לפני תקופה, למעלה משנה. ראיתי כתבה בעיתון שדיברה על כך שהחלום הגדול ביותר של הנשאלים בסקר אושר מסויים הוא להיות מליונר.

ההרגשה היא שכשאהיה בעל ממון, ייפתרו בעיותיי, אהיה מקובל יותר ומאושר יותר. 

לא נראה לי שהמפרסמים ובעלי תוכניות הריאליטי הם אלו שאומרים את זה...

יותר בכיוון של הרבנים ושל אנשים ערכיים שאכן אצלם ניתן לראות יותר פשטות ויותר הבנה למקום הנכון שכסף צריך לתפוס בחיים - כאמצעי להגיע לדברים החשובים, ולא כדבר חשוב בפני עצמו

ורוב מה שהתקשורת והפרסומות אומרות ועושות, זה ההפך המושלם (כולל הסרטים וכמעט כל דבר. שמישהו אחת ולתמיד יסביר לי למה בפרסומת למכונת כביסה צריך להציב אישה בלבוש מינימלי ותנוחה פתיינית? זה לא להחפיץ?)

אדם צריך להיות עם שבע מסננות על כל דבר מידע שנכנס לו לחיים, וככה הוא ידע לסנן רק את החומר האיכותי ביותר ולזרוק את כל השטויות...

המטרה היא להציג הצלחה.

החברה המודרנית מודדת אנשים לפי כל מיני פרמטרים, והם מורכבים יותר מ*** מוכר.

"כסף זה לא הכל בחיים" - והכל משדר הפוך.

"משפחה זה הדבר הכי חשוב בחיים" - וכל ההתנהלות משדרת הפוך.

"לא להחפיץ נשים" - וכל ההתנהגות משדרת הפוך.

וכן על זאת הדרך...

ולנו אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים...

אולי כי אני לא כל כך מעיינת בעיתונים חילוניים (כלומר: כל כך לא!)

בעיתונים החרדיים מצלמים את המכונות כביסה ליד ים של בגדים

כמו שחברות טיטולים ותחליפי חלב מפרסמות את עצמן עם ילדים ברקע.

כי נשים (או בגדים, בציבור החרדי) מוכרות מכונות כביסה

וילדים קטנים מוכרים טיטולים ותחליפי חלב

זה כלל פשוט בקראייטיב

מציירים את הנשים מאחורה, או רק את המטפחת או היד שמחזיקה את התינוק..

זה משהו עם צורה של אישה 

אולי בהמודיע או יתד נאמן, בנורמלים ברור שיש ציורים של נשים.

במשפחה יש

אבל כבר היו רבנים שאמרו שמשפחה הוא לא בדיוק עיתון חרדי

אצלנו לא מוכרים באמצעות חוסר צניעות, אבל גם לא מפחדים לשים נשים כן צנועות- אם יש סיבה. כמו ששמים ילדים או גברים.

(רק שרוב מי שמפרסם כבר מכין מודעה במיוחד לחרדים, אז הוא זורק אותה גם על "בשבע" למה להכין במיוחד עוד אחת צנועה-עם-נשים?)

ואצלנו לא רואים בעיה בתמונת אשה צנועה.

או באשה צנועה.

אבל התורה לא חושבת כך.

כשהתחילו התמונות הבן איש חי הזהיר את הנשים שלא להצטלם, שמא יבוא גבר לראות תמונה שלך כשאת בקצה אחד של העולם והוא בקצה השני.  (זה תשובה מפורשת שלו בספר רב פעלים)

גם אשה צנועה אסור להסתכל עליה, וכל כבודה בת מלך פנימה זה לא המלצה - זה המהות של הצניעות

לומר ש"אסור" לשים תנועה צנועה? זה לא נראה לי אסור, אבל זה ממש לא מומלץ, בעייתי, נוגד את כל הרגש של הצניעות, 

לומר ש"אין בזה בעיה" זה לא יהודי, זה להתייחס רק לגדרי ההלכה הבסיסיים ביותר, בלי לנסות לראות מה התורה התכוונה מאחורה

שמה ההבדל בין לראות אישה צנועה בתמונה בעיתון לבין לראות אותה ברחוב/בעבודה/קרובת משפחה?

אישה לא צנועה אסור לראות בשום מקום. אבל נשים צנועות גם אסור? אני מניחה שאם היתה בעיה אמיתית בזה נשים היו נשארות בבית כל היום ולא יוצאות בכלל.

עוד דבר- בדר''כ כששמים נשים בתמונות הן מפרסמות מוצרים לנשים. למשל בגדים. אבל בכל מקרה אסור לגבר להביט יותר מידי בלבוש של אישה שהיא לא אישתו להנות מזה. אז מה כבר ההבדל בין לשים תמונה של בגד על בובה לבין תמונה של בגד על אישה? בשניהם אסור לך להסתכל..

(וזה בלי קשר לדעתי בעניין שעוד לא ממש מגובשת...)

באמת אסור לאשה לצאת החוצה יותר מדי, בזמן הרמב"ם הרמב"ם כותב שאשה לא תצא יותר מפעם פעמיים בחודש לרשות הרבים, כי זה לא צנוע

הרמ"א מעתיק את זה להלכה, אבל לא קוצב את זה בכך וכך פעמים בחודש, כי זה תלוי בצרכים לפי הדור

בדורינו צריך באמת לצאת הרבה לרחוב, ואשה תרגיש חנוקה אם תישאר כל היום בבית

אבל העיקרון נשאר - אשה מקומה בבית, זה לא צנוע להסתובב בחוץ

אז בדורינו בנות מוכרחות לצאת, אבל מה ההכרח להוציא גם תמונה שלה?

אני באמת לא רואה הבדל בין בובה לתמונה (אלא אם כן הבובה לא ברורה) באמת גם בובה זה בעיה, אלא אם כן הבובה בתוך חנות של נשים וגברים לא רואים אותה מבחוץ

אני שוב אומר, זה לדעתי לא "אסור" (ואני מניח שאפשר למצוא רבנים שיחמירו יותר ממני) אבל זה ממש לא "אין שום בעיה". זה לא טוב, לא בריא, לא מה שהתורה רוצה

צריך לדון ברמת הצורך

יש כמובן פתרונות, השאלה מה רמת הצורך

בערוץ כאן למשל - מכניסים המון תמונות של נשים כשאין בזה שום צורך

אתה בא לפרסם מכללה, לפרסם מקום מגורים, לפרסם כל דבר שהוא - יש איזה צורך דוקא באשה?

אם אתה רוצה לפרסם בגדי נשים - זה מקרה ספציפי שאתה חייב נשים, וגם אז - הרי אתה תיקח אחת שמנסה שזה יראה עליה טוב, זה נראה לך בסדר? זה נראה לך שהקב"ה רוצה שגבר יראה באופן קבוע?

כשאשה הולכת ברחוב - היא לא מחייכת, לא מדברת, אין בינינו אינטראקציה, וגם אז צריך להוריד עיניים

בעיתון היא תופסת חלק גדול מהעמוד, היא לבושה בצורה מסוימת, חשבו הרבה באיזה תנוחה לשים אותה, וזה בסדר?!

גם אם יש מקרים יוצאי דופן שממש מוכרחים אשה - אני חושב שראוי לקבוע כלל - אין נשים! יש לנו מספיק פיתויים בחוץ, למה להוסיף לנו התמודדות?

אגב, אני משוכנע, בלי לבדוק, שגם הרבנים אצלכם - אלה שאכפת להם מהתורה, ולא "רבנים" שמחפשים כל הזמן איך להקל - חושבים בנושא הזה כמוני

מחיפוש קצר-

הרב דוב ליאור-

שאלה:
מזה זמן רב אני נוהגת להעלות תמונות מגבעות איו"ש לאתרי האינטרנט השונים, על מנת להעלות את המודעות אליהן ולגרום לעוד אנשים להתחבר ולרצות לתמוך ולעזור ביישובן.

תמיד השתדלתי שלא להעלות תמונות עם בנות, ואם הייתה תמונה בה בכל זאת הופיעה בת - בדקתי כי היא צנועה (בלבושה ובאופן כללי) והקפדתי על טישטוש פניה כך שלא ניתן יהיה לזהותה.

א. האם יש איסור להעלות תמונות של בנות, גם אם פניהן מטושטשות?
ב. האם יש צורך למחוק את התמונות שהעלתי עד כה?
ג. האם ראוי לציין בראש העמוד בו מופיעות התמונות כי מופיעות בו גם תמונות שלבנות או שאולי אם אכתוב כך דווקא ישימו יותר לב לתמונות?

תשובה:
לא נראה לי שיש איסור בכך, ויפה שאתם מקפידים על צניעות.

שאלה:
היה לי וויכוח עם בת בעניין תמונות של בנות שנמצאות במאחזים. הבת שאלה את הרב לגבי העלאת תמונות של בנות ממאחזים לאינטרנט. ותשובת הרב הייתה: "לא נראה לי שיש איסור בכך, ויפה שאתם מקפידים על צניעות".

עכשיו לשאלתי. 

לעניות דעתי, ומה שלמדתי מרבותי, הזוהר הקדוש כותב ’’מאן דנטיר ברית הוא ירית ארעא"- פירוש: רק מי שהוא שומר את בריתו (שזה עיניו) רק הוא ירש את הארץ. ולימדונו רבותנו-"שכל המביט באצבעה של אישה כאילו הביט במקום התורף", לומר שאפילו ראית תמונה- גם הפנים מטושטשות, ואפילו מבט קל. הרי כבר נאמר: "עיניים רואות הלב חומד וכלי המעשה גומרים".

האם לא כדאי לנו ורצוי לנו לקדש את עצמנו במאבק על ארץ הקודש? לא כדאי לנו להחמיר בזה - במיוחד לאור זה שרבים מהנוער שבמאחזים "לא חזקים"?

וידוע שהיצר הרע תלוי בעיניים, לא רואים כלום. אין יצר הרע, עובדים את ה’ בשמחה, ובונים את ארץ הקודש. ולא חסר תמונות של א"י, בניה, ריקודים וכו’ של בנים שאפשר לשים באינטרנט. אשמח לתשובה.

תשובה:
יפה שאתם מקפידים על ענייני הצניעות. אבל ההשוואה בין תמונה לראיה בפועל זה דבר חדש ולא מצינו את זה בהלכה. ברור שצריך להתרחק גם מדברים האלה, לכתחילה ודאי שראוי להתרחק מזה. 

זה לא כלול במה שחז"ל אמרו "המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף", זה מדובר כאשר מסתכל לא בצניעות או מסתכל בהרהור. כאשר אדם מסתכל בתמונה שמעוררת אצלו הרהורים זה לא בסדר.

למעשה, באמת אין צורך להביא את התמונות האלו באתרים.

--------

שאלה:
האם מותר לראות תמונה של אישה נשואה שהצטלמה ללא כיסוי ראש, (כשבד"כ היא כן מסתובבת עם כיסוי ראש)?
 

תשובה:
מותר לראות, אבל לא התבוננות של הרהור רק הסתכלות

-------

שאלה:
ברצוני להתייחס לפסיקת הרב לגבי תמונת אישה ללא כיסוי ראש. הרב הסביר כי בתמונה נראית רק בבואת השיער ולא שיער ממש, ועל כן מותר להסתכל בה. מדוע אם כן שונה הדבר כשמדובר בתמונה לא צנועה, ולא ניתן לומר כי בתמונה נראית רק בבואת רגליה של האישה, למשל, ולא רגליה ממש?

תשובה:
מכיוון שהאיסור בצפיה בשיער הינו רק בשיער טיבעי, ומותר לראות שיער של פיאה נוכרית, לכן אין בעיה גם לראות שיער בתמונה שהרי הוא אינו השיער הטיבעי - כמו פיאה שמותרת לצפיה משום שהיא אינה שיער טבעי. לעומת תמונה שאינה צנועה שהבעיה בה הינה שהיא מעוררת את האדם למחשבות שאינן טובות, מחשבות אלו אסורות ולא משנה איך הן נגרמות - על ידי מראה מקורי של אישה או על ידי תמונהשלה.

--------

שאלה:
הרב התיר באתר זה לבעל לצלם את אישתו ללא כיסוי ראש. רציתי לשאול למה לגבר זר מותר לראות את התמונות?

תשובה:
מצד הדין הדבר לא יותר גרוע מראייה של פיאה נוכרית. אמנם הדבר לא מהודר, אבל לומר שמעיקר הדין הדבר אסור, קשה לומר. שיער של אישה מטבעו הוא מושך את העין ביופיו, ובכל זאת אי אפשר לומר שמי שרואה פיאה נוכרית עובר ב"לא תתורו" והוא הדין לשיער המופיע בתמונה כיוון שסוף סוף המסתכל לא רואה את השיער הטיבעי אלא רק בבואה שלו - כמו בפיאה נוכרית.

הרב אליעזר מלמד-

שאלה:
ראיתי שבעיתון "בשבע" יש תמונות של נשים מאופרות. אמנם התמונות צנועות אבל ייתכן ויש בזה טעם לפגם ופגיעה ברמת הקדושה שאנו מנסים לחנך את הדור אליה. כמו כן הפירסומת בה רואים חתן עונד טבעת על יד הכלה תוך שהוא תופס את ידה. האם דבר כזה מותר? האם מומלץ לצלם דבר כזה? תודה רבה על הזמן הרב שהרב משקיע בנו ובדור.

תשובה:
כיוון שאין בזה איסור, אין צורך לעסוק בזה.

----------

שאלה:
בזמנו היה מי ששאל את הרב על תמונות של נשים בעיתון בשבע. מאז נכנסו תמונותשל גוף שלם של אשה וכן היה עידוד לגיוס בנות לצבא שמנוגד לדעת התורה. בשולחן ערוך כתוב שצריך להתרחק מן הנשים מאוד מאוד ויש ציבור לא קטן שמשתדל לעמוד בגדרים מחמירים אלו ולכן עד היום לא הכניס עיתון לביתו. היום ב"ה כשיש עיתון כמו "בשבע" ההרגשה היא שניתן לקרוא בו ללא חשש, אך כשפותחים אותו מגלים בפנים צילומים של נשים העומדות בפוזות חושניות ומאופרות שמשרות רוח לא צנועה וכל הנראה ישנם שנכשלים בזה.

תשובה:
אתה צודק בקשר לפרסומת על גיוס בנות. לעניין השני, יש ללכת בקו האמצע, יש רגישים מאוד ויש שאינם רגישים כל כך. ובעניין זה צריכים העורכים להיות עירנים לתגובות הקוראים וללכת לפי קו האמצע של הצנועים. קו האמצע הוא הקובע את ההלכה בנושא זה, כי הנוהג המקובל בין שומרי המצוות נחשב כצנוע ומה שמעבר אליו נחשב כלא צנוע, כפי שמבואר כיוצא בזה לגבי הלכות כיסוי הגוף, בשו"ע או"ח עה, א.
-----

הוא אשר אמרת: אצל החרדים כמו אצל הדתלי"ם יש המון פלגים....

זה פשוט מדהים. אתה רואה מליון אנשים לבושים אותו דבר פחות או יותר, וכל אחד חי בבועה אחרת..

"זזה/קופצת/צוחקת/רצה/מחייכת/מדברת"

את ברחוב? תיזהרי לא לבלוט!

את יכולה לזוז, את יכולה לדבר, בוא לא נהיה בלוק קרח, אבל ברור שאת נזהרת!

לדלג על הדף?! בדף הבא אין? אפשר פשוט לדלג על העיתון...

מה שאני קורא לזה להקל, זה כי זה לא "חומרא", זה לא שמעיקר הדין מותר ומי שמחמיר זה הידור, אלא שזה (אולי) עומד בגדרי ההלכה היבישה אבל הקב"ה לא רוצה את זה. וזה כשר אבל מסריח

אדם שעושה מעשה נגד רצון הקב"ה זה לא כמו אדם שעושה מעשה שיש עליו מחלוקת ויש רבנים שמתירים אותו לגמרי וזה עיקר הדין

את אומרת שאין חילוק בין פוסקים "שלנו" ו"שלכם", זה מה שאמרתי, לא?

אמרתי במפורש שאני משוכנע שגם הרבנים שלכם חושבים כך, כי באמת לא אמור להיות הבדל בנושא הזה

(רק סייגתי שצריך שזה יהיה באמת רב, ולא איזה ליצן שלמד כמה הלכות ומחפש איך אפשר להסתדר עם התורה ולמצוא כמה שיותר קולות)

לא דיברתי בכלל האם החרדיות יותר צנועות מהדתיות. יש כמובן גם כאן וגם כאן אנשים בסדר ואנשים פחות בסדר

ובשני הציבורים (החרדי והחרד"לי) לא נמצא לגיטמציה לחוסר צניעות, ומי שלא צנועה מרגישה שהיא לא בסדר, והיא עושה מעשה נגד החברה

אולי הוא רוצה שאנשים יתמודדו עם הבעיות שלהם בלי להעלים מהמרחב הציבורי בערך 50% מהאוכלוסיה?

העיתונים והוצאות הספרים לא הפסיקו לשים תמונות ואיורים של נשים בעקבות פסיקה כלשהי. עיתון אחד קבע רף מסויים וכל היתר התיישרו איתו כדי שלא לצאת בעיני הציבטר פחות כשרים ממנו.

אני מכירה הרבה חרדים שלא מסכימים עם זה ומחרימים ספרים ללא בנות.

כתבתי באריכות כמה וכמה מראי מקומות לדברים שכתובים בתורה על רצונו של ה'

זה לא איזה קטע תרבותי, זה נושא תורני שצריך ללמוד, 

הדיון הוא על נשים צנועות, והסטנדרטים החרדיים שאתה רגיל אליהם לא קובעים מה רצון ה'.

בסטנדרט החרדי הקיים לא היתה יכולה להתאפשר תופעה של נשים נביאות לדוג'.

לא הבאתי מקורות תרבותיים, הבאתי מקורות תורניים

לומר "זה כך" בלי לטעון זום דבר לא יגרום לנו להתקדם, תעני על המקורות שלי (או שאת בכלל לא מכירה אותם?)

הרמב"ם והבן איש חי.

מקורות תורניים שבעצמם מושפעים מרקע תרבותי, כפי שאתה בעצמך הודית.

גם הרמב"ם וגם הבן איש חי חיו במדינות מוסלמיות.

צניעות היא תלויית תרבות, בזמן הרמב"ם שיציאה מהבית עבור אישה היתה בגדר חידוש, זה מה שהפך את הדבר למושך תשומת לב ולפיכך לא צנוע. כיום שזהו דבר רגיל - אין בכך שום דבר לא צנוע.

ואם "כל כבודה בת מלך פנימה" הוא מקור..  אז אני יודעת פחות ממך אבל גם לך יש עוד מה ללמוד. המשפט הזה יצא מהקשרו והוא לא מדבר על כבוד אלא על כבוּדה.

לא אמרתי שהם "מושפעים", אלא אמרתי שהרמב"ם דיבר לפי המציאות של ימיו

כשלומדים הלכה למעשה אחד מהדברים הראשונים שצריך לדעת זה להפריד את העקרונות מהיישום שלהם

כי היישום משתנה לפי המציאות ועקרונות לא

זה שצריך להיות צנוע נכון בכל דור, זה שאשה צריכה לא לצאת מהבית בלי צורך נכון בכל דור, כמה זה נורמלי? כמה זה צורך? זה תלוי תרבות - כי זה לא העיקרון. העיקרון הוא עצם זה שיציאה מהבית היא דבר לא צנוע כשאין בו צורך

את העיקרון הזה למד הרמב"ם מפסוק במשלי על אשה מנאפת "פעם בחוץ פעם ברחובות, בביתה לא ישכנו רגליה" גם הפסוק היה תלוי תרבות?

וכל כבודה בת מלך פנימה נדרש כך בגמרא, זה לא המצאה שלי, אבל גם על הגמרא תאמרי שהיא מושפעת מהתרבות

אז את יכולה לנסוע בשבת, כי בתרבות שלנו היום זה כבר לא נתפס כעבודה קשה...

מנאפת, והדיון נסוב כאן על נשים צנועות.

אני לא חושבת שיש הרבה דברים שאפשר לומר עליהם שהם לא תלויי תרבות.

שלמה המלך שנשא כל כך הרבה נשים, רובן או לפחות חלקן כנישואי תועלת פוליטיים. אתה טוען שאפשר לנתק את מה שהוא כתב במשלי או בכל מקום אחר מחייו האישיים שמהם עולה תפיסתו את הנשים כפי שהיתה רווחת בדורו?

פשוט אסור ללמוד ככה תנ"ך ותורה בכלל. העניין פה הוא הרבה יותר עקרוני מתמונות נשים כן או לא.

העניין הוא תורה או פמיניזם. התורה לא פמיניסטית במובהק, ואם רוצים להפוך אותה לכזו אז היא פשוט

לא תישאר אותה תורה.

לא אני הבאתי את הפסוק, הרמב"ם הביא אותו

את רוצה להתווכח איתו? תנסי!

מה שאת אומרת לא מתחיל מבחינה תורנית!

אין לי איך להתווכח איתך מרוב שאין בסיס משותף בינינו

אבל עם ישראל לדורותיו מעולם, אבל מעולם, לא טען טענה כזאת בדיון הלכתי - שהרב הזה אמר כך כי כך היתה תרבותו

עם שלמה המלך את מרשה לעצמך להתווכח, כי הוא בא מתרבות אחרת, אולי גם עם משה רבינו, גם הוא היה בתרבות מסוימת, לא?

ונכון הוא הביא את דבריו של אלוקים, אבל הרי גם שלמה המלך, אז מה ההבדל בעצם?

וגם הגמרא היא תורה שבעל פה שנמסרה מהקב"ה, לא?

אבל הרי הכל נובע מהתרבות שבה אנחנו גדלים, ואין שום דבר אמיתי בעצמו שלא מושפע מזה

לא מבין את הגישה, ולא חושב שהתעמקת מספיק בנושא, ושהבנת עד כמה רחוק הדברים שלך מגיעים

יש הבדל בין נחיתות לשוני.

נחיתות היא יחסית והשאלה היא איך מודדים אותה,

לפי אמות מידה חילוניות מודרניות אולי יוצא שאישה דתיה היא "נחותה"

השאלה היא את מי זה מעניין?

זה לא.

אין שום נחיתות לאישה ביהדות, יש התבוננות עמוק ורחבה על ההבדל והקשר

בין המינים.

והוא מסתדר לי יפה מאד בתוך דבריי.

אני לא חולקת על זה שמהתורה נושבת רוח שובינסטית,

נושבת, אוהו..

אלא שזה חלק מהעונש שעל המין הנשי היה לעבור,

וכעונש, הוא לא חלק מעקרונות התורה, והוא לא מוכרח להימשך הלאה.

ככל שמתקדמים אל הגאולה מעמד האישה עולה.

או אם תרצה, ככל שמעמד האישה עולה כך מתקדמים אל הגאולה.

הפמיניזם והתורה לא רואים את האיש והאישה עין בעין.

אלו שתי השקפות שמתנגשות אחת בשנייה.

סתם לדוגמה: ביהדות אסור לאישה ללכת לצבא, וזה ממש לא תלוי תרבות, מקום או זמן.

מי שמתיר לנשים להתגייס או אף מעודד זאת פשוט מסלף את דברי התורה וקורע אותה.

שוב, אפשר לוותר על התורה למי שהיא לא מוצאת חן בעיניו אבל אי אפשר לעקם אותה

לעבר עקרונות הפמיניזם המערבי כי זה פשוט לא ילך.

צריך להכיר בכך שזו התפיסה של התורה ולהשלים עם זה, למי שחשוב לו להיות נאמן לתורה.

לא בגלל פרט כזה או אחר,

גם השוביניזם נוגד את התורה.

התורה לא מכתירה מין אחד כ"שווה יותר"(ואם כן, זו האישה, ראה בחז"ל).

ההסתכלות על גבר ואישה כשני נפרדים- היא עיקר הבעיה,

התורה רואה בגבר ואישה משלימים ולא אויבים או נאבקים.

זה יכול להיות מאוד פמינסטי לא ללכת לצבא, במקום שבו הצבא הוא מקום של נשים,
פמינזם מדבר על השוואת היחס בין גברים לנשים כך שהוא לא עומד בצד אחד-

כשהצבא הוא גברי זה פמינסטי שבנות יכנסו לצבא, אם הצבא היה נשי זה היה פמינסטי

לא ללכת לצבא.. וכו'

והוא מבקש לא לאפשר את שיווין הזכויות וההזדמנויות לאישה.

התורה מתנגדת לשניהם, לאו דווקא בפרטים הסופיים, כי אם בהסתכלות

על החברה האנושית כקבוצה גברית כנגד קבוצה נשית הנלחמות על אזורי

השפעה וכוח.

פוסק אע"פ שהוא נמצא ב"נק' השפעה" איננו שם לנגד עיניו את הנצחת עליונות

הזכרים על הנקבות, ולכן אין שום סיבה שאישה תרגיש לא בנוח מעצם היותו הקובע

בנושאים הקשורים לחייה.

אם היא רואה בו מי שבמבקש להנציח אותה כפחותה\נשלטת היא אכן לא תשמח בהיותו בנק' השפעה שכזו.

גם השוביניזם הוא בעל אותה הסתכלות, רק שהוא רואה בנשים פחותות\נשלטות

ועל כן מקומן הטבעי הוא לא בשיוויון.

התורה לא רואה את זה לא כך ולא כך- 

התורה רואה בשני המינים משלימים הרמונים, ולא נאבקים, ולכן אין שום בעיה

בצורת חיים שבה השיוויון הוא כנגד רצון ה' ולא כנגד זכויות מדיניות כאלו או

אחרות- מכיוון שבאופן שווה רצון ה' מגבר להיות בתפקיד ציבורי ומאישה לא להיות,

הם בעלי ערך שווה כאשר זה נמצא במקומו וזו במקומה.

כאשר מנסים לבחון ע"י ערכים חיצוניים את החברה, אז באמת זה נראה פחיתות,

אבל זה מגיע מחוסר הבנה של דרך המדידה בעולם תורני.

אלא רק בצורת ניסוח

נראה לי שאני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל אני מעדיף לקרוא לזה שובניסטיות

זה פשוט יותר ברור.

וזה שזה לא "פוליטיקלי קורקט" אצל החילונים? אז מה?

אבל אני לא תלמיד של שובין הצרפתי, אני תלמיד של התורה.

אני לא שוביניסט, כי זו פשוט תהיה הגדרה לא נכונה.

יש פמיניסטיות שעצם הגדרת התפקידים השונים לגברים ולנשים מפריעה להן כי התפקיד של האישה נתפס בעיניהן כמשמעותי פחות משל הגבר. ואולי כי ההגדרה הנוקשה של התפקידים מגבילה נשים וגברים שלא עונים במבנה הנפשי שלהם על התכונות המקובלות למגדר שלהם.

ויש פמיניסטיות שדווקא טוב להן עם חלוקת התפקידים בגדול, כל עוד היא גמישה.

אני שייכת לסוג השני ואני לא חושבת שהתורה מפלה אותי לרעה בזה שהיא מגדירה תפקידים שונים לגבר ולאישה או אוסרת עלי להתגייס.

ובכל זאת אני חושבת שבתורה יש עליונות ברורה לגבר, וכל מה שרווח להגיד בימינו, דברים בסגנון שלך, הכל תירוצים..

אני חושב כמו מתן, אבל לא מחפש לתרץ תרוצים

אז בוא נבהיר את זה

אני שובניסט, לא צריך להצטדק בפני אף אחד, אלוקים מחליט כאן  - והוא צודק, ואין לאף אחד זכות להתווכח איתו

ואעפ"כ מתן צודק שלא מזלזלים בנשים, זאת פשוט האמת, מה לעשות

אבל זה לא תירוץ, כי לא צריך תירוץ!

אנשים צריכים לומר את האמת שלהם.

אין הבדל ביני למתן - רק בצורת התבטאות

לא בדיעה עצמה

ולכן אני מעריכה אותך יותר מאשר את מתן.

אני זה שמפריד בין פמיניזם\שוביניזם\פמילזם, לפטריארכיה\מונוארכיה 

הוא ממש טען מקודם שכל הסיבה שהוא משתמש במושג שוביניזם זה לא

בשביל להגדיר את עצמו כמי שהולך בגישתו של שובין, אלא כי זה נוח

הגדרתית. איפה הדיוק הסמנטי בדיוק?

אבל הבסיס הוא זהה-

הסתכלות על החברה כשני פלגים נאבקים ולא כשני משלימים.

עצם המחשבה שיכולה להיות אפליה היא כבר גובלת בכפירה.

והתורה אכן פטריארכלית, כלומר- מגדירה הנהגה גברית.

אף אחד לא טוען אחרת, רק שפטריארכיה איננה בהכרח זילזול\החפצה\פגיעה

בנשים.

תחשבי מה שאת רוצה, אלו לא תירוצים- אלו הבדלים מהותיים בהסתכלות

על המציאות.

"והוא ימשול בך" = פטריארכיה.

זה לא קשור לפמיניזם, זה קשור לפטריארכיה.

השאלה החשובה באמת היא מה היה לפני העונש?

והבעיה היא שאנחנו לא יודעים, אנחנו רק יודעים שכרגע- 

זה המצב, וניסיון לא לרצות את העונש =  מרידה.

אם את מרגישה יותר בנוח בסמנטיקה הזו- בבקשה.

מתי יסתיים ריצוי העונש- לא כשאת מחליטה, כשרבש"ע מחליט,

ומתי זה יקרה? זה לא קשור אלייך כלל.

כשיתוקן חטא אדם הראשון - אז נוכל לעבור למציאות שהיא לאו דווקא

פטריארכלית, ואז נקבל מהקב"ה את דרך ההנהגה הראויה והנכונה

לאותה עת. עד אז- נשארנו עם "והוא ימשול".

יהיה על שטיח מעופף או בית מקדש ירד מן השמיים, או שיהודים יביאו את הגאולה בצורה אקטיבית.

ההבדל הוא פשוט-

את לא יכולה ולא מסוגלת לתקן את חטא אדם הראשון, אין אף מקור שאומר

שאת חייבת לתקן את חטא אדם הראשון, לא כתוב שאת אחראית לחטא אדם

הראשון או "שכל דור שלא תוקן בו חטא אדם הראשון כאילו חטא בו".

ההבדל הזה הוא הבדל מהותי- ישנן הגדרות מציאותיות המגדירות את העולם

שלנו למרות הבדיעבדיות כביכול- 

יש לנו לוחות שניים לדוגמא, אנחנו לא יכולים להתייחס ללימוד תורה כלימוד של לוחות ראשונים, הניסיון לעשות את זה רק יגרום לנזק.

אנחנו כן מחוייבים בבניית הבית- זו מצווה מהתורה וכל דבר שלא נבנה כאילו חרב בימיו. לא לא חייבו אותנו בתורה מצווה לתקן את החטא הקדמון? כי זה לא אפשרי, חטא העגל, חטא אדם הראשון שניהם אחוזים בטומאתו של נחש, שניהם הם חטאים שרק מעמד הדומה למעמד הר סיני יכול לבטל את

הטומאה שניתנה בנו. שניהם הם חלק העולם הזה- כי אלמלא היה חטא העגל לא היה העולם הזה, היינו כבר בעולם המתוקן וכנ"ל חטא אדם.

הבדל מהותי שכזה יכול היה להיעלם רק למי שמבקש שלא לראותו, או שלא למד דיו.

שנשים ישלטו.

לגבי מה שאתה אומר על הגדרות על מציאות העולם - ובכן, המציאות כבר כאן.

המהפכה הפמיניסטית כבר קרתה. למה לא לראות בזה את סוף העונש?

שמעתי על שני רבנים מעיר מסוימת (רב העיר וראש הישיבה בה)

שאומרים את זה אבל הם לא ציינו שום מקור לדבריהם.

ויש לדייק בפסוק היטב ובהקשרו,

הפסוק הוא דווקא תוכחה המוסתרת בתוך נבואת גאולה-

"עד מתי תתחמקין?" זו תוכחה, מדוע את מתחמקת, למה אינך באה?

"כי ברא ה' חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר" - זו מציאות חדשה

שלא שמענו עליה, והיא שייכת רק ל"ארץ" "בארץ" ולא בשמיים,

הרי להוי ידוע כי "אני ה' לא שיניתי", ולכן לא תיברא בריאה חדשה

בשמיים, לניסיון הסבר הפסוק כחדשה בארץ ולא בשמיים, וגם אם

הייתה כבר בשמיים לא שייך בה לשון בריאה, שהרי כבר נבראה

ועמדה. ומבחינה לשונית רוב הנבואה נאמרת בלשון הווה- ופה

מדובר בלשון עבר "כי ברא" כבר ברא, ולכן זו לא מציאות חדשה 

ששייכת בהווה\עתיד שבה נאמרת הנבואה, אלא כי ככה היה עד

עכשיו, שברא ה' מציאות כזו בעבר(מתי? אולי בחטא אדם

הראשון?) (ואולי הגיעה זמנה להתבטל דווקא ולא להיפך?).

כלומר המציאות החדשה הזו, של נקבה תסובב גבר, שהיא מציאות

גלות שבה הנקבה(כנס"י) היא המסובבת את הגבר(הקב"ה) במקום

לעשות רצונו, קרי- בגלל חטאינו גלינו מארצנו על אף שהרצון

אלוקי הוא שנחיה בארץ. היא הסיבה לכך שתתחמקין, שלא תבואי

גאולה.

משמע מהפסוק ההיפך- ההתנגדות לגאולה באה בגלל "נקבה

סובב גבר".

ולכן פשט הפסוק, המסביר את אריכות הגלות-

"עד מתי תתחמקין, הבת השובבה?" בתמיהה ותוכחה

"כי ברא ה' חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר" הסבר מדוע

היא מתחמקת.

וההקשר הוא אכן נבואת גאולה, והנביא אומר "שובי בתולת

ישראל",

ומסביר מדוע היא לא שבה, מאיפה ההיכי תימצי לכך שהיא לא

שבה, כנגד הרצון האלוקי.

וכבר ראינו ברז"ל שהשתמשו בפסוק הזה כשדיברו על המציאות

שלנו, ולא דיברו על ימות המשיח או עקבתא דמשיחא ועוד שבדיוק

חטא אדם הראשון היה בכך ש"נקבה תסובב גבר", חווה היא זו

שנתנה לאדם לאכול מפרי העץ אשר בגן, איך את רוצה לתקן את

החטא ע"י המשכת אותו מהלך? אלא כל החטא היה בכך שנקבה

סובבה גבר, וזו בדיוק המציאות המקולקלת, לכן "אישה כשרה

עושה רצון בעלה" - כשהיא כשרה, אז היא זו שעושה(יוצרת,

בוחרת) את רצון בעלה - כי במציאות שלנו בכל מקרה "נקבה

תסובב גבר", וזה גם במשמעות של כופה עצמה לרצונו, רק כשהיא

עושה רצונו אז רצונו ניתן בידה, ואחרת אין לה בחירה 

ברצונו(ובמשל העליון לכנס"י וקב"ה - "עשה רצונך כרצונו, כדי

שיעשה רצונו כרצונך")

בנוסף, אין מצווה כזו, גם אם תגידי שזה אחד מסימני הגאולה

ותלמדי מכאן, אין בזה מצווה שבגללה ראוי ללכת עם דבר כל-כך

אנטי יהודי, המגיע מתפיסת עולם חילונית לגמרי, אפשר אולי לראות

בזה התחלת התהליך של הסרת "והוא ימשול", אבל להצטרף לזה?

את תגדלי נחשים בשביל לקרב את הגאולה? להסיר "איבה אשית?",

תגידי לבעלך להתבטל כדי להסיר "בזעת אפך תוכל לחם"?

למה דווקא את זה?

מה אכפת לנו ממעשי הרשעים ודעותיהם? 

וכי מהם נלמד?

הגדרות מציאות העולם לא השתנו-

אם אכן כך היה, תיקון חטא העגל קודם לתיקון חטא אדם הראשון,

כמובן- כי התיקון חוזר אחורה ומתקן, ואנחנו קרובים יותר לעגל מאשר

לאדם, ולכן היינו צריכים לראות תורת לוחות ראשונים-

אינה משתכחת, הולכת ורבה וכו' - ואין לנו כזו, משמע שלא רק שלא תוקן

חטא העגל, את גם מוסיפה חטא ומנסה למרוד בעונש שהושת-

ואם יש תנועת מרד נגד ה' ותורתו בעולם, את הולכת איתה?

לפי הבנתך והסמנטיקה עליה הסכמנו- רצון ה' בעולם כרגע הוא "והוא

ימשול", אחרת היינו בגן עדן, וזה זמן ריצוי העונש, ולכן התנגדות לעונש

היא כהתנגדות לרצון ה'.

ולא, אי אפשר לדמות את זה לגאולת הארץ ובניית המקדש ושיבת ציון-

שאלו מצוות שצוונו בהן בפועל ורק עוקבנו מלקיימן באונס ולכן ברגע

שיכולנו ניגשנו לקיימן - לדבר שאין לו אח רע במצווה או חיוב כלשהו,

השואב את כולו מתוך עולם תוכן חילוני הבועט בתורה ובה' יתברך.

ומאיפה הבאת שזה סימן גאולה? ואפילו הכי - על כל אחד מסימני הגאולה שווה להילחם שיקרה? יש כמה מסימני הגאולה שאיננו רוצים

בהם כלל, "חוצפה ישגא" - אז נגביר את החוצפנות שבנות? "האמת

נעשית עדרים עדרים" - אז נגביר את המחלוקות ביננו?

זה הרי סימן גאולה.

הדבר דומה לטענה "מכיוון שבן דוד בא בדור שכולו חייב או כולו זכאי,

בואו נהיה כולנו חייבים"

ח"ו להגיד כדבר הזה.

הוזכר כאן ש"והוא ימשול בך" הוא קללה

וזה יכו להיות נכון בעיקרון, אבל הדרך להילחם בקללות היא לא בהפגנות ולא בפרסומות

הקללה היא לא עונש, רק חוה חטאה בעץ הדעת, לא הנשים האחרות

הנשים סובלות בעטיה של חוה כי גוף האדם התקלקל, וזה פשוט עובר בתורשה

(כן מסביר הרמב"ן בויכוחים עם הנוצרים למה אנחנו לא יכולים לקבל שכל האנושות הולכת לגהינם בגלל חטא אדם הראשון, כי זה עוול, כל העונשים ניתנו רק לאדם הראשון, וחוה ואנחנו רק קיבלנו את זה בתורשה)

יש קללה שבעצב תלדי בנים - מצאו תרופה שמקילה מאד את הסימפטומים (אפידורל) - זה משהו פיזי, ששינה את המציאות של הגוף שלה

יש קללה של "והוא ימשול בך", מישהו ניסה לתכנת את המוח של הנשים אחרת? מישהו המציא תרופה כזאת?

כל זמן שהשינוי הוא רק בפירסומות ונורמות חברתיות- זה בסך הכל הצגה, וכיון שטבוע באישה התחושה שהוא ימשול בך - זה יוצר מציאות מעוותת, כי לא שינית את השורש, רק צבעת את העלים מבחוץ

שיש מצוה בתורה שאשה תכבד את בעלה

יש ויכוח בפוסקים אם זה מצוה דאורייתא או דרבנן, אבל זה לא רק קללה!

בתגובתי למעלה שלא ניתן לדעת מה המצב לפני העונש.

וברור שהדרך היחידה להתמודד עם העונש הוא לרצות אותו ככל האפשר,

ואם הזדמן ויש דרך לשנות במעט, כל עוד זה לא עוקר את העונש, כמו ב"בעצב תלדי בנים" שזה לא לגמרי מבוטל עם האפידורל(יש כאבים של מהלך ההריון ואחר הלידה וכו'...). אבל הניסיון לשנות חברתית את העולם ככה שלא יהיה "והוא ימשול" לפי שיטתה של שירק, צריך להחשב מרד בה'.

והאריכו בזה גדולי ישראל רבות להוכיח שאכן זו מצווה.

ורק כאשר היו הסימנים שמותר לעלות עלו-

ואלו שלושת השבועות שעליהן כתבו כמה מגדולי ישראל הוכחות לכך

שנפסלו, אולי אם היית לומדת היית יודעת את ההבדל הזה-

שפה ניתנו שלוש שבועות למהלך הגלות שבהינתן והן יוסרו, לא תהיה

שום בעיה בהקמת המדינה, ומכיוון שיש מצוות עשה להקים מדינה

ומקדש, אין בהם שום בעיה של מרידה, כי זהו אכן רצון ה' כפי שהתגלה

בהלכה ולכן עלינו לעשות כל השתדלות לקיים את המצווה - שהיא רצון ה'.

לעומת זאת אין שום מצווה לתקן את חטא אדם הראשון או מצווה להשוות את הזכויות המדיניות של נשים לגנרים. אין שום מקום שבו יש מצווה כזו,

לא ניתנו פה סימנים לסוף העונש, אם כן, מאיפה מצאת להגיד דבר שכזה? שאין לו על מה שיסתמך כלל ולא ראינו מי שאמר כך.

מה הקשר בכלל?

אשה צריכה לא להתבלט בציבור לא בגלל שהיא פחות חשובה, אלא בגלל שהיא צריכה להיות צנועה

גם אשה חשובה מאד, גם דבורה הנביאה שהיתה שופטת את ישראל והיתה נביאה - היתה צריכה לא להתבלט ברחוב, כי זה לא צנוע

מה הקשר בין צניעות למעמד?

מנקודת מבט פמיניסטית, כל הלכות צניעות או לפחות רובן המכריע מגלמות ראייה שובניסטית צרופה ועליהם לעבור מן העולם.

מי יזם למשל את קמפיין תמונות הנשים על האוטובוסים אם לא קבוצות פמיניסטיות רדיקאליות? (וכמובן במימון הקרן החדשה).

אני יכול להאמין עליהם הכל, הם לא לגמרי מבינים מה אנחנו רוצים

הם גם לא מאמינים בתורה, מבחינתם כל מצוה היא בעצם תוצר תרבותי

אבל שירק הרי מאמינה שהקב"ה נתן את התורה, והיא לא הגיעה מרגשות שהיו לאנשים

אז מה? אסור להקב"ה לצוות לאשה מצוה רק בגלל שזה יעשה הבדל בין גברים לנשים?

היא תגיד לו מה לעשות?

אתמהה!

שזאת המילה שעוררה את הויכוח כאן.

על צניעות טובה וסבירה בגדר ההלכה אין ויכוח ב"ה.

צניעות קיצונית בפירוש מעידה על התייחסות לא מכבדת כלפי אישה.

אם התורה מצוה על אשה להיות צנועה זה הופך אותה לנחותה?

למה?

זה אבסורד!

ואם התורה מצווה על שמירת שבת אז זה סוציאליסטיות?

יש בתורה מצוות, ועושים אותם כמו שהן נכתבו

אז אנחנו דנים מה התורה אומרת, אבל מה המעמד של האישה קשור לכאן

(אני שובניסט, ולא מפחיד אותי להתווכח על זה, אבל זה לא הנושא)

צניעות זה יופי של דבר כל עוד היא לא תופחת למימדים מפלצתיים.

מה החיג'אב והבורקה וכל השכבות שנשים מוסלמיות עוטות על עצמן משדרים? שאישה היא שום דבר אחר חוץ מאובייקט מיני.

צניעות מאוזנת ובריאה בעיניי היא צניעות שאומרת - התלבשת יפה, מכובד, לא מושכת תשומת לב לשום כיוון - בזה עשית את שלך. את לא חטא בהתגלמותו, מכאן ואילך את לא אחראית לחייהם ומחשבותיהם של אחרים.

עלול לנבוע מגישה כזאת

לא פסיכולוג שלהם

אבל להקב"ה את גם מייחסת מחשבות כאלה?

הלו 

זה אלוקים מדבר כאן, לא מחשבות של בני אדם!

ואם אלוקים יבקש ממך צניעות שלא מוצאת חן בעינייך, אז מה תעשי?

תאמרי לו "סליחה אלוקי, הצניעות אתה מבקש לא מאוזנת ולא בריאה"?

את מתייחסת לתורה כמו שהגויים מתייחסים אליה, כאילו היא המצאה של בני אדם!

אבל אם כך למה להקשיב לזה בכלל? יותר קל להיות חילוני וזהו!

את לא עקבית במחשבה שלך, הם כן!

אבל אני סבורה שהוא לא מבקש את זה.

לא סבורה - יודעת, כי אין לי בעיה עם מה שנדרש ממני בהלכה.

עם סטנדרטים חברתיים שלמיטב ידיעתי לא נפסקו להלכה - אני לא מוכרחה להתיישר.

אתה חושב שזה רצון ה', כנראה שאתה יודע..

זה היה הויכוח שלנו מלכתחילה

זה מה שניסיתי לומר - שפמיניסטיות לא קשורה לענין

אם אלוקים ביקש - נעשה את זה בכל מקרה

ואם הוא לא ביקש - למה שנעשה את זה?

אני אכן סבור שאני יודע, כבר אמרתי את זה לעיל, כשכתוב משהו בתורה - אני יודע שזה רצון ה'

זה לא שיש איזה "הלכה יבישה" שכופה עלינו את רוצנה

אין חיה כזאת

כל התורה ניתנה לנו על ידי אלוקים, והחוקים שלו (הלכה היבישה) והמוסר שלו (רצון ה') נמצאים שם

אין הבדל ביניהם

ואין סיבה שאת זה נקבל ועל זה נחליט שזה תרבות של בני אדם

וסתם להזכיר - הרמ"א פוסק להלכה את דברי הרמב"ם שאשה צריכה לא לצאת לרחוב יותר מדי, זה הלכה פסוקה, לא רק רצון ה'

וגם הרמב"ם הוא ספר הלכה, לא ספר מוסר...

הרבה דברים רעים עושים בטבעיות, זה לא אומר שזה בסדר

אכן אין דבר כזה רב ליצן, אבל יש דבר כזה ליצן שנקרא בציבור רב, ולצערינו זה אפילו מצוי

אני בכוונה לא אומר שמות (מכמה סיבות, חלקן תורניות, וחלקן ענין של טאקט וחוסר רצון לפגוע)

אבל כל אחד יכול מסביבו לראות איזה אדם שנקרא רב באמת יודע תורה ואכפת לו מהקב"ה, ואיזה סתם קרא כמה ספרים ויודע לדרוש דרשות, ולא אכפת לו מהתורה, והוא היה רוצה להקל כמה שרק אפשר כדי לפטור אנשים

ואנשים כאלה מצוה לזלזל בהם, כי כל העבירות של הדור תלויות באנשים האלה, הם מכשילי הרבים כפשוטו!

וראיתי פוסקים שמתריעים על זה

לנשום, לזוז ולחיות? מי דיבר על זה? גם אני אמרתי שלא צריך להיות נציב קרח

אבל שאשה תצעק ברחוב או תצחק בקולי קולות - זה מושך תשומת לב וזה לא צנוע, אכן.

תסלחי לי שקשה לי לחפש לך מקורות. הזיכרון עמום לי מדי (צריך לזכור שאני קורא דברים כאלה בריפרוף, זה לא נוגע אלי...)

אם את לא מאמינה לי בלי מקור (וזכותך) את יכולה פשוט למחוק את החלק הזה של דברי, זה בסדר, לא חייבים להסכים עם כל מה שאני אומר

ואני קיצוני גאה 

זה לא מסוכן להיות קיצוני, זה מסוכן להיות טועה, בין אם אתה קיצוני או פשרן

ואין לי ענין דוקא להיות קיצוני, זה לא מין אהבה לדברים מרגיזים, זה מה שנראה לי ומה יצא לי, זהו

גם מי שלא רוצה למשוך תשומת לב - לפעמים יש לו צחוק מתפרץ והוא ממש מתפוצץ מצחוק באמצע הרחוב וכל הרחוב מסתובב

סתם לתשומת לב!

אפשר גם ללכת ברחוב ושהחולצה בטעות תתרומם לי או החצאית תתעופף לי ברוח..

לא מדברת על דברים כאלו.

דיברתי על מה שקרה לרוב האנשים הנורמלים כששהם הולכים ברחוב ומספרים להם בדיחה.. או כשהם מדברים בטלפון. או כשהם נורא ממהרים.

יש גם זהב ויהלומים.

<צ>

ולמה שבאמת נכון?

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.