נערך לבקשת הכותב.
לפני שנים רבות, חי אדם שרצה לשתול גן עדן. גן עדן משלו, גן עדן פרטי, חלקת אלוקים קטנה שאיש לא יפריע .
מה עשה אותו אדם?הלך לחפש שותף לדרך.
ובכן , להפוך חלקת אדמה לגן עדן אי אפשר לבד. לכן - " דרוש שותף ".
הוא תלה שלטים בכל העיר, חיפש במדורי שותפים, שאל את השכנים, החברים וכו'.
לאט לאט התחילו להגיע שותפים לראיון. קורות חיים , בירורים , בלאגן וכו' . לא ממש ראיון , יותר היכרות . הרי לבנות גן עדן לוקח זמן , אם כך, עדיף שלא נסבול ביחד .
ראיון כושל אחר ראיון כושל , הרבה מועמדים נפסלו בפגישה הראשונה, מחוסר התאמה בסיסית וחוסר בהישרדות בתנאי מצוקה, . לפעמים, בכלל לא נענו אנשים למודעות . בכל זאת , לבנות גן עדן זה לא קל בכלל.
לא כולם מוכנים לנסות, הרבה מפחדים להתחייב. גם הראיונות המוצלחים שנראה שיש כבר כיוון, בסוף השותף פרש, או שהופרש . בקיצור - מייאש .
כך חלפה שנה ועוד שנה, וכבר התחיל האדם להטיל ספק בגן עדן שלו, התסכול מוצא את מושבו בלב, הייאוש מרפה ידיים והבחור הצעיר כמעט צנח על אם הדרך .
יום אחד הגיע מועמד פוטנציאלי צעיר , פוער עיינים על כל דבר חדש . ואיזה פלא הוא ממש מתאים , עונה על כל הדרישות . בחורנו היקר שמח פלאים! מיום ליום ומפגישה לפגישה השותף החדש נמצא רק מתאים יותר .
לאט לאט החלה מתחזקת בו האמונה שהנה עוד רגע קט והוא מגיע אל המנוחה ואל הנחלה לגן עדן הפרטי , האישי שלו.
הציע בחורנו לשותף שלו לצאת לדרך והשותף היקר הסכים.
בהתרגשות רבה נאספו החפצים נארזו התיקים . והנה עומדים השותפים היקרים בתחילת המסלול לחלקת גן עדן .
עומדים ההורים , באים חברים , מאחלים הצלחה , אושר בריאות ורעות . והנה יוצאים לדרך, מנציחים זאת בשבועה חקוקה בדם .
. הדרך קצת קשה ישנם מחסומים קצת חששות ולפעמים גם ספקות , רצון לחזור הפחד, מהשינוי מקנן אי שם בירכתי המוח . חוצים כמה תהומות מדלגים מעל מהמורות ולבסוף נגלה הנהר הגדול , הנהר שבו עוברים כולם על גשר העץ הכסוף
לעת שקיעה חוצים הזוגות את הגשר הארוך ונשבעים שבועת אמת , לא להיפרד לעד לאהוב לכבד להעריך ולהקשיב .
והנה מגיעה בחורנו ושותפו הטרי לעת לילה לגדה השנייה , גדת גן עדן . מאושרים חולמים חלומות מתוקים, נמים את שנת הלילה.
והנה לבוקר הם מתעוררים ורואים שלפניהם גן מגודר אך ריק. יש בו רק אדמה . פתאום הבין הבחור שהעבודה האמיתית מתחילה עכשיו . עכשיו צריך להפוך גן שומם לגן עדן עכשיו צריך לעדור לשתול לזרוע , להמתין בסבלנות , להשקות , עוד סבלנות .לגזם , לזבל , לדאוג יום ולילה .
בקיצור המלצה קטנה בעקבות שרשור כואב . החלומות היפים על נדנדה מעץ תחת סוכת גפנים כנראה שנחלום עליהם עוד הרבה . בינתיים צריך להיות בפוקוס ולהתכונן לעבודה קשה . לא שאני אומר שלא יהיה רגעי סיפוק ורגעי הנאה - יהיה. אבל הרוב יהיה עבודה קשה . גם מזה אפשר ללמוד להנות אבל שלא נחיה באופוריה ואיזה חום נשגב על זוגיות ואהבה . עדיף שנתחבר קצת למציאות
