(*נכתב בשפה המדוברת ולא בשפה התלמודית על מנת שיובן לכל חברי הפורום).
בגמרא (סוכה כג.) מובאת מחלוקת בין ר' מאיר לבין ר' יהודה האם אפשר לעשות
דופן סוכה מבהמה - שלפי ר' מאיר סוכה שנעשתה באופן זה פסולה, ולפי ר' יהודה כשירה.
אחרי כמה נסיונות כושלים להסביר את טעמו של ר' מאיר הפוסל מציעה הגמרא שני הסברים לדעתו:
א. משום שסובר שכל מחיצה שעומדת ע"י רוח אינה מחיצה (וגם הבהמה חיה ועומדת ע"י רוח מסויימת).
ב. משום שסובר שכל מחיצה שאינה עשוייה בידי אדם אינה מחיצה (ובהמה, עיקר חיותה הוא בידי שמים).
שואלת הגמרא מהי הנפקא מינה בין שני הטעמים הללו, כלומר באיזה מקרה תהיה השפעה שונה על הדין
לכל אחד מהטעמים?
ומביאה הגמרא את הנפקא מינה שלשלמה נתכנסנו:
"איכא בינייהו דאוקמה בנוד תפוח".
כלומר, שההבדל בין שני הטעמים יתבטא במקרה שהעמיד את הסוכה על נוד (=שק של עור) נפוח באוויר.
לטעם הראשון הסוכה הזאת פסולה שכן היא עומדת ע"י הרוח. אך לטעם השני הסוכה כשירה מכיוון שהרוח
באה ע"י אדם.
הנה כי כן התבאר שאין כל חדש, ואין זכות לממצאים לתבוע פטנט רשום.
ועתה הערה קטנה (שקצת נוגעת לנידון דלעיל בדבר הבלעדיות של ההמצאה):
כאשר רצתה הגמרא לצייר את הנפק"מ, היא ניסחה אותה כאמור במילים: כגון דאוקמה בנוד תפוח
(תרגום: כגון שהעמידה בנוד תפוח). ופירש רש"י: סמך הדופן על הנוד תפוח ברוח. ע"כ.
ולכאורה קצת קשה מדוע לא פירש כפשוטו שהדופן עצמה עשוייה מנוד תפוח ולא רק שהעמיד את דופן
הסוכה על אותו נוד תפוח.
ועכ"פ, לפי רש"י מתברר שיש לממציאים צד זכות להתהדר במקוריותם.
והיה אפשר לומר בתשובה השאלה הנ"ל באופן פשוט, שרש"י "אורחא דמילתא נקט", כלומר שאין לראות
בהסברו של רש"י כאן עניין עקרוני הלכתי, אלא שרצה לצייר את הציור היותר פשוט, שכן הגובה המינימלי
של סוכה הוא עשרה טפחים, וקשה למצוא נוד נפוח שיגיע לגובה כזה.
ולכאורה על כרחך לומר כן שלר' מאיר אין חילוק בין הדופן עצמה לבין עמידת הדופן, שהרי שני ההסברים
לדבריו נסובו על מקרה שעשה את הבהמה עצמה דופן ולא שסמך הדופן עליה, וע"כ שרש"י רצה לצייר
הציור כמו שהוא בהווה (ועוד יש לפלפל בזה אך אין כאן מקומו).
ואם כן נמצא שגם לגבי הסוכה המתנפחת "החדשה", שדופנותיה ממש מלאות אוויר, אם נרצה לדון בהכשרה
לדעת ר' מאיר הרי שהדבר תלוי בשני ההסברים לשיטתו: לטעם הראשון הסוכה הזאת פסולה ולטעם השני
הסוכה כשירה.
וכמובן שכאן הבן שואל, איך נעשתה ההשקה בשקט תעשייתי חרישי כ"כ ואף אחד לא עורר ע"כ?
והתשובה פשוטה - מכיוון שכל זה הוא רק לפלפולא בעלמא, שכן הלכה נפסקה כר' יהודה.


כתוב יפה ומובן