עיין שם

שמבואר ברמ"א שכיון שזה לא מצוה חיובית אלא קיומית מי שמחמירה בזה זה נחשב יוהרא

ואני בניתי על הטלית הזו- http://www.rikmateli.co.il/upload/pic/181208.jpg

[בהנחה שבכותרת התכוונת לטלית, כי ציצית סוג של לובשים ובטלית מתעטפים]

ואיך יקבלו את הבנות לבית יעקב?!

אתה חושב שיש ציבור שאין בו רבב? טעית.

שהאמהות לובשות תפילין

עד אז - אין כמו בית יעקב ומאוד כיף להיות חרדי

אבל אם הם היו דת"ל הם היו שמים לדעתך?!

אני לא חושבת שבחורה היתה מגיעה לאולפנא עם כיסוי ראש 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D

כשהמון פוסקים ביארו לא כך ברמב"ם

(דרישה, ב"ח, מ"א, נ"צ, דגמ"ר, מג"ג ועוד)

ומה אתה רוצה מתימנים? הרי הרמב"ם בועתק בשו"ע מילה במילה, אז אם זה בעיה למי שפוסק כהרמב"ם - זה בעיה לכל מי שפוסק כמו השו"ע, דהיינו כל הספרדים

וסת שתדע, גם הבגדי שש, שהוא מהמחייבים פנויה לכסות את ראשה באופן חלקי - כתב שהוא מדרבנן

מי חייבת בכיסוי הראש
א.    איתא בגמ' [כתובות טו:] שבתולה נישאת וראשה פרוע, וכ"כ ראבי"ה [ברכות סי' ע"ו] שהמנהג וכ"כ הרשב"א [ברכות כד.]. וכתב הב"ח שמשמע שמותר לבתולה ללכת פרועת ראש. וכתב המ"א [סי' ע"ה סק"ג] שצ"ל שהטעם שמדאו' נאסר רק בא"א, אבל אם היא פנויה אין בה איסור. וכן הסכים הפמ"א [ח"א סל"ה]. וכ"כ מהר"י הלוי [ח"א ס"ט] ונראה מדבריו הטעם שהרי הוא נלמד מסוטה, וסוטה בע"כ היא א"א. וכ"כ בבגדי שש [סק"א] והיס"ל [שבת פ"ו מ"ה] והיד אליהו [רגולר סע"ט] והנחלת דוד [ח"א ס"ל]. וכ"כ היד אפרים [על המ"א שם] שהפסוק לא דיבר בפנויה. ונכדו של הישוע"י [כאן] כתב הטעם שבזמן מתן תורה כך היה המנהג. וכ"כ בספר יהושע [סי' פ"ט].
ב.    והרמב"ם [הל' איסו"ב פכ"א הי"ז] כתב שצריכות כל הנשים לכסות את ראשם בשוק, בין פנויות ובין נשואות. וכ"פ הטור והשו"ע. ותמהו הפוסקים שהרי המנהג לא כך, וכן מוכח בגמ' ותירצו כמה תירוצים:

חילוק בין בתולה לבעולה בכיסוי הראש
ג.    וכתב הב"ח שצ"ל שכוונתם שגם כשהיא פנויה הותר רק כשהיא בתולה, ולא כשנבעלה. והעתיקו הנ"צ [סק"ב] וכ"כ הח"מ [סק"ב] והדגמ"ר והמג"ג [סי' ע"ה סק"ב] והישוע"י [סק"א] והיד יצחק [ח"ב סי' קצ"ד] והחכמ"א [סי' קכ"ה ס"ט] והעמק המלך [קאסטלנובו סי' כ"ב]. וכ"כ השבות יעקב [ח"א סי' ק"ג] והוכיח כן שהספרי הביא ראיה שצריכות הנשים לכסות את ראשם ממה שבמעשה אמנון ותמר כיסתה תמר את ראשה, ושם היתה פנויה שנבעלה ולא נשואה. וכן נוטה הבגדי יו"ט [קריספין ח"א ס"ב] וכ"פ היד אהרן [ח"א הגה"ט סק"י] בלשון אבל.
ד.    והפרישה [סק"ג] כתב שהרמב"ם אסר באלמנה וגרושה. וכ"כ הב"ש [סק"ה] ומהר"י הלוי [ח"א ס"ט]. וכתבו הפמ"ג [או"ח סי' ע"ה א"א סק"ג] והפת"ש [סק"ב] שלפי דבריהם י"ל שבפנויה שזינתה לא יאסר. ועוד יותר כתב הפת"ש שגם בב"ח ובח"מ י"ל שכשנקטו בעולה כוונתם לאלמנה וגרושה ולא לפנויה שזינתה. והיד יצחק [ח"ב סי' קצ"ד] כתב שאין הכרע בדברי הב"ש. וגם העדות ביהוסף [רוזין סי' כ"ט ע"ט] והמים רבים [סי' ל'] והאפי זוטרי [סקי"א] כתבו שנאסר רק באלמנה וגרושה ולא בפנויה שזינתה. וכ"כ נכדו של הישוע"י [כאן] וכתב הטעם שאלמנה וגרושה נצטוו כבר לכסות את ראשם, ולאחר שכיסו את ראשם הו"ל מקום שדרכה לכסותו שאינו צניעות לגלותו. ובשו"ת מחזה אליהו [סי' קי"ח] תמה עליו שמבואר במהר"ם אלאשקר [סל"ה] שאם הגיעה אשה ממקום שנהגו צניעות מיוחדת למקום שלא נהגו ואין דעתה לחזור, יכולה להקל כמנהג המקום שהגיעה אליו, ולפי דבריו למה לא יאסר מחמת שכבר נהגה לכסותו.
ה.    והפנים מאירות [ח"א סל"ה] כתב לגבי פנויה שנבעלה שמדאו' אין לחלק בין בתולה לבעולה, וכל שהיא פנויה מותר ללכת בגילוי ראש, והוא רק מנהג לכסות את ראשה כדי שלא תתבייש שיראו אותה מעוברת בלי כיסוי ראש ויבינו שזינתה, וכתב שאם רוצה ללכת בראש מגולה ואינה מתביישת אין צורך לכופה. והעתיקו המג"ג [סי' ע"ה אה"מ סק"ו] שצריכה לכסות את ראשה אבל אין לכופה. וכ"פ המ"ב [סקי"א]. ולכאו' דברי הפמ"א צ"ע שלשון הרמב"ם שלא תלך פרועת ראש אפי' היא פנויה, ובע"כ שחייבת לעשות כן שאם הוא תלוי ברצונה למה כתב הרמב"ם את הדין הזה, הרי יכולה לעשות מה שתרצה, וא"כ למה לא נכופה ככל עוברת על דברי חכמים. והיד יצחק [ח"ב סי' קצ"ד] כתב שהפמ"א סבר שפנויה בעולה לא צריכה לכסות את ראשה כדעת הב"ש לפמ"ג. וכן נראה בפת"ש [סק"ב] ודו"ק.
ו.    והנה לשון המ"א שהפסוק לא דיבר בפנויה, וכן לשון הפמ"א [ח"א סי' ל"ה] ולכאו' מפשטות לשונם נראה שכל פנויה לא נאסרה מדאו', שהתורה דיברה בסוטה שהיא נשואה, ורק מדת יהודית אסור לאלמנה וגרושה. וכן הבינו הלב אברהם [ח"א סק"ז] והיבי"א [ח"ד חאו"ח ס"ד סק"ג] במ"א, וכ"כ האג"מ [ח"א חאה"ע סנ"ז] וכתב שהוא פשוט. וכ"מ בנכדו של הישוע"י שכתב שנאסר רק מחמת שהיתה רגילה לכסותו, ונראה מדבריו שנאסר מדת יהודית. ויש להעיר שהב"ח כתב שמקור דברי הרמב"ם שאסור בבעולה ממה שלשון הגמ' "מכאן אזהרה לבנות ישראל" ומשמע שגם פנויות בכלל האזהרה, ולפי דבריהם אינם בכלל האזהרה, ואסורות רק מדרבנן, וכן הקשה בשו"ת מחזה אליהו [סי' קי"ח] ואולי כיון שלמעשה אסורות כללה אותם הגמ' בכלל האזהרה. ודו"ק. ובספר יהושע [סי' פ"ט] כתב שלדעתו שהכל תלוי במנהג יהיה אסור מדאו' כי נהגו האלמנות והגרושות והבעולות לכסות את ראשן. וכן הסכים בשו"ת מחזה אליהו [סי' קי"ח]
ז.    וכתב הישוע"י [סק"א] שכל החילוק בין בתולה לבעולה הוא רק בפנויה, אבל בנשואה חייבת בכיסוי אפי' עדיין לא נבעלה. והוכיח כן ממה שמבואר בירושלמי [כתובות פ"ב ה"א] שאם נישאה כשהיא בתולה ומת בעלה לפני שנבעלה, כשנישאת עם אחר אינה יוצאה וראשה פרוע, ומסתמא הטעם שאסורה לצאת כך.
ח.    ולכאו' יש מקום לומר שבשביל לאסור מדאו' צריך גם שתהיה נשואה וגם שתהיה בעולה, אבל אם היא בתולה אפי' כבר נישאה אינה חייבת בכיסוי ראש, שהרי סוטה בע"כ אינה בעולה שנחשבת סוטה רק אם קודם בא עליה בעלה לפני החשד עי' בהלכות סוטה פ"ב ה"ה. וכל דברי הישוע"י שנשואה בתולה חייבת בכיסוי הם רק מדת יהודית, שמדאו' אסור רק בנשואה ורק בבעולה, ומדת יהודית נאסר בכל בעולה גם כשהיא פנויה ונאסר בכל נשואה אפי' היא בתולה. עכ"פ מדת יהודית. ודו"ק.

אם צריכה פנויה עכ"פ לקלוע את שערה
ט.    והמ"א [סי' ע"ה סק"ג] כתב שדוחק להעמיד את דברי הרמב"ם בבעולה, אלא צ"ל שגם בתולה אמנם אין בה איסור דאו', וגם מדרבנן אין לה חיוב לכסות את ראשה, אבל צריכה לקלוע את שערותיה משום צניעות, ואסור לה ללכת בשוק אם פרעה את קליעתה. והשבות יעקב [ח"א סי' ק"ג] כתב עוד יותר שלולי דמסתפי מפירש"י והרמב"ם בפיה"מ היה אומר שאין כלל חילוק בין פנויה לנשואה וגם בנשואה האיסור מדאו' הוא רק כשלא קלעה את שערותיה, ורק משום דת יהודית אסורה הנשואה ללכת בראש מגולה אם שערותיה קלועות. ויש לדון לדעת המ"א שצריכה לקלוע את שערותיה, אם הוא חיוב משום צניעות של דת יהודית, או שהוא תקנה דרבנן משום צניעות ואינו רק מחמת המנהג, וגם במקום שלא נהגו כן חייבים לעשות כן. והיבי"א [ח"ד חאו"ח ס"ד סק"ב] הבין שהוא מדת יהודית.
י.    והקשו המחה"ש [על המ"א סי' ע"ה סק"ג] והעצ"א [סק"ג] והאפי זוטרי [סקי"א] והיס"ל [שבת פ"ו מ"ה] לפי דברי המ"א למה בתולה נישאת כשראשה פרוע, הרי גם בתולה צריכה לקלוע את שערה. וכתב היד אפרים שצ"ל שכוונת הגמ' שראשה מגולה ואורך השיער על כתיפה, אבל שערה קלוע. וכ"כ המג"ג [שם סק"ב], וכתב שלא משמע כן ברש"י. והשבות יעקב [ח"א סי' ק"ג] כתב שבחתונה מותרת לא לקלוע את שערה כיון שיש הרבה אנשים בחתונה ואין לחשוש שתזנה ביום חתונתה. ולא הבנתי כוונתו, שלדעתו שהוא איסור דאו' לא לקלוע את השיער, איך יהיה מותר מחמת שאין חשש שעכשיו תזנה, שס"ס גורמת הרהור לאנשים שרואים אותה. והמג"ג [שם] כתב עליו שדבריו דחוקים. והשה"ל [ח"ה ס' קצ"ט] כתב ליישב שבחתונה הולכת עם הינומא, ולכן אע"פ שלא קלעה את שערה, כיון שעכ"פ מקצתו מכוסה אין איסור, וכן נראה בפני משה [סק"ג].
יא.    והישוע"י כתב שהגאונים לא חילקו אם קולעת את שערותיה או לא, ולכן אע"פ שראוי להחמיר לקלוע את השערות, העולם נהגו היתר ויש להם על מה שיסמוכו. וגם המג"ג [סי' ע"ה סק"ב] הסיק שדברי המ"א תמוהים. וכן המים רבים [סי' ל'] והאפי זוטרי [סקי"א] והיס"ל [שבת פ"ו מ"ה] חלקו על המ"א. וכ"כ המחה"ש [שם סק"ג] שהמנהג, וכן העדות ביהוסף [רוזין סי' כ"ט ע"ד] תמה על המ"א (ובסוף דבריו כתב שאין איסור מדאו' ואסור רק מדת יהודית, וצ"ע שהרי גם למ"א אסור רק מדרבנן). וכ"פ המ"ב [שם סקי"ב] בלשון אבל. וכ"פ המשיב שלום. [סי' ל"ד]. ולכאו' במקום שנהגו לקלוע תהיה חייבת לכו"ע מחמת דת יהודית. ופשוט.
יב.    והזכור לאברהם [אביגדור חאו"ח סי' י"ד] כתב שצ"ל שכוונת הרמב"ם שגם פנויה צריכה עכ"פ לשים כיסוי על ראשה, ומה שהותר לה לצאת כשראשה פרוע היינו כשיש כיסוי על פריעת שערה מלמעלה, ורק אינה הולכת עם כיפה וכיסויה כדרך הנשואות. וכן השיירי הקרבן [כתובות פ"ז ה"ה] כתב שגם פנויה צריכה לכסות את ראשה במה שצריך לכסות מדאו', ורק לגבי דת יהודית לא נהגו פנויות בדת יהודית, וכ"כ המו"ק [סי' ע"ה ס"ב] וכן נראה במהרי"ץ חיות [סי' נ"ג] שהותר בבתולה רק בקצוות השערות. וכן הביא המים רבים [סי' כ"ט,ל'] תשובה של זקינו שצידד לאסור. וכן הבגדי שש [סק"א] כתב שאסור מדרבנן גם בפנויה כי גם פנויה צריכה להיות צנועה, והותר לצאת כשראשה פרוע רק בשעת נישואין לחבבה על בעלה.

זה מתיר להם איזה שהוא היתר?

קשה מאד ליישב אותה לפי הרמב"ם

(אבל אתה צודק שבעיני הפוסקים למנהג יש משקל בהלכה, כמו שאמרתי לך כבר כמה פעמים)

הכח הזה לא בטל אם אתה גר בעיר אחרת

אם יש המון יהודים שנוהגים כך ולא מחו בהם, מסתבר שזאת ההלכה, גם אם בקהילה שלך לא עשו את זה

ראיתי את הטענה הזאת בתשובה של הרב רצאבי, שמוכיח ממנהג כל עם ישראל ללבוש הלבשה תחתונה צמודה (לגברים) שאין בזה איסור אע"פ שהתימנים לא נהגו בזה, כי ס"ס כל שאר היהודים כן נהגו בזה

תראה כמה תוס' וכל הראשונים מתחבטים לתרץ מנהגים

הבנות ששמות כיסוי ראש כשהן מתפללות - אם הן בסמינר ספרדי וכולן עושות את זה - יש לזה מקום

אבל אם הן חריגות אין בזה צורך

המקור לזה הוא תשובה ביביע אומר שבה הרב עובדיה מאריך לבאר שבנות לא צריכות לכסות את הראש, וכתב שהוא דיבר עם הר באלישיב וגם הוא הסכים איתו, ובסוף התשובה הוא כותב שטוב להחמיר לשים כיסו ראש בתפילה

אם היו שואלים אותו כמה מקשל לתת לזה הוא היה אומר - זה בסדר, אני הסקתי שלא צריך, ורק אם אפשר עדיף להחמיר כי אולי אולי יש לזה מקום

אבל בטח לא להיות חריגה בשביל זה, זה לא כזה חשוב

וכמו  שלגבי להוציא ציציות הוא כותב ביחוה דעת שעל פי קבלה צריך לא להוציא וכך מנהגינו, ואעפ"כ הוא כתב (שנים אח"כ) שברור שבמקום שכל החברים שלך מוציאים ציציות לא צריך להיות חריג. זה לא מספיק חשוב

עצוב...

זה בגד מיוחד לגברים!

היי! עכשיו ראיתי שאריק כבר כתב

לא צריך הפרדה בין טליות לגבר ולאישה.. מה אנחנו שוביניסטיים??

אבל אם כבר אישה עם טלית אז שיהיה בסטייל...

לפתוח ולדוש ולהתכתש בענייני טליתות לנשים

יחד עם רתיעה והעדרות עקרונית מבתי כנסת.

בסה"כ ציינתי שויתרתי על האופציה להפוך את בית הכנסת למקום לחיפוש בחורים כחתנים,

אם היית ממשיך לקרוא היית רואה שכתבתי שמאחר שכל הנשים שם נשואות אני מניחה שכנראה הגברים מהצד השני הם הבעלים, אז אין טעם לחשוב על זה אפילו...

הבנתי ממך שאתה בעניין של להפיץ עלי כנראה שקרים,

ועוד בתמימות שאתה בטוח שזו האמת.

אז הבהרה: לא אמרת דבר כזה, בטח לא לך!

הרבה ממצוות עשה שהזמן גרמן נהגו נשות אשכנז (בעיקר) לקיים. עד כמה שידוע לי, מתוך המצוות הללו רק שופר הפך לחיוב.

(ולכן אמירת הלל, נטילת לולב, ישיבה בסוכה, ספירת העומר וכו'- את לא מחוייבת לעשות\להגיד. אבל אם כן עשית או אמרת יש לך מצווה. אם את אשכנזיה מותר לך גם לברך, אבל אם את ספרדיה את יכולה לקיים בלי ברכה)

חז"ל פטרו נשים ממצות אלו או אחרות על מנת לא להכביד עליהן  כי יש להם תפקידים אחרים.

ליטול לולב שבוע בשנה הן יכולות (למרות שיש בעיה לתת להם ביו"ט הראשון וצריך לייחד להן לולב מיוחד  או ליטול לפניהן) ואגב יש מחלוקת שלימה א מותר להן לברך או לא

ציצית שזה ע"ב יומי הן לא עושות כי זה רק יכביד עליהן, אשה שרוצה ללבוש למרות שהיא פטורה יכולה, כיום נשות הכותל שלובשות טלית ותפילין זה לא בשביל המצווה אלא בשביל להתנגח , וההוכחה איך הן לבושות ומתנהגות וכו' ולכן א אשה עושה משהו שבפהרסיא משתמשים בו לנגח את התורה משייכים אותה ישר לאותה חבורה 

קודם כל שיגמרו אתמה שהן מחוייבות אחרי זה נראה אותם מגיעות לדברים שהן פטורות ממנו.

ותלמד מה זה נשים אחרי זה תדבר..

יצטרכו ציצית מעוצבת בשביל שהן יסכימו ללכת איתה

ע"י ריבונו של עולם?

מענין שכל האנשים כל כך מקובעים, זה לא אומר אולי שזה מה שהקב"ה רצה, ושכך הוא ברא את עולמו?

גם רגשות לא קשורים להלכה, ובכל זאת הם קיימים ואנשים פועלים לפיהם

גם רצונות ושאיפות

קשה לי עם המלחמה שהכרזת על מוסד ה"מנהג"

יש מה שהן פטורות, נשים צדיקות שנוהגות בדברים שהם ל חייבות אחרי שהן קיימו את חובתן אין הרבה וכל דבר שעושים במיוחד בשביל זה מוזיל את המצוה.

והמקובעות זה חלק ממהלכה, יש ענין של פריצת גדר, דהיינו דברים שטכנית מותרים, אבל בהלכה מתחשבים עם נתונים שונים בחיי היום יום והתקופה שבגלם אוסרים ומתירים דברים, דבר שאין לך צל צילו של מושג אליהם.

וזה הבעיה של מי שנמצא בד' אמות של תורה ולא יודע דבר מחוץ לזה, ההלכה הי לא רק מהשכתוב בספרי אלא הרבה מעבר לכך

,

שמתחתנים מבינים זאת

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2536297&forum_id=771

http://maharitz.com/hordot/dardaim.pdf

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.