+ נטילה נוספת אחרי שמתארגנים.

בחוץ(במקרה שאין נוטלים בפנים ויוצאים עם ידים רטובות משפשפים ואז מברכים)

ויותר טוב ליטול ידים לפני הירידה מהמיטה 

ולהחזיק את הכלי נטילה עם מגבת בנטילה השניה, בשביל לא לגעת במים הטמאים

ולא קרה לי כלום 

דווקא שמעתי פעם מאיזו משפחה בשמו זצ"ל,

שאמר שגם האשה תיטול ליד המיטה.

לשיעור קול צופיך

http://www.yeshiva.org.il/midrash/18693

שבו מופיע שעדיף בכיור.

שמעתי ששאלו את הרב שמואל שאומר שגם אביו נטל בכיור(לא מאה אחוז).

בלי לקום אפילו.

בלי ברכה.

נטילה שניה אחרי ההתארגנות, לפני ברכות השחר, עם ברכה.

|גמאני ממשמרת העברית|

בכוונה!!!!!!

(סתם, אני אערוך..)

כך פוסקים אצלנו בנוגע לברכה.

אז ככה,

1. משתדל לקיים את ההלכה. אבל כפי שכתוב בספרי האחרונים, בימינו פחות צריך להקפיד על הליכה פחות מד"א לפני נטילת ידיים, ולכן משתדל ליטול לפני שאני מתפנה, אבל בכיור ולא ליד המיטה.

2. ודאי שאשר יצר מחוץ לשירותים....

האם תשאלו אדם שאתם עומדים לאכול אצלו, אם הוא נוהג ליטול ידיים בבוקר?

מהטעם שהרוח הרעה בידיים פוגמת במאכלים?

לא צוחקת.. הדבר הזה באמת מטריד אותי לפעמים 

בקצרה ממש: סומכים על דברי הפוסקים שבדיעבד לא נאסר המאכל ממש ושומר פתאים ה' (בצירוף דברי הרמב"ם ועוד גדולי הפוסקים שבזמננו אין רוח רעה מזיקה, וגם כי בד"כ אדם הקם בבוקר שוטף פניו וידיו תחת זרם מי הברז ובדיעבד מועיל להעביר רוח רעה גם כשאינו מתכוון לכך). 

כדאי לעיין בפנים להרחבה

מלקט דברים ממאות פוסקים המבארים, ומרחיבים את דברי המשנה ברורה, וכן את משמעותם לזמננו (למשל חלק מההלכות נובעות מצורת הלבוש בזמנם, וכו'). וכן מביא דברי גדולי החסידות והמקובלים.

זה לא פותח פתח, מכיון שזה רק בדיעבד.

http://books.tog.co.il/uploadedFiles/products/pics/350_470/DSC_56481.jpg

כמעט התערערו לי כל היסודות 

תודה

פסקו להפך.

שיש רוח טומאה בלילה

וחשש לזה ביום - לכן מי שישן מעל חצי שעה צריך ליטול אל ידיו

והוא היה אחרי הגר"א..

ואגב הגר"א כתב  שמי שישש לו ריח של יראת שמים  לומד פנימיות התורה כל יום 

אתם מדברים על נטילה ביום?

חצי שעת שינה ביום -יש חשש לרוח רעה, כן נוטלים בלי ברכה (ילקוט יוסף)

לילה טוב לכולם

שמתי לב שאתה אוהב לערער על דברים שרירים וקיימים

טוב זה עושה את הפורום מעניין יותר..

קורדוברו (מקובל גדול, תלמיד של ר' יוסף קארו, ורבם של האר"י (ר' יצחק לוריא) הקדוש ור' חיים ויטאל.)

רוב עם ישראל הולך לפי פסקי שולחן ערוך הרב

אגב ידעת ששו"ע הרב תיקן מקואות חמות(לנשים, לא לגברים)?

סכינים מלוטשות - כמו שכולם משתמשים היום,פעם היו משתמשים בסכינים יותר עבות לשחיטה..

אתה יודע כמה מלחמות היו נגדו בגלל זה?

שלומדים אליבא דהלכתא מגלים הרבה דברים..

אין מכאן או מכאן ראיה.

אך הרבה דברים שהם חמרות התקבלו היום רק כי אין בעייה להקפיד עליהם ולא כעיקר הדין.

מבטיח לך שתופתע..

זה שיש דברים שהתקבלו משו"ע הרב לא אומר שהוא התקבל בהכל.

לדוגמא חלק,

אולי אני יטקנה רק כשרות "חלק" אבל זה לא בגלל שאני סובר שצריך לאכול חלק אלא שהכשרות הזאת יותר טובה ואמינה.אבל אם אני ישחוט בעצמי וזה לא יהיה חלק אני יאכל את בלי שום נקיפות מצפון.

שו"ע הרב לא נחשב אחד שיכול לחלוק על ראשונים הגר"א כן.

זה נראה לי מסביר את העסק...

(שאלתי את זה פעם חבר ליטאי והוא ענה לי תשובה די מגוחכת "אתה יודע מה אמרו על הגאון(במובן של איך התיחסו)?" אני עניתי לו שהוא יכול להיות בטוח שעל האדמו"הז כתבו ואמרו אפילו יותר)

או שיש לך מסורת פסיקה ואז אין יתרון לגר"א 

או שאין לך מסורת פסיקה וןאז (שוב) אין יתרון לגר"א

בעולם היהודי רב כמה הוא יותר גדול הוא נזהר ונשמר כמה שיותר - לא מיקל.

אז להסביר שהוא מיקל זה מבזה אותו, לומר שהוא סובר כסברא אחרת שלא סוברת או מסבירה בצורה אחרת זה מכבד אותו

כיוון שכך, מובן להם שזו דעתי.

זה פירוש דברי.

כשרות מהודרת דורשת נטילת ידים בכניסה לעבודה

כשמתארחות אצלנו בנות לא דתיות, אם הן רוצות לעזור בהכנת האוכל, אני אבקש מהן ליטול קודם ידיים.

שוב

כל הכבוד לכם! 

בס"ד

1. נוטל מיד כשאני מתעורר עם נטלה על יד המיטה.

2 בחוץ.

1. אחרי השירותים

2. לא נוטלת, שוטפת בכיור הקרוב

1. נטלה ע"י המיטה.

2. דווקא בחוץ.

בקיצור שולחן ערוך, קראתי פעם שהחובה היא רק לשטוף ידיים אחרי שירותיים.

עונה גם:

1. לאחר השירותיים.

2. משתדלת בחוץ - אם אין אפשרות אז שוטפת כשהדלת פתוחה.

לאשכנזים מספיק רק לשטוף.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל