זה נראה לך עניין של אופי מולד?

לאט לאט..

עומק בקטע של עבודת מידות אידית, מסלול חיים..

אבלבלבלבל- למה בכלל צריך עומק??

צריך להיות אדם כמה שיותר טוב ולמצות את הכישורים הקיימים.

זה הכל.

השאלה אם אפשר להקל בה?

להקל- א. שתהיה יותר קלה

ב. לחפש "היתר" למה לא לעשות אותה..

היתה תקופה שאמרתי לעצמי שהעומק הזה בחיים שלי עושה אותם משמעותיים וערכיים. שזה נכון..

אבל במקביל יש גם יותר קשיים.. יש הרבה מחשבות מעיקות, התמודדויות גדולות [וברור שצומחים מהן, אבל הן התמודדויות..].

אז היום אני אומרת שעדיף להיות אדם קליל, פחות עומק בחיים אבל חיים יותר זורמים ויפים.

לא צריכה עומק ולא צריכה מחשבות. הם לא מועילים לי ולא לעולם.

בס"ד ובהשתדלותי

בסוף יקבל איזו כאפה מהחיים ויצטרך להתמודד עם דברים כאלה ואחרים. גם האדם העמוק מן הסתם יקבל את ההתמודדויות שלו. אבל להיות אדם עמוק נשמע הרבה יותר מעניין. יש לו על מה לחשוב.

יש לי תחושה שהאמרה "בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו" ממש מסתדרת פה.

אדם זורם, קליל- חייו קלילים, לא מתקדם הרבה בחיים אבל גם פחות סובל.

אדם חושב, כבד- חייו מלאי התמודדויות מהותיות. הוא צומח מהן ומתקדם, אבל סובל הרבה.

גם אני חשבתי שיש משהו כיף בלהיות אדם חושב ועמוק.. בדגש על ה"חשבתי".

בקצרה, יש אנשים חכמים מאוד ומאוד אנשים של שכל ומחשבה אבל בכל זאת הם אנשים קלילים. הם פשוט חושבים יותר מהר מבן אדם ממוצע ועושים את השיכולים החכמים ביותר במהירות האפשרית ולכן מהצד זה נראה שהם קלילים ולא סובלים מהמחשבות..

מהיכרות אישית עם יצורים כאלה 

אלא שלוקח את החיים בקלילות, לא חושב הרבה לעומק, פשוט חי..

ואם אפשר לארגן לי איזו פגישה עם אדם כזה, כמו שהצגת, אשמח.

אביא מחברת ועט לרשום טיפים לחיים.

טיפש מפעיל את השכל ולא הולך לו.. (כמו שנאמר, ״תשתוק! אולי יחשבו שאתה חכם..״) 

מבחינתי אדם קליל זה אחד שחושב מהר ובחדות ולא נותן למחשבות כבדות להשפיע לו על החיים עד כדי כך שאם מסתכלים לו על הפנים תוך כדי לא יראו אפילו קמט. 

רוב האידיאלוגיות השולטות בעולם כיום הם אויליות ומסוכנות.

כל עוד חיים ללא אידיאלוגיה, הכל מצויין.

הרבה יותר חשוב להיות אדם טוב מלהיות אדם חכם. כמובן שהחוכמה היא מעלה גדולה, אך כשהיא הופכת לערך עליון אין מזיקה ממנה.

מחשבות מהותיות [עבודת מידות, הרהורים גבוהים..] או "מה יותר משתלם לקנות- א' או ב'? אהה, כן, ברור שב'.."?

יש אנשים שחושבים הרבה והם טובים מאוד, זה לא תמיד קשור.

אך גם אצלם יש סכנה שהמחשבות הרבות יגרמו לבעיות.

זה לא תמיד לגמרי בשליטת האדם.

אבל נראה לי שאת מדברת על משהו אחר, על חשיבה לשם חשיבה.. 

מה השעה עכשיו? זהו, הגיע הזמן לחשוב. 

|לוקח כיסא| 

|יוצא למרפסת| 

|חושב| 

אחרי 27 דקות.. 

|קם| 

|מתיישב שוב| 

|קם במהירות ונכנס לבית| 

זהו, סיימתי לחשוב. 

מה יש לאכול? אני רעב.. 

אני רוצה לעשות ד״ר על ׳השפעת הסוכר על שקיעת הצימוקים בכוס לבן׳. הרבה מחשבה השקעתי בזה היום בהפסקת הצהריים שלי  

נראה לי שקלטתי אותך.

אם אתה מכיר אנשים כאלו, שיש בהם עומק פנימי גדול ואפשר לדבר איתם בצורה כזו,

ובמקביל הם גם קלילים וזורמים-

אשמח להיות חברה שלהם ולהתחקות אחר מעשיהם.

אי אפשר לדבר איתם בצורה כזאת, רק לעיתים נדירות מתגלה העומק שלהם. 

למה? 

כי הם אנשים קלילים וזורמים.. 

אז פשוט תסתובבי בחברת אנשים קלילים ותחכי לרגע שהעומק שלהם יפרוץ  

לפעמים לחנך את כולם להיות באמצע יוצר מיטת סדום.

נולדנו שונים. אנחנו לא אמורים להיות דומים.

גם לפי שמונה פרקים לרמב"ם, אם מותר לי להתיימר לחלוק מה שלקחתי מהלימוד בו - לא מדובר על "אם אתה אדם מאוד דמיננטי תעבוד על להחליש את זה" או "אם אתה מופנם, תנסה להיפטר מזה". אלא על "תהיה דומיננטי \ מופנם בדרך הכי מיטיבה לעולם", שזה דבר שמתגשם ככל שלומדים לשלוט במידות שלנו ולבטא אותן נכון.

אבל בשביל זה צריך *לבטא* אותן. אם אני, שנולדתי מעמיקה וסקרנית, אברח ואתחבא מזה (וזו המשמעות היחידה של "לנהוג בדרך האמצע" במקרה הזה - הדברים האלה טבועים בעומק האישיות, מתחת לכל התכונות ) - העולם יהיה לא מאוזן. יהיה חסר בו עומק מפותח.

לא הייתי מפרשת "אמצע" של הרמב"ם כ"נורמליות" - מה שכולם, אז תהיה גם אתה.

אני מאמינה שכל כח שיש בך, יש בך גם את הכח ההפוך לו בדיוק באותה מידה. 

רק שהוא עדיין בגדר פוטנציאל, לא מספיק מפותח.

זה כמו סקאלה -

נדיבות-------חסכנות

הסקאלה יכולה להתרחב עוד הרבה, נדיבות----------------חסכנות

להיות יותר קיצונית, שכל תכונה תופיע בעוצמה גבוהה יותר,

אבל האמצע תמיד יהיה שתי התכונות ביחד.

ואם אתה מופיע תכונה מסויימת בעוצמה גבוהה, אז יתכן שיקח לך יותר זמן ותהליכים לפתח גם את ההיפך המוחלט שלה, עד שתהיה גם וגם = "אמצע".

בקיצור, השאלה היותר מעניינת לטעמי, זה מה הנטיה הטבעית של כל אחד פה.

איזה צד של הסקאלה הוא צריך להתאמץ להופיע.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

יש אנשים עמוקים ששואפים לקצת פשטות/קלילות בחייהם

ויש אנשים עמוקים ששואפים לעוד יותר עמקות.

טוב. אבל זאת עוד שאלה... אני אנסה ביום אחר לנסח את הרציונל. עכשיו לא הולך לי

אבל צריך להתכונן להפתעות

נראה לי שחבר'ה מהסוג העמוק ניתן לזהות פה די בקלות. 

גם את האלה שבאמצע (משלבים בין קלילות לעומק).

אלה שקלילים בפורום- הם החידה האמיתית.. 

וכן בצורה קיצונית-

האם תעדיף חיים מורכבים, מאתגרים, הרבה סבל פנימי אבל חיים מלאי משמעות והתקדמויות מהותיות בחיים?

או שתעדיף חיים זורמים, שמחים, בלי הרבה מחשבות וסבל פנימי אבל חיים בלי הרבה התקדמויות בחיים?

ושמחים, והחיים שלהן לא חיי שקר?

הם פשוט לא מתעסקים בעומק.. והכל זורםם להם..

למה לא להיות אדם כזה?

למה לחשוב בכלל?

אז עדיף להיות אדם קליל מאשר אדם חושב, עם חיים עמוקים..

לאו בהכרח חייו יהיו עצובים.

החיים שלו פשוט יהיו קלים ויותר זורמים..

בהחלט הם יהיו פחות משמעותיים ועמוקים- אבל מי צריך עומק בכלל??

אבל זה פחות קשור לפה, לדעתי.

ישנם אנשים שחייהם פחות מלאי התמודדות מחשבה וזה לא שהם מתעלמים ממשהו או מדחיקים.

פשוט כך..

יש זוגות שיש ביניהם קשר מעולה, אבל הם לא מדברים הרבה על נושאים עמוקים ושיתופים פנימיים. פשוט זורמים ביחד..

ויש כאלו, שזה מה שמחזק ובונה את הקשר שלהם. השיחות שלהם תהיינה מהותיות, עמוקות, פנימיות..

האנשים הקלילים הם לא מה שמאזן את האנשים העמוקים.

המחשבות של העמוקים נשארות אותן מחשבות..

וקשה לענות עליה תשובה קצרה.

ככלל, כן טוב להתעמק בכל דבר שעושים ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר.

השאלה למה התכוונת ב'עמקות'.

קלילות שמגיעה מעצלנות, טיפשות או סתם זלזול בכל דבר ודאי שאיננה טובה.

עמקות טובה בתנאי שאיננה גוררת לפילוסופיה, שממנה אפשר להגיע לעיוותים הנוראים ביותר.

יוסיף דעת יוסיף מכאוב.

לפום חורפא שבשתא.

תכלית הידיעה שלא נדע.

ושלל אמירות דומות...

וידעתי גם ידעתי גם המצדדים בב' ישלפו אחר כבוד

שלל אמירות מסוג אחר.

אז הנה התפתח לנו כאן עוד דיון ושיחת עומק.

לא חבל?

אם כן איפוא, הוא אשר כתבתי בכותרת.

מ.ש.ל.

עמוקות.

(פרפרזה לנאמר בברכות נה.).

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא.

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי

משכן ארון וכלים, הלך משה והפך, ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן.

אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס

לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני

עושה - להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן

ארון וכלים.

אמר לו: שמא בצל אל היית וידעת! 

קל וחומר שאצל אדם רגיל עדיפה הקלילות.

איך זה משכנע להיות דווקא קליל?

אפשר להגיד גם להפך, וישמע אפילו יותר טוב:

אפילו אם אדם אינו טוב, לפחות שיהיה עמוק ושלחייו תהיה משמעות.

למה זה סותר?

אדם יכול להיות קליל ברגעים מסוימים ועמוק ברגעים אחרים..

כי קלילות זה לא בהכרח מה שאת מתארת...

אדם יכול להיות מאוד קליל וזורם וכיפי כלפי חוץ.

אבל הוא עסוק מאוד גם בעבודת המידות שלו, בבדיקה עצמית וכל השאר.

אני חושבת שהכל שאלה של כמה אתה מחשיב את עצמך וכמה אתה לוקח את עצמך ברצינות.

אפשר להיות כל היום עם פרצוף תשעה באב כי "אני חושב עכשיו מחשבות נוגות על החיים ומשמעותם" ואפשר לחשוב את אותם מחשבות, לדעת שתמיד יש מה לתקן. ולדעת שבעז''ה ה' אני אצליח לתקן. אבל זה לא "זבנג וגמרנו". וזה יקח זמן. ולהיות שמח מזה שב''ה יש לי מה לעשות בעולם הזה וב''ה יש לי תובנות על החיים, ואפשר ליישם הכל בכיף!

אדם שמסתובב עצוב בגלל שהוא "עמוק" לדעתי לא תופס את המציאות נכון. הוא נותן יותר מידי משמעות לעצמו ופחות מידי אפשרות להתערבות אלוקית. כל מחשבה שעולה לו בראש חוסמת אותו. (לדוגמא: אם הוא עסוק בבדיקה עצמית דקדקנית שכזו. וכל הזמן חושב "זה היה בסדר? זה לא היה בסדר?" זה יחסום אותו, הוא לא יוכל להתקדם לשום מקום ככה.)

אדם צריך לפעול, ולהתפלל שבעז''ה הוא יצליח לעשות את הכי טוב שלו. וכן, לפעמים תהינה טעויות, ומתפקידו לחשוב עליהם, להסיק מסקנות ולהשתפר להבא. אבל זה לא אמור להכניס אותו לכבדות, כי כבדות משתקת.

יש לי חברה טובה ביותר שהיא בדיוק כזאת

אין לה סבלנות לשחנשים וכל אלו אבל היא מאוד מאוד צדיקה עובדת על עצמה במידות ובהלכות

אם ממש צריך להחליט בין שניהם באופן מוחלט הייתי בוחר בקליל. (אולי כי אני לפעמים העמוק והחושב מדי???)

-"שמעתי כי האומנות אוסרות על בנות טיפוחיהן לחשוב, שלא לגרום להן קמטי דאגה ולהאיץ את זקנתן," התלוצץ והתיישב במקומו.

"ומה בכך? סופנו שהזיקנה תשיג את כולנו, וגם אן עכבנו אותה בשנים אחדות, מחירן של שנים אלה הוא חיים שלמים של טפלות ובורות." -

(בודדה במערכה, אורנה בורדמן)

"לא פעם החכם אומר בעיצבון
שהחכמה היא הבל ורעות רוח;
אך אם הכסיל צועק מיד שזה נכון -
אולי הוא קצת יותר מדי בטוח..."

        (- שיר החכם והכסיל / אלתרמן)

אני -

לעמקות הגעתי מתוך הצורך להבין באיזו דרך אדבק ואלך.                        בסופו של דבר העיקר הוא לעשות מה שראוי. מי שמסוגל לחיות את זה באופן פשוט - באמת אשריו, אבל מי שדברים לא ברורים לו, אין לו מנוס מלייצב אותם במחשבה.

הצרה מתחילה כשהאדם שוכח את ה"מאין באת" הזה. אם הוא מנסה 'לצייר' לעצמו את העולם כולו באופן 'תפיסתי' 'רכושני' - דינו תמיד לכישלון.

[ומחילה אם אני לא מובן מספיק.]

יש שני נושאים שונים-

עמקות ושטחיות

וקלילות וכבדות

הקלילות אינה ההפך מעמקות אלא ההפך מכבדות

העמקות אינה ההפך מקלילות אלא ההפך משטחיות

עדיף להיות אדם עמוק וקליל, זה יותר מסובך מלהיות אדם קליל ושטחי, או עמוק וכבד,

אבל זו הדרך הנכונה ביותר והבריאה ביותר.

לדעתי והבנתי לפחות.

לשלאתך- 

עמקות יכולה להיות מזוכיזם, ואכן מצאנו בהרבה תרבויות את דמות ה"פילוסוף המיוסר" או ה"צדיק המעונה"

אבל זה לא חייב להיות ככה, ולא זה החינוך שקיבלנו מרבותינו.

מה רע בלא לחשוב?

האדם הוא הבריאה היחידה שקיבלה את הזכות לבחור, זו הייחודיות שלנו וזה התפקיד שלנו. ככל שאנחנו בוחרים יותר, אנחנו

חיים יותר, ככל שאנחנו בוחרים פחות אנחנו מתים יותר. פרפרזה נחמדה היא "רק דגים מתים זורמים", מי שמת אינו יכול לבחור להתנגד לזרם המציאות, מי שחי, יכול ולא מעט פעמים יבחר בכך.
מי שלא חושב נותן לחיים לסחוף אותו, הוא לא יודע לאן הוא יגיע(וגם לא אכפת לו כנראה), אין לו משהו שחשוב לו מספיק כדי

שהוא יחשוב על איך לדאוג שהדבר הזה לא יפגע, אולי אפילו כיצד להועיל לדבר הזה - זה נקרא מוות.

כדי לחיות צריך לחשוב, צריך להבין לאן הולכים ואיך הולכים ומה המכשולים ומה הסכנות.

זה מה שרע בלא לחשוב- אפשר לא לחשוב, רק כשלא אכפת מהתוצאות, יש דברים שבאמת לא משנים, יש דברים שמשנים מאוד.

שבוע טוב ומבורך וחודש טוב לכולנו!

אני מבינה מאיזה מקום השאלה נובעת. השאלה נובעת מכך שאכן מאוד קשה למצוא את השילוב בין שני הדברים באנשים.

ולכן הבסיס עליו את שואלת את השאלה הוא נכון. 

ישנם אנשים שהשילוב הזה קיים בהם אך הוא לא פשוט. ואכן לא קל ליצור הרמוניה בין שני הדברים.

אני יכולה לשתף מחוויה אישית, בתור אדם כזה, הרבה פעמים אנשים עלולים לתפוס אותי בתור בחורה מאוד עמוקה ולא רואים את הצדדים הנוספים, ולעיתים, הצד המאוד חי וקליל נוכח ומפספסים רובד שלם אחר שקיים בי כי אין להם את היכולת להיפגש עם אותו הרובד. 

לכן, יש לי הרבה סוגי חברות. יש חברות שמצליחות ומסוגלות להיפגש רק עם הרובד הקליל שבי מכיוון שאין בהם את הרובד הנוסף. ויש אחרות שהן מאוד עמוקות ובאמת פעמים רבות זה מביא גם כבדות. כבדות יכולה להיות תולדה של העומק. אך זה לא מחייב. 

אני יכולה להגיד בכנות שהעומק הזה הרבה פעמים יכול לסבך ויוצר יותר התמודדויות. אך הוא מפגיש אותי עם צד שלם של החיים שלעולם לא הייתי נפגשת איתו אם לא היה קיים בי הרובד הזה. 

לכן זו שאלה טובה.

אין לי תשובה חד משמעית.

סביר שהלכה למעשה, הבן זוג שלי הצטרך להיות בן אדם שקיימים בו שני הדברים, כי אחרת לא תהיה לו היכרות עם עולם שלם שקיים בי.

(לא קראתי כמעט תגובות אז ייתכן מאוד שאני חוזר על דברים שנאמרו)

בסופו של יום תמיד יהיו אנשים כאלו ואנשים כאלו, כל אחד והאופי שמתאים לו.

אני אישית, מחשיב את עצמי יותר עמוק ו"רציני". זה לא שאני לא יכול לנהל שיחה קלילה ומשעשעת, וזה לא שאני לא יודע לזרום לעיתים - אבל כן אני לרוב אשתדל להתייחס לדברים ברצינות ולשקול את כל הצדדים, לפני שעושים דברים בפזיזות. וכן, אני בהחלט חושב שאין בעיה בלהיות שקול ורציני והגיוני. אבל גם אין בעיה בלהיות "זורם עם החיים". כל אחד, לרוב, יהיה בו את השילוב של שניהם והשאלה היא רק המינון. אז יקה מוחלט אני לא, אבל גם לא "היפי" שלם...

כל טוב.

גם העמוקים לפעמים כדאי שידעו להקליל,

וגם הקלילים כדאי שלפעמים ידעו להעמיק.

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.