אז אומרים שכסף זה לא הדבר הכי חשוב בחיים, אבל בעצם התקשורת משדרת לנו מסר הפוך... שכסף זה דווקא כן חשוב. עובדה שבינתיים עושים מזה אחלה רייטינג. (וכסף, כמובן)
דעתכם?
לפני תקופה, למעלה משנה. ראיתי כתבה בעיתון שדיברה על כך שהחלום הגדול ביותר של הנשאלים בסקר אושר מסויים הוא להיות מליונר.
ההרגשה היא שכשאהיה בעל ממון, ייפתרו בעיותיי, אהיה מקובל יותר ומאושר יותר.
לא נראה לי שהמפרסמים ובעלי תוכניות הריאליטי הם אלו שאומרים את זה...
יותר בכיוון של הרבנים ושל אנשים ערכיים שאכן אצלם ניתן לראות יותר פשטות ויותר הבנה למקום הנכון שכסף צריך לתפוס בחיים - כאמצעי להגיע לדברים החשובים, ולא כדבר חשוב בפני עצמו 
ורוב מה שהתקשורת והפרסומות אומרות ועושות, זה ההפך המושלם (כולל הסרטים וכמעט כל דבר. שמישהו אחת ולתמיד יסביר לי למה בפרסומת למכונת כביסה צריך להציב אישה בלבוש מינימלי ותנוחה פתיינית? זה לא להחפיץ?)
אדם צריך להיות עם שבע מסננות על כל דבר מידע שנכנס לו לחיים, וככה הוא ידע לסנן רק את החומר האיכותי ביותר ולזרוק את כל השטויות...
המטרה היא להציג הצלחה.
החברה המודרנית מודדת אנשים לפי כל מיני פרמטרים, והם מורכבים יותר מ*** מוכר.
"כסף זה לא הכל בחיים" - והכל משדר הפוך.
"משפחה זה הדבר הכי חשוב בחיים" - וכל ההתנהלות משדרת הפוך.
"לא להחפיץ נשים" - וכל ההתנהגות משדרת הפוך.
וכן על זאת הדרך...
ולנו אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים... 
אולי כי אני לא כל כך מעיינת בעיתונים חילוניים (כלומר: כל כך לא!)
בעיתונים החרדיים מצלמים את המכונות כביסה ליד ים של בגדים
כמו שחברות טיטולים ותחליפי חלב מפרסמות את עצמן עם ילדים ברקע.
כי נשים (או בגדים, בציבור החרדי) מוכרות מכונות כביסה
וילדים קטנים מוכרים טיטולים ותחליפי חלב
זה כלל פשוט בקראייטיב
מציירים את הנשים מאחורה, או רק את המטפחת או היד שמחזיקה את התינוק..
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
איזה כיף לנו!מופים
מאיפה הוצאת את זה?חיה וקיימתאולי בהמודיע או יתד נאמן, בנורמלים ברור שיש ציורים של נשים.
במשפחה יש
אבל כבר היו רבנים שאמרו שמשפחה הוא לא בדיוק עיתון חרדי
אצלנו לא מוכרים באמצעות חוסר צניעות, אבל גם לא מפחדים לשים נשים כן צנועות- אם יש סיבה. כמו ששמים ילדים או גברים.
(רק שרוב מי שמפרסם כבר מכין מודעה במיוחד לחרדים, אז הוא זורק אותה גם על "בשבע" למה להכין במיוחד עוד אחת צנועה-עם-נשים?)

ואצלנו לא רואים בעיה בתמונת אשה צנועה.
או באשה צנועה.

אבל התורה לא חושבת כך.
כשהתחילו התמונות הבן איש חי הזהיר את הנשים שלא להצטלם, שמא יבוא גבר לראות תמונה שלך כשאת בקצה אחד של העולם והוא בקצה השני. (זה תשובה מפורשת שלו בספר רב פעלים)
גם אשה צנועה אסור להסתכל עליה, וכל כבודה בת מלך פנימה זה לא המלצה - זה המהות של הצניעות
לומר ש"אסור" לשים תנועה צנועה? זה לא נראה לי אסור, אבל זה ממש לא מומלץ, בעייתי, נוגד את כל הרגש של הצניעות,
לומר ש"אין בזה בעיה" זה לא יהודי, זה להתייחס רק לגדרי ההלכה הבסיסיים ביותר, בלי לנסות לראות מה התורה התכוונה מאחורה
שמה ההבדל בין לראות אישה צנועה בתמונה בעיתון לבין לראות אותה ברחוב/בעבודה/קרובת משפחה?
אישה לא צנועה אסור לראות בשום מקום. אבל נשים צנועות גם אסור? אני מניחה שאם היתה בעיה אמיתית בזה נשים היו נשארות בבית כל היום ולא יוצאות בכלל.
עוד דבר- בדר''כ כששמים נשים בתמונות הן מפרסמות מוצרים לנשים. למשל בגדים. אבל בכל מקרה אסור לגבר להביט יותר מידי בלבוש של אישה שהיא לא אישתו להנות מזה. אז מה כבר ההבדל בין לשים תמונה של בגד על בובה לבין תמונה של בגד על אישה? בשניהם אסור לך להסתכל..
(וזה בלי קשר לדעתי בעניין שעוד לא ממש מגובשת...)
באמת אסור לאשה לצאת החוצה יותר מדי, בזמן הרמב"ם הרמב"ם כותב שאשה לא תצא יותר מפעם פעמיים בחודש לרשות הרבים, כי זה לא צנוע
הרמ"א מעתיק את זה להלכה, אבל לא קוצב את זה בכך וכך פעמים בחודש, כי זה תלוי בצרכים לפי הדור
בדורינו צריך באמת לצאת הרבה לרחוב, ואשה תרגיש חנוקה אם תישאר כל היום בבית
אבל העיקרון נשאר - אשה מקומה בבית, זה לא צנוע להסתובב בחוץ
אז בדורינו בנות מוכרחות לצאת, אבל מה ההכרח להוציא גם תמונה שלה?
אני באמת לא רואה הבדל בין בובה לתמונה (אלא אם כן הבובה לא ברורה) באמת גם בובה זה בעיה, אלא אם כן הבובה בתוך חנות של נשים וגברים לא רואים אותה מבחוץ
אני שוב אומר, זה לדעתי לא "אסור" (ואני מניח שאפשר למצוא רבנים שיחמירו יותר ממני) אבל זה ממש לא "אין שום בעיה". זה לא טוב, לא בריא, לא מה שהתורה רוצה
צריך לדון ברמת הצורך
יש כמובן פתרונות, השאלה מה רמת הצורך
בערוץ כאן למשל - מכניסים המון תמונות של נשים כשאין בזה שום צורך
אתה בא לפרסם מכללה, לפרסם מקום מגורים, לפרסם כל דבר שהוא - יש איזה צורך דוקא באשה?
אם אתה רוצה לפרסם בגדי נשים - זה מקרה ספציפי שאתה חייב נשים, וגם אז - הרי אתה תיקח אחת שמנסה שזה יראה עליה טוב, זה נראה לך בסדר? זה נראה לך שהקב"ה רוצה שגבר יראה באופן קבוע?
כשאשה הולכת ברחוב - היא לא מחייכת, לא מדברת, אין בינינו אינטראקציה, וגם אז צריך להוריד עיניים
בעיתון היא תופסת חלק גדול מהעמוד, היא לבושה בצורה מסוימת, חשבו הרבה באיזה תנוחה לשים אותה, וזה בסדר?!
גם אם יש מקרים יוצאי דופן שממש מוכרחים אשה - אני חושב שראוי לקבוע כלל - אין נשים! יש לנו מספיק פיתויים בחוץ, למה להוסיף לנו התמודדות?
אגב, אני משוכנע, בלי לבדוק, שגם הרבנים אצלכם - אלה שאכפת להם מהתורה, ולא "רבנים" שמחפשים כל הזמן איך להקל - חושבים בנושא הזה כמוני
מחיפוש קצר-
הרב דוב ליאור-
שאלה:
מזה זמן רב אני נוהגת להעלות תמונות מגבעות איו"ש לאתרי האינטרנט השונים, על מנת להעלות את המודעות אליהן ולגרום לעוד אנשים להתחבר ולרצות לתמוך ולעזור ביישובן.
תמיד השתדלתי שלא להעלות תמונות עם בנות, ואם הייתה תמונה בה בכל זאת הופיעה בת - בדקתי כי היא צנועה (בלבושה ובאופן כללי) והקפדתי על טישטוש פניה כך שלא ניתן יהיה לזהותה.
א. האם יש איסור להעלות תמונות של בנות, גם אם פניהן מטושטשות?
ב. האם יש צורך למחוק את התמונות שהעלתי עד כה?
ג. האם ראוי לציין בראש העמוד בו מופיעות התמונות כי מופיעות בו גם תמונות שלבנות או שאולי אם אכתוב כך דווקא ישימו יותר לב לתמונות?
תשובה:
לא נראה לי שיש איסור בכך, ויפה שאתם מקפידים על צניעות.
שאלה:
היה לי וויכוח עם בת בעניין תמונות של בנות שנמצאות במאחזים. הבת שאלה את הרב לגבי העלאת תמונות של בנות ממאחזים לאינטרנט. ותשובת הרב הייתה: "לא נראה לי שיש איסור בכך, ויפה שאתם מקפידים על צניעות".
עכשיו לשאלתי.
לעניות דעתי, ומה שלמדתי מרבותי, הזוהר הקדוש כותב ’’מאן דנטיר ברית הוא ירית ארעא"- פירוש: רק מי שהוא שומר את בריתו (שזה עיניו) רק הוא ירש את הארץ. ולימדונו רבותנו-"שכל המביט באצבעה של אישה כאילו הביט במקום התורף", לומר שאפילו ראית תמונה- גם הפנים מטושטשות, ואפילו מבט קל. הרי כבר נאמר: "עיניים רואות הלב חומד וכלי המעשה גומרים".
האם לא כדאי לנו ורצוי לנו לקדש את עצמנו במאבק על ארץ הקודש? לא כדאי לנו להחמיר בזה - במיוחד לאור זה שרבים מהנוער שבמאחזים "לא חזקים"?
וידוע שהיצר הרע תלוי בעיניים, לא רואים כלום. אין יצר הרע, עובדים את ה’ בשמחה, ובונים את ארץ הקודש. ולא חסר תמונות של א"י, בניה, ריקודים וכו’ של בנים שאפשר לשים באינטרנט. אשמח לתשובה.
תשובה:
יפה שאתם מקפידים על ענייני הצניעות. אבל ההשוואה בין תמונה לראיה בפועל זה דבר חדש ולא מצינו את זה בהלכה. ברור שצריך להתרחק גם מדברים האלה, לכתחילה ודאי שראוי להתרחק מזה.
זה לא כלול במה שחז"ל אמרו "המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף", זה מדובר כאשר מסתכל לא בצניעות או מסתכל בהרהור. כאשר אדם מסתכל בתמונה שמעוררת אצלו הרהורים זה לא בסדר.
למעשה, באמת אין צורך להביא את התמונות האלו באתרים.
--------
שאלה:
האם מותר לראות תמונה של אישה נשואה שהצטלמה ללא כיסוי ראש, (כשבד"כ היא כן מסתובבת עם כיסוי ראש)?
תשובה:
מותר לראות, אבל לא התבוננות של הרהור רק הסתכלות
-------
שאלה:
ברצוני להתייחס לפסיקת הרב לגבי תמונת אישה ללא כיסוי ראש. הרב הסביר כי בתמונה נראית רק בבואת השיער ולא שיער ממש, ועל כן מותר להסתכל בה. מדוע אם כן שונה הדבר כשמדובר בתמונה לא צנועה, ולא ניתן לומר כי בתמונה נראית רק בבואת רגליה של האישה, למשל, ולא רגליה ממש?
תשובה:
מכיוון שהאיסור בצפיה בשיער הינו רק בשיער טיבעי, ומותר לראות שיער של פיאה נוכרית, לכן אין בעיה גם לראות שיער בתמונה שהרי הוא אינו השיער הטיבעי - כמו פיאה שמותרת לצפיה משום שהיא אינה שיער טבעי. לעומת תמונה שאינה צנועה שהבעיה בה הינה שהיא מעוררת את האדם למחשבות שאינן טובות, מחשבות אלו אסורות ולא משנה איך הן נגרמות - על ידי מראה מקורי של אישה או על ידי תמונהשלה.
--------
שאלה:
הרב התיר באתר זה לבעל לצלם את אישתו ללא כיסוי ראש. רציתי לשאול למה לגבר זר מותר לראות את התמונות?
תשובה:
מצד הדין הדבר לא יותר גרוע מראייה של פיאה נוכרית. אמנם הדבר לא מהודר, אבל לומר שמעיקר הדין הדבר אסור, קשה לומר. שיער של אישה מטבעו הוא מושך את העין ביופיו, ובכל זאת אי אפשר לומר שמי שרואה פיאה נוכרית עובר ב"לא תתורו" והוא הדין לשיער המופיע בתמונה כיוון שסוף סוף המסתכל לא רואה את השיער הטיבעי אלא רק בבואה שלו - כמו בפיאה נוכרית.
הרב אליעזר מלמד-
שאלה:
ראיתי שבעיתון "בשבע" יש תמונות של נשים מאופרות. אמנם התמונות צנועות אבל ייתכן ויש בזה טעם לפגם ופגיעה ברמת הקדושה שאנו מנסים לחנך את הדור אליה. כמו כן הפירסומת בה רואים חתן עונד טבעת על יד הכלה תוך שהוא תופס את ידה. האם דבר כזה מותר? האם מומלץ לצלם דבר כזה? תודה רבה על הזמן הרב שהרב משקיע בנו ובדור.
תשובה:
כיוון שאין בזה איסור, אין צורך לעסוק בזה.
----------
שאלה:
בזמנו היה מי ששאל את הרב על תמונות של נשים בעיתון בשבע. מאז נכנסו תמונותשל גוף שלם של אשה וכן היה עידוד לגיוס בנות לצבא שמנוגד לדעת התורה. בשולחן ערוך כתוב שצריך להתרחק מן הנשים מאוד מאוד ויש ציבור לא קטן שמשתדל לעמוד בגדרים מחמירים אלו ולכן עד היום לא הכניס עיתון לביתו. היום ב"ה כשיש עיתון כמו "בשבע" ההרגשה היא שניתן לקרוא בו ללא חשש, אך כשפותחים אותו מגלים בפנים צילומים של נשים העומדות בפוזות חושניות ומאופרות שמשרות רוח לא צנועה וכל הנראה ישנם שנכשלים בזה.
תשובה:
אתה צודק בקשר לפרסומת על גיוס בנות. לעניין השני, יש ללכת בקו האמצע, יש רגישים מאוד ויש שאינם רגישים כל כך. ובעניין זה צריכים העורכים להיות עירנים לתגובות הקוראים וללכת לפי קו האמצע של הצנועים. קו האמצע הוא הקובע את ההלכה בנושא זה, כי הנוהג המקובל בין שומרי המצוות נחשב כצנוע ומה שמעבר אליו נחשב כלא צנוע, כפי שמבואר כיוצא בזה לגבי הלכות כיסוי הגוף, בשו"ע או"ח עה, א.
-----
הוא אשר אמרת: אצל החרדים כמו אצל הדתלי"ם יש המון פלגים....
זה פשוט מדהים. אתה רואה מליון אנשים לבושים אותו דבר פחות או יותר, וכל אחד חי בבועה אחרת..
"זזה/קופצת/צוחקת/רצה/מחייכת/מדברת"
את ברחוב? תיזהרי לא לבלוט!
את יכולה לזוז, את יכולה לדבר, בוא לא נהיה בלוק קרח, אבל ברור שאת נזהרת!
לדלג על הדף?! בדף הבא אין? אפשר פשוט לדלג על העיתון...
מה שאני קורא לזה להקל, זה כי זה לא "חומרא", זה לא שמעיקר הדין מותר ומי שמחמיר זה הידור, אלא שזה (אולי) עומד בגדרי ההלכה היבישה אבל הקב"ה לא רוצה את זה. וזה כשר אבל מסריח
אדם שעושה מעשה נגד רצון הקב"ה זה לא כמו אדם שעושה מעשה שיש עליו מחלוקת ויש רבנים שמתירים אותו לגמרי וזה עיקר הדין
את אומרת שאין חילוק בין פוסקים "שלנו" ו"שלכם", זה מה שאמרתי, לא?
אמרתי במפורש שאני משוכנע שגם הרבנים שלכם חושבים כך, כי באמת לא אמור להיות הבדל בנושא הזה
(רק סייגתי שצריך שזה יהיה באמת רב, ולא איזה ליצן שלמד כמה הלכות ומחפש איך אפשר להסתדר עם התורה ולמצוא כמה שיותר קולות)
לא דיברתי בכלל האם החרדיות יותר צנועות מהדתיות. יש כמובן גם כאן וגם כאן אנשים בסדר ואנשים פחות בסדר
ובשני הציבורים (החרדי והחרד"לי) לא נמצא לגיטמציה לחוסר צניעות, ומי שלא צנועה מרגישה שהיא לא בסדר, והיא עושה מעשה נגד החברה
אולי הוא רוצה שאנשים יתמודדו עם הבעיות שלהם בלי להעלים מהמרחב הציבורי בערך 50% מהאוכלוסיה?
העיתונים והוצאות הספרים לא הפסיקו לשים תמונות ואיורים של נשים בעקבות פסיקה כלשהי. עיתון אחד קבע רף מסויים וכל היתר התיישרו איתו כדי שלא לצאת בעיני הציבטר פחות כשרים ממנו.
אני מכירה הרבה חרדים שלא מסכימים עם זה ומחרימים ספרים ללא בנות.
כתבתי באריכות כמה וכמה מראי מקומות לדברים שכתובים בתורה על רצונו של ה'
זה לא איזה קטע תרבותי, זה נושא תורני שצריך ללמוד,
הדיון הוא על נשים צנועות, והסטנדרטים החרדיים שאתה רגיל אליהם לא קובעים מה רצון ה'.
בסטנדרט החרדי הקיים לא היתה יכולה להתאפשר תופעה של נשים נביאות לדוג'.
לא הבאתי מקורות תרבותיים, הבאתי מקורות תורניים
לומר "זה כך" בלי לטעון זום דבר לא יגרום לנו להתקדם, תעני על המקורות שלי (או שאת בכלל לא מכירה אותם?)
הרמב"ם והבן איש חי.
מקורות תורניים שבעצמם מושפעים מרקע תרבותי, כפי שאתה בעצמך הודית.
גם הרמב"ם וגם הבן איש חי חיו במדינות מוסלמיות.
צניעות היא תלויית תרבות, בזמן הרמב"ם שיציאה מהבית עבור אישה היתה בגדר חידוש, זה מה שהפך את הדבר למושך תשומת לב ולפיכך לא צנוע. כיום שזהו דבר רגיל - אין בכך שום דבר לא צנוע.
ואם "כל כבודה בת מלך פנימה" הוא מקור.. אז אני יודעת פחות ממך אבל גם לך יש עוד מה ללמוד. המשפט הזה יצא מהקשרו והוא לא מדבר על כבוד אלא על כבוּדה.
לא אמרתי שהם "מושפעים", אלא אמרתי שהרמב"ם דיבר לפי המציאות של ימיו
כשלומדים הלכה למעשה אחד מהדברים הראשונים שצריך לדעת זה להפריד את העקרונות מהיישום שלהם
כי היישום משתנה לפי המציאות ועקרונות לא
זה שצריך להיות צנוע נכון בכל דור, זה שאשה צריכה לא לצאת מהבית בלי צורך נכון בכל דור, כמה זה נורמלי? כמה זה צורך? זה תלוי תרבות - כי זה לא העיקרון. העיקרון הוא עצם זה שיציאה מהבית היא דבר לא צנוע כשאין בו צורך
את העיקרון הזה למד הרמב"ם מפסוק במשלי על אשה מנאפת "פעם בחוץ פעם ברחובות, בביתה לא ישכנו רגליה" גם הפסוק היה תלוי תרבות?
וכל כבודה בת מלך פנימה נדרש כך בגמרא, זה לא המצאה שלי, אבל גם על הגמרא תאמרי שהיא מושפעת מהתרבות
אז את יכולה לנסוע בשבת, כי בתרבות שלנו היום זה כבר לא נתפס כעבודה קשה...
מנאפת, והדיון נסוב כאן על נשים צנועות.
אני לא חושבת שיש הרבה דברים שאפשר לומר עליהם שהם לא תלויי תרבות.
שלמה המלך שנשא כל כך הרבה נשים, רובן או לפחות חלקן כנישואי תועלת פוליטיים. אתה טוען שאפשר לנתק את מה שהוא כתב במשלי או בכל מקום אחר מחייו האישיים שמהם עולה תפיסתו את הנשים כפי שהיתה רווחת בדורו?
פשוט אסור ללמוד ככה תנ"ך ותורה בכלל. העניין פה הוא הרבה יותר עקרוני מתמונות נשים כן או לא.
העניין הוא תורה או פמיניזם. התורה לא פמיניסטית במובהק, ואם רוצים להפוך אותה לכזו אז היא פשוט
לא תישאר אותה תורה.
לא אני הבאתי את הפסוק, הרמב"ם הביא אותו
את רוצה להתווכח איתו? תנסי!
מה שאת אומרת לא מתחיל מבחינה תורנית!
אין לי איך להתווכח איתך מרוב שאין בסיס משותף בינינו
אבל עם ישראל לדורותיו מעולם, אבל מעולם, לא טען טענה כזאת בדיון הלכתי - שהרב הזה אמר כך כי כך היתה תרבותו
עם שלמה המלך את מרשה לעצמך להתווכח, כי הוא בא מתרבות אחרת, אולי גם עם משה רבינו, גם הוא היה בתרבות מסוימת, לא?
ונכון הוא הביא את דבריו של אלוקים, אבל הרי גם שלמה המלך, אז מה ההבדל בעצם?
וגם הגמרא היא תורה שבעל פה שנמסרה מהקב"ה, לא?
אבל הרי הכל נובע מהתרבות שבה אנחנו גדלים, ואין שום דבר אמיתי בעצמו שלא מושפע מזה
לא מבין את הגישה, ולא חושב שהתעמקת מספיק בנושא, ושהבנת עד כמה רחוק הדברים שלך מגיעים
"באתי רק לומר שלהגיד שמעמד האישה ביהדות אינו נחות זה שקר,
ומהשקר הזה נובעים כל התיסכולים.
כי אפשר להתמודד עם האמת בדרך שאמרתי,
לראות את זה כחלק מהעונש הידוע.
עונש הוא לא דבר מעליב, נראה לי.."
ובכן, את צודקת לגמרי במשפט השני שלך.
או שמקבלים את התורה איך שהיא, או שלא מקבלים אותה כלל.
אי אפשר לרבע את המעגל.
מעמד האישה ביהדות אינו תלוי תרבות אלא עניין עקרוני, ולכן לא ייצכן
כלל פמיניזם יהודיף כי פמיניזם ותורה הם תרתי דסתרי.
יש הבדל בין נחיתות לשוני.
נחיתות היא יחסית והשאלה היא איך מודדים אותה,
לפי אמות מידה חילוניות מודרניות אולי יוצא שאישה דתיה היא "נחותה"
השאלה היא את מי זה מעניין?
זה לא.
אין שום נחיתות לאישה ביהדות, יש התבוננות עמוק ורחבה על ההבדל והקשר
בין המינים.
והוא מסתדר לי יפה מאד בתוך דבריי.
אני לא חולקת על זה שמהתורה נושבת רוח שובינסטית,
נושבת, אוהו..
אלא שזה חלק מהעונש שעל המין הנשי היה לעבור,
וכעונש, הוא לא חלק מעקרונות התורה, והוא לא מוכרח להימשך הלאה.
ככל שמתקדמים אל הגאולה מעמד האישה עולה.
או אם תרצה, ככל שמעמד האישה עולה כך מתקדמים אל הגאולה.
הפמיניזם והתורה לא רואים את האיש והאישה עין בעין.
אלו שתי השקפות שמתנגשות אחת בשנייה.
סתם לדוגמה: ביהדות אסור לאישה ללכת לצבא, וזה ממש לא תלוי תרבות, מקום או זמן.
מי שמתיר לנשים להתגייס או אף מעודד זאת פשוט מסלף את דברי התורה וקורע אותה.
שוב, אפשר לוותר על התורה למי שהיא לא מוצאת חן בעיניו אבל אי אפשר לעקם אותה
לעבר עקרונות הפמיניזם המערבי כי זה פשוט לא ילך.
צריך להכיר בכך שזו התפיסה של התורה ולהשלים עם זה, למי שחשוב לו להיות נאמן לתורה.
לא בגלל פרט כזה או אחר,
גם השוביניזם נוגד את התורה.
התורה לא מכתירה מין אחד כ"שווה יותר"(ואם כן, זו האישה, ראה בחז"ל).
ההסתכלות על גבר ואישה כשני נפרדים- היא עיקר הבעיה,
התורה רואה בגבר ואישה משלימים ולא אויבים או נאבקים.
זה יכול להיות מאוד פמינסטי לא ללכת לצבא, במקום שבו הצבא הוא מקום של נשים,
פמינזם מדבר על השוואת היחס בין גברים לנשים כך שהוא לא עומד בצד אחד-
כשהצבא הוא גברי זה פמינסטי שבנות יכנסו לצבא, אם הצבא היה נשי זה היה פמינסטי
לא ללכת לצבא.. וכו'
והוא מבקש לא לאפשר את שיווין הזכויות וההזדמנויות לאישה.
התורה מתנגדת לשניהם, לאו דווקא בפרטים הסופיים, כי אם בהסתכלות
על החברה האנושית כקבוצה גברית כנגד קבוצה נשית הנלחמות על אזורי
השפעה וכוח.
פוסק אע"פ שהוא נמצא ב"נק' השפעה" איננו שם לנגד עיניו את הנצחת עליונות
הזכרים על הנקבות, ולכן אין שום סיבה שאישה תרגיש לא בנוח מעצם היותו הקובע
בנושאים הקשורים לחייה.
אם היא רואה בו מי שבמבקש להנציח אותה כפחותה\נשלטת היא אכן לא תשמח בהיותו בנק' השפעה שכזו.
גם השוביניזם הוא בעל אותה הסתכלות, רק שהוא רואה בנשים פחותות\נשלטות
ועל כן מקומן הטבעי הוא לא בשיוויון.
התורה לא רואה את זה לא כך ולא כך-
התורה רואה בשני המינים משלימים הרמונים, ולא נאבקים, ולכן אין שום בעיה
בצורת חיים שבה השיוויון הוא כנגד רצון ה' ולא כנגד זכויות מדיניות כאלו או
אחרות- מכיוון שבאופן שווה רצון ה' מגבר להיות בתפקיד ציבורי ומאישה לא להיות,
הם בעלי ערך שווה כאשר זה נמצא במקומו וזו במקומה.
כאשר מנסים לבחון ע"י ערכים חיצוניים את החברה, אז באמת זה נראה פחיתות,
אבל זה מגיע מחוסר הבנה של דרך המדידה בעולם תורני.
אלא רק בצורת ניסוח
נראה לי שאני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל אני מעדיף לקרוא לזה שובניסטיות
זה פשוט יותר ברור.
וזה שזה לא "פוליטיקלי קורקט" אצל החילונים? אז מה?
אבל אני לא תלמיד של שובין הצרפתי, אני תלמיד של התורה.
אני לא שוביניסט, כי זו פשוט תהיה הגדרה לא נכונה.
יש פמיניסטיות שעצם הגדרת התפקידים השונים לגברים ולנשים מפריעה להן כי התפקיד של האישה נתפס בעיניהן כמשמעותי פחות משל הגבר. ואולי כי ההגדרה הנוקשה של התפקידים מגבילה נשים וגברים שלא עונים במבנה הנפשי שלהם על התכונות המקובלות למגדר שלהם.
ויש פמיניסטיות שדווקא טוב להן עם חלוקת התפקידים בגדול, כל עוד היא גמישה.
אני שייכת לסוג השני ואני לא חושבת שהתורה מפלה אותי לרעה בזה שהיא מגדירה תפקידים שונים לגבר ולאישה או אוסרת עלי להתגייס.
ובכל זאת אני חושבת שבתורה יש עליונות ברורה לגבר, וכל מה שרווח להגיד בימינו, דברים בסגנון שלך, הכל תירוצים..
אני חושב כמו מתן, אבל לא מחפש לתרץ תרוצים
אז בוא נבהיר את זה
אני שובניסט, לא צריך להצטדק בפני אף אחד, אלוקים מחליט כאן - והוא צודק, ואין לאף אחד זכות להתווכח איתו
ואעפ"כ מתן צודק שלא מזלזלים בנשים, זאת פשוט האמת, מה לעשות
אבל זה לא תירוץ, כי לא צריך תירוץ!
אנשים צריכים לומר את האמת שלהם.
אין הבדל ביני למתן - רק בצורת התבטאות
לא בדיעה עצמה
ולכן אני מעריכה אותך יותר מאשר את מתן.
אני זה שמפריד בין פמיניזם\שוביניזם\פמילזם, לפטריארכיה\מונוארכיה
הוא ממש טען מקודם שכל הסיבה שהוא משתמש במושג שוביניזם זה לא
בשביל להגדיר את עצמו כמי שהולך בגישתו של שובין, אלא כי זה נוח
הגדרתית. איפה הדיוק הסמנטי בדיוק?
אבל הבסיס הוא זהה-
הסתכלות על החברה כשני פלגים נאבקים ולא כשני משלימים.
עצם המחשבה שיכולה להיות אפליה היא כבר גובלת בכפירה.
והתורה אכן פטריארכלית, כלומר- מגדירה הנהגה גברית.
אף אחד לא טוען אחרת, רק שפטריארכיה איננה בהכרח זילזול\החפצה\פגיעה
בנשים.
תחשבי מה שאת רוצה, אלו לא תירוצים- אלו הבדלים מהותיים בהסתכלות
על המציאות.
"והוא ימשול בך" = פטריארכיה.
זה לא קשור לפמיניזם, זה קשור לפטריארכיה.
השאלה החשובה באמת היא מה היה לפני העונש?
והבעיה היא שאנחנו לא יודעים, אנחנו רק יודעים שכרגע-
זה המצב, וניסיון לא לרצות את העונש = מרידה.
אם את מרגישה יותר בנוח בסמנטיקה הזו- בבקשה.
מתי יסתיים ריצוי העונש- לא כשאת מחליטה, כשרבש"ע מחליט,
ומתי זה יקרה? זה לא קשור אלייך כלל.
כשיתוקן חטא אדם הראשון - אז נוכל לעבור למציאות שהיא לאו דווקא
פטריארכלית, ואז נקבל מהקב"ה את דרך ההנהגה הראויה והנכונה
לאותה עת. עד אז- נשארנו עם "והוא ימשול".
יהיה על שטיח מעופף או בית מקדש ירד מן השמיים, או שיהודים יביאו את הגאולה בצורה אקטיבית.
ההבדל הוא פשוט-
את לא יכולה ולא מסוגלת לתקן את חטא אדם הראשון, אין אף מקור שאומר
שאת חייבת לתקן את חטא אדם הראשון, לא כתוב שאת אחראית לחטא אדם
הראשון או "שכל דור שלא תוקן בו חטא אדם הראשון כאילו חטא בו".
ההבדל הזה הוא הבדל מהותי- ישנן הגדרות מציאותיות המגדירות את העולם
שלנו למרות הבדיעבדיות כביכול-
יש לנו לוחות שניים לדוגמא, אנחנו לא יכולים להתייחס ללימוד תורה כלימוד של לוחות ראשונים, הניסיון לעשות את זה רק יגרום לנזק.
אנחנו כן מחוייבים בבניית הבית- זו מצווה מהתורה וכל דבר שלא נבנה כאילו חרב בימיו. לא לא חייבו אותנו בתורה מצווה לתקן את החטא הקדמון? כי זה לא אפשרי, חטא העגל, חטא אדם הראשון שניהם אחוזים בטומאתו של נחש, שניהם הם חטאים שרק מעמד הדומה למעמד הר סיני יכול לבטל את
הטומאה שניתנה בנו. שניהם הם חלק העולם הזה- כי אלמלא היה חטא העגל לא היה העולם הזה, היינו כבר בעולם המתוקן וכנ"ל חטא אדם.
הבדל מהותי שכזה יכול היה להיעלם רק למי שמבקש שלא לראותו, או שלא למד דיו.
שנשים ישלטו.
לגבי מה שאתה אומר על הגדרות על מציאות העולם - ובכן, המציאות כבר כאן.
המהפכה הפמיניסטית כבר קרתה. למה לא לראות בזה את סוף העונש?
שמעתי על שני רבנים מעיר מסוימת (רב העיר וראש הישיבה בה)
שאומרים את זה אבל הם לא ציינו שום מקור לדבריהם.
ויש לדייק בפסוק היטב ובהקשרו,
הפסוק הוא דווקא תוכחה המוסתרת בתוך נבואת גאולה-
"עד מתי תתחמקין?" זו תוכחה, מדוע את מתחמקת, למה אינך באה?
"כי ברא ה' חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר" - זו מציאות חדשה
שלא שמענו עליה, והיא שייכת רק ל"ארץ" "בארץ" ולא בשמיים,
הרי להוי ידוע כי "אני ה' לא שיניתי", ולכן לא תיברא בריאה חדשה
בשמיים, לניסיון הסבר הפסוק כחדשה בארץ ולא בשמיים, וגם אם
הייתה כבר בשמיים לא שייך בה לשון בריאה, שהרי כבר נבראה
ועמדה. ומבחינה לשונית רוב הנבואה נאמרת בלשון הווה- ופה
מדובר בלשון עבר "כי ברא" כבר ברא, ולכן זו לא מציאות חדשה
ששייכת בהווה\עתיד שבה נאמרת הנבואה, אלא כי ככה היה עד
עכשיו, שברא ה' מציאות כזו בעבר(מתי? אולי בחטא אדם
הראשון?) (ואולי הגיעה זמנה להתבטל דווקא ולא להיפך?).
כלומר המציאות החדשה הזו, של נקבה תסובב גבר, שהיא מציאות
גלות שבה הנקבה(כנס"י) היא המסובבת את הגבר(הקב"ה) במקום
לעשות רצונו, קרי- בגלל חטאינו גלינו מארצנו על אף שהרצון
אלוקי הוא שנחיה בארץ. היא הסיבה לכך שתתחמקין, שלא תבואי
גאולה.
משמע מהפסוק ההיפך- ההתנגדות לגאולה באה בגלל "נקבה
סובב גבר".
ולכן פשט הפסוק, המסביר את אריכות הגלות-
"עד מתי תתחמקין, הבת השובבה?" בתמיהה ותוכחה
"כי ברא ה' חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר" הסבר מדוע
היא מתחמקת.
וההקשר הוא אכן נבואת גאולה, והנביא אומר "שובי בתולת
ישראל",
ומסביר מדוע היא לא שבה, מאיפה ההיכי תימצי לכך שהיא לא
שבה, כנגד הרצון האלוקי.
וכבר ראינו ברז"ל שהשתמשו בפסוק הזה כשדיברו על המציאות
שלנו, ולא דיברו על ימות המשיח או עקבתא דמשיחא ועוד שבדיוק
חטא אדם הראשון היה בכך ש"נקבה תסובב גבר", חווה היא זו
שנתנה לאדם לאכול מפרי העץ אשר בגן, איך את רוצה לתקן את
החטא ע"י המשכת אותו מהלך? אלא כל החטא היה בכך שנקבה
סובבה גבר, וזו בדיוק המציאות המקולקלת, לכן "אישה כשרה
עושה רצון בעלה" - כשהיא כשרה, אז היא זו שעושה(יוצרת,
בוחרת) את רצון בעלה - כי במציאות שלנו בכל מקרה "נקבה
תסובב גבר", וזה גם במשמעות של כופה עצמה לרצונו, רק כשהיא
עושה רצונו אז רצונו ניתן בידה, ואחרת אין לה בחירה
ברצונו(ובמשל העליון לכנס"י וקב"ה - "עשה רצונך כרצונו, כדי
שיעשה רצונו כרצונך")
בנוסף, אין מצווה כזו, גם אם תגידי שזה אחד מסימני הגאולה
ותלמדי מכאן, אין בזה מצווה שבגללה ראוי ללכת עם דבר כל-כך
אנטי יהודי, המגיע מתפיסת עולם חילונית לגמרי, אפשר אולי לראות
בזה התחלת התהליך של הסרת "והוא ימשול", אבל להצטרף לזה?
את תגדלי נחשים בשביל לקרב את הגאולה? להסיר "איבה אשית?",
תגידי לבעלך להתבטל כדי להסיר "בזעת אפך תוכל לחם"?
למה דווקא את זה?
מה אכפת לנו ממעשי הרשעים ודעותיהם?
וכי מהם נלמד?
הגדרות מציאות העולם לא השתנו-
אם אכן כך היה, תיקון חטא העגל קודם לתיקון חטא אדם הראשון,
כמובן- כי התיקון חוזר אחורה ומתקן, ואנחנו קרובים יותר לעגל מאשר
לאדם, ולכן היינו צריכים לראות תורת לוחות ראשונים-
אינה משתכחת, הולכת ורבה וכו' - ואין לנו כזו, משמע שלא רק שלא תוקן
חטא העגל, את גם מוסיפה חטא ומנסה למרוד בעונש שהושת-
ואם יש תנועת מרד נגד ה' ותורתו בעולם, את הולכת איתה?
לפי הבנתך והסמנטיקה עליה הסכמנו- רצון ה' בעולם כרגע הוא "והוא
ימשול", אחרת היינו בגן עדן, וזה זמן ריצוי העונש, ולכן התנגדות לעונש
היא כהתנגדות לרצון ה'.
ולא, אי אפשר לדמות את זה לגאולת הארץ ובניית המקדש ושיבת ציון-
שאלו מצוות שצוונו בהן בפועל ורק עוקבנו מלקיימן באונס ולכן ברגע
שיכולנו ניגשנו לקיימן - לדבר שאין לו אח רע במצווה או חיוב כלשהו,
השואב את כולו מתוך עולם תוכן חילוני הבועט בתורה ובה' יתברך.
ומאיפה הבאת שזה סימן גאולה? ואפילו הכי - על כל אחד מסימני הגאולה שווה להילחם שיקרה? יש כמה מסימני הגאולה שאיננו רוצים
בהם כלל, "חוצפה ישגא" - אז נגביר את החוצפנות שבנות? "האמת
נעשית עדרים עדרים" - אז נגביר את המחלוקות ביננו?
זה הרי סימן גאולה.
הדבר דומה לטענה "מכיוון שבן דוד בא בדור שכולו חייב או כולו זכאי,
בואו נהיה כולנו חייבים"
ח"ו להגיד כדבר הזה.
הוזכר כאן ש"והוא ימשול בך" הוא קללה
וזה יכו להיות נכון בעיקרון, אבל הדרך להילחם בקללות היא לא בהפגנות ולא בפרסומות
הקללה היא לא עונש, רק חוה חטאה בעץ הדעת, לא הנשים האחרות
הנשים סובלות בעטיה של חוה כי גוף האדם התקלקל, וזה פשוט עובר בתורשה
(כן מסביר הרמב"ן בויכוחים עם הנוצרים למה אנחנו לא יכולים לקבל שכל האנושות הולכת לגהינם בגלל חטא אדם הראשון, כי זה עוול, כל העונשים ניתנו רק לאדם הראשון, וחוה ואנחנו רק קיבלנו את זה בתורשה)
יש קללה שבעצב תלדי בנים - מצאו תרופה שמקילה מאד את הסימפטומים (אפידורל) - זה משהו פיזי, ששינה את המציאות של הגוף שלה
יש קללה של "והוא ימשול בך", מישהו ניסה לתכנת את המוח של הנשים אחרת? מישהו המציא תרופה כזאת?
כל זמן שהשינוי הוא רק בפירסומות ונורמות חברתיות- זה בסך הכל הצגה, וכיון שטבוע באישה התחושה שהוא ימשול בך - זה יוצר מציאות מעוותת, כי לא שינית את השורש, רק צבעת את העלים מבחוץ
שיש מצוה בתורה שאשה תכבד את בעלה
יש ויכוח בפוסקים אם זה מצוה דאורייתא או דרבנן, אבל זה לא רק קללה!
בתגובתי למעלה שלא ניתן לדעת מה המצב לפני העונש.
וברור שהדרך היחידה להתמודד עם העונש הוא לרצות אותו ככל האפשר,
ואם הזדמן ויש דרך לשנות במעט, כל עוד זה לא עוקר את העונש, כמו ב"בעצב תלדי בנים" שזה לא לגמרי מבוטל עם האפידורל(יש כאבים של מהלך ההריון ואחר הלידה וכו'...). אבל הניסיון לשנות חברתית את העולם ככה שלא יהיה "והוא ימשול" לפי שיטתה של שירק, צריך להחשב מרד בה'.
והאריכו בזה גדולי ישראל רבות להוכיח שאכן זו מצווה.
ורק כאשר היו הסימנים שמותר לעלות עלו-
ואלו שלושת השבועות שעליהן כתבו כמה מגדולי ישראל הוכחות לכך
שנפסלו, אולי אם היית לומדת היית יודעת את ההבדל הזה-
שפה ניתנו שלוש שבועות למהלך הגלות שבהינתן והן יוסרו, לא תהיה
שום בעיה בהקמת המדינה, ומכיוון שיש מצוות עשה להקים מדינה
ומקדש, אין בהם שום בעיה של מרידה, כי זהו אכן רצון ה' כפי שהתגלה
בהלכה ולכן עלינו לעשות כל השתדלות לקיים את המצווה - שהיא רצון ה'.
לעומת זאת אין שום מצווה לתקן את חטא אדם הראשון או מצווה להשוות את הזכויות המדיניות של נשים לגנרים. אין שום מקום שבו יש מצווה כזו,
לא ניתנו פה סימנים לסוף העונש, אם כן, מאיפה מצאת להגיד דבר שכזה? שאין לו על מה שיסתמך כלל ולא ראינו מי שאמר כך.
מה הקשר בכלל?
אשה צריכה לא להתבלט בציבור לא בגלל שהיא פחות חשובה, אלא בגלל שהיא צריכה להיות צנועה
גם אשה חשובה מאד, גם דבורה הנביאה שהיתה שופטת את ישראל והיתה נביאה - היתה צריכה לא להתבלט ברחוב, כי זה לא צנוע
מה הקשר בין צניעות למעמד?
מנקודת מבט פמיניסטית, כל הלכות צניעות או לפחות רובן המכריע מגלמות ראייה שובניסטית צרופה ועליהם לעבור מן העולם.
מי יזם למשל את קמפיין תמונות הנשים על האוטובוסים אם לא קבוצות פמיניסטיות רדיקאליות? (וכמובן במימון הקרן החדשה).
אני יכול להאמין עליהם הכל, הם לא לגמרי מבינים מה אנחנו רוצים
הם גם לא מאמינים בתורה, מבחינתם כל מצוה היא בעצם תוצר תרבותי
אבל שירק הרי מאמינה שהקב"ה נתן את התורה, והיא לא הגיעה מרגשות שהיו לאנשים
אז מה? אסור להקב"ה לצוות לאשה מצוה רק בגלל שזה יעשה הבדל בין גברים לנשים?
היא תגיד לו מה לעשות?
אתמהה!
שזאת המילה שעוררה את הויכוח כאן.
על צניעות טובה וסבירה בגדר ההלכה אין ויכוח ב"ה.
צניעות קיצונית בפירוש מעידה על התייחסות לא מכבדת כלפי אישה.
אם התורה מצוה על אשה להיות צנועה זה הופך אותה לנחותה?
למה?
זה אבסורד!
ואם התורה מצווה על שמירת שבת אז זה סוציאליסטיות?
יש בתורה מצוות, ועושים אותם כמו שהן נכתבו
אז אנחנו דנים מה התורה אומרת, אבל מה המעמד של האישה קשור לכאן
(אני שובניסט, ולא מפחיד אותי להתווכח על זה, אבל זה לא הנושא)
צניעות זה יופי של דבר כל עוד היא לא תופחת למימדים מפלצתיים.
מה החיג'אב והבורקה וכל השכבות שנשים מוסלמיות עוטות על עצמן משדרים? שאישה היא שום דבר אחר חוץ מאובייקט מיני.
צניעות מאוזנת ובריאה בעיניי היא צניעות שאומרת - התלבשת יפה, מכובד, לא מושכת תשומת לב לשום כיוון - בזה עשית את שלך. את לא חטא בהתגלמותו, מכאן ואילך את לא אחראית לחייהם ומחשבותיהם של אחרים.
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
אבל אני סבורה שהוא לא מבקש את זה.
לא סבורה - יודעת, כי אין לי בעיה עם מה שנדרש ממני בהלכה.
עם סטנדרטים חברתיים שלמיטב ידיעתי לא נפסקו להלכה - אני לא מוכרחה להתיישר.
אתה חושב שזה רצון ה', כנראה שאתה יודע..
זה היה הויכוח שלנו מלכתחילה
זה מה שניסיתי לומר - שפמיניסטיות לא קשורה לענין
אם אלוקים ביקש - נעשה את זה בכל מקרה
ואם הוא לא ביקש - למה שנעשה את זה?
אני אכן סבור שאני יודע, כבר אמרתי את זה לעיל, כשכתוב משהו בתורה - אני יודע שזה רצון ה'
זה לא שיש איזה "הלכה יבישה" שכופה עלינו את רוצנה
אין חיה כזאת
כל התורה ניתנה לנו על ידי אלוקים, והחוקים שלו (הלכה היבישה) והמוסר שלו (רצון ה') נמצאים שם
אין הבדל ביניהם
ואין סיבה שאת זה נקבל ועל זה נחליט שזה תרבות של בני אדם
וסתם להזכיר - הרמ"א פוסק להלכה את דברי הרמב"ם שאשה צריכה לא לצאת לרחוב יותר מדי, זה הלכה פסוקה, לא רק רצון ה'
וגם הרמב"ם הוא ספר הלכה, לא ספר מוסר...
הרבה דברים רעים עושים בטבעיות, זה לא אומר שזה בסדר
אכן אין דבר כזה רב ליצן, אבל יש דבר כזה ליצן שנקרא בציבור רב, ולצערינו זה אפילו מצוי
אני בכוונה לא אומר שמות (מכמה סיבות, חלקן תורניות, וחלקן ענין של טאקט וחוסר רצון לפגוע)
אבל כל אחד יכול מסביבו לראות איזה אדם שנקרא רב באמת יודע תורה ואכפת לו מהקב"ה, ואיזה סתם קרא כמה ספרים ויודע לדרוש דרשות, ולא אכפת לו מהתורה, והוא היה רוצה להקל כמה שרק אפשר כדי לפטור אנשים
ואנשים כאלה מצוה לזלזל בהם, כי כל העבירות של הדור תלויות באנשים האלה, הם מכשילי הרבים כפשוטו!
וראיתי פוסקים שמתריעים על זה
לנשום, לזוז ולחיות? מי דיבר על זה? גם אני אמרתי שלא צריך להיות נציב קרח
אבל שאשה תצעק ברחוב או תצחק בקולי קולות - זה מושך תשומת לב וזה לא צנוע, אכן.
תסלחי לי שקשה לי לחפש לך מקורות. הזיכרון עמום לי מדי (צריך לזכור שאני קורא דברים כאלה בריפרוף, זה לא נוגע אלי...)
אם את לא מאמינה לי בלי מקור (וזכותך) את יכולה פשוט למחוק את החלק הזה של דברי, זה בסדר, לא חייבים להסכים עם כל מה שאני אומר
ואני קיצוני גאה
זה לא מסוכן להיות קיצוני, זה מסוכן להיות טועה, בין אם אתה קיצוני או פשרן
ואין לי ענין דוקא להיות קיצוני, זה לא מין אהבה לדברים מרגיזים, זה מה שנראה לי ומה יצא לי, זהו
גם מי שלא רוצה למשוך תשומת לב - לפעמים יש לו צחוק מתפרץ והוא ממש מתפוצץ מצחוק באמצע הרחוב וכל הרחוב מסתובב
סתם לתשומת לב!
אפשר גם ללכת ברחוב ושהחולצה בטעות תתרומם לי או החצאית תתעופף לי ברוח..
לא מדברת על דברים כאלו.
דיברתי על מה שקרה לרוב האנשים הנורמלים כששהם הולכים ברחוב ומספרים להם בדיחה.. או כשהם מדברים בטלפון. או כשהם נורא ממהרים.
יש גם זהב ויהלומים.
<צ>

ולמה שבאמת נכון?
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
אם איחרת ביותר מרבע שעה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
מאשר לאחר מראש
עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
כבר כמה שנים טובות
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
מהכבשים?
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כולם פה חאפרים
קשוט עצמך תחילה ירקרק
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...
אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות
לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע
ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..
בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל
והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל
כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר
בהצלחה
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
מבולבלת מאדדדדכלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
זה נראה לי רק יגביר לי
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
בערב
אז אפשר לומר שכן.
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
שואף ליותר בע"ה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
ארץ השוקולדב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
קעלעברימבארבחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
תודה רבה על העדכון המשמח
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!