אני יכול לשאול בת כמה את?

או כדי לחדד את השאלה:

האם את מרגישה בשלה לנישואין?

ולא מרגישה בשלה לנישואין, אני עוד צעירונת

אז אם את לא בשלה לנישואין, לדעתי כדאי לך לחסל את הקשר הזה כי הסבירות הכי גדולה היא שתצאי ממנו עם לב שבור או אפילו שני לבבות שבורים לך ולו.

הוא פשוט עושה לי משהו לא מובן בבטן (ולא בחילה חלילה).

מצד שני, המראה החיצוני קצת מאכזב. 
מה עושים במצב כזה?

הכרויות, עניינים,..... קודם כל- המון הצלחות. שתהיה דרך טובה ומלמדת.

בגדול- נשמע שהצגת כאן פתרון, ולא בעיה. התגברות על נתונים חיצוניים והתרכזות באופי.

אם כי- אני לא מאמינה באופי כובש. זה מנטרל את החשיבה העצמית. וזה דבר חיצוני, כי הוא כמו לבוש.

אם את מחפשת עצה מעשית- הייתי ממליצה להפעיל את 'חוק הדוסים השלובים' ולמצוא אנשים שמכירים אתו.

עוד משהו- יש פער בין שיחת טלפון לבין פגישה. אני מניחה שיש פער בין התכתבות לבין פגישה.

עוד רעיונות: שיכולים לסייע, לא לסיים ערב בפגישה. אחרי הפגישה לעשו משהו מהנה. אגב, לשבת ולרשום אחרי הפגישה מה מרגישים. ומה גרם לזה.

מתוך קריאה חוזרת של ההודעה, אני מבינה כך: את שואלת איך להתמודד עם אופי כובש. אז  אשאל בחזרה: מה זה אופי כובש? איך זה משפיע עלייך?

אני לא אמרתי שיש חשש שהוא פדופיל (עקב כך שאת בת 20 וזה לא החשש המרכזי שצריך להיות לך, גם אם היית מכירה אותו בצורה יותר רצינית לא היית יודעת לגבי אם הוא פדופיל (=נמשך מינית לילדים מתחת לגיל ההתבגרות המינית))

אבל מה הוא כן והאם הוא מסוכן לך זה החשש שכן העלתי, ובלי מישהו שמכיר אותו ומעיד עליו משהו החשש הזה קיים מאוד כל עוד לא ביררת עם מישהו שאת מכירה ומכיר אותו.

1, shasha, לגבי המושג "אופי כובש"- בהודעה הפותחת נכתב: "..האופי שלו כובש אותי". מפה התייחסתי למושג. שהוא טוב כי יש כאן גישור מעל ההתיחסות החיצונית.  לפעמים דברים חיצוניים מפריעים והם לא באמת חשובים.

מצד שני התחושה של "אופי כובש" היא לא תחושה טובה, כריזמה היא שבר שאנו נוהגים לומר עליו שהוא טוב, והוא גם מסוכן. תמיד צריך ללכת עם שיקול דעת. לכן, מבחינתי גם כריזמה היא דבר חיצוני, כי זה שמישהו מדבר ומציג את מה שיש לו לומר בהגיון ובשכנוע, לא אומר שהוא דובר אמת במלואה. אם לא נפגשת בעצמך עם מקרה כזה- שמחה בשבילך.

2, **נו ניימ** .

לא חשבתי שיש פה התייחסות לחיצוניות בלבד. להפך, טענתי שיש כאן גישור מעל המראה החיצוני של האדם. וזה נחמד.

עכשיו אני מבינ שהשאלה היא כזו: האם המראה שלו יפריע בהמשך. טוב,לדעתי הלוי עונה על כך יפה.

המון הצלחה.

כדאי לך לדעת שהרבה דברים שעל הדף נראים לך מתאימים לא תמיד יראו לך מתאימים במציאות.

אפילו שראית תמונה של הבחור לפעמים הסגנון שלו לא יתאים לך.

אני מציעה לך לנסות קצת להרגע, זה בסך הכל בחור שאת נפגשת איתו, זה לא שהחלטת להתחתן איתו!!

יתכן שתראי אותו וזה בכלל לא יהיה שייך, יתכן שתצאי איתו פעמיים ואז תחתכי..

אני לא מנסה לבעס אותך אלה להוריד קצת את רמת ההתרגשות שלך-כי כרגע "מרגישה שאני מאוהבת בו" זה תחושה שהיא לא אמיתית כי את בעצם מאוהבת בדמיון שאת מציירת לעצמך ולא בבחור. תפגשי אותו, תחשבי אם זה רלוונטי או לא וזהו.

שיהיה בהצלחה!!

האם את מכירה מישהו שמכיר אותו?

האם אתם הולכים להפגש במקום הומה אדם (ולא לסטות משם למקום צדדי)?

אל תלכי עם אדם שאת לא מכירה (ולפי הפרטים שמסרת אינך מכירה אותו, יש לצערנו לא מעט פושעים שמומחים בלעשות הצגות על מנת לנצל אנשים ונשים)

אל תסתמכי על התמונות, הם יכולות להיות גם של מישהו אחר.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t671446#7440472

האם את  בטוחה שאת יודעת בוודאות מיהו? איך.? את יכולהלהיות בטוחה במאה וחמישים אחוז שהוא לא ערבי/מיסיונר נוצרי/פדופיל?

לדבר בטלפון - לא פרט זיהוי. התכתבויות סמס - בוודאי שלא. תמונות - האינטרנט מוצףהיום בתמונות של מליוני בחורים בכל הגילאים.

איזה פרופיל שלו בדיוק בנית לעצמך?

כלל זהירות - לפני שאת נפגשת עם מישהו מהאינטרנט מצאי לפחות אדם אחד שמכיר את שניכם, בדקי בפלטפורמה שבה הכרתם אם יש עוד אנשים שאת מכירה שמכירים אותו, וכן הלאה...

יכול להיות שזו התלהבות מאיך שהקשר נבנה ונוצר - אתר אינטרנט, סמסים, תמונות - יש כאן איזו צורה הולכת וגוברת. גם ישנה התלהבות מקריאת טקסטים שיכולה לעיתים להטעות, יכול להיות אדם שיודע לנסח דברים מעלפים בכתב אבל בתור אישיות הוא פחות... אני כמובן לא מדבר על הבחור הספציפי.

כאילו, אולי אפשר לומר, ואיני יודע אם אני צודק, שיש אצלך איזה מתח שרוצה להתפרץ - את מדברת איתו, עליו, מתכתבים יש כאן קשר בלי קשר אמיתי וזה יוצר ציפייה גדולה שלא באה לידי מימוש. זה כמו המתנה לדייט ראשון - רק שהדייט רק הולך ונדחה.

העיקר הוא - שזה עדיין לא מעיד על זה שאתם מותאמים מששת ימי בראשית, יש כאן תהליך ובירור שאני מאמין שעוד יצטרך להיעשות ואין תחליף להיכרות פנים אל פנים.

כמובן שצריך גם לנקוט באמצעי זהירות כלליים לשים לב לטיבו של האדם ועם אנשים שמכירים אותו או מכרים משותפים וכדו'.

בהצלחה רבה!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?