדם, יש לפעמים ריח רע. בגלל העבירות שלנו.....

כל הכבוד שאתם עוצרים לטרמפיסטים. זו מצווה. אבל, תזהרו ותבדקו קודם מי הוא הטרמפיסט....ולא בגלל הריח.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.