זה פשוט מתאים לטבע האנושי בד"כ.

אם יש גבר שאוהב את המטבח, ומעדיף לבשל תמיד, שיהנה.

אבל אחד שרוצה שאשתו תבשל מידי פעם אוכל שהוא מסוגל לאכול, עדיין מחפש אשה ולא מבשלת.

אלא אם כן, זה הדבר היחיד שהוא מחפש.

שבן זוג מפנק ועושה מלא הפתעות אבל לא ממלא את הציפיות הבסיסיות ממנו יעשה כל כך כיף לצד השני לאורך זמן.

לדוגמא- אשה מבקשת מבעלה לערוך קניות רגילות:תפו"א, עוף, חד פעמי, שמן וכדומה

הוא תמיד חוזר בלי לקנות כלום אבל עם שוקולד שהיא ממש אוהבת או פרחים מדהימים.

איך לדעתך היא תגיב?

מה עדיף בחיים?

יש בחיים הרבה צד טכני ולא רק רומנטי..

ובצד הטכני לכל אחד יש ציפיות. לא הכל יכול להתממש. ודאי. וזה נושא בפני עצמו.

אבל הן קיימות. לדעתי אי אפשר להתעלם מהן לחלוטין.

יהיה זה שיהרוג ג'וקים/יתקין נורה/יהיה ה"איש הטכני" של הבית, וכו'...

שלא לדבר על "אישיות" - שהן "מצפות" שהוא יהיה האיש ה"חזק" בבית...

הגיוני וטבעי שבמוחנו ובתרבות שלנו כבר "מוטבעות" נורמות התנהגות מצופות וטבעיות לכל מין בפני עצמו, לא צריכים להיבהל מזה, ומצד שני באמת, גם לא לקחת את זה כתורה למשה מסיני...

חג שמח ומועדים לשמחה!!!

ולא, אני לא מתכוונת לציפיה לארוחת גורמה כל יום בשעה קבועה. ומותר לו לעזור...וצריך.

אבל זה לא נראה לך תפקדי בסיסי של האישה לדאוג שיהיה בבית משהו לאכול?

שאשה שמחפשת בעל עם עבודה מחפשת בעצם כרטיס אשראי מהלך?

די עם השטויות הפמיניסטיות האלה.

היא בחרה לא לאכול גופות אבל אתה מצפה שבשם אהבתה אלייך תבשל עבורך גופות???

אם היא לא רוצה לבשל בעצמה, זה בסדר - אני יכול לבשל. אבל אם היא לא רוצה שבכלל ייכנס בשר לבית - לא יעבוד איתי...

ה, וגם לגבי הילדים - שלא תכריח אותם להיות צמחוניים. הם יגדלו כמו רוב הילדים, אוכלים רגיל, וכשיהיו גדולים יוכלו לבחור האם הם רוצים צמחונות או לא.

אם זאת מישהי שלא מסכימה לשני הדברים האלו, ככל הנראה לא נוכל לחיות יחד באותו בית

אם לא היה מפריע להם לצאת עם קרינבורים או קרניסטים...

[מסתבר שלהרבה כן, ולכן יש להם קבוצות הכרויות נפרדות..]

קרניסט= מאמין שצריך בשר לצורך קיומו.

פחחחחח

(איכשהו מיד קפץ לי לראש שהנאצים אסרו על שחיטה יהודית בגלל שלדעתם היא אכזרית...זה מעניין שהאסוציאציה הראשונה שלי על צמחונות או טבעונות אידיאולוגית היא הנאצים)

שתשתי רד בול.

אבל זה כבר לא יעזור

עובדה שאיתה לדג' לא מעט בנים היו יוצאים... אם לא הייתה נשואה...

[שירת אישה ברקע, בלי הפנים של הזמרת- זאת לא מי שברקע.....]

כשהיית פוגש אותה, ובגלל צניעות לא אביא תמונות- לא היית יודע ישר שהיא טבעונית, היית רואה פשוט בחורה יפה, דוגמנית... ולא קצוצת שיער שפחות מוצאת חן בעיני גברים...

בכוונה הבאתי דווקא את הסרטון הזה שמראה שגם היא טבעונית אידאולוגית,

אבל הרבה היו יוצאים איתה בגלל מראה, טבעונות זה לא הדבר הכי משמעותי אצלה.... למרות שהסרטון נראה מאוד קיצוני... עדיין יש סיכוי שלא מעט כן היו יוצאים איתה.

בגלל יופי חיצוני, ולא מעניין אותו שאידואולוגית אין קשר ביניהם, אז הוא לא יוצא למטרת נישואים,

הוא יוצא למטרת תאווה.

הרבה לפני כמה "יפה" היא, השאלה היא תפיסת העולם שלה והגישה שלה לחיים-

בתור מי שמתנגד לצמחונות וטבעונות (ויש כמה סיבות, הראשונה בהן היא סיבתו של הרב קוק

להתנגד לכך במאמר הצמחונות והשלום, שהוכיחה את עצמה מספר פעמים)

אין לי בעיה שמישהו לא אוהב לאכול בשר, זה מגעיל אותו, אבל כאידיאל זה מסוכן ומעוות לדעתי,

ולכן היא מוזמנת להיות אחת מדוגמניות הצמרת של ישראל(שזה כבר לא שייך מבחינת אדם דתי,

אני מקווה) - אבל אם היא רואה בזה אידיאל זו תפיסת עולם מסוכנת מאוד להשקפתי, ולכן זה לא

שייך לצאת.

זכותך ו..?

תלוי כמה זה שהיא צמחונית/טבעונית יגרום לו להיות רעב, שונא אנשים שאוכלים לי את הראש.

לא יודעת אם עד כדי כך...

אם לא מפריע לו שאני אוכלת לו מול הפנים עוף/דגים/בשר..

אז מי אני שיפריע לי?!

כי מבחינתם את אוכלת גופות על השולחן, ואת התרנגולת המסכנה מלפני רגע.

ואני כמו די"מ אם זה מסיבות אידיאולוגיות- בשום פנים לא. מבחינתי הם חיים בטעות.

אם מבחינה בריאותית וכד'- כן.

ההפך, בד"כ צמחונים וטבעונים יותר מודעים למה שנכנס לפה שלהם..... ולתזונה...

ותאמיני לי שלא קשה אחרת, קשה לדעת שמה שבצלחת שלך, מה שאתה נוגע בו בשביל לבשל לאחר- עבר התעללות ופעם גם היה חי...

לי לא קשה.

החלק של ההתעללות בעייתי, וצריך לשנות אותו, אבל החלק של "היה פעם חי" ממש לא מפריע לי.

ואם את כזו מזועזעת מהתעללות, אפשר לשאול אותך אם את לובשת נעליים של חברות "מותגים" או חברות מוכרות באופן כללי?

ובגדים?

את בודקת לפני כל דבר שאת קונה שאין אף ילד הודי\סיני\אפריקאי רעב וחולה, לפעמים אחרי שדירדרו

אותו להתמכרות קשה ומעבידים אותו בתמורה לסם ומעט אוכל, שהיה שותף להכנת הנעליים\בגדים\מוצרי קוסמטיקה

שלך?

את מתנגדת כל-כך חריפה גם לעישון ומטיפה את דעותייך בנושא בכל מקום? כי תעשיית העישון מגלגלת על הדרך

כמויות עצומות של ניצול ילדים, בעיקר בשדות הטבק, וגם שם בתנאים לא תנאים ובחיי עוני והתמכרות בד"כ.

את מתנגדת חריפה עד כדי כך לחברות כוח האדם, לניצול יחסי מרות, לסחטנות של מקומות עבודה, היית יוצאת למלחמה

בשביל מלצרים שמקבלים משכורת חלקית ואת השאר הם צריכים להשלים מ"טיפים"?

את מחרימה מסעדות, מקומות עם שומרים בכניסה וכו' בשביל לעצור את המגיפה של סחטנות של מקומות עבודה ואנשים

שמתעללים בהם וסוחטים מהם את כוחותיהם בשביל משכורת מינימום וללא ביטחון שלא יפוטרו מחר?

את נלחמת בשביל להוריד את האלימות בבתי הספר? את ההתעללות הרגשית והנפשית במורים שמשקיעים בתלמידים ואח"כ

הורים מכים אותם על זה שהילד לא משקיע וקיבל ציון נמוך או נענש על התנהגות לא טובה?

את עולה על בריקדות כנגד כתות שמתעללים בהן בבני אדם, את חוקרת ומנסה להכיר אותן?

את מטיפה על כך שאסור לשחרר רוצחים עם דם על הידיים - כי זו התעללות בבני משפחת הקורבנות?

את נלחמת להכניס אנסים שיצאו מעונש בכל מיני תואנות שווא של המשטרה(ובעיקר חוסר כוח ומוטיבציה לטפל בזה)

לכלא, כי כל עוד הם מסתובבים חופשי יש נשים בסכנה ונשים אחרות שיודעות שהן לא מוגנות?

אם כן, אז זה באמת מרשים שיש לך עוד כוח לדבר על צער בעלי חיים והתעללות בהם,

כי אם אני הייתי נלחם את כל המלחמות האלו לא היה לי זמן להיכנס לפורום.

לעומת הרבה דברים שכתבת, לדאוג שלא תכנס לצלחת שלך משהו שהיה חי פעם זה לא דורש מאמץ או זמן.....

העיקר שטעים להם.

להשוות בין חיות לבני אדם.

מה שמעולם לא הצלחתי להבין זה איך האידולגיה שלך מסתדרת עם התורה.

שלוקחים ממנה את העגל?

אם אדם לא מסוגל להתחשב בזה ולרחם עליה, וזה לא נוגע בו אז יגיע היום שיהיה אפתי ללקיחת ילדים באכזריות לשם אכילה מאימהות שלהן.

אני יודעת שקשה לכם לתפוס את זה בהבנה אבל מי שאכזרי לבעלי חיוץ, בסוף גם יהיה אכזרי ואדיש לאנשים.

התירה להיות אכזרי? כי גם בדרך הכי הומאנית שתעשי את זה, זה לא ימנע את ה"סבל" של בעלי החיים או את הגעיות של פרה על בנה שנלקח ממנה...

ובכל זאת התורה התירה את זה.

תתמודדי, התורה מתירה אכזריות כזאת, מסויימת, על בעלי החיים, ולא מתירה אותה כלפי בני אדם. ואם ה' היה חושב שהאכזריות הזאת תוביל לאכזריות נגד בני אדם, מסתמא שלא היה מתיר את זה.

המציאות הרוחנית כמו שאת יודעת היטב מחזון הצמחונות של הרב קוק - ואני י-ו-ד-ע שאת יודעת ולא מוכנה לקבל את זה - שהמצב הוא בדיוק הפוך. ב-ג-ל-ל שנהפכו חייתיים כלפי בני אדם, ה' עידן את זה ונתן לאדם דבר אחר לכאורה "להתאכזר" אליו. כן, אין ספק שזה בהחלט ירידה בדרגה והגיוני שלעתיד לבוא נחזור לצמחונות - אבל זה לא המצב כיום...

בנתיים אני בעיקר זוכר את גארי יורופובסקי ומה שעשה לעיתונאי ההוא/שניסה לעשות...

ואילו תנאי רעב וסבל של מאות אלפי ילדים הודים וסיניים, שזה קשה לך מאוד לשנות - זה בסדר, וזה בסדר יהיה לקנות את המותגים שלהם, את הבשמים שמיצרים שם, את המוצרי טיפוח, את מוצרי האוכל הצמחוניים משם - כי את זה קל יותר להדחיק במחשבה - "קשה לי לשנות את זה"?

<צ>

לקנות נעליים או בגדים שהם לא מותגים לא רק שזול יותר אלא יש הרבה יותר מאוכל לצימחונים\טיבעונים,

וגם אם זה יותר יקר, נניח 

אני יודע מה המשמעות של לחיות בתזונה צימחונית, ואני מכיר מספיק טבעונים וצמחונים שפורשים את הקשיים

שלהם הרבה פעמים בפני, על כמה קשה ליצור תזונה מאוזנת, על כמה קשה לחיות בחברה שזה לא מקובל בה,

על כמה יקר זה לקנות תחליפי בשר, וכדורים ותוספי מזון...

אז אני יכול להגיד לך שלהחליף את המלתחה שלך קל הרבה יותר מאשר להפסיק לאכול בשר.

אני גם יכול להגיד לך שהסיבה שאין שום מחאה כנגד ניצול ילדים באפריקה\סין\הודו היא כי לאנשים לא אכפת,

כי נוח להם שזה שם ורחוק ושקט, ואפילו כשזה פה קרוב- שחיטתם של אלפים בלבנון וסוריה, אף אחד לא פוצה פה,

כי זה יותר נוח לשתוק.

מי שמרים דגלים ונאבק, שיאבק- אבל קודם כל על הדברים החשובים, קודם כל שילחם על בני אדם ואח"כ על בעלי החיים.

מה לעשות- מי שלא מסוגל להבין את ההפרדה הברורה הזו, 

מי שלא מבין למה קודם כל יש לטפל בפגיעה בבני אדם, מי שהחמלה שלו על עגל יותר גדולה מהחמלה על ילד,

אז אני רואה בזה עיוות מוסרי ממדרגה ראשונה.

ולכן אמרתי- 

אני לא אצא עם מישהי שעושה את זה מתוך אידאילוגיה, כי אני מכיר מספיק אידאולגים צמחונים שמעשנים,

ולא מעניין אותם ילדים באפריקה, וכל התופעה הזו של צמחונות וטבעונות הוכיחה מספיק פעמים שבעלי חיים

חשובים לה מבני אדם, אצל מספיק אנשים שדיברתי איתם.

את הכוח הזה צריך לנצל לעור לאנשים שצריכים את זה- בעלי חנויות קטנות, מלצרים, אנשי תחזוקה, עובדי מפעלים

בארץ. אבל בני אדם זה לא מעניין ולא אין, וחוץ מזה, למי אכפת מבני אדם, יש פה איזה עגל חמודי שמישהו רוצה לעשות

ממנו סטיייק.

לפני שמתחילים לדבר על "תעשיית הבשר" אפשר להתחיל מהצלת העסקים הקטנים-

מהיום לקנות ב"כלי כתיבה יוסי ובניו" במקום ב"קרביץ", זה מקסימום יעלה עוד שני שקלים,

אבל יציל לאנשים את העסק, הפרנסה, הכבוד והחיים.

יש מספיק דברים פשוטים שאפשר לעשות בשביל לעזור לאנשים, בני אדם כמוני וכמוך, לפני שאנחנו רצים להציל

את בעלי החיים- ומי ששוכח את זה מבחינתי אין שום קשר בינו ובין מוסר

כשאני חיה ככה וזה קל מאוד...

כי את אמורה לדעת שמוצג יחידי אינו מלמד שום דבר על הכלל.

ומכיוון שאני מכיר מספיק אנשים שקשה להם, ומכיוון שאני גם יודע על עצמי איך זה לחיות כצמחוני-

זה אולי לא בלתי אפשרי, אבל זה בהחלט קשה הרבה יותר מלאכול רגיל.

ולעיקר טענתי את לא עונה-

אני טוען שהמוסר שמתייחס קודם כל לבע"י ולא מתייחס לבני אדם, הוא מעוות,

את טוענת שקל לך להיות צמחונית.

לעשות מעשה מוסרי הוא לא כשקל, אלא גם כשקשה.

לי הרבה יותר קל לקנות בחנויות קטנות מאשר לשנות תזונה,

אני לא מטיף לאנשים ולא מציק לאנשים שקונים בקרביץ.

את זו שבאה בטענות כלפי, וכלפי אחרים,

אם קל לך, אין לך זכות לטעון כלפינו כלום- לנו קשה.

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.