לא יודעת באיזה דרך ובאיזה צורה. מה שברור שזה רק יפריע לכם לשלום בית, פשוט אין ספק בזה.

לא הייתי נותנת בחיים לאחי או אחותי לישון באופן קבע,

אם וכאשר זה היה אבא או אמא שלי זה היה חוסר בררה ממש ואולי זה כיבוד הורים ואין בררה אם אבא שלי היה עובד באזור פעם בשבוע והוא אדם מבוגר,

אבל אח במיוחד גרוש לא הייתי מסכימה, אין לי כח להיכנס להסברים למה במיוחד זה לא טוב כשהוא גרוש. כל אחד יבין מה שהוא רוצה

האם באמת ה"נוחות" שלי חשובה יותר מהעזרה לאח בצרה?

אני משערת שהוא גם חש בודד עקב הפרידה

מתקלח וכו

לא פלא אם הוא היה אגואיסט גם בנשואים. פשוט יש טיפוסים כאלה. מילא היה נכנס לבית לא היה מורגש....

אם היתה לי חוסר בררה והייתי צריכה לישון אצל אחותי הנשואה,הייתי עושה הכל בכל בשביל לעזור להם, לקנות להם,לא לדבר על כך שהייתי משאירה הכל נקי, אפילו מנקה מה שהם לכלכו.

ומה הביקורת הזו על אדם שלא מכירים "אגואיסט גם בנישואין"..

ואם "את היית נוהגת אחרת" - כל אחד עם מעלותיו ועם הדברים שהוא צריך לשפר. 

חושבני שכדאי שתחשבי היטב, האם את באמת לא יכולה לסבול את זה.

אחת לשבוע-שבועיים בא לישון בסלון אצלכם. ו-משאיר כלים ולכלוך.  זה באמת כ"כ נורא?..

אולי דווקא יכול לתרום לבית, שאתם עוסקים גם בגמילות חסד?

הרי זה לא יימשך לנצח.

(אבל יש מעט מידי פרטים בכדי להבין את התמונה הכוללת.)

אז לא ברור, איפה הוא יושן יומים בשבוע, אם אליכם הוא בא רק פעם בשבוע שבועיים?

הוא כל פעם מוצא מתנדב אחר כדי לבוא אליו?

תעשו חסד ותמצאו לו עבודה באזור שלו, זה גם סוג של חסד

הצענו עבודה באזור שלו, גם יחסוך את עלות הנסיעה! אבל הוא טוען שנחמד לו לראות את אחיו ולהתאורר מהשגרה שלו

אז אתם בהחלט יכולים לארח אותו כפי שמארחים,

באופן חד פעמי, ולא בקביעות.

השאלה איך לומר את זה לו או לבעלי כך שלא תיווצר סיטואציה לא נעימה

הרי ברור שאני זו שזה מפריע לה...

גדולה מצוות הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה - שמשנים גישה הכל נראה אחרת.

אם זה בתדירות יותר גבוהה זה סיפור אחר 

אבל כמה זמן זה יימשך? שנה? שנתיים?

שזה החסד הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת

אם זה עושה בעיה בשלום בית...

וזה גם לא נוח לאישה עם בית כזה קטן שכל שבוע יש גבר בבית אפילו ליום אחד במיוחד שזה בקביעות ועוד אין ילדים...

בקיצור גם חשוב לשמור על השכינה בין בני הזוג !!!!!

אבל עדין להכניסו לביתכם זו אכן מצווה גדולה

אבל אם יש לו עבודה ליד ביתו אבל הוא רוצה להתאוור ולך זה קשה

אתם צריכם לשבת את ובעלך יחד

ולראות עד כמה זה משפיע לטוב ולמוטב...

והשיקול העיקרי צריך להיות שלום הבית שלכם!

אבל צריך להיות זהירים מאד מאד.

אם למיטב ידיעתך והבנתך יש לו אלטרנטיבה ריאלית איפה לישון, עליך להתחיל לדבר על כך עם בעלך.

אבל אם אין לו לאן ללכת אסור לכם לגרש אותו.

ולא בגרושים.

תתביישי לך על תגובה כזאת מכלילה ופוגעת.

לא שמתי לב שכתבתי שכ-ו-ל-ם

יש יוצאים מן הכלל.. תלוי בסיבת הגרושים...

אם זה מידות וזה הסיבה לרוב... אז מידות לא משהוא יוצאות בצורה אחרת כמו למשל ליפול על אחים או הורים ולהרוס להם את החיים.

אם זה סיבה אחרת של גירושים והאדם באמת תמים ישר וצדיק ,אז הוא גם בדר"כ ישים לב למה שהולך סביבו ולא יתקרצץ לזוג צעיר בשביל להתאורר, זה לא נראה לכם אגואיסטי מצידו? גם לא יפול על הורים בצורה קיצונית.

הלו??? יש עוד צרות חוץ מגרושים, יש אנשים שנופלים על אחרים זה יכול להיות גם בעיות אחרות. אז אני מצידי ישתדל לעשות חסד אבל לא להרוס את החיים של המשפחה שלי

ואנחנו ארחנו הרבה אדם גרוש ודוקא הוא מאוד יפה התנהג, השתדל שלא יראו אותו, אם ראה בערב שבת שיש לחץ נכנס לחדר בשקט בשקט בשקט בלי שיורגש.....

אבל יש גם לעומתו כאלו שמורידים את הנעלים ויושבים עם רגלים על הספה כי הם באו להתאוורר

"השתדל שלא יראו אותו.. נכנס לחדר בשקט בשקט".... אני מניח שאם היה רואה איך את כותבת כאן  - היה נזהר מראש מלהגיע.

על משקל: אחדים מידידי הקרובים ביותר גרושים....

אני מציע, לפני שאת מדברת על "מידות" של אחרים (ואני מניח שגם את מבינה שאינך מדברת לאוויר, יש להניח שגם יש כמה שהתגרשו, הם או קרוביהם שקוראים כאן) - תעשי בדק עצמי על המידות של מי שיכולה לכתוב כאן בשפה כזו, וכנראה (זה לימוד זכות) באמת לא כ"כ מרגישה "מה הבעיה"...

מציע לך כאשה יראת שמיים,

לחזור בתשובה מהר.

לא יאומן.

אני בקושי מכירה גרושה אחת ומישהו שנשוי בשנית.

אתה מתכוון מי ילד אותם??

חשבתי שאתה מייעץ להתגרש כי יש אצלכם הרבה גרושים ואתה רואה כמה זה נחמד

אבל כמות כזו של גירושים במשפחה אחת נראית לי מוזרה.

אולי הסיבה היא שהם התחתנו מהסיבות הלא נכונות?

אולי זו שורש הבעיה..

אני בטוחה שחשבת הרבה מאד לפני שכתבת את השטות הזו...

היית נזהרת מלהמליץ על גירושין על כל בעיה זוגית שמתעוררת ומועלית לפורום.

אני מציע לך, לא כמנהל אלא כחבר לפורום, לייעץ בתחומים בהם את בקיאה

לא על כל בעיה, ולא על רוב הבעיות ואף לא על מקצתן.

לעתים אני בהחלט חושבת שיש מקום לשקול גירושין, במקרים הנדירים הללו, ולאחר מחשבה מעמיקה אני מציעה לשקול זאת כפתרון טוב בדיוק כמו במקרה האחרון שבו ברור שהנשואין הללו היו מקח טעות כפי שכתב משתתף אחר.

אז אני שבה ומציעה לך לחדול מהנהג המגונה הזה של הערות ונזיפות אישיות, זה לא מועיל וסתם מעכיר את האוירה שלא לצורך.

וגם אין לי כוונה לעבור ולהציג את כל השרשורים שהמלצת על האופציה הזו של גירושין, כאשר כפי שהתוודית או עלה מדברייך אין לך ממש מושג מה משמעותם וחוץ משני מקרים אף אינך מכירה זוגות שחוו גירושין.

אני מאוד מקווה שבשקט בשקט תשבי עם עצמי ותסיקי תובנות חדשות אותן ניסינו להעביר לך

זו הודעתי האחרונה בנושא

בכל אופן אצלינו במשפחה הקרובה יש 2 זוגות 

"ניתקו קשר עם הגרוש"... (זה ה"יותר חכמים"...)

"לא מבין את מקומו, צריך להראות לו"..

"יושבים ורובצים וורק הורסים את השלום בית"...

"מתעלקים"..

ואחרי כל זה המס "כשאח בצרה ברור שצריך לעזור"...

עם פה כזה וגסות כזו - ואם זה מקובל "אצלך במשפחה" שעליה דיברת - אז כבר לא צריך לחפש סיבות רחוקות לריבוי הגירושין...

אני מודה לך על העזרה בפתרון .

אתה הרבה עוזר בלי שמבקשים ממך?

אני יכולה לשלוח לך את כל הגרושים שלנו להניח רגלים על הספה? אשתך מאוד מאוד תשמח

הבנת הנקרא..  אל תיתפסי למה שהובא מהצד, כ"קונטרה" לדברייך אל אחרים, על ה"סיבות" לגירושיהם וניתוח אופיים. לא נעים לך - אולי גם להם לא נעים?...

אני הגבתי על גסות הדיבור (שחוזרת גם כאן). ודברים כאלה אני כותב, גם בלי שמי שפער את פיו על אחרים מבקש, כמובן..

וכבר מישהי כתבה אותו דבר לפני.

רוב הודעתי המוחלט הוא פשוט ציטוט של משפטייך.

אם לא מובן המשמעות, חבל מאד.

נא לא לחפש את הבעיה אצל אחרים..

האם בשבתות אתם מארחים? אז עדי לא לארח בשבת ולהרגיש שהוא מגיע זה שבת...

אולי זה לא מרגיש נעים בהתחלה, אבל שמתבוננים במצווה הגדולה הזו של הכנסת אורחים זה נראה אחרת

ופעם בשבוע או שבועים זה לא נורא.

אגב כמה הזוג צעיר?

זה גם נתון חשוב אם זה שנה ראשונה או יותר

ם כך המצב באמת רגיש - 

כי מצד אחד לארח פעם בשבוע או שבועיים זה יכול להיות סוג של אתגר חיוב בבנית הזוגיות עם עזרה לזולת.

מצד שני זה יכול להפריע שיש מישהו שנתקע באמצע בתחילת החיים.

לדעתי צריך לשנות גישה בהסתכלות על  הארוח

אבל חשוב מאוד מצד בעלך  שיעמיד אותו על מקומו, עם כללים ברורים (אפילו קטע של כלים וכביסה ישדרו מספיק את המסר..).

ובלי שר תמיד בשנה הראשונה כל אירוח אפילו של הקרובי משפחה מדרגה ראשונה הוא אתגר ביחס שהוא נותן בארוח -  כי הם יתנהגו אחרת ממה שאת הא הוא רגילים.

צריכים להיות חכמים וסבלנים אבל עם קווים אדומים

ואני אומרת בפה מלא- אנחנו לא מסוגלים לארח אף אחד על בסיס קבוע!

אנחנו באמת זקוקים לפרטיות.

שנינו חוזרים מאוחר הביתה. את מעט השעות המשותפות שלנו בערב לא הייתי חולקת עם אף אחד אחר.

לדעתי זה מאוד תלוי בזוג.

אני לא חושבת שיש מי שיכול להגיד לה שהיא צריכה לעשות מאמץ, אחרי שהיא הבהירה שזה קשה לה.

זה הזמן להקדיש כוחות לזוגיות שלכם.

שהיא הוסיפה,

שמדובר על זוג שנשוי רק שלושה חודשים - 

אז זה באמת מאד התחלתי, והצורך לפרטיות בולט יותר.

ולכן, מאד יפה שהגיעו לפיתרון שגם עוזר לכך שזו לא תהיה כעת "קביעות", וגם יתחשב באח ובצרכיו המיוחדים כעת.

ובעז"ה, זכות ההתחשבות שלהם באח, וההתחשבות אחד בשני, החסד והצניעות - יעמדו להם לבנות בית טוב ואוהב ושמח ויציב.

דיברתי אתמול עם בעלי ואנחנו נפעל לעודד אותו למצוא עבודה ליד ביתו, בעדינות... 

החלטנו גם שניסע אליו ונבלה איתו, אבל ננסה להגביל את מנהג האירוח-הקבוע אצלנו

כי גם אם זה נוח לו- זה נוח לו על חשבוננו וזה לא חלילה שאנחנו זורקים אותו לרחוב

אלא מעודדים להתמודד עם המצב ולא רק דרך זה שהוא ייצמד אלינו כפתרון לבדידות במסווה

תודה לכולם על התגובות, נחמד שיש עם מי להתייעץ... שבוע נפלא!

כזה זוג צעיר והבין אותך . 

להעביר בהדרגה מהמצב הזה, בלי לפגוע במה שרצה "להרוויח"..

וגם לך/ם יהיה יותר טוב.

בהצלחה.

ואצל זוג כל כך צעיר כל אדם אחר ואפילו מאוד קרוב פשוט מפריע!!

שלך עם לקיים אותה או לא! אם לא אז תגידי לבעלך שזה יותר מדי ואם כן אז תמשיכי לארח!

קצת חסר לי בתגובות, בעיקר בהתקפות על "אין כמו אמא" את ה"עד שתגיע למקומו".

אין ספק שגירושין הם חוויה כואבת ומשבר לא פשוט, והסביבה הקרובה, בעיקר המשפחה אמורה להיות התמיכה העיקרית של הגרוש/ה. התחושה של בית ומשפחה שכל כך חסרים כעת - יכולה להתמלא אכן בביקור אצל קרובי משפחה.

התאור של "רגלים על הספה" מתאר, לדעתי, את הצורך בתחושה של להרגיש בבית, ולא רק למצוא בית מלון לישון ולאכול בו.

אבל, "אין כמו אמא" מתארת חוויה אישית שלה, מניסיון ולא מתיאוריות.

אז בהחלט יש מקום לעדן את התיאורים ואת השפה בכלל, אבל כדאי לנסות להבין מהיכן זה מגיע.

וגם אם קוראים את הפורום הזה אנשים שבעצמם עוברים את הניסיון הקשה של גירושים, אולי אם יקראו איך נתפסים הדברים אצל הסביבה יוכלו להבין כיצד הם מצופים להתנהג.

לפעמים אדם חווה משבר, ולא תמיד ער לכך, שגם לאנשים שב"ה לא עברו אותו קושי יש צרכים משלהם!

אני ארחתי ידידה שהתגרשה, הרגשתי את הצורך שלה בלחוש בית, אבל זה הגיע עד רמה של מחנק!

רציתי מאד להיות שם בשבילה, אבל כאשר מדברים בנושא הקשור למשפחה, והיא ניגשת, ובלי להתבלבל מתערבת בשיחה שביננו, ברור לה, שהיא חלק מארוחת הערב שלנו ועוד, ונראה שאיננה מבינה את הצורך בשמירה על זוגיות, ועל פרטיות משפחתית, ברמה מסוימת זה הופך לקשה עד כמעט בלתי ניתן!

הכנסת אורחים, תמיכה באדם במצוקה, הכל נכון, אבל כדאי להבין שלפעמים מדובר בקושי מאד מאד רב!

אם מישהו כותב אישית שהתנסה במצוקה מול מישהו שצריך עזרה אך לא קלט את גבולות התערבותו בבית מאחריו - זה בהחלט לגיטימי.  אפשר להשתתף בצערו. אפשר להציע רעיונות.  אע"פ ש"עד שתגיע למקומו", הוא כמובן לא-פחות על אותו אדם שהיה נצרך לעזרה..

אבל כשדברים נאמרים בהקשר לבעיה "כללית" ובביטוים כוללניים שיכולה להיות בהם פגיעה כוללנית, אז אין לכך מקום.

לא סותר שלעמים אכן יכולים להיכתב דברים מחוויה אישית מסויימת. דווקא בגלל זה צריך מאד זהירות ב"העברתם".

שיהיה שמח וטוב לכולם.

שהתייחסת יפה לגיסך והתייעצת עם בעלך בצורה כל כך עדינה ומתחשבת.

ואני מסכימה עם "אין כמו אמא" במקרה הנ"ל, אומנם הסגנון הכתיבה קצת פוגע אבל אני ממש מבינה אותה. עניי עירך קודמים ודי ברור שעזרה -בתדירות כה גדולה (כן, לדעתי פעם בשבוע- שבועיים זה הרבה) , ק"ו זוג כל כך צעיר, ק"ו אדם שמשאיר אחריו לכלוך- עלולה לפגוע בשלום הבית, במיוחד שברור שזה מפריע לאישה . גם לי זה היה מפריע מאד.

בהצלחה

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.