למה הורים לא נותנים לבנות שלהם להתחתן בגיל נורמאלי ורק מגיל 18 19 נותנים להם לדבר בכלל??
חבל מאוד שזה קורה, זה גורם להתבוללות.
אוף! ![]()
![]()
![]()
למה הורים לא נותנים לבנות שלהם להתחתן בגיל נורמאלי ורק מגיל 18 19 נותנים להם לדבר בכלל??
חבל מאוד שזה קורה, זה גורם להתבוללות.
אוף! ![]()
![]()
![]()
<צ>
מה יעשו? יתחתנו ויחכו .. אחלה פתרון
והם צודקים... יש להם נסיון חיים.
הבעיה שלך היא באמת ה"התבוללות"?.. או משהו אישי?
אתם באמת לא מבינים דברים בסיסיים.
אתם שקועים בתוך עולם אינטרנט.
מסנוורים.
אין בכלל מה לדבר איתכם.
אתם אפילו לא מתחילים להבין.
נראה לי שאני עוזב את הפורום הזה
לצערנו נעולם השתנה ורוב הבנות והבנים אינם מוכנים לחתונה בגיל 16.

זה דבר שאפשר לשנות אותו, אבל כל עוד המערכת עובדת כפי שהיא בנויה, זה לא ישתנה.
(ואין לאף אחד עניין כלכלי לשנות אותו, וזה משהו אחר)
אני לא מדבר על העידוד לחוסר בגרות,
אלא על זה שהורים כיום לא סומכים על הילדים שלהם וכולאים אותם.
המערכת מעודדת צעירים להיות ילדים ("נערים"/"מתבגרים") ולהישאר בחממה.
זה שאנשים שיכולים פיזית (בלבד) להילחם בצבא או לעבוד או להביא ילדים לעולם, לא עושים את זה -זה רק בגלל הסביבה שמתייחסת אליהם כאל ילדים.
גם לימודי התיכון (שלא לדבר על האוניברסיטה) מיותרים ברובם לרוב האנשים, והיה נכון יותר לפרק אותם להתמחויות ספציפיות.
"לא תהיה קדשה בבני ישראל".
חמור פי כמה מכמה זוגות שייתגרשו.
כיוון שהיום מתייחסים לבנות בוגרות כאל ילדות הן מבקשות בעל שיתייחס אליהן בהתאם
ובמקביל הן שונאות בוז.
ברגע שבא ערבי ונותן לה תחושת בגרות, כבוד, וגם מפנק אותה בכסף רב- היא נענית אליו ברצון.
וזה קורה לצערנו כיום הרבה
(נתקלתי בזה בעבר כשהייתי צמוד תקופה לאדם שניתק כאלף בנות יהודיות מקשרים עם ערבים
והוא הסביר לי את זה באריכות)
במילא לא יתחתנו בגיל הזה.
ולא מדובר רק על גירושין אלא גם על חוסר בשלות שיפגע בצאצאים.
הרצון מובן ולגיטימי, אבל במציאות היום זה לא מוכח - אני מדגיש, לרוב - כיעיל וכדבר ישים להמונים.
הרבה הרצאות בנושא שיעורים שאלות ותשובות.
או שאתה רק "משער" שרק "בודדות" היו מתגרשות, ולא, נגיד, 890 בנות מתוך אלף היו מתגרשות וסובלות מפוסט טראומה מבנים כל החיים שלהם בגלל נישואי הבוסר?
נשאל את זה ככה - כמה בנות שהתחתנו בגיל 16 אתה מכיר?
איזה מחקר סוציולוגי חברתי ערכת על בנות ובנים שמתחתנים בגיל צעיר לעומת כאלו שמתחתנים בגיל מבוגר, אחוזי הגירושין, אחוזי הבגידות המשוערים בקרב כל אחד מהקבוצות הנ"ל, אחוזי ההולכים לייעוץ נישואין, ועוד ועוד?
הרצאות? שיעורים? שאלות ותשובות? לא, חביבי - כמו שאמרת - אתה רוצה להביא הוכחה תביא מהמציאות, לא מ: " הרצאות".
תעזוב אותי קצת בשקט
ויש קדשות בכל מקום?!
עדיף היה להתחיל לעבוד במקצוע אמיתי בזמן הזה ולצבור נסיון שיעזור להבין מה רוצים לעשות בחיים.
אם אתה רוצה ללמוד מקצוע אקדמאי - לך על זה, אבל יש יותר מדי אנשים שרצו רחוק מדי ואחר כך בזבזו את הזמן על הסבה מקצועית.
קח בחשבון שעלות של תואר היא כ-150 אלף ש"ח, כולל שעות עבודה אבודות.
עלות התיכון במדד הזה נמוכה יותר, אבל היא גם כן כ-100 אלף שקלים.
דיברתי עם הרבה אנשים (בעיקר יוצאי עדות המזרח\עולים חדשים)
וזה מה שהם עושים אבל בגלל הבוז הגדול המצב הולך ודועך כך שלהרבה אנשים
אין עבודה כלל.
לפני כ-30-40 שנה הייתה חלוקה גזענית
אשכנזים לעבודות "לבנות" וספרדים לעבודות "שחורות".
התוצאה - אלו חיו יפה ואלו חיו יפה, ולעיתים האחרונים הרוויחו יותר כסף מהראשונים.
הרבה פועלי כפיים חלמו שהבן שלהם יהיה משכיל עם תעודה מהאוניברסיטה, וככה הגענו להצפה המטורפת שגורמת לעורכי דין ורואי חשבון להיות מובטלים פשוט בגלל שיש יותר מדי כאלה.
מצד שני, פועל סיני שמרצף בית, מרוויח 20 אלף שקל לחודש (אמיתי!) בגלל המחסור בעובדי בניין מקצועיים.
אני לא יודע לגבי הבן שלי, אבל את אח שלי אני שלחתי לעבוד בעבודה אמיתית (לא במקום הלימודים, אבל גם) כדי שיכיר כמה דברים שלא מלמדים אותו בישיבה...
בהנחה שאדם הוא לא עצמאי - ומה לעשות, רוב מוחלט של העובדים היום בעולם הם לא עצמאים אלא שכירים, כולל אתה בעצמך - בעל עסק רוצה מדד כלשהו שיאפשר לו לסנן עובדים לעסק - לימודים אקדמאיים היום הם סנן ראשון במעלה. בנוסף - ככל שהלימודים מתקדמים יותר, תואר ראשון, שני, ודוקטורט - אוטומטית במקומות עבודה רבים זה גם יעלה לך את המשכורת. סתם לדוגמא - אבא שלי היום עובד במערכת החינוך - לולא היה נחשב כעובד עם דוקטורט (למעשה אין לו דוקטורט אלא "רק" תואר שני, אבל בגלל סיבות שונות זה נחשב לו כבר שיש לו דוקטורט) - לולא זה, הוא היה משתכר כמה אלפים טובים פחות ממה שהוא משתכר היום.
אגב - אם היו כל עורכי הדין עוברים הסבה לריצוף בתים, השכר בריצוף בתים היה יורד פלאים, ושכר עורכי הדין היה נוסק עוד יותר לשמיים...
מערכת ממשלתית כושלת שאכן מתגמלת לפי תעודות ולא לפי כישורים. לא הייתי רוצה לעבוד שם אפילו לא יום בודד.
אם כל עוכרי הדין היו עוברים הסבה לריצוף בתים, יוקר המחיה היה יורד.
ריצוף בתים זה עבודה יעילה שבהינתן ירידת המחיר יעלה הביקוש אליה (למשל שיפוצים).
עוכרי דן זה עבודה (נחוצה אבל) טפילית.
לגבי כמה שהיא "כושלת" - הכל בעיני המתבונן, בשלב הבחיים במערכת החינוך (יש שלוש מערכות חינוך, בוא נפריד אותן לחלוטין זו מזו - מערכת החינוך הקדם יסודי - גנים ופעוטונים; מערכת החינוך היסודי; מערכת החינוך העל יסודי. אתה, מידיעה, מדבר בעיקר על מערכת החינוך העל יסודי. בעוד כבר 8-10 שנים לפני כן, הבנאדם נמצא במערכות חינוך אחרות שמידיעה הרבה פעמים הן יותר טובות ואפקטיביות.
וכמובן, הכל תלוי במורה. במקרה דנן, של אבא שלי - הכישורים הם אכן מאוד גבוהים, בלי קשר לתעודות...)
כל עבודה שהיא, אם תהיה הצפה של 180 אחוזים אליה כאשר צריך רק 100 אחוז - אז גם המחיר ירד לרצפה והמרצף לא ירוויח כל כך הרבה, וגם יהיו הרבה מובטלים... עורכי הדין לא המציאו את המושג של ביקוש-היצע...
עורכי דין זה עבודה הכרחית כאשר מדובר בעולם דמוקרטי ומתקדם. אתה לא יכול לזוז היום סנטימטר בלי עורך דין (גם החוזה שלך עם ערוץ 7, למשל, ככל הנראה מקושר עם עורך דין/נוטריון וכו'...). מה לעשות, זה העולם המודרני...
ולאנשים.
(עמיחי ואריק מהדרום)
לעזור לילד בתור זוג צעיר רק מראה כמה המצב היום חמור
מצד ההורים.
טעיתי
)רוצות את זה נטו כדי לברוח ממציאויות מעצבנות כגון:לימודים, הורים מעצבנים, אחים מעצבנים וצורך למישהו שיקשיב להן-נישואים זה לא הפיתרון לכל זה.
חוצמיזה שאני לא מכירה אפילו בת 16 אחת שהיא גם מספיק בשלה לנישואים או לקשר זוגי וגם לא בנות 18.
נ.ב.הכותבת עצמה חווה לעיתים צורך להתחתן כדי לברוח ממציאויות שונות ומכירה אישית מישהי כזאת שאמרה לה מפורשות שהיא רוצה להתחתן כדי להפסיק ללמוד ומודעת לכך שזאת לא סיבה מספיק טובה לנישואים.
נ.ב.2 אני בהחלט שמחה שאבא שלי לא דחף אותי לנישואים בגיל צעיר גם ככה הפסדתי חצי מהילדות שלי בגלל כל מיני דברים, רק זה היה חסר לי להתחתן ישר אחרי התיכון או במהלכו.
רבה. אחרת נישואים כאלו לא בהכרח שיצליחו. בחורה שרוצה להתחתן בגיל 15 או 16 זה דורש בדיקה מעמיקה בסיבת הדבר ובבשלותה של הבחורה. וגם אחרי זה - הייתי מציע לה לחכות עד גיל 17 לפחות.
אני משער שההורים עושים את זה מתוך דאגה לילדיהם ולא מתוך רצון להרע להם. צריך להסתכל על הדברים כמו שהם באמת. והדאגה אכן אמיתית, כי עדיף לחכות לבגרות ובשלות להחלטה כזו ולבחור נכון מאשר לעשות טעות שיכולים לשלם עליה ביוקר אח"כ.
נקודה נוספת חשובה. אנשים חושבים שבעבר התחתנו מוקדם ולכן מה הבעיה שנעשה זאת גם היום. אבל בואו נחשוב על זה, בעבר ילדה בת 12 כבר היה בתוככי עבודה לפרנסת הבית. הייתה מתעסקת בבישולים והחזקת הבית כהוגן וכן גברים מגיל צעיר מאוד כגון זה היו כבר עובדים בעבודות כאלה ואחרות כדי להחזיק את הבית. אנו היום חיים בגן עדן - ויש לזה גם מחירים, שאחד הבולטים שבהם הוא התבגרות מאוחרת וילדות מתקדמת, כשהיום אנשים לומדים עד גיל 18 ורק אח"כ מתחילים לבחור מה הם עושים עם החיים שלהם ובאיזה מסלול הם רוצים ללכת, ויש כאלה שהתהליך הזה מתחיל גם מאוחר יותר - גילאי 22-23...
וגם אם כן זה לא תרוץ.
רוב הבנות לא מוכנות לחתונה לפני 17-18
יש אולי ממש בודדות שכן ולכן לגיטימי שההורים ימנעו מהילדות שלהן.
ב"ה שאותה אחת זכתה שיש לה הורים נורמליים שלא נתנו לה להתחתן,
וזה ממש לא קשור לחוסר חשק ורצון בלעזור לה, אלא הם יודעים שזה לא טוב לה. אני בטוח שהם יעזרו לה עוד שנתיים אז כן אכפת להם מהבת שלהם. (ובטוח שהם היום עוזרים לה רק שאת זה לא רואים כי עוצמים את העיינים)
ואם התלונה על ההורים שלה זה על האי רצון בלעזור זה מעיד על צעירות יתר ועל הצורך בלהתבגר עוד קצת לפני החתונה.
נכון שחז"ל המליצו על חתונה בגיל צעיר אבל היום אין אף רב שימליץ על זה ואם מצאת אחד כזה לך איתו עד הסוף.
שמיעה של שיעורים והרצאות וקריאה של שו"תים אינם מהווים תחליף לרב שיודע תורה ומייעץ ע"פ התורה לזה שמדבר איתו, הבנה של ילד בגיל 16 זה לא הבנה של רב בן 28 וק"ו למעלה מזה.
אם אתה דואג שאותה אחת ח"ו תתבולל אז או שהקשר שלך איתה לא משהו, או שהיא לא משהו ואל תיקח פרוייקטים לשיקום.
(לא התכוונתי בכל זה להעליב אף אחד/ת מצטער אם מישהו יפגע)
מחמוד ומורל נישאו כי לא היו לה הורים שימנעו ממנה את מה שצריך היה למנוע, וייתנו לה את מה שצריך היה לתת. להריץ ילדות לנישואין זה פתרון תימני לשעת שמד וגזירות של חטיפת ילדות בידי מוסלמים. זה לא מה שדרוש כאן, במחילה. ובמחילה נוספת, כשם שאתה בסופו של דבר קצת נרתעת מלפתח את הדיון, כך גם אני...
לערבים כיום.
האם אתה יכול לטעון שה - 49,999 האחרות היו נמנעות מזה אילו היו גוררים אותן לחופה עם חתן וכיפה על ראשו וצלילי קובי פרץ/אייל גולן/עידן רייכל מסביבם בגיל 16? תסכים איתי שכמעט לא מדובר בכאלו שהחתונה ההיפותטית האלטרנטיבית (לזו שהן כן ערכו בפני בית הדין השרעי), היתה "אמורה להיות" חתונה לצלילי יעקב שוואקי, או אהרון רזאל? ושלפחות ייתכן שהסיבה להרבה מאותן אחרות שהזכרת היא בתים הרוסים, הסתובבות באפס מעשה דווקא בגילאי 16 במקום ללמוד במסגרת תומכת ומחזקת, והיעדר חינוך להתאפקות בחיים והמתנה לבסיס חזק יותר, ערכי יותר ויהודי/ציוני/ישראלי יותר?
הטענה שלי היא שמורל היא ועוד איך מקרה מייצג, רק שה"חתן" שלה הוא מתוחכם יותר, מעודן יותר מהרבה גברים כאלו מהמגזר שמדובר בהם, ומקושר יותר בחברה התל-אביבית כך שזכה להגנה קטגורית תקשורתית כ"סמל לפלורליזם" וכדומה. אז הוא מוכר בחוגי "התרבות" התל-אביביים ולא מכה אותה כמו בדואי פרימיטיבי באוהל. אבל זה לא משנה - הסיבה שגברת מורל בחרה את מה שבחרה היא נקודת ההתחלה השפלה והעצובה שאליה הידרדרה כבר בגיל 16 או לפני. בדומה לכך מישהי "סלבריטאית" בשם אורטל בן-דיין, שכאשר עברה מבית הוריה קשה היום בצפון הארץ אל המרכז הנוצץ, אז הדבר הכי טוב שהיא מצאה כדי להיתמך בו זה סודני מסתנן, הכל אל מול פני האומה בשל הסקרנות התקשורתית סביבה ו"השמחה הגדולה" בחתן הנהדר שלה. זה להערכתי המודל המרכזי של נישואי התערובת - אישה יהודייה שנזקקת לגב כלכלי (והאנשים האלה יודעים לתת אותו לפחות לתקופה מסויימת, והרי דווקא אתה כן מכיר את סיפור הרקע השבלוני הזה), ובן-זוג נכרי שזקוק למי שיש לה מעמד חוקי ומשפטי טוב משלו.
אני לא מצליח להבין מה ניסית לומר בתגובתך, האם משום מה עליי לחשוב שאצל כל השאר כל הבעיה והסיפור סובבים סביב איזה עניין ערטילאי של הורים "אנטי-קלריקאליים" רשעים שמחזיקים בצינוק את בנותיהם השולמית משיר השירים, שכה משתוקקת לחתנה היהודי בחור הישיבה עטור התפילין בראשו. נשמע לי כסתם המצאה עקשנית, פולמוסית ודימיונית לחלוטין, שמטרתה להתקיף אנשים לא-קיצוניים באשר הם. "אם כולנו היינו ברסלברים מיבנאל שמשיאים ילדים בני 14 אצל הצדיק בניגוד לחוק [חוק בזוי שהוא כמובן מעשה שטן של כנסת המינים], לא היו נישואי תערובת". לי זה נשמע כמו "יופי נחמה". בעיניי, הסיפור הוא סיפורו של הציבור הכללי בישראל (ברוב המקרים החילוני, אבל באמת זה לא עיקר העניין, הרי יש אפילו דוגמאות של מתנחלות, או שירות לאומי במרכז הארץ או אפילו חרדיות בירושלים, זה יותר עניין של אליטות מתנשאות מול שכבות מוחלשות ופריפריה). תכסה את הבעיה בשמיכת ההתחרדות ונישואי הבוסר - אז השמיכה תימשך והצד האחר ייחשף, של משפחות מוכות כלכלית, ילדים מוזנחים ואומללות בנישואין כאלו.
אתה מעלה נושא כאוב, אבל חושב להכתיב לו פתרון לא-אמיתי בפטיש ברזל לאנשים על הראש.
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
והסיומת כה מתאימה ומתבקשת
כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.
"הלכה ב
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."
(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
מאוד משמח ומחזק לקרוא את שכתבת, תודה 🙏
ומשמח גם לקרוא שאתה מעיד על עצמך ואכן כך חושב על עצמך כי יש בך בהחלט גם צדדים אלו של המוביל והמשענת.
ישר כוח גדול
תמשיך להתחזק בטוב שקיים בך
דע שגם בתור אמא (הבכורה בכיתה י' כרגע) אני מאחלת לבת שלי אדם עם רגישות כזו ולב טוב ועומק ועוד תכונות נפלאות שמתבטאות דווקא מתוך הצדדים הללו,
וגם בתור אמא לילד רגיש (שכרגע בכיתה ח') אני מעכשיו אומרת לו איך אשתו תזכה בו עם כל הרגישות הנפלאה הזו שלו...
זה באמת אוצר גדול
ויחד עם אשת בריתך תוכל לקיים את האוצר הזה ולהעמיק בו עד אינסוף, בכל צדדיו, ואתה והיא תראו ותזכו להתברך מכל אלו גם יחד.
ב"ה בשורות טובות וכל הטוב 
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
אבל זו התבוננות חיצונית צריך לשבור את הסטיגמות
גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.
אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.
למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?
הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.
בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי.
לבין כמה שהוא באמת
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור 
ראומה1אחרונהכל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
כאמור - פשוט לא רלוונטי בגילאים האלו.
כן נפגשתי עם צעירות ממני ב12-13 שנה. לא כי זה מה שאני מחפש אלא כי את כל השאר אני כבר מכיר.
ומנכל ישפה( מה שזה לא יהיה) צריך להפסיק למכור שטויות לציבור מתוסבך גם ככה.
ואת המילה סטטיסטית הכנסתי מנימוס כדי שלא תצעקי "אבל גם לגברים יש בעיות". נכון, אבל פה לא מדובר על בעיה אלא על טבע.
כשבחורה בת 30+ פוסלת מישהו כמה שנים מעליה כי "היא נראית צעירה לגילה" אני מתאפק מלשאול אותה אם גם מבפנים היא צעירה לגילה.