תתפללי על זה ותזכרי שהכל מכוון

אל תדחקי את השעה שנקבעה לך משמיים
 

אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו.

כולם יודעים שבכללי "קנאה" זה לא בריא - אבל אדם שופך את ליבו, קצת חסר טאקט לתקוף אותו על כך, ועוד במילים חריפות כל כך...

גם משהו שהוא נכון, לא תמיד צריך להגיד, לדעתי.

שזה לא מחייב שהיא אכולת קנאה,

זה רגש טבעי מאוד.

הגיוני שהיא מאוד מאוד שמחה בשביל אחותה,

אבל עדיין זה כואב לה.

מכירה כמה שעמדו בניסיון הזה-

שאפח'ד לא יצטרך להיות במצב הזה.

(לפעמים יותר קשה שאח'ות קטנ/ה מתחתנים לפני, מאשר הגיל עצמו. ולפעמים שניהם ביחד מעצימים את הקושי הקיים).

והיא תצמא בע"ה את האחד שלה גם אם היא תתן מקום לרגשות הטבעיים שלה, 

הכל יהיה בסדר

מי אמר לכם שאני לא נמצא במקום שלה? אולי אני כן?

(ואני כן)

אם היא הייתה כותבת משהו כמו:

"והנה עוד שנה חלפה ואני עדיין לא נשואה..

 ואני אשב בשולחן החג בעודני רווקה...(בת 24) ה' עד מתי??? |פריקת מחשבה| "

אני הייתי מסכים איתך, וגם לא הייתי כותב לה שום ביקורת ואפילו יכול להיות מעודד.

אבל זה שהיא הכניסה את העובדה שאחותה הצעירה נשואה לרשימת הבאסות שלה לקראת החג,

זה נראה לי דבר לא ראוי שצריך בדחיפות לעבוד עליו!

(רציתי לכתוב יותר בבוטות ומחקתי.)

ואת יכולה להמשיך כמה שאת רוצה עם הביקורת שלך..

אני ממליץ לה לשנות גישה!

היא לא שפטה אותך, לומר שאתה לא עומד במקום שלה זה לא דווקא שאתה לא חווה חוויה דומה,

אלא שהנתונים שעימם אתה מתמודד לא יהיו כמו שלה.

האמירה הזו על אחותה לא מחייבת שהקנאה אוכלת אותה,

יש אנשים שזה מגדיל להם את הכאב והקושי שיש בתק' הזו גם כך,

וזה הגיוני טבעי ונורמלי לחלוטין.

אם אתה רוצה בכל זאת להציע לה לשנות גישה-

אני חושבת שהיא כתבה את זה כפריק על מנת לקבל תמיכה, 

ככה שכדאי לעשות את זה בדרך שיהיה לה נעים לשמוע.

(ולא בטוח שזו גישה כללית, לפעמים סתם יש רגעים שהקושי הזה צף).

שזה מגדיל לה את הכאב וזה טבעי ונורמלי, נקרא בעברית קנאה

ולכאוב את זה נקרא להיות אכולים מקנאה

זה מאד טבעי לקנא, זה אנושי, וזה לא יעיל

אבל לא יעזור למרוח על זה מילים ולאפר את זה

אם מישהו כואב בגלל שלשני טוב וזה מדגיש לו את החסר שלו - זה קנאה!

זה לא הופך אותה לפושעת, זה למעשה לא בשליטתה בכלל. אנחנו לא בעל הבית על הרגשות שלנו

ולהתכחש אליהם לא יעזור, וגם לא לצעוק עליהם

"לכו מכאן, אתם סתם מדכאים אותי, ובכלל הרי אסור לקנא. לא! אני לא מקנא עכשיו. ממש לא, לא לא, אני לא מקנא ברור?"

הדרך לטיפול בקנאה שידועה לי היא התבוננות רגועה על זה שהקב"ה מנהל את העולם, ואני לא מפסיד ממה שהשני מקבל, וגם יכול לעזור פשוט לא להתמקד בטובה של השני, ולזכור שלכל אדם יש דברים יותר טובים ופחות טובים, ולא ברור בכלל שהאדם שאני משווה את עצמי אליו לא מקנא בי על דברים אחרים

קנאה זה רגש שנובע מזה שאתה רואה אדם עם משהו שאתה רוצה, וזה גורם לך לרצות גם 

(האחות התחתנה והיא רוצה גם להתחתן כמו האחות, ולכן מקנאה)

הרגש שהבנות פה מדברות עליו (וסביר שגם הפותחת התכוונה אליו) הוא שונה.

זה רגש של קושי שנמצא כל הזמן, רק כל השנה אפשר להדחיק. אבל בא מולך מישהו עם הדבר הזה- וזה מעמיד מול הקושי ולא נותן להתחמק. לכן זה קשה יותר.

(הפותחת רוצה להתחתן בלי קשר לאחותה. רק שכל השנה היא עסוקה ויכולה גם להתעסק עם דברים אחרים. אבל כשהיא רואה את אחותה נשואה פתאום כל הקושי מציף, ולכן קשה יותר)

אם התגובות יהיו עניינות- דיוניות-

זה יימשך.

אם לא- אז באסה,

אבל תמשיכו את זה מראש באישי ותמנעו ממנו עבודה

תודה

שהמחאה תהיה מאורגנת, מתוחמת ומתואמת עם המשטרה

ר גמור להיות בו רווקה

אני רווקה זקנה בת 22 כשאחי בן ה19 וחצי כבר נשוי...

נשמע שאת נמצאת בסיטואציה קשה ולא נעימה בכלל...

בע"ה גם הזמן שבו את תשמחי יבוא,

ותשתמשי בכאב הזה כדי למנף א התפילה והבקשה מה'

לסיום המסלול- חיפוש הזה בקלות בשמחה ובזריזות.

רק טוב!!!

צרת רבים וזה...

הייתי אמורה להתחתן לפני שנה, שבועיים לפני הכל התפרק..

אחי שקטן ממני ב3.5 שנים נשוי כבר שנה ואישתו צריכה ללדת..

אחותי שקטנה ממנו מתחתנת עוד חודש +

אהה ואני עוד רגע בת 30 (מפחיד רק לחשוב על זה)

והאמת שאני שמחה וטוב לי

בס"ד

בס"ד

אח ואחות שנולדו אחרי כבר נשואים

והכל בסדר

מוזמנת לאישי...

מזדהה, הייתי באה לאישי אבל אם משהו קטן שאכתוב כאן יעזור לעוד- זה ישמח אותי..

"זה מעשה שלי וזה מעשה שלו ומה לנו לדבר מאחרים.."

סיפור החכם והתם של רבי נחמן- מכירה?

משפט חשוב שם, זה מה שציטטתי, מנסה (בעצמי) לשנן אותו שוב ושוב בכל סיטואציה לא פשוטה.

ומה שלי עוזר זה לומר לעצמי שאני לא דווקא מקנאה, אלא, אני שמחה בשמחתה, ורוצה גם. זה הכל. טבעי, הגיוני, ואפילו בריא.

ועוד משפט (ואם חברה שלי כאן אז עכשיו היא בטוח מזהה אותי...;)):

"אצל ה' יתברך הכל אפשרי"

גם שכבר נראה לך ששום דבר לא יכול להשתנות חלילה.. אצל ה' הכל יכול להשתנות ברגע.

תזכרי את זה, תשנני את זה, ובעזרת ה' בשורות טובות מהר!

מוזמנת לאישי אם בא לך..

בפני מי שלא הגיב בצורה אמפתית.

אכן כוונתי היתה לפרוק מחשבה שעולה מדי פעם , במיוחד בזמנים כאלה של חשבון נפש, והסקת מסקנות..

חבל שחלק בחרו לקחת את שכתבתי למקום של קנאה..הרי בסופו של דבר היא לא איחלה לי את הנסיון הזה..ברור לי

שהיתה שמחה הרבה יותר לראות אותי נשואה ומאושרת..

שתבא על כולנו שנה טובה ומתוקה , מלאה בשמחות והצלחות כרימון, בריאות איתנה , אושר ושמחה..

שנזכה שישמחו איתנו בשמחתנו במהרה..ישועת ה' כהרף עין בעז"ה

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?