רחמים....

הם מדברים על הקיצוניים האלו הנוראים שלא רוצים נשים במודעות

ומבינים יותר את התנועה הפלורליסטית אפילו שהיא לא ממש סמל הדתיות אם נתנסח בעדינות

במקום לשלוח פרחחים עם סכין יפנית לבית משפט לשלם פיצויים

ולא ברור לי שתסכימו על הדוגמא

לא ברור לי אפילו שאני עצמי מסכים על הדוגמא

ומטען אסור לשים מכמה סיבות

זה מסוכן

וזה לא קשור באופן ישיר. יתכן שמותר לי להתגונן ולנטרל את הנזק שהוא עושה לי באופן ישיר, אבל אסור לי לעשות נזק אחר

יתכן שאתה צודק אם אין שום אפשרות אחרת

השאלה האמיתית היא מה בי"ד היו עושים אם הוא היה מתחצף אליהם ולא מסכים להקשיב, היא שוברים לו את האצבע?

כי כשאומרים עושה אדם דין לעצמו הכוונה שהוא כאילו שליח בי"ד, שכיון שברור עפ"י הלכה שבי"ד יפסקו שהוא חייב לו לשים מוזקיה כך, הוא יכול להתנהג כאילו כבר ניתן פסק דין והוא שליח בי"ד

אדם לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו

אם בית דין אומרים לו להפסיק עם זה והוא ממשיך - יכריחו אותו בכח

כנראה ישימו אותו בכלא, או יתנו לו קנס או כל דרך אחרת להפסיק את זה, ואם אין ברירה גם יתנו לו מכות

לבית דין אין בעיה למנוע מישהו על ידי מכות - מכין אותו עד שתצא נפשו

והוא מזיק לציבור

ובשני המקרים אין ברירה אחרת להפסיק את זה חוץ מלעשות לו נזק

המסקנה שלי?

על פניו לפי הכללים נראה שבשני המקרים זה בסדר, אבל אני לא סגור על זה

כי זה לא דבר ברור

אבל לגבי אשה עם כיסוי ראש את צודקת - אלימות לא תפתור דבר

אבל יש מקרים שאלימות כן עוזרת, צריך לדעת מתי ואיך, אבל לפעמים זה עוזר. בשתי הדוגמאות שלי אלימות יכולה מאד לעזור. (במקרה של הפרסומות פריצות אלימות הוכחה בעליל כעוזרת)

הדתיים לא חושבים שפריצות מזיקה לציבור? אני לא יודע מי נקרא "דתי" בלשונך, אבל מי שחושב שפריצות לא מזיקה יש לו בעיה יסודית בידע ביהדות

דרך ארץ זה דבר חשוב מאד, זה בדיוק הנושא - האם להתנהג בדרך ארץ כאן זה להיות חביב העם וסובלני ונחמד, או להציל את הציבור מהאנשים שמזיקים לו

אם לדעתך האפשרות הראשונה היא דרך ארץ - אני אשמח לשמוע נימוק, כי זה הנושא

אבל לומר "חשוב להתנהג בדרך ארץ" לא יועיל כאן, כי הנושא הוא מהי הדרך ארץ

ויש דברים שאין

בגד ים את מסכימה שאסור לכל הדעות? יש עוד דברים שאסורים לכל הדעות

וזה לא תלוי בדעתך האישית, צריך לבדוק מה ההלכה אומרת, לא מה שאת מרגישה

לא הבנתי את המשפט האחרון. כשאני הייתי בחור היה בעיה עצומה של פריצות בפרסומות בירושלים, וזה היה סיוט

היו כמה קבוצות "קיצוניות" שהחליטו שנמאס להם והזיקו לכל אוטובוס שיש בו פרסומת כזאת

ואז "הפלא ופלא" אגד הסכימו להפסיק לפרסם דברים לא צנועים

אז קמו כל מיני קבוצות שכועסים על זה וניסו להחזיר את המצב לקדמותו

לא אנחנו התחלנו עם האלימות

אבל מההתרשמות שלי - ההגדרה שלך לא נכונה. הם רוצים שלא יהיו נסיונות לאנשים, שלא יהיה פריצות, ושלא יהיה מכשול לכל מי שהולך ברחוב

"נשים במרחב"? מה זה מרחב? הם לא יבינו מה את רוצה מהם!

התורה שלנו היא תורת חיים, היא לא איזה אות מתה

ההלכה אומרת גם מה לעשות במקרה שאי אפשר לקיים הכל, וההלכה לא נועדה להימחק כי יש אנשים שמונעים אותנו מלקיים אותה

ואם לא ההלכה - מי מדריך אותך בחיים? מה המצפן שלך? איך תדעי אם דבר נכון או לא? איזה דבר הוא דרך ארץ ואיזה לא?

התורה ניתנה לנו בשביל זה בדיוק, אם את לא לוקחת את ההלכה כדי שתכוין אותך, אני לא מבין איך את מכוונת את עצמך. את הולכת לפי מה שאומרים הגויים? לפי מה שאת מרגישה בלב? לפי מה שהשכנים אומרים?

ולמה אי אפשר לקיים דיון אם חוזרים להלכה? הפוך! אם מדברים על רגשות כמעט לא שייך דיון - אני מרגיש שזה בסדר ואתה לא, נו, איך נמשיך עכשיו? כל אחד וההרגשה שלו!

שיהיה לו פיתוי לעשות עבירה

ו"נורמה" היא מושג יחסי, והוא תלוי חברה

בחברה שלך זה לא הנורמה, זה לא הופך את זה לרע

וכבר אמרתי שאם היא צנועה אני לא מדבר, (אפילו שיש לדון גם על זה) אבל הרי הם לא ישימו רק פרצופים... את חושבת שזה יספיק לרשעים האלה? 

זאת אומרת שכבר התחילו עם התמונות הלא צנועות?

את צודקת שבירושלים המצב בסדר, השאלה איך זה קרה... זה לא היה כך בעבר, וזה הושג ע"י זה שהיה אלימות

ואת קוראת לו רשע - על זה הדיון - אם זה מותר מה שהם עושים או לא

ברור שאסור לחטוא בשביל שלא יחטא חבירך

אבל על פניו נראה שזה לא חטא. מי שמפרסם תמונה כזאת הוא חצוף, שעושה עוול לתושבים, ואין שום איסור להזיק לו כדי שיפסיק לעשות את העוול הזה

זה בדיוק מה שאני טוען מהתחלה

אצלינו נוהגים לא להסתכל גם על שום אשה זרה גם אם היא צנועה

ואגב,

יש מקומות כך שמעתי שמפרסמים על האוטובוסים על חשיבות עניית אמן לדוג' 

לא חייבם דווקא לפרסם תמונות של נשים צנועות או לא צנועות

אם זה מה שהאישה רוצה ללבוש? מה מפריע לך?

אם אדם יכול לעשות דין לעצמו ולקחת את שלו בחוזקה מהשני גם באלימות

והגמרא מסיקה שמותר, וכך נפסק בשולחן ערוך

החוק לא מענין אותי, אתה באמת חושב שיש איזה שהוא ענין להקשיב לחוק בנושאים כאלה? ואם יהיה שצריך לכתוב בקרן השור שאין לנו חלק באלוקי ישראל ג"כ נצטרך להקשיב לחוק הקדוש?

בדיוק בגלל זה. אני לא פוסק. רק שעל פניו כך נראה בהלכה

לבלות בכלא זה לא נחמד, ולכן אני לא אעשה את זה (לפחות לא כשרואים אותי), אבל אני אעריך את מי שמוכן להקריב את עצמו בשביל הציבור

סתם צריך להוסיף שבנושא של הפריצות יש עוד טענה של כפיה על המצוות, שעד שתכפנו בגופו כפנו בממונו, ואני לא נכנס לזה כיש כאן חברות אוטובוסים של גויים שבהם לא שייך כפיה על המצוות

אין מחלוקת בגמרא - לכו"ע אדם עושה דין לעצמו אם יש לו הפסד

המחלוקת היא כשאין לו הפסד - ורק אין לו כח ללכת לבית דין

ולהלכה גם אז אדם יכול לעשות די לעצמו (רק צריך שהוא יוכל אח"כ להוכיח את טענותיו בבית דין)

זה דווקא בתביעה ממונית שיש לו על חבירו.

אבל לא בכל ענין ציבורי שלא ייראה לו. אחרת אין לדבר סוף.  כל מי שמשהו לא ייראה לו, "יעשה דין לעצמו"..

אלא שלצערנו, המציאות מראה שלפעמים דווקא "מחאה" כזו גורמת לתפוס שיש דבר מרגיז מאד..

זו מציאות שבכללי אינה טובה. הלוואי והשיח הציבורי יהיה בפאזה אחרת.

אני מסכים בעיקרון עם ה"קיצוניים" הללו - ואני לא רואה בדרישה שלהם כל קיצוניות. בלי קשר ל"איום". בשם ה"סובלנות והפלורליזם" מותר להרגיז אנשים רבים שיש להם עדינות של תחושה?.. וזה כמובן לא אגד אלא ביהמ"ש כדרכו באנטי-קודש. ולקרוא לכל צניעות "הדרה מהמרחב הציבורי" זו צביעות. די מבחיל לדעתי.

ב. לגבי השאלה ששאלת - זה לא תיאורטי. כל פעם אנחנו מתרגזים/מתפלאים איך הערבים יכולים לפנות בוקר להפעיל רמקולים של ה"מואזין" בקולי-קולות, ולא כ"כ עוזר לנו..  ולא שורפים..

ג. אלא שאני חושב שהמקרה של האוטובוסים הוא יותר גרוע מבחינה מסויימת. וזה חלק ממגמה.  אני לא בטוח שבאמת יש מקום "לשרוף", ואני גם לא בטוח שזה יועיל. אבל לצערנו, נוצר לעיתים סוג של "שיח" כזה, שרק אם מאיימים ש"יעשו משהו", מישהו מתרשם.. (הערבים, להבדיל, משתמשים בזה הרבה. ומשתדלים, למרבית הבושה, לא להסתבך איתם..). ואני באמת מיצר על ה"שיח" הזה. החלטת ביהמ"ש עצמה, היא גם כן חלק מהשיח האלים, לצערנו.

פנים של אישה? גם זה כבר לא צנוע?

ותחי נפשך.

זה לא בסדר מה שעשה אבשלום

כתוב בגמרא בפרק א' בסוטה (שלמדתי שלשום) שבגלל שהוא עשה את זה הוא נענש שלא יהיו לו בנים שיירשו אותו

אבל שם לא היה לו תביעה על יואב, הוא סתם שרף לו את השדה

אפילו הדין העברי התרכך פתאום ושיחרר את "כל דאלים גבר" ו"עושה אדם דין לעצמו" וכד'

[ואין לי כח להכנס סוגיא גופא]

התורה ניתה לבני אדם ומכירה בזה שישנם מקרי עוול שלא יכולו להגיע לבי"ד או לא יוכלו להתברר שם,

ובמקרה הצורך מציעה פתרונות יצירתיים יותר, וד"ל, והתנ"ך מלא בזה.

הוא נהג שלא כהוגן. האם לך כתגובה מותר לנהוג שלא כהוגן? זו השאלה.

לשרוף חצר בגלל מוזיקה? אם זה נכנס אצלך תחת ההגדרה "מוסרי" אז התוצאה של  המוסריות הזו היא "איש את רעהו חיים בלעו". אם כל אחד יעשה דין לעצמו עד כדי נזק וסכנת חיים לאחר (שריפה זה דבר שאתה יודע איך זה מתחיל, לא איך זה נגמר. ואם זה שכן שלך- אז בכלל זה יכול להגמר גם בבית שלך עצמך..)

במודעה ישנן נשים צנועות. אין שום בעיה לאשה צנועה לצאת החוצה או לפרסם תמונה שלה. בפייסבוק, באתר של ערוץ 7 או על אוטובוס. 

נניח ואני אשכנזיה, ויש לספרדים דברים שהם מתירים בכשרות- והרב שלי אוסר ואומר שזה לא כשר. האם מותר לי לשרוף את כל המסעדות שפוסקות ככה? הרי הן מחטיאות את הרבים! מאכילות טריפות את הציבור! ואולי לשרוף גם את הרב שפוסק אחרת מהרב שלי? 

האם מותר לי לגרום נזק רציני לעסק שעובד בשחור? (אני עצמי, לא להלשין לשלטונות) הרי לפי הרב שלי וההלכה הוא גוזל אותי! אני משלמת יותר בגלל הגזל ציבור שלו!! האם מותר לי לגנוב ממנו? הרי הגונב מגנב פטור!

ונניח יום אחד הבת שלך תתלבש לא צנוע, ושום חינוך בנועם, שיחות, שיכנועים לא יעזרו- גם אז התגובה שלך תהיה אלימות? תרביץ לה? תנעל אותה בבית? 

מעבר לזה שאני לא מסכימה עם זה ברמה המעשית וטוענת שזו לא ההלכה ולא רוח ההלכה- זו גם גישה הרסנית לטווח הרחוק. זו גישה שרק מרחיקה אנשים מדרך התורה. 

ננסה לגעת נקודה נקודה

את חושבת משום מה שאסור לאדם לעשות דין לעצמו, כי זה יגרום שאיש את רעהו חיים בלעו. אני יכול להבין את הפחד שלך, אבל את באמת מתכוונת להתווכח עם הגמרא?

הדברים מפורשים, נפסקו להלכה בבירור, יש על זה סימן שלם בשו"ע, אבל לך זה נראה לא מוסרי, אז הגמרא יודעת יותר טוב מה מוסרי!

לגבי השריפה ברור שנתתי דוגמא, אין צורך להתעקש על הדוגמא שלי.

לגבי זה שיש נשים צנועות - כבר כתבתי כאן כמה פעמים שעל זה אני לא מדבר, אבל אני משוכנע שזה לא יעצור שם

אבל נזרום איתך - אם הרב שלי חושב שזה מכשול גם תמונה צנועה, תצטרכי למצוא רב שמתיר (ורב אמיתי, לא מה שנקרא רב בפורום הזה - כל מי שעבר כמה מבחנים ברבנות)

אם יש רב כזה (וזה יתכן, זה נושא שיש בו הרבה אפור) עדיין צריך לדון בדין תורה אם מותר לך להזיק לי לפי דעתי

האם אז יהיה מותר להוריד את התמונות? כל עוד זה לא ברור - לא. אדם יכול לעשות דין לעצמו רק כשההלכה ברורה והוא יכול להוכיח אותה, לא מספיק שהוא חושב שהוא יודע את האמת (כמפורש שם בסוגיא)

בדוגמא של הבשר אין שום נזק שנעשה לציבור, גם כשהבשר טרף לגמרי אין היתר לשרוף מסעדת טריפה (לולי דין כפיה על המצוות) מי שלא רוצה - שלא יקנה, זה לא להכניס לניסיון את הציבור בעל כורחו

בדוגמא של המיסים - שוב, הנושא לא ברור, ולא תוכלי להוכיח אותו בבי"ד, אז לא אומרים שאדם עושה דין לעצמו (אגב, אסור גם למסור לשלטונות. זה בדיוק אותו דבר. ולמעשה זה יותר גרוע, זה מוסר כפשוטו)

לגנוב ממנו? מאיזה דין?

הגונב מגנב את מה שגנב פטור מלשלם כפל לבעלים, מה זה קשור לענין? זה בכלל לא פטור לגבי הגנב עצמו

ואם חלילה הבת של אדם התקלקלה - לא יעיל להרחיק אותה,

אבל כאן זה משהו אחר

לצערינו עם מדינת ישראל רק אלימות מועילה להבנה, אם נחמדים איתם מקבלים התנתקות, אם עושים פיגועים מקבלים ויתורים

כשהערבים פולשים לאדמות בנגב ועושים ועדה והולכים לקראתם בלי סוף - כל זמן שהם לא קיבלו כל מה שהם רצו, הם עושים הפגנות ומשתוללים - וזה עובד!

אז זה בכלל לא דומה למי שהבן שלו התקלקל שאז צריך ללכת בדרכי נועם כדי להשיג משהו

לגבי הטווח הרחוק - יש חשיבות גדולה לקרב יהודים לתורה, אבל זה לא כל התורה, יותר חשוב לדאוג למי שכבר קרוב, לכן  אפילו שזה שיקול, זהלא שיקול מכריע

מהסיבה הפשוטה שהתייחסתי לדבריה בסוף

יש מלחמה תרבותית, אבל העיקר שלה הוא לא על הלב של הציבור, אלא על מה תהיה המציאות כאן

האם תהיה מציאות שנוכל לחיות איתה, או שיהפכו את הארץ שלנו לארץ שמקיאה את יושביה

ואם המלחמה היא על ליבו של הציבור - לדעתי הדרך שלך בעייתית מאד. ההתרפסות ההתבטלות ואי עמידה על העקרונות לא תגרום לציבור לקבל אותך. זה מזויף, לא מתקבל נכון, ורק גורם לזלזל בכם.

נכון, זה נושא ציבורי, והציבור הוא זה שצריך להתארגן לקרוע את המודעות האלה. זה לא עבודה ליחידים. יחידים לא יועילו כלום! ואני מניח שמי שעושה את זה הוא באמת לא יחיד אלא הם ציבור מאורגן

בכלל לא נכנסתי עכשיו לנושא אם הם רשעים או לא, הם לא הנושא בכלל, אנחנו צריכים לשמור על עצמינו הרבה לפני שאנחנו דואגים להם. חייך קודמים!

עם איזה גמרא אני מתווכחת? עם כל הכבוד, הגמרא שם מדברת על משהו שבדין שלך.

כל הדין שדיברת עליו עוסק במשהו אחר בכלל! הסוגיא ממש לא מדברת על למנוע איסור.

או בציטוט מהשו"ע: 

(סי ד סע' א) יכול אדם לעשות דין לעצמו; אם רואה שלו ביד אחר שגזלו, יכול לקחתו מידו; ואם האחר עומד כנגדו, יכול להכותו עד שיניחנו, ( אם לא יוכל להציל בענין אחר) (טור), אפילו הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין, והוא שיוכל לברר ששלו הוא נוטל בדין.

(ההדגשה מתחת שלי, אבל היא עדיין משהו שר' יוסף קארו כתב)

מניעת נזק משכנים זה הדיון בפרק לא יחפור בבבא בתרא, (עליו כל השרשור הזה עובר ברגל גסה).

והדין שאתה מדבר עליו הוא אפרושי מאיסורא. שני דברים שונים.

וזה גם אומר שהאמירה שאני מוסרית נגד השו"ע היא דמגוגיה לשמה.

לגבי תמונות:

יפה שאתה עושה את האבחנה של אשה צנועה. אבל זה המקרה בכתבה שהבאת, אז קשה לומר שלא דיברת על זה...

החשש שמא זה יתדרדר הוא טיעון שצריך להעלות בנפרד,

וספק עוד יותר גדול אם מותר להזיק לממון אחרים שמא יתדרדר...

ולמה הבשר, שהוא מכשול כמו תמונה, הוא שונה?

לא הסברת את זה ממש.

אתה יכול לא להסתכל כמו שאתה יכול לא לאכול.

לגבי מיסים זה דיון יותר ארוך, ולכן לא נפתח אותו פה.

(חוץ מהשטות לגבי מוסר. אבל גם זה דיון ארוך יותר - נכתב פה רק מדין מחאה).

ההבנה שרק אלימות מועילה עם המדינה היא גם לא ממין העניין.

שאלת לגבי הלכה - וגם אם להזיק עובד זה עדיין אסור.

לסיכום - לא הבאת ראיה או מקור הלכתי שמתיר להזיק למי שמזיק לך כמו במשל שהבאת (לא מסכן חיים, ולא מניעת נזק).

ובכלל התייחסת להלכה שלא מדברת על הפרשה מאיסורים.

אתה מוזמן לתת מקור שנוכל לדון עליו.

(נכתב בעזרת בייניש מצוי כך שאני לא אלמד גמרא בטעות....)

כשאני כותב נקודה נקודה - אני מתייחס לכל דברייך

ולא הבנת על מה אני אומר כל דבר

לא דיברתי בכלל על למנוע איסור - לגבי למנוע איסור פשוט וברור שמותר להכות אדם כדי להפרישו מאיסור עד שתצא נפשו - כמפורש בגמ' בכמה מקומות, וברור שק"ו שכופים אותו בממונו

על זה בכלל לא ניסיתי לדון - כי זה פשוט לי, אני רק רציתי לומר שיש כאן עושה אדם דין לעצמו גם בלי זה שהוא מונע איסור

ונפ"מ שיש כמה חברות אוטובוסים כאן שהם בבעלות גויית, ועליהם לא שייך "להפריש מאיסור" שהרי אין הדבר אסור להם, ועליהם אמרתי שגם גויים מצווים בנזקי שכנים, וזכותי למנוע אותם שלא יזיקו לי

את ההדגשה בשולחן ערוך כתבתי בעצמי בהודעה שהגבת עליה - צריך שהדברים יהיו ברורים ולא מעורפלים

ואין כאן שום דמגוגיה, את אמרת  "המוסריות הזו היא "איש את רעהו חיים בלעו". אם כל אחד יעשה דין לעצמו עד כדי נזק וסכנת חיים לאחר"  מה שאת אומרת במשפט הזה הוא נגד השולחן ערוך שהבאת

אז כן - אדם עושה דין לעצמו גם במקרה של נזק לאחר!

בכתבה שהבאתי עדיין לא עשו שום דבר, רק מזהירים שיעשו. האם יתחילו מיד? אולי, אני עכ"פ דיברתי מנסיון רב שנים שזה כנראה יתדרדר. האם מעכשיו מותר לעמוד על נפשינו - לא נראה לי. אבל להזהיר אפשר כבר עכשיו

לגבי הבשר זה לא עושה נסיון לאנשים שקיימת מסעדה, ברור שיש בזה "הפרשה מאיסור", אבל זה לא עשיית נזק לרבים כמו בנזקי שכנים. גוי שיפתח מסעדת טריפה בשכינות אלי -אין לי מה לומר לו. אבל אם הוא יתלה תמונת פריצות בפתח הבית שלו - הוא מציק לי!

מה שאמרתי שאלימות מועילה כן ממין הענין - לגבי מה שאמרת שכמו שלא עאעשה את זה לבת שלי - עניתי ששם זה לא יעיל ופה זה יעיל. בקטע הזה אכן לא דיברתי על הנושא ההלכתי (זה מה שאני מתכוין שהגבתי לכל דברייך)

ולא הבנתי בסוף איזה מקור את רוצה. את הבאת את השולחן ערוך שאדם עושה דין לעצמו על דברים שאדם לוקח ממנו, עייני שם ברמ"א שהוא הדין לגבי זה שאם אדם רוצה להזיק לו מותר.. נזקי שכנים זה היזק שמזיקים לי. תסבירי לי מה את מתכוונת בדיוק

(ואם אפשר - זה לא נחמד שאת כותבת על דברי "שטות", "דמגוגיה", הרי כתבתי כאן כמה פעמים שאני לא החלטי, ואני עצמי לא בטוח. אפשר לדון בנחת בלי לדבר חריף, זה הרבה יותר נחמד!).

שתהיה בריא...

מספר ציטוטים ישירים ואותנטיים ממקורותינו הקדושים שעשויים לגרום להרהור קל נוסף לאנשים ההומניים שבינינו:

בשו"ת הרא"ש (כלל יח סימן יג) נשאל אודות אלמנה אחת שזינתה עם ישמעאלי (איפה אתם ארגון להב"ה, איפה?)

האם וכיצד יש לקונסה, והשיב הרא"ש כי יש לקטוע את חוטמה (!) ע"מ להשחית את פניה כדי שתתגנה  ובכך יוסר

המכשול העתידי, וכן לקונסה בממון.

וכה דברי הרמ"א באה"ע (סי' קעז ס"ה):

ורשאין הבית דין לקנוס הזונות, כדי לעשות גדר. ומעשה באחת שזנתה עם העובד כוכבים, וחתכו את חוטמה, כדי לנוולה. 

לענ"ד, דוגמא מקבילה יותר היא לשרוף רמקולים שהניחו בחצר שלך. זה מתאר מדוייק יותר את המציאות, בה המודעות מפורסמות בירושלים- שהיא החצר החרדית . יתרה מכך,"כל המשנה ידו על התחתונה"-הפרסום של נשים במתכוון הוא דבר שרוצים להתחיל לעשות ,מה שלא כ"כ נהג עד עכשיו בירושלים.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.